בבוקר של ה-9.11, כשנודעה סנסציית הבחירות באמריקה, פנה אליי חבר טוב שהיה מודאג לגבי תיק ההשקעות שלו ושאל אם כדאי לו למכור את החזקותיו במניות שכבר החלו לצלול. אמרתי לו שאני מאמין בכל מקרה שבמניות צריך להחזיק כסף לטווח הארוך בלבד, אבל מצד שני קשה לראות למה בחירת טראמפ רעה לשוק המניות. ובאמת, המגמה התהפכה במהרה, ומדדי המניות שוברים שיאים מאז הבחירות, ממש בניגוד לכל דברי רואי השחורות שחזו מפולת ענק. גם בבריטניה מאז הברקזיט קשה לראות צלילה כלשהי במניות (אם כי הפאונד כן צנח ובחדות).
מה שמשותף לארה"ב ולבריטניה הוא שהממשלות צפויות שם, כסוג של פיצוי על התפנית הפוליטית המפתיעה, להוריד בחדות מסים על תאגידים. השווקים מגיבים טוב מאוד להורדת מסים. נסיקת המדדים צפויה להיות מתורגמת לאפקט עושר, אנשים ותאגידים ירגישו שהם שווים יותר ויבזבזו יותר, והכסף יתורגם ליותר תעסוקה ויותר צמיחה. סקרים מראים שהסנטימנט לגבי הכלכלה השתפר מאז נבחר טראמפ, זאת אף שגם שלהי תקופת אובמה בישרו טוב לכלכלה.
ההתרחשויות מאז הבחירות בארה"ב, וגם מאז הברקזיט, מעידות שהורדת מסים טובה מאוד לכלכלה. היא יכולה להשפיע לטובה יותר מאשר אי ודאות פוליטית חריפה משפיעה לרעה. השמאל הכלכלי אוהב להתכחש לנזק שבמסים גבוהים. הוא אוהב לצייר תרחישים אוטופיים שבהם מעמיסים עוד ועוד מסים על עשירים ועל תאגידים, אבל הצמיחה ממשיכה כסדרה, והכסף זורם לעניים. בפועל מסים מעוותים את התמריצים ומביאים תאגידים ומשקיעים להקדיש משאבים יקרים לתעלולים שרק גורמים נזק לכלכלה, כמו הברחת הכסף למקלטי מס במקום השקעתו באפיקים יוצרי תעסוקה.
המפלגה הדמוקרטית שיתקה את הכלכלה האמריקנית בשנים האחרונות בסירובה לשמוע על הקלות מס למשקיעים, ממש כמו שהרפובליקנים שיתקו אותה כשסירבו לכל תמריץ תקציבי ממשלתי. השיתוק ההדדי לא הוליד אסון – תודה לאל על ג'נט ילן, אבל הוביל לכך שההתאוששות התקדמה בקצב איטי ביחס לפוטנציאל. עתה השתחררנו מהשיתוק, והעתיד נראה ורוד.
תמריץ 
אני אנסה להציע מחשבה מכיוון שמאלי על המיסים, ולהסתכל עליהם כמכלול: אכן, מיסוי שמוטל על כסף שהחלופה שלו הוא השקעה יצרנית הוא מיסוי לא רצוי. אבל לעומת זאת, רצוי מאוד למסות השקעה ספקולטיבית (ועוד יותר מכך, השקעה ספקולטיבית לזמן קצר) והוגן מאוד למסות את ההכנסה האישית שמתקבלת מבעלות על חברה. במילים אחרות: לוותר על מס חברות לטובת מס טובין ומס הכנסה ראויים. הפחתת מס חברות בלי שני אלה היא בעייתית.
אהבתיאהבתי
בשוק יעיל ספקולציה אינה אמורה להיות כל כך שונה מהשקעת ערך. הספקולנטים אמורים לספק נזילות לשווקים שתקל על ביצוע השקעות ארוכות טווח. בפועל אמנם מצער לראות שתעשיית הפיננסים לוקחת יותר מדי כשרונות מתעשיות יצרניות. מחיר הקפיטליזם.
אהבתיאהבתי
אני בהחלט מסכים איתך תמריץ "שוק המניות רואה עתיד וורוד" יש היום במיוחד לאחר הבחירות יותר נכונות להצטרף למיזמים מכל הסוגים רבים מאמינים שהשווקים יתרחבו ויהיו יותר צרכנים בעלי יכולת..בשורה תחתונה הורדת המסים
משמע הגדלת הון פעיל במשק יותר אפשרויות יותר הזדמנויות להרוויח ולהתקדם בחיים חוזרים לאמריקה של פעם "השמים הם הגבול",,אמריקאים יודעים ליצור אוירה עסקית יצירתית ובונה בתנאיי שוק טובים רבים הם האנשים שמוכנים לקחת סיכונים ולפתוח עסק חדש וזה כמעט ולא הורגש בשנים אחרונות..
יתרונו של טראמפ על נשיא אובמה בכך שהאיש מבין בביזנס והוא לא מפחד מסיכונים היות והוא כבר עבר את זה בחלק מן המקרים בטוב ובחלק רע מאוד והניסיון שלו חיוני מאוד למנהיג של אומה במשבר כלכלי..רגולציה בירוקרטיה אלא חסמים מול השור הזועם נכון שיש בהם צורך כמווסתי לחץ בסיר רותח אבל במינום הרבה יותר נמוך..אנחנו חיים בעולם שאין לו צורך יותר "יזמים" לא בקומוניזם לא בקפיטליזם וגם לא בליברליזם העם רוצה ובצדק הגנה סוציאלית חברתית ויחד עם זה חופש לעשות ולהסתכן מתוך רצון להצליח וכמה שיותר..
אהבתיאהבתי
יש שאומרים שהשיתוק הוא גם [בגלל] ברננקי ויילן שאמרו שהנזלת הבנקים ברזרבות בהרחבות הכמותיות יגבירו את ההלוואות במשק. אבל הרזרבות
לא הביאו לנזילות של הלוואות אלא נתקעו לבנקים כמו נזלת על הידיים משום שם לא הלוו כי לא חשבו שירויחו מכך. יתכן שאם לברננקי ויילן היה האומץ להודות שהמפה שהם למדו בשיעורי המבוא למאקרו על בנקאות ברזרבה לא משקפת את הטריטוריה היו הורדות המיסים או ההרחבות התקציבים הממשלתיים מתרחשות קודם לכן. אולי ההצלחות המוקדמות היו אפילו משפיעות על גרמניה וצרפת לצאת מהמדיניות הגרזנית שלהם כלפי שאר אירופה והמדינות במיתון לא היו חשות שבפועל הן אימצו מטבע זר שמתנהג ומשפיע כמו בסיס הזהב הברברי על כלכלות במיתון והורס ציבילזציות.
אהבתיאהבתי
קשה להסיק שהקלות כמותיות לחלוטין לא הועילו. אולי הועילו במידה מוגבלת. זה לא רק משחקי רזרבות. זו גם הורדת ריבית על משכנתאות למשל.
אהבתיאהבתי
הורדת הריבית מתמרצת הגדלת לקיחת משכנתאות וניפוח הנכסים כשהחובות הפרטיים(אותם הבנקים יבקשו בחזרה יום אחד מפרטים שאין ברשותם מדפסות כסף) עוברים את כפליים התמ"ג. זה נראה אולי כפתרון לטווח הקצר ולא לטווח הארוך (נראה לי שאם החובות הפרטיים היו אחוז יותר נמוך מהתל"ג – הפתרון היה סביר בהחלט).נראה לי שאנו מסכימים שאם רוצים לחשוב לטווח הארוך ושהציבור יגדיל צריכה עדיף לתת לו הכסף בידיים דרך הפחתות מיסים או הרחבת תקציבים. ממשלות בעלות מטבע ריבוני לא יבקשו פתאום (כמו הבנקים הפרטיים) את חובות שלהם מהציבור בחזרה משום שהם לא צריכות את הכסף שלו בשביל לצרוך(כמו הבנקים שאין ברשותם מדפסות כסף). הכסף הממשלתי(החובות הממשלתיים) שבידי הציבור הוא\הם החסכונות שלו והוא יחליט מתי הוא יצרוך אותם(= בינתיים, ביקושים במצב צבירה קפוא).
מאחר ואנחנו מדברים בעיקר על ארה"ב והמערב ולא על מדינות שפוגעות במזיד או בטיפשות בצד ההיצע שלהם אז הבעיה בכלכלה אינה צד ההיצע אלא צד הביקוש
ולא צריך להפריע לאף אחד יותר מידי שהציבור מחליט לחסוך יותר היום ולצרוך יותר בעתיד אם הממשלה דואגת בינתיים שיכולות צד ההיצע לא נפגעות מהעדר ביקושים פרטיים עצמאים בהווה. …וכתבת על כך שהכוח הגדול של המדינה הוא בהקמת לולאות.
אהבתיאהבתי
לא קשור לנושא.
האם השכיחות ההולכת וגוברת של ניתוחים קיסריים במקום לידות – תשפיע על האבולוציה האנושית?
http://mobile.mako.co.il/health-news/researches/Article-9d78899675ee851006.htm
אהבתיאהבתי
קמיליה, קישור מעניין!
גיא, זה לא שאני לא מסכים איתך, אני רק זוכר שחשוב מה שקורה בטווח הקצר כי בטווח הארוך כולם מתים ואת זה אמר מורנו ורבנו.
אהבתיאהבתי
תמריץ, לגבי שיעורי המס, באפט אמר ששיעורי מס גבוהים בארה"ב זה מיתוס ושיעור המס האפקטיבי הרבה יותר נמוך מזה המוצהר (35%) עקב הפרצות הרבות מאוד בתקנות המס.
http://m.huffpost.com/us/entry/1304432
זכור לי גם שאמר פעם שהייתה צמיחה גבוהה בארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה כששיעורי מס על חברות ויחידים היו גבוהים מאוד (מנכ"לים שילמו משהו בסביבות 60% כמדומני. גם יש על זה סצנה בסדרה "מדמן" שהם מתלוננים על המס הגבוה) כל שהטענה שהורדת שיעורי מס מגביר צמיחה זה מיתוס.
הוא גם טוען שיותר נכון להסתכל על הגרף של שיעור מס חברות מסך התמ"ג מאז סוף מלחמת העולם השנייה שנמצא בירידה מתמדת כדי להפריך את הטענה הזו.
אהבתיאהבתי
זה נכון ששיעור המס האפקטיבי נמוך יותר אך ארה"ב עדיין לא תחרותית ביחס לעולם.
גם בימי עבר שיעור המס האפקטיבי היה נמוך מהרשום ומערכת המס הייתה מאוד סבוכה.
אהבתיאהבתי