הטעות של קרוגמן

בתקופת ג'ורג' בוש הלין הכלכלן זוכה הנובל פול קרוגמן על הגרעונות האיומים וסכנת החוב. מאוחר יותר, בתקופת אובמה, הודה שטעה וחובות של מדינה שלווה במטבע שלה אינם מציבים סכנה גדולה. עכשיו, כשטראמפ מאיים להציף את אמריקה בכסף על ידי הורדת מסים והשקעה בתשתיות, שב קרוגמן לעמדה המסתייגת. אין אבטלה, האינפלציה עולה, כבר אין טעם רב בתמריץ תקציבי. אפשר לטעון שקרוגמן הוא תמונת הראי של הרפובליקני הטיפוסי. מזועזע מהחובות המצטברים בתקציב הממשלתי, אבל רק כשהנשיא מטעם המפלגה היריבה שולט. כשהנשיא שלו שולט הוא בעד בזבוזים חופשי חופשי.

אבל קרוגמן הוא רציני יותר מהרפובליקני הטיפוסי – אין ספק שבעיקרון הצדק עמו. ככל שהאינפלציה עולה והאבטלה צונחת, כך מתפוגגת הפואנטה בהצפת השווקים בכסף זול. הצפה כזו רק תוביל לעליית מחירים והעלאת ריבית וכך תביס את מטרתה – עידוד הכלכלה.

בכל אופן אני חושב שקרוגמן, בסלידתו מטראמפ, ממהר מדי לפסול את הטעם במדיניות כלכלית פופוליסטית נוסח טראמפ בימינו. הוא מזניח שני נימוקים חשובים, שלדעתי לא היה ממהר להזניח אם לא היה מונע על ידי מוטיבציה לשלילת מדיניותו של טראמפ.

הנימוק הראשון הוא שאנחנו יודעים עתה שארה"ב עלולה להיקלע לתקופה ארוכה מאוד של ריביות אפסיות.  לא ידענו זאת לפני עשור. העובדה שסכנה כזו קיימת דורשת לפעול מראש בצורה שתקטין את הסכנה, על ידי העלאת הריבית חזרה לגבהים ההיסטוריים שלה. אם ישובו ימי המיתון, ניתן יהיה לקצץ בריביות כדי להשיב את הצמיחה, ולא לדשדש ביאוש בימי האפסיים של ריבית כמעט שלילית. מוצדק אם כך ללחוץ במלוא העוצמה על הדוושה, גם כשהתוצאה תהיה גאות בריבית.

הנימוק השני והחשוב עוד יותר הוא שארה"ב היא יוצאת דופן. רוב מדינות העולם המפותח, יפן, האיחוד האירופי, ובאופן מעניין גם בריטניה וקנדה, למרות הפיחות החד במטבעות שלהן, וגם מדינת ישראל שלנו – כולן מתמודדים עם אינפלציה נמוכה מדי וביקושים קפואים במשק. במדינות דרום אירופה עדיין יש אבטלה עצומה. תנופה חזקה בארה"ב תחולל תהליכים שיוציאו גם את כל המדינות האלו מהבוץ . זה יהיה אירוני מצד טראמפ, איש "אמריקה תחילה" לפעול מתוך התחשבות בכלכלת העולם, אך כדאי לו. העולם הוא אחד וביקושים בברצלונה ובאתונה מחלחלים גם למפעלים החלודים של דטרויט.

מודעות פרסומת

29 תגובות to “הטעות של קרוגמן”

  1. ערך מוסף Says:

    ככל שהריבית תעלה, כך חלק גדול יותר מתקציב המדינה הולך על תשלומי ריבית. כיצד לדעתך משפיע נטל הריבית שמשלמת המדינה על החלטת הפד לגבי קצב ההעלאות ?

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    ריבית מגיעה לחוסכים, לא לחייזרים בחלל. היא חלק משרשרת המזון הכלכלית.

    אהבתי

  3. ערך מוסף Says:

    אין ספק שהיא הולכת לחוסכים – חוסכים מארה"ב וחוסכים מארצות זרות, עדיין החוב הוא חוב ויש לשלם עליו ריבית (אם דרך נגיסה בתקציב המדינה, אם דרך העלאת מיסים, אם דרך הדפסת כסף או הגדלת החוב), והשאלה נותרת: כמה חזק לדעתך הפקטור הזה בהחלטה של הפד?

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    ערך מוסף, לא מאמין שמהווה שיקול מיוחד אצל הפד.

    אהבתי

  5. יאיר Says:

    לא נראה לי הגיוני שבנק מרכזי, שאמור לדאוג לממן את הממשל שלו, לא לוקח בחשבון את עלויות החוב של הממשל.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    העלאת ריבית בוודאי פוגעת בכלכלה מהרבה אספקטים, ביניהם האספקט של צמצום יכולת התמרון התקציבית.
    לא חושב שדווקא האספקט הזה קריטי במיוחד.

    אהבתי

  7. שימי חס Says:

    1. מתמוגגת או מתפוגגת?
    " כך מתמוגגת הפואנטה בהצפת השווקים בכסף זול"

    2. "וגם מדינת ישראל שלנו – כולן מתמודדים עם אינפלציה נמוכה מדי וביקושים קפואים במשק"
    א. כולן מתמודדות
    ב. איך אפשר להגיד שהביקושים קפואים אצלנו? אני רואה סביב חגיגת ביקושים ושופינג, בקניונים, בנתבג, ברכבים חדשים (2016 שיא שנתי 300K רכבים חדשים), במסעדות, בקניית דירות וכו וכו מה שמשתקף גם מנתוני הצריכה של הלמס.
    יתכן שהאינפלציה נמוכה כח המדידה עקומה? או כי ההצע גם גבוה?

    3. בבלכה

    אהבתי

  8. שימי חס Says:

    *כי המדידה..

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    תודה שימי על תיקון השגיאה שלי. כלכלת ישראל במצב טוב, אבל חבל לפספס הזדמנות למצוין. הביקושים לא גבוהים מספיק וזה משתקף באינפלציה נמוכה ובקצב איטי של עליית משכורות. בלי עליית שכר הדירות בכלל הקיפאון מוחלט.

    אהבתי

  10. שימי חש Says:

    עדיין לא מבין איפה הקפאון המוחלט
    חוזר לסעיף קניונים, רכב, נתבג, מסעדות שציינתי מעלה
    ומשתקף גם בנתוני הצריכה של הלמס

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    התכוונתי קיפאון מוחלט בקצב האינפלציה. מבחינת צמיחה, יש צמיחה במשק.

    אהבתי

  12. קמיליה Says:

    לא קשור לנושא.

    ההצעה של דני רשף בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני.

    אני אישית הייתי קונה אותה, אך אני מאוד מפקפקת בנכונותו של המלך עבדאללה לאמץ אותה (אלא אם כסאו יתנדנד מאוד בחוזקה), ושל טראמפ לבצע את חלקה של ארה'ב בעסקה.
    אני גם משוכנעת שאש'פ והחמאס יעמדו על רגליהם האחוריות, אך כוחם הבינ'ל נמצא כרגע בנקודת חולשה היסטורית, ואולי זו הזדמנות.

    החלק הפחות ברור לי הוא:
    ———————————————————
    … התוכנית מחייבת גיבוי צבאי וכלכלי מלא של ארה"ב וישראל לשלטונו של המלך עבדאללה – ניקרא לה האופציה הירדנית המקוצצת.
    התוכנית מגדירה מחדש את חזון "שתי מדינות לשני עמים" – מדינה ליהודים ומדינה לערבים, מאפשרת שליטה ביטחונית טובה על יו"ש עצמה ומפני כל התפתחות בלתי צפויה ממזרח לירדן, ובעיקר נותנת תשובה טובה לחזון הבלהות האפשרי של התמוטטות ירדן וקריסתה לאנרכיה ג'יהאדיסטית – תסריט שהוא בהחלט ראלי.
    תוכנית כזאת בהחלט ניתנת לעיכול על ידי הקהיליה הבין לאומית בעת הזאת והיא יכולה לקבע את היחסים ואת אופי הסכסוך, שלא יעלם יש להדגיש, הרבה עשרות שנים קדימה שהרי תפסת מרובה – לא תפסת."
    __________________________________________

    בכל מקרה, שווה לקרוא את הצעתו.

    http://danireshef.blogspot.co.il

    אהבתי

  13. קמיליה Says:

    המשך הלא קשור לנושא.
    מאמר חכם (כלומר, מבטא דברים שגם אני חשבתי עליהם 😊 ומצליח לנסחם טוב ממני ) של דניאל פייפס מקומנטרי, מתורגם לעברית.
    די ארוך אך מספק תמורה טובה לזמן.

    שני קטעים לדוגמא:
    ___________________________________________________________
    "בניגוד לסלוגן שטבע רבין, שלום לא עושים עם אויבים אלא עם אויבים לשעבר, אויבים שהובסו. זה מביא אותי לנקודה העיקרית: הניצחון, או השלטת רצונך על האויב, הם שיכריחו אותו לוותר על כל שאיפה למלחמה. אם יש דבר שההיסטוריה מלמדת אותנו הוא שמלחמות אינן מסתיימות על ידי רצון טוב, אלא על ידי תבוסה נחרצת של אחד הצדדים המביאה אותו לייאוש ולנטישת כל רצון להמשיך ולהילחם. רק כאשר אחד הצדדים מקבל את תבוסתו, ניתן לסיים את הסכסוך. כל עוד שני הצדדים עדיין מקווים להשיג את מטרותיהם, המלחמה תימשך.
    הוגי דעות ומצביאים לאורך ההיסטוריה הדגישו מאוד את חשיבות הניצחון כמטרה העיקרית במלחמה, ונראה כי אמת פשוטה זו לא השתנתה לאורך הדורות. אריסטו, למשל, כתב רבות על תכליתו של הניצחון כקץ למלחמות, ודווייט אייזנהאואר טען כי "אין תחליף לניצחון".
    הסכסוכים הגדולים של המאה העשרים – מלחמת העולם השנייה, מלחמת הודו־סין, מלחמת העצמאות של אלג'יריה, מלחמות וייטנאם, פוקלנד, אפגניסטן והמלחמה הקרה – הסתיימו כולם בניצחון החלטי של אחד הצדדים. אך הפסד במלחמה אינו נובע בהכרח מתבוסה צבאית מוחצת והשמדה כללית, אלא גם כתוצאה מלחצים כלכליים ופוליטיים. לדוגמה, התבוסה היחידה בהיסטוריה של ארצות הברית, בדרום וייטנאם ב־1975, לא התרחשה כתוצאה מקריסה צבאית בשדה הקרב או משום שלצבא האמריקני אזלה התחמושת (למעשה האמריקנים ניצחו אז ברוב הקרבות), אלא משום שהאומה האמריקנית איבדה כל רצון להמשיך להילחם."

    ____________________________

    "הליך כזה לא יהיה קל ונחמד, והוא עשוי להצליח רק בהינתן התגובות הנסיבתיות המתאימות מצד ישראל ובגיבוי אמריקני. למשל, כאשר מחבל פלסטיני גורם נזק, הרשות הפלסטינית תשלם על כך מתוך 300 מיליוני הדולרים – כספי המיסים שישראל מעבירה לה מדי שנה. ניסיונות פלסטיניים לבודד ולהחליש את ישראל בזירה הבינלאומית, יגרמו ליותר הגבלות על תנועה של פלסטינים בגדה המערבית. כאשר מחבל פלסטיני נהרג, גופתו תיקבר בשקט בבית קברות אלמוני. כאשר מנהיג פלסטיני מסית נגד ישראל בחו"ל, הוא לא יורשה להיכנס חזרה לארץ. כל רצח של ישראלים ייענה בהרחבה של יישובים יהודיים ביהודה ושומרון. כאשר נשק של המשטרה הפלסטינית יופנה נגד ישראלים, יוחרם כל הנשק שבידה וייאסר עליה להחזיק נשק חדש. אם הדבר קורה שוב ושוב, יפורקו כל מנגנוני הביטחון של הרשות. ככל שהאלימות מצד הפלסטינים תימשך, כך תופחת אספקת המים והחשמל מצד ישראל. בכל מקרה של ירי מרגמות או טילים, ישראל תכבוש ותשלוט על שטחי מקורות הירי.

    צעדים אלה מנוגדים לדעה הרווחת כיום בישראל, המבקשת בעיקר לשמור על רגיעה מול הפלסטינים. אך זוהי עמדה קצרת־רואי, שנוצרה בעיקר בשל הלחץ הבלתי פוסק על ישראל מצד מדינות העולם וארה"ב בראשן, להכיל את האלימות הערבית. אין ספק כי הקלה בלחץ הבינלאומי תעודד את ישראל לאמץ גישה אסרטיבית יותר, כפי שמתוארת כאן.
    עשיית שלום אמיתי פירושה מציאת דרכים לכפות על הפלסטינים את השינוי המתבקש, ולגרום להם לקבל את ישראל כמדינה יהודית וציונית. רק כאשר רוב הפלסטינים ינטשו את חלום השמדת ישראל, הם יסכימו לבצע את הוויתורים הדרושים מצדם כדי לסיים את הסכסוך. ישראל חייבת לשכנע אותם שהם הפסידו.
    המטרה איננה להפוך את הפלסטינים לחובבי ציון, אלא לגרום להם להשבית את מנגנון המלחמה: לסגור את מפעלי המתאבדים, להפסיק את ההסתה הזדונית נגד יהודים, להכיר בקשר היהודי לירושלים, ולנסות ליצור יחסים נורמליים במידת האפשר. מובן שהכרה פלסטינית בישראל תתאפשר רק לאחר הפסקה מוחלטת של האלימות.
    למי שטוענים כי הפלסטינים קיצוניים מדי, אני משיב: אם גרמניה ויפן, מדינות לא פחות קיצוניות וחזקות בהרבה, הובסו במלחמת העולם השנייה והפכו להיות מדינות נורמליות, מדוע לא הפלסטינים כיום?"

    ______________________________________________________________

    http://mida.org.il/2017/01/22/שלום-עושים-עם-אויבים-מובסים/

    אהבתי

  14. חייל זקן Says:

    קמיליה,
    יש מצב שאת מקריאה את המאמר של פייפס בישיבה הבאה של המטכ"ל ומטה השב"כ?

    אהבתי

  15. קמיליה Says:

    לחיל זקן,

    הנחתי, מדבריך בפוסט קודם (שחילקו לצוערים בבה'ד 1 ספר של מוטה גור, התואם ברמתו את עזית הכלבה הצנחנית) – שכל קציני צה'ל יודעים לקרוא בעצמם. מכאן הסקתי, כנראה בטעות, שבכירי המטכ'ל ומטה השב'כ אינם זקוקים ל"שעת סיפור".
    אבל, אם חילקו לצוערים רק קובצי שמע וחוברות קומיקס ללא טקסט ו/או שקריאה היא מיומנות שניתן לאבדה לאחר תקופה ארוכה של אי שימוש – ברור שאתנדב למלא את מקומם, עד למועד בו יחזרו מההשתלמות במיומנויות קריאה למתחילים.
    אני סומכת יותר על ההחלטות שאני עצמי אקבל בתקופה זו של מילוי המקום מאשר על ההחלטות שהם יקבלו לאחר שאקריא להם מאמר אחד של דניאל פיפס. מה עוד שחינכו אותי שעדיף לתרום לנזקקים חכות מאשר דגים.

    אהבתי

  16. חייל זקן Says:

    קמיליה,
    לצוערי חי"ר יש פטור מקריאת ספרות צבאית ולצוערי בסיסי יש פטור מרובאות אבל כולם מחויבים בלימוד ערכים.

    אהבתי

  17. ד Says:

    בקונגרס האמריקאי הוגשה הצעת חוק לפרישת ארה"ב מהאו"ם.
    http://nbc4i.com/2017/01/22/bill-introduced-to-remove-us-from-united-nations/

    אהבתי

  18. יאיר Says:

    העלאת ריבית בארה"ב תפגע קשות באיחוד האירופי.
    מי ישים את הכסף שלו בריבית שלילית כאשר יש ריבית על הדולר.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    כתבתי פעם שהכלכלה היא עולם פרדוקסלי כמו ארץ הפלאות של עליסה. האיחוד האירופי ייפגע אנושות כלומר האירו יתקרב אולי ל3 ש"ח. כלומר יהפוך להיות מאוד תחרותי במונחים של תיירות ויצוא. כלומר פתאום צמיחה תהיה שם.

    אהבתי

  20. יאיר Says:

    שערי חליפין זה לא חזות הכל. הייצור האירופאי יהפוך לתחרותי אם האירו יחלש, אבל בתנאי שיש ייצור אירופאי

    אהבתי

  21. יאיר Says:

    בתנאי שיש ייצור אירופאי שנדרש בשווקים.
    להבנתי רק גרמניה, פינלנד ומדינות נוספות יהנו מכך.
    אחרות יהנו מיותר תיירות, אבל השדר הכללי מבחינת האירופאים יהיה כישלון של המטבע שלהם.

    אהבתי

  22. יאיר Says:

    סליחה על התגובות המקוטעות. אשמת הסמארטפון 🙂

    אהבתי

  23. יאיר Says:

    השוק האירופאי מאוד נוקשה וחסר חדשנות מספקת בכדי לנצל ירידת מטבע, אם תתרחש כזאת.

    אהבתי

  24. יאיר Says:

    כמו שכיבושים וקולוניות הן לא המפתח לרווחה אלא ערכים ותרבות, כך שערי חליפין "טובים" הן לא ערובה לשגשוג.
    הן נותנות מינוף, אבל כשתנאים אחרים מתקיימים.
    אם שערי חליפין היו המפתח אז אפריקה הייתה משגשגת.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    שער חליפין נמוך לא פותר בעיות של מחסור. אדרבה הוא מחמיר אותן. ראה צלילת המטבע הוונצואלי. אבל באירופה אין בעיית מחסור. הכול מצוי בשפע. צריך רק סיבה לרצות לגייס עובדים.

    אהבתי

  26. גיא Says:

    לגבי הריבית – זה נושא מעניין לפי אסכולת האמ.אמ.טי. הם לא אוהבים אותה.לא הגבתי כי לא היה לי זמן להתעמק והנושא מסובך איימים אבל אם אני זוכר נכון ולא טועה (אצטרך אולי לחזור ולבדוק)אז מוסלר אומר
    שהבנק המרכזי לא צריך בעקרון בכלל להתעסק עם ריבית ושהיא שריד מתקופת ההצמדה לזהב (הברברית) . בשביל למנוע מהציבור לבקש זהב נתנו לו בוננזה בתור ריבית.היום אין צורך ממשי שהבנק המרכזי יתעסק בכך. שיעור הריבית הטבעי על הכסף הוא אפס כמו
    שלא מקבלים ריבית על כרטיסים להצגה. ההחלטה לתת ריבית היא החלטה
    פוליטית . זו צורה של מדיניות רווחה. למנוע התנפחות של בועות מה שצריך לעשות זה רגולציות על בנקים פרטיים(שגם מייצרים כסף מהאויר , הבאתי לאחרונה כמה סרטונים שהסבירו בפרוטרוט)שלא יוכלו להלוות בטירוף כך שהצמיחה של החוב הפרטי לא תעבור את הצמיחה הצפויה של המשק.

    זה בערך … מעניין ..מקווה שאני לא מטעה…. לא אוכל להגן על הרעיון בתקופה הקרובה .. רק מעלה אותו לאויר\מעל גלי האתר\ הבלוגוספירה העברית.

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    גם לי מוכר משהו כזה לגבי הריבית. עמדתם בנושא הריבית היא מהנקודות החלשות בעיניי בmmt.

    אהבתי

  28. גיא Says:

    קיבלתי בדיוק המלצה לסרטון הזה.
    מדוע הגל ידע שיהיו ימים כמו אלו.

    כדאי לקרוגמן לצפות בו
    וגם אולי לחברה מהmmt אם אכן עניין הריבית הוא מהחלשות בנקודותיהן.

    אהבתי

  29. יאיר Says:

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.3435254

    כתבה על הצמיחה בבריטניה אחרי הבריקזייט.

    אני גם חייב להסכים עם התגובות לכתבה: הצלחת בריטניה היא הוכחה חיה נוספת לשימוש המניפולטיבי בתיאוריות כלכליות לקידום אג'נדות פוליטיות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: