הקונטרה של הבנקים המרכזיים

ניצחון טראמפ היווה רעידת אדמה, גם כלכלית. פתאום נראה אפשרי שהכלכלה העולמית תוצף בכסף, המשכורות יעלו, התאגידים ישוועו לעובדים. האם כל זה יעלה את הצמיחה? לי התשובה החיובית ברורה. אבל ישנם לא מעט כלכלנים שסבורים שהתשובה שלילית. זאת בשל מחויבות הפדרל ריזרב, ולצדו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, להעניק קונטרה. להעלות את שערי הריבית כדי לחסום התחממות פרועה של הכלכלה שתוביל לאינפלציה. העלאת הריבית על הדולר אמש היוותה דוגמה ראשונה לכך.

אם ממשל טראמפ יקצץ מסים וירעיף תקציבים על תשתיות, התרומה של כל זה לצמיחה תהיה מוגבלת מאוד אם הפדרל ריזרב בו בזמן יעלה הריביות בפראות.

אף על פי כן, סביר להניח שתיאוריית הקונטרה המוניטרית או ההיסט המוניטרי מוגזמת ושגויה. זאת משלוש סיבות. הראשונה היא שאנחנו חיים בעולם של עודף היצע גדול, שפע טכנולוגי, אוטומציה הולכת וגוברת, יכולת לרתום במהירות עובדים זולים מקצה אחד של העולם כדי לפתור מחסור בקצהו השני. כל הסימנים מראים שיש יכולת לשפוך הרבה מאוד כסף לפני שיתעוררו לחצים אינפלציוניים שיידרשו העלאות ריבית חדות באמת שיבלמו את המשק.

הסיבה השנייה היא שאפילו אם נגיע לאותו קצב צמיחה איטי על אף ההרחבה התקציבית ובשל הריביות הגבוהות, עדיין תהיה תועלת ונחיצות בריביות גבוהות כדי לרסן בועות בדיור מחד וכדי לממן לפנסיונרים אורח חיים סביר מאידך. יהיו שיאמרו שריבית נמוכה עדיפה על זרימת תקציבים מהממשלה. ריבית נמוכה משמעותה הזרמת כסף ללוקחי אשראי בשוק החופשי בעוד שתקציבים ממשלתיים מגיעים על פי שיקולי פוליטיקאים מושחתים. אבל יש בטיעון כזה עצימת עיניים מול פסיכולוגיית הבועה שריבית נמוכה מעודדת ומול המשבר הפנסיוני הבלתי נמנע שתחולל.

הטיעון השלישי בעד ריביות גבוהות הוא שריביות גבוהות מכינות את הקרקע לפיתרון למשבר הבא. אם תגיע תקופת מיתון ושפל יהיה מה לעשות – לחתוך את הריביות. אך מה ניתן יהיה לעשות אם המשבר הבא יחל בסביבת ריבית אפס? שום דבר בזירה המוניטרית. רק הרחבה תקציבית תעזור אז ואין לדעת אם המצב הפוליטי יאפשר לגייס תמיכה באופציה זו.

מכל הסיבות האלו אפשר להעריך שהתועלת שתושג אם המדיניות המסתמנת של ממשל טראמפ תקרום עור וגידים, תהיה גדולה בהרבה מהלחץ שיפעילו הריביות העולות על הכלכלה.

מודעות פרסומת

19 תגובות to “הקונטרה של הבנקים המרכזיים”

  1. יעקוב מירון Says:

    האם יתכן מצב בו ריבית על הכסף עולה ואילו הכלכלה דפלציונית ביסודה..?
    טראמפ הוא איש עסקים ברור לו שכאשר משקיעים ביצור מאה שקלים מצפים לקבל בחזרה לפחות 120 שקלים ואולי יותר ..ריבית עולה זאת בעיה לשווקים הפיננסיים אבל הדאגה היום היא לא מאינפלציה כפי שכותב על זה תמריץ ובצדק האוטומציה וטכנולוגיה של המידע עוזרים למשקים ליצור מקורות למרבית הביקוש העודף ויותר מזה..ממשלה טובה צריכה לדאוג להיצע סביר של כסף בשוק דהיינו נזילות אופטימלית לעשיית עסקים ..מה שקרה בתקופתו של הנשיא אובמה זה פרוטקציוניזם בגישה למקורות אשראי דבר חמור אשר הגביל את הצמיחה בכלכלה אמריקאית..כדאי שלא נשלה את עצמינו טראמפ עלה והצליח בבחירות כי המצב הכלכלי באמריקה לא טוב בלשון זהירה יש יותר מדי מובטלים חסרי סיכוי ומדובר בפועל על אבטלה של כ10% ויותר ולא כפי שמספרים לנו 4.6%..בגוש היורו המצב עוד יותר חמור לאיטלקים נגמר הכסף הפנוי לשוחד ובאיטליה בעלי עסקים בלי מקורות לשוחד לא יכולים לשרוד לכן הכלכלה שם בנסיגה ולמעשה בכל אירופה מצב דומה אין מספיק נזילות בשווקים..אתמול כאשר הפד העלה את הריבית גברת ילין דאגה להזהיר את הנשיא המיועד שהפד לא יאפשר הרחבה תקציבית וגידול לא סביר בחוב הלאומי האמצעי של עליה בריבית יעבוד בהתאם לדרוש..שוב תזכורת מי יושב על ברזי האשראי לא הממשל האמריקאי אלה בנקאים ובראשם ראשי הפד סטייה חמורה מהמשטר הדמוקרטי המקובל..

    אהבתי

  2. קמיליה Says:

    לא קשור לנושא

    חוקרים טוענים ש"מצאו" את 30 מיליון הבנות החסרות בסין.
    לטענתם, הן לא הופלו, נרצחו לאחר הלידה או ננטשו בבתי יתומים, אלא שהוריהן פשוט לא רשמו אותן. הבנות לא קיבלו השכלה מעבר ליסודית בתוך הכפר, וההורים לא קיבלו קנסות.
    נדמה לי שהחוקרים האלו התייחסו רק לנעשה בכפרים, והתעלמו מהנעשה בערים.

    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3703455,00.html

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    קמיליה, מאוד מעניין. דמוגרפיה נושא מרתק. עם ובלי קשר עדו מרוז כתב פוסט שהראה שיש הגזמה דווקא בהערכת מספר הלידות בסין.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    מירון, אבל בל נשכח שטראמפ יכול למנות אנשים בפד כרצונו. באופן מעניין עבור מנהיג חכם כאובמה לא היה נראה שייחס מספיק חשיבות לפד ולא השקיע הרבה במינויים שם פרט לילן ופישר.

    אהבתי

  5. שימי חש Says:

    דור העבר מוקסם מחזון המכונית האוטונומית. לצעירים לא אכפת מה זה, העיקר שלא צריך לנהוג

    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001166959

    אהבתי

  6. קמיליה Says:

    הברקת השבוע:

    "הם לא שליחי פיצה ! הם לוחמי גשם ! ! ! "

    #############

    ובאותה רוח, הצעה לפיתרון הסופי של בעיית הבנקים המרכזים.

    מהבלוג "קו ישר" של מוטי היינרייך
    "לא, לא צריך לחקור את בנק ישראל. (על חלוקת האשראיים לאליעזר פישמן). צריך לסגור אותו ! ! ! ובאותה הזדמנות גם לבטל את השקל … "

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    ויתור על השקל זו עמדה נדירה לשמוע ממישהו בצד שמוגדר ימני. זה ויתור דה פקטו על העצמאות.

    אהבתי

  8. גיא Says:

    כאן , עמדה עוד יותר נדירה ומוזרה לשמוע ממישהו שמוגדר ימני.
    http://tinyurl.com/zckb6me
    ( זה הולך עוד הרבה אחורה)
    קמיליה ( וכל המעוניין) לטיפולכם.
    אני ביום משפחתי ויכולת התגובה שלי מועטה.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    דיון טוב יש שם. התשובות לו משכנעות.

    אהבתי

  10. קמיליה Says:

    מוטי היינריך, מהבלוג קו ישר, הוא לתפיסתי ליברטיאן.
    הוא גם מפנה מהאתר שלו לאתר של חסידי איין ראנד.

    בעייתי לנסות למקם ליברטיאנים (ואנרכיסטים) על ציר ימין – שמאל, או על ציר דמוקרטים – קונסרבטיבים. הם תופסים את המקל משתי קצותיו.

    הדגש על האינדיווידואל, והקדושה המיוחסת לחופש שלו, חותר תחת כל מסגרת קולקטביסטית כמו מדינה או לאום או מסגרת דתית.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    קמיליה, חפשי דעות של חסידי איין ראנד על הסכסוך שלנו. הם מאוד מאוד ימניים.

    אהבתי

  12. קמיליה Says:

    מצאתי מאמר עמדה שכתב מוטי היינריך עצמו + תגובות של אנשים שבחרו לקרוא את דעותיו.

    לתפיסתי, יש בו תערובת של עמדות ימין ועמדות שמאל. בעיקר בגלל מתן העדפה לזכויות אדם / זכויות פרט על זכויות אזרח.
    כולל תמיכה בזכות הגדרה עצמית של כל קבוצה המחזיקה קרקעות פרטיות, תמיכה בהקלות תנועה חופשית לפלסטינאים (הקלות בידוק פלסטינים במחסומים וכו').

    http://www.kav.org.il/הבלוג-המרכזי/item/2043-חופש-הפרט,-זכות-הפלסטינים-להגדרה-עצמית,-המלחמה-הצודקת#comment-12657

    אהבתי

  13. קמיליה Says:

    לנהנים מפישפוש בטבלאות השוואה בינ'ל מלאות נתונים, אך מתייחסים בזהירות לפרשנות המלווה אותם,

    מאמר המנסה להוכיח שגלי ההגירה הבינ'ל מפחיתים את ה I.Q ברובן המכריע של המדינות קולטות ההגירה. פרט, בשוליים, למדינות המאפשרות רק הגירה מאוד סלקטיבית כמו סינגפור, אוסטרליה וקנדה.

    אחת הבעיות, הגדרת I.Q כממוצע של הציון במתמטיקה + מדעים + הבנת הנקרא במחני פיז'ה.
    בעיה נוספת – טענה, לא לגמרי מוכחת, למתאם גבוה בין ציון זה לבין הצלחה כלכלית. טענה שלו הייתה נכונה – כל העיתונות הכלכלית הייתה אמורה להתמקד בנפלאות הכלכלה הפינית וקצב התפתחותה המסחרר.

    בעייה שלישית, כנראה החמורה מכל בעיני, מצב ה IQ של ישראל אינו מזהיר מלכתחילה ולאחר מכן עוד הולך ומדרדר. 😠

    http://www.unz.com/akarlin/

    אהבתי

  14. ד Says:

    מפה אינטראקטיבית של הסחר העולמי.
    נחמד להיכנס גם לכל מדינה ולראות אותה ספציפית
    http://www.visualcapitalist.com/interactive-mapping-flow-international-trade/

    אהבתי

  15. גיא Says:

    ראיתי עכשיו בתגובה האחרונה שהוא ירד מהעץ. למדיניות הגירה מגבילה מאוד מאוד מסכים אפילו ביל וורנר(וכנראה שגם טראמפ). אולי היה צריך הבחור להתדיין עם עצמו בלולאה בתחילת הדיון ואז היה נחסך גבב המילים שהופך שחור ללבן , לבן לשחור ועלול לגרום לאינדבידואל ולקולקטיב להידרס ביחד במעבר החציה.

    וחזרה לנושאים שבאמת ניתן ללמוד מהם:
    על מערכת הכסף ההיברידית וההבדל בין כסף ממשלתי לכסף של בנקים.
    הקמת מערכת כזו אינה דבר זול או מובן מאליו והקמת הפד חסכה לציבור כסף רב.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    קמיליה, זה קישור לא תקין פוליטית במידה מפחידה, מה ששלחת, אבל כמובן מאוד מעניין.

    יתרונה של ישראל לדעתי הוא כמובן לא הממוצע העלוב שלה, אלא ההישגים בקצוות. יש יתרונות לאי שוויון גדול כלומר לשונות גדולה. היא מביאה גם ליותר גאונים.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    בישראל יש התנהגויות של איי קיו נמוך שלא נתקלים בהן כמעט במדינות מערביות אחרות (רצח בתוך המשפחה או טיסת השוקולד) אבל כמובן גם שיעור לא סביר של פרסי נובל וטיורינג.

    אהבתי

  18. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    בד'כ כללי התקינות הפוליטית מעוררים בי דחף, כמעט בלתי נשלט, לתקוע סיכה בבלון. ולצפות בפיצוץ או ביציאה האיטית של האוויר. 😊

    אבל, אם המחבר היה מדבר על הצלחה במבחנים פיזה הבינ'ל במקום על I.Q של מדינות, המאמר כבר לא היה נתפס ככל כך שערוריתי.
    ובמילא, זו אחת הנקודות שאני חולקת עליו. יש אולי איזושהו מתאם בין שני המשתנים, אך אני מנחשת שאינו מאוד גבוה.

    בהקשר לנובל ולטיורינג – קיים כנראה צורך גם בנכונות להתנגד למוסכמות המקובלות, ולא ל"קבל את דין התנועה / הרוב / המומחים בתחום".
    אף חלק ממבחני המתמטיקה, המדעים והבנת הנקרא – לא בוחן מרכיב חיוני זה. שנמצא כנראה בשפע, למעשה מוגזם, ביהודים, בישראל ומחוצה לה.
    וכנראה בחוסר בבני התרבות הסינית / המזרח אסייתית המאוד קונפורמית.

    ***
    אגב, רצח בתוך המשפחה נמצא בכל מדינות העולם. בד'כ גברים שרוצחים את בנות הזוג שלהם. או בנות הזוג לשעבר. או נשים המעונינות להיפרד.

    רצח "על כבוד המשפחה" שמבוצע בד'כ ע'י אבות, אחים, דודים ובני דודים (אך לא ע'י בעלים ובני זוג) נמצא בכל המדינות הערביות, בחלק מהמוסלמיות הלא ערביות. למעשה, בכל המדינות בהן נהוגה תרבות שבטית, שבה מושגי ה"כבוד" – "בושה" חשובים שבעתיים מחיי אדם. על אחת כמה וכמה מחיי אישה. ישראל אינה יוצאת דופן כלל, לשום כיוון, בשני סוגי הרציחות.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    התכוונתי כמובן לרצח על כבוד המשפחה. תרבויות של כבוד אינן הולכות יחד עם השכלה גבוהה.

    לעמי המזרח הרחוק הישגים טכנולוגיים יפים בעשורים האחרונים. אבל לא סתם כנראה אפל נתפסת כחדשנית מסמסונג ואל ג'י.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: