האם רוסיה היא בעיה?

הליברלים בארה"ב מקדמים עתה את הטענה, הזוכה לאישוש סוכנויות המודיעין, שרוסיה התערבה בבחירות בארה"ב. הם חותרים להציג את ממשל טראמפ כממשלת בובה של פוטין. דימוי זה יתחזק כשטראמפ בוחר בשר חוץ נוח לרוסיה, מנכ"ל אקסון מובייל, שפוטין ענד עיטור של רוסיה על צווארו. היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין גם הוא סעד על שולחנה של מוסקבה.

הימין הלאומני מטבעו שונא את אויבי מדינתו. אבל הימין הלאומני המערבי המתגלם בטראמפ, מרין לה פן ודומיהם, חש כלפי רוסיה רק חיבה. מנהיגה פוטין מצטייר כדמות לחיקוי, מנהיג חזק שאיש אינו מעז להסתבך איתו. 

זהו טוויסט בעלילה. ב-2012 מיט רומני הזהיר מפני הסכנות הגלומות ברוסיה וזכה ללעג מאובמה שאמר לו שהוא שבוי בשנות השמונים. עתה הכול התהפך ואלו הליברלים המרגישים שבויים תחת כיבוש רוסי. תחת טראמפ שמתקנא בסגנונו הלא ממש דמוקרטי של עמיתו מנהיג המעצמה השנייה.

כל מי שחושש שטראמפ יצית מלחמה גרעינית שתביא לקץ העולם צריך לחוש הקלה לאור ידידותו המופלאה עם פוטין. מבין מדינות העולם רק רוסיה מסוגלת להתמודד עם האמריקנים גרעינית. הסינים בחרו מסיבותיהם שלהם להחזיק רק ארסנל גרעיני מצומצם וצפון קוריאה, כך פורסם ממש לאחרונה, עדיין לא שולטת לחלוטין בטכנולוגיית שיגור הטילים הבין יבשתייים.

מצד שני, בנינוחות של פוטין עם טראמפ טמונה סכנה. זאת אם פוטין יתפתה להיות תוקפני כלפי מדינה הכלולה בברית נאט"ו, למשל אסטוניה. המערב יצטרך לבחור בין אימה של מלחמה כוללת עם רוסיה לבין פירוק ברית נאט"ו ויצירת סדר עולמי חדש שבו כל אומה לנפשה. התסריט האסטוני עורר חשש על רקע פייסנותו של אובמה, והוא מעורר חשש כבד עוד יותר לאור אדישותו של טראמפ לנאט"ו וחיבתו לפוטין.

מערכת של בריתות וחישובים מוטעים עלולים להוביל למלחמה קשה שאיש אינו רוצה בה. זה הלקח של מלחמת העולם הראשונה. עם זאת פוטין לא הפגין עד כה את עוצמת ההרפתקנות ואת יצר הכיבוש הנחוצים לקריאת תגר אמיתית על נאט"ו. 

בחזיתות האחרות לא ברור אם האינטרסים של פוטין כה שונים מהאינטרסים של המערב. אוקראינה החצויה בין רוסים ולאומנים אוקראינים הייתה מדינה מתפקדת בקושי, למי שזוכר את המהפכה הכתומה. פוטין עשה לה טובה לטווח הארוך כשלקח את החלקים הרוסיים אליו, גם אם צפצף כך צפצוף גס על זכותה של מדינה ריבונית לשטחה. בסוריה מגן הצבא הרוסי על שלטון אסד מפני אלטרנטיבה איסלמיסטית לא מלבבת. אסד הוא רוצח המונים, אך גם שליט שקול שאינו מחפש הסתבכויות מיותרות ושלהט הג'יהאד זר לו. נדרשת גישה רומנטית חסרת תקנה כדי לחשוב שאת מקומו היו תופסים שליטים סונים נוחי מזג דוגמת המלך עבדאללה ולא בני כלאיים של דאעש ואל קעידה. מבחינתנו הקשרים בין אסד לאירן ולחיזבאללה מעוררים חשש, אבל מצד שני האם לא עדיף לנו המצב שבו כל אלו גם מחויבים לפוטין וגם שנואים על העולם הסוני? פרשנינו אוהבים להפחיד הפחדות מפני חיזבאללה, אבל קרוב לוודאי שמרחב הפעולה שלו ייוותר מצומצם לאורך שנים.

מבחינת ישראל ואחרים החוששים בעיקר מהאיסלאם, מצב שבו העולם מקדיש משאבים לבלימת פוטין הוא בזבוז כוחות. רוסיה היא במילא מדינה בשקיעה דמוגרפית הסובלת מבריחת מוחות ולא ברור איך כלכלתה תוכל בכלל לשרוד את קץ עידן הנפט. כל מכונית חשמלית שיוצאת מפס הייצור מאתגרת אותה. ההתפוצצות הדמוגרפית של העולם המוסלמי והעולם השלישי בכלל מאיימת על אורח החיים המערבי איום אמיתי. פוטין מאיים רק על אורח החיים בחבלי העולם דוברי הרוסית, וכל עוד כוחותיו עוצרים בגבול אסטוניה, לא בו טמונה הסכנה.

מודעות פרסומת

39 תגובות to “האם רוסיה היא בעיה?”

  1. חייל זקן Says:

    הפעילות הרוסית בסוריה וחבירתה לאירן מהווים פגיעה באינטרס הישראלי. דאעש אינו מהווה איום על ישראל והמלחמה בין הסונים לשיעים היא מתת אל.
    תמריץ, מצער להיווכח שנפלת קורבן לתעמולה של חסידי הרכב החשמלי. רכב חשמלי שורף יותר דלק פוסילי מרכב בעל מנוע בעירה פנימית.

    אהבתי

  2. יאיר Says:

    לא הבנתי את הערה שרכב חשמלי שורף יותר דלק פוסילי מרכב בעל מנוע בעירה.
    כך או אחרת, לא צריך להיצמד דווקנית לעניין הנפט שרוסיה מרוויחה ממנו.
    מה שתמריץ טוען להבנתי שרוסיה, במהלך ההתנהלות הנוכחית שלה, שיאה מאחוריה ועתידה אינו מזהיר. לכן היא נובחת ולא נושכת. היא נובחת בכדי להראות שהיא חזקה והיא לא נושכת כי היא לא חזקה (היא רק יכולה לרכז כוחות באזור מסוים כמו סוריה ותו לא).
    המסקנה של תמריץ היא שהאיום האמיתי הוא מי שגם נושך וזה האיסלאם הקיצוני. ושלא במפתיע הוא איום גם על רוסיה שמוציאה ממשאביה בשביל להילחם בו.

    אהבתי

  3. דניאל Says:

    הטענה היא (שאני לא יודע כמה היא נכונה) שסך הנפט המושקע בהנעת הרכב החשמלי עולה בכמותו על סך הנפט הנדרש להנעת רכב מנועי. אולי נכון אם לוקחים בחשבון שייצור החשמל מבוצע באמצעות מוצרי נפט, אבל ייצור החשמל בעולם מסתמך על נפט באחוזים בודדים.

    לענייננו: לא נפלנו לשום קונספרציה תקשורתית – לרוסיה אולי שאיפות לחזור לחלק מגדולתה, אבל לעומת האיסלאם הקיצוני אין לפוטין שום כוונה לשינוי סדרי עולם ומחיקת העולם המערבי מהמפה, לעומת זאת לאיסלאם הקיצוני יש גם יש כוונה כזו

    אהבתי

  4. גיא Says:

    ואי אפשר בלי האמרה שמייחסת ל טאלירן , שר החוץ של נפוליאון , על רוסיה.
    רוסיה אף פעם לא חזקה כפי שהיא נראית ולא חלשה כפי שהיא נראית.
    וכאן עוד על הסיבות שהיא כנראה לא תהיה חזקה כפי שהיא רוצה להיות.
    http://www.upi.com/Policy-Watch-Is-Russia-strong-or-weak/39541152565695/

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    חייל, דאעש הוא איום פוטנציאלי גדול מאוד על ישראל.

    לגבי הרכב החשמלי, כפי שדניאל כתב, אפילו אם הוא מונע בדלק פוסילי שנשרף בתחנות הכוח, כמעט תמיד הדלק הזה אינו נפט. רוסיה מרוויחה בעיקר מנפט, הרבה פחות מגז טבעי וכלום מפחם ובטח שלא תרוויח מתחנות כוח מונעות גרעין, רוח ושמש. המכונית החשמלית איום קשה על כלכלתה.

    אהבתי

  6. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    דאעש מעדיף את פריז ורומא על ירושליים. האינטרס הישראלי הוא שדאעש לא יסובב את הכוונת שלו.
    המכונית החשמלית אינה מאיימת על איש. החסם העיקרי הוא טכנולוגיית הסוללה (ליתיום איון) שדורכת במקום מזה עשור וסובלת משני פגמים מהותיים. צפיפות אנרגיה וקצב טעינה.

    אהבתי

  7. קמיליה Says:

    הערות

    א. הטענה של ה CIA ואובמה שרוסיה התערבה בבחירות לנשיאות לטובת טראמפ – חייבת להעלות חיוך ברוב מדינות העולם. כל המדינות בהן משרד החוץ האמריקאי, ה CIA ועשרות העמותות וחברות הקש שהקימו ניסו להשפיע על זהות המשטר הבא.
    האם ארה'ב תובעת זכויות בלעדיות להתערבות בבחירות במדינות זרות (שלא לדבר על ערעור היציבות והפלת משטרים)?

    [אגב, אני משוכנעת שטראמפ ופוטין ימצאו מכנה משותף משמעותי אם יזכרו בג'ור'ג' סורוס. אין כמו אויב משותף שניסה, באמצעות כספו, להרחיק את שניהם מכס השלטון. ]

    ב. 'המשפט "פוטין עשה לאוקראינה טובה לטווח הארוך כשלקח את החלקים הרוסיים אליו, גם אם צפצף כך צפצוף גס על זכותה של מדינה ריבונית לשטחה" – מאוד בעייתי.
    בכל המדינות הגובלות ברוסיה, הן במערבה והן בדרומה, קיימת אוכלוסייה רוסית גדולה. המדיניות הסובייטית המכוונת הייתה למהול את האוכלוסיות האתניות והדתיות, להגלות קבוצות בעייתיות לצידה השני של האימפריה הסובייטית ולהכניס במקומם אוכלוסייה נאמנה לשלטון הקומוניסטי ועוד.
    מכאן, המוני רוסים אתניים גרים מספר דורות גם במדינות הבלטיות שצורפו לנאטו. אובמה, בהסכמה בשתיקה לפלישת פוטין למזרח אוקראינה, יצר תקדים מאוד מסוכן. המיעוט הרוסי, גם במדינות אחרות, יוכל תמיד לשגר קריאה לרוסייה לבוא להצילם.
    אובמה היה גם זה שהסכים להוציא טילים של נאטו משטחי פולין וצ'כיה. עוד מסר בעייתי המעלה ספק לגבי נכונות נאטו להגן על פולין וצ'כיה, הפרו מערביות.
    אם ברית נאט'ו תמשיך להתפורר – יהיה צורך להצביע על אובמה כיוזם המהלך ועל טראמפ רק ממשיכו. ולכך להוסיף את אשמת הפציפיסטיות – פרזיטיות של מדינות מערב אירופה.

    (בחוכמת בדיעבד – היה רצוי להסכים על מנגנון לקיום משאלי עם באזורים נתונים במחלוקת, ולקבוע את הגבול בהתאם להצבעת האוכלוסייה המקומית. אם מתעורר הכרח – להסכים למנגנון הוגן של חילופי אוכלוסייה ושטחים בין הצדדים העוינים. לא לקדש את מתווה הגבולות הפנימיים של האימפריה הסובייטית ולא לפסול על הסף את רעיון חילופי אוכלוסיות.
    טראגדיות שכיום הן בעיקר במזרח התיכון ובאפריקה אך סביר שיגלשו בעתיד גם למדינות הקווקז ומזרח אירופה )

    ג. אפשר להעמיד בסימן שאלה את המשפט "אסד הוא רוצח המונים, אך גם שליט שקול שאינו מחפש הסתבכויות מיותרות ושלהט הג'יהאד זר לו."
    תזכורת: אסד, בשיתוף פעולה עם הצפון קוריאנים, ניסה להקים מפעל לייצור נשק גרעיני. מחסני הענק של הנשקים הכימיים שצבר לא הספיקו לו.
    לכך מתחברת, בעיני, האכזריות המאוד קיצונית של שירותי הביטחון הסוריים כלפי כל מי שנחשד כאויבם. כולל העינויים הקשים שביצעו בחיילי צה'ל שנפלו בשבי במלחמת יום כיפור. קשים משמעותית מאלו שביצעו המצריים, שגם הם לא שמרו על הנחיות אמנת ז'נבה.
    אדם / משפחה /עדה / מדינה חסרי כל מעצורים, משום סוג שהוא, הם מסוכנים. בלי קשר לשאלה האם מה שמניע אותם הוא להט דתי ג'יהדיסטי או משהו אחר, כמו הבטחת ההישרדות בעולם עוין, תאוות כוח ובצע.

    ד. פינת המקיאבליסטית:
    האינטרס הישראלי הקר הוא שהמלחמות שבאזורנו ימשיכו להשתולל זמן רב ככל האפשר, אך בלי לערב אותנו.
    מכאן נובע, שעלינו לשמוח כל פעם שהצד החלש, שהיה עלול להיכנע ולהפסיק את הלחימה, יזכה לעזרה מבעלי ברית כלשהם.
    כיום עלינו לשמוח שהשיעים (האיראנים, עלווים, חיזבאללה), שהם רק מיעוט בעולם המוסלמי שרובו סוני, זוכים לעזרה מרוסיה.
    אבל, אם חלילה הציר השיעי יתחזק מדי, והסונים, היותר או הפחות מתונים ודאע'ש יגיעו למצב של הרמת ידיים וכניעה, המשך התערבות הרוסים בסוריה תיתפס כפגיעה קשה באינטרסים הישראליים. במצב חדש זה, תהיה לישראל סיבה טובה לשמוח אם הרוסים יאלצו לסגת מהמזרח התיכון בכדי לטפל בצרות אחרות בקווקז או במזרח אירופה.

    כלומר, זהות אויבי ישראל וידידיה נקבעת יותר לפי מאזן הכוחות במלחמה ביניהם, ופחות לפי סגולותיהם הפנימיות.
    אולי פרט לכורדים. שתמיד טוב שיחלישו מעט את שאיפות ההתחזקות של הסולטן העותמני החדש.
    אבל למעשה, גם במלחמה ממושכת זו בין הטורקים לכורדים, חשוב שנתמוך בצד החלש מהשנים, בכדי שלא יכנע וירים ידיים.

    [אני מודעת לסתירה האפשרית בין סעיף ג' וסעיף ד']

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    קמיליה, אוי ואבוי לנו אם העולם יתפוס אותנו כמי שמחשבים חישובים נוסח ד'. זה הצדקת כל סטריאוטיפ אנטישמי.

    לגבי אסד, אני חושב שהוא מבין היטב מה יעשו לו ולבני עדתו אם הסונים ישתלטו, והוא מתנהג בהתאם.

    לגבי בעיית הסיפוח של המיעוטים, דבר מעניין שהתגלגל עם ערביי ישראל שאינם מעוניינים להסתפח לשם מקום, ואולי זה לקח לכל מדינה שיכולה להיות כל כך טובה כלכלית עד שאפילו מיעוטים עוינים יחשקו באזרחותה.

    אהבתי

  9. יאיר Says:

    אסור לחשב חישובי ריאל פוליטיק רק כי זה אנטישמי, אלא בגלל שזה לא עובד לטווח ארוך. אסור לנהל את הקטן והשוטף בשביל "לאזן" או מטרה דומה. צריך לבחור את המטרה הנכונה ולתמוך בה, לעיתים במעשה ולעיתים בחוסר מעשה.
    הכורדים זאת דוגמה טובה. מדובר בעם אמיתי עם מסורת אמיתית. אז במקום להתייחס אליהם כ"איזןן" לטורקים צריך להסתכל עליהם כפוטנציאל ליציבות.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    יאיר, מסכים. זה לא עובד. זה סוג של קונספירציה, וקונספירציות לא עובדות.

    אהבתי

  11. חושב בקול Says:

    בשבועות האחרונים שמעתי הערכות שהגנרלים הרוסים ופוטין לא שוללים איום/עימות גרעיני בנשק מוחלש כצעד תוקפני כלפי המערב להשגת מטרות באירופה.
    מטריד משהו.

    אהבתי

  12. קמיליה Says:

    סעיף ד' המקיאבליסטי רק חצי מחזק את הסטריוטיפים האנטישמיים. 😏

    מצד אחד, הוא אמנם מניח שליהודים יש כוח בלתי מוגבל להזיז עמים ומדינות, ולהניעם להתחיל או להפסיק להילחם זה בזה. כאילו כולם היו בובות מריונטה, שהחוטים הסמויים שמפעילים אותן מוחזקים ע'י יהודים.
    מצד שני, הוא מתעלם מהמניע הכספי. לא ברור איך התכנית הנ'ל תצליח לתעל את כל הכסף וכל העושר העולמי לידי היהודים. וכידוע, מאוד לא מתאים ליהודים לעשות משהו מכל מניע אחר.

    בעייה קלה נוספת היא שאפילו פוטין עלול להיחשד כיהודי. שלא לדבר על אסאד, ארדואן וחמינאי.

    * * * * * * *

    היה פעם בבלוג זה ויכוח האם שיפור מצבם הכלכלי וההשכלתי של הפלסטינים ביו'ש ובעזה – יפחית או יגביר או לא ישנה את תמיכתם בטרור, ומידת נכונותם להשלים עם קיומה של ישראל.
    רבים טענו שהם מונעים מעוני, השפלה וייאוש.
    זו שטענה ששיפור מצבם הכלכלי של הפלסטינים לא יקטין בכהוא זה את תמיכתם במטרות החמאס, ואולי אפילו יחמיר את המצב – לא הביאה כל עדויות מסייעות לעמדתה.
    היא נתקלה בהם במקרה רק עכשיו.
    מחקרים מהאיחוד האירופי. המוסלמים האירופיים, המתנדבים לבצע פעולות טרור, הם דווקא מהיותר מבוססים ומשכילים שבין המוסלמים באירופה. מאמר מתורגם לעברית.

    https://he.gatestoneinstitute.org/9542/מחבלים-עוני-יאוש

    אהבתי

  13. משה Says:

    קמיליה
    כתבת "זו שטענה ששיפור מצבם הכלכלי של הפלסטינים לא יקטין בכהוא זה את תמיכתם במטרות החמאס, ואולי אפילו יחמיר את המצב – לא הביאה כל עדויות מסייעות לעמדתה."
    זה פשוט לא נכון כבר מזמן הובאו נתונים כאלה כאן בארץ פשוט בתקשרות המרכזית לא ראו בזה נתון ראוי לפרסום
    חיפוש קצת מאוד בגוגל נתן את זה למשל משנת 2003
    http://heb.inss.org.il/uploadimages/Import/(FILE)1194255905.pdf

    אהבתי

  14. משה Says:

    אגב זה גם בויקפדיה בערך פיגוע התאבדות לא יודע מתי זה נכתב אבל נראה לי שזה לא חדש

    אהבתי

  15. משה Says:

    ועוד מקור
    http://www.faz.co.il/story_4137

    אהבתי

  16. ד Says:

    אני חושב שהימין פה גם צריך להתחיל לחשוש משינוי סדרי העולם שטראמפ מכין פה.
    נראה שהוא משנה לחלוטין את יחס הממשל האמריקאי לרוסים מעוין לחברי. זהו שינוי פרדיגמה. ואם אפשר לעשות שינוי כ"כ מהיר אחרי 70 שנים אז גם התמיכה האמריקאית החד צדדית בישראל תוכל להשתנות גם במהירות כזו. אולי טראמפ בעצמו ישנה את יחסו לישראל.

    נראה גם שהדמוקרטים מושכים חזק שמאלה ולמנהיגות העתידית יהיה קשר הרבה פחות הדוק לאינטרסים של ישראל והיהודים בכלל.

    אני פשוט בהלם מהמינויים שלו… כנראה שאנחנו הולכים לחגיגה של כל שכבת האלפיון העליון, כזו שלא נראתה מאז נשיאותו של קלווין קולידג'. המיליארדרים הולכים לכתוב את חוקי המס…. לא להאמין…
    והפועל הפשוט מהמדינות התעשייתיות עדיין חושב שאכפת להם ממנו….. לא להאמין….
    זה הזמן להיות עשיר ולקבל אזרחות אמריקאית.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    לטראמפ אין רוב חסין מפיליבסטר בסנאט. יכולתו להעביר קיצוצי מס עדיין מוגבלת במידת מה.

    אהבתי

  18. ד Says:

    זה נכון. אבל גם אם המיליארדרים יממשו 70% מתכניותיהם אז זה גן עדן בשבילם.

    אהבתי

  19. חייל זקן Says:

    קמיליה,
    מצטרף לסעיף ד ושהאנטישמים ילכו לשתות את המים של עזה. כל חייל שזכה להיתקל בקומנדו סורי יעדיף להילחם בילדות עם מספריים ולהשאיר את החיילים הסורים לדאעשים למיניהם.

    אהבתי

  20. יאיר Says:

    השמות שהוצגו בהתחלה כמזכירי המדינה, ושהיו אוהדי ישראל, כבר נשכחו, ובמקומם הגיעו חדשים.
    יש צדק מסוים בדברי ד'. העסק זז מאוד מהר ונראה שטראמפ יודע מה הוא רוצה. בניגוד לכתבה מכלכליסט על כך שהפקידות תשלוט בו.
    טראמפ זז מהדוקטרינה הליברלית-יהודית של "תיקון עולם" בחזרה לדוקטרינה של best for america. אני בטוח שהשינוי הזה נקלט כאן אצלנו בממשלה והיא תפעל בהתאם.

    אהבתי

  21. קמיליה Says:

    לתמריץ, יאיר וחייל זקן – בנושא סעיף ד'
    ____________________________________

    לצערי, אין לנו אף ידיד אמת במזרח התיכון, ובעולם המוסלמי כולו.

    נדמה לי שכולנו תומכים בזכותם של 20 – 30 מיליון כורדים להקים מדינה ריבונית משלהם, ומאוד נשמח לסייע להם להקימה.

    אבל, ניתן להניח שאפילו הכורדים, איתם יש לנו קשרים בטחוניים ארוכי שנים, יפנו לנו עורף כשלא יזדקקו יותר לעזרתנו. בדיוק כפי שעשו גם המוני מדינות באפריקה, להן ישראל הענייה עזרה רבות, במגוון תחומים, עד תחילת שנות השבעים. ב 1973 בלחץ אופ'ק – הן ניתקו את קשריהן אתנו, והחלו כגוש אחד להצביע נגדנו באו'מ בכל נושא.
    אפשר גם להיזכר בעובדה ממנה נוח לנו להתעלם, שכורדים מבצעים פיגועי טרור מחרידים בטורקיה. גם יחסם ליזידים לא היה מזכה אותם בתואר חסידי אומות העולם.
    כלומר, הקשר שלנו עם הכורדים אינו מבוסס על ערכים משותפים ומטרות משותפות. הוא התחיל מסיבות אינטרסנטיות ויסתיים מסיבות כאלו בדיוק.

    לכאורה, היינו יכולים להתחבר גם עם מיעוטים מדוכאים אחרים במזרח התיכון. לדוגמא עם הדרוזים, עם הקופטים במצריים, עם הבאהים והזרטוסטרים באיראן וכדומה. אבל, מיעוטים אלו מפחדים להיתפס כלא נאמנים לרוב המוסלמי שבקרבו הם חיים. כתוצאה מכך, הם נוטים לתקוף אותנו בחריפות המציירת את התקיפות של המוסלמים עלינו כביקורת נימוסית.

    מכאן מסקנתי היא שעל ישראל להתמקד באינטרסים שלה, ורק בהם. לנקוט בריאל פוליטיק קשוח, ולא במדיניות חוץ המונעת מתחושת שליחות מוסרנית כלשהי.
    ברור שאין לנו את הכוח להתחיל או לסיים מלחמות במזרח התיכון. סעיף ד' הוא מגרש משחקים אפשרי של מעצמות, כמו ארה'ב ורוסיה, לא של מדינונת בינונית בשולי האזור כמו ישראל.

    אבל, לו היה לנו את הכוח לעשות זאת, הייתי תומכת בכך – כל עוד מדינות האזור אינן מכירות בזכות ישראל להמשיך להתקיים. אם משמעות הפסקת המלחמות ביניהם היא הפניית נשקיהם אלינו – אני אשמח אם ימשיכו להילחם.
    אני מעדיפה שימותו 1,027 מוסלמים במלחמות בינם לבין עצמם, מאשר שיתפנו להרוג חייל ישראלי אחד.

    #################################################

    למשה,

    זכרתי שקראתי, ביותר ממקום אחד וביותר מהקשר אחד, שהתמיכה בטרור עולה דווקא כשיש שיפור ברמת החיים וברמת ההשכלה.
    אבל, כשהתנהל הויכוח על נושא זה בבלוג (שכחתי כמובן באיזה פוסט) – טענה זו שלי נתקלה בחוסר אמון מוחלט, ואני לא הבאתי הוכחות מחקריות כלשהן.
    עכשיו שנינו הבאנו.

    אבל אני בספק אם נצליח לשכנע את המסרבים להאמין.
    זו סתירה של תפיסת העולם הקומוניסטית – סוציאליסטית, הפוסט קולוניאליסטית, המתמקדת בעוני אבסולוטי ובעוני יחסי כהסבר הראשי לכל תחלואי העולם. תפיסות המתעלמות מחשיבות גורמי עומק כמו תרבות, לאום ודת.
    זה גם מאיר באור די מגוחך את המלצות החוזרות ונשנות של מערכת הביטחון לתת הקלות לפלסטינים / רשיונות עבודה בישראל בכדי למנוע את התחזקות הטרור.
    כנ'ל את התפיסה שככל שמצבם הכלכלי וההשכלתי של ערביי ישראל ישתפר, כך הם יהפכו ליותר ישראליים, ופחות יתמכו בגורמים העוינים את ישראל. כאשר כל המחקרים מצביעים על כך שההפך הוא הנכון.

    אהבתי

  22. חייל זקן Says:

    לכבוד פרסום הדו"ח השנתי של ארגון "לתת" (2.5 מיליון עניים בישראל) הצצתי באתר שלהם שם אפשר לגלות איך פתרו את בעיית העוני של קבוצת אנשים מובחרים.
    הדו"חות הכספיים של "לתת" לשנת 2015 מופיעים בלינק הבא:
    https://www.latet.org.il/financial/cat-27/
    בדף הנקרא "היקף פעילות ונתונים כספיים" מופיע הנתון הבא:
    https://www.latet.org.il/upload/files/14272845065512a21a4e1c6201117.pdf
    "תקורה תפעולית – %7( המשמעות – %91 מתקציב הארגון מגיע ישירות לפרויקטים ולהענקת הסיוע)"
    ומה הגירסה של רואי החשבון?
    https://www.latet.org.il/upload/files/146598982557613ac14239e538079.pdf
    תרומות בכסף: 30.183 מיליון ש"ח
    עלויות תפעול: 13.429 מיליון ש"ח
    הוצאות הנהלה וכלליות: 5.057 מיליון ש"ח
    קפיטליסט חזירי יטען שהתקורה התיפעולית (על פי המספרים של רואי החשבון) קרובה יותר ל60% מה שהופך את עסקי העוני למשתלמים ביותר אבל זו תהיה מן הסתם רשעות של קהי לב שלא מבינים צדק חלוקתי מהו.

    אהבתי

  23. קמיליה Says:

    לד', תמריץ ויאיר – לנושא ההפתעות שטראמפ מכין לנו

    א. הכלכלה
    ___________________

    איני משוכנעת שמינוי מיליארדרים ומולטי מיליארדים יפגע באינטרסים של מעמד הביניים והמעמד הנמוך. אולי, אבל אולי לא.

    הסיבה העיקרית לכך היא התנגדותו המוצהרת של טראמפ להסכמי סחר והסכמי שירותים רב צדדים. הסכמים שהיו מחלישים משמעותית את כוח המדינות, בהשוואה לכוחם של תאגידים רב לאומיים. תאגידים שאותם מיליארדרים מושקעים בהם. בעיני, הסכמים שהיו עלולים לפגוע מאוד קשה בעשירונים הנמוכים של המדינות המפותחות. הסכמים שהיו מנטרלים לחלוטין את כוח המדינות להגן על אזרחיהן מהתאגידים הבינ'ל, בשל מנגנון בוררות חובה בין המדינות לבין התאגידים.
    פגיעה קשה שבעתיים מכל הקלת מס נוספת שיזכו בה העשירים.
    גם הלחץ של טראמפ לא להוציא עסקים מארה'ב, ואיומו לגבות מכסים כבדים כשינסו לייבא את הסחורות – פוגע יותר בבעלי ההון מאשר בפועלי הייצור.
    בשולים, גם כיון שאיני מקבלת את ההנחה שמה שטוב לעשירים בהכרח רע לעניים. (כפי שגם איני מקבלת את ההנחה שמה שטוב לעשירים בהכרח טוב גם לעניים).
    איני בטוחה שאנשי עסקים מצליחים יקדמו את הכלכלה האמריקאית פחות טוב מאנשים שצמחו וחונכו במגזר הציבורי, ונתפסים כ"מומחים בעלי נסיון במנהל הציבורי".

    בכדי להבהיר – גם איני משוכנעת שההפך הוא הנכון. אני פתוחה לכל אפשרות.

    מצ'ב כתבה בעברית, המצטטת כתבה מהגרדיאן הבריטי, על הסכמי הסחר שמאוד סביר שהנשיאה קלינטון הייתה חותמת עליהם.

    https://tamarbenyosef.com/2016/11/28/קובלנתו-של-מעמד-הביניים-נגד-הסכמי-סחר/#more-69147

    ב. יחסי ארה'ב – רוסיה
    _______________________

    בעיני, יש מקום לדאגה.

    לתפיסתי, דחפי ההתפשטות הן של סין והן של האיסלם הג'יהדיסטי ממצבים דווקא אותם כאויביים העיקריים של המערב ושל ארה'ב.
    תפיסה שהופכת את רוסיה, כמו גם את הודו ויפן, לבעלי ברית אפשריים של ארה'ב (וגם של ישראל) במאבקים להגבלת סין האיסלמיסטים.

    מצד שני, מינוי אדם שהתנגד נחרצות להטלת העיצומים הכלכליים על רוסיה, אחרי שפלשה לאוקראינה, כמזכיר המדינה האמריקאי, עלול להעביר לרוסים מסר שמותר להם לעשות בשטחי האימפריה הסובייטית ז'ל כעולה על רוחם.
    עד היום, כשהוצב לסוביטים / לרוסים קו גבול קשוח ומסר חד משמעי, כמו במשברי ברלין ובמשבר הטילים בקובה, הרוסים נסוגו. הם רציונליסטים חסרי כל נטיות אובדניות. אבל, כשאין לפניהם תמרור אזהרה חד משמעי – הם תמיד מנסים להתפשט.
    מכאן, המינוי של טראמפ אכן מעורר חשש לגורל חלק ממדינות חבר העמים לשעבר. בעיני, המאבקים להגבלת סין וההשפעות האיסלמיות, אינם יכולים להצדיק את הפקרת המדינות הבלטיות ופולין.

    מצ'ב מאמר די טרי על רוסיה. גם הוא מעלה חשש למחטף רוסי במדינות הבלטיות.

    http://mida.org.il/2016/12/11/הרוסים-על-הגדרות/

    ג. יחסי ישראל ארה'ב
    _____________________

    מעולם לא בניתי על הצהרות התמיכה של טראמפ, על זהות תומכיו אוהדי ישראל המוצהרים, על השפעת בתו הגיורת וחתנו היהודי וכדומה – כמקור לכוח, תמיכה, עזרה ומימון לישראל.

    תקוותי הגדולה הייתה, ונותרה, שטראמפ ישמור על בדלנות אמריקאית.
    שלא יתערב בסכסוך ביננו לבין הפלסטינים, ולא ינסה לכפות עלינו "פתרון" שאינו בר קיימא.
    "פתרון" שהיה עלול להביא לאינתפידה הגדולה השלישית ולמבצע חומת מגן בריבוע. כמו גם לנזקים לדורות, כמו אישור "זכות שיבה" למאות אלפי ערבים.

    גם הצהרתי, בלי כל קשר לבחירות בארה'ב, שאשמח אם יבוטל הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל.

    מכאן, שנכון לעכשיו, איני רואה כל סיבה לדאגה בנוגע ליחסי ארה'ב ישראל בתקופת טראמפ.
    אני רק מקווה שלא אתבדה.

    אהבתי

  24. גיא Says:

    קמיליה , בהמשך לסעיף ד'. מחזק. לישראל לא יכולים להיות חברי נפש באיזור ולכן יש לה רק אינטרסים. בטח ובטח צריכים להיזהר מחירטוטים כגון אילו :
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001166451

    אהבתי

  25. ד Says:

    תמריץ, הילארי כבר מובילה על טראמפ ב-2.8 מיליון קולות בספירה הכללית. ההפרש הגדול ביותר בהיסטוריה.
    איזה הפרש צריך להגיע כדי להכריז על סוג הבחירות הזה כלא דמוקרטי? 4 מיליון? 5 מיליון?

    https://www.google.co.il/amp/www.independent.co.uk/news/world/americas/us-elections/donald-trump-lost-popular-vote-hillary-clinton-us-election-president-history-a7470116.html%3Famp?client=ms-android-sonymobile

    אהבתי

  26. יאיר Says:

    לדעתי האישית, זה לא דמוקרטיה.
    אבל את זה אני טוען כבר לפני הבחירות בעוד שתומכי הילארי נזכרו בכך רק אחרי ההפסד.
    בחירות כלליות כאלו יחזקו את הממשל הפדרלי אל מול המדינות.

    אהבתי

  27. קמיליה Says:

    ליאיר ולד'

    אין כל קשר בין גודל ההפרש ב"קולות הפופולריים" לבין מידת הדמוקרטיות של שיטת הבחירות האמריקאית.
    גם אם ההפרש יהיה גדול מ 10 מיליון איש ואפילו 20 מיליון.

    לו היה מדובר בסתם שיטת בחירות אזוריות, כמו לדוגמא בבריטניה, היה לטענתכם משקל. שיטת הבחירות המאוד לא יחסית הזו אכן מעוותת את רצון הבוחרים. וככל שהעיוות משמעותי יותר – כך מתחזקת הדרישה לשינוי שיטת הבחירות.

    אבל ארה'ב אינה מדינה אחת שחולקה באופן שרירותי למספר אזורי בחירה. ארה'ב היא פדרציה של מדינות!
    מדינות שהחוקה האמריקאית התכוונה לשמור על עצמאותן מהשלטון המרכזי. מדינות שכלל לא ברור האם היו מוכנות להצטרף לאיחוד לו הוצעה להן שיטת בחירות יחסיות מעבר לכולן.

    שיטת הבחירה של "נשיא הפדרציה" (ושל חברי הסנט) נקבעה בכוונה כך שגם אם יהיה מאוד חזק בחלק מהמדינות המאוד מאוכלסות (כמו ניו יורק וקליפורניה), לא יצליח להתעלם מכוחן של המדינות הקטנות יותר.

    (השיטה הצליחה במידה חלקית בלבד, כשלאורך השנים כוח הממשל הפדרלי הלך והתחזק, ואילו המדינות הלכו ונחלשו. בין השאר בגלל כוחו של בית המשפט העליון.
    כתוצאה מהכישלון החלקי אנשים, ובעיקר מחוץ לארה'ב, נוטים לשכוח שמגובר בפדרציה של מדינות סמי-ריבוניות, ומתייחסים אליה כמדינת על אחת).

    כתרגילמחשבתי – נסו לחשוב על בחירות אפשריות ל"נשיא האיחוד האירופי".
    האם לא היה סביר בעינכם שכל מדינה ומדינה תחליט לחוד באיזה מועמד לנשיאות היא תומכת? האם היה נראה לכם סביר שבחירת "נשיא האיחוד האירופי" תתקבל למעשה רק בקולות 2-3 המדינות המאוכלסות ביותר באיחוד, תוך אופציה להתעלמות מוחלטת מכל המדינות הפחות מאוכלסות?
    האם דנמרק תסכים שרצון תושביה יהפוך לזניח וחסר חשיבות בהשוואה לרצון תושבי איטליה?

    אהבתי

  28. יאיר Says:

    קמיליה, מה שכתבת נכון. אבל … האם מדובר ברצון העם כי דמוקרטיה זה שלטון העם.
    נכון שמדובר במדינות שהתאחדו לפדרציה אבל מדובר באותו עם. לפי דבריך יש קליפורניים ויש ניו-יורקים ויש טקסנים וכו'…

    אהבתי

  29. יאיר Says:

    מדובר בעם שהחליט שהגישה הנכונה עבורו זה איזונים ובלמים, כלומר איזון הממשל הפדרלי והורדת חלק מהכח כלפי מטה. שזה סבבה לטעמי. אבל עדיין מדובר באותו עם.

    האיזון לטובת המדינות הקטנות מתרחש בסנט.

    אהבתי

  30. יאיר Says:

    דרך אגב, נשאלת השאלה מה גרם להתחזקות הממשל הפדרלי על חשבון המדינות?
    אני חושב שהרצון של אמריקה להפוך למשפיעה בעולם חייב אותה לחזק את השלטון המרכזי כי הוא זה שאמון על מדיניות החוץ.

    אהבתי

  31. יאיר Says:

    ההסבר שלי למעלה בעצם אומר שהתפיסה של לעשות the best for America גרמה לחיזוק הממשל הפדרלי. עכשיו אוסיף ואומר שככל שהממשלים/הנשיאים הפכו ליותר ויותר בעלי אג'נדות זה גרם להם לרכז כוח בשביל לקדם את המטרות שלהם. זה נכון לשני צידי המפה. גם לרייגן שהעביר תהליכי הפרטה וביתר שאת לאובמה.

    אהבתי

  32. קמיליה Says:

    ליאיר ולתמריץ,

    לו יכולתי להאמין שלפחות בטווח ארוך "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו" – הייתי מאושרת. ואיני אומרת זאת בציניות.
    אז אם יש בידכם הוכחות שגישת "ריאל פוליטיק" היא סוג של קונספירציה וקונספירציות לא עובדות (!) – אשמח אם תשתפו אותי בהם.

    ממרומי גילי, אני תופסת את ההבטחה שבסופו של דבר הצדיקים יזכו בגמול צודק והרשעים יענשו, כלא יותר מאגדה מוסרנית לילדים.
    בערך כמו שמי שיהיה ילד טוב כל השנה יקבל בחג המולד מתנה גדולה מסנטה קלאוס.🎅
    אפשר לקנא במאמינים. אבל מסוכן להתבסס על אכסיומה זו בתכנון תכניות פעולה עתידיות, כמו המדיניות הרצויה של ישראל כלפי הצדדים הנלחמים במזה'ת.

    #################################################

    ליאיר,

    בכדי להתייחס לנקודות שהעלת צריך מינימום ספר. לי אין לי את הידע הנדרש בכדי לכתבו.

    1. האם כל האמריקאים הם עם אחד?
    ניתוח דפוסי הבחירות האחרונות, וההבחנה בין מדינות כחולות, אדומות וסגולות, מעמידים את הנושא בסימן שאלה.
    בחלק מהמדינות גם מדגישים את שונותם. לדוג' תושבי טקסס, מונטנה, אלסקה ועוד.

    סביר שכאשר נכתבה חוקת ארה'ב ההבדלים בין תושבי החוף המזרחי הוותיקים לבין תושבי "המערב הפרוע" היו גדולים אף יותר.

    2. כולם מצטטים את עקרון הפרדת הרשויות האמריקאי ומערכת האיזונים והבלמים.
    אבל עקרון לא פחות חשוב, ממנו נוטים להתעלם, הוא עקרון הפדרטיביות. ההפרדה בין סמכויות המדינות לבין סמכויות השלטון המרכזי. למעשה, נקבעה מערכת איזונים ובלמים גם בין סמכויות המדינות לסמכויות וושינגטון.
    כמו תמיד, כל צד ניסה להפר את האיזון לטובתו.

    למעשה גם חלק ממלחמת האזרחים האמריקאית עסקה בבעיה זו. מדינות הדרום ביקשו יותר כוח עצמאי לכל מדינה, ואילו מדינות הצפון רצו לחזק את הממשל הפדרלי ולכפות את מדיניותן על הדרום.
    וכידוע, הדרום הפסיד והצפון ניצח.

    3. בימים אלו ממש מסתיימת בניית ארמון ענק ומפואר בבריסל, כראוי להוד מעלת בכירי הביורקרטים של האיחוד האירופי.
    מפלצת יקרה ובזבזנית שלא עליה חלמו התומכים ברעיון האיחוד המסחרי של פחם ופלדה ומניעת מלחמות בין מדינות אירופה.

    לכל שירות ציבורי / ביורקרטיה יש נטייה טבעית לגדול, להוסיף אנשים, לאמץ רגולציות ותקנות שיהיה עליה לאכוף, לצבור עוד כוח ועוד תקציבים ועוד ועוד.
    מה שנכון לבריסל, נכון גם לוושינגטון (ואפילו גם לשירות הציבורי בישראל).

    #################################################

    למתענינים – קטע על החוקה האמריקאית והסיבות למלחמת האזרחים האמריקאית:

    חשוב לזכור שויכוחים דומים על עצמאות המדינות וכוח הכפייה של וושינגטון, מתקיימים גם היום. לדוג' בנושאי אינטגרציה של בתי'ס, נישואי להט'בים, יחס למסתננים ממקסיקו ועוד.

    "תפיסות כלכליות מנוגדות בין הצפון לדרום:
    כבר עם הקמת ארה"ב היה ברור שקיימות בה שתי מערכות כלכליות שונות: המערכת הכלכלית של הצפון התבססה אמנם תחילה על חקלאות אך במשך הזמן הלכו והתפתחו בה הגורמים המסחריים והתעשייתיים. גורמים אלה שאפו ליצור שוק בלעדי למוצריהם ולכן החלה ממשלת ארצות הברית בחקיקת מכסי מגן. מכסי מגן אלה פגעו במערכת הכלכלית של הדרום שהייתה חקלאית והתבססה על בעיקר על גידולי כותנה וטבק. אנשי הדרום העדיפו לרכוש מוצרים אנגליים אך מכסי המגן הגבוהים מנעו מהם לעשות זאת.

    ויכוח זה ביטא גם את היחס לפרשנות החוקה: האם פרשנות רחבה המקנה סמכויות רבות לשלטון המרכזי (הצפון) או סמכות מצומצמת המקנה סמכויות רבות לשלטון המקומי (הדרום).

    הויכוח על מימוש הפדרליזם: העיקרון מעוגן בחוקה וע"פ התיקון העשירי: "הסמכויות שלא ניתנו על ידי החוקה לארה"ב, ולא הופקעו על ידי החוקה מהמדינות, שמורות לכל מדינה ומדינה בפני עצמה, או לבני העם." עם זאת, ניתן היה לפרש תיקון זה בדרכים שונות. בעוד מדינות הצפון תמכו בפרשנות רחבה המקנה לסמכויות רבות לשלטון הפדראלי, הסתפקו מדינות הדרום בפרשנות המצמצמת את כוחו של השלטון הפדראלי. הצפון שאף באמצעות הממשלה המרכזית, הן להגביל את תחומי העבדות (פשרת מיזורי, הפשרה הגדולה), ואילו הדרום חש ממורמר בשל כך, מתוך רצונו לקבוע בעצמו את אורח חייו (פסק הדין במשפט דרד סקוט שיקף תמיכה בדרום ובייחוד ביטול חוקיותה של פשרת מיזורי). עניין מעמד הממשל הפדראלי בא לידי ביטוי גם בנושא מכסי המגן, כשהדרום טען שהמסים הללו אינם לטובת הכלל ומשרתים את ערי הצפון בחוף המזרחי בלבד. "

    אהבתי

  33. ד Says:

    קמיליה, כשהאיחוד בין המדינות קרה במאה ה-19 כמדומני, חלק גדול מאוד מהתושבים גרו באזורי הספר, מה שהיום נקרא middle america. מאז חלקם הלך וקטן משמעותית כי הם עברו לערים הגדולות.
    לפי טענתך, גם אם בעתיד מס' התושבים בניו יורק וקליפורניה יהווה 80% מתושבי כל ארה"ב אז עדיין שיטת הבחירות הזו היא דמוקרטית ומבטאת באמת את רצון רוב האזרחים?

    אהבתי

  34. ד Says:

    תמריץ, החלום שלך מקבל דחייה. גוגל נסוגה מהפרויקט של רכב ללא נהג.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.3151924

    אהבתי

  35. שימש ח. Says:

    לידיעת הקורא המכונה "תמריץ" :

    חריקת הבלמים של גוגל: "נסוגה מפרויקט המכונית ללא נהג"
    אלפבית, החברה האם של גוגל שנחשבת למובילה במרוץ בענף המכוניות האוטונומיות, הודיעה כי היא זונחת את תוכניתה לייצר מכונית מהפכנית ללא הגה או דוושות

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.3151924

    אהבתי

  36. ה, ו, ז Says:

    אההה.. הקורא המכנה עצמו "ד", כבר הקדים..

    יישר כוח "ד" !

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    בוויכוח האם ארה"ב שבה שולטת מפלגת המיעוט היא דמוקרטיה, כתבתי כבר את דעתי כשחשבתי שאולי זה יקרה בבחירות אצלנו
    https://goo.gl/vZe7GI

    מה שכתבתי זה:
    אולי הדבר יישמע כדבר כפירה ונאצה למי שחונך מילדותו על דמוקרטיה – אבל לדעתי אין זה באמת כל כך חשוב תמיד שהרוב יהיה זה שיקבע. אמת, אם 90% או 80% או 70% או אפילו 60% מהאנשים אוחזים בדעה מסוימת, יש סיכוי גבוה יותר שהצדק איתם. דבר זה דומה לעיקרון חוכמת ההמונים – אפשר לסמוך על שקלול תשובות ההמונים שייתן תשובה מדויקת וקרובה לאמת. אולם כשמדובר במחלוקת שבה מפריד בין הצדדים אחוז או שניים לכל היותר, כמו הפער בין גוש הימין וגוש השמאל-מרכז בישראל, ספק אם ניתן לומר ברצינות שהצד המוביל הוא זה שההמונים הכריזו על נכונות טענותיו. בפרט כשהגורמים שעלולים להטות את הכף בדקה ה-90 של הקמפיין לכאן או לכאן הם פרסומות שטחיות, עימותים ברוח קרקס, דמגוגיה מטופשת ורכילות על מנהלי משק בית. לכן אם בחירות הסתיימו בתוצאה של 51 אחוזים מול 49 אחוזים, לדעתי אין הצדקה מיוחדת להעניק את הניצחון למי שקיבל 51% ולא לזה שקיבל 49%.

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    לגבי הרכב ללא נהג, זה לא בדיוק נסיגה מהכיוון. גוגל הולכת בדרכי אפל. היא הבינה שעדיף לה לייצר תוכנה מאשר לייצר רכבים. היא תייצר את התוכנה לנהיגה אוטונומית, אבל נראה שהיא מוותרת על היומרה לייצר את הרכב עצמו. וזה די הגיוני – מה לגוגל ולמנועים חשמליים ושלדות רכב.

    אהבתי

  39. תמריץ Says:

    באופן עקרוני לגבי ארה"ב אני מסכים עם קמיליה. מדינות ארה"ב הן לא סתם רעיון סרק, אלא רכיב מהותי של השיטה. באותה מידה שלא הגיוני שטראמפ יהיה נשיא כששני מיליונים יותר הצביעו להילארי, אפשר לומר שלא הגיוני שהילארי תהיה נשיאה כש-30 מדינות הצביעו בעד יריבה ורק 20 בעדה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: