נדב אייל, עיתונאי חדשות 10, אינו דונלד טראמפ. הוא אדם רציני, לא מפריח קונספירציות. אבל כעס מטמטם קצת את שיקול הדעת, ולכן בזעמו על שעבודם של הישראלים לרכב נסחף נדב אייל לתיאוריית קונספירציה בטור שכתב היום, תיאוריית קונספירציה שכיחה מאוד, אחת הנפוצות במדינה.
הנה העניין. אם תהיה כאן תחבורה ציבורית טובה, במיוחד רכבת תחתית, אנשים יוותרו בשמחה על המכוניות עם המיסוי הכי גבוה בעולם.. המדינה יודעת זאת ואולי זו הסיבה שהיא מחזיקה את הציבור כולו בן ערובה ללא תחבורה ציבורית יעילה. כך היא יכולה לגבות מסים ואגרות מקהל שבוי שאין לו ברירה אחרת.
זו תיאוריית קונספירציה שכזו – המדינה צריכה כסף ממיסוי מכוניות ולכן יש לה תמריץ לחבל בתחבורה הציבורית. אני כמובן מאמין גדול בתמריצים. אבל זו שטות גמורה בעיניי. תמריצים פועלים על בני אדם, לא על ישויות מופשטות דמיוניות כמו "מדינה". אף פקיד באוצר לא יעז לסכל מיזם תחבורה ציבורית רק כי בעוד עשרים שנה הכנסות המדינה ייפגעו מזה איכשהו בזמן שהוא יהיה עמוק בשוק הפרטי. גם פוליטיקאים לא ממש יוטרדו מהשיקול הזה. ישראל כץ עסוק במה שיחשבו עליו מתפקדי הליכוד ב-2018. שאלת מאזן תקציב המדינה בשנת 2030 ככל הנראה לא מדירה תנומה מעיניו במיטתו במושב כפר אחים בארבע בבוקר.
כמובן גם לגופו של עניין זהו שיקול חלש מאוד. מדינות הלוות במטבע משלהן אינן צריכות מסים. הן מדפיסות את הכסף ואינן זקוקות לחסדי האזרחים כדי לקבלו. על כן הרעיון שאובדן ההכנסות ממיסוי רכב יטרידן הוא די מטופש. אבל יתכן תיאורטית שפוליטיקאי או פקיד אוצר שמעולם לא שזף עיניו בבלוג MMT או בכתביו של וורן מוסלר, יחשוב ששאלת אובדן המס תקשה על המדינה בעתיד. אך מאוד לא סביר שיעז בכלל להעלות על דעתו לשקול זאת כשיקול נגד הקמת תשתיות תחבורה ציבורית מעולות.
שוו בנפשכם שלפי התיאוריה של נדב אייל היינו אמורים לחזות עכשיו בחרדה היסטרית של ממשלת ישראל מפני הרכב ללא נהג, שעתיד להיות שיתופי ולצמצם מאוד את כמות המכוניות המיוצרות, ממש כאילו זה האיום האיראני. כמובן, אין אימה כזו. הרכב ללא נהג לא מעסיק את ביורוקרטי המיסוי והתקציב. אם הבעיה תקרה לפתחם בעתיד הרחוק הם יתמודדו איתה, אך אין למשרתי ציבור כל תמריץ לקונספירציות מפותלות, בניגוד מוחלט לדעת הקהל, כדי לשרת מטרה עתידית רחוקה ומעורפלת שאין לה דבר עם טובתם האישית.
הסיבה האמיתית למצב התחבורה הציבורית בארץ היא שישראל נבנתה ופותחה בעיקר בעשורים שבין שנות השישים לשנות התשעים, שבהם העולם גילה עניין מועט בתחבורה ציבורית והוקסם מהחירות שמקנה הרכב הפרטי. בכך היא שונה מאירופה ואף מהערים בחוף המזרחי של ארה"ב. העולם משתנה, וכך גם אנחנו. אבל כשמדובר בתשתיות גדולות, קצב השינוי תמיד איטי במידה בלתי נסבלת. ואף על פי כן, נוע ינוע.
תמריץ 
כשיש ריבונות על המטבע מיסים הם בעיקר בשביל להוריד אינפלציה
זו נקודה ידועה אך לא מודגשת. ממה ששמעתי כלכלני המיינסטרים יוכלו למצוא אותה בעושר האומות של אדם סמית ובכתבי זוכה פרס הנובל ומי שכתב הרבה ספרי כלכלה שמשמשים ללימודי המבואות לכלכלה פול סמאולסון.
אהבתיאהבתי
באמת אדם סמית כתב כך במפורש?
אהבתיאהבתי
כן , לפי מה שאמרה הפרופסורית סטפני קלטון באיזה תוכנית שהקשבתי לה.
אני מניח שהיא לא היתה אומרת סתם.
תן לי כמה דקות לחפש את הקישור ומה היתה הדקה.
אהבתיאהבתי
הנה כאן , היא אומרת במפורש בדקה 31. רלוונטי להקשיב מדקה 29.30
אהבתיאהבתי
נדב אייל כמו שאר הפרשנים מסוגו אינו חובב מספרים. רמת המינוע בישראל נמוכה מהאירופית ורחוקה מאד מזו האמריקאית.
מאמר מומלץ למי שמעדיף עובדות על פרשנות:
האמת מאחורי מיתוס מערכת הבריאות של קובה
http://mida.org.il/2016/11/28/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%91/
אהבתיאהבתי
הכתבה הזו מאל ג'זירה נשמעת מאוזנת יותר מהכתבה על הבריאות בקובה לעיל:
http://www.aljazeera.com/indepth/features/2012/06/201265115527622647.html
אהבתיאהבתי
יש יותר מכוניות באירופה, אך אני מניח שבערים הגדולות כמו בלונדון, פריז, אמסטרדם ובברלין משתמשים בהן פחות, כי התחבורה הציבורית שם הרבה הרבה הרבה יותר טובה, ואין טעם להכחיש את הברור מאליו.
אהבתיאהבתי
נדב אייל נגוע באג'נדה פוליטית ברורה מאד.
ממליץ לצרוך אותו עם כף של מלח.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
ישראלים חווים בעיקר תחבורה ציבורית באיזורי תיירות ומרכזי בילוי. אני בספק אם תושבי פרברים וערי פרבר של הערים הגדולות באירופה חווים את אותה חוויה.
אהבתיאהבתי
מביקורי החפוזים בטוקיו ונו יורק
די ברור למה התחצ שלנו כה מפגרת
ללא רכבת תחתית יעילה, מטרופולינים כמו טוקיו או נו יורק היו משותקים כליל. פקק תנועה אחד גדול שלא זז לשום מקום.
וזאת כי מדובר בעשרות מיליוני אדם בכל מטרופולין. כמות כפולה ומשולשת מכל מדינת ישראל.
בארצנו הקטנטונת פשוט עוד לא הגענו ללחץ אוכלוסיה כה רב. אנחנו בדרך, אך ממש לא שם עדיין. ולכן לא נוצר עדיין לחץ אמיתי לשיפור משמעותי של התח"צ.
עם כל הכבוד לפקקי ת"א הם גוזלים שעה בבוקר ואחהצ-ערב. לא נעים, אך לא אסון.
בעוד עשור, אם התח"צ אכן לא תשתפר משמעותית, אז נתייצב בפני קטסטרופה.
אהבתיאהבתי
א. אמיתה כללית לגבי כל תיאוריות הקונספירציה:
אם קיימת אפשרות בחירה בין הסבר הנשען על טיפשות קולוסאלית ושלומיאליות מכאיבה לבין הסבר הנשען על תחכום אדיר של אשפי שחמט המתכננים מספר רב של מהלכים קדימה – ברוב המכריע של המקרים ההסבר הראשון הוא הקרוב יותר למציאות.
ב. יש להוסיף להסבריכם על חולשות התחבורה הציבורית בישראל גם את עוצמת היתר של המונופולים /וועדי העובדים החזקים של רכבת ישראל, אגד ודן.
לדוגמא, הממשלה מסבסדת את הנסיעות במונופולים אלו אך מסרבת, ללא שום הצדקה, לסבסד גם את הנסיעה במיניבוסים ובמוניות שירות.
היא גם לא מכריחה את נותני השירות להתחרות זה בזה, על השירות לנוסע תדירותו ומחירו, בתוך אותו אזור. לנוחותן הרבה של החברות, היא מאפשרת לכל אחת מהן חזקה בלעדית על התחבורה הציבורית באזור שלה.
ג. גורם תורם נוסף הוא הביוקרטיה הכבדה מדי שלנו.
לתפיסתי, היה ראוי להפקיע נתיב אחד בכבישים הרב מסלוליים הפקוקים לכיתים קרובות, לטובת תחבורה ציבורית + כל הרכבים הפרטיים שמספר הנוסעים בהם הוא 4 ומעלה. אלמנט שיעלה משמעותית את המוטיבציה לבצע שיתוף בנסיעות ויקטין משמעותית את הפקקים.
במקביל, לקנוס בחומרה את נהגי הרכבים הפרטים שיעזו ליסוע בנתיב התחבורה הציבורית עם פחות משלושה נוסעים.
אני מניחה שיישום הצעה פשוטה זו, שאינה אמורה לעלות יותר מעלות המצלמות שיש להתקין על נתיבי התחבורה הציבורית הנ'ל (ויקוזזו במהרה ע'י תוספת הקנסות), יכול להימשך שנים ארוכות, במקום שבועות ספורים.
אהבתיאהבתי
לא צריך תיאוריות קונספירציה לטווח ארוך.
בסופו של דבר העשירונים התחתונים שצריכים את התחבורה לא מצביעים בגלל התחבורה גם אם יש מישהו ויגיד שהוא ישלש את כמות האוטובוסים והקווים ויוסיף נתיב תחבורה ציבורית לכל כביש.
דרך אגב גם הבון טון התקשורתי הוא לא באמת בעד תחבורה ציבורית, כי לא שמעתי דבר אחד טובה על פרוייקט הרכבת בתל אביב ולעומת זאת רק הרבה דברים רעים שבאים מכיוון בעלי עסקים.
אהבתיאהבתי
תמריץ, הפוליטיקאים ישמחו לקחת אותך בתור יועץ כלכלי שיאשר להם לוותר על כל ההכנסות כי נוכל להדפיס כסף במקומם…..
פקידי האוצר אכן דואגים מירידות בהכנסות של סעיפים גדולים כמו מסי רכב ונדל"ן. הם חלק לא קטן מתקציב הכנסות המדינה. פוליטיקאים באים והולכים אבל הם אנשי המקצוע שדואגים לאיזשהו משמעת תקציבית.
אבל אכן לפעמים זה מצחיק לשמוע פרשנים "חברתיים" בטלויזיה מתלוננים על איכות התח"צ וכמויות כלי הרכב והפקקים וגם מתלוננים על מסי הרכב הגבוהים….
אהבתיאהבתי
דרך אגב, ראיתם את התכנית המעולה אתמול של "עובדה" על אלאור אזריה?
אהבתיאהבתי
אני לא מציע לוותר על מסים.. רק להבין מה המדינה מרוויחה מהם. היא לא מרוויחה כסף. כסף יש לה עד אינסוף. מסים רק מהווים דרך להתמודד עם קיומו של מחסור בעולם. בשל המיסוי לא נוצר לחץ גדול מדי של כסף שרודף דברים שיש בהם מחסור. אלמלא מיסוי הרכב היה נוצר מחסור גדול עוד בהרבה בכבישים, במט"ח לצורך רכישת דלק, באוויר נקי, במקומות חניה ועוד.
ההבחנה הזו חשובה כי כשמשננים אותה היטב, נעשה ברור איזה אבסורד זה לשמוח על מחסור (כמו המחסור בתחבורה ציבורית) שמניב מסים.
אפשר להמשיל זאת לתרופות. הן אינן טובות כשלעצמן אלא ככלי להתמודד עם מחלה. האם הגיוני לשמוח על מחלה כי מביאה לכך שנשתמש בתרופות? האם הגיוני לשמוח על מחסור בתחבורה ציבורית שמביא לכך שיידרשו מסים?
אהבתיאהבתי
לא מאמין שיש איזה פקיד אוצר שיעשה קונספירציה כזו – לחבל בתחבורה ציבורית כדי לשמר את העתיד התקציבי של המדינה עוד שנים רבות. זו פעולה אבסורדית.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
אם אני מבינה נכון את התזה שלך על הסיבות להטלת מיסים – אמור לנבוע ממנה שינוי מאוד מהותי, ואפילו מהפכני, במערכת המיסוי במדינה.
במקום לגבות מיסים על כל ההכנסות (מרמה מסוימת) ועל רוב ההוצאות (פרט לירקות ופירות ועוד כמה פטורים) יש לגבות מיסים רק על מוצרים הנמצאים במחסור ו/או מזיקים לאדם או לסביבתו.
כלומר להטיל מיסים מאוד מאוד כבדים על:
– צריכת דלק וחשמל (במכוניות פרטיות, במטוסים, בבתים וכו') + צריכת מים
– שימוש בחומרים מזיקים (טבק, אלכוהול, סוכר, מלח, שומני טרנס וכדומה – שהיצרנים יאלצו לגלגלם על הצרכנים)
– תפיסת שטחים, בנויים ולא בנויים. אפשר להוסיף גם את גודל משטח החנייה הנדרש למכוניות המשפחה, היאכטה והמטוס הפרטי.
כל השאר, כולל כל ההכנסות, אמורים להיות פטורים מכל מס.
האם לא הבנתי אותך? לא הסקתי נכון?
###############################################
לד'
לא ראיתי את תכנית עובדה על אלאור עזריה.
מה החידוש / התובנה שהיא מספקת?
אהבתיאהבתי
ד,
אנחנו ראינו, מקווה שגם בוגי ואייזנקוט ראו אבל ספק אם למדו מכך איך עושים תחקיר מבצעי. ההתנהלות של צה"ל בזירת הפיגוע בחברון מאפיינת את רמת התיפקוד והחיילות שלו. מי שביקש תזכורת קיבל אותה השבוע כאשר מארב של גדס"ר גולני התנהל בחיילות עלובה, נחשף ממרחק רב וחטף אש מק"כ ומרגמה. גם שם התחקיר הצה"לי שיבח את גבורת חיילינו.
אהבתיאהבתי
קמיליה, מה שאת אומרת זו בעיניי צורת חשיבה עקרונית טובה על מיסוי. היה הוגה דעות שהציע למסות רק את ערך הקרקע ויכול להיות שבמדינה שבה הנדל"ן מקור המחסור המרכזי – זה רעיון מעניין.
אבל יש לי שתי הסתייגויות. האחת היא שהבדלי מיסוי יוצרים תמריצים שצריך לחשוב עליהם. החל מרמאות ותחמנות שנעשות קלות ככל שהמערכת מורכבת וכלה באפקטים חברתיים לא רצויים. למשל מיסוי שיתבסס על ערך קרקע יגדיל לחץ נגד הולדת ילדים שתופסים שטח. אפשר יהיה לפצות על כך בחישוב פר נפש ואז אולי יוצרים תמריצים הפוכים.
ההסתייגות השנייה היא שבסופו של דבר המחסור הכי גדול הוא בעובדים. לכן לכאורה צריך מיסוי מעסיקים משמעותי, אולי כזה שיגדל או יקטן דינמית לפי רמות התעסוקה במשק. ההבחנה בין מיסוי מעסיקים למס הכנסה כבר לא גדולה ואם אני עדיין מאמין במס הדומה למס הכנסה כמקור משמעותי למס, אז אני לא מציע כבר באמת שינוי כה מהפכני.
יכול להיות שהולכת ונוצרת הבחנה חדה בין אליטה משכילה שהיא קטנה ויש בה מחסור לבין המון עובדים פשוטים נטולי תעסוקה בשל אוטומציה. במקרה כזה הוגן למסות בעיקר משכורות גבוהות. ובעצם כשחושבים על זה, כך עובד המיסוי הפרוגרסיבי היום.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
ההסתייגויות שהבאת לאי יצירת שינוי מהפכני במערכת המיסוי אינן משכנעות. לפחות לא בעיני.
א. במערכת המיסוי הנוכחית – היקף הכלכלה השחורה הוא גדול ביותר. החל במגזרים שלמים הנוהגים לעבוד בשחור, המשך בתעשיית חשבוניות פיקטיביות להתחמקות מתשלום מע'מ, וכלה במשרדים מהודרים ל"תכנוני מס" (מונח מכובס להתחמקות מתשלום מיסים).
קשה להעריך האם מערכת מיסוי חלופית תגדיל או תקטין או לא תשנה את היקף הכלכלה השחורה בישראל.
אני הייתי מהמרת דווקא על הקטנה.
הסיבה : קיימת מוסכמה שרצוי שלוח התוצאות, לפיו אתה נותן תגמולים ועונשים, יהיה קרוב ככל האפשר לדבר עצמו, בגינו אתה רוצה לתגמל או להעניש.
מכאן, רצוי תמיד לתגמל על תפוקות ולא על תשומות.
אם אתה מתגמל אנשים ומקדמם בגלל משך יום עבודתם, אתה למעשה מזמין אנשים להגיע מוקדם למקום עבודתם, לעשות ממנו את כל הסידורים, הקניות, ושיחות הטלפון שלהם, לצאת לארוחות צהריים הנמשכות שעות, ולעשות סיבוב פרידה יחצני בשעת ערב מאוחרת ככל האפשר. (ואז מתפלא על התפוקה הנמוכה לשעת "עבודה" בישראל).
גם סיפור וולס פרגו נופל במלכודת זו. במקום לתגמל על הגדלת רווחים מלקוחות תיגמלו על משהו האמור להיות במתאם עם הדבר עצמו – פתיחת חשבונות חדשים. מה שהניע המוני עובדים לפתוח חשבונות פיקטיביים, ללא כל תנועה וללא כל רווח לבנק.
מכאן נובע גם שאם קיים מחסור משמעותי במספר סוגי עובדים, כמו מהנדסים ומתכנתים, יש להטיל מס מעסיקים רק על העסקת עובדים אלו.
כל מי שמעסיק עובדים אחרים, ובעיקר אנשים בעלי השכלה תיכונית ומטה ועורכי דין (בהם קיים עודף משמעותי) אמור להיות פטור לחלוטין מתשלום מס מעסיקים. אולי אפילו לקבל מענק מהמדינה על נכונותו לשלם להם משכורת, ולפטור בכך את המדינה מתשלום דמי אבטלה ודמי הבטחת הכנסה.
ב. בכל מערכת מיסוי אתה יכול להכניס פטורים / מענקים וכדומה בכדי לקדם מטרות חברתיות היקרות לליבך.
אם לדוגמא אתה רוצה להקל על משפחות עניות בכלל, ומרובות ילדים בפרט, אתה יכול לקבוע מדרגת מס של אפס על: שטח של 5 מ'ר + Z קילווט חשמל לחודש + Y מ'ק מים לחודש – לכל אחת מהנפשות בבית.
המס הגבוה על צריכת שטח, חשמל ומים ייגבה למעשה רק ממשפחות המעמד הבינוני והגבוה הצורכות הרבה הרבה יותר מכך. וככל שסגנון החיים שלהם מבזבז יותר משאבים הנמצאים במחסור – כך ישלמו יותר.
ברור מכאן שזוג עם ילד אחד או שניים, הגרים בוילה ששטחה 300 מ'ר ומעלה, המוקפת בגינה גדולה המלאה בצמחייה טרופית בזבזנית מים,ההמקיפה את בריכת שחייה, ומחזיקים בשלושה ג'יפים זללני דלק – ישלמו מיסים מאוד גבוהים.
מיסים האמורים להיות צמודים לבזבוז המשאבים שבמחסור שהם יוצרים – ולא להכנסתם.
(כאמור, הטיעון שקיים מתאם בין הכנסתם לבין סגנון חייהם, ולפיכך ניתן למסות את הכנסתם במקום את צריכתם – דווקא "מזמין" רמאויות והעלמות מס.
ניתן גם לאמוד את המיסים שניתן היה לגבות מדונלד טראמפ לו היה נדרש לשלם על סגנון חייו במקום על תרגילי הצגת הרווחים שלו לרשויות המס האמריקאיות).
אהבתיאהבתי
לגבי עורכי הדין, השאלה אם מסתכלים עליהם כמשהו שנמצא בעודף כי יש יותר מדי עורכי דין. או כמשהו במחסור כי יכולים לעשות הסבת מקצוע להייטק ולפתור המחסור שם.
אבל כן, מעבר למיסוי סוגים מסוימים של צריכה נראה הגיוני. אני רק לא יודע כמה מורכבות יש בדבר ואם זה שווה המאמץ. האוצר טוען תמיד שאפילו המע"מ הקצת דיפרנציאלי שמופעל בישראל יוצר עיוותים.
כתבתי בעבר על מס חברות. לפי החשיבה שאני מציע הוא בכלל חסר שחר. חברה מעצם מהותה קמה להפחתת המחסור בעולם. צריך לעודדה, לא למסותה. אבל אם נכריז על אי מיסוי חברות, כל אחד יקים חברת ארנק ויציג נסיעותיו לנופש בקריביים כהשתלמות מקצועית מוכרת.
אהבתיאהבתי
https://goo.gl/Vl5lWA פוסט עבר שלי בנושא
אהבתיאהבתי
לתמריץ
א. אם יבוטל כליל מס הכנסה – לא תהיה יותר שום חשיבות לכל התרגילים של הצגת הוצאות פרטיות כהוצאות עסקיות ותעלולי העלמת הכנסות וחברות ארנק.
אדם ישלם מס גבוה על טיסותיו לקריבים, הוילה, הדלק לרכבי השטח, וחשבונות החשמל והמים שלו. כולם דברים שקשה מאוד להסתיר. לפחות הרבה יותר מאשר רווחים.
רק מליונר שחי בדירת חדר, מקפיד לחסוך בצריכת מים וחשמל, ומשתמש בתחבורה ציבורית – יוכל להתחמק כליל מתשלום מיסים. אבל, אם הבנתי נכון את התזה שלך על מטרת המיסים – אין בכך כל רע.
ב. אם במילא יש שתי רמות מע'מ, 0 ומלא – אין כל סיבוך נוסף במתן פטור מלא ממע'מ לא רק לירקות ופירות אלא גם לקטניות, אגוזים, אורז, חומרי ניקוי, מוצרי קוסמטיקה, בגדים ועוד.
למעשה, יהיה צורך לחייב במע'מ רק את המוצרים שיש בהם חומרים המזיקים לבריאות הפרט או כלל החברה.
חלופית, ניתן לבטל את כל המע'מ אותו משלם הצרכן הסופי, ולהטיל את המיסוי רק על היצרנים / הסוחרים. הם כבר יגלגלו אותו על לקוחותיהם דרך העלאת מחיר מוצריהן.
לדוגמא, לגבות מחברת קוקה קולה מס מאוד גבוה על כל שק סוכר בו היא משתמשת במשקאותיה, ועל חברות הדלק על כל חבית דלק. מחירי המוצרים לצרכן הסופי כבר יעלו בהתאם, בלי צורך במנגנון המע'מ.
אהבתיאהבתי
המע"מ חשוב כדי למנוע מיסוי על גבי מיסוי. נניח חברת קוקה תחליט לקנות סוכר ממישהו שיקנה את הסוכר מחברה אחרת שמייבאת קני סוכר מדרום אמריקה. איפה תטיל את המס? באיזה שלב? דווקא על קוקה קולה? ואם תטיל בכל שלב, יש פה מיסוי על גבי מיסוי. המע"מ פותר את התסבוכת.
אני מסכים שאין כל סיבה למסות מיליונר שחי בצניעות. כספו מיועד להשקעות, והשקעות אינן יוצרות מחסור בעולם אלא פותרות אותו.
השאלה אם את מציעה למסות הוצאות של חברה כמו הוצאות של פרט להנאתו? נסיעה לקאריביים של עובד למטרת תמיכה טכנית היום נחשבת הוצאה מוכרת. לדברייך אני מבין שצריך יהיה למסותה. האמת אולי זה רעיון לא רע לוותר על כל הנושא של הוצאות מוכרות למס.
מערכת המיסוי ההונגרית מתקרבת למודל של מס על הוצאות. מע"מ מאוד כבד של 27% על רוב הדברים, אך לא כולם. מס אחיד ולא פרוגרסיבי של 15% על הכנסה.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
ברור שלא חשבתי עד הסוף על כל ההשלכות האפשריות של מודל המיסוי החלופי.
זה היה בסה'כ תרגיל מחשבתי בכדי לוודא שאני מבינה את התפיסה שלך / של mmt בנוגע לגרעונות הממשלה ומטרות תשלום המיסים, ולהיווכח האם הפרדיגמה הזו מובילה למשהו אבסורדי או קטסטרופלי.
ההחלטה על השארת או ביטול מנגנון המע'מ אינה מרכיב מהותי בפרדיגמה שלכם. (דווקא במדינה כמו ישראל, שכל הסוכר, הדלק והטבק שלה מיובאים,
מאוד קל לוותר על המנגנון המסורבל של המע'מ. להטיל את המס על המוצר המזיק בשערי כניסתו לארץ. אפשר גם בשער היציאה מהמפעל הישראלי שמייצר מלח או שומן טראנס. אבל, גם השארת מנגנון המע'מ על כנו אינה פוגעת בפרדיגמה.)
ההכרח במעבר ממנגנוני מיסוי של רווחים / פערים בין הכנסות מדווחות לבין הוצאות מוכרות אל מנגנוני מיסוי של צריכה מוגזמת והאחזקה של רכוש הנתון במחסור – כן.
לתפיסתי, הקושי העיקרי אינו בקביעת מס על שכירים, או בההשלכות החברתיות – המדינתיות של מודל המיסוי החדש. האופציה להטיל מע'מ 0 על מוצרים מסויימים ו/או עד כמות צריכה מסוימת – מאפשרת מרווח משחק ותמרון מאוד משמעותי. ניתן "לשחק" עם הצריכה הפטורה מכל מס כמעט עד לרמה של גודל המשפחה האופטימלי שהמדינה מעוניינת לעודד.
למרווח תמרון זה אפשר גם להוסיף את אופציה של המדינה לחלק מתנות לחלק מתושביה, בהתאם למטרות שהיא מעוניינת לקדם או לדכא. לדוגמא, מענק חודשי לתושבי הפריפריה הגיאוגרפית הרחוקה, שצריכת הדלק שלהם בהכרח גבוהה יותר מהצריכה של תושבי מרכז הארץ, והמדינה אינה מעוניינת לתמרצם לעבור למרכז, כשהיא מעלה משמעותית את המס על צריכת דלק.
הקושי העיקרי לתפיסתי הוא דווקא בהתייחסות לעצמאיים ולחברות בעולם גלובלי. עולם בו אדם חי וצורך במדינה אחת, לעסקו הוצאות משמעותיות במדינה שנייה בה הוא משלם שכר עבודה להמוני פועלים, ואילו רוב הרווחים שלו נאספים ביבשת שלישית.
נראה שבתמרון גלובלי נכון – דווקא גדולי הבזבזנים של העולם, והצרכנים העיקריים של משאבים הנתונים במחסור חריף כמו אחוזות ענק, יתחמקו מכל תשלום מיסים.
בנוסף, אם רק ישראל תפעיל מודל שכזה, ומדינות אחרות לא – היא תעודד המוני חברות לנסות להרוויח בישראל, אבל תשלח את כל מנהליה ומקבלי המשכורות הגבוהות שלה לנהל את עיקר חייהם במדינה אחרת. איני בטוחה שזהו האינטרס הישראלי.
#########################
לאן נעלם גיא ???
אהבתיאהבתי
קמיליה, ראי גם כאן https://goo.gl/9ihq0B
אהבתיאהבתי
היי קמיליה , אני פה. אולי קצת התעייפתי ,פשוט פתאום לא עובר לי שום דבר בראש וגם הקולות נפסקו אז אני פשוט מקשיב לשקט. נראה כמה זמן זה יחזיק 🙂
אהבתיאהבתי
יאיר, תהנה – http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3137736
אהבתיאהבתי
לתמריץ ולגיא,
יש אכן דמיון רב בין ההצעה שלי לביטול המיסים על ההכנסות, ומעבר למיסים על הוצאות בלבד, לבין הפנטזיה הרפובליקאית שהוצגה בפוסט העבר.
כולל הפנטסיה לפישוט מערכת גביית המיסים ועלותה, ולהקטנת אפשרויות ההתחמקות מתשלום מיסים.
גרוע מכך, מוסבר בו הקושי ליישם את הפנטזיה הזו בעולם שאינו מורכב או ממדינות כמעט אוטרקיות שכלכלתן מבודדת מהעולם או רק ממדינות שכולן הסכימו להשתמש באותה שיטת מיסוי חדשנית.
נראה שהמצב הקיים, של עולם חצי – גלובלי חצי לא, מונע את מימוש הפנטזיות על שינוי מהפכני במערכת המס.
אני תוהה האם יש לתובנה זו השלכות על יישימות פרדיגמת MMT. תובנה זו למעשה אומרת שבלתי אפשרי ללכת עם מסקנות הפרדיגמה הזו עד סופן. שיהיה צורך להשתמש בכלים שאינם מותאמים לתובנותיה, ולהיקלע לסתירות פנימיות. כמו הצדקת גביית מיסים מעשירים חסכניים. קשה גם להסביר תיאוריה שסותרת את עצמה ולשכנע אנשים לאמצה.
################################################
לתפיסתי, הכתבה על ההחלטה לא להביא ילדים נוספים לעולם נכתבה ע'י מי שמתקשה להתמודד עם גידול ילד אחד. מכאן גם הפנטזיה להחזיר את הילד לרחם אמו ולהיפטר מעול גידולו.
הנסיון להסוות את הקושי האישי, ולהצדיק את ההחלטה בתובנות על העולם, ובמשמעויות המיוחסות לבחירה בטראמפ, מעוררת בי איזושהי תערובת של חוסר אמון, גיחוך ורחמים.
צר לי רק שעיתון הארץ נתן לכך במה.
מספיק שימשיך את מסע הפרסום שלו לעידוד הירידה מהארץ ו"העלייה לברלין". הוא אינו חייב לצאת במקביל גם במסע פרסום לעידוד אי הבאת ילדים לעולם.
אהבתיאהבתי
קמיליה, הכי חשוב לזכור שממשלה בעלת מטבע ריבוני לא צריכה את המיסים שלנו בשביל להוציא הוצאות. לדוגמא ,העיריות שהם ממשלים בלי מטבע ריבוני צריכות את המיסים.
ממשלה עם מטבע ריבוני צריכה את המיסים צריך מהסיבות הבאות :
1. מניעת אינפלציה
2. המיסים נותנים ערך אינטרינזי לכסף
3. לעודד מדיניות רצויה על ידי הממשל
4. לצמצם אי שיווין (ממשלה מיניארכסטית שתפעל לפי אמ.מ.טי יכולה לא להפעיל סעיף זה)
רצוי כמובן לייעל את אופן גביית המס ולבדוק את השינויים אמפירית תוך כדי שמתייחסים לאילוצים פוליטים אך אין סתירות פנימיות בעניין.
אהבתיאהבתי
אגב , לגבי סעיף 4.
קיינס אמר שלקפיטליזם שתי בעיות עיקריות שהוא לא יכול לפתור לבד.
1. העניין של אבטלה וחוסר תעסוקה מלאה.
2. צמצום אי השיוויון כשהוא מדגיש שצריך מידה מסויימת של אי שיוויוון בשביל לתמרץ את הממציאים , החרוצים היזמים וכו' אבל מידת אי שיווין כפי שהיתה ב1929 פוגעת בפוטנציאל הצמיחה של המשק משום לשכבות הנמוכות הכלכליות לא היו מספיק יכולות לצרוך ולייצר ביקושים במשק.
קיינס לא היהסוציאליסט ואמר שאם תהיה מהפכה (אז זה היה רלוונטי) הוא ללא ספק יהיה בצד הקפטליסטי.
הוא אמר , כמו משקעי הערך של ימינו שהשוק לא יעיל. ~ ואני שואל את עצמי כיצד יכול משקיע ערך לא להיות קיינסאני בלי לחוש דיסוננס כלשהוא.
דיברו הפוסט הקודם על הרצון ללמוד. הדאואיסטים מכירים בחשיבות הא-לימוד unlearn במובן של לשכוח דברים שלמדנו בכדי לראות דברים מחדש ואולי בזווית אחרת. נראה לי שרק כלכלני מיינסטרים עם קצת השכלה
דאואיסטית יוכלו להיות עם ראש פתוח לאמ.אמ.טי.
אהבתיאהבתי
מבלי לקטוע את חוט המחשבה (תוך כדי ביצוע משימות ביתיות שמזכות אותי בתואר אב השנה – מטעם עצמי כמובן) אז בגדול הניאו-קיינסיאנים מוסיפים שבנוסף לבעיות הקפיטליזם שתיאר קיינס ישנה בעיה נוספת בקפטליזם שתיאר מינסקי והיא שהיציבות היא אי-יציבות. אסביר באמצעות אנקדוטה. כשלמדתי כלכלה תואר ראשון(טוב , בסדר , למעשה לא ממש למדתי אלא העברתי את הזמן בעיקר בדשא) הגיע אלינו להרצאת אורח פרופסור פרנקל שהיה אז נגיד בנק ישראל ואם אני זוכר את רוח הדברים נכון (לך תזכור – כמעט 25 שנה)הוא התרברב שהיום הנגידים שולטים בכלכלה והם לא רוצים בומים גדולים של צמיחה שאחריהם יבואו מיתונים והם כבר למדו לשלוט בעניינים הללו בעזרת התיאוריות המוניטריות שלהם אם אניני טועה. מה שפרנקל היה בישראל גרינספאן(הוא עצמו היה מאסכולת שיקאגו אאל"ט ובצעירותו מאנשי אייאן ראנד) היה באמריקה. בעניין זה כולם היו זחוחים אחרי שהכלכלה רצה ללא משברים ממש רציניים כבר כחמישים שנה. כפי שקרוגמן כתב(במאמר שפעם צירפתי) כבר כמעט שכחו מקיינס , השווקים היו צפויים וכו'.
ובכן , כשהעניין קרס ב2008 חזרו לקיינס וממה שאני מבין החלו לדבר בהרבה מקומות רציניים על מינסקי ושיציבות היא אי-יציבות.
אהבתיאהבתי
לא קשור לנושא.
שימי הגיב והזכיר לי שהמליץ על הסדרה- והארץ היתה תוהו ובוהו
אז אם מישהו שכח ולא צפה הסדרה מומלצת ביותר בפרט הפרק האחרון
ששודר :
פרק 4 – מעצמה אזורית ממלכת ישראל הצפונית – 1000 לפנה"ס עד 720 לפנה"ס בין הציר המקראי לממצאים הארכאולוגיים והכתובים החוץ-מקראיים התרחשו מהמאה ה-10 לפנה"ס ועד 720 לפנה"ס אירועים דרמטיים שהשפיעו על השיח הפוליטי והדתי עד ימינו ועיצבו את ממלכת ישראל כמעצמה אזורית. פרק דרמטי בתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, מלווה בצילומי אוויר נדירים, צילומים בירדן וברחבי הממלכה וממצאים ארכאולוגים ייחודיים
http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2171869
אהבתיאהבתי
עוד פרק מעניין בסאגת הדיון בין סטיב קין לפול קרוגמן.
והפעם לדברי קין
אף אחד לא מבין באמת את ההשפעות של החובות על המאקרו
כולל קרוגמן.
http://www.forbes.com/sites/stevekeen/2015/02/10/nobody-understands-debt-including-paul-krugman/#11ce0b463ecb
מסתבר שהבלוגוספירה העולמית סערה עקב סדרת דיונים בינהם ב2012
בהם קרוגמן יצא קצת פיתה לדעת המבקרים ולא קרא לעומק את דיברי קין.
בכל מקרה נראה לי שקרוגמן , שנראה כחוטף מכל הכיוונים , לא נשאר תקוע עם המפות הישנות של הכלכלנים הניאו קלאסים במגדל השן בנוחות עם נעלי הבית ויוצא באומץ לשטח לבחון הסברים אחרים וגם אם הוא טועה אז אילו טעויות של אדם חכם ולפחות אמיץ.
אהבתיאהבתי
וזה ממש למטיבי לכת
Steve Keen on the Minsky Singularity and the Debt Black Hole's Event Horizon!
ולמהדרין מומלץ לחפש ביוטוב
Krugman "Knocked out of Neoclassical Orbit" by Steve
נ.ב.
זכותי המלאה להתלהב מהמנחה מכל בחינות.
בברכה.
אהבתיאהבתי
מזה החרטא הזה?! מה קרה למוטו לעיל? נהיינו צמחונים?! לפלפים?!
יוחזר המוטו הנמרי(שמכניס לכולם!) לאלתר. –>
========================================
דבקות עיוורת ברעיונות אחרים פרט לרעיון התמריץ, בין אם הם משתייכים לדת "השוק החופשי", ובין אם מקורם בדת "השוויון" היא אסון שמוביל לעוני, אבטלה ומחסור, ואף יותר מכך – שהרי גם השפל בגרמניה שהעלה את היטלר וגם זוועות הקומוניזם נבעו בסופו של דבר מרעיונות כלכליים איומים ונוראים שלא לקחו בחשבון את השפעתם של תמריצים.
========================================
אהבתיאהבתי
ניתן לשים לב שגם האסכולה האוסטרית וגם סטיב קין ומינסקי טוענים שהבעיה היא בחובות מוגזמים. האוסטרים טוענים שהאשם הוא אקסוגני (בא ממקור חיצוני ,מחוץ למודל) – הבנקים המרכזיים שיוצרים כסף באופן מלאכותי ומונעים מהשוק החופשי להגיע לשיווי משקל ואם הבנק המרכזי לא היה מתערב ההשפעות של הכסף היו ניטרליות(פתרון אלגנטי אלא שהמציאות בשפל הגדול הוכיחה אחרת). קין טוען שהבעיה היא אנדוגנית( נקבעת בתוך המודל ) בחובות הפרטיים שיוצרים הבנקים הפרטיים וככל שהמערכת נראית יציבה החובות הללו גדלים והם מביאים בסופו של דבר לבועות ומשחקי פונזי שגורמים לאי יציבות מה שמצריך יותר רגולציה על המערכת הבנקאית והפרטים הלווים.
אחד הפתרונות שהוא מציע:
Property Income Limited Leverage
Currently lending to buy property is allegedly based on the income of the borrower—which gives borrowers an incentive to actually want higher leverage over time. “The PILL” would limit the amount that can be lent to some multiple (say 10 times) of the income generating capacity of the property itself.
אהבתיאהבתי
תמריץ , אם אתה רוצה לפנות לקהל יותר רחב תתחיל אולי לכתוב על מוזיקה
כמו פול קרוגמן. נראה שיש לו טעם משובח.
http://krugman.blogs.nytimes.com/2016/01/29/friday-night-music-lucius-madness/
אהבתיאהבתי
הטעם שלי הוא מוזיקת ארץ ישראל משנות השישים והשבעים.. לא יודע אם יפיל שדוד את קהל הקוראים.
אהבתיאהבתי
חזרה לנושא המיסים
אורי כץ כתב בפוסט האחרון על מארקס(קריאה מומלצת)
===========
כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להטיל מיסוי גבוה על ההיי-טקיסטים ולקוות שהם יסכימו בטוב ליבם להישאר בארץ ולהקדיש חלק ניכר ממשכורותיהם כדי לסבסד את השכבות החלשות יותר.
===========
לא הגבתי אצלו משום שהפיסקה לעיל לא קשורה לעניין המרכזי
ואולי גם משום שאני לא רוצה סתם לעצבן ולהיות טרול של אמ.אמ.טי אבל
אבל בכל זאת אני חש צורך להסביר פעם נוספת שהמיסים של ההיטקיסטים לא מממנים ממשלה שיש לה מדפסת כסף.
מה שקורה צריך מסגרת סיפור אחרת. הממשלה על ידי המיסוי מונעת אינפלציה שיגרמו לה עובדי ההי טק.הכסף שנלקח במיסים נעלם באויר כפי שהוא הופיע. מצד שני הממשלה מסבסדת את השכבות החלשות בעזרת כסף חדש שהיא יוצרת מהאויר.
עכשיו , תאמרו – גיא , מה אתה מחרטט בתקנתך ? זה הרי אותו דבר בסופו של דבר. הממשלה מונעת מעובדי ההי טק לצרוך וצורכת בעצמה במקום.
אלא שפה קבור הכלב – מסגרת הסיפור לא משנה הרבה אך ורק אם אנו
נמצאים במצב שכל גורמי הייצור במשק מועסקים ,אין גורמים מובטלים
ואנו במצב של האינפלציה הרצויה.
אם יש מצב של דיפלציה וחוסר ביקושים אפשר לא רק לקוות שההיטקיסטים
מהפיסקה של אורי כץ לעיל יסכימו בטוב ליבם להישאר בארץ אלא לגרום לכך שישארו מטוב האינטרס שלהם על ידי הורדת מיסים. הורדת המיסים תגרום לצריכה ללא אינפלציה שתגדיל את התוצר היום.ושוב חשוב להבין שבמצב זה המיסים של ההיטקסטים באמת סתם נעלמים באויר ולכן מסגרת הסיפור היא גם נכונה ובעיקר חשובה.
יהיה גרעון ממשלתי יותר גדול?
אין בעיה עם גרעונות ממשלתיים במטבע מקומי הם בסך הכל ביקושים בעצמה צבירה קפוא. אם הם יופשרו בעתיד מה שחשוב הוא שהם יפגשו משק שהגיע למלוא הפוטנציאל הייצור שלו. אם הם יגרמו לאינפלציה אז הממשלה תוכל בעתיד לעלות מיסים או להוריד את צריכה.
אהבתיאהבתי