צוק איתן בדיעבד

דו"ח המבקר על מבצע צוק איתן מוציא טוב את נפתלי בנט שהתריע בנושא המנהרות ומוציא רע את ביבי ובוגי שניסו למסמס את ההתעסקות בנושא. זהו לפחות הניתוח הפשטני. אבל דעתי שהנושא מסובך.

סוגיית המנהרות היא מורכבת. מצד אחד זהו איום בלתי נסבל. בפרט עבור תושבי עוטף עזה. מצד שני כל עוד אין התקדמות טכנולוגית ניכרת קשה יהיה למנוע משלטון החמאס להמשיך בבניית מנהרות. והאלטרנטיבה היחידה האמיתית לכך היא השתלטות על עזה שמחירה מטורף, אולי כמחיר החללים במלחמת יום כיפור. שלא לדבר על הצורך לשלוט בעזה אחר כך ולנהל חיי תושביה.

בסופו של דבר בחר הדרג המדיני בכורח הנסיבות שנוצרו במבצע להשמיד כמה שיותר מנהרות וכך להשקיט את תושבי האזור. היה לכך מחיר כבד בנפש – עשרות חיילים נהרגו במבצע. 

עם זאת, מסתבר שהסיבה העיקרית לכך שעתה אין פיגועי מנהרות על ימין ועל שמאל אינה העדר מנהרות. מן הסתם נותרו מנהרות שלא התגלו. הסיבה להעדר פיגועים ממנהרות היא כוח ההרתעה האווירי של ישראל שמבשר לעזתים חורבן עצום כנקמה על פיגוע. זו הרי גם הסיבה להעדר קסאמים, שבוודאי מצויים בידי החמאס.

היה הרבה הגיון ברצונם של נתניהו ויעלון להשתית את השקט בעוטף עזה על עקרון ההרתעה ולא על מרדף סיזיפי אחר מנהרות, שאליו נגררו אמנם בסוף.

אי אפשר לשלול לחלוטין את עמדת בנט. כל עוד המנהרות נותרו בשלמותן, לחמאס הייתה אופציה קלה לביצוע מגה פיגוע שלא ייאמן – הריגה וחטיפה של עשרות או אף מאות אזרחים. פיתוי כזה עלול לגבור אף על החשש מתגובת נגד. בנוסף גם שלוותם הנפשית של תושבי עוטף עזה אינה דבר של מה בכך.

ביבי מצד שני לא שש ללחוץ על ההדק. הוא כנראה ראש הממשלה הכי פחות הרפתקן מאז שרת, ואת עמדתו (בניגוד לעמדת שרת שבתקופתו היה העסק הביש) אימץ הצבא. לא סתם הסטטיסטיקות אומרות שבתקופתו מניין הרוגי הצבא והטרור הגיע לרמה נמוכה מאי פעם.

עמדות שני הצדדים בויכוח המנהרות היו לגיטימיות, אבל עמדתו של ביבי מזכירה שוב את אופיו המיוחד כמנהיג זהיר ושקול. עזיבתו את הזירה הפוליטית בישראל בעקבות הפרשיות המשפטיות, אם תקרה, תהיה סיבה לכל אם עברייה לישון פחות טוב בלילה.

מודעות פרסומת

45 תגובות to “צוק איתן בדיעבד”

  1. גל אמיר Says:

    זה אפילו יותר פשוט. מבחנו של המנהיג הוא לא בהתייחסות לאיומים טקטיים (ועם כל הכבוד המנהרות הן עניין טקטי) אלא באסטרטגיה. המנהיג הוא לא ברמת המם פא או הסמג"ד כמו רס"ן בנט וסרן ביבי, אלא הוא אסטרטג. זה לא העניין של שר בממשלה להגיע 'מהשטח'. כך בשבעניינים האלה הוויכוח הוא וויכוח די מטומטם. מהתמלילים עולה תמונה אמיתית של אבדן דרך אסטרטגית, חוסר הבנה למהות של האוייב העומד מולנו, איך להתייחס אליו, ואיך לנסות ולהסיר את האיום בלי שימוש בכוח. זה כבר מה שמאוד עצוב בכל העניין.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    גל, אני לא בטוח שאני מסכים איתך בעיקרון. אם מנהיג אסטרטגי מגלה טעויות טקטיות, ודאי לא מתחת לכבודו להתריע עליהן.

    לגבי הנושא האסטרטגי הגדול – כתבתי עליו הרבה בזמן המבצע ואפילו הייתי פסימי מדי. נקלענו לעימות בין המצרים לעזתים שבו היינו חייבים לקחת הצד המצרי (סגירת עזה) אף שלא היה לנו בו אינטרס אמיתי.

    אהבתי

  3. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    כדי להבין את מערכת צוק איתן יש לחזור אחורה 2 עשורים לתקופה שגוף בשם המלת"ם (מכון לחקר תורת המערכה) היה אחראי להכשרת הקצונה הבכירה של צה"ל. ניתן לאמל"ק את המלת"ם במספר ביטויים כגון "לוחמה מבוססת אפקטים", "צריבת תודעה", "השתבללות" ו"מולקולה דינמית". שלשה חסידים נלהבים של אותה תורה, בוגי, גנץ וכוכבי שלטו בצבא בתקופת צוק איתן והוציאו מהלקסיקון הצבאי את הערכת המצב הקלסית המנתחת באופן כמותי/חישובי את דפ"א (דרכי פעולה אפשריות) האויב ומעמידה ממול פתרונות טקטיים/אופרטיביים לכוחותינו. (דוגמא להתעלמות מדפ"א אויב ניתן לראות באמירתו של הרמטכ"ל בוגי שהקטיושות בצפון יחלידו במחסנים) במצב זה נגררה הממשלה אחר דוקטרינת צריבת התודעה של הצמרת הצבאית ומצאה עצמה לאחר שבועיים של לחימה מול שוקת שבורה. תוכנית הלחימה במנהרות (בעיה טקטית שמגיעה רק עד רמת האוגדה ואין לה מקום על שולחן הממשלה) היתה קש שבו נתלה הקבינט שהוכשל על ידי הצמרת הביטחונית. צחוק הגורל הוא שההישג המערכתי היחיד הושג בעקבות התקלות בסג'עיה וברפיח שגררו שימוש לא מידתי (רוסי) באש.

    Liked by 1 person

  4. קמיליה Says:

    נקודה נוספת: אמ'ן התעקש, לכל אורך צוק איתן, שלחמאס אין שום רצון להמשיך את הלחימה, ומכאן אם רק נמנע מלעשות צעדים דרמטיים – הם כבר ימצאו דרך לרדת מהעץ הגבוה מדי עליו טפסו .

    השב'כ התנגד להערכה זו, וטען שלחמאס אינטרס / רצון להמשיך את הלחימה. אך יעלון, שתופס את עצמו כראש ועד הקצינים הבכירים של צה'ל, תמך כמובן בהערכה של צה'ל ולא של "הגוף המתחרה" בו.

    המשך הלחימה רק הוכיח שאמ'ן כשל (שוב !!!) בהערכותיו.
    למעשה, איני מצליחה לזכור ולו פעם אחת שבה אמ'ן צדק באיזושהי הערכה אסטרטגית שלו. הוא צודק באיסוף מידע טקטי, אך שוגה שוב ושוב בהבנת המציאות האסטרטגית שבה אנו חיים, וניתוח נכון שלה.

    מכאן, אני מודאגת מרמת הניתוח וההערכה של אמ'ן + מהנטייה של שרי ביטחון, שהגיעו מצה'ל, להיות שבויים נאמנים של הארגון בו צמחו. הם לא מסוגלים לטלטל מערכת הזקוקה לטלטול רציני.

    ###############################################

    לא קשור לנושא.
    בתוך הכתבה יש סרטון פארודי קצר, המסביר לטראמפ מהי הולנד, מסכים איתו שאמריקה במקום הראשון, אבל מבקש ממנו להתייחס למדינתם כמס' 2. צפיית חובה. (הכתבה עצמה די מיותרת).

    http://www.telegraph.co.uk/news/2017/01/24/dutch-tv-trolls-donald-trumps-america-first-speech-welcome-video/

    אהבתי

  5. חייל זקן Says:

    בוגי יעלון – המשך.
    בוגי תפס את עצמו כמנהיג פילוסוף עוד בתקופה שהיה מפקד פלוגה (גילוי נאות – הכרתי אותו אז) אם כי קשה למצוא מישהו ששמע ממנו אמירה מקורית או אפילו ציטוט חכם. מי שיצלח את ספרו המגוחך 'דרך ארוכה קצרה' יוכל למצוא בו את שורשי הכישלון בצוק איתן (עזר ויצמן נהג לומר על אנשים כבוגי שהם כתבו יותר ספרים משקראו). לאחר שהוא פורש את משנתו על לחימה בטרור מספר בוגי כיצד הגיע לתובנותיו: "באמצעות תהליכי החשיבה שאותם ניהלתי תחילה בפיקוד המרכז אחר כך בלשכת סגן הרמטכ"ל ואחר כך בלשכת הרטמכ"ל" (הוא לא זקוק למקורות נוספים).
    וכך מתאר בוגי את המהפך הקופרניקאי שהוא הגה בקשר לשיטת הערכת המצב הצבאית הקלסית: "השיטה המסורתית היתה הערכת מצב של מהנדס, במסגרתה שאל המפקד שאלות תכליתיות מתחום הבניין: לאיזה ולכמה חומרים אתה זקוק? לאיזה ולכמה פלוגות עם איזה חימוש?"
    ומהי הדוקטרינה החדשה אליבא דבוגי?: "אני טענתי שאיננו יכולים לעסוק אך ורק בהנדסה. כצבא איננו יכולים להיות אך ורק קבלני ביצוע. עלינו לעבור מתכנון לעיצוב. עלינו לעסוק בארכיטקטורה. ובטרם ניגש למעשה הצבאי עצמו עלינו לעסוק בעיצוב שלו. והעיצוב הוא תרבותי, תפיסתי, חשיבתי
    הצבא של בוגי לא צריך להכין פלוגות מיומנות ומאומנות, חומרי נפץ ואמצעים לאיתור למנהרות. תחת זאת עליו להתמקד בעיצוב התודעה של החמאס.

    אהבתי

  6. יאיר Says:

    אני לא יודע מהי תפיסתו של בוגי וזאת שאלה חשובה.
    אני חשבתי שהמחשבה הפוסט מודרנית עזבה את הצבא כמסקנה מתבקשת אחרי מלחמת לבנון השנייה.
    אבל עדיין "לקרוע" את בוגי על סמך דוח מבקר המדינה זה רחוק בעיני.
    לא שיש לי סימפתיה מרובה לאיש (אחרי סיפור אזריה), אלא שלא ניתן לקיים לאורך זמן מערכת שלטונית יציבה ומקבלת החלטות אם היא נדרשת כל הזמן להיות מוקעית בכיכר העיר על כל שורה שיצאה לה מן הפה באיזו דיון קבינט.

    אהבתי

  7. חייל זקן Says:

    יאיר,
    הספר של יעלון פורסם ב2008, שנתיים לאחר מלחמת לבנון 2.
    לגבי דו"ח המבקר – עליו לעסוק במספר הבורקסים שהוגשו בישיבות הקבינט ולא בתוכנן.

    אהבתי

  8. קרולין גרינברג Says:

    אז בשורה התחתונה מה קיבלנו? "לנהל את הסכסוך"?
    הפחדות של השמאל מ"כיבוש עזה"?
    לא היו אלה השמאלנים שאמרו ש"אם תעוף רקטה אחת מעזה נכבוש אותה חזרה"?
    כן כן – יריב אופנהיימר אף הגדיל ואמר שניתן לסגת מרמת הגולן, ו"אם יהיה צורך נכבוש אותה חזרה".
    הזיות סוכני השמאל הביאו אותנו לצבא אימפוטנטי, שבראשו עמד שר ביטחון עם כריזמה של עציץ, שכל עניינו היה הפנסיה התקציבית שלו ושל חבריו.
    כשדי לך ב"הרתעה אווירית" (שמסתכמת בתקיפת בניינים ריקים ודיונות חול), וכשדי לך בחיילים שמקבלים הוראות לברוח מזורקי אבנים, אז ייטב אם קברניטי המדינה יפטרו אותנו מעונשו של תקציב משהב"ט, שמהווה היום גורם משמעותי במסים שאזרחי המדינה משלמים.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    קרולין, את צודקת לגמרי בכך שהרגעות השמאל שתמיד נוכל לחזור ולכבוש השטחים היו שקר. בתום לב לדעתי אבל התברר כשקר. צריך בהחלט להפיק מזה לקח.

    אהבתי

  10. קמיליה Says:

    א. ניתן להאשים את הנהגת ישראל (נתניהו / ליברמן / בנט / לפיד / יעלון, והמוני שותפיהם) בהעדר תוכנית אסטרטגית לגבי עזה, ואי הצבת מטרת-על לכל גופי הביטחון.
    כל עוד לצבא לא ברור מהי בעצם המטרה של ישראל, קשה להאשים את הנהגת צה'ל באי השגת מטרה זו.
    אסטרטגיות חלופיות:
    1. לכבוש מחדש את עזה ולהישאר לשלוט בה בטחונית, כולל קבלת אחריות לאיכות חייהם של תושבי הרצועה, שירותי הבריאות והחינוך שבה וכו'
    או 2. להעיף את הנהגת החמאס ולסגת מהרצועה – בתקווה שההנהגה החדשה תהיה טובה יותר מבחינת ישראל
    או 3. "לנהל את הסכסוך" – לנסות לדחות ככל האפשר את מועד ההתפרצות הבאה, להשתדל להרתיע ו/או להכיל את פרצי האלימות. במקביל להרעיף על העזתים המוני מתנות, כך שלא יכעסו ויתפרצו על ישראל.
    או 4. [הרעיון שלי, שהצגתי בפוסט אחר] להציב מטרה רב שנתית, וחשאית, של "פירור" הרצועה ויבושה, כך שכל שנה תהיה ירידה של X% במספר תושבי רצועת עזה בהשוואה לשנה הקודמת.

    כל תוכניות צה'ל ופעולותיו היו אמורות להיגזר ממטרת על אסטרטגית זו.
    אבל, אם הממשלה לא מציבה מטרה – צמרת צה'ל יכולה למעשה לבחור את המטרה החביבה עליה יותר. לא מפתיע שהיא בחרה במטרה מס' 3. אבל עצם האחריות לקיום הוואקום האסטרטגי היא של נתניהו.

    ב. צה'ל למעשה כבל את עצמו לכללי מוסר מלחמה מאוד מחמירים (בשל תפיסה מוסרית, שניתן כמובן להתווכח עליה ו/או חשש מהעמדה לדין בינ'ל של בכירים ו/או "בעיות ההסברה" של ישראל ו/או רצון המוני משפטנים ישראליים לשדרג את מעמדם וכוחם ו/או כל סיבה אחרת).
    את המחיר לבחירה זו נדרשים לשלם בעיקר לוחמי צה'ל ותושבי אזורי הגבול.
    בנוסף, מגיעים גם לאבסורד שהפקת לקחים ממלחמות מתבצעת בעיקר ע'י עורכי דין ושופטים (בוועדות חקירה, משרד מבקר המדינה וכו').
    מעבר לרמה השטחית והרדודה של הפקת לקחים זו, הקבינט ובכירי צה'ל מבינים מכך שמטרתם העיקרית היא לכסות את התחת שלהם. לדוגמא, להאריך עוד יותר את משך ישיבות הקבינט. הצלחת המשימות הופכת לפחות חשובה. העיקר שאי אפשר יהיה לבוא אליהם בהאשמות משפטיות כלשהן.

    ג. בצוק איתן התברר שחל שינוי בנכונות הנהגת החמאס להכריז על הפסקת אש רק לאחר שרוסק רב קומות יוקרתי, ונראה שצה'ל מתקרב לפגיעה גם במקומות מגורי המשפחות של בכירי החמאס. הסתבר שהנהגת החמאס הייתה אדישה לסבלם של המוני תושבים ייפשוטיםיי ו/או ששמחה לנצל את מצוקתם בכדי לקצור דיווידנדים בינ'ל.
    מה שהותיר אותי עם השאלה האם גופי המודיעין של ישראל לא השכילו לנבא זאת מראש? ואם הבינו זאת – מדוע לא הופצצו רבי הקומות היוקרתים ושכונת הוילות א-רימל כבר בשבוע הראשון של הלחימה?

    ד. לתמריץ, לא ברור לי איזה מין לקח ניתן להפיק מ"שקר בתום לב" (שנוכל לכבוש מחדש כל אזור שניסוג ממנו), לגבי "שקרים אחרים שינתנו בתום לב".

    אהבתי

  11. חייל זקן Says:

    קמיליה,
    התיאוריה המגוכחת על רבי הקומות הנופלים (תיאורית הדאחיה) יצאה מבית המדרש של "צורבי התודעה". הסכמת החמאס להפסקת אש נבעה מחיבור של מספר גורמים. שחיקה מצטברת של הכח הלוחם שלהם + נפגעים לא לוחמים, ירידה משמעותית במלאים שלהם בעיקר רקטות, הנכונות של צה"ל להפעיל ארטילריה ללא מגבלות כפי שנעשה ברפיח וחוסר בתמיכה בינלאומית בעיקר ערבית. אחת הסיבות שהסכמתם התעכבה היה הנסיון העיקש של קרי להכניס לתמונת ההסכם את תורכיה וקטאר. לאחר שהאופציה הזו התבררה ככלאם פאדי התאפשרה הפסקת אש בהובלה מצרית.

    אהבתי

  12. שקשוקה Says:

    אני מבקש לסכם במילה אחת את רוב הדברים שנכתבו למעלה: קשקוש.

    לצה"ל אין שום בעיה לכבוש את רצועת-עזה. מדובר בשטח קטן בגודל 365 קמ"ר, מחצית מעמק-יזרעאל.

    לא היכולות של צה"ל עומדות על הפרק אלא 2 החלטות אסטרטגיות של ממשלות ישראל מאז 2005:
    1. לא כובשים מחדש את הרצועה.
    2. לא ממוטטים את שלטון החמאס.

    לא כובשים מחדש את הרצועה, לא רק בגלל המחיר הגבוה בנפש שמהלך כזה יעלה – אלא בעיקר – מפני שישראל לא רוצה לקחת תחת אחריותה את 1.8 מיליון תושבי עזה.

    לא ממוטטים את החמאס מפני שהחמאס טוב לימין. כל עוד חמאס בתמונה, דיבורים על הסדר-קבע ביו"ש הם לא יותר מהגות פילוסופית – אפילו – אם יורשו של אבו-מאזן יתגלה כפרטנר אולטימטיבי.

    משום כך, הדרג-המדיני מטיל על צה"ל, מבצע אחר מבצע, משימה לא-הירואית: להביא לרגיעה, להפוגה מבלי לכבוש את הרצועה. להחליש את החמאס אך לא למוטט אותו.

    אלבומי-ניצחון לא יהיו כאן.

    אהבתי

  13. משה Says:

    שקשוקה כתב: "לצה"ל אין שום בעיה לכבוש את רצועת-עזה. מדובר בשטח קטן בגודל 365 קמ"ר, מחצית מעמק-יזרעאל….
    לא כובשים מחדש את הרצועה, לא רק בגלל המחיר הגבוה בנפש שמהלך כזה יעלה …"
    אז אולי מבחינתך המחיר הגבוה בנפש הוא לא "שום בעיה" מבחינתי ונראה לי שמבחינת רוב הציבור זו בעיה גדולה מאוד.

    אהבתי

  14. ד Says:

    תמריץ, מה זה השטויות האלה שאתה וקרולין מקשקשים?
    צה"ל לא יכול לכבוש חזרה את יהודה ושומרון ועזה??? אנחנו כ"כ חלשים שלא יכולים לגבור על אש"ף וחמאס?! מה זה השטויות האלה??

    הרי במבצע חומת מגן כבשנו למעשה את יו"ש ובעופרת יצוקה כבשנו את רוב הרצועה.
    הכל אפשר לעשות אבל השאלה היא המחיר. כשהציבור לא יכול להכיל כמה מאות הרוגים אז זו הבעיה האמיתית.
    כשהציבור מקבל בשלווה ואושר שחרור של אלף טרוריסטים שלידם דמיאניוק נראה כמו חסיד אומות העולם תמורת חייל פשוט (שגם כשל בתפקידו) אז. אל תבוא בטענות לשמאל.

    אהבתי

  15. ד Says:

    שקשוקה, רק עכשיו קראתי. את התגובה שלך.
    כל מילה בסלע. לייק

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    יכול לכבוש במחיר בלתי נסבל בחיי אדם שקול ללא יכול לכבוש.

    הטרור הפלסטיני מתפתח כמו מוטציה. ומוטציות משגשגות כשנותנים מרחב גידול ללא הפרעה. אני בטוח שמרחב הפעולה של החמאס בעזה על מנהרותיה יהיה שונה לגמרי מזה שהיה ביו"ש בחומת מגן. מספר ההרוגים בין החיילים בפעולה המוגבלת של צוק איתן כבר היה גדול מהרוגי חומת מגן.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    בנוסף עזה הרבה יותר צפופה מיו"ש וזה משמעותי.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    שקשוקה, הטיעון שהנזק שגורם שלטון החמאס בעזה לרעיון 2 המדינות, מוביל למסקנה שכדאי לשמר אותו מבחינת הימין הוא קצת קונספירטיבי. לרוב שיקולים לא אינטואיטיבים, ארוכי טווח ומפולפלים לא באמת מנתבים החלטות לאומיות. ממש כפי שכתבתי שאיני מאמין שהרצון במיסים מכלי רכב מוביל לכך שההחלטות בנושא תחבורה ציבורית הן איומות.

    אהבתי

  19. חייל זקן Says:

    שקשוקה,
    יש לנו שני צה"ל. האחד צה"ל על הנייר, עם תקציב שמתקרב ל70 מיליארד שקל, טנקי מרכבה ומטוסי אדיר יכול לכבוש את רצועת עזה ביומיים.
    צה"ל השני, הממשי, זה עם התהליכים, לא מסוגל לכבוש כלום. אם צה"ל השני ינסה לכבוש את הרצועה הוא יסבול אבידות קשות ויימלט משם בעור שיניו.

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    חייל זקן, אין דרך לגיטימית לצבא מערבי לכבוש שטח צפוף מלא באזרחים. כמובן שניתן להפציץ כל בית ולרצוח עשרות אלפים.

    אהבתי

  21. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    הדרך היחידה לחסוך באבידות בצד התוקף שטח בנוי ומאוכלס היא לתקוף על פי הדוקטרינה הרוסית שהוכיחה את עצמה בגרוזני (צ'צ'ניה) ובחאלב. גם ההתקפה האמריקאית בפאלוג'ה (עירק) לא היתה צמחונית. שיטת גנץ של ישיבה סטטית בתוך השטח הבנוי וקביעת שטחי כינוס בטווח מרגמות היא איוולת צבאית.

    ובלי קשר, באמריקה יודעים להעריך את ביבי:
    The Eight Great Powers of 2017
    WALTER RUSSELL MEAD & SEAN KEELEY
    In 2016, Russia surpassed Germany, and Israel joined the list for the first time.
    "ישראל מתחילה את 2017 כאבן היסוד של הברית האנטי-איראנית. המדינה המועדפת על הבית הלבן, שנהנית יחסים טובים עם כל הכוחות המרכזיים בעולם למעט איראן. תיאודור הרצל היה נדהם לראות מה צמח מהחלום שלו, דוד בן גוריון היה המום מההתקדמות של האומה הקטנה והחבוטה שלו"… "ישראל הצליחה באופן לא אופייני לקדם את האג'נדה הפוליטית הגלובלית שלה דרך דיפלומטיה אפקטיבית ורגישה".
    http://www.the-american-interest.com/2017/01/24/the-eight-great-powers-of-2017/

    אהבתי

  22. קמיליה Says:

    לתמריץ ולשקשוקה,

    מבחינת ישראל, יש יתרונות רבים לשלטון החמאס בעזה, ושלטון אש'פ ביו'ש:

    1. קשה ללחוץ על ישראל לנהל מו'מ עם שתי יישויות, עוינות זו לזו, בכדי להקים שתי מדינונות פלסטינאיות. שברור לכל מראש שאף אחת מהן לא תהיה בת קיימא. (למעשה גם שתיהן יחד יהיו מדינה כושלת, כדוגמת סומליה – אך למדינות רבות בעולם נוח להתעלם מהערכה זו)
    2. החמאס מוכר ע'י מדינות רבות כארגון טרור, ולפיכך כלא לגיטימי. אש'פ, לצערנו (וגם באשמתנו בהסכמי אוסלו) נתפס כארגון לגיטימי ומכובד.
    3. קטן במעט הסיכוי שתפתח נגד ישראל מתקפה מאורגנת בו זמנית, הן מהגדה והן מהרצועה (כולל אופציה למשחקי הפרד ומשול)
    4. בשל הקשר בין החמאס לאחים המוסלמים – לנו ולשלטון העכשוי במצרים אויב משותף (יתרון מעט בעייתי, כי לא בהכרח מה שרצוי לישראל רצוי גם למצרים,ולהפך. לדוגמא, פתיחת / סגירת שער רפיח בין עזה לסיני)

    הטענה של תמריץ שהכרה ביתרונות אלו אמורה לערב "שיקולים לא אינטואיטיבים, ארוכי טווח ומפולפלים", (ולפיכך לא סביר שהם) "באמת מנתבים החלטות לאומיות", ומסקנתו שמדובר במשהו הגובל בתיאורית קונספירציה – נתפסת בעיני כחסרת שחר. דווקא מאוד לא סביר בעיני שכל מי שאמור לעסוק בניתוח המצב באזורנו, לא יחשוב גם על היתרונות לישראל מהמשך שלטון החמאס. יתרונות שיאלץ לשקלל אותן גם עם החסרונות, וחבילות היתרונות – חסרונות של כל האלטרנטיבות.

    ###############################################

    לחייל זקן,

    תיאורית הדאחייה / צריבת התודעה, אם אני מבינה אותה נכון, טוענת שרק פגיעה מאוד מסיבית ומאוד מוחשית באוכלוסייה האזרחית – תגרום למנהיגי הצד השני להבין שעליו להפסיק את התוקפנות נגדנו. לפיכך, היו גם הדיבורים שרק כאשר נסראללה / מנהיגי החמאס יצאו מהמקלטים שלהם, ויראו את כל השכונות ההרוסות, הם יקלטו מה עוללו לבני עמם, ויתחרטו.

    ההתייחסות שלי לרב קומות היוקרתי, ולשכונת הוילות של עשירי עזה, מציגה תזה אחרת. שמנהיגים אלו או די אדישים למצוקת האוכלוסיה שלהם ו/או שמצוקת האוכלוסייה שלהם היא למעשה כלי הנשק האפקטיבי ביותר שלהם במאבק על דעת הקהל העולמית. תמונות ילדים שנהרגו ע'י ישראל, כדוגמת מוחמד דורה, היא כלי נשק אפקטיבי יותר נגד ישראל מכל הטילים וכל המנהרות גם יחד. והם מודעים לכך. אבל, פגיעה בהם אישית, בבני משפחותיהם, ברכושם ובעסקיהם – כן מרתיעה אותם. לפיכך, מלכתחילה יש לנסות לכוון ישירות למטרות אלו, ולא לשכונות המעמד הבינוני והנמוך.

    יש לכך מחיר – הגדלת הסיכון שינסו לפגוע ישירות בהנהגה הצבאית והאזרחית של ישראל, במקום בסתם אזרחים. כדוגמת חזרה על רצח בכוונה תחילה של רחבעם זאבי. אבל זהו מחיר שאני אישית מוכנה לשלם. מה עוד שקל יותר לאבטח מאה איש מאשר 6.5 מיליון איש.

    ################################################

    המאמר אליו הפנה חיל זקן, הטוען שישראל היא הכוח השמיני בעוצמתו בעולם, ללא ספק מעלה את המורל. מענג לקרוא דברים חיוביים ואופטימים על המדינה בה אתה חי.
    אבל, קשה להישאר באוירה אופטימית שכזו לאורך זמן.
    כיצד יתכן שבריטניה אינה ממוקמת מעל ישראל? (שאלה שניתן לשאול גם לגבי צרפת, טורקיה, ברזיל, דרום קוריאה ואפילו אוסטרליה).
    ואז, כשמנסים לגלות לפי איזה קריטריונים בוצע הדרוג של המדינות – לא מוצאים אותם.
    אני חושדת שישראל נכנסה לרשימת 8 הגדולות לא בשל כוחה העכשוי אלא כיון שלאחרונה חל שיפור משמעותי בכוחה.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    קמיליה, יכול מישהו להגיד ששלטון החמאס טוב לישראל ולכן עדיף להשאירו בשלטון. זו עמדה שאינה חסרת שחר, ואפשר להגן עליה. אבל ראשי המדינה אינם אומרים זאת. לכן, אם באמת מכוונים פעולותיהם לפי גישה זו, צריך להניח שזהו מצד אחד שיקול עליון אסטרטגי בעיניהם המכוון את פעולותיהם בנושא עזה ומצד שני סוד כמוס שאין להעלותו בדיון הציבורי. זה כבר תיאור של קונספירציה ואיני מאמין בכאלו.

    אהבתי

  24. יאיר Says:

    מי שקורא את הפוסט של תמריץ מבין שהטענה שלו (אחת מהן) היא שנתניהו זהיר מכדי להיכנס להרפתקאות והוא מעדיף יעדים קלים אך ברי השגה.
    אני מסכים עם הניתוח התמריצי, ומעוניין לטעון (בהקשר לתגובות לפוסט) שלמדיניות שנתניהו מקדם בהקשר לעזה אין קשר לויכוח בין ימין לשמאל.
    גם ראש ממשלה שמאלני יכל לבחור במדיניות כזאת, וכן להיפך – ראש ממשלה שמאלני יכל להיות יותר תקיף מנתניהו.

    המשמעות של הפוסט וחלק מן התגובות היא שטענות המבקר הינן טעות.
    מטרת הלחימה הייתה הרתעתית ולא יותר מכך. לכן נבחרו אמצעים כאלו שבהן אפקט ההרתעה יועצם (כמו הפצצות) במיעוט הרוגים.
    הכניסה הרגלית לפיצוץ המנהרות התרחשה עקב דעת הקהל ועקב הקושי לאתר נקודת אקזיט למבצע המוגבל.
    אני לא בטוח שאני מסכים למטרת המבצע (צריך עוד להרהר בכך) אבל בהינתן שזאת המטרה הרי שהאמצעים היו בהתאם.

    אהבתי

  25. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    נניח (איני יודעת) שנתניהו מעריך שעדיף לישראל שהחמאס ישלוט בעזה ואש'פ בגדה. האם במקרה כזה אתה מצפה שיצהיר על כך בגלוי? בפני כלי התקשורת הישראליים או על במת האו'מ?
    בעיני, ברור שיעדיף לא להכריז על כך.
    הסתרת חלק מהשיקולים מהציבור רחוקה מאוד מלהיות קונספירציה.

    זהו גם מה שמעניין כל כך בארכיונים הנפתחים לאחר 50 שנה. רק אז מתחילים להבין מה באמת הניע מדינאים, ומה היו שיקוליהם. לעיתים קרובות מאוד מגלים את הפערים בין מה שאמרו לציבור הרחב, לבין מה שאמרו בישיבות מרובות משתתפים כמו ישיבות קבינט, ולבין מה שנלחש בחדרי חדרים למספר קטנטן של שותפי סוד. בעיני, דווקא לא סביר להניח שתופעות שכאלו לא קורות בישראל.

    אהבתי

  26. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    הבעיה שעולה מדו"ח המבקר היא שהצבא/מערכת הביטחון אינו מסוגל/רוצה לייצר לממשלה אפשרויות אופרטיביות שיממשו את המדיניות שבה הממשלה בוחרת. (בין אם מדובר בכיבוש הרצועה ובין אם מדובר בפעולת גמול מוגבלת) במציאות הישראלית קיבל הרמטכ"ל זכות וטו על החלטות הממשלה. במבצע צוק איתן קיבלנו בנוסף לרמטכ"ל גם רמטכ"ל על בדמות שר הביטחון שביחד ניסו לכבול את הקבינט לדוקטרינה שלהם. גם כשהתקבלה החלטת ממשלה הצמרת הצבאית לא דהרה לקרב אלא ניסתה לעצור אותה באמצעות הערכות מודיעין הזויות. הלוחמנות הפוליטית שגילתה הצמרת הצבאית נעלמה בשדה הקרב שנוהל בחובבנות מתוגברת ברשלנות. יומיים שלושה הפכו לשלושה שבועות, מלחמה בהיקף זעיר חיסלה את מלאי טילי האוויר קרקע ועוד אין ספור כשלים.
    הבעיה הביטחונית העיקרית של ישראל אינה אויביה שנחלשו מאד אלא צמרת צבאה שאינה מסוגלת לגבות את החלטות ממשלתה הנבחרת.
    קמיליה,
    הטענה שמנהיגי החמאס מתרככים אם מאיימים על רכושם ו/או משפחתם היא עוד אחד מסיפורי האיוולת שמפיץ דובר צה"ל. שאלי את מוחמד דף

    אהבתי

  27. קמיליה Says:

    לחיל זקן,

    אני מסכימה עמך שניסיונו של ג'ון קרי לדחוף למו'מ את טורקיה וקטאר כמתווכות "הוגנות", רק הניע את החמאס להמשיך להילחם עוד ועוד. בתקווה שאם רק יחזיק מעמד "עוד קצת" הוא יצליח לבסוף לסחוט מישראל וויתורים משמעותים יותר מכפי שהשיג מהתיווך המצרי. כלומר, שקרי רק המריץ את החמאס להאריך את צוק איתן.
    אני גם מניחה שיש ברשותך מידע רב משלי על המלאים שנותרו לצה'ל ולחמאס לקראת תום המערכה. בהחלט סביר בעיני שגם הם השפיעו על מועד סיומה.

    אבל, אני מעמידה בסימן שאלה את הערכתך שמנהיגי החמאס אינם מושפעים מאיומים ישירים על משפחתם ורכושם, ומדובר בסיפור איוולת תעמלותי של דובר צה'ל.
    – יתכן אמנם שמוחמד דף מייצג את העמדות השכיחות בקרב מנהיגי החמאס. אך יתכן גם שהוא חריג שבחריגים. ומכאן, ההילה המיוחדת שנקשרה בשמו.
    – למיטב ידיעתי, בכל פיגועי ההתאבדות שמנהיגי החמאס היללו ושיבחו, לא השתתף אף ילד או נכד של מנהיגי החמאס. הם שלחו למותם הוודאי את ילדיהם של אחרים, אך לעולם לא את ילדיהם שלהם.
    – סיפורי השחיתות הקשה והבוטה של המנהיגים הפלסטינים אינם מוגבלים רק לאש'פ, ולא רק בניו של אבו מאזן הפכו למיליונרים בתקופת שלטונו. גם מנהיגי החמאס בעזה מואשמים בחיי מותרות ומילוי חשבונות הבנקים שלהם, בזמן שרובם המכריע של העזתים חיים בעוני מרוד.

    – יותר מכך, הנטייה הטבעית, של רובם המכריע של בני האדם בעולם, היא לדאוג לעצמם, לבני משפחותיהם ולרכושם לפני שהם דואגים גם לאחרים. קשה מאוד להניח שכל מנהיגי החמאס ובכיריו יוצאים מכלל זה. וגם אם חלקם, כמו מוחמד דף, הם חריגים – סביר בעיני שרוב האחרים לא. ניתן להניח שלו היו מספיק בכירים מודאגים מגורל בני משפחותיהם ורכושם- הם היו מסוגלים להפעיל לחץ על ההנהגה הבכירה שלהם לסיים כבר את המערכה.
    לתפיסתי מנהיגי החמאס יוצאי דופן דווקא באדישותם היחסית לסבלם של בני עמם. הם חריגים בעובדה שהם מסוגלים לשלוח ילדיהם של האחרים למוות וודאי, להכריח משפחות שלמות לעלות על הגגות כ"מגן אנושי", ומסוגלים לחכות בשלווה ובסבלנות לעסקה מעט טובה יותר, במקלטיהם הממוגנים היטב, בזמן שעזה הולכת ונהרסת.

    אהבתי

  28. קמיליה Says:

    ליאיר,

    כתבת " … נתניהו זהיר מכדי להיכנס להרפתקאות והוא מעדיף יעדים קלים אך ברי השגה. אני מסכים עם הניתוח התמריצי, ומעוניין לטעון (בהקשר לתגובות לפוסט) שלמדיניות שנתניהו מקדם בהקשר לעזה אין קשר לויכוח בין ימין לשמאל."

    אפשר להמשיג את הדברים גם אחרת, מזוית ראיה שונה.
    מנהיג שמתמקד באי נטילת סיכונים, בשמירת הקיים וב"הישרדות" (במובן הרחב ביותר שלה), אינו יכול להיות "מנהיג טרנספורמטיבי" המנסה ליצור במהלך כהונתו שינויים מאוד משמעותיים. מכאן, הוא אינו יכול להיות ממוקד בקידום אידיאולוגיה כלשהי – בין אם מדובר באידיאולוגיה של השמאל, ובין אם מדובר באידיאולוגיה של הימין. הוא מעוניין לבצע רק צעדים קטנטנים, פעוטי סיכון, שישפרו באחוזים בודדים את המצב הקיים.

    אני אישית מעדיפה מנהיגים "הישרדותים" ופרגמטים על מנהיגים "מהפכניים", אך אני מבינה מצוין מדוע נתניהו מותקף הן ע'י השמאל והן ע'י הימין. בעיני, גם המרכז ההישרדותי – פרגמטי, בו נמצא נתניהו, הוא סוג של אידיאולוגיה. לפיכך, התנהגותו במהלך צוק איתן כן קשורה בטבורה למחלוקת בין ימין, שמאל ומרכז.

    אהבתי

  29. חייל זקן Says:

    קמיליה,
    במקרה של נתניהו האופי גובר על האידיאולוגיה, כך גם טען אביו עליו השלום.

    אהבתי

  30. קרולין גרינברג Says:

    ד, צה"ל לא יכול לכבוש את עזה, כי אתה ואנשים כמוך יצאו לרחובות תוך שהם מניפים שלטים "צה"ל צבא של רוצחים", חבריך משוברים שתיקה יתראיינו ברשתות הזרות ויספרו שחיילי צה"ל רוצחים ילדים קטנים בשביל הכיף ובעיתון הארץ יפרסמו מאמרים שביבי אוכל את בשר הפלסטינים לארוחת בוקר.

    אהבתי

  31. יאיר Says:

    חייל זקן,
    צה"ל הוא צבא העם ואתה צודק שככזה הוא מנהל מדיניות משל עצמו. פעם נהגו להשתמש בביטוי "מדינה בתוך מדינה". אני חושב שהוא יותר מוקד כוח שמחובר חזק מאוד למקבלי ההחלטות. מין חיבור של מרכז הליכוד, מכון חשיבה אסטרטגי וחברת החשמל גם יחד.
    זה המחיר של "צבא העם" (בניגוד לצבא מקצועי) וזה רק הולך להחמיר.
    האליטות זיהו שהן איבדו את השלטון ל"אספסוף" ול"המונים" והן החליטו למקד מאמצים בגזרת הגנרלים, בגזרת המשפטנים ובגזרת התקשורת.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    קרולין. הגזמת עם ההתלהמות. אנו חיים בעולם מערבי שלא יסבול פשעי מלחמה. אפילו כשטראמפ נשיא ארה"ב.

    יאיר, האליטות לא החליטו למקד מאמצים. מטבע הדברים אנשים שמגיעים למעמד בכיר בצבא, במשפט או בתקשורת הם משכילים וברמה גבוהה של חשיבה מופשטת ולכן האתנוצנטריות צרת המוחין של מרכז הליכוד זרה להם.

    אהבתי

  33. תמריץ Says:

    קמיליה, אני מאוד סקפטי לגבי הטענה שמנהיגים יהססו להקריב עצמם ובני משפחותיהם. ההיסטוריה מראה לדעתי שאנשים מנוולים שילמו מחיר אישי יקר מאוד. גבלס התאבד יחד עם כל משפחתו למשל. הבן של נסראללה מת כחייל חיזבאללה. סטלין שלח בנו לחזית.

    אהבתי

  34. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    לייחס יכולת חשיבה מופשטת לצמרת צה"ל? לא נסחפת? כנראה שלא קראת את ספריהם (של אלו שכתבו באמצעות סופר צללים)
    הבן של סטלין נפל בשבי וסטלין לא היה מוכן לדון בשיחרורו.

    אהבתי

  35. יאיר Says:

    תמריץ,
    הצבא, המשפט או התקשורת הן כמו מערכות אחרות (ממשל, עסקים, אקדמיה …) – יש בהן חכמים יותר ופחות וכיון שאנחנו חיים ב"שלטון ההמונים" (דמוקרטיה) חכמה וחשיבה מופשטת אינן המסלול היחיד לקידום (וטוב שכך).
    נוח לך להציג דחליל בדמות מרכז הליכוד, לתקוף אותו בחמת זעם ("אתנוצנטריות צרת מוחין") ואז למסמס את הדיון בנוגע לאליטות.

    בעבר אליטה הוגדרה יותר על-בסיס התנדבות למען הכלל ("אליטה משרתת") אבל כיום ההשתייכות היא על-בסיס עדרי בלבד. הדיון אינו על מי שהוא חושב או משכיל או בעל חשיבה מופשטת, ולכן הוא התקדם בצבא או במשפט או בתקשורת. הדיון הוא על הניסיון של האליטות להשליט את תפיסתן בעזרת תפיסת מוקדי הכוח (כמו הצבא, המשפט או התקשורת).

    אתה מנסה לטעון שמה שקורה במוקדי הכח הללו אינו פרי של מאמצים מאורגנים כי אם הליך טבעי ואורגני של "משכילים בעלי רמה גבוהה של חשיבה מופשטת שמטבע הדברים הגיעו למעמד בכיר בצבא, במשפט או בתקשורת". מין טיעון נאיבי שטוען שאם תיקח שני אנשים חושבים ומשכילים הם יגיעו לאותה מסקנה בדיוק, כאילו אין משמעות לרקע שלהם ולדעות שלהם.

    אני מכיר אנשים רבים שהם משכילים ובעלי חשיבה מופשטת שאינם משתייכים לאליטות. אולי מרכז הליכוד אינו הדוגמה הטובה ביותר אבל אנשים כאלו נמצאים במקומות אחרים בימין (ובמרכז), והמסקנות שלהם שונות בתכלית מהמסקנות של האליטות. והם לא חושבים או מתנסחים ב"אתנוצנטריות צרת מוחין".

    אהבתי

  36. יאיר Says:

    זאת היתממות לטעון שהאליטות לא מרכזות מאמצים בגזרות המשפט, התקשורת והצבא. לא ראיתי את האליטות רצות לעיירות פיתוח (לשעבר) לשם קידומן, וגם במגזר השלישי הן מצטמצמות לארגוני סינגור ומיצוי זכויות, והרבה פחות בארגוני עזרה וחסד. אני כן רואה ריכוז מאמצים במשפט, בתקשורת ובצבא והסיבה פשוטה מאוד:

    צה"ל – הוא צבא העם ולכן יש לו "סמי-מנדט ישיר" מטעם העם. ללא צורך ובעקיפת הדרג הנבחר

    התקשורת – היא "כלב השמירה" ולכן יש לה מנדט ישיר לתקוף את השלטון

    המשפט – בעקבות תהליכים עולמיים ומקומיים המשפט קיבל זרועות חזקות מאוד והוא משמש בפועל כבלם של הרשות המבצעת והמחוקקת

    המערכות הללו חשובות ביותר, והשתלטות העוינת עליהן מצד האליטות פוגעת בתפקוד שלהן. זה התחיל בתקשורת ובמשפט ועבר לצבא.

    אהבתי

  37. קמיליה Says:

    אופרה וינפרי, טייגר וודס, קובי בראינט ולברון ג'ימס הם שחורים אמריקאים, מרקע מאוד צנוע, שהפכו בכוחות עצמם למיליונרים. מה שמוכיח את הטענה שרוב הילדים השחורים העניים יצליחו בבגרותם להפוך למיליונרים.
    נראה לי שטענה זו אינה פחות אבסורדית בכהוא זה מאשר הטענה שהמנהיגים המנוולים מוחמד דף, נסראללה, הרמן גרינג וסטלין היו מוכנים לסכן את חיי בני משפחתם, ואולי אפילו לרצחם במו ידיהם, ולפיכך ניתן להסיק שרוב המנהיגים המנוולים מוכנים לסכן את חיי בני משפחתם, ואין טעם בניסיון לאיים עליהם בפגיעה במשפחותיהם.

    הייתי משתכנעת מעט יותר לו הייתי מקבלת מידע על אחוז מנהיגי החמאס ששלחו את ילדיהם להפוך לשהידים מהוללים, או אחוז הבכירים הנאצים שהחליטו לרצוח את כל ילדיהם לפני שהתאבדו.
    למיטב ידיעתי, כל השמות הנ'ל הם החריגים שבחריגים, ורחוקים מלייצג את השכיח, או אפילו מיעוט משמעותי. למעשה, פרסומם נובע מעצם העובדה שהם מאוד מאוד יוצאי דופן בסביבתם.

    ב. לתפיסתי, חשוב להוסיף את האקדמיה / מכוני המחקר לתחומים בהם האליטה הישנה מנסה לשמר את הדומיננטיות שלה (בנוסף למשפט ולתקשורת) + להשמיט את הצבא. בגדול, האליטה הישנה די ויתרה עליו.

    מסלול הקידום הצבאי הוא מאוד ארוך (אין "הצנחות" מבחוץ של לקצונה הבכירה), בחלקו מסוכן, כשברוב הדרך גם השכר וגם תנאי השירות רחוקים מלהיתפס כמפתים בעיני צעירים מפונקים. רובם המכריע לא יעלה על דעתו לחתום קבע לעשר – עשרים שנה, או אפילו חמש שנים.

    ניתן להסביר את הנטייה הפוליטית העכשווית של הקצונה הבכירה ב:
    – שאריות מהעבר הדי רחוק בו האליטה הוותיקה הייתה אליטה מגויסת
    – העדפה טבעית של הקצונה הבכירה לקדם במהירות רק את הדומים לה (במונחי רקע, עמדות דתיות ופוליטיות וכד') ולעכב את קידום אלו שבאו מרקע שונה
    – השפעת האקדמיה הישראלית והאמריקאית (שהיא כמובן מוטה פוליטית),
    על הקצונה הבכירה של צה'ל. למעשה, כל הקצינים שסומנו כמיועדים לקידום נשלחים למספר שנות שטיפת מוח באקדמיות ו/או נחשפים להרצאות אקדמאיים בימי עיון והשתלמויות וכו'. אפשר לזכור שאפילו "הקוד האתי" של צה'ל, הנתפס כספר שאסור לערער על קדושתו, הוכתב מפי ה' לאקדמאי אסא כשר ולא לאחד מקציני צה'ל ישירות.

    בכל מקרה, הטענה שכל מי שאינו מאמץ את ערכי האליטה הישנה ותפיסת עולמה הוא בור, חסר יכולת חשיבה מופשטת, אתנוצנטרי וצר מוחין – מצדיקה את שמירת ההגמוניה בידי האליטה הישנה, ומנציחה את הדומיננטיות שלה. כל מי שחרד משינוי – ודאי ישמח לאמץ את הערכות האישיות ה"אוביקטיביות" הנ'ל. מה שמזכיר לי את המשפט "אלוהים לשלטון בחרתנו".

    אהבתי

  38. יאיר Says:

    קמיליה, את צודקת שהאליטה ישנה נוכחת יותר בקצונה הבכירה מאשר בזוטרה, אבל:
    1. נעשים מאמצים רבים ע"י האליטה הישנה שבקצונה הבכירה לשמר את "הקוד הנכון" עבור צה"ל.
    2. האליטות מרכזות מאמצים בהשפעה על הצבא לאו דווקא דרך מינוי קצינים. למשל ארגוני חברה אזרחית שעוקבים אחרי פעילות צה"ל, שמגישים בג"צים על מינויים לא מתאימים

    אהבתי

  39. יאיר Says:

    מינויין לא מתאימים בעיניהם. וכמו כן ניסיון רב לקבל גישה למערך ההכשרה והחינוך של צה"ל.

    אהבתי

  40. מירון יעקוב Says:

    מרכז שמאל או יותר נכון מרכז פוליטי בישראל ובארה״ב יצאו למאבק חזיתי מול הימין המתגבר ..טראמפ וביבי נחשבים לאויבים מסוכנים לא רק של הממסד הפוליטי וכל חוגי האליטה אלא גם של כל אלה אשר מאמינים בגלובליזציה כדרך של קידמה חיונית לכלכלה עולמית..אסור לשכוח את כוחם הרב של התאגידים הבינלאומיים להם יש הרבה מאוד אמצעים כספיים ואחרים להוביל מאבקים בעלי גוון של אינטרסים כלכליים ושמירה על יצבות פוליטית וביטחונית בעולם כולו..אפשר כבר עכשיו להגדיר את ביבי כגווייה פוליטית הוא סומן כאויב ולא ירדו ממנו עד שיחליט ביוזמתו לפרוש מהנהגה לאומית או בדרך אחרת..
    גורבצ׳וב התבטא באופן פסימי למתרחש היום בזירה הבינלאומית והגדיר את המצב כהכנה למלחמה עולמית אסור לזלזל בתחושת הבטן של פוליטיקאי מאוד מאוד מתוחכם וממולח..לזכותו יש לומר שהוא בסוף שנות השמונים מנע מלחמה כמעט וודאית עם המערב במיוחד לאחר שלרוסים נגמר החמצן הכלכלי והדרך לאפוקליפסה צבאית נותרה כאלטרנטיבה יחידה להישרדותו של המשטר הסובייטי..

    אהבתי

  41. תמריץ Says:

    גורבאצ'וב דמות מסקרנת מבחינת עוצמת השפעתו החיובית כמנהיג בודד על ההיסטוריה העולמית. אולי דומה רק לצ'רצ'יל בכך במאה העשרים. עם זאת מתקשה לראות כיום מלחמה בין מעצמות כדוגמת ארה"ב וסין. אפילו בעידן טראמפ.

    אהבתי

  42. תמריץ Says:

    לגבי הנושא בכללותו – ניתוח טוב מאוד של אסטרטגיית ישראל מול עזה:
    http://www.israeldefense.co.il/he/node/28788

    אהבתי

  43. קמיליה Says:

    מאמר הדעה,על אסטרטגית ישראל מול עזה, אכן טוב מאוד, [מקרא: הוא חושב כמוני (שלישראל אינטרס בהמשך שלטון החמאס על עזה)].

    הייתימעלה לו את הציון למעולה לו היה מוסיף שלישראל אינטרס אסטרגי בצמצום מספר תושבי הרצועה. כלומר, שישראל אמורה לפעול הן להקטנת הריבוי הטבעי בעזה והן לעידוד ההגירה מתוך עזה.

    אהבתי

  44. תמריץ Says:

    אולי ישראל כץ מעודד נמל כדי שיהיה מאיפה לעזתים להגר?

    אהבתי

  45. קמיליה Says:

    לתמריץ,
    הייתי מאוד רוצה להאמין בכך.
    אבל נדמה לי שהנמל בעזה הוא בסך הכל עוד עצם, שישראל כץ תומך בזקיקתה לעזתים, בתקווה להרוויח בכך שקט למספר חודשים נוספים (ואולי אפילו בכדי לקבל מידע ו/או גופות). שלא לדבר על התקווה לשדרוגו לרמת "מנהיג לאומי", שיש לו מה להגיד גם בנושאי חוץ וביטחון.

    קשה לי לייחס לישראל כץ (כמו גם לרוב הפוליטיקאים) חשיבה לטווח מאוד ארוך, ואימוץ תוכניות שמפירותיהן ניתן יהיה להנות רק שנים רבות לאחר שישראל כץ עצמו יפרוש מהפוליטיקה בגלל זקנה מופלגת.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: