אמת היא תורת אובמה גם בנפול חלב?

רוצח ההמונים בשאר אל אסאד יזכה בשליטה מחודשת על העיר הסורית הגדולה חלב. המורדים בורחים מהעיר, והאזרחים שעמדו לצדם נטבחו בה.

תורתו של אובמה הובסה בבחירות בארה"ב. לא ברור האם ביטוח הבריאות שחוקק ישרוד. שינויי המס כנגד העשירים יתבטלו, מדיניותו כלפי הגירה תתהפך, השקפותיו בנושא חוק ומשפט נדחו. גם דעותיו על ההתנחלויות לא צלחו את מבחן הבוחר האמריקני.

אבל באופן אירוני דווקא אחת מהנקודות היותר שנויות במחלוקת אצלו הוצדקה בבחירות – שתיקתו אל מול הזוועות שביצעו אסד, אירן ורוסיה במלחמת האזרחים. המועמדת הנצית יותר הפסידה למי שמתכוון להניח לרוסיה לעשות ככל העולה על רוחה, ממש כפי שעשה אובמה.

מורשת ג'ורג' בוש, הנכונות להתערב בכוח צבאי ובהעדר קונצנזוס בינלאומי נגד שלטון עריצות ערבי, איבדה כל פופולאריות אחרי מלחמת עירק. האלטרנטיבה שהציג אובמה, חידלון מוחלט מול רצח עם, גם היא אינה מלבבת במיוחד. אבל העם האמריקני עייף ממלחמות לא לו ואינו מוקסם מאף אחד מהצדדים במלחמה. העולם תחת אובמה, חתן פרס נובל לשלום, הוא יותר רע ואכזרי מכפי שהיה בשלהי כהונתו של בוש. סטטיסטיקות המוות במלחמה אינן משקרות כאן. יש מחיר לאי המעורבות. אך מהי בעצם האלטרנטיבה?

בוז'י הרצוג הוציא סטטוס שבו הוקיע את שתיקת העולם. אך האם בוז'י היה מוכן לשלוח ילדיו למות כדי שאסד יפסיק לטבוח בסונים ואלו מצידם יתחילו לטבוח בעדתו שלו?

צבי בראל מזכיר היום בהארץ שהקרבת המורדים בסוריה נעשתה גם כבונוס לאירן על הסכם גרעין. מבחינתנו אולי אפשר לסכם שניצלנו ממלחמה עם אירן על ידי זה שאובמה נתן לאסאד לטבוח חופשי חופשי.

בצד האופטימי יש לזכור כי איש לא הציל את העולם המערבי משתי מלחמות העולם האיומות. המערב לחם נגד עצמו ונגד ארצות אחרות ושילם מחיר כבד. אבל על נתיב הדם נבנתה תרבות שוחרת שלום שהתחסנה נגד הפיתוי שבמלחמה. האם דבר דומה יכול לקרות לערבים? האם עוד זוועה ועוד זוועה שיספגו זה מידי זה, לא מאויב חיצוני, תוליד פתאום תנועות שלום ופציפיזם ערביות? לערבים אין תשתית אליטיסטית של תרבות אקדמית גבוהה הקוראת לשלום ולאחוות עמים. אבל לקחי מלחמה קשה נספגים. לבנון מתקיימת במצבה המפולג כמדינה משותקת, אך נשמרת מלהיסחף בשנית למלחמת אזרחים. מצרים איבדה את התיאבון למלחמות עם ישראל אחרי שהשיבה כבודה ב-1973. איראן האיסלמית, על אף התלהמותה, לא יצאה למערכה גדולה בשלושים השנה שחלפו מאז איבדה צעירים כה רבים במאבק מול סדאם. ירדן לא שחזרה את אירועי ספטמבר השחור. זוועות ההוווה אינן בהכרח מבשרות העתיד.

מודעות פרסומת

36 תגובות to “אמת היא תורת אובמה גם בנפול חלב?”

  1. גיא Says:

    בסדר , אפשר לחיות עם צד אופטימי אבל בצד הפסימי יש לזכור שפסימי זה אופטימי עם ניסיון.

    אהבתי

  2. חייל זקן Says:

    כדאי להזכיר לבוז'י המוקיע שהרוסים החלו את המעורבות הצבאית שלהם בסוריה לאחר חתימת ההסכם האמריקאי עם אירן. הטבח בחאלב הוא נגזרת בלתי נמנעת של אותו הסכם שהולל וקולס מעל כל במה על ידי החונטה של בכירי מערכת הביטחון.

    אהבתי

  3. Georgvon1 Says:

    האמריקאים עודדו את המרד בסוריה וכך גרמו להרג בשני הצדדים. וכמו כן אסאד לא טובח כה הרבה כמו שמפיצים. כמות ההרוגים די שוויונית בין שני הצדדים. אסאד גם הניח לכורדים בחאלב וכן הגיע להסכם כניעה ג'נטלמני אם המורדים שנכנעו בעיר.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    ג'ורג', אני לא טוען לרגע שאם הכוח היה בידי המורדים הם לא היו טובחים באותו קנה מידה. אבל מאחר שלאסאד יש את חיל האוויר של הרוסים ונשק כימי, נראה לי שרוב הרצח נעשה בצד שלו.

    חייל זקן, אם נניח שההסכם הגרעין טוב לישראל, יהיה צבוע להגיד שהוא מדיר שינה מעינינו בשל נטבחי חלב.

    אהבתי

  5. Georgvon1 Says:

    עיין במאזן ההרוגים כמופיע וראה שהוא די מאוזן.

    אהבתי

  6. קמיליה Says:

    3 הערות

    א. להערכתי, החלק החיובי שיזכר ממורשת אובמה יהיה דווקא רפורמת ביטוח בריאות חובה חינם בארה'ב.
    ברור שתוכניתו הספציפית "אובמה קאר" תיזרק לפח האשפה, כראוי לגרסת דמו ראשונית שהתגלתה כקלולוקלת. היא תוחלף בטובה ממנה.
    אבל נדמה לי שאובמה הצליח לשבור את הטאבו האמריקאי המושרש נגד "המדינה, הכופה על אנשים חופשיים לרכוש ביטוח רפואי, גם אם אינם חפצים בו". הוא הצליח לנפץ את נכונות האמריקאים להתעלם מעשרות מיליוני אזרחים חסרי כל ביטוח רפואי, להתעלם מאחוזי תמותה מחפירים האופיינים לעולם השלישי של יולדות ושל ילודים ועוד.
    ההיבט הספיציפי הזה של "מדינת רווחה" הצליח, בזכות אובמה, לחצות את האוקיינוס האטלנטי. והוא כנראה ישאר לנצח בארה'ב. בדיוק כמו חינוך חובה חינם.

    ב. מסיבה מסתורית כלשהי, התואר "רוצח ההמונים אסאד" שגור בפינו יותר מאשר התואר "רוצח ההמונים פוטין".
    מה שכוחות אסאד + האירנים + הרוסים עושים לחלאב הוא בדיוק מה שהרוסים, ללא כל עזרה חיצונית, עשו לצ'צ'ניה / לגרוזני.
    אבל כנראה הרבה יותר קל להאשים את אסאד והסורים בביצוע פשעי מלחמה מאשר את פוטין והרוסים.

    [במובן זה, של נכונות המערב להדביק האשמות בפשעי מלחמה, ישראל נתפסת כאחותה הקרובה של סוריה. גם לנו אין לנו את מטריית החסינות של הרוסים]

    ג. כפי שכתבתי בעבר בבלוג, איני מסכימה להגדרת מדיניות אובמה במזרח התיכון כבדלנית. ומכאן, מאוד לא סביר בעיני שטראמפ ימשיך את מדיניותו.

    אובמה ניסה להשפיע, לבחוש ולדחוף "בכיוון הנכון" כמיטב יכולתו. והוא אכן הצליח לערער את יציבות רוב המשטרים הדיקטטורים שבאזורנו ולחזק כוחות איסלמיסטים.
    הוא הפך "לבדלני" רק כאשר הייתה סכנה שגם ארה'ב תאלץ לשלם את מחיר ערעור היציבות. בעיני הוא "נגע, שבר, וברח לפני התשלום". זו לא בדלנות.

    אהבתי

  7. קמיליה Says:

    הערה נוספת

    ד. "אם נניח שהסכם הגרעין טוב לישראל … " – זו הנחה די בעייתית.

    העובדה, כדברי חייל זקן, ש"ההסכם הולל וקולס מעל כל במה על ידי החונטה של בכירי מערכת הביטחון" + בכירי הכתבים של עיתון הארץ והניו יורק טיימס , כשרק נתניהו ומתי מעט לצדו תוקפים את ההסכם – עדיין אינה משכנעת אותי לאמץ את ההנחה הזו.

    חיזוק והעשרת האייתולות וכל באי כוחם, כולל החיזבאללה בלבנט והחוטים בתימן, היו ונותרו אחד החסרונות העיקריים של הסכם הגרעין האמריקאי איראני.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    הסכם הגרעין הוא טוב בהנחה שאובמה לא היה יוצא למלחמה באירן או שהיה מסכים רק למבצע צבאי מוגבל ולכן כושל והאלטרנטיבה הייתה השלמה עם התחמשותה בנשק גרעיני.
    אם היה לארה"ב נשיא מיליטנטי שהיה מוכן להדביר את שלטון האייתולות כמו שבוש הדביר את שלטון סדאם, מה טוב, אפילו אם היינו חוטפים טילים על תל אביב פה ושם תוך כדי. אבל לא נראה שזה יקרה, וגם טראמפ בטח לא יעשה זאת.

    אהבתי

  9. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    יש עוד הרבה אלטרנטיבות פרט ל:
    1. מלחמה כוללת בין ארה'ב לאיראן
    2. מבצע צבאי מוגבל של ארה'ב ו/או ישראל
    3. השלמה עם נשק גרעיני איראני

    לדוגמא:
    4. המשך הסנקציות הכלכליות על איראן ואפילו החרפתן
    5. איומים בתחילת רדיפה אישית של בכירי המשטר האיראני (לדו' ע'י גילוי המקומות בעולם בהם הם מחביאים את כספם, ואז החרמתם ו/או פרסום שחיתותם בפני בני עמם וכד')
    6. עידוד גורמים מהפכנים בתוך איראן ותגבורם במטרה להביא לשינוי השלטון [[בעיני, אחד המחדלים הגדולים ביותר של אובמה]]
    7. לנסות לשסות גורמים אחרים לתקוף את איראן / את השיעים לדוגמא את סעודיה או את דאע'ש.
    8. להמשיך לחבל בהתמדה, בסיוע כל המדינות המעונינות שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, בהתקדמות תכנית הגרעין. לדוג' ע'י חבלה במכשירים. אספקת חומרים לא מתאימים, חיסול ממוקד של מומחים שונים ועוד.

    ***
    אבל, גם אם הייתי מסכימה אתך שקיימות רק 3 החלופות הראשונות, נראה לי שהסכם הגרעין שנחתם עם איראן הוא למעשה השלמה עם העובדה שיהיה לאיראנים נשק גרעיני. כל "ההישג" של אובמה / קרי הוא רק בדחייה קלה של לוח הזמנים האיראני.
    ההסכם גם לא טיפל כלל בארסנל הטילים לטווח רחוק של האיראנים, ולא במימון ובחימוש של יחידות צבאיות רבות במזרח התיכון וערעור היציבות בחלקים רבים בו.

    אובמה עצמו טען שעדיף לא לחתום על שום הסכם מאשר להסכים על הסכם גרוע. ואז … חתם על הסכם שלמיטב ידיעתי הוא מאוד גרוע.

    מה שמזכיר לי את דברי צ'רציל על הסכם מינכן עליו חתם צ'מברלין. (מהזכרון) הם יכלו לבחור בין חרפה לבין מלחמה. הם בחרו בחרפה, ובסוף יקבלו גם את החרפה וגם את המלחמה.

    * * *
    אגב, עדכון מרשת ב' למצב ההומניטרי בחאלב:

    פוטין וארדואן סיכמו על הפסקת אש ויצירת פרוזדור יציאה הומניטרי של נצורים במזרח חלאב. לשניהם רצון למנוע טבח ואסון הומניטרי.
    אבל, כוחות שיעים בחסות איראנית, ובתמיכת אסאד, החליטו להפר את הפסקת האש, ולא לאפשר יציאה בטוחה של הנצורים. חשוב להם להבטיח שכל המורדים בשלטון / "הטרוריסטים" יכלאו או ימותו. גם אם יהיה צורך להרוג עשרות אלפי אזרחים לא מעורבים בכדי להשיג את התבוסה הסופית המוחלטת של האויב.

    לתפיסתי, חלק מהשלכות הסכם הגרעין עם האיראנים הוא העצמת הכוחות השיעים באזורנו. כלומר, גם הטבח המתרחש עכשיו בחאלב אמור להיכלל ב"מורשת אובמה".

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    קשה לעכב את תוכנית הגרעין רק על ידי חבלות ספוראדיות להערכתי. דווקא אובמה הסכים למבצע הסייבר השאפתני סטונקסט אבל התוצאות לא היו מכריעות.
    לגבי עידוד מורדים, זה היה בזבוז זמן וחיי אדם. איזה כוח יכולת למצוא שיהווה יריב שקול בנשק ובמוטיבציה למשמרות ההפיכה?

    ארה״ב יכולה הייתה לפצוח בקמפיין אווירי שבו הייתה מחריבה את תשתיות אירן עד שחמינאי היה שותה את כוס התרעלה, כביטוי האיראני לגבי החלטת חומייני לוותר על הבסת סאדאם ב-1988. בסופו של דבר הפרשי הכוח בין ארה״ב לאירן מספיק גדולים כדי להבטיח ניצחון אמריקני. אבל גם אז היינו מגיעים בסוף לאותה שורה תחתונה. אירן תישאר מלאת רצון נקם וגם עם כוונות זדון גרעיניות ותממש אותן ברגע שארה״ב תונהג בידי נשיא שיהיה חלש מכדי לעמוד מולה. כמו שצפון קוריאה עשתה לביל קלינטון ולג׳ורג׳ בוש.

    מי שירצה להבטיח שלעולם לא תהיה פצצה איראנית יצטרך לצאת למלחמה כוללת להחלפת משטר, האמא של כל ההרפתקאות.

    אהבתי

  11. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    הניתוח שלך מתבסס על מספר הנחות סמויות (שנפוצות מאד בקרב הבכירים הביטחוניים). ההנחה הגרועה מביניהם היא זו שעוסקת במספר השנים שמפרידות בין אירן לפצצה. לאירן יש מזה שנים יכולות לבנות פצצה גרעינית (בימינו זו פעולה לא מסובכת, אין צורך בצוות ברמה של פרוייקט מנהטן) והיא נמנעה מכך מ2 סיבות עיקריות. האחת זו העובדה שלא היו לה אמצעי שיגור וזהו תחום שבו הגבירה את השקעתה מאז ההסכם. השניה היא הרתעה. כדי להפוך למדינה גרעינית יש לבצע פיצוץ גרעיני נסיוני (סימולציה אינה מספיקה) וזו פעולה שעלולה להזמין מכת מנע גרעינית על אירן (אחד הפיתרונות הוא לבצע זאת בצפון קוריאה שמספקת לאירן טכנולוגיית טילים). ההסכם לא מרחיק את סכנת הפצצה אלא מקרב אותה. הדרך הכי יעילה להרחיק את הסכנה של אירן גרעינית היא לא בתקיפת מתקני ההעשרה של אירן אלא בהשמדת שדות הנפט שלה, פעולה פשוטה יחסית.

    אהבתי

  12. יאיר Says:

    תמריץ,
    הנחת היסוד שלך היא שיש 2 ברירות: או להקריב חיילים אמריקאים או לחתום על הסכם עם אירן ולשתוק אל מול זוועות אסד.
    כיון שלהקריב חיילים אמריקאים אינו פתרון רצוי, אתה בוחר בהסכמה שבשתיקה עם איראן ואסד.
    אבל זה לא נכון וגם לא השיטה האמריקאית. הכח שבכח הוא לדעת איך להרתיע איתו ולא להשתמש בו. או להשתמש בצורה מוגבלת. זאת השיטה האמריקאית למעשה: איומים שקטים לשימוש בכח אבל קידום רשמי של הסוגיה הנידונה בעזרים דיפלומטיים.

    בוש הפר את האיזון הזה ביציאתו למלחמת חרמה בעיראק ובאפגניסטן, אבל הוא עשה את זה אחרי שארה"ב הותקפה ישירות על אדמתה.
    אובמה פירק לגמרי את השיטה האמריקאית בחולשתו, במסריו המרוככים, במדיניות החוץ המנותקת של קרי, בעיסוק אובססיבי בטפל (למשל הפלסטינים), בתקיעת סכין בגב בשותפותיה של ארה"ב במזה"ת (ישראל, סעודיה, מצרים ..), ביצירת שותפות עם איראן, בבחירה בצד השיעי, בזניחת הכורדים ובאיבוד עמדת המתווך ההוגן שארה"ב טיפחה בקנאות.
    כלומר אובמה הרס את היכולת להשתמש בכח שקט לקידום מטרות דיפלומטיות. ונכון, במקרה שכזה עומדות רק 2 אפשרויות: או להקריב חיילים אמריקאיים או לשתוק מול הזוועות בסוריה.
    אז נכון שנבחרה האופציה שלא להקריב חיילים אמריקאים, אבל זה בגלל שאובמה הרס את כל סט הכלים הקודמים.

    אהבתי

  13. יאיר Says:

    מי שלא מסוגל למתוח קו בין התנהלות אובמה לרצח העם בסוריה, הוא או תמים או שקרן (ובהסתברות גבוהה הוא ליברל שקרן).

    אהבתי

  14. ד Says:

    למה כל הזמן תוקפים את המערב אל מול הזוועות בסוריה??
    שום נוצרי או יהודי לא צריך למות כדי שסוני ושיעי יחדלו לטבוח את עצמם.
    הבושה האמיתית הגדולה היא של העולם המוסלמי כולו שיושב בשקט, במיוחד המדינות המוסלמיות במזרח התיכון וטורקיה.
    משום מה כולם מאשימים את המערב בזוועות האלה ומיליארד מוסלמים מתחמקים מביקורת.

    קמיליה, אין מה להשוות בכלל בין פוטין לאסד. אסד טובח ומבצע זוועות בבני עמו כבר חמש וחצי שנים. פוטין לעולם לא ביצע זוועות בבני עמו. הצ'צ'נים כמעט לעולם לא היו רוסים אמיתיים. הם בעצמם לא רואים עצמם כחלק מאומה הרוסית. להגיד לצ'צ'ני שהוא רוסי שווה להגיד לפלסטיני שהוא בעצם ציוני….

    אהבתי

  15. גיא Says:

    ד' , לגמרי.
    הפסאודו ליברלים מתנשאים על על העולם המוסלמי כשהם לא דורשים ממנו דין וחשבון.

    אהבתי

  16. קמיליה Says:

    לתמריץ

    איני מתיימרת לדעת מה היה קורה אילו …
    אבל, כשהמוני איראנים, מקושטים בירוק, יצאו לרחובות נגד משטר האייתולות, טענו שהבחירות זויפו, ושיוועו לעזרה חיצונית מהמערב – אובמה הפנה להם כתף קרה. הוא לא חזר על מעשיו נגד משטר מובראק כשהמוני מצריים מילאו את כיכר תחריר. יתכן ומשמרות המהפכה היו מצליחים טוב יותר מהצבא המצרי למנוע את שינוי השלטון, אבל יתכן שלא. זה היה חלון הזדמנויות שפוספס.

    אני מאשימה את אובמה שלא ניסה, לא בכך שניסה אבל לא הצליח.

    כנ'ל לגבי סיכויי ההצלחה של כיווני פעולה נוספים.
    אינני יודעת מה היה יכול להצליח. השאלה בעיני היא האם ניסו מספיק, כל דבר שסיכויי הצלחתו לא היו זניחים, ומחירו לא היה גבוה מדי, לפני שחתמו על הסכם הכניעה מול האיראנים.

    ###############################################

    לד'

    1. אני מסכימה לחלוטין לטענתך שהאחריות המוסרית העיקרית לנעשה בעולם המוסלמי מוטלת על המוסלמים. לא על אזרחי ארה 'ב או אירופה. או ישראל.
    אפשר להוסיף שאם בכלל יש מקום להתערבות חיצונית של לא מוסלמים – היא אמורה להיות מוטלת על האירופאים ועל הסינים הרבה יותר מאשר על האמריקאים. להם יש הרבה יותר עסקים בלאבנט מאשר לאמריקאים.

    2. אני חולקת על טענתך שאי אפשר להשוות בין רב המרצים אסאד לרב המרצחים פוטין.
    הצ'צנים הם אזרחים רוסים שביקשו עצמאות, ולפיכך הוכרזו כ"מחוז מורד". העובדה שמעולם לא הגדירו את עצמם כ"רוסים" או כקומוניסטים, או אפילו כנוצרים, אינה רלוונטית.

    נניח שערבי הגליל היו דורשים לפרוש ממדינת ישראל, ולקבל הכרה כמדינה עצמאית – האם העובדה שמעולם לא הגדירו את עצמם כיהודים וכציוניים הייתה מצדיקה טבח המוני, הפצצת כל בתי הספר בנצרת וסביבותיה והפיכתם לעיי חורבות, מעשי אונס וביזה המוניים ע'י צבא ישראל וכד'

    אהבתי

  17. קמיליה Says:

    למתענינים – ההיסטוריה של מלחמות הצ'צנים ברוסיים עד ימינו.
    כולל מעללי סטלין וברזנייב, מלחמת צצניה הראשונה והשנייה, פיגועי הטרור ועוד.

    בעברית, לא ארכני, ובכותרת מוזכרת המילה המופלאה "פרופורציות".
    בעיני, בהחלט ראוי לכותרת זו.

    http://news.walla.co.il/item/674391

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    התסריט של הצלחת המהפכה הירוקה נראה לי מופרך כל כך, שקשה לי להאשים את אובמה שלא סייע לבלתי אפשרי. סטודנטים לא חמושים נגד משמרות המהפכה? לא כוחות.
    יש נקודה אירונית בכך שממשלה שזקוקה לעזרת ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה לדכא בכוח מפלצתי ולכן למהפכנים נגדה יש סיכוי. ואילו ממשלה אנטי אמריקנית לא תיפול במהרה, אם יש לה את הרובים ולאויביה אין. איש לא ימנע ממנה לרצוח ולטבוח בהם.

    אהבתי

  19. ד Says:

    קמיליה, אם ממשלה מערבית תתמוך בהפיכה אז המהפכנים יאבדו את הלגיטימיות שלהם כי תדבק בהם לעד הסטיגמה שהם סוכנים של המערב.
    תהיי בטוחה שאובמה מאוד רצה לעזור להם אבל הבין שגם ככה הסיכוי שלהם קטן מאוד ואם יתווסף לזה הסטיגמה הזו אז בכלל זה חסר סיכוי בטווח היותר ארוך.
    זו החלטה בכלל לא פשוטה מבחינתו והאירופאים ואני נוטה להסכים איתה.

    מעניין שאת תומכת בהתערבות המערב לטובת סטודנטים איראנים אך מתנגדת מאוד להתערבות המערב לטובת הפלסטינים בשטחים….

    אני מאמין בבדלנות. לא צריך להתערב בעניינים פנימיים של מדינה אחרת אלא אם כן אני צופה שזה יפגע משמעותית באינטרס המדינה שלי באופן המיידי.

    לגבי הצ'צ'נים, תחשבי עליהם בתור פלסטינים שקיבלו אזרחות ישראלית. הרי אם בעתיד כל הפלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית, אני מניח שלא תזילי דמעה אם נמשיך לתקוף אותם, להטיל עוצרים, לכלוא ללא משפט בטענה שהם טרוריסטים. הם הרי בחיים לא ייחשבו בעינייך כישראלים אמיתיים.
    כך בדיוק זה הצ'צ'נים, הם נחשבו לחלק מרוסיה מתוך אינטרס של הממשל והקרבה שלהם למקורות אנרגיה. אבל בפועל אף רוסי מעולם לא התייחס אליהם כרוסי אמיתי. הם תמיד היו אזרחים סוג ז' שם.

    אהבתי

  20. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    אני מוכנה ללכת לקראתך ולהניח שמלכתחילה סיכויי ההצלחה של ההפיכה הירוקה באיראן היו נמוכים מ 10%.
    להערכתי הרבה יותר, כיון שגם איראן בנוייה מהמוני קבוצות אתניות. למיטב זכרוני, הפרסים – שיעיים הם מעט פחות ממחצית האוכלוסייה באיראן. השאר הם ערבים סונים, נוצרים אשורים, אזרים, כורדים, טורקמיניסטנים, פקיסטנים ועוד ועוד.
    כפי שראינו לאחרונה בסוריה ובעירק – מדובר בתערובות לא יציבות. מספיק לעיתים גפרור אחד בכדי שתתחיל תגובת שרשרת שמאוד קשה לעצור אותה.

    אבל נניח שמדובר על סיכוי של עשרה אחוז בלבד.
    לתפיסתי, זו לא סיבה מספקת לא לנסות לשפר את סיכויי ההצלחה שלהם.
    השאלה היא מה היה, מבחינת אובמה, מחיר הנסיון להגיש להם עזרה. להערכתי, לא באמת גבוה.

    נניח שהמורדים היו מקבלים שפע עזרה וחימוש (לדוגמא מכל מיני רפובליקות מוסלמיות, שהיו מתחלקות עם אחיהם, המוני המיעוטים המדוכאים ע'י הפרסים, בשפע הנשק שצנח עליהם לפתע מהשמים).

    נניח גם שכל מיני מדינות מערביות, שהמוני איראנים נוטים להתייחס אליהן בהערכה, כמו צרפת וגרמניה – היו מבטיחים לסטודנטים האיראנים מכל הטוב שהמערב רק יכול להציע, מיד לאחר שיצליחו לסלק את השלטון מעורר הסנקציות.

    אפשר להוסיף גם כל מיני תקלות מסתוריות ברשתות מחשבים שיחבלו בתיאום הפעולות של משמרות המהפכה ו/או המוני חשיפות סנסציוניות של מעשי שחיתות וצביעות מקוממים של בכירי השלטון האיראני ו/או יישום של טקטיקות התעמולה הפסיכולוגית הסוביטית שהצליחו בעבר לערער מספר משטרים באסיה ובאפריקה ועוד.

    יתכן שבסופו של דבר כל המאמצים גם יחד לא היו מצליחים להחליף את השלטון באיראן . אבל בעיני המחיר של כל הפעולות הנ'ל היה די זניח. אסור היה לאובמה להימנע מלנסות.

    אבל, לייק לנקודה שהעלת (האירוניה ההיסטרית שלפיה דווקא המשטרים האנטי אמריקאים מסוגלים להתגונן טוב יותר מהמנסים להחליפם מאשר המשטרים הפרו אמריקאיים. המוסריות המערבית מחלישה את התומכים במערב).

    ###########################################

    לד'

    א. אני תומכת בכל ליבי בהפלת משטר האיתולות באיראן.

    אך לא כיון שהסטודנטים האיראנים יקרים לליבי יותר או פחות מאשר הסטודנטים הטוניסאים, הטורקים, המצרים, הסורים או הפלסטינאים.
    המלחמות המשתוללות באזורנו בשנים האחרונות גם לימדו אותי שמאוד קשה להעריך מראש באיזה מצבים כדאי לאוכלוסייה להישאר עם דיקטטור עריץ ובאיזה מצבים כדאי לה לנסות להתקומם ולהסתכן במלחמת אזרחים רצחנית.
    אני גם נוטה להסכים אתך שפרט למקרים מאוד נדירים עדיף להיזהר, לא להתערב, ולנקוט במדיניות בדלנית.

    שתי הסיבות לתמיכתי בהפלת משטר האייתולות באיראן:

    1. הוא מסכן את כל האזור, ועלול לערער את היציבות בכל העולם המוסלמי.
    האיראנים מנסים ליצא את המהפכה הדתית שלהם לכל העולם המוסלמי, כולל לקווקז ולתימן ו/או מנסים להגדיל את שטחי ההגמוניה השיעית על חשבון הסונים.

    לתפיסתי, את כל המדינות / המשטרים / התנועות, שהם בעלי דחף עז לגדילה, התפשטות והשתלטות – חובה לדכא.
    בין אם הם נאצים, קומוניסטים, מוסלמים שיעיים ו/או מוסלמים ג'יהדיסטים.

    2. כיון שהמשטר האיראני הנוכחי הצהיר שהוא מתכוון למחוק מעל המפה מדינה קטנה אחת, שיקרה לליבי.
    ממה שהתרחש באירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים למדתי שאם מישהו מצהיר שבכוונתו לרצוח עם כלשהו – חייבים להאמין לו שהוא מתכוון למה שהוא אומר.
    כאשר מגלים שיש לו גם את האמצעים לממש את רצונו (לדוגמא, הוא תפס את השלטון במדינה חזקה / השיג טילים שטווח פעולתם מאות ק'מ ומגיעים עד למדינה שברצונו להשמיד וכד') – חייבים להיכנס לפעולה מיידית.
    לתקוף או לברוח או להילחם עד "החייל האמריקאי האחרון". 😊

    ב. לגבי הצ'צנים והפלסטינאים – לצערי, יש יותר מדי קווי דמיון ביניהם.

    לא אתמוך בהפרות חמורות של זכויות האדם של מי שמוגדר כאזרח סוג ז' / כלא רוסי אמיתי / כלא ישראלי אמיתי וכדומה.
    חוסר אהדה, חמור ככל שיהיה, ואפילו תיעוב הדדי, אינו יכול להצדיק רצח, בכוונה תחילה ובדם קר, של ילדי בית ספר. מה שנעשה הן ע'י הצצנים והן ע'י הרוסים.

    השאלה, גם זו הניצבת בפני הרוסים, וגם זו הניצבת בפנינו, היא איך להילחם באויבים מרים וחסרי מעצורים, המחופרים עמוק באוכלוסייה אזרחית אוהדת.

    בהשוואה בין שתי זירות הלחימה המתמשכת כבר עשרות שנים – נראה לי שגם הצ'צנים הגיעו למקומות גרועים בהרבה מהפלסטינים (כמו הטבח ההמוני בבית הספר היסודי בבטקלאן) , וגם הרוסים הגיבו בעוצמות ובאכזריות שצה'ל לא הגיע מעולם לקרסוליו.

    אהבתי

  21. קמיליה Says:

    דעה ישראלית (?) אחרת על רצח העם והטיהור האתני המתבצע עכשיו בחאלב.
    קטע מכתבה טרייה מאתר מידה:

    ""בחד"ש לא הסתפקו בחלוקת תשבחות לאסד על ביצועיו הצבאיים, אלא גם תקפו בחריפות את הניסיון להפקיע מידיו את השלטון בדמשק, בטענה כי מדובר ב"מגמה קולוניאליסטית אירופית", החותרת לחלק את סוריה.
    החלק האחרון בפוסט, שנכתב כזכור בעמוד פייסבוק רשמי של סיעה המיוצגת בפרלמנט הישראלי על ידי ארבעה חברי כנסת, בהם יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, הוקדש לתיאור דמותו של אסד כשמש האומה הערבית בחתירתה לחיסול מדינת ישראל:
    חלב היא אבן בוחן קריטי וחשוב. כישלון האימפריאליסטים והריאקציונרים מבשר על בואו של שלב חדש: הקריסה ההדרגתית של הסדר העולמי הישן, החד־קוטבי, סדר התוקפנות, השחצנות ועזות המצח הקולוניאליסטית, שמלווה בהתפשטות ציונית ובתוקפנות ריאקציונרית.
    זוהי בשורה לעמי האזור באופן כללי ולעמנו הפלסטיני בפרט, עם שאויביו מבקשים, על ידי הצפת המזרח התיכון במזימות וחרחור מלחמות אחים, פירוד וחלוקה, לחסל את עניינו הצודק ואת זכותו להגדרה עצמית הכוללת הקמת מדינה עצמאית שבירתה ירושלים (לא מזרח ירושלים, ג"צ) ופתרון צודק לסוגיית הפליטים.
    השלב הזה, למרות הסכנות הטמונות בו, נושא עמו הזדמנויות פז לעמי העולם ולעמנו הפלסטיני, משום שיש בו לסכל ולהכשיל את התכניות של השילוש 'האימפריאליזם, הציונות והמשטרים הריאקציונרים הערבים'. זהו ניצחון של זכויות העמים והאינטרסים הלאומיים שלהם, על אפם וחמתם של העושקים.""

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    מדהים הטקסט של חד"ש אבל חד"ש מייצגת החילונים והמיעוטים בעולם הערבי ורבים מאלו תומכים באסד. האמת שגם מהרבה דרוזים ניתן יהיה לשמוע דברים דומים.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    כתבה מעניינת של אסף גולן ב360 אבל אי אפשר אפילו להתחיל לתאר כמה החזון של מרדכי קידר מופרך.
    http://www.360.co.il/150319/

    המנצח הגדול במלחמה: אסד

    להערכת ד"ר יהודה בלנגה, מרצה במחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, ניתן לומר בהכללה שהמורדים וארצות הברית הפסידו, בעוד אסד והרוסים יחד עם איראן והחיזבאללה ניצחו. "היחידים שהצליחו לבצר מקום עצמאי בסוריה הם הכורדים בצפון הרחוק, שם יש להם מעין אוטונומיה, למרות שגם אליהם אסד יכול להגיע. מעבר לכך, ארגוני המורדים על כל גווניהם, החל בחילונים ועד למוסלמים הרדיקליים, הפסידו", אמר בלנגה, מומחה לסוריה.

    איראן גרפה את כל הקופה

    לדעת ד"ר מרדכי קידר, מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, המנצחת האמתית מהמצב בסוריה היא איראן. בשקט, בשקט איראן, ששולטת בעיראק, בסוריה, בתימן וגם בלבנון, הפכה למעצמה אזורית. את שליטתה היא מרוויחה מבלי להילחם בשטח – בכל מקום היה גורם אחר שנלחם בשבילה.

    "ראיתי בכלי תקשורת ערבי קריקטורה שמראה את מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, מלהטט כדורים שכתוב עליהם סוריה, עיראק, תימן ולבנון. ברור לי שהמנצחת הגדולה ביותר באזור היא איראן. הרי פוטין לחם בסוריה באוויר ומי שהיו על הקרקע אלה יחידות שיעיות מאפגניסטן, עיראק וחיזבאללה. גם בעיראק איראן ניצחה, בסיוע אמריקאי; בלבנון כל הצדדים קיבלו בסוף כנשיא את הנציג שארגון החיזבאללה הציע; ובתימן הסעודים לא הצליחו להדוף את תומכי איראן", מסביר קידר.
     

    חיזוק נוסף לאיראן מגיע מכיוון רוסיה, שמגבילה את כוחה של טורקיה באזור. לדברי קידר, "הטורקים יושבים בצד, בזמן שפוטין משגיח עליהם. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צריך להיזהר מהרוסים ולא יכול לפעול באזור כרצונו, וזה מאוד מקל על איראן. בפועל, רק איראן חופשית באמת לפעול באזור כמו שהיא רוצה". "בנוסף, האיראנים מעריכים שגם האמריקאים לא יתערבו, כי זה עשוי לגרור פיגועים בארצות הברית ופגיעה בחיילים אמריקאים. גם משטר טראמפ כנראה לא ירצה להתערב", הוסיף קידר.

    פוטין וטראמפ יכפו שלום בין סוריה לישראל?

    בסיכום הדברים, קידר מנחש מצב אפשרי שבו סיום המלחמה בסוריה ישפיע גם על ישראל, ויגרור הסכם שלום בין ישראל לאסד. לדבריו, הסכם זה עשוי להירקם נוכח האינטרס המשותף של רוסיה ואמריקה לשקט בסוריה.
     "טראמפ יגיע בפברואר לקרמלין וישוחח עם פוטין על כך שיש להשיג רגיעה באזור. לרוסים אין יכולת לשקם את האזור, אין להם כסף לכך ואין להם זמן. לעומת זאת, טראמפ ישווע לעסקאות שיתנו עבודה למשק האמריקאי. 
     

    "מסיבה זו, הם עלולים לזמן את בנימין נתניהו ואסד למוסקבה, להכניס את שניהם לחדר ולכפות עליהם להגיע להסכם שלום. הסיבה לכך תהיה שפוטין ירצה שקט בגזרה והאמריקאים לא ירצו לבנות משהו שייהרס. 
     "די ברור שבמצב כזה יהיה שלום בין ישראל לסוריה כי לאסד אין ממילא יכולת עמידה מול הרוסים.

    "מנגד, טראמפ יסביר לנתניהו שמהלך כזה יקטין את הכעס של מדינות ערב על העברת השגרירות לירושלים. גם המעצמות יציגו את ההסכם כדבר טוב, כי יחד עם סוריה יגיעו לרגיעה עם ישראל גורמים נוספים באזור. אפילו האיראנים לא יעצרו מהלך כזה אלא ישבו בשקט כדי לא להרגיז את פוטין וטראמפ", כך להערכת קידר.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    הקהילה הבינלאומית במערב רואה את אסד כרוצח המונים. איזו תמיכה תהיה להסכם שלום של ישראל איתו בשנים הקרובות? איך דעת הקהל הישראלית תבלע זאת? מה יגידו הסנאטורים אוהדי ישראל בארה"ב? איזה תוקף מוסרי יהיה להסכם כזה?
    והאם חיזבאללה ואירן הקיזו דם בשביל סוריה שחותמת על שלום עם ישראל? ואיך אסד יוכל להסתמך על עזרתם מול הסונים אחר כך? והאם לרוסיה יש בכלל אינטרס בכך שסוריה תחתום על שלום עם ישראל שזהו צעד מכריע לכיוון הצטרפות למחנה המערבי, כפי שעשה סאדאת בשנות השבעים. והאם מה שיציל את הכלכלה האמריקנית מבחינת טראמפ זה חוזים של קטרפילר בחלב?
    ובנוסף הסונים לא ירימו ידיים כל כך מהר. גם מאחוריהם יש כוחות חזקים כמו טורקיה וסעודיה ומאות מיליוני מאמינים. הסיפור עוד לא נגמר. יהיה עוד הרבה הרס לפני שיחל השיקום.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    מחשבה נוספת לגבי התמיכה המערבית – אני כן נוטה להאמין שעבור הסדר שיאפשר להם להשיב את הפליטים הסורים הביתה, האירופים יהיו מוכנים למכור נשמתם לשטן בדמות אסד.

    אהבתי

  26. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    צר לי לבשר לך ש "העולם הנאור" לא יוכל למכור את נשמתו לשטן – כי הוא כבר מכר אותה, להמוני שטנים אחרים, כבר מזמן. ויותר מפעם אחת.

    פוטין רצח המונים בצ'צניה הרבה לפני שסייע לאסאד לרצוח המונים גם בסוריה. מה שלא הפריע כלל לאובמה ולקלינטון לנסות לעשות איתחול מחדש של היחסים ביניהם, ולאנג'לה מרקל לעלות לרגל למוסקווה.
    העולם הנאור גם לא מעז להאשים את טורקיה ברצח העם הארמני, או את הסינים בהשמדת הטיבטים, ובקציר אברים להשתלה מאסירים פוליטים.
    המוני חברות אמריקאיות, צרפתיות וגרמניות נאבקו להשיג חוזי אספקה לנשקי השמדה המונית מסאדם חוסיין, וסתם כלי נשק גם מהאייתולות באיראן ומשוחרי זכויות האדם הסעודיים.
    וזו רק רשימה חלקית שבחלקית.

    העולם ה"נאור" נוהג להביע זעזוע מוסרי רק כשאינו מסתכן בפגיעה באינטרסים חשובים שלו. לדוגמא כלפי שליטים באפריקה או ביוגוסלביה לשעבר, המואשמים בבית הדין הבינ'ל בהאג, או כלפי מדינת ישראל.

    מה שמזכיר, פעם נוספת, את הפתגם ש"מה שמותר ליופיטר אסור לשור".
    או שאתנה, אלת המשפט, מסוגלת לחרוץ דין צדק רק כאשר היא עיוורת או כשעיניה מכוסות. מה שמלמד שעצם היכולת לראות מי המאשים ומי המואשם – מעוותת את הדין.

    * * * * *
    אבל, אני מסכימה אתך שבעתיד הנראה לעין אין סכנה ממשית לכפייה של חוזה "שלום" בין ישראל לבין סוריה.
    רוב הישראלים אינם מתאבדים, שיעים או סונים.
    המלחמות בסוריה ובעירק רחוקות מאוד מסיומן.
    יותר מכך, שום חוזה שכזה לא יעזור לאירופאים להיפטר מרובם המכריע של המהגרים והפליטים שכבר הגיעו אליהם. אסאד לא מחזיק בקלף זה, ולכן גם לא יוכל להמיר אותו באפשרות לשכשך את כפות רגליו במי הכינרת.
    נדמה לי שגם לו עמדה בפניו האפשרות לבחור – הוא היה מעדיף שהמוני סונים וכורדים ישארו באירופה ולא יחזרו לארצו, גם אם בשל כך יאבד את האפשרות לקבל פרס נובל לשלום.

    אהבתי

  27. חייל זקן Says:

    המנצח הגדול הוא אסד?
    אסד רחוק מאד מניצחון (אפילו יותר משבועיים) והוא הפך לבובה רוסית-אירנית. כפי שלמדנו השבוע מכיבוש תדמור על ידי דאעש סך כל הכוחות השיעים בסוריה מספיקים למאמץ בודד בגזרה צרה. ככל שאסד מגדיל את השטח בשליטתו קטנה היכולת השיורית שלו לתקוף. העברת כוחות מחאלב לגיזרה אחרת חושפת אותה לכיבוש מחדש על ידי הסונים. האופציה הטובה מבחינתו היא לתקוף את הכורדים תוך שיתוף פעולה עם התורכים.

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    ארדואן שונא את אסד. קשה להאמין שישתפו פעולה.

    אהבתי

  29. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    אויבו של אויבי הוא ידידי. במזרח התיכון בריתות הן גמישות מאד

    אהבתי

  30. יאיר Says:

    תמריץ,
    מה שבעיניך הזוי לפי פרשנות קידר, הוא אופציה ממשית גם לפי פרשן מן הצד השני של המפה. ראה את פנחס ענברי:
    http://jcpa.org.il/2016/12/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9E%D7%A4/

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    עדיין הזוי בעיני..

    אהבתי

  32. יאיר Says:

    ענברי מסביר היטב את הרציונל

    אהבתי

  33. גיא Says:

    מזה התגובות הקצרות והמתומצתות הללו?!
    אל תתנו לביקורות להשפיע עליכם. כאן זה לא הפורום להנדסה.

    אהבתי

  34. גיא Says:

    פיספסתי את העיתוי . היה צריך לומר- לא הפורום להנדסה וטרור.

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    גיא, הסברתי למעלה כבר בשורה של שאלות למה הזוי בעיניי.

    אהבתי

  36. השפע משעמם | תמריץ Says:

    […] התקבל תרגום קריא להפליא. זה לא שהכול מושלם. למשל "אמת היא תורת אובמה גם בנפול חלב", פארפרזה שלי על משפטו הידוע של אורי צבי גרינברג על […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: