מס מיותר, או שמיותרים כל השאר?

מס הדירה השלישית של כחלון אינו פופולארי במיוחד בלשון המעטה. אף על פי כן אני רוצה להציע ניסוי חשיבה – למה בעצם שלא נוותר כמעט על כל מס אחר ונגבה אך ורק מס דירה שכזה. לא רק מהדירה השלישית אלא כבר מהדירה הראשונה. כל אחד ישלם מס דטרמיניסטי על פי שטח דירתו, המעמד הסוציו אקונומי של השכונה בה גר, מידת הפריפריאליות של היישוב ואולי עד כמה פרמטרים גלויים ולא שנויים במחלוקת. הרעיון נשמע מוגזם מכדי שאמציאו בעצמי. כמתואר בערך בוויקיפדיה האנגלית, רעיון למס מרכזי דומה על ערך הקרקע עלה בדעתם של גדולי הכלכלנים כבר לפני מאות שנים. זו בעצם הפיכת הארנונה למס העיקרי ואולי אף היחיד.

יש למיסוי דירה שכזה יתרונות ברורים. קשה לחמוק ממנו – הכול רשום בטאבו. הוא מעודד חיסכון באחד המשאבים הנמצאים במחסור כבד – נדל"ן. הוא פרוגרסיבי – העשיר והעני אינם גרים באותו סוג דיור ולכן לא ישלמו אותו מס. הוא מתמרץ מגורים בפריפריה הזולה. בהנחה שגם תאגידים ישלמו מס על משרדיהם, זהו תמריץ רב עוצמה לגידול בתעסוקה בפריפריה שבה מיסוי המבנים זול, או לחילופין לעידוד עבודה מהבית שחוסכת גם פקקים, דלק ובניית כבישים. מס כזה בוודאי מתגלגל על שוכרים, אך אין רע בכך. גם מי ששוכר תופס משאבי קרקע ולפיכך חייב לשלם עליהם. המס יהווה תמריץ כביר נגד הותרת דירות רפאים ריקות וסביר להניח שיחסל התופעה כליל. בניגוד למסים הישירים המקובלים הוא לא יהווה תמריץ נגד יזמות והצלחה. משרד האוצר מצדו לא יתמהמה במציאת תקציבים לקידום בנייה חדשה. יותר מבנים משמעותם יותר כסף בקופת המדינה.

הרבה הוצאות נוספות קשורות בדירה גדולה ולכן מיסוי הדירה ממסה אותן בעקיפין. חשבון חשמל, עוזרת בית, מים למי שגר בבית עם גינה. בדירה קטנה גם אין מקום לאחסן יותר מדי דברים ולכן קונים עבורה פחות מוצרים. לא תמיד התנהגות זו בהכרח מייעלת כלכלית – כנראה ארוחה במסעדה דורשת יותר משאבים כלכליים מהכנת אוכל בבית עם שלל צלחות וכלי מטבח, אבל לרוב כן.

מס כזה יהיה תמריץ נגד הגדלת המשפחה שדורשת שטח מגורים גדול יותר. לרוב מדינות בימינו יהיו מעוניינות בתמריץ ההפוך ורוצות לראות יותר ילודה בתחומן. אין זה קשה לתקן בעיה זאת על ידי הנחה במס עבור כל דייר נוסף. גם תיקון כזה מעורר שאלות כי מפלה רווקים וגרושים שבלאו הכי מגורים לבד אינם קלים להם כלכלית. מצד שני כך נשיג תמיכת החרדים.

עוד בעיות שאפשר לחשוב עליהן נוגעות למצבו של מי שגר בדירה יקרה אך מצוי במצב זמני של חוסר תעסוקה או עוני או שפרש עם פנסיה לא מספקת, המס יחייבו לעזוב הדירה במהירות ולעתים בעיצומו של משבר אישי או משפחתי. אפשר לתהות מה יקרה בשכונת עוני העוברת תהליכי ג'נטריפיקציה. האם הדיירים הוותיקים האומללים יצטרכו לשלם במסים את מחיר הגירת הצעירים מעלי המחירים? זו כמובן דילמה הדומה למדי לשאלת המעבר לבניין חדש בהסדר פינוי בינוי כאשר ידוע שהבניין ידרוש תשלום דמי ועד בית גבוהים. אבל אם מס הדירה יהיה מס המדינה המרכזי, הסכום המדובר יהיה עוד גבוה בהרבה ובלתי אפשרי לדיירים ותיקים בבניינים ישנים. כל פיתרון אד הוק לסיטואציה כזו יפתל ויסבך את מערכת המס ויחולל תמריצים מעוותים. ומה עם בנייה בלתי חוקית? זו כבר לא תהיה רק בנייה בעייתית אלא גם העלמת מס כי לא תירשם בספרי גובי המסים.

לו הייתי נבחר לכנסת לא הייתי מנסה לקדם הרעיון ולמען האמת גם לא את החוק הנוכחי המיותר של כחלון. ועדיין מעניין להשתעשע במחשבות על שינוי דרמטי של מערכת המס, כי הבנה של מסים ומשמעותם היא פתח להבנת תמריצים והשפעתם.

42 תגובות בנושא “מס מיותר, או שמיותרים כל השאר?

  1. השאלה כמה זמן ייקח עד שהיא תבוטל בממשלה הבאה?! הבעיה האמיתית היא החוסר יציבות והכאוס שנוצר כתוצאה מכך מסוכן אף יותר ממס על דירה שלישית!!!

    אהבתי

  2. נכון, מערכת מיסוי טובה חייבת להיות יציבה, והחוק השרירותי הזה משקף רק פאניקה של אדם אחד מחוסר יכולתו לעמוד בהבטחותיו.

    Liked by 1 person

  3. אפשר לעשות את זה כמו היטל בצורת:
    x מ"ר X מספר נפשות בתעריף מס מופחת, על כל מ"ר נוסף גובים מס מוגדל.

    המס נועד לעזור בבעיה של מחסור במשאבים בדומה למחסור במים. היטל כזה גם עוזר בחלק מהבעיות שהעלית.

    אהבתי

  4. היתרון המשמעותי ביותר של רעיון זה הוא דווקא פוליטי – הוא סולל את הדרך להחלשת הרשויות המקומיות.
    אין טעם להפעיל שני מנגנונים נפרדים לגביית אותה ארנונה, לפיכך סביר שמחלקות הגבייה ברשויות המקומיות יבוטלו. המדינה פשוט תעביר לרשויות המקומיות חלק מהמס שתגבה.
    בכך תתבטל חוסר היעילות בגבייה של חלק מהרשויות המקומיות, והשחיתות הקשורה למתן "הנחות" בארנונה לכל מי שהרשויות המקומיות חפצות ביקרם. במקרים רבים מסיבות מפוקפקות, כמו לאנשים השייכים לאותה חמולה, לאנשי עסקים שתרמו למסע הבחירות של ראש הרשות וכדומה.

    אהבתי

  5. נושא הכוח של השלטון המקומי מול הארצי הוא מורכב. מצד אחד השחיתות של הרשויות המקומיות מדהימה כמו שהמחישה פרשת רחוב באלי. מצד שני יש יתרון מפרספקטיבה שמרנית במתן סמכויות לקהילות שישלטו בעצמן כרצונן.

    אהבתי

  6. לתמריץ,

    אין סתירה בין גבייה ממשלתית של הארנונה, והעברת תקציב לרשויות המקומיות, לבין מתן חופש פעולה לכל רשות לקבוע תקנות כרצונה בתחומי השליטה שלה, ואת סדרי העדיפויות הייחודיים שלה בניצול התקציב.

    במצב הקיים, לראשי רשויות יש כוח אדיר שאין לאף משרד ממשלתי. בעיקר בכל הנוגע למתן אישורי בנייה ואישור "חריגות". כנ'ל בנוגע לגבייה / אי גבייה של הארנונה. מכאן, לא פלא שהן מוקד השחיתות הגדול ביותר במדינת ישראל.
    לפחות כל עוד נתעלם מההסתדרות וועדי העובדים הגדולים.

    אהבתי

  7. פוסט מאוד לא תקין פוליטית נוסף, and מאתר unz, שמשום מה אינני מצליחה להביא לינק אליו.
    למתענינים, שמו "הצונאמי של אנשי השמש וחוסר המוצא מהבחירה האתית של סירת ההצלה".

    טענה שהילודה המאוד גבוהה במדיניות אפריקה שמתחת לסהרה ובמס' מדינות מוסלמיות כמו פקיסטן ואפגניסטן, יוצרת בהכרח גלים אינסופים, הולכים ומתגברים, של מהגרים למדינות הצפוניות.
    כושר הקליטה, של עוד ועוד מהגרים חדשים, אינו אינסופי. מכאן, טיפול בסמפטום (קליטה של עוד ועוד מהגרים מארצות אלו ), בלי לטפל במקור הבעייה (עודף ילודה בהשוואה למשאבים), אינו מדיניות ברת קיימא.

    המחבר מתיחס לבעייה האתית של "סירת ההצלה". בהנחה שקיבולת הסירה אינה מספיקה לכל נוסעי הספינה הטובעת. אם יושבי הסירה ינסו להכניס לסירתם את כל האנשים השוחים במים ונמצאים בסכנת מוות, מעבר לכושר הנשיאה של הנשיאה עם מקדם ביטחון סביר – הם עלולים לדון למוות הן את עצמם והן את המצטרפים החדשים. מצד שני, משמעות אי העלאת אנשים נוספים לסירה היא למעשה לדון אותם למוות.

    נדמה לי שבנושא זה קיים שוני בין האתיקה היהודית לאתיקה הנוצרית. ביהדות – אם לשני אנשים במדבר כמות מים המספיקה לאדם אחד בלבד, אסור להם לחלוק במים. הרציונל הוא שעדיף שימות אחד מאשר שימותו שניהם.
    בנצרות – כל אדם חייב להיות "שומר אחיו". עליהם לחלוק במים גם אם כתוצאה מכך שניהם ימותו. רק לאלוהים הזכות לקבוע מי ימות ומי ישאר בחיים. [באופן דומה, בנצרות אסור" לרצוח" וולד עם ראש ענק גם אם הוא מסכן את חיי אימו. או ששניהם יחיו או ששניהם ימותו – זו לא בחירה שמותר לבני אדם לעשותה. ביהדות – חיי האם קודמים לחיי העובר].

    מה שגרם לי לתהות האם מחבר הפוסט הנ'ל הוא יהודי או נוצרי

    אהבתי

  8. לתמריץ,

    בוורד פרס מופעלת כנראה צנזורה / חרם מטעמי תקינות פוליטית על אתרים ו/או מחברים מסוימים.

    וורד פרס מוכן לפרסם הכל, פרט לטקסט הכולל לינק לאתר unz שאחריו אמורה להופיע נקודה, והסיומת com

    אני מקווה שהצלחתי עכשיו להערים על מטילי החרם. יהיו אשר יהיו.

    שם המחבר הוא jderbyshire

    אהבתי

  9. קראתי עכשיו. מאמר טוב בעיקרון אבל השאלה אם אין הגזמה בתיאור הנואשות של אפריקה. גם שם צמחה איכות החיים בעשורים האחרונים. פעם כתבתי על הניבוי שהתבדה שתוחלת החיים שם תצנח עם האיידס.

    אהבתי

  10. לתמריץ,

    ברור שיש במאמר הגזמה, הן בתיאור הנואשות האפריקאית והן בתיאור סכנת הטביעה של אירופה תחת "גלי הצונאמי" הענקיים של המוני הפליטים. אבל, הוא מצביע על בעייה מאוד אמיתית, ודילמה מוסרית אמיתית.

    בעבר המאוד רחוק, ילודת יתר, מעבר לכושר הנשיאה של הקרקע והמים, הסתיימה במוות מרעב, ממגפות או במלחמות אזוריות שחיסלו את האוכלוסייה "העודפת". מנגנונים אלו, המפקחים גם על גודל האוכלוסייה של בעלי החיים בשטח נתון, הפסיקו לפעול. בין היתר בשל עזרת המערב ומוסדות האו'מ.
    כל עוד מדינות העולם הראשון ימשיכו לקלוט המוני מהגרים, אין לאף שבט אפריקאי אינטרס פנימי לצמצם את הילודה העודפת. להפך, כל מהגר שכזה יכול לשלוח כסף שיעזור לבני משפחתו.
    הפסקה מוחלטת של קליטת מהגרים נוספים ו/או אי צמצום המחלות ע'י הנגשת הרפואה המודרנית ו/או הפסקת הסיוע במזון ובמים לפליטי אקלים ומלחמות באפריקה – מציגה בעייה מוסרית נוראית. כנ'ל גם להפעלת טכניקות אכזריות לעיקור כפוי של אוכלוסיית אפריקה, כפי שבוצעו בסין.

    המאמר הזה לפחות לא מאפשר להמשיך לטמון את הראש בחול ולדחות את הדיון בה למאה ה 22. הוא מניח את הדילמה המוסרית הנוראית הזו על השולחן, וקורא להתחיל בדיון מהו הרע במיעוטו .

    אהבתי

  11. שיעורי ילודה משתנים במהירות, גם לא תמיד ברור מה משפיע עליהם.
    יש מדינות שחששו מהתפוצצות אוכלוסין לא מזמן, ועכשיו חוששות שהאוכלוסיה תיצטמצם.
    לדחות את הדיון ולקוות לטוב זאת לא אסטרטגיה כל כך מופרכת.

    אהבתי

  12. יש לי תחושות מעורבות לגבי המס הזה. מצד אחד הוא נראה כמו קפריזה של כחלון אבל מצד שני מס כזה אכן צפוי להוריד את התשואה הצפויה מהשקעה בדירה (למשקיעים הרלבנטיים) וזה בתורו צפוי להוריד את הביקוש.
    גם האווירה הכללית היא שכחלון נחוש להוריד את המחירים ואם גם המס הזה לא יעזור אז יצוץ מס אחר שלו על המשקיעים. האווירה הכללית היא שזה לא זמן טוב להשקיע בנדל"ן וזה כנראה יוריד עוד את הביקושים מצד המשקיעים.

    אהבתי

  13. לעובדה שטראמפ מינה לאחראי תקציב מישהו שמאמין בפנאטיות בתקציב מאוזן יכולה להיות יותר השפעה על מחירי הדירות מלכחלון. תקציב מאוזן בארה"ב שווה להמשך הריבית הנמוכה בעולם.

    אהבתי

  14. המינויים שלו לא ברורים לי כ"כ. אני בספק אם הם ברורים גם לו עצמו….
    נחיה ונראה מה יהיה בפועל אחרי ה-20 בינואר.

    אהבתי

  15. רעיון לא רע לשלם מס דרך הבעלות על נכסים אבל הוא לא יעיל ויתורגם מיד למיתון כלכלי ולא לצמיחה עליה כולם חולמים..בכלל תשלומי המסים זה לא הצד החזק של בני עמינו בהיסטוריה ארוכה שלנו אנחנו יודעים על הרבה מרידות של בני ישראל כנגד יקירי העם ומנהיגיו על תיאבונם המופרז לגבות מסים מיהודים..
    אולם היה מס מיוחד לבית המקדש של כחצי שקל ליחיד מס שכל העם עמד מאחוריו וראה בתשלום הזה צורך דתי הכרחי התקרבות לבורא עולם ויש הרבה ברכה ממילוי חובה זו..אפשר לחזור למצב הקדום ולחייב כל יהודי בסכום מוגדר מראש תשלום לרשויות המדינה כאוצר קדוש של עם ישראל וכל מטרותיו לקדם את ביטחון העם כלכלית חינוכית וצבאית צורך דתי מובהק..
    המס עבור הדירה השלישית הוא בעייתי היות והוא לא תורם שום דבר לפיתרון מצוקת הדיור אלא ההפך זהו מס אנטי קפיטליסטי מס אשר בולם את השאיפה הטבעית של בני אדם להרוויח יותר כסף במילים אחרות מס מתסכל ומקפח את ה״נובו ריצ׳ים״ בחברה ישראלית ויש הרבה כאלה במיוחד בקרב מעמד הביניים..

    אהבתי

  16. עוד לא חקרתי את עניין המס לעומקו ו אולי אחזור בלולאה לפוסט זה בעתיד.
    האינפוט של מבקר הטוקבקים פה היה יכול להיות מאוד מעניין.
    אורי בטח היה אומר שאם היו מטילים על עם ישראל מס על דירות בלבד עם ישראל היה בטח עובר לגור מיד לגור באוהלי יוקרה מפנקים נטולי מס.

    אהבתי

  17. טענה ששנת 2017 תהיה שנה קריטית לעתיד האיחוד האירופי.
    כתבה המתמקדת בעיקר בהשלכות כלכליות אפשריות של מס' תסריטים פוליטיים.
    תוצאות הבחירות הצפויות בצרפת ובאיטליה עלולות להחריף את המגמה הקיימת כבר עכשיו לבריחת כספים מבנקים בדרום אירופה לבנקים בצפונה + השפעות שליליות קשות של הטלת מכסים בתוך אירופה על הכלכלה הגרמנית מוטת היצוא, כולל הגדלת האבטלה בגרמניה ועוד

    שני קטעים מהכתבה:

    But the mere announcement by the French or Italian government of an intent to exit the currency union might precipitate its collapse before a vote could even be held. Notice of a referendum would probably be enough to trigger a run on banks in Southern Europe as depositors move their money from weak economies in the south to havens in the north.

    The effects of such a bank run would ripple far beyond the countries directly involved in the referendum. Many people with money in Spanish or Portuguese banks, for example, would rush to move it to northern banks. If the eurozone disappears and bank deposits are converted to national currencies, account-holders would rather have their euros be turned into deutsche marks than into pesetas or escudos. Data from the European Central Bank (ECB) shows that money in Europe already has been migrating from southern to northern banks for a few years now.
    Germany's export-dependent economy relies on access to foreign markets to create jobs at home. The dissolution of the eurozone would generate considerable uncertainty that would weaken economic activity across the Continent and cut into German exports.
    ______________________________________________________

    The real threat for Germany, though, would not be the dissolution of the eurozone but the reintroduction of trade tariffs in Europe. The argument could be made that no matter what happens to the eurozone, people will still want to buy German cars and will be willing to pay for them with deutsche marks. But protectionist measures instituted in other countries would hurt German exports and lead to higher unemployment.
    _________________________________________________________

    אזהרת קריאה: כתבה מאוד ארוכה.
    מי שמתלונן שתגובותי ארוכות מדי ומתישות, יגלה שבהשוואה לכתבה זו אני תמציתית להפליא ואפילו לקונית.😊
    למרבה השמחה, זו קריאת רשות ולא חובה. לא יורד ציון למי שמדלג על כל מה ומי שמתיש אותו.

    http://www.realclearworld.com/articles/2016/12/15/the_year_that_may_decide_europes_fate_112146.html#disqus_thread

    אהבתי

  18. לא קשור בכלל לנושא.
    כאן מדובר בשמיעת חובה! (כל ה20 דקות)
    Friday night music ב Thursday !

    להקה מ ג ני ב ה!
    שאין דברים כאלה!

    אהבתי

  19. נהניתי. ולא רק מהמוסיקה.
    הלהקה הזו הזכירה לי סרטים מאוד ישנים בשחור לבן משנות החמישים של המאה הקודמת, משובצת בדברים מהמאה שלנו.
    תלבושת אחידה, מוקפדת לפרטי הפרטים, לשתי הנשים (כולל תסרוקת זהה עם סרט ענק בשיער ועגילים לא זהים) ולשלושת הגברים (כולל שלייקס, חובת גידול שפם וכפתורים אדומים בחולצות הלבנות).
    גם "התפאורה", הכוללת ספריה ענקית מלאת ספרים, דיסקים וכרזות, ושולחן עמוס ומבורדק הכולל גם כוסות קלקר, היא מעין הכלאה חביבה בין סלון של בית פרטי, חנות ספרים ומשרד מאוד לא הי-יטקיסטי.
    להקה שמעזה להיות ייחודית.

    אהבתי

  20. לתמריץ..
    היום קראתי מאמר חשוב בכלכליסט על ״העיר מאחורי עידן טראמפ״..
    כדאי להתיחס למאמר ולכל מה שנכתב ובעיקר על הסיבות אשר הובילו בסופו של דבר לניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות מול הילרי קלינטון מהמפלגה הדמוקרטית..על הבגידה של הדמוקרטים בהמוני אזרחים אמריקאים ממעמד הביניים בעיקר מה צווארון הכחול ועל החזירות הבלתי מרוסנת של חברות על
    אשר ניצלו את המשבר הפיננסי לעשיית הון רב וללא הפסקה..כל זה כאשר כ14
    מיליון משפחות איבדו את בתיהם והרבה יותר את מקום עבודתם וזה לא סוף פסוק ..

    אהבתי

  21. כן זאת הכתבה כדאי ללמוד את הנושא לעומק ולהבין את אשר אירע באמריקה בשנים אחרונות זהו אסון חברתי ועוד לא ראינו את הסוף של הנפילה..בנקים בארה"ב עיקלו בנוסף ל14 מיליון בתים ודירות אשר נמכרו עוד מיליוני בתים נוספים של אנשים ממעמד הביניים אבל לא ממשו עדין את העיקול בפועל ומאפשרים ל"מוכי גורל" להתגורר בהם כנגד החזר נמוך של גובה המשכנתה שעוד נותרה לסילוק..יש כמובן ציפייה משני הצדדים שהשוק למגורים ימשיך להתאושש ואז תהיה הזדמנות לממש את הנכס ולצאת עם סכום קטן אבל ממשי ביד..
    אמריקה במשבר העם משלם מחיר כבד אבל יקירי העם ובניהם בנקאים רבים ממשיכים לחגוג כאילו דבר לא קרה והם אף זוכים לתמיכה גרפת מצד הממסד של שתי המפלגות..מנהיגים מאגף הדמוקרטי מנהיגי האיגודים מקורבים רבים לשלטון אליטה חברתית מתחומי האקדמיה פרוגרסיביים ואלה המכנים את עצמם כאילו "סוציאליסטים" כולם אכזבו ובגדול..הימין הכלכלי כמו בעלי ווול מארט ואחרים ניצלו את המצב ושיפרו את מצבם הפיננסי שגם קודם לכן לא היה רע במיוחד הכל כמובן על גבם של העובדים קשיי יום אשר לא העזו להתמרד כנגדם היות ואין אלטרנטיבות אחרות לתעסוקה.. איפה היו קלינטונים אובמה וחבריהם למה לא נשמע קולם למצבו האומלל של אמריקאי מן השורה ..? היום בדיעבד כולם בוכים על המפלה שלהם בבחירות מול דונאלד טראמפ ושואלים את עצמם איפה הם טעו..

    אהבתי

  22. מירון , קרוגמן כותב בניו יורק טיימס , בכמה כתבות האחרונות שלו שטראמפ רק שיחק אותה פופליסט בעד האדם הפשוט, נגד האליטות , נגד התקינות הפוליטית רק בטלביזיה. בתכלס הוא אליטיסט עד הסוף ויעידו המינויים שלו.
    בנתיים , בנוסף לביטול האובמהקייר בודקים אצלו האפשרות להעלות את גיל הפרישה ל69. שר העבודה המיועד היא טייקון של מזון מהיר ומתנגד חריף להעלאות של שכר המינימום ויועצו הכלכלי הבכיר הוא חסיד של כלכלת הטיפטוף כלפי מטה. לפי קרוגמן ,נראה שמה שנשאר מהתוכניות הכלכליות הגרנדיוזיות שפומפמו בטלביזיה הם איזה שעטנז של ההקלות במיסים לרוב רק לעשירים פלוס תוכניות מגירה רפובליקניות שכוללות צמצום מדינות הרווחה. לתוכניות כאלו אין מכפיל מרחיב ומתמרץ ממשי על המשק משום שעשירים נוטים יותר לחסוך את הטבות המס שלהם והכספים של מדיניות רווחה חוזרים ומתגלגלים יותר במשק.

    קרוגמן , מסיים ושואל אם אתם חושבים שמישהו יסביר לטרמפ שהוא צריך
    תוכנית יותר קיינסאנית אז יש לו שתי מילים :לארי קודלו(כנראה היועץ הבכיר שהזכרתי קודם)

    הנה , כאן הטורים של קרוגמן וגם המלצת מוזיקה שלו לכריסטמס
    http://krugman.blogs.nytimes.com/?module=BlogMain&action=Click&region=Header&pgtype=Blogs&version=Blog%20Post&contentCollection=Opinion

    אהבתי

  23. בנתיים אני רואה שצורף ללינק פוסט חדש של קרוגמן. אין לי זמן להתעמק עכשיו אבל ממבט חטוף אני רואה ….
    לא יאמן… , הוא מדבר שם על כלכלת מאקרו על ההבדלים בין מפות לטריטוריות. ניו יורק טיימס ? פחחחח…
    אצל תמריץ כבר דיברנו על כך לפני שנתיים 🙂

    אהבתי

  24. אולי זו תהיה יהירות מטורפת להגיד את זה, אבל האמת היא שהבלוג קדם לקרוגמן כל הזמן. בראש ובראשונה בהתעקשות על חשיבות ההבדל בין מדינה שלווה במטבע משלה לבין מדינה שלווה במטבע אחר.

    אהבתי

  25. גיא עם כל הכבוד לקרוגמן טראמפ עדין לא נשיא ולא ניתן לבקר אותו על מעשים שלא עשה..אני אהיה גלוי איתך במשך כל חיי האמנתי שניתן לממש את החלום מן העבר על עולם שוויוני צודק יותר ובעל מנהיגות ערכית ואמיצה אולם עם הזמן התאכזבתי ולא מן הרעיון אלא מבני אדם ובעיקר ממנהיגים באגף הסוציאליסטי והמקורבים להם ובעלי אינטרסים זרים…"הבל הבלים הכל הבל אמר קהלת בן דוד עולם כמנהגו נוהג ואין חדש תחת השמש"..
    יפה אמרה הילרי קלינטון הוא נבחר אז "שיתנו לו למשול" הוא עדין לא שם יגיע זמן וכולנו נדע האם העם האמריקאי קנה חתול בשק או משיח על סוס לבן..??

    אהבתי

  26. הכתבה בכלכליסט אליה הפנה יעקוב מירון, "העיר", אכן מאוד מעניינת.

    בעיני היא הרבה מעבר לשאלת מחדלי שנות הנשיאות של קלינטון ואובמה, ומעבר לשאלה איזה אחוז מהבטחות הבחירות של טראמפ ימומש.

    היא מצביעה על טעויות בסיסיות, שיכולות לחזור גם באזורים אחרים בעולם ובערים אחרות.

    א. הטעות בהסתמכות על ענף תעסוקה אחד בלבד.
    כפי שכלכלת סטילטון הסתמכה בעיקר על ענף הרכבות, וקרסה לחלוטין כאשר הופסקה ההשקעה ברכבות בארה'ב, כך גם כל כלכלת דטרויט הסתמכה רק על ענף הרכב, מפעלים שסיפקו מוצרים לענף הרכב, ושירותים לעובדי תעשיות אלו. ניתן היה לנבא מראש שבשלב כלשהו בהיסטוריה הן יהרסו.
    להבדיל מהן, ערים כמו ניו יורק וסן פרנסיסקו, שהסתמכו על ענפי תעסוקה רבים במקביל, לא קרסו גם כאשר אחד הענפים האלו נפגע קשות. להזכירכם, בעבר הלא מאוד רחוק ניו יורק הייתה מרכז תעשיית הטקסטיל והביגוד של ארה'ב. אבל גם לאחר שתעשייה זו יצאה מארה'ב, עובדי הענף מצאו תעסוקה בענפים אחרים. להבדיל בסדר הגודל – התפרסמו לאחרונה כתבות שמלון 'מצפה הימים' במצפה רמון, מוצלח ככל שיהיה, אינו יכול להיות נקודת המשען התעסוקתית היחידה לכל תושבי העיר.

    ב. הטעות של ארה'ב בהזנחת מרכזי הערים ובתחבורה ציבורית יעילה, ובהפניית רוב הגידול לבנייה צמודת קרקע בפרברים מרוחקים ממרכזי הערים.
    לטעות זו השלכות סביבתיות קשות, כמו צמצום השטחים הירוקים וצורך במספר מכוניות פרטיות לכל משפחה.
    היא גם מקשה על שילוב אמהות לילדים בעבודה, בשל משך הזמן בו אדם עובד אמור לשהות במכוניתו בדרכו אל ומ מקום עבודתו.
    היא גם אינה מאפשרת יצירת אינטגרציה בחינוך. אחד ההסברים לפערים הגדולים בין קבוצות אתניות בארה'ב, ולהתמדת בעיית השחורים, היא שהאוכלוסיות החזקות, ובעיקר הלבנים, "ברחו" לפרברים מרוחקים והשאירו את מרכזי הערים לעניים בלבד, ובעיקר לשחורים. תופעה שלא קרתה בניו יורק, סן פרנסיסקו, לונדון תל אביב וערים מצליחות אחרות.

    אהבתי

  27. בנוגע לקרוגמן, גם בלי להבין בכלכלה הבנתי שמשהו בחשיבתו מאוד לקוי, ואפילו הזוי, מעצם הציוץ שלו בטוויטר שקיימת אפשרות שטראמפ יזום מתקפת טרור גדולה על ארה'ב, בכדי להקנות לגיטימציה לשלטונו.

    נעזוב את הנקודה שקרוגמן משליך עמדתו האישית, לגבי חוסר הלגיטימיות של משטר טראמפ, על כל שאר אזרחי ארה'ב.

    בהנחה שקרוגמן לא התכוון שטראמפ, המוקף 24 שעות ביממה בשומרי ראש, יבצע את מתקפת הטרור על ארה'ב בכוחות עצמו בלבד – איך קרוגמן חשב שטראמפ יצליח לארגן מתקפת טרור רצינית?

    חשבתי על הסיכון האדיר שלוקח על עצמו כל מי שמנסה להעסיק ולו רוצח שכיר אחד בלבד. סיכון ש'הרוצח השכיר' יתגלה כמודיע של המשטרה ו/או שהרוצח יתפס, יחליט להפוך לעד מדינה ויסגיר את מי ששלח אותו ו/או שבשלב כלשהו מצפונו יציק לו ויודה בפשע שביצע וכו'.
    למתקפת טרור רצינית טראמפ היה אמור לשכור לכל הפחות 10 רוצחים שכירים ומספר סייענים, אם לא הרבה יותר.
    זהו סיכון שאף אדם, ולו רק רבע שפוי, לא היה לוקח על עצמו. קל וחומר – נשיא ארה'ב, ששמו הטוב ומורשתו בקרב בני עמו מאוד חשובים לו.

    מה שהופך את הציוץ הזה של קרוגמן ראוי לתואר הזוי.
    ומי שהזוי לגבי תחום אחד – עלול להתגלות כהזוי גם בתחומים אחרים. כולל כלכלה.

    Liked by 1 person

  28. לא בהכרח. זה כמו אצל מהנדסים. הם יכולים להיות מומחים גאונים עולמיים בתחומם וכשתבואי לדבר איתם על התנהגות בין אנושית בסיסית תיווכחי שעדיף לדבר ללמפה .

    בכל מקרה , לא הכרתי את הציוץ … אבל אני לא נופל מהכסא. …
    אם מישהו כלכלן גאון וגם יש לו טעם מעולה במוזיקה אז סביר שיפול חזק בתחום אחר.

    אהבתי

  29. מומלץ בעיקר ל ד'
    עלייתה ונפילתה של הרפובליקה האמריקאית.
    מאמר בבלוג הספרותי על מאמר של קרוגמן.
    הציבור האמריקאי רוצה אימפרטור חסר גבולות כמו פוטין.
    טראמפ בתפקיד יוליוס קיסר.
    קרוגמן כנראה רואה עצמו כברוטוס.

    http://betterlivingthroughbeowulf.com/the-decline-fall-of-the-american-republic/

    אהבתי

  30. אני חוזרת בי מהתיאור של קרוגמן כ"הזוי". הציוץ הזה שלו הוא חלק מאסטרטגיה מתוכננת.

    רק עכשיו קראתי כמה פוסטים מההפנייה של גיא לאתר שלו.
    קרוגמן מציע אסטרטגיה להחזרת הדמוקרטים לשלטון. להימנע לחלוטין מכל שיתוף פעולה עם כל תוכניותיו הכלכליות של טראמפ. לא לעסוק בתכנון מחדש של מערכת בריאות שתחליף את אובמה – קאר, לא להסכים להעלאת גיל הפרישה וכו'. במקביל, לדאוג לכך שהציבור יבין שטראמפ הוא האשם הבלעדי בכל הצרות הכלכליות שיפלו עליו. כל שהרפובליקאים לא יצליחו להסיט מעצמם את כל האחריות הבלעדית לכל הקשיים הכלכליים.

    נראה לי שגיא צדק בתיאור קרוגמן כברוטוס.
    עצם הניסיון לטעון שטראמפ נמצא במצב נואש של חוסר לגיטימציה ציבורית + שהוא מסוגל לחשוב על תכנון פעולת טרור נגד אזרחי ארצו, היא נעיצת פגיונו של ברוטוס – קרוגמן בטראמפ. פגיון שלהערכתו יחזיר לבסוף את הדמוקרטים לשלטון.

    מה שמזכיר לי כמובן את הניסיונות האינסופים של השמאל הישראלי לפגוע בלגיטימיות של נתניהו ולחסלו פוליטית.

    אהבתי

  31. אם כבר מדברים על עיתונות , סכנות לרפובליקות , דונאלד טראמפ ויוליוס קיסר.
    כאן פרק מעניין (שווה להשקיע צפייה של 44 דקות ו12 שניות )בסדרה דוקומנטרית שכרגע מוצגת בערוץ ההיסטוריה
    American Genius – Hearst vs. Pulitzer |

    אותו ויליאם הרסט הוא לא אחר מ
    ——————————————-
    צ'ארלס פוסטר קיין, הדמות הראשית בסרט "האזרח קיין", עוצבה על ידי ולס בהשראת דמותו של ויליאם רנדולף הרסט, אייל עיתונות רב עוצמה, שהשפעתו בתקופות שונות של ההיסטוריה האמריקנית הייתה כמעט אגדית.
    ——————————————-

    וגם ניבוי שלי ל 2017 (בתקווה שזו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה)
    שבניגוד גמור ל 2016 , ב2017 אף מגיב לא יתחלק (*) על השכל.

    (*) שאפחד לא יעיז לתקן לי יתחלק ל יחליק. פה זה לא הפורום לחננות.

    בברכה
    ואהבה.

    אהבתי

  32. מופתע מעצמי על כך שבדצמבר עדיין לא הענקתי בנושא המיסים.

    מס בקתה – מס שאי אפשר להימנע ממנו. מס כזה יוצר ביקוש למטבע שהממשלה מנפיקה. אנשים רוצים את המטבע ואז הם מוכנים לבוא לעבוד בשבילה. ככה הקולניאליסטים מוניטייזד ( צריך פה את האקדמיה ללשון שתיתן תשובה עברית חציונית הולמת למונח. אולי 'כיספו'? אלרום , רעיונות יתקבלו בברכה) אפריקה בהתחלה.
    בכל מקרה , גם לפי רנדל ריי כדאי להעלים את מיסי החברות וההכנסה משום שהם לא מתמרצים התנהגות שאנו רוצים.

    כדאי לשמור על כמה מיסים פטרנליסטים שימנעו התנהגות שאנו לא רוצים.

    Liked by 1 person

  33. לדעתי, כדאי להוסיף על מס הדיור מיסי צריכה נוספים על סעיפים שונים שנקבעים במדד המחירים (שמשתנה מעת לעת) וכך יהיה אפשר לעודד בקלות צריכה בעיתות דיפלציה ולדכא אותה ביעילות יותר גבוהה בעיתות אינפלציה.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה