ואם אמריקה תשתגע

חזרתה של פרשת המיילים של הילארי לכותרות וצמצום מסוים בסקרים האחרונים מאלצים את המוח לנסות לחשוב על מה שלא ניתן לחשוב עליו ולתפוס את מה שלא ניתן לתפוס אותו – נשיאותו של דונלד טראמפ. הקולנוען איש השמאל מייקל מור משוכנע שהאמריקנים לא יפספסו את ההזדמנות ל"פאק יו" הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית כלפי הממסד שלהם. הסיכוי לניצחונו של טראמפ הוא 20% עד 30% באתרי ההימורים ואצל נייט סילבר אשר מפגין זהירות אחרי ששגה כל כך בניבויי הפריימריס. סם וונג מאוניברסיטת פרינסטון לעומת זאת מעריך את סיכויי טראמפ כנעים בין 1% ל-3%.

מה משמעותו של ניצחון של טראמפ מבחינתנו הישראלים?

הכלכלה וההגירה

כל מיני מומחים מזהירים שהשווקים בעולם יגיבו בנפילות דו ספרתיות במקרה שטראמפ ייבחר. אין בכך היגיון רב. אם טראמפ יחולל מלחמה גרעינית, אין טעם למכור מניות, כי גם באג"ח ובכספת הכסף יאבד כל ערך. ואם העולם ישרוד את נשיאותו, ייתכן בהחלט שישרוד מתוך שגשוג. טראמפ הוא אולי האדם היחיד באמריקה שמסוגל סוף סוף להעביר תוכנית תמרוץ תקציבי עצומה לטובת בניית תשתיות והורדת מס מבלי שהקונגרס יסכל זאת.

טראמפ אומר דברי הבל לרוב, אבל כמה רעיונות שלהם הוא אובססיבי ומוצגים כמטומטמים בידי מבקריו, הם למעשה נבונים למדי. עצירת ההגירה הבלתי חוקית ועצירת הגעת הפליטים המוסלמים מחד ומאידך הוצאת סכומי עתק ללא חשבון על תשתיות ועל הקלות מס – אלו רעיונות מוצלחים. תמרוץ תקציבי הוא נחוץ, ואמריקה יכולה להרווויח המון מההגירה של האנשים הנכונים ולהינזק קשות מההגירה של יסודות שיכניסו לתוכה סכנות של טרור או שיהפכו לנתמכי סעד.

טראמפ מאיים לשנות את מדיניות הסחר החופשי של ארה"ב מיסודה, אך זהו נושא כלכלי סבוך, עם לוביסטים רבים לכל אחד מהצדדים המעורבים בו. סביר להניח שהצעדים שבפועל יערוך בנושא יהיו מינוריים וכמעט חסרי משמעות ביחס להכרזות הגדולות.

מה משמעות מדיניות ההגירה של טראמפ על האינטרסים של ישראל? לכאורה היא חיובית כשמדובר במניעת כניסת מהגרים מוסלמים וגם כשמדובר בהיספנים. להיספנים אין שום סנטימנט פרו ישראלי. הבחירות האחרונות הוכיחו אמנם שיש בנקודה זו ניואנס – ההיספנים אינם פרו ישראלים, אך מעדיפים פוליטיקאי מיינסטרים ותיקים מהסוג של הילארי על ליברלים אנטי ישראלים הקוסמים לצעירים מסוגו של סאנדרס.

יחסי החוץ

יחסי החוץ של טראמפ מבוססים על הרצון לבעוט בכל בעלי הברית של ארה"ב או לפחות לסחוט אותם כספית ומנגד לנהוג בידידות ברוסיה של פוטין ש"אומר עליו דברים נחמדים". זו בעצם במפתיע וריאציה על מדיניותו של אובמה שתואר כידיד לאויבי אמריקה ואויב לידידיה.

אולם טראמפ מדגיש שלישראל יש מקום מיוחד מבחינתו בסדר העולמי החדש שהוא מתכנן. משחקים כאן תפקיד ההשפעה של בתו וחתנו היהודים, האובססיה של מצביעיו האוונגליסטים ואולי גם הכבוד שהורעף עליו כשהועמד בראש המצעד הפרו ישראלי במנהטן. וגם הריספקט שיש לטראמפ לאומה חזקה שמגנה על עצמה בנחישות. שלדון אדלסון לא סתם שם את הז'יטונים על טראמפ.

אם ישראל תהיה המדינה המערבית היחידה בעלת יכולת השפעה ממשית על ממשל טראמפ, הדבר יעצים מאוד את מעמדה הבינלאומי וישים לשחוק מוחלט את איומי הבידוד של השמאל. מצד שני, אין בעולם ואקום וייתכן שהאיחוד האירופי יחוש צורך להציב משקל נגד לארה"ב של טראמפ ולהפגין מעורבות יתר.

ממשל טראמפ יעביר או לא יעביר את השגרירות לירושלים. זה לא ממש משנה. כן משמעותית גישתו להתנחלויות. ספק אם יפעל לעצירת בנייתן והרחבתן. האם דבר זה טוב לישראל או יצעידה לעבר הסיוט הדו לאומי? הדעות יהיו חלוקות.

טראמפ בוודאי לא יקרע את ההסכם עם אירן כמו שהבטיחו רפובליקנים קיצוניים. מלחמה חדשה במזרח התיכון אינה האג'נדה שלו. קיים חשש שחוסר האחריות שלו יוביל למיטוט ההסכם ולשובה של אירן למירוץ התחמשות גרעיני. אך מצד שני בהיותו כה בלתי צפוי הוא בעל כושר הרתעה רב יותר מזה של אובמה

יהודי ארה"ב

פרשן הארץ, חמי שלו, העלה, חצי ברצינות, תסריט שבו ניצחון טראמפ מובילה לעלייה המונית של יהודי ארה"ב לישראל. זה לא לגמרי מצחיק. טראמפ הוא פרו ישראלי אבל ניצחונו יחשוף סנטימנט אנטישמי שמשותף לרבים מתומכיו. חלקם מכבדים את ישראל, אך מתעבים את היהודים בארצם שמקדמים בה סדר יום ליברלי. חלקם ממש בעל עמדות היטלריסטיות.

לעומת הנשיא טראמפ גם ישראל בראשותה של קואליציית ביבי, מתנחלים וחרדים מצטיירת כסלע של נאורות וקדמה. כוח המשיכה של ישראל עבור יהודי אמריקה אכן יגדל.

הריאקציה

בחירות 2016 בארה"ב חשובות מאין כמוהן, אך גם בשנת 2020 יהיו בחירות באמריקה. סביר להניח שכמעט מדי יום בין לבין הנשיא טראמפ יחולל סערה כזו או אחרת בהתנהלותו המגוחכת והבוטה. מי שרוצה את טראמפ ב-2016 כדאי שיזכור שב-2020 תיתכן ריאקציה לכל מה שטראמפ מייצג, כפי שבחירות 2008 הביאו לריאקציה לנשיא בוש. אם טראמפ יפיל עמו את המפלגה הרפובליקנית, אשר מזוהה כיום עם התמיכה הבלתי מסויגת בישראל בפוליטיקה האמריקנית, הריקאציה אליו תביא לישראל הרבה נזק, גם אם נניח לרגע שכהונתו תניב תועלת.

 

105 תגובות בנושא “ואם אמריקה תשתגע

  1. תמריץ,
    טראמפ לא בועט בידידיה של ארצות הברית אלא בא אתם חשבון. ההוצאה האמריקאית על הגנת אירופה, יפן וקוריאה גדולה עשרות מונים מהסיוע הביטחוני לישראל (שהוא חלקית סובסידיה עקיפה). זו הוצאה שהמניע לה נעוץ בתקופת המלחמה הקרה. כאשר לארצות הברית אין יריב אידיאולוגי זו הוצאה מיותרת. בין כל דברי האיוולת שלו טראמפ מצביע גם על ליקויי אמת במדיניות האמריקאית דבר שקשה למצוא אצל היריבה שלו. השאלה "אם אמריקה תשתגע" לא מכוונת לכיוון הראוי.

    אהבתי

  2. חייל זקן, יש היגיון בדרישתו של טראמפ להגדיל הוצאות מדינות אחרות על השתתפות בנאט"ו. אבל בהגנה שלו על פוטין ובאמירות על כך שיפן וסעודיה כבר ידאגו לעצמן עם פצצת גרעין אין היגיון.

    אהבתי

  3. במאמר של הנסון בקישור יש היגיון מבחינת העמדה השמרנית, בעיקר בגלל בית המשפט העליון. אבל בכריכת השמרנות עם דמות כמו טראמפ יש נזק ארוך טווח, ונטילת אחריות על אופיו המופרע.

    אהבתי

  4. המבחן פשוט: משוגע לא טוב לאף אחד, לא משנה מה דעותיו.

    צדקת הדרך היא חשובה ולכן גם היחס כלפי האוונגליסטים לא צריך להיות אוהד – הם לא אוהבים את ישראל בגלל הדמוקרטיה והנאורות או כי ליהודים מגיע בית לאומי אחרי 2000 שנות גלות.

    והאם במבחן התוצאה הוא באמת יתמוך בישראל יותר ממשל אובמה, שהאמת היא שמסתייג ממעשי ישראל רק במילים אבל בפועל נותן לישראל הכל? ממש לא בטוח, בעיקר יחסית לקלינטונים שהם אוהבים את ישראל מהסיבות הנכונות

    אהבתי

  5. א. אני מתקשה להאמין בהצהרות ידידות האמת העמוקה של טראמפ לישראל, בהשפעת בתו הגיורת וחותנו היהודי, בנכונותו להענות לרגשות האוונגליסטים וכו' וכו' ובוודאי שאיני מצפה שיתמיד באותה גישה במהלך קדנציה של ארבע שנים.

    במהלך מסע הבחירות גם אמר שיהיה נייטרלי בסכסוך היהודי ערבי, ושבוע לאחר מכן שמעולם לא היה ולא יהיה לישראל ידיד טוב ממנו.
    כאדם שאין לו כל בעייה לשנות את דעתו מקצה לקצה וחזרה, המגיב לתפיסתו באמירת שקר באמצעות שני שקרים חדשים, בלי לחוש ולו רגע של מבוכה ובושה – קשה לבנות על היצמדותו למדיניות עקבית כלשהי. לא כזו שתועיל לישראל ולא כזו שתזיק לה.

    ב. לתפיסתי, יתרונו העיקרי של טראמפ על קלינטון נעוץ דווקא בתקווה שייטה למדיניות חוץ הרבה יותר בדלנית יותר משלה בעניני המזרח התיכון.

    סביר מאוד שקלינטון תהיה מאוד אקטיבית, ותבחש באזורנו במרץ רב. להערכתי, בחישות שישראל כנראה תינזק בגללן. שלא לדבר על כל הלחצים, שלא לאמר נסיונות הסחיטה, שתפעיל על ישראל. לחצים שילוו כנראה בהכפשת ישראל, ויסיעו לכל המעונינים בדה לגיטימציה שלה.

    מדיניות חוץ בדלנית של ארה'ב אולי תצליח לדחוף את ישראל להקטין, ולו במעט, את תלותה המוגזמת בארה'ב, ורק בה.
    תקוותי היא שישראל תשכיל להגדיל, בתקופת בדלנות אמריקאית זו, את מרווח הפעולה ומרווח התמרון שלה.
    דבר שיעזור מאוד לישראל, ובטווח ארוך אפילו עשוי לשפר את קשרנו עם האמריקאים. אולי נצליח לעבור ממעמד של בת חסות מוחזקת ומושפלת למעמד של בת ברית ושותפה.

    [אלמנט הקשור גם לשאיפתי שישראל תצהיר, ביוזמתה, שהיא מאוד מודה לארה'ב על כל הסיוע הביטחוני שקיבלה ממנה בעבר, אך היא אינה זקוקה לו יותר. מדי שנה הסיוע שתקבל מארה'ב יצומצם בעשרה אחוז, עד ביטולו המוחלט. במקביל, בכוונתה להתחיל לגבות מארה'ב את מחיר הסיוע הצבאי והמודיעיני שהיא מספקת לה. מרגע שיפסק הסיוע, תעשיות הנשק הישראליות רואות עצמן חופשיות להיכנס לשותפויות לפיתוח אמצעי לחימה חדשניים גם עם מדינות נוספות פרט לארה'ב.
    להערכתי, הסיכוי שישראל תיזום מהלך שכזה, קלוש. מכאן, אולי אנחנו זקוקים ל'בעיטה' מהאמריקאים, שתכריח אותנו להקטין את תלותנו המוגזמת בהם. טראמפ אולי יספק לנו את הבעיטה שאנו כה זקוקים לה.

    אהבתי

  6. שני דיווחים מאוד מעניינים מהבוקר בנוגע לטראמפ. ראשית, מומחי מחשבים איתרו קשר מסתורי בין התאגיד שלו לבנק רוסי בשם אלפא. זה ממש חומר למותחנים. אני חושב שהקייס לכך שטראמפ סוכן רוסי הוא די חזק. הבן אדם יוצא מגדרו כדי להיות בצד של פוטין בכל דבר. זו אינה התנהגות סבירה של מועמד בבחירות באמריקה וקל להניח שלא בחל בתמיכה כספית רוסית בעבר.

    שנית, התבררה הטכניקה שבאמצעותה טראמפ נמנע משלם מס. הוא הכריז על הפסדי עתק אך קיבל מחילת חובות עבורם. ההפסדים נרשמו לצורך מס על אף שלמעשה היו חסרי משמעות מבחינתו כי קיבל עליהם מחילת חובות.
    השאלה הפתוחה כיצד ייתכן שסוכנות המס האמריקנית פספסה טריק גס כזה.

    אהבתי

  7. טוב, עכשיו קראתי בניו יורק טיימס שהאף בי איי חקר בחשאי ושלל את תיאוריית הקשר לרוסיה או לפחות לא מצא לה הוכחות משכנעות.

    אהבתי

  8. מצד שני מתברר שניו יורק טיימס נגוע בניגוד אינטרסים חמור. עורכיו מעריכים שנשיאות טראמפ תביא לסקרנות עצומה ולעלייה במנויים לעיתון ברחבי העולם.
    טראמפ הוא קללה שברכה בצדה – בזכותו היתה לנו שנה מהטובות ביותר" http://www.themarker.com/wallstreet/1.3108321
    מצד שלישי אני טוען תמיד שאינטרס פוליטי אינו קשור לאינטרס אישי.

    אהבתי

  9. "וגם הריספקט שיש לטראמפ לאומה חזקה שמגנה על עצמה בנחישות." – נו נו, פחאח גדול, איזו רומנטיקה סטייל גיא בכור…
    טראמפ מדבר יפה על ישראל, פשוט כדי למשוך את הקול היהודי ולנסות לרתום את הלובי היהודי

    בבלכה

    אהבתי

  10. שימי, גם נשיא הודו וגם נשיא רוסיה הזכירו לאחרונה את ישראל כמדינה חזקה וכדוגמה. זה קסם שאנו מהלכים על שליטים לאומניים. גם הימין הטראמפי באמריקה למי שמכיר את הפורומים שלהם, מוקסם מהיכולת של ישראל לעצור הפחישה האפריקנית ולהקים גדרות.

    אהבתי

  11. המגמה התהפכה, דונלד טראמפ בדרך לבית הלבן? לראשונה זה חצי שנה, בסקר חדש שפורסם היום (שלישי) זוכה המועמד הרפובליקני ליתרון על פני יריבתו הדמוקרטית, הילרי קלינטון. בסקר חדש של רשת ABC, זוכה טראמפ ל-46% תמיכה לעומת 45% לקלינטון – יתרון שברירי למדי של כאחוז, אך בכל זאת – יתרון ראשון עבורו מאז חודש מאי האחרון, ובעיתוי מופלא מבחינתו: שבוע בדיוק לפני יום הבחירות.

    אהבתי

  12. דיון מיותר. הילארי תנצח.
    אם טראמפ ינצח אז זה לא יהיה יום כיפור של הסוקרים אלא הארמגדון שלהם. לעולם יותר לא יאמינו להם ויהפכו לבדיחה מהלכת.
    ניצחון של טראמפ כמעט ולא הגיוני לנוכח הדמוגרפיה האמריקאית.
    ניצחון של טראמפ יפגע משמעותית במפלגה הרפובליקאית וישנה מאוד את דרכה. ולכן האליטה הרפובליקאית נגדו וזה עוד יותר מקשה עליו.

    הדיון על צעדיו בעתיד חסרי משמעות. הוא לעולם לא לקח שום החלטה דומה בעבר. הוא משנה את דעתו כל שנייה ואפילו באמצע משפט….

    ועוד היסטוריונים מתפלאים איך היטלר עלה לשלטון….

    אם היה מצב כלכלי פחות טוב אז הוא כנראה בטוח היה מנצח.

    אהבתי

  13. ד, אני מסכים עם זה שמי שחי בזמן בחירות 2016, הגם שיסתיימו בניצחון קלינטון, כבר לא יוכל לתהות כיצד היטלר עלה לשלטון. מתברר שלכמעט חצי מהאנשים אין שום בעיה להצביע עבור ליצן קיצוני וחסר אחריות. במקרה של אמריקה אפילו לא נדרשת קטסטרופה כלכלית לשם כך. אגב היטלר קיבל רק 44% מהקולות.

    אהבתי

  14. ד אין מקום להשוות את דונאלד טראמפ להיטלר הם אפילו לא קרובים זה לזה דונאלד טראמפ לא דוגל ברצח גם לא של מוסלמים קיצוניים ואילו היטלר גרוע מכך הוכיח לעולם כולו שהוא שטן ורוצח המונים ..
    רצונו של אזרח אמריקאי כבודו במקומו מונח וחייבים לכבד את הבחירה הדמוקרטית של הנשיא הבא בין אם זאת תהיה הילרי קלינטון או דונאלד טראמפ..
    אני חושב שהעם האמריקאי מאס בממסד אשר הביא הרס רב על החברה וכלכלה באמריקה וגם בעולם כולו.. יש מי ששילם מחיר כבד על ה"קסמים הפיננסיים" ואלה היו המוני עובדים מן השורה אשר איבדו את החיים הבסיסיים שלהם ואין להם יותר תקנה..ברני סנדרס ודונאלד טראמפ הם אמריקה אחרת זאת שנפגעה ואיש לא בא להציל אותה זכותם עכשיו להרים קול זעקה כנגד העוולות שנעשו להם ולדרוש מחיר על השפלתם..

    אהבתי

  15. מירון, לא באתי להשוות בין היטלר לטראמפ ב-100 אחוז. אבל כמו שתמריץ אמר, הבחירות האלה הן הראשונות בחיי שענו לי על השאלה שתמיד קיננה בי – איך יכול להיות שהעם הגרמני העלה אדם נלעג וגזען, פופוליסט, דמגוג וחסר כל ניסיון ציבורי כלשהו כמו היטלר לשלטון?

    אני עוד יותר מתפלא איך אנשים יהודים אינטיליגנטים שאני מכיר מוכנים להצביע ותומכים בגבר שהספר היחיד שהוא החזיק ליד מיטתו היה אוסף הנאומים של היטלר.

    ודרך אגב, יש לי הרבה יותר כבוד להיטלר מלטראמפ (אני מנסה להיות אובייקטיבי ולנטרל את הנושא של השואה) כיוון שהיטלר לפחות נלחם אישית עבור המדינה שלו במלחמת העולם הראשונה כשלוש שנים בתפקיד מאוד מסוכן ונפצע וניצל גם ממוות וודאי מספר פעמים ולא כמו טראמפ שהתחמק 5 פעמים מלשרת בצבא ועוד מעז להשמיץ גיבור מלחמה אמיתי כמו מקיין.
    אל תשכח שהיטלר והמשטר שלו הצילו את גרמניה ממצב כלכלי קטסטרופאלי, הקים מפלגה, שילהב קהל, נאם נאומים חוצבי להבות ועם המון כריזמה סחף חלקים גדולים מהעם ונתן להם תקווה לעתיד מזהיר וקיים גם המון.

    הבן אדם עבר מלהיות כמעט הומלס טרום מלחמת העולם הראשונה לשליט גרמניה בפחות מעשרים שנה וכמעט שליט העל של אירופה לאחר מכן. תנסה להיות אובייקטיבי ולהבין איזה הישג עצום זה.
    אם הוא היה נמנע מלהילחם ברוסיה ומחליט להפסיק להילחם בכל השאר ומשיג הסכם שלום אמיתי אז אולי גרמניה הייתה אימפריה עד היום (בטח הרבה מעבר ל-1945) ונחשב לאחד הדיקטטורים הגדולים בהיסטוריה.

    אהבתי

  16. ד ההתלהבות שלך מהיטלר במידה מסוימת מובנת לי כמובן -בהסתייגות מעצם היותו רוצח המונים-..בכל מקרה האיש הפגין כריזמה והיה הדור אמונה של מציל העם הגרמני מחזיר את כבודו האבוד ויותר מכל את מעמדו כעם מנצח באירופה כולה..אסור לשכוח שבדרך להגשמת האידאולוגיה באמצעות אותה כריזמה שטנית הוא הביא לרצח המוני של מעל ל50 מיליון איש אישה וילד לרבות שישה מיליון יהודים מבני עמינו ובנוסף חורב חסר תקדים בכל מקום בו דרך חייל גרמני….
    מבצע "ברברוסה"-פלישה לברה"מ של סטאלין זה היה מהלך מתוכנן היטב
    ומראש כל הסיכויים דיברו לטובתו כיבוש ברה"מ זה היה עניין של זמן עבור הצבא הגרמני ולא הרבה זמן….היטלר חמד אוצרות טבע של רוסיה במיוחד נפט ברזל נחושת פוספטים ועוד הוא חמד את אסם התבואות של אוקראינה בכדי לספק צורכי מזון לחיילי וורמכט ולעם הגרמני בעורף..לאור מצבו של הרייך השלישי לאחר כיבוש פולין בלגיה צרפת
    ומדינות הבלקן היה הכרח לבנות מערך לוגיסטי יעיל ובעל מקורות אספקה בעיקר דלק ומזון ואת הדבר הזה היה ניתן לעשות לאחר כיבוש שדות הנפט בקווקז ואת רוסיה כולה… היטלר לא יכל לוותר על תכניתו לכבוש את ברה"מ היות וזה היה סם החיים עבור הרייך השלישי ומנוף חשוב להגשמת החזון של גרמניה מנצחת. אולם המהלך הזה הוביל את גרמניה והמשטר הנאצי על סף חורבן טוטלי ונתן ניצחון מזהיר לצבא האדום..

    אהבתי

  17. מירון, אני רוצה להדגיש שאני לא מתלהב מהיטלר אלא רק מעריך מספר אספקטים שקשורים בעלייתו לשלטון וליכולתיו.
    בגדול, טראמפ הרבה יותר מוקיון ממנו לדעתי.

    לגבי התיאוריה שלך לגבי כיבוש הבלקן, אני ממש לא מסכים. לגרמניה לא הייתה שום בעיה של מזון או משאבים כיוון שהיה שיתוף פעולה הדוק בין גרמניה ורוסיה עד מבצע ברברוסה ויחסי מסחר מאוד חזקים ביניהם.
    הרוסים אפילו שלחו רכבת עם נפט לגרמנים מספר שעות טרם תחילת מבצע ברברוסה… לא סתם סטאלין נכנס לדיכאון בשלושת השבועות הראשונים לפלישה. הוא באמת בלע את הפיתיון של היטלר ולקח את בגידתו ללב ולא האמין כלל לעשרות דיווחים מהמודיעין על פלישה קרובה.

    אם היטלר לא היה חומד הכל לעצמו והיה ריאלי יותר ומסתפק בכיבוש מערב אירופה בלבד (עד שהיה מתחזק יותר) אז גרמניה הייתה יכולה להיות אימפריה שנים ארוכות מאוד.

    אהבתי

  18. על הבחירה הלעומתית בטראמפ ועל בריתות נחוצות בין מעמדות וזהויות

    שבוע לפני הבחירות בארצות הברית, ד"ר מוטי גיגי כותב מניו יורק על שני אירועים מכוננים ומפגשים אישיים שגרמו לו להבין טוב יותר את תופעת ההצבעה מתוך כעס לטראמפ ואת מקבילותיה בישראל

    http://www.haokets.org/2016/11/01/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9E%D7%A4-%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%A0/

    אהבתי

  19. מאמר יפה של ד"ר גיגי. אנשים בוחרים לפי השבט שלהם. טראמפ בכל אופן יפסיד לדעתי מאחר שהוא מפגין רמה כזו של טמטום וגסות שאנשים משכילים כבר לא יכולים לחוש בני שבטו.

    אהבתי

  20. ד אני שולל כל השוואה בין היטלר לדונאלד טראמפ זה לא המקרה ..
    כל תוצאה שלא תהיה בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב לא תשנה את העובדה העגומה שהעידן של 'החלום האמריקאי' הסתיים ואיש לא יודע מה צפוי לאמריקה בהמשך….

    אהבתי

  21. מירון, איזו הגזמה טוטאלית של "סוף החלום האמריקאי". בלי קשר לזהות הנשיא, ארה"ב תמשיך להיות אבן שואבת של טובי המוחות לאוניברסיטאות שלה, ההיי-טק והחדשנות הטכנולוגית ימשיכו לשגשג.
    עדיין מדובר בכלכלה הגדולה והחשובה בעולם.

    האמריקאי הממוצע חי בתוך חלום אמיתי. בטח ובטח בראייה היסטורית.

    אהבתי

  22. תמריץ, אהבתי את הבדיחה על סטאלין 🙂
    לפי היסטוריונים נראה שזה אכן היה כך. סטאלין לקח מאוד ללב את הפלישה הגרמנית וראה בכך בגידה אישית של היטלר בו.
    בוא לא נשכח שסטאלין היה גרוזיני ומבחינתו מילה זו מילה…. היטלר שבר את המילה ובכך פגע בכבודו.

    אהבתי

  23. כל ההשוואות בין טראמפ להיטלר, בין המשתנים שדחפו לעלייתם ולהתחזקותם, ובין מצב גרמניה ובריה'מ בתחילת שנות השלושים למצב ארה'ב כיום – נתפסות בעיני כמופרכות מעיקרן.
    העובדה ששניהם מעוררים שפע רגשות שלילים עזים – אינה מכנה משותף גדול דיו לביצוע ההשוואה.

    א. היטלר עמד בראש תנועה משיחית שהבטיחה לגרמנים עתיד מזהיר ומשגשג. רייך בן אלף שנים, בו כל הגזעים הנחותים ישועבדו להם וישרתו אותם, השתלטות על שלל מלחמה אדיר של כל אדמות הגזעים הנחותים ורכושם ו'מרחב מחייה' אינסופי שייתן להם אפשרות לצמוח ועוד ועוד. עתיד בו יועלמו אפילו כל החיות המזיקות ומעוררות הבחילה המציקים להם כיום. כמו עכברושים, ג'וקים, יהודים וצוענים.
    ניתן להשוות את המשיכה של הגרמנים לתנועה הנאצית למשיכת יהודים לתנועת שבתאי צבי, או לתנועה הקומוניסטית. כל הנ'ל הבטיחו ישועה ועתיד אוטופיסטי מזהיר בהישג יד ומעבר לפינה.

    טראמפ מבטיח למעשה רק משחק הגנה טוב יותר מזה שאותו הדמוקרטים רוצים ו/או יכולים לעשות. משחק בונקר בו 'האחרים', מחוץ למדינה כמו בסין, וכל הפולשים למדינה ממקסיקו, יפסיקו לשדוד באין מפריע את רכוש האמריקאים ה'אמיתיים' ולרוששם. בסך הכל חזרה למצב המעט טוב יותר ממנו נהנו הם אישית ואמריקה בכללותה.

    ב. הישג של 44% מקולות המצביעים, בשיטה רב – מפלגתית כמו זו ששררה בגרמניה, הוא ניצחון מדהים ומוחץ. לו נתניהו או הרצוג היו זוכים ב 44% מהמנדטים, אף אחד לא היה מעלה על דעתו לטעון שזה בעצם אינו באמת ניצחון כיון שקיימים 56% שהתחלקו בין מספר מפלגות מתחרות .

    יותר מכך, כאשר בוצעו המהלכים לבניית קואליציה – הסתבר שהמפלגות האחרות העדיפו להיכנס לקואליציה עם המפלגה הנאצית מאשר עם מפלגות אחרות, שנתפסו כגרועות בהרבה מהנאצים. ה'שמרנים' (במונחי ימינו) העדיפו את הנאצים על פני הקומוניסטים והסוציאליסטים, ואפילו הקומוניסטים העדיפו את הנאצים על פני הסוציאליסטים. כלומר, אפילו אלו שלא הצביעו לנאצים – לא התנגדו להם קשות, ובוודאי שלא העלו על דעתם להחרים אותם.

    ג. הסכם ריבנטרופ – מולטוב (סטלין – היטלר) היה למעשה הסכם בין ראשי שתי כנופיות פשע מאוד מסוכנות, שביקשו להשתלט על אזור שלא היה שייך לאף אחת מהן (פולין והמדינות הבלטיות), ופחדו האחת מתגובת הנגד של השנייה להשתלטות חד צדדית שלו. לפיכך, הגיעו להסכמה חשאית לחלק ביניהם את האזור 'החדש' לשרטט את קו הגבול העתידי בין שתי הכנופיות.

    קיימות עדויות שהן סטלין והן היטלר התיחסו להסכם כזמני, ותכננו להפר אותו כשכוחם היחסי ישתפר. היטלר פשוט הפתיע את סטלין בפלישה לאדמותיו, לפני שסטלין הספיק להפתיע את היטלר. ההפתעה הייתה לגבי מועד הפרת ההסכם בין שתי כנופיות הפשע, לא על עצם ההפרה.

    כללית, היטלר פחד מאוד משאיפות ההתפשטות של הקומוניסטים (פחד שאינו חסר בסיס), וניסה להקדים תרופה למכה (בבחינת 'הקם להורגך השכם להורגו'). מה עוד ש'חזונו' לטווח ארוך כלל השתלטות על כל אוצרות הטבע המצויים בשפע ברוסיה והחסרים לגרמניה.
    הוא רק טעה להאמין שפתיחת מתקפת בזק (בליץ קריג) שתתפוס את הרוסים בהפתעה מוחלטת, לאחר שסטלין עצמו החליש את הצבא הרוסי בכך שהוציא להורג המוני קצינים בכירים בהם חשד בחוסר נאמנות כלפיו, תפיל לידיו את הניצחון על הרוסים בקלות ובמהירות. הערכה שהתבררה כמוטעית.

    ד. הדמיון היחידי שאני מעלה כרגע על דעתי בין טראמפ לבין היטלר הוא דווקא במשנה הכלכלית שלהם. הרחבה כמותית והשקעה מסיבית בתשתיות. למי שרוצה – MMT.

    היטלר למעשה חילץ את גרמניה מההשלכות הנוראיות של השפל העולמי הגדול של 1929, באמצעות השקעה מאוד מסיבית של כספי המדינה בבניית תשתיות צבאיות, פיתוח תעשיות כמו תעשיית רכב ומפעלי בנייה גרנדיוזים.
    ארה'ב אימצה מדיניות כלכלית די דומה להחלצות מהשפל הכלכלי רק באיחור של מספר שנים בהשוואה לגרמניה.
    הגרמנים שחיו באותה תקופה, הכירו תודה להיטלר ולמפלגה הנאצית בשל הפסקת האבטלה המסיבית והשיפור המשמעותי במצבם הכלכלי. לפיכך, לאחר שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון אחוזי התמיכה בה לא רק שלא ירדו אלא שעלו פלאים. כולל אפילו מצד אלו שבהתחלה מאוד התנגדו להיטלר והצביעו למפלגות אחרות.

    ניתן למצוא דמיון בין התוכנית של הנאצים, להחלצות מהשפל הכלכלי ולהחזרת השגשוג לגרמניה, לבין משנתו הכלכלית הכלכלית של טראמפ. הוא מבטיח הקטנת האבטלה במרכז ארה'ב, השקעה מסיבית בתשתיות ובהגדלת הצבא האמריקאי וכדומה.

    אהבתי

  24. ההשוואה בעיניי אינה בין טראמפ להיטלר אלא בין חוסר האחריות המוחלט שמפגין ציבור בוחרים במדינה מתקדמת בשתי הבחירות האלו.
    אני לא כל כך מתקשה לדמיין את חוסר האחריות שהפגינו הגרמנים אז, כשאני רואה את חוסר האחריות של האמריקנים היום ועוד בסיטואציה כלכלית טובה לאין ערוך.

    לגבי היטלר יש לזכור שב1933 לא היו ברורות תוכניותיו ומידת הרצינות שלו לגביהן. בכל מקרה בוודאי שאיני חושב שיש סיבה להשוות את טראמפ אליו. טראמפ אדם בעייתי אך מכאן ועד להציגו כרוצח המונים פוטנציאלי הדרך ארוכה.

    אהבתי

  25. התיאור בהעוקץ, של מערכת הבחירות בארה'ב, אכן מעניין. זווית ראייה שמחדשת משהו.
    אבל התובנות של ד'ר גיגי לגבי ישראל ומסקנותיו – נתפסות בעיני כמופרכות.

    קטע שהעתקתי ממאמרו:

    "החיבור שאני מציע הוא לא מעמדי בלבד ולא זהותי בלבד אלא דרך מושג ששמעתי לאחרונה ואני מאמץ אותו: גמגמיסטי, גם וגם, לא איבוד זהות על חשבון המעמד או זהות אחרת אלא על יצירת קואליציות חדשות שבנויות על גם וגם. בארצות הברית השחורים וההיספאנים לא יכולים שלא לדבר עם קבוצת הלבנים אנשי הצווארון הכחול, הם חייבים למצוא קואליציות של שיתופי פעולה. פשוט אין מנוס. כאשר אני בוחן את המציאות הישראלית אני לא מוצא סיבה לכך שלא יהיו חיבורים בין המזרחים, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות, ערבים ואשכנזים אנשי מעמד הפועלים."

    מאז ומתמיד כל הנוטים לקומוניזים בארץ חשבו שקיים בסיס רחב לסולידריות ולשיתוף פעולה בין כל היהודים וכל הערבים הלא פריווילגים (בניסוח אחר, העמלים / הפרולטריון) כנגד עושקיהם. שהעוינות ביניהם נובעת רק מתעמולת ה'הפרד ומשול' של מעמד העושקים. שלזהות לאומית ודתית חשיבות פעוטה בהשוואה לזהות מעמדית.

    נדמה לי שד'ר גיגי למעשה עדיין שבוי בתפיסה זו – למרות שהוא מנסה לטעון שהרחיב אותה ואימץ תפיסה של "גם וגם".
    אדם הטוען שיתכן חיבור בין יוצאי אתיופיה ויוצאי בריה'מ, ועל אחת כמה וכמה בין פועלים ערבים ופועלים יהודים, הוא אדם שלמעשה לא מבין בכלל מהי זהות, ומה מבחין בין הקבוצות הנ'ל בערכיהן הבסיסיים ובשאיפותיהן.

    אהבתי

  26. עוד שבוע בלבד! האם יתגשמו החלומות שלנו לראות את סוף הבלי ה"פוליטיקלי קורקט"? האם יסתיים "מארש השקר" של התקשורת הממסדית בארה"ב (הוושינגטון פוסט – גדול אוייבי טראמפ, ומשונאינו)? האם אמריקה תחזור, לאחר שנחטפה שמונה שנים? זיכרו, הצלחת טראמפ תאיץ את התפרקות איחוד הרוע האירופי, ואין ספק שירושלים תוכר סוף סוף בידי ארה"ב כבירתנו הנצחית. וממשל אובמה? מרסק ומתרסק

    אהבתי

  27. חחחח, פארודיה מוצלחת על גיא בכור. נניח שטראמפ ייבחר, אני תוהה איך בכור יצדיק את כל השטויות שיאמר ויעשה אחרי שניגח את אובמה.

    אהבתי

  28. לתמריץ,

    כתבת:
    "ההשוואה בעיניי אינה בין טראמפ להיטלר אלא בין חוסר האחריות המוחלט שמפגין ציבור בוחרים במדינה מתקדמת בשתי הבחירות האלו.
    אני לא כל כך מתקשה לדמיין את חוסר האחריות שהפגינו הגרמנים אז, כשאני רואה את חוסר האחריות של האמריקנים היום ועוד בסיטואציה כלכלית טובה לאין ערוך."

    לגבי האפשרות שטראמפ יבחר – אני מציעה לרדת מרמה 6 /7 בסולם הנחמד של נייט ( fear / distress ) אל רמות 3 / 2 ( consternation / unease), או לכל היותר 4 (anxiety)

    אם טראמפ יבחר – מאוד סביר שכל הבורסות בעולם (פרט אולי לבורסה הרוסית) יצבעו באדום עמוק, בשל חוסר הוודאות שתיצור בחירתו.
    אבל סביר גם שלאחר תקופה לא מאוד ארוכה, של עיכול הבשורה והשלמה עמה, הן תעלנה חזרה.
    רמת הסיכון וחוסר הוודאות שמייצגת הילארי קלינטון אמנם מאוד נמוכה, אבל גם הבחירה ברמת סיכון + פוטנציאל רווח גבוהים יותר, לגיטימית בעיני.

    האמריקאים לא יגלו בהחירת טראמפ את חוסר האחריות, העדר שיקול הדעת, וחוסר הזהירות שגילו הגרמנים כשבחרו בהיטלר.

    הם לא בוחרים במנהיג של תנועה משיחית – אוטופיסטית, המתכנן לכבוש ולהקים אמפריה עולמית, אלא במנהיג המבטיח בסך הכל לשפר את ההגנה על האמריקאים משוד ומגזל ע'י זרים.

    הם גם לא בוחרים במנהיג הבז לדמוקרטיות רכרוכיות, הססניות, מושחתות ונשלטות ע'י יהודים, שהבחירה בו היא למעשה קץ הדמוקרטיה בגרמניה ודרך ללא מוצא, אלא באדם שאין ספק שיוכלו להחליפו לאחר 4 שנים.
    הבחירה בנאצים או בקומוניסטים היוותה למעשה הסכמה להקמת רודנות עריצה. טראמפ לא יוכל, אפילו אם ירצה, להפוך את ארה'ב לדיקטטורה.

    הם גם לא בוחרים במנהיג העלול להרוס ביסודיות את כלכלת המדינה כדוגמת הוגו צאבס ומדורו בונצואלה.

    בקיצור, אני מציעה להוריד את ווליום הפניקה, ואת נבואות 'קץ העולם מתקרב' אם טראמפ חלילה יבחר.

    אהבתי

  29. קמיליה, גם אם אזרחי ישראל היו יוצאים להצביע בעד שי חי מהאח הגדול לראש ממשלה, הם כנראה לא היו מסתכנים ברודנות נצחית. זה לא היה הופך זאת להחלטה שפויה. צריך להיזכר כמה מטורפת מועמדותו של טראמפ הייתה נחשבת לפני שנה. זה שהסתגלנו לא הופך זאת לשפוי.

    אהבתי

  30. כפי שכתבתי כאן בעבר טראמפ הוא ריאקציה לאובמה.
    קשה לי מאד להחליט את מי אני מעדיף אותה או אותו.
    מזל שלא צריך לבחור.

    אהבתי

  31. שתי כתבות של כתבים ישראלים המטיילים בארה"ב ומדברים עם האזרח הפשוט, בצורה שהם מציגים את הדברים יש הבנה וסובלנות לטראמפ.
    ביקורת לגבי המשפט "זה שהסתגלנו לא הופך זאת לשפוי." צריך לראות את זה גם מהצד השני, זה שזה משהו לא מקובל ולא רגיל אצלנו לא הופך את זה ללא שפוי.
    להציג אותו כמטורף עם אצבע על הכפתור האדום זו פרופגנדה. הילרי הרבה יותר אגרסבית ממנו.
    הוא התקווה שלנו להכרת ירושליים כבירת ישראל, גם באירופה, למלחמה בועדות או"ם עוינות, ב BDS. לנוכח המצב הלא יציב באיזורנו אולי שווה ללכת אתו

    http://www.israelhayom.co.il/article/424451
    http://news.walla.co.il/item/3009943

    אהבתי

  32. לפני 19 דקות טראמפ הוביל בפלורידה אצל 538, כרגע קלינטון חזרה להוביל. צריך עוד פצצה כדי שטראמפ יחזור לקבל סכוי סביר לזכות.

    אהבתי

  33. איני מכירה את שי חי מהאח הגדול, אבל אני מנחשת שמדובר בסוג של תואם אורן חזן.
    לו אזרחי ישראל היו בוחרים במישהו שכמותו לראש ממשלתם, הייתי משוכנעת שיש להם נטיות אובדניות, כיון שמרווח הטעויות של ראש ממשלה בישראל הוא קטנטן.
    (הוכחה לחוסר סלחנותו של האזור בו אנו חיים לטעויות – מאמר חשוב של מרדכי קידר על עידן השיעים, והאכזריות הבלתי נתפסת של מלחמת הדת המתחוללת בו).

    http://mida.org.il/2016/11/02/מלחמות-האסלאם-הגיע-זמנם-של-השיעים/

    בחירה בטראמפ אינה אובדנית, כיון שמרווח הטעויות שארה'ב יכולה להרשות לעצמה לעשות, בלי נזק נוראי ו/או בלתי הפיך, הוא ענק.
    יותר מכך, איני בטוחה כלל שעידן הילארי קלינטון יהיה טוב משמעותית מעידן טראמפ. יתכן שאפילו להפך.

    עם זאת, אני מודה שלו הייתי אמריקאית, ומגלה שטראמפ זכה ברוב משמעותי של הקולות הפופולריים, הייתי שוקלת הגירה לאוסטרליה.
    קנדה הייתה נתפסת בעיני כקרובה מדי לארה'ב.

    לא בשל הנזקים שלהערכתי טראמפ יעולל לארה'ב, אלא בשל מה שניתן ללמוד מתוצאות הבחירות על המצב בתוך ארה'ב.
    מדינה שרוב אזרחיה זועמים, חסרי כל אמון בממסד השלטוני ורוצים לפגוע בו בכל מחיר, שמאמינים שמצבם כל כך גרוע עד שאין להם מה להפסיד, וחלק ניכר בהם כנראה גם גזענים ושונאי נשים – אינה מדינה שהייתי רוצה להמשיך לגור בה.

    כתבות בעיתונות וספרים על הלכי רוח של זעם וייאוש, עוני, אבטלה, פשיעה, ושקיעה עירונית בארה'ב – תמיד ניתן לפטור בטענה שהם אנקדוטלים, ולא מייצגים את השכיח. מתוצאות בחירות כלליות לא ניתן להתעלם בדרך דומה.

    אהבתי

  34. עם זאת, אני מודה שלו הייתי אמריקאית, ומגלה שטראמפ זכה ברוב משמעותי של הקולות הפופולריים, הייתי שוקלת הגירה לאוסטרליה.

    一 באוסטרליה ההצבעה בבחירות כפויה, נקנסים אם לא מצביעים.
    二 ראדיאשן של קרני UV גבוה מאוד, סרטן אור נפוץ,לא במקרה הבורקיני הומצא באוסטרליה
    三 מזיקים, אוסף הנחשים הקטלני ביותר בעולם, עכבישים ארסיים ביותר שמשום מה לא מפסיקים לבדוק לך את הדואר, את נייר הטואלט ואת אסלת השרותים והאמבטיה
    四 מחירי הבתים גבוה מאד והתחזוקה נמוכה כי הם מעדיפים להוציא את הכסף על בירה, יוקר המחיה גבוה
    五 האנשים אגרסיבים, פרימיטיבים ולא שפויים בקנה מידה גבוהה מאד ללבנים
    六 שרותי בריאות גרועים. איטיים וברמה של מדינות מתפתחות המתנה ארוכה ולא זמינים
    七 דרכים במצב תחזוקה גרוע, מרחקים גדולים ממקום למקום
    八 האלימות והאונס באוניברסיטאות גבוה מאד
    九 יותר מדי סינים

    אהבתי

  35. לתמריץ,

    השיטה שלי להכניס דברים לפרופורציות, ולדעת האם אני חוששת ממשהו יותר מדי או פחות מדי, היא לבנות תסריטים של הדברים הגרועים ביותר שעלולים לקרות (אבל הם עדיין בגדר הסביר, כלומר הם אינם כוללים מתקפה של חייזרים עוינים). ואז, איך ניתן יהיה להתמודד במצב זה ומה יהיה הנזק המכסימלי.
    ברוב המקרים, תרגיל מחשבתי זה, של חשיבה על הדברים הגרועים ביותר, דווקא הרגיע אותי.

    אני מציעה לך לבנות את התסריטים האפשריים, הגרועים ביותר, העלולים לקרות לארה'ב בתקופת נשיאותו של טראמפ, ולבחון מה יהיה נזקם המכסימלי.
    נדמה לי שתגלה שמעצמת על, מאוד וותיקה ומאוד מבוססת, עם המוני מנגנוני איזון, בקרה וחלוקת כוח בין רשויות ובין מוקדי כוח, לא תינזק משמעותית גם תחת נשיא מאוד גרוע.

    כנראה גם תגלה שמי שאמור לחשוש מנשיא מאוד גרוע בארה'ב הן בעיקר מדינות קטנות יותר ועניות יותר, שהמשך קיומן מאויים מבפנים ו/או מבחוץ. לדוגמא, אוקראינה והפיליפינים.

    (בהקשר לישראל – חיוויתי כבר את דעתי שהאקטיביות של קלינטון עלולה לסכן אותנו יותר מאשר הבדלנות של טראמפ)

    אהבתי

  36. ל ¤¤¤¤¤

    השתכנעתי שלא להגר לאוסטרליה כבר כשהגעתי לסעיף של נחשים ועכבישים ארסים. לא היית חייב להמשיך הלאה😊

    אבל, למה אתה חושב שהסעיף הראשון (האמור להיות החגיגי והמשכנע ביותר), חובת הצבעה בבחירות, יוכל להרתיע מישהו הדומה לי?
    [היית יכול לנחש שבמילא אני מצביעה כפייתית, שלא נעדרת מאף מערכת בחירות, כולל בחירות לעירייה].

    אהבתי

  37. איך אפשר להתעייף מנושא הבחירות באמריקה?
    לראשונה בחיי אני מתחילה להבין את המכורים לאופרות סבון, שבכל פרק בתוכן יש מספר מהפכים דרמטים, ואת הצופים הנלהבים בתחרויות ספורט. הבחירות הללו הן צירוף מדהים של אופרת סבון ותחרות ספורט, בתיבול של מעט פוליטיקה רצינית.

    חשבתי על כך שלמעשה הילארי ודונלד הרבה יותר דומים זה לזה מכפי שמנסים להציג אותם.
    1. שניהם מאוד מאוד עשירים, וסביר שבמהלך כהונתם יעזרו רבות לבני המעמד שאליו שניההם משתייכים.
    2. שניהם מנסים להונות את הציבור בנוגע לעושרם (דונלד – שיש לו יותר כסף מכפי שיש לו באמת, הילארי – שיש לה פחות כסף מכפי שיש לה באמת)
    3. שניהם אינם רמאים מוצלחים, ורוב הבוחרים אינם מאמינים להם ותופסים אותם כשקרנים וכנוכלים.

    בד'כ אני אוהבת את המאמרים של אמנון לורד. יוצא בשאלה מהחינוך הסמי-קומוניסטי שקיבל, שמסוגל לנתח אותו בחריפות. אבל ,לטעמי האישי, המאמר אליו הפנה המשתמש האנונימי אינו מהחזקים שלו.

    הבאתי לינק למאמר, שלטעמי הוא מוצלח יותר, של אריאל שנבל.
    הוא מתחיל מסיפור המד'ב של אסימוב על מחשב העל שמזהה אדם אחד בארה'ב שאמור לייצג את כל האזרחים, שואל אותו מספר שאלות, ולפי תשובותיו מכריז מי ניצח בבחירות בארה'ב.
    שיטת הבחירות האמריקאית, השמה את הדגש רק על מספר קטנטן של מדינות / אזורי בחירה 'מתנדנדים', למעשה הופכת את הצבעתם של כל שאר אזרחי ארה'ב לחסרת כל חשיבות. "דמוקרטיה" שבה רוב האנשים יודעים מראש שלהצבעתם לא תהיה כל השפעה על התוצאה הסופית. כמעט כמו "הדמוקרטיות העממיות" שבהן הבחירות הן טקס, נטול כל השפעה ממשית.

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/845/495.html?hp=1&cat=479

    אהבתי

  38. אני בספק אם מבחינת קלינטון יש עניין לעזור לעשירים. היא עשירה אבל לא חושב שתופסת מבחינה פוליטית את קבוצת העשירים כשבט שאליו היא משתייכת.

    אהבתי

  39. לתמריץ,

    היזכר בהדלפת נאומה לאנשי וולסטריט (הפער בין 'אמת פרטית' לבין 'אמת ציבורית').
    אפשר גם לחשוב על התמיכה של קלינטון בהסכמי סחר בינ'ל (ממנה נסוגה מעט לאחרונה בלחץ חסידי סנדרס), ומי בתוך ארה'ב יהנה מהם ומי יסבול בגללם ועוד ועוד.

    אפשר גם להיזכר שווקא בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון, אהוב עניי ארה'ב ושחוריה, הוסרו המוני רגולציות מהבנקאות האמריקאית. מה שתרם למפולת 2008.

    אם תרצה להרחיק עוד יותר בזמן ובמקום, לתקופת שלטון מפאי ה'פסיאודו סוציאליסטית' בישראל, תוכל לחשוב על המוני המנגנונים הסמויים והשיטות למניעת מוביליות כלפי מעלה של עדות המזרח. לדוגמא, העדר חינוך תיכוני חינם ותיעול מסיבי של מזרחיים לבתי ספר מקצועיים ירודים, קביעת גבולות הרשויות המקומיות בין ערי הפיתוח לבין הקיבוצים שבסביבתם ועוד ועוד.

    בקיצור – בחן את המעשים ולא את ההצהרות נוטפות הדבש.

    אהבתי

  40. אישית אני מאוד מאמין בהבחנה בין אמת פרטית לאמת ציבורית. דיברנו על זה בבלוג בהקשר השטראוסייני והמימוני. גיא כתב על כך. אז לא רואה בכך סמל להשחתה.

    שלטון מפא"י והקיבוצים מסמל את הריקבון והשקר שתרבות תמריצים מעוותת גורמת. אבל אני נוטה שלא להאמין שטובת ההנאה למקורבים זו הייתה המטרה מלכתחילה. זו תוצאת לוואי של דרך לגיהנום שרצופה כוונות טובות אך מתעלמת מהתמריצים ומהטבע האנושי.

    אהבתי

  41. לגבי הילארי וביל, הבנקים והשחורים – זה לא הוגן להציג את הילארי כצבועה על רקע זה, מאחר שמעולם לא האמינה בכלכלת סכום אפס כמו ברני סאנדרס שבה העשירים הם אויבי העניים, והצלחתם של אלו באה על חשבון אלו. המטרה שלהם תמיד הייתה מדינת רווחה שבה העשירים יכולים להצליח, ומספיק פירורים מזה יגיעו לעניים כדי שגם הם לא יסבלו מצוקה.

    זה נכון שבמצע שלה הילארי סטתה שמאלה כי לא הייתה לה ברירה – רוח סאנדרס השתלטה על האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית והיא צריכה שתומכיו ייצאו להצביע, אבל זה ברור שזה נכפה עליה ולא בא ממנה, ולכן לא רואה בכך צביעות.

    אהבתי

  42. אפשר לבחון באוביקטיביות רק את התוצאות.
    שאלת הכוונות, המודעות או הלא-מודעת, אינה ניתנת להוכחה. נושא לפרשנויות, לספקולציות אינסופיות ולנטיות לבם של הפרשנים.
    נראה שנטיית ליבי הרבה פחות סלחנית משלך. נדמה לי שהם הבינו מצויין את מה שהם עשו כשקבעו את גבולות הרשויות המקומיות. למרות שברור שלעולם לא אוכל להוכיח זאת.

    עיקר שכחתי: קרן קלינטון מאשרת שבזמן שהיארי כיהנה כשרת חוץ היא קיבלה תרומה של מיליון דולר מקאטר לרגל יום הולדתו של ביל.
    (למה לי אף אחד לא נותן מתנות יום הולדת שכאלו?😢)

    http://rotter.net/forum/scoops1/358367.shtml?utm_source=rotter.net&utm_medium=newsticker

    תרומה ממדינה זרה לשרת חוץ של מעצמה!
    כידוע, מתנות נוהגים להחזיר, ועל מתנות גדולות אמורים להחזיר בגדול.

    ועכשיו השאלה החשובה מכל: מי יוכל לתת לקלינטונים מתנות גדולות יותר, עניי ארה'ב או עשיריה?

    אהבתי

  43. הבהרה: גם אני לא מאמינה בתפיסה הקומוניסטית של כלכלת סכום אפס, שבה ככל שגודל הפרוסה של האחד גדול יותר כך תמיד גודל הפרוסות של האחרים קטן יותר.
    אני תמיד בעד הגדלת העוגה (ולכן גם בקרתי את כחלון שבמקום להתכסק בהגדלת העוגה / היצע הדירות הוא מתעסק בביקושים, ואיך הבעלות על הדירות הקיימות מתחלקת בין האנשים).

    אבל, איני יכולה להתעלם מהעובדה שקיים סיכוי שכלכלת קלינטון, מוטת וול סטריט, הסכמי סחר בינ'ל והחזרת טובות לעשירים בתמורה למתנותיהם, תביא לכך שעניי ארה'ב, ואפילו בני המעמד הבינוני שלה, לא יזכו ביותר מקצת פירורים.

    אגב, אני כן מאשימה אותה בצביעות, וגרוע מכך – בהתחזות.
    בפער אדיר בין הצהרת כוונות נאצלות לעזור לכל 'המוחלשים' (שלא באשמתם כמובן) לבין מי שבאמת יעמוד לנגד עייניה כאשר תקבל החלטות כלכליות.
    בדיוק כפי שאני מאשימה את מפא'י שהתמקדה בטובת הקיבוצים, ו'שכחה לחשוב' באותו זמן גם על השלכות מעשיה על תושבי ערי הפיתוח. מה שלא מנע ממנה מלהצהיר שהיא, ורק היא, עוזרת לעניים ולחלשים. כנ'ל ממשיכי דרכה הנוכחיים בשמאל הישראלי.

    אהבתי

  44. טענת ההגנה שלך על קלינטון נשמעת כמו: אי אפשר להאשים אותה שהיא צבועה הרי באופן עקבי היא טענה שהיא צבועה אז איפה הצביעות פה.

    כל הפריסה של המהלכים שלה מראה בפרוש שהיא מקושרת לקבוצה בעלת השפעה שהביאה אותה לעמדה מתוך אינטרסים בעיקר כלכלים.
    הלכה להיות סנטורית עם הקשרים וההשפעה של בעלה הנשיא לשעבר מתוך כוונה ראשונית למסלול מקוצר לנשיאות עם הרשת קשרים של בעלה, הם בנו קשרים אינטרסנטים מכוונים לבחירות 2008 ולאחר הכשלון לבחירות האלו ל 2016, 20 שנה למטרה זו, זו לא פעילות צבורית רגילה של פוליטיקאי אלו קשרים אינטרסנטים לכל אורך הדרך, לא האינטרס של העם אלא של בעלי תפקידים ועמדות מפתח.
    טראמפ נשמע יותר כאחד שכוונתו לשפר ולעזור לציבור, למעמד הבינוני ולא לחברים שממילא אין לו. הוא לא החליט להיות נשיא בכוונה לשפר את החוקים שיעשו את העסקים שלו רווחים יותר או כדי למנוע הסגרה שלו לצרפת.

    אהבתי

  45. קמיליה, היה לנו נשיא ראש ממשלה לשעבר שהיתה לו קרן שקיבלה כספים ממקורות מפוקפקים והשקיעה אותם במקומות מפוקפקים

    אהבתי

  46. לי טראמפ נשמע רק כמו נרקיסיסט ופסיכופט שאפילו אינו נוהג לשלם לקבלנים ששכר. זה לא סותר את זה שכנשיא ירצה לשפר את מצב האזרחים. הרי גם הורדוס הועיל כמלך, והכותל שבנה נחשב היום באופן מגוחך משהו לדבר הקדוש ביותר ליהדות.

    אהבתי

  47. קרן קלינטון היא קרן צדקה ולא קרן אישית. זה נכון שלפי הסטנדרט (הבעייתי) שהוצב אצלנו בעניין אורי לופוליאנסקי ויד שרה, גם תרומה לצדקה של מישהו היא בגדר שוחד.

    לגבי מפא"י השחיתות שם חגגה בצורה מטורפת. גם בעניין גבולות יישובים וחובות קיבוצים. לא התכוונתי לומר משהו אחר.

    השאלה היא האם הסוציאליזם שימש רק תירוץ לשחיתות? דעתי שלא. האמינו בסוציאליזם מכל הלב וגם פעלו בשחיתות.
    יש לי תיאוריה שהזכרתי לא מעט על הטבע האנושי. קיים חלק במוח שחושב על הקולקטיב והאינטרסים שלו. וגם חלק שחושב על האינטרסים הפרטיים. שני אלו פועלים באופן עצמאי.

    אהבתי

  48. למשתמש אנונימי,

    איני מבינה – האם זו טענה של הסנגוריה על קלינטון או של הקטגוריה עליה?

    (הילארי המסכנה, לא רק שסנדרס דחף אותה, אלא שישראלי אחד לימד אותה שככה מתנהג מי שמגיע לצמרת. היא לא המציאה את זה לבד. היא רק חיקתה מישהו. היא חשבה שככה אמורים להתנהג.)

    אגב, היו שקשרו הרבה מאוד כתרים לראשו של שמעון פרס (אני לא בינהם). אבל לא זכור לי שהיה ולו אדם אחד שטען שהוא ראוי לשמש כמופת ליושר וליושרה, לדרך בה יש לנהל את הקופה הציבורית, לשקיפות כוונותיו ומטרותיו וכדומה. נדמה לי שבקשר אליו הושמעו יותר דווקא המילים נכלוליות וחתרנות.

    ———————————————————————————

    לפלוטוס,

    כתבת:
    "הוא לא החליט להיות נשיא בכוונה לשפר את החוקים שיעשו את העסקים שלו רווחים יותר או כדי למנוע הסגרה שלו לצרפת."

    אני כלל לא בטוחה בכך.
    שמעתי אפילו טענה שגם אם טראמפ יפסיד בבחירות – הוא כבר ניצח. המותג 'טראמפ' מוכר עכשיו בכל רחבי הגלובוס, ואין רשת טלוויזיה שלא תרצה שיסכים להנחות בה תוכנית אירוח. לנרקסיסט קיצוני – פרסום וכבוד כנראה אפילו יותר חשובים מכוח ומכסף.

    אני מניחה שגם אם יבחר לנשיא – הוא לא יפסיק לחשוב על קידום עסקיו, והחוקים שיקנו לו / למשפחתו יותר חופש פעולה, ויותר אפשרויות להתחמק מתשלומי מיסים. חוקים שיעזרו, אפילו אם לא יתכוון לכך, גם להרבה אנשי עסקים אמידים אחרים.

    בקיצור, נדמה לי שהילארי וטראמפ הרבה יותר דומים זה לזה מאשר הרושם, המתקבל ממסע הבחירות, כאילו מדובר בשני הפכים מוחלטים.

    אהבתי

  49. לתמריץ,

    א. הסיפור של 'קרן קלינטון' חורג בהרבה מהתקדים של לפוליאנסקי – יד שרה.
    הבת צ'לסי (ונדמה לי, אם כי איני בטוחה, שגם בעלה) נמנים על מקבלי המשכורות (הנאות) מהקרן.
    חמור מכך, בקרן מועסקים גם הרבה אנשים העוסקים בקידום הקריירה 'האישית' של הקלינטונים. הומה אבדין, לדוגמא, קיבלה משכורת במקביל גם מהממשל האמריקאי וגם מקרן קלינטון.
    טובתם האישית של הקלינטונים מעורבת ללא יכולת הפרדה במטרות הנאצלות של הקרן.
    בדיוק כפי שעורב, ללא יכולת הפרדה, שרת הדואל של מזכירות המדינה האמריקאית בשרת הדוא'ל האישי של הילארי קלינטון ושל אנטוני וויבר.

    ב. השאלה של אמונה אמיתית בסוציאליזם או תירוץ לשחיתות היא מורכבת.

    בספר, אותו הזכרתי בעבר, על כל מה שלא ספרו לנו על הקיבוץ, בוצעה הבחנה מאוד חדה בין המוני חברי הקיבוצים לבין צמרת התנועות הקיבוציות והנהלות הארגונים המשותפים של הקיבוצים (כמו תנובה, המשביר וכדו').
    הראשונים נתפסו כהמוני מאמינים תמימים באידיאולוגיה הקיבוצית, ואילו האחרונים כאלו שלמדו לנצלם בכדי לקדם את הישרדותם הפוליטית ואת רווחתם האישית.

    הבחנה אחרת, מזעזעת יותר, היא בין הפסיכופטים הרצחנים שעמדו בראש בריה'מ והקג'ב לבין מי שהם עצמם הגדירו כ'אידיוטים השימושיים'. אידיאליסטים תמימים שנוצלו בכדי לקדם, מבלי דעת, את מטרותיהם הנפשעות.

    איני משוכנעת שלא צריך לבצע הבחנה דומה, אם כי לא כל כך חדה, בין המוני המאמינים בסוציאליזם לבין המושחתים שהצליחו להעפיל לצמרות הארגונים.
    (תזכורת ממחקר על ארגונים עסקיים : ככל שמטפסים מעלה במדרג ההיררכיה של ארגונים, אחוז הפסיכופטים הולך ועולה).

    השיטה הקפיטליסטית, ההרבה פחות ריכוזית ונשלטת מגבוה, אינה יכולה להיות כר כה פורה להשתלטות פסיכופטים מוכשרים ומושחתים על הצמרת. זוהי אחת המגרעות המהותיות הטבועות בשיטה הסוציאליסטית.

    אהבתי

  50. אני לא אוהב אופרות סבון ולא עוקב אחריהן יותר מידי(זה מידע ולא ידע) אבל אני מנחש שלא רק שקלינטון לא טענה באופן עיקבי שהיא צבועה אלא שהיא לא טענה זאת אפילו פעם אחת. א. ברור שמבית היוצר כולנו צבועים.
    ב. מי שמודה שהוא צבוע מוריד מעצמו מגינים ומנסה לבנות שקיפות כצעד בונה אמון. זה רק עושה אותו מודע ופחות צבוע בעצמו. אולי זה יכול להישמע אבסורדי למחשבה פרוטסטנית מתחסדת אבל כמו שאמר צסטרטון – זה הטוב
    שבין כל העולמות הבלתי האפשריים.

    אהבתי

  51. הטענה שהקלינטונים קיבלו משכורת מהקרן שלהם היא פשוט שקר, עוד אחד מהשקרים שרפובליקנים הפיצו על קלינטון. אולי כדי ליצור סימטריה בין רמות השחיתות והפסיכופטיות של המועמד שלהם, שהן חריגות וייחודיות בהיסטוריה, לבין רמת השחיתות של הקלינטונים, שהיא נראית לי רמת השחיתות הממוצעת לפוליטיקאי מערבי, שאינו מהסוג של בני בגין.
    https://www.quora.com/Were-the-Clintons-paid-by-the-Clinton-Foundation

    אהבתי

  52. עוד נקודה:

    קופות החולים נותנות לחרדים תנאים מועדפים והנחות שאותם לא מציעים כלל לציבור הכללי, כך שלמעשה הציבור הכללי מסבסד את ההנחות של קופ'ח לציבור החרדי.
    נשים חרדיות מבני ברק, הגיבו לפריט מידע זה, ב"ככה זה באמת צריך להיות". סגולות הציבור החרדי, בעיניהן, אמורות לזכות אותן בסבסוד. כמעט הצדק בהתגלמותו, כי מגיע להם, לתפיסתם, לקבל אפילו יותר.

    נדמה לי שכך בדיוק היו מגיבים גם חברי קיבוצים לו היו מיידעים אותם שקיבוצים זוכים לכל מיני הנחות מס, פטורים מהעברת כספים לביטוח הלאומי, סבסודים, מכסי מגן וכל מיני תנאים מועדפים בהשוואה לכל שאר הציבור. כולל הציבור הכפרי והציבור בפריפריה הרחוקה. רובם לא היו מודעים כלל להטבות המיוחדות אותן קיבלו, אך גם לו ידעו עליהן העובדה שהם אלו המחזיקים באידיאולוגיה הנכונה הייתה הופכת אותן למוצדקות בעיניהם.

    אפילו כיום, חברי קיבוצים מופרטים מתנגדים לכך שיחולו עליהם חוקי המס החלים על כל שאר תושבי המדינה בטיעון שסביהם בנו את המדינה ורבים מדור הוריהם נפלו על הגנתה.
    כלומר, החזקה באידיאולוגיה 'הנכונה' ו/או זכויות הירושה מדורות קודמים – נתפסים ע'י אנשים כעילה מוצדקת לקבלת הטבות מיוחדות. מה שנתפס בעיני כל השאר כשחיתות נתפס בעיניהם כזכות מולדת. הם למעשה יכחישו את העובדה שמדובר בשחיתות.

    #################################################

    לגיא,

    נוכל להסכים שמידה מסוימת של צביעות היא שמן הכרחי על גלגלי השינים הנוטים לחרוק של היחסים בין אנשים, בין ארגונים וחברות, ובין מדינות.
    אוי למי שמתעקש להגיד תמיד ולכולם את האמת, כל האמת ושום דבר מלבד האמת.

    אבל, בין צביעות הכרחית לבין התחזות עדיין קיים איזשהו מרחק.

    אהבתי

  53. צביעוּת היא צורת התנהגות המתיימרת להציג כלפי חוץ תכונות אופי או התנהגות מוסרית נעלות יותר, כאשר בפועל אין הדבר תואם את המציאות. משמעותו של הביטוי הוא צביעה של המציאות והפיכתה לטובה יותר למראה עיניים. לפיכך, צביעות היא סוג של שקר. הצביעות נחשבת להתנהגות מגונה מבחינה חברתית.
    מונחים נוספים המתארים התנהגות צבועה הם התחסדות ודו-פרצופיות. מקור המילה צביעות הוא בלשון חז"ל

    היהדות ותורת ישראל רואות בצביעות מידה שלילית ומגונה, וראיות לכך ניתן למצוא בכל מרחבי התורה, התלמוד וההלכה.
    הגמרא אוסרת על אדם צבוע לחבוש את ספסלי בית המדרש:

    אהבתי

  54. נו , אז אם היהדות ותורת ישראל רואות בצביעות מידה שלילית ומגונה
    וצביעוּת היא צורת התנהגות המתיימרת להציג כלפי חוץ תכונות אופי או התנהגות מוסרית נעלות יותר, כאשר בפועל אין הדבר תואם את המציאות.

    ואם משהו טוען באופן עקבי שהוא צבוע(תואם את המציאות ולא מתיימר) אז איפה הצביעות פה? במיוחד לעומת מי שאומר שהוא אף פעם לא צבוע?

    יש לי את זה גם ביותר מסובך:
    https://he.m.wikipedia.org/wiki/פרדוקס_השקרן

    אהבתי

  55. איזו רמיזה אנטישמית חסרת בושה בפרסומת של טראמפ – ‏קרא את הציוץ הזה של ‎‎@ChemiShalev: ‏https://twitter.com/ChemiShalev/status/795153396193968128?s=08

    אני מתחיל לחשוב שבאמת הגברת עלייה לישראל יכולה להיות בונוס מניצחון של טראמפ.

    אהבתי

  56. אתה משוחד ומתנהג בעיוורון לגבי כל נושא שקשור לטראמפ. לו הוא היה מועמד חביב עליך היית מתייחס לנושא בביטול. הוא הביע תמיכה בלתי מסוייגת בישראל ובוודאי שאצל קלינטון יש הרבה יותר חובבי BDS שונאי ישראל צבועים. אמריקאים ומערביים בכלל כולם מתיחסים באופן טבעי כלפי יהודים במידה זו או אחרת של אנטישמיות, הם ינקו את זה, אם אתה מסרב להודות בכך אתה משקר לעצמך. הוא יהיה הנשיא הטוב ביותר אי פעם לישראל. היה יכול להיות, כי הוא לא יבחר. למרות כל הרעש וההמולה של המידיה שרוצה קרנבל הוא רחוק מלהוות איום ממשי. הוא לא הצליח להוביל וכמו שהשחורים השפיעו בבחירות הקודמות ההיספנים ישפיעו ויהיו מסמר נוסף בארון. מיום רביעי הוא יהיה נשכחות.

    אהבתי

  57. לא נתת הערכה, משהו עובר עליך לאחרונה ואתה לא עצמך. מכיוון שלא נידע מה היה לו טראמפ..זה שייך לדמיון ואם דמיון אז הרי:
    http://www.cnbc.com/2016/11/04/airbus-takes-a-step-closer-with-driverless-flying-taxis.html

    במהרה בימנו אמן נסע לעבודה במוניות מרחפות אוטונומיוס.

    וגם זה. תחזית גידול הערים בעולם. שימו לב עד כמה גדלה האוכלוסיה בערים באפריקה

    http://www.airbusgroup.com/int/en/news-media/corporate-magazine/Forum-88/My-Kind-Of-Flyover.html

    אהבתי

  58. דונלד טראמפ יודע להבחין בין טובים לרעים, ומעריך את חשיבותו של הכוח מול אויבים. בחינה של אופיו, סדר היום שלו ויועציו הקרובים, מלמדת שכנשיא הוא יהיה תומך עקבי של ישראל (השתנקתי פה לרגע)

    http://mida.org.il/2016/11/05/%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9E%D7%A4-%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D6%BE%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%99/

    אהבתי

  59. יש אמת במאמר שהפנית לו. איני חולק על כך. אבל לאובדן הכבוד של העולם לארה"ב ולגחמתיות המסוכנת של טראמפ גם יהיו השלכות.

    אהבתי

  60. התייחסותי לכתבה על השקר הסוביטי – פלסטיני.

    שאיפותיהם המגלומניות של הקומוניסטים הסוביטים לשנות את כל העולם ולהשתלט עליו, לצד נחיתות כוחם, הביאו אותם לאמץ את הכלל "בתחבולות תעשה לך מלחמה". עיקר הכוח של בריה'מ לא נבע מחילות היבשה, האוויר והים שלה אלא מהקג'ב.
    קג'ב שלא היו כל מגבלות אתיות ומוסריות לפעולותיו כיון ש'חשיבות המטרה מקדשת את כל האמצעים'.

    אבל, הכתבה הנ'ל מזכירה לי יותר מדי דווקא את הפרוטוקולים של זקני ציון. רק שבכל מקום בו כתוב יהודים צריך להחליף את המילה לסוביטים, במקום 'זקני ציון' צריך לכתוב 'ראשי הקג'ב' וכדומה.
    העכביש הסוביטי יושב במרתפי הקג'ב החשאיים, וטווה את קוריו הנסתרים מהעין, הלוכדים המוני חפים מפשע, במזימות מורכבות ונפתלות, שנועדו לקדם את מטרת העל שלו, השתלטות על העולם כולו וניצולו לצרכיו.

    מאוד מפריע לי התיאור של ראשי ארגוני הטרור, במזרח התיכון ובדרום אמריקה, רק כבובות מריונטה פסיביות, שהסוביטים מושכים בחוטיהם ומפעילים אותן.
    הטענה שהסוביטים הם אלו שכתבו את אמנת אש'ף, הקוראת לחיסול ישראל, והפלסטינים (או אלו שבהנחיית הרוסים התחזו לפלסטינים) רק 'אימצו' אותה בצייתנות, מסירה מהם כל אחריות למעשיהם ולתוכניותיהם. הרי אי אפשר להאשים בובת פיתון בדברים שמפעילה, 'הדובר מהבטן', מוציא כביכול מפיה.

    למרבה האירוניה ההיסטורית, הספר 'הפרוטוקולים של זקני ציון' אכן נכתב ע'י השירותים החשאיים של הצאר הרוסי. אבותיהם ההיסטורים של השירותים החשאים הסוביטים כמו הנקו'ד והקג'ב. מזימתם הנכלולית של סוכני הצאר היה לתעל את זעם ההמונים בשל מצבם הגרוע, מהאשמת הצאר השולט בהם להאשמת היהודים. ברור שביצוע פוגרומים ביהודים, חפים מכל הפשעים בהם הואשמו, לא הכביד על מצפונם.

    מצד שני, ברור גם שהכתבה תורמת לתובנותינו לגבי רוסיה בכלל ופוטין, איש הקג'ב לשעבר, בפרט. לכן, חשוב להערכתי לקרוא אותה.
    אפילו לגבי הדבר הפעוט כמו תגובת פוטין להאשמה שהטיח בו נתניהו, שרוסיה תמכה בטענה השקרית של אונסקו, שלישראל אין קשר להר הבית. תגובתו קרת הרוח של פוטין, להאשמת מדינתו בתמיכה בשקר, הייתה למעשה נזיפה – אתם יותר מדי רגשניים.

    אהבתי

  61. המחלוקת לגבי השאלה האם טראמפ, לו יבחר לנשיא ארה'ב, יתגלה כגרוע לישראל או טוב לה, קשורה בטבורה לשאלה האם ב 43 השנים האחרונות ארה'ב הועילה לישראל יותר מאשר הזיקה לה, או שההפך הוא הנכון.

    כל התומכים בהתלהבות בטענה שארה'ב היא הנכס האסטרטגי הגדול ביותר של ישראל, ועלינו לעשות כל מאמץ וכל וויתור בכדי לרצות אותה ולשמר את ידידותה – יטו להעדיף את קלינטון על טראמפ.

    כיון שלהערכתם אין כל ניגוד אינטרסים מובנה ביחסי ישראל – ארה'ב, הם גם לא יתפסו ש'בעיית הוכחת הנאמנות' של יהודים בארה'ב לארצם עלולה להעמידם בקונפליקט עם בני עמם בישראל. רק מי שתופס את מדיניות ארה'ב כדי עוינת לאינטרסים של ישראל, יכול לתפוס את יהודי ארה'ב, התומכים במדיניות ארה'ב במזרח התיכון (כמו ג" סטריט), כדי עוינים לישראל.

    אחרים, הנוטים לחשוב שישראל שילמה ומשלמת מחירים כבדים מדי בנסיונותיה לרצות את האמריקאים וקיבלה מעט מדי בתמורה – ייטו כנראה להעדיף את טראמפ.

    אהבתי

  62. דעה סוציולוגית מעניינת על ההצבעה לטראמפ במדינות הדרום.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4875051,00.html

    אני בדעה שההצבעה לטראמפ השנה היא כמו קריאת הקרב האחרונה של הצד המפסיד. בדומה למתקפת הנגד הגדולה האחרונה של הגרמנים נגד בעלות הברית – הקרב על הארדנים (Battle of the bulge) בדצמבר 1944.

    זו המתקפה האחרונה של הימין האמריקאי, האדם הלבן האמקריקאי, כנגד הדמוגרפיה המשתנה של ארה"ב. הפסד של טראמפ יכריח למעשה את הימין לשנות את דרכיו ולהיות סובלני יותר כלפי האחר (שחורים והיספאנים). ארבע שנים נוספות של דמוקרטים בשלטון יביא את זה ל-12 שנות שלטון רצופות וב-2020 האוכלוסייה האמריקאית תהיה עוד יותר מגוונת מבחינה אתנית וחלקם של הלבנים יקטן עוד יותר וזה ממש לא לטובתם.

    אהבתי

  63. ד,
    הבחירות האלו הראו שיש מורת רוח מהממסד ומהשמאל. זה תהליך שקורה בכל העולם כנראה מסיבות כלכליות אבל לא רק. התנועה המוצלחת של סאנדרס הראתה שגם לדמוקרטים יש קהל גדול שעויין את קלינטון והנצחון שלה יראה כנצחון של המושחתים. טראמפ הוציא את זה לאור בצורה מלוכלכת סאנדרס דיבר על זה גם הוא.
    השאלה היא אם הקלינטונים ידעו לרכך את הקבוצות הנכונות. בהחלט יתכן שבעוד 4 שנים נראה שוב אותו סיפור.

    אהבתי

  64. פנסילבניה היא מדינה כחולה (דמוקרטית) וצריך ללכת עד לבחירות של 1988 כדי לראות הצבעה למועמד רפובליקני בפנסילבניה, שנהנה מרוח רייגן. אולי הפעם תשחזר פנסילבניה את שנות ה־80. הילארי לא אהודה כאן במיוחד, בטח לא על ידי מעמד הביניים. כאן זה יותר בגלל המיליונים שעשתה, פחות בגלל המיילים שלה. כאן, למען האמת, המיילים לא מעניינים אף אחד. כאן העושר של הילארי מטריד יותר, בעיקר משום שכאן מתקשים לגמור את החודש והכלכלה היא הנושא המטריד ביותר. הנתונים הטובים בנושא האבטלה שפורסמו בסוף השבוע לא באים כאן לידי ביטוי.
    'פרי ווטון יושב עם בנו בשולחן סמוך. "שמע, אני ראיתי את ההידרדרות של המקום הזה", אומר ווטון, "אי אפשר לתת לדמוקרטים להמשיך לשלוט. הם קונים אותנו בתנאים סוציאליים ומונעים מאיתנו להתקדם ומצפים מאיתנו שכך ניתן להם את השלטון", אומר האב שלא עובד יותר".
    ג'וזף דאונס מתערב: "זה כל כך נכון. אתה זוכר את ה־47 אחוזים שעליהם דיבר מיט רומני, שחיים מתנאים סוציאליים באמריקה? היום זה כבר עומד על 53 אחוז. 53 אחוז מאנשים שמצביעים בבחירות נהנים מתנאים סוציאליים כאלה או אחרים, וזה לא המנטליות של אמריקה. גם בגלל זה לדונלד טראמפ יש הרבה תומכים".
    "בפרברים כולם בעדו. למה? כי המקום מידרדר. זה היה מעמד בינוני וכעת זה מעמד בינוני־נמוך. אנשים כאן הפכו לעניים והם מאשימים את וושינגטון. גם הפשיעה כאן גברה. תראה, יש כאן בהמשך הרחוב תיכון שבו למדתי. הוא מאוד הידרדר".

    http://www.israelhayom.co.il/article/425423

    אהבתי

  65. אורי, מעניין שהמיליונים היותר רבים של טראמפ לא מפריעים להם….
    מצחיק אותי שהם חושבים שאדם שנולד עם כפית של זהב בפה, שחי בפנטהאוז המעוצב בסגנון מופרך של לואי ה-14 עם נוף לסנטרל פארק שלא לוחץ ידיים לאנשים מפחד לחיידקים הוא זה ש"יציל" אותם. המצע הכלכלי שלו עוזר בראש ובראשונה לעשירים (ולעצמו כמובן) עם הפחתה דרמטית של מס חברות ושל מס העזבון/ירושה. המצע שלו אינו מעודד בכלל את מעמד הפועל האמריקאי. הוא לא מסבסד למשל מפעלים שיישארו בארה"ב במקום לעזוב למקומות עם עלות ייצור נמוכה יותר. הכל אצלו דיבורים.

    הממשל האמריקאי לא מכריח אף אחד לקבל קיצבה כלשהי. ארה"ב הינה עדיין המדינה המובילה ביזמות חופשית ומעודדת אותה. אין מה להשוות בין התנאים הסוציאליים באירופה וארה"ב.

    אהבתי

  66. מה זאת אומרת אין מה להשוות בין התנאים הסוציאלים? אירופה סוציאליסטית אמריקה קפיטליסטית. אלו לא אותם כללים ודרישות.

    אהבתי

  67. הנשיא/ה הבא/ה הינו/ה תושב/ת ניו-יורק (השורות הבאות תיכתבנה בלשון זכר לשם הנוחות, אך הן מתייחסות גם לנקבה).
    * גילו: 69-70.
    * הוא עשיר. מיליונר. מהמאיון העליון.
    * הוא היה בעברו במפלגה היריבה, וחצה את הקווים.
    * יש לו בת, בגיל 35-36, שנשואה ליהודי.
    * ובלי קשר לזה, חלק ניכר מיועציו הינם יהודים.
    * הוא נפגש עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ערב העימות הראשון והגורלי.
    * ההתמודדות על נשיאות ארה״ב כבר גבתה ממנו מחיר יקר, חשפה פרשיות מהעבר, שחיתויות, פרשיות מין שלו ו/או של בן/ת זוגו, הסתבכויות מס שעוד עלולות לגרום לו חבות מס עתידית גבוהה, וגרמה נזק לזוגיות שלו ולמשפחתו.
    * כיום הוא אחד משני האנשים השנואים ביותר בארה״ב.
    * שתי הנקודות האחרונות גורמות לו להתחרט, בינו לבין עצמו, על ההחלטה האומללה ביותר שקיבל בחיים – ההתמודדות על הנשיאות – אך כעת מאוחר מדי להחזיר את הגלגל לאחור.

    http://netmask.it/blog/

    אהבתי

  68. ויקיליקס לקלינטון: פרשי מהמירוץ עד יום שני או שנפרסם ידיעה שתהרוס …
    rotter.net › קבוצות דיון › סקופים
    Translate this page
    9 hours ago – ויקיליקס מאיים שאם עד יום שני המועמדת הדמוקרטית לא תפרוש מהמירוץ הם יטילו כנראה ידיעה שתהרוס לחלוטין את הקמפיין שלה או דבר מה שלא יאפשר לה לזכות …

    ארה"ב: סנאי תקף בית אבות בפלורידה – 3 פצועים

    אהבתי

  69. אני חשה חייבת לחלוק את הזעזוע ושאט הנפש שאני חשה מקריאת טוקבקים בכמה אתרים אמריקאים העוסקים בבחירות: עלייה מזעזעת ברמת האנטישמיות הארסית, הגלויה, שאינה מנסה עוד להסתיר את עצמה. הן מצד ימין של המפה (המדברת על יהודים וכספם), והן מצד שמאל של המפה (המדברת על הציונים ואכזריותם).

    כולל 'העובדה' שכספי היהודים שולטים בקלינטונים ובשאר המריונטות של המפלגה הדמוקרטית, שישראל היא זו שהעלתה את דאע'ש ומלבה את מלחמת האזרחים בסוריה, שבכניסה אליה מבצעים בדיקות דם לגילוי יהדות לפני שמחליטים למי יש זכות כניסה, ועוד ועוד ועוד.

    ברור לי שהאנטישמיות מעולם לא נעלמה מהעולם אלא רק הודחקה, ושתמיד היו גם כאלו שלא התביישו לבטא אותה בגלוי, אך מעולם לא נתקלתי בכמויות גדולות ומרוכזות כל כך של אנטישמיות גלויה וארסית כל כך.

    אני תוהה האם קיים קשר לפרסום שיהודים, שהם פחות מ 2% מאוכלוסיית ארה'ב, הם כמחצית מהתורמים למפלגה הדמוקרטית וכרבע מהתורמים לרפובליקאים.
    האם יתכן ששוב הדחף של יהודים לתקן את העולם (במקרה זה באמצעות תרומות מאוד נדיבות למפלגה 'הנכונה' ו/או תקשורת יותר מדי אוהדת למפלגה זו) יחזור אל המוני היהודים כבומרנג?

    מחשבה נוספת הקשורה ליהודי ארה'ב – נדמה לי שמואץ תהליך התפצלותם לשני מחנות יריבים:
    1. המחנה הרפורמי והקונסרבטיבי, התומך ברובו המכריע במפלגה הדמוקרטית, ובשמאל הישראלי הקיצוני (משהו בין מר'צ לבין המפלגה הערבית המשותפת)
    2. המחנה האורתודוקסי ורוב הישראליים לשעבר החיים בארה'ב, שמתחיל לעבור למפלגה הרפובליקאית, ותומך ברובו בימין הישראלי הקיצוני (בין הצד הימני יותר של הליכוד לבין הבית היהודי).

    ####################################################

    לד'

    א. יש שוני בין יורש עשיר, שעשה (והפסיד) הון נוסף בשוק הפרטי, לבין זוג שהתעשר פלאים בזמן שמילא שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים.
    זכורה לכולם האמירה של אחד מנשיאי ארה'ב שבתפקידים פוליטיים אי אפשר ממש להתעשר, אלא אם כן אתה ממש מושחת.

    גם בישראל – קיים שוני ביחס הציבור לסטף ורטהימר, ואפילו למשפחת שטראוס, בהשוואה ליחסו לאחים עופר ולתשובה.
    השאלה אינה רק כמה כסף יש לאדם (ומוטיב הקנאה בעשירים), אלא גם ההוגנות הנתפסת של תהליך עשיית הכסף.

    מצד שני, גם את טראמפ ניתן להאשים שלא עשה את הונו בדרכים הגונות והוגנות. יש אחריו שורה ארוכה מדי של פשיטות רגל, (שהזיקו קשות להמוני עובדים, ספקים, לקוחות ומשקיעים) + העדר מעצורים למנוע תשלום לקבלנים, בטענה שעבודתם לא הייתה טובה מספיק + תרגילים מפוקפקים של התחמקות מתשלום מיסים + הודאה עצמית במתן שוחד למשרתי ציבור.

    אפשר להוסיף גם את נקודת הדמיון הזו, לרשימה הארוכה במילא, של נקודות הדמיון בין הדונלד לבין הילארי.

    ב. אני מצטרפת להערכתך שדמוגרפיה היא גורל, והדמוגרפיה ההולכת ומשתנית במהירות בארה'ב משחקת בחוזקה לידי הדמוקרטים.
    מכאן, שאם הדמוקרטים ינצחו גם בבחירות אלו, הם רק יאיצו את קצב האזרוח של המוני לטיניים. מה שיהפוך את סיכויי הרפובליקאים לנצח אי פעם לכמעט בלתי אפשריים.

    מצד שני, אי אפשר לפטור את הרפובליקאים מכל אשמה. אם בארה'ב משחקת בעוצמה פוליטיקת זהויות, והמוני שחורים, כולל המשכילים והמבוססים שבינהם, מצביעים כגוש אחד לאותה מפלגה, וכנ'ל המוני לטיניים, מוסלמים וכדומה, עולה השאלה מדוע המוני נשים לבנות מצביעות דווקא לדמוקרטיים. מדוע הן אינן מצביעות למפלגתם של רוב הגברים הלבנים. מדוע 51% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם כמיעוט נוסף, ההולך ברובו המוחלט אל הדמוקרטים.
    לתפיסתי, בתופעה זו, החורגת מפוליטקת הזהויות האתניות, כל האשמה מונחת על כתפי הרפובליקאים. גול עצמי, כמעט התאבדותי, שלהם.

    אהבתי

  70. קמיליה, להזכירך כשביל קלינטון סיים את כהונתו אז הם היו במצב כספי גרוע מאוד (לפי מספר פירסומים) ואת העושר הגדול צברו דרך קרן קלינטון שהוקמה לאחר מכן. דרך אגב, רוב הכסף נמצא בקרן ולא ישירות בחשבונות הבנק של הקלינטונים. הקרן הינה מעין עמותה ציבורית שדוחותיה הכספיים חשופים לציבור באופן מלא ורואים שם שהם לא מושכים שכר גבוה משם.
    זו קרן שעושה הרבה פרויקטים חברתיים אבל ברור שהמטרה העיקרית שלה זו חשיפה ציבורית לשם קלינטון, חלוקת ג'ובים למקורבים וכאלה.

    השיטה הפוליטית האמריקאית מושחתת כמעט מיסודה וניתן לראות את זה בצורה יפה מאוד בסרט של שפילברג "לינקולן" איך הוא שיחד את חברי הקונגרס בתמורה להצבעתם בעד התיקון לחוקה לשיחרור העבדות.

    רוב מוחלט של הסנטורים וחברי הקונגרס הינם עשירים ונמצאים עמוק מאוד בתוך העשירון העליון.
    בשורה התחתונה, אי אפשר להיות בפוליטיקה האמריקאית בלי לשחות בבריכה של השחיתות. כל עוד הם לא יפרידו בין הכסף לפוליטיקה אז הם תמיד ייחשבו כמושחתים בצורה כזו או אחרת.

    ביל והילארי קלינטון לא נולדו למשפחה עשירה ובטח ובטח לא כמו של טראמפ שנולד למשפחה סופר עשירה.הם הרבה יותר מבינים את האדם הפשוט האמריקאי מאשר טראמפ.

    להגיד שטראמפ הוא התקווה של הפועל האמריקאי זה שווה לאמרה שלב לבייב הוא התקווה של הפועל הישראלי.
    —————————————————————————
    לגבי האנטישמיות, אני ממש לא מזועזע מזה. האנטישמיות כנגד היהודים נטועה עמוק מאוד בנצרות ויהיה קשה מאוד להוריד אותה למינימום. אם כבר רק הליברלים יצליחו אבל זה ייקח המון שנים (בטח לא בתקופת חיינו). את האנטישמיות כנגד היהודים באיסלאם כנראה שלעולם תהיה גבוהה.

    דרך אגב, אני ממש לא שותף לקישור שאת עושה בין התורמים היהודים למפלגות האמריקאיות לבין "תיקון עולם". לאורך כל ההיסטוריה היהודית, היהודים הצליחו להתברג לאליטה בשיעור גבוה מאוד ביחס לאחוזם באוכלוסייה. תרומה של העשירים האמריקאים לפוליטיקאים זה מאוד נפוץ וזה בדיוק כמו האהבה שלהם למשחק הגולף וזו הדרך שלהם להישאר בעמדת השפעה על האליטות. זה הכל. אין לזה שום קשר לתיקון עולם.

    אהבתי

  71. ד. שכר של נשיא ארה"ב הוא חצי מליון דולר לשנה. אתה קצת נגרף אחרי היללות של הילרי שמצבם הכספי היה עגום מאד בגלל ההוצאות על ילדה מתבגרת. אז היא אמרה. אתה מאמין לכל שקר? האם סטף ורטהימר לא היה התקווה הישראלית לכל פועל? לא כל עשיר מנסה לנצל ולסחוט את מעמד הביניים. הקלינטונים הלכו לאוניברסיטאות יוקרה, הם לא הגיעו מהגטו. מליוני המקסיקנים שיקבלו אזרחות יגדילו את הקיטוב בין הימין לשמאל, לולי טראמפ היה כה דוחה היה לרפובליקנים סכוי טוב לגבור על מועמדת כה חלשה, זו לא סיבה שהם לא יעלו עוד 4 שנים. יש גם דרכים למשוך מיעוטים לימין.
    הליברלים לא יצליחו להוריד את האנטישמיות למינימום כיוון שהם לא רואים את ישראל כדמוקרטיה אלא ככובש מדכא ואז האנטישמיות מסתתרת מאחורי טענות ליברליות אבל זו אותה גברת בשינוי האדרת.
    מחר הנושא יגמר ל 4 שנים והמכשפה המגעילה תכנס לבית הלבן וזו תהיה ההוכחה שהאמריקאים מטומטמים למרות שתמריץ יקרא לזה חוכמת ההמונים.

    אהבתי

  72. אורי, איך אפשר להשוות בכלל בין הקלינטונים לטראמפ מהבחינה הפיננסית? ביל בכלל גדל במשפחה לא מתפקדת עם הרבה שנים לא קלות מבחינה פיננסית בעוד שלאבא של הילארי היה עסק קטן ומצליח. אבא של טראמפ היה יזם נדל"ן מצליח מאוד כשטראמפ נולד עם עושר הרבה יותר גדול מהקלינטונים יחד. עד היום הוא כנראה עשיר הרבה יותר מהם בכמה דרגות.

    לליברלים יש יותר סיכוי להוריד את להבות האנטישמיות לאורך זמן מאשר הרפובליקאים. הכל יחסי.

    ואין ספק, מחרתיים (עם היוודע תוצאות הבחירות) אז הקרקס הזה יסתיים. או שלא אם התוצאות יהיו קרובות….

    אהבתי

  73. כתבה מצויינת לדעתי על מצביעי הימין בארה"ב. ראיון עם סוציולוגית שכתבה ספר רב מכר עליהם ממש לא מזמן

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3700902,00.html

    "אחרי חמש שנים בחברתם של ימנים קיצונים שחיים בדרום ארצות הברית, פרופ' ארלי הוכצ'ילד, הסוציולוגית האמריקאית החשובה ביותר כיום, הצליחה להבין מה מניע אותם. התוצאה היא רב־מכר שחושף את הטלטלה הרגשית שמפעילה אנשי ימין בכל העולם, ועשויה להוביל את טראמפ לבית הלבן. בתפקיד הראשי: פחד, אובדן, גאווה ושנאה"

    אהבתי

  74. לא התפעמתי כל כך מהכתבה.. זה טבעי שאם האבולוציה האנושית התבססה על שנאת האחר וניצחונו במלחמת הקיום, יהיו הרבה אנשים שיאמצו את התחושות האלו גם במאה ה21. לא צריך לעטוף זאת בכל הרטוריקה המתנשאת-חומלת הזו.

    אהבתי

  75. לד'

    1. אני מסכימה אתך לגבי השחיתות המובנית בשיטה הפוליטית האמריקאית. הקלינטונים אינם חריגים ויוצאי דופן.
    אבל דווקא זה מסביר את המיאוס של המוני אמריקאים מהפוליטיקאים הממסדיים, והתמיכה באאוטסיידרים כמו טראמפ וסנדרס.

    2. כתבת "להגיד שטראמפ הוא התקווה של הפועל האמריקאי זה שווה לאמרה שלב לבייב הוא התקווה של הפועל הישראלי."
    בהיבט הכלכלי – אני נוטה להסכים אתך גם בכך. אם כי יתכן שהגבלות על הגירה, ומעט פחות התלהבות לחתום על הסכמי סחר בינ'ל, יקטינו במעט את מהירות הדרדרותם במדרון אל רמת השכר ותנאי העבודה הנהוגים בעולם השלישי.
    טענתי העיקרית היא שהמאבק של הלבנים במרכז ארה'ב הוא בעיקרו מאבק על הזהות, כשהכלכלה היא רק היבט צדדי של העניין.

    3. איני מסכימה לחוסר הקשר בין נטיית יהודים לתקן את העולם ולהשפיע עליו לבין תרומותיהם המסיביות לשתי המפלגות.
    מדוע אסייתים, ששיעורם באוכלוסיית ארה'ב כמעט כפול מזה של היהודים, וחלקם מצליח מאוד יפה, לא נוטים לבחוש בפוליטיקה האמריקאית?

    אהבתי

  76. ד..עד לפני הבחירות האחרונות כמעט ולא היה הבדל בין המפלגה הדמוקרטית לבין זו הרפובליקנית לשתי המפלגות היו אותן השקפות על הכלכלה והחברה השוני היה בביצוע ובדגש על עקרונות מסוימים..הימניים עליהם אתה מדבר ואותה סוציולוגית שאני לא יודע את שמה הם חלק מזערי מהחברה זהים לגודלה של תנועת "קלן" הגזענית כמה עשרות אלפי מטורפים..בסך הכל אם מתבוננים באופן אוביקטיבי על הנעשה בארה"ב היום מבינים את גודל האסון החברתי אשר פקד את המוני האזרחים כל זה לאחר ובעקבות המשבר הפיננסי ב2008 ויש להם מיליוני סיבות שלא להיות מרוצים….קרה שם מה שקרה בעצם גם בישראל גורמים עסקיים בעיקר בתחום הפיננסי והנדל"ן סיכנו כספים לא להם בנו פירמידות מגובות בנוסחאות מתמטיות חסרות ערך הנפיקו והפיצו אג"ח זבל וכאשר כשלו הפילו בנקים חברות תעשייה יצרו אבטלה המונית כבודם של רבים רבים מאוד נרמס עד עפר..באופן מפתיע האשמים העיקריים זכו לעושר רב ואף למחילה גורפת מצד הממסד השולט.. בישראל בנקים לא פשטו את הרגל אבל קרנות פנסיה נפגעו קשה ואת הנזק האמתי עוד נראה בשנים הבאות ..
    אין פלא איפוא שהחברה באמריקה התפצלה בין שמאל ליברלי שבע לבין חסרי דעה ומעמד תומכי דונאלד טראמפ…אחרי הבחירות הללו יצטרכו לערוך בדיקה מעמיקה איך מתקדמים הלאה זאת לא תהיה אותה אמריקה שהכרנו בעבר אמריקה של חולמים וחלומות מתגשמים גם אם דונאלד טראמפ יפסיד בבחירות הקרובות צלו ירחף מעל כולם עוד שנים רבות…

    אהבתי

  77. ד, האם יש יחס ישיר בין רמת העושר של בן אדם לחוסר העניין שלו לעזור למעמד הביניים? הנובורישים הם אנשים אגואיסטים ויהירים ביותר, ביחוד דור שני. אובמה לדוגמא זרק מאחוריו את בני שכונות המצוקה שעזרו לו בתחילת דרכו. הילרי תעשה הרבה פחות למען המעמד הבינוני ומטה מאשר טראמפ ינסה, היא יותר מעוניינת להתרועע עם בני האצולה החדשה. היא לא מסתירה את זה. יש גם הבדל אופי בין ביל לבינה.
    הליברלים הדמוקרטים לא מציאותיים כשזה מגיע להבנה של אנשים שאינם כמוהם ולכן הם יהוו איום על ישראל ממש כמו שהשמאלנים הקיצונים מהווים.

    אהבתי

  78. לד'
    קראתי עכשיו את המאמר אליו הפנת של קרן צוריאל הררי.

    כיון שמצביעי ימין, (כמו חיות, ילדים קטנים, בני שבטים פרימיטיבים ובמידה מסוימת גם נשים), הם יצורים המונעים בעיקר מרגשות, (כשחשיבה רציונלית מתוחכמת שמורה רק למצביעי השמאל) אוכל רק לספר שהמאמר עצבן אותי.
    במיוחד, ההשוואות שעשתה הכתבת למצביעי הימין בישראל.

    ברוב טמטומי חשבתי שהמידע שהעביר נתניהו לבוחרים, על אחוזי הצבעה גבוהים בקרב הערבים, הם פריט מידע חשוב למתלבטים האם לטרוח להצביע. אבל כנראה עלי להודות שרק אנשים יותר מדי אמוציונלים מסוגלים להאמין שיש ניגוד אינטרסים מהותי בינם לבין מצביעי המשותפת, ורצוי ליצור בקלפי כוח נגדי.
    מצבי הנפשי הקשה אפילו גרם לי לחשוב שמותר למדינה להחליט לא לממן בכספי ציבור מוסדות תרבות, המחרימים את חלק מאזרחי המדינה ומשלמי המיסים שלה.

    הדבר מתקשר גם להנחות היסוד של אותה סוציולוגית.
    היא מתארת נפלא את הזעם והתסכול של אלו העומדים בתור, וכל הזמן מישהו מכניס אליו המוני אנשים לפניהם.
    אבל לרגע היא לא מתעכבת לשאול האם בכלל לגיטימי שמישהו יכניס לתוך התור את כל המוני האנשים הללו, האם ה'אפליה המתקנת' היא פרקטיקה רצויה והוגנת וכודומה.
    את הפרות הקדושות של השמאל הליברלי אסור לשחוט או לגרש. מותר רק לרחם על הימניים שהפרות הללו פגעו ברגשותיהם.

    אהבתי

  79. מירון, תמיד היה הבדל ממש לא קטן בין הדמוקרטים לרופבליקאים. בעוד הרפובליקאים שואפים לממשלה קטנה ככל שניתן הדמוקרטים מבקשים להגדילה ע"י תנאים סוציאליים למשל ושליטה על מערכת החינוך, איגודים וכו'.
    הרופבליקאים תמיד היו "בעד עסקים" יותר ובעיקר זה אומר בעד העשירים. לא סתם גראו'צו מרקס הגדול אמר:"ברגע שהם נהיים עשירים הם הופכים לרפובליקאים".
    יש הבדל גדול ביניהם לגבי הזכות לנשיאת נשק ועוד.

    אורי, אני לא מאמין שיש יחס ישר בין רמת העושר של בן אדם לחוסר העניין שלו לעזור למעמד הביניים. לדעתי זה הרבה יותר תלוי באופי של האדם עצמו, הפסיכולוגיה שלו, החינוך שלו, מאיפה שהוא הגיע וגם חוויות שונות בחיים שלו.
    קח למשל את המייסדים של גלידת בן וג'ריס. הם יהודים מאוד שמאלנים וליברלים למרות שהם כבר מאוד עשירים ולא חסר דוגמאות לעשירים שמעמד הביניים לא מעניין אותם.

    קמיליה, זה מאוד ידוע שהמצע הימני בכל המדינות בעולם הוא מאוד רגשי כי הלאומנות שייכת כביכול לתנועת הימין ולאומנות יוצרת קשר רגשי מיידי לאזרח הפשוט. "המדינה שלנו בלבד ולא של אף אחד אחר", "גרמניה לגרמנים", "פרס יחלק את ירושלים" "ראש ממשלה חזק, ישראל חזקה". כל הסיסמאות מהסוג הזה פונה ישירות לרגש הפטריוטי, לאומי של האזרח ולא לחלק הרציונאלי של המוח.

    אהבתי

  80. לפחות צדקתי במשהו, לגבי הגיחוך בתחזית לנפילות חדות של השווקים:

    בניגוד לתחזיות מוקדמות של כמה נביאי זעם, "סערה מושלמת" לא הכתה היום בשווקים. ייתכן שהסיבה לכך, נעוצה בנאומו הפייסני של טראמפ שקרא לאחדות בעם או לחילופין בניצחון הרפובליקאי גם בבחירות לסנאט ולבית הנבחרים, שהפחית את החששות מפני שיתוק כללי בוושינגטון בשנתיים הקרובות, לפחות.

    אהבתי

  81. מבאס שכתבתי "טראמפ בוודאי לא יקרע את ההסכם עם אירן כמו שהבטיחו רפובליקנים קיצוניים". כי חוץ מזה הפוסט עמד יפה מאוד במבחן הזמן.

    אהבתי

כתיבת תגובה