השמאל נגד המדע

אני ממליץ לכל אחד מקוראיי שיש לו עניין בקריאת טקסטים חכמים אך ארוכים בשפה האנגלית לשקוע במאמר זה מסיטי ג'ורנל על הנזק שהשמאל מחולל למדע. המלחמה של הימין במדע, בנושאים כמו אבולוציה או מחקר תאי גזע, ידועה היטב אך לדעת מחבר המאמר, זו מלחמה ללא קורבנות. הנזק שהיא מחוללת קטן ביחס, כי המיליה המדעי אינו מושפע ממנה. לעומת זאת, בהשפעת השמאל נגזרת שתיקה על תחומים אקדמיים שלמים. 

בין הדוגמאות שמביא המחבר נמצא כמובן הטאבו על המחקר בדבר משמעותו הביולוגית של מושג הגזע או הערמת קשיים על חוקרים בנושא אינטליגנציה שעלולים לגלות חלילה קשר בין גנטיקה למנת משכל. כך נודה חתן פרס נובל ג'יימס ווטסון שהעז לטעון לקשר בין גנטיקה להבדלי ההישגים בין שחורים ללבנים. 

אפשר להצדיק טאבו זה באזכור היטלר, נאצים ושואה, אבל המאמר מציין דווקא מדיניות שנתמכה בידי השמאל, ולא הימין, והובילה לתכנון חברתי בקנה מידה נרחב ואכזרי. תיאוריות פיצוץ האוכלוסין שקידמו מלומדים אנשי שמאל השפיעו על השלטון בסין לאמץ מדיניות של עיקורים כפויים וילד אחד למשפחה. 

השמאל מתיימר להציג קונצנזוס מדעי שלפיו יש חובה מיידית להפחית בפליטות גזי חממה. זאת בעוד שהאמת היא, לפחות לטענת הכותב בסיטי ג'ורנל, שאין לנו כל ודאות לגבי מידת הנזק (או התועלת!) שההתחממות הגלובאלית תביא איתה, גם אם אכן קיים כמעט קונצנזוס שהיא קשורה לפליטת גזי חממה.

בתחום הפסיכולוגיה החברתית המחקר המוטה שמאלה הדגיש דעות קדומות כלפי מיעוטים, אך בכך חסם את היכולת להעלות טענות לגיטימיות שנתפסו כגזעניות, כמו הקשר בין אמהות חד הורית הנפוצה בקרב השחורים בארה"ב ובעיות בהתפתחות הילד. המחקר על דעות קדומות גם המעיט בהשפעת הדעות הקדומות של ליברלים כלפי דתיים ושמרנים.

השמאל טיפח את דוקטרינת הלוח החלק לפיה כל ההבדלים בין קבוצות אוכלוסיה ובין גברים לנשים נובעים מהבדלים תרבותיים. באופן פרדוקסלי שהולם היטב את צו התקינות הפוליטית, הפוליטרוקים של הלוח החלק היו מוכנים להכיר בחריג אחד – נטייה מינית, שלגביה היו נכונים להשלים עם השפעות ביולוגיות המכתיבות אותה. 

המאמר גולש לתחומים נוספים שבהם כיזב המדע כמו המאבק בהשמנה, בתזונה עשירה במלח ובאנטנות סלולריות. מפרספקטיבה ישראלית אני לא חש שהטענות המוגזמות והפסבדו מדעיות המלוות מאבקים אלו מאפיינות במיוחד את השמאל. אבל הסלידה מהן הולמת במיוחד דמויות ארצ'י באנקר ימניות שבעבר היטיב מכל לשחק טומי לפיד המנוח. ארצ'י באנקר שכאלו אינם מתרגשים ממחקרים ונוגסים בהמבורגר שלהם בפה מלא. ובמפתיע השכל הבריא והישר של מצביע הימין הלא מפותח במיוחד מיטיב לפעמים לקלוע לאמת יותר משכלו של הפנאט האקדמי חדור תחושת השליחות המדעית הנאורה. 

לסיכום, המאמר מהווה קריאה מומלצת באנגלית.  אני מניח שלא יעבור זמן רב עד שהמאמר יופיע גם בעברית, מן הסתם באדיבות אתר מידה. 

אחרי קריאת המאמר נותרתי בדעה שקריאת התגר של הימין על המדע מסוכנת במהותה מזו של השמאל הליברלי. אולם הימנים מטבעם הם חסרי ישע בעניינים הדורשים מחשבה חדישה וחדשנית, ולכן יכולתם לחדור לחוגים המדעיים ולחולל במדע שמות היא מוגבלת. השמאלנים הליברלים מזיקים פחות מטבעם, אך קרובים יותר לעמדות שמהן הם יכולים להשפיע לרעה. 

בלוגי שלי מרבה להעלות נושא אחד ייחודי שבו השמאל והימין איחדו כוחות כדי לחולל נזק כביר בשם תיאוריה אחת פסבדו מדעית – תיאוריית האיזון התקציבי, לפיה ממשלות חייבות להקפיד על איזון מתמיד של תקציבן. הימין אוהב אותה כי יכולה להצדיק קיצוצים בהוצאות הממשלה על רווחה. השמאל לעתים רווה ממנה נחת כי מצדיקה העלאת מס על עשירים. בזמננו צריך לראות האם תחוסל על ידי דונלד טראמפ, הארצ'י בנקר האולטימטיבי.