טראמפ יפסיד בכבוד

אחרי הפסדו הצפוי בעוד שבוע וחצי, האם דונאלד טראמפ יסרב להכיר בתוצאות? יטען שהבחירות היו הולכת שולל כפי שהוא טוען עכשיו? יסית תומכיו לאלימות? הפגיעה הנרקיסיסטית שיחווה אדם מסוגו, המעמיד את הווינריות כערך עליון, אחרי תבוסה מוחצת, עלולה להביא לכך.

אבל מנגד יש תמריצים. המותג של טראמפ ספג מכה לא פשוטה בטלטלות מערכת הבחירות הנוכחית. התפוסה במלונותיו צנחה. טראמפ צבר אוהדים שרופים, אבל לא בקרב קהל התיירים והעשירים שאליהם הוא מכוון. טראמפ רוצה להישאר עשיר ולכן מוטב לו שלא להעמיק את הבור שבו נמצאים עסקיו. חוץ מזה בהפסדו טראמפ ינעל ככל הנראה את הקריירה הפוליטית קצרת הטווח שלו. אבל לילדיו, הנורמליים ממנו בהרבה, ייתכן עתיד פוליטי מזהיר, ויהיה זה רעיון רע מבחינתם להתחילו על ידי צעדים שייקסמו רק למיעוט קיצוני.

אני כמובן הייתי שם כספי על הצד של התמריצים. אחרי שהכישלון בבחירות כבר יהיה סיפור סגור וחתום, טראמפ יאבד עניין במלחמה של אמש ויפנה מאמציו לשיקום המותג שלו שאיבד אוהדים.

על הדרך אפשר יהיה להתרשם מעוד פן נפלא נסתר של הקפיטליזם. הוא מעודד סביבה של שלום, כי בה הרבה יותר קל לעשות כסף. אחת ההשמצות הידועות כלפי הקפיטליסטים הוא שהם מחפשים דרכים לחרחר מלחמה כדי להתפרנס ממנה. האמת היא שברוב הנסיבות השלום הרבה יותר מתגמל כלכלית.

מודעות פרסומת

84 תגובות to “טראמפ יפסיד בכבוד”

  1. גיא Says:

    מילטון פרידמן בריאליטי צ'ק שאומר את זה כמו שזה על קפיטליזם :

    גם קרוגמן לא נשאר הרחק מאחור.
    In the end, then, capitalism triumphed because it is [a system that is robust to cynicism], that assumes that each man is out for himself. For much of the past century and a half men have dreamed of something better, of an economy that drew on man's better nature. But dreams, it turns out, can't keep a system going over the long term; selfishness can.

    מסקנתי , אז בלית ברירה צריכים לתת לו (קפטליזם) להתנהל רוב הזמן בעצמו וכשהוא נכשל או שאינו ממצא את הפוטנציאל המירבי של המשק עליו הופקד (i.e אבטלת גו"י שנובעת מסחרור דיכאון עצמאי) יש להתערב ולעזור לו.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אגב גם מילטון פרידמן האמין בהתערבות בנק מרכזי שמועילה במקרים כמו השפל הגדול. זה פן של משנתו שרוב חסידיו שכחו לחלוטין. האינטואיציות הבסיסיות שאהבו בתורתו גברו על הפרטים הטכניים.

    אהבתי

  3. גיא Says:

    אני חושב שהמשבר הנוכחי מוכיח בינתיים שלא די במדיניות מוניטרית לצאת ממשבר גדול ומילטון פרידמן כנראה טעה כשיחס להתערבות קיינסיאנית חלק קטן מההצלחה בשפל הגדול ואמר שבעצם שהתערבות נכונה של הבנק המרכזי בזמנו היתה מספיקה( הבנק המרכזי בזמנו צמצם את היצע הכסף ברוב טיפשותו).

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    נראה לי ברור שפרידמן טעה כל עוד לא מנהיגים ריבית שלילית ומגבילים משיכה מכספומטים. אבל אם מנהיגים ריבית שלילית ומגבילים מזומן, קרוב לוודאי שמדיניות מוניטרית הייתה מספיקה. תעשה ריבית שלילית של עשרה אחוז, לא תהיה אינפלציה? ברור שתהיה. כולם יבריחו הכסף מהעו"ש בכל מחיר לתוך נכסים.

    בתקופת השפל הגדול ובטרם המחשב וכרטיסי החיוב ריבית שלילית הייתה לחלוטין לא ריאלית. מצד שני היה אז גידול באוכלוסיה שיצר לחצים אינפלציוניים באופן טבעי. לא בטוח מה זה אומר על צדקתו בזמנו.

    אהבתי

  5. גיא Says:

    זה הכל שאלה מאיפה יבואו בסוף הביקושים. הסכנה הגדולה בהנהגת ריבית שלילית היא שהביקושים יבואו ברובם מהלוואות נוספות שיקח הסקטור הפרטי
    ולא רק מכסף שיושב כבר בחשבונות. כשהמצב יתהפך , תהיה צמיחה שאולי תלווה בקצת אינפלציה ויעלו שערי הריבת יהיו יותר הלוואות של הסקטור הפרטי מאשר קודם וכידוע לסקטור זה לפי חוק את מדפסות כסף במרתף ולכן כשתעלה הריבית הבנקים הפרטיים ילחצו וירצו את כספם בחזרה מה שעלול להביא לסחרור ולמשבר הבא (המשברים מתרחשים כשיש עליה לא פרופורציונלית בחוב של הסקטור הפרטי ולא כאשר יש עליה בחובות של הממשלתי) לכן עדיפה ממשלה יעילה שמוגבלת ע"י חוקים פחות או יותר ברורים של התערבות משום שלה כן יש מדפסות כסף וידוע לבנקים שאין סיכון בהחזר החובות שלה למרות שארה"ב ובריטניה כמו כמה מאות שנים במצב של חוב.

    אהבתי

  6. מוחמד Says:

    האם המואזין נחוץ בתקופת הואטסאפ?
    https://play.google.com/store/apps/details?id=uz.efir.muazzin&hl=en

    אהבתי

  7. קמיליה Says:

    א. תזכורת: כדורגל משחקים 90 דקות. נראה שצריך משהו קרוב לנס בכדי לסגור פער כל כך גדול, אך תיאורטית לפחות – הסיכוי עדין גדול מאפס.

    ב. לתפיסתי, טראמפ יפסיד את הבחירות לא בשל מדיניותו הכלכלית והשלכותיה, אלא כיון שפגע קשה מדי בגאוותם ובכבודם העצמי של רבים מדי. כלומר, הוא (כנראה) לא יבחר כיון שאיזושהי נרקסיסטיות בסיסית קיימת גם בקרב מצביעים, לא רק אצלו.
    בתחילת מערכת הבחירות אמרתי שמבחינתי בחירת אישה לנשיאות ארה'ב תהיה עבורי נחמה פעוטה (או פורתא, כהעדפת אלרום). משהו שלא נמצא בראש רשימת סדרי החשיבות שלי. כיום, לאחר היכרות טובה יותר עם עמדותיו כלפי נשים והתנהגותו כלפיהן – בחירה בטראמפ נתפסת בעיני כמתן לגיטימציה לרמיסה של נשים ושל כבודן. דבר שאינו בא בחשבון.
    אני מניחה שלא מעט שחורים, אנשים ממוצא היספני ומצביעות חשים כמוני.
    נראה שפגיעה קשה בכבוד משפיעה על ההצבעה יותר מהסכמה על מדיניות כלכלית, מדיניות חוץ, שחיתות ועוד ועוד.
    אני תוהה איך מאפיין אנושי זה מתיישב עם הנחות האדם הכלכלי הרציונלי של התיאוריות הכלכליות.

    [מה שמזכיר לי את נושא הפגיעה של מישהו מהשמאל בכבוד בני עדות המזרח בכמעט כל מערכת בחירות בישראל. יצר התאבדותי כמעט בלתי נשלט], שפוגע משמאל שוב ושוב, בלי יכולת להפיק לקחים ולהפסיק זאת,].

    ג. הערכתי שטראמפ לא יתבע את אף אחת מ"השקרניות" שחשפו את פגיעותיו בנשים. אני גם מניחה שלא ימשיך ללבות עוד ועוד את זעם תומכיו על זיוף תוצאות הבחירות. מצד שני, גם איני צופה שכבודו העצמי יאפשר לו להודות בטעויותיו ומעלליו ולהתנצל עליהם. כיון שאין מערכת בחירות שהיא 100% נקייה, להאשמות טראמפ על זיופים עלולה להיות השפעה ארוכת טווח על מידת האמון בדמוקרטיה. לאבדן אמון של אנשים ביכולתם ליצור שינוי מתבקש כלשהו באמצעות הצבעה בבחירות עלולות להיות תוצאות הרסניות.

    [בישראל – אבדן האמון של השמאל ביכולתו לזכות בבחירות הניע את חלקו ל"הזמין" לחצים חיצוניים קשים על ישראל. מה שמקטין עוד יותר את יכולתו לזכות בבחירות, ודוחף אותו נקוט בצעדים קיצונים יותר יותר מחוץ לישראל המתפרשים כבגידה, מעגל קסמים הרסני].

    ד. כתבה של יואב קרני, הדומה מעט ברוחה לפוסט זה, על דונלד טראמפ, טרי רוזבלט והרפובליקאים. כתבה השמה את הדגש על כלכלה ולא על כבוד. ניתן להבין ממנה שהילארי קלינטון היא תומכת ב"ברונים השודדים" בהם נלחם רוזבלט בתחילת המאה העשרים.ואילו טראמפ וסנדרס איימו להקטין את כוחם המופרז של התאגידים הענקים, השולטים בממסד הדמוקרטי והרפובליקאי, ולכן כשלו.

    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001157521

    אהבתי

  8. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    חמשת התורמים הגדולים לקלינטון – יהודים (ובהם ישראלי אחד) ■ סבן, סורוס, אברמס, פריצקר וסוסמן תרמו בין 10 מיליון ל-20 מיליון כל אחד ■ בסך-הכול קיבלה קילנטון תרומות בהיקף 1.1 מיליארד דולר ב-2016
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001157136

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    גיא, אם נכנסים תיאורטית למוד שבו כל ריבית שלילית אפשרית. אז את הנזק מהבועה שתיגרם על ידי ריבית שלילית של 10% אפשר יהיה לרפא על ידי ניפוח בועה חדשה עם ריבית שלילית של 20% וכו'.. אני מסכים שאני לא מעריץ של הקונספט ומעדיף תמריץ פיסקלי.

    קמיליה,
    א) בוודאי שהכול יכול לקרות. הרי גם מטאוריט יכול להתנגש בכדור הארץ, הילארי יכולה להיכנס לקומה וכו'..
    ב) אני מסכים. קשה לי להבין אישה שמצביעה לו. גם גבר, אבל בעיקר אישה.
    ג) שותף להערכתך.
    ד) בנושא המדובר נראה לי שטראמפ והילארי שניהם אופורטוניסטים גמורים שיעשו מה שנראה להם שיספק את דעת הקהל. סאנדרס כמובן הוא שונא עשירים אותנטי לחלוטין כמו שלי יחימוביץ' אצלנו. חלק מהרפובליקנים מאמינים גמורים בזכות העשירים לעשות ככל העולה על רוחם, גם כן באופן אותנטי ומהבטן.
    בהילארי, פרט להון שלטון, לדעתי יש שני דברים באמת אותנטיים – אכפתיות למצוקות של משפחות של אמריקנים עניים ותפיסת עולם נצית, דומה לאסכולת בוש, ביחסי חוץ.
    בטראמפ, פרט לנרקיסיזם, יש סלידה אותנטית מבני הקבוצות האתניות של העולם השלישי ומבואם לאמריקה ומהסכמי סחר חופשי.
    אפשר לראות את האותנטיות בכך ששניהם אחזו בעמדות אלו גם כאשר הדבר לא היה מתגמל פוליטית.

    אהבתי

  10. מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה) Says:

    ריבוס דחה את הביקורת שהושמעה בעת האחרונה נגד טראמפ, שהצהיר בכמה הזדמנויות כי הבחירות לנשיאות "מכורות מראש" וטען שלא בהכרח יכבד את תוצאותיהן. בראיון לרשת CBS ציין פריבוס כי הונאת בחירות "אינה יציר דמיון של אנשים מסוימים", ואף ביקש ממצביעי המפלגה הרפובליקנית "להיזהר מהונאות שעלולות להתרחש ביום הבחירות". לדבריו, "מה שטראמפ אומר זה שהוא רוצה לשמור על כל האופציות פתוחות במקרה שיהיה צורך בספירה מחודשת של הקולות. הוא לא יסרב להכיר בהפסד אם לא תהיה הונאת בחירות".

    פריבוס המשיך בקו שנוקט טראמפ בתקופה האחרונה והאשים את כלי התקשורת ב"הרעלתם" של הבוחרים נגד המועמד הרפובליקני. "התקשורת כל-כך לא ישרה וכל-כך מושחתת, שזה מדהים. הם כל-כך לא ישרים, שהם הרעילו את מוחותיהם של המצביעים, אבל לצערם, אני חושב שהמצביעים מבחינים בכך", ציין.

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001157134

    אהבתי

  11. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    איני בטוחה שבהילארי קיימת איכפתיות אותנטית למצוקות של אמריקאים עניים. בעלה דחף להחמרה של חוקי הענישה, ובעיקר על השימוש והסחר בסמים קשים, וכתוצאה מכך אחוז מדהים מהגברים השחורים בארה'ב נמצא כיום בבתי כלא. תופעה המשפיעה ישירות גם על הזינוק החד בשכיחות הילדים השחורים הגדלים ללא אב, ומכאן גם על העתיד הצפוי לילדים אלו. לתפיסתי, ביל קלינטון רב החן, הכריזמה והקסם האישי, האהוב מאוד על השחורים בארה'ב, פגע בהם קשות. בהנחה שביל והילארי קלינטון די דומים זה לזו בדעותיהם, אני חושדת גם בה בפער גדול בין דיבורי חלקות לבין מעשים בפועל.

    אני מסכימה עם תפיסת הסלידה האוטנטית של טראמפ מבני העולם השלישי. הוא צאצא למהגרים מגרמניה. מה שמעיד על הדעות הקדומות שלי לגבי בני התרבות הגרמנית 😊

    אהבתי

  12. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    בדיון שלך עם גיא על צעדים מוניטריים התעלמתם שניכם מהעובדה ששוק ההון בימינו הוא גלובלי ומהלכים ממשלתיים מקומיים מתאזנים על ידי השוק הגלובלי. דוגמא טובה לכך היא הניהול הפיננסי של חברת אפל (ורוב החברות הגלובליות). לאפל הון צבור ונזיל העולה על 200 מיליארד דולר שמוחזק כולו מחוץ לארצות הברית. כאשר אפל משקיעה בארצות הברית היא עושה זאת על ידי גיוס הלוואות. למעשה, החוב של הממשלה האמריקאית ממומן בעיקרו על ידי ממשלות זרות כמו סין וסעודיה, עובדה המגבילה מאד את משחקי הריבית השלילית מהסוג שעלו בדיון שלכם.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    חייל זקן, אני לא חושב שהחוב לסעודים מגביל הריבית באיזו דרך. גיא בוודאי ישמח להרחיב.

    אהבתי

  14. מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה) Says:

    לקלינטון יש אכפתיות והזדהות עם האמריקאים העניים, היא עצמה הייתה במצב כספי קשה עמוסת חובות ובקושי שלמה עבור לימודי הילדה כשבעלה לא היה בבית כפי שהיא העידה (למטה).
    אומנם בעלה והיא דומים בטעמם,שניהם אוהבים נשים אם להאמין ליוקו אונו.
    מדוע לדעתך ילדים הגדלים ללא אב עתידם הצפוי קשה?

    "You have no reason to remember, but we came out of the White House not only dead broke, but in debt," Clinton said. "We had no money when we got there, and we struggled to piece together the resources for mortgages for houses, for Chelsea's education. It was not easy. Bill has worked really hard. And it's been amazing to me. He's worked very hard."

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    שהות במצבים דומים מגבירה אמפתיה אבל אינה תנאי הכרחי לכך.

    מי אמר שעתיד של מי שגדל ללא אב הוא קשה? אני בספק.
    זה נכון שאם מישהו נולד לאבא שנטשו בכוונה הוא עלול לרשת גנים רעים מהאב שיעצבו גם את חייו שלו לשלילה.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    אולי אסייג דברי למעלה. החוב לסעודים וכו' כן יכול להגביל הריבית השלילית אבל לא באופן שיפריע להשגת המטרה המוניטרית.
    לדוגמא, נניח שהסעודים בורחים כנשוכי נחש מאג"ח עם ריבית שלילית וכתוצאה מכך שער הדולר מתרסק. היבוא לאמריקה מתייקר ולכן האינפלציה מטפסת. הפדרל ריזרב נאלץ להעלות הריבית מול האינפלציה. לכאורה ההתנהגות הסעודית הציבה באמת גבול על הורדת הריבית. אבל במבט מעמיק יותר, העיקר הוא שהמטרה המוניטרית שלמענה הורדה הריבית מלכתחילה הושגה. דהיינו האינפלציה הגיעה ליעד גבוה, מה שמעודד תעסוקה ומקטין חובות.

    אהבתי

  17. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    תיאור של תסריט אפשרי אינו בגדר ראיה. כנגד התסריט שלך אציג תסריט אחר. הממשל האמריקאי מגדיל את הריבית השלילית. מחזיקי האג"ח הממשלתי בורחים ממנו והוא הופך לאג"ח זבל (עם תשואה חיובית…). ההון בורח מארצות הברית והיא נקלעת למיתון עמוק מלווה בדפלציה.

    אהבתי

  18. גיא Says:

    חייל זקן, לבנק הפדרלי יש מונופול על הדפסת כסף(הוא לא מוגבל בעניין זה חוץ מהגבלות שהוא מטיל על עצמו – חלקן שאריות ממדיניות ההצמדה לזהב(*)) והוא זה שקובע את שערי הריבית. כשהנפקת אג"ח על ידו בריבית מסוימת משמשת להגיע ליעדי הריבית שלו אם אינם בסביבת האפס(אפס הוא השיעור ה"טבעי" על הכסף אם הבנק המרכזי אינו עושה דבר. במובן זה כסף הוא כמו כרטיס כניסה למופע שאין עליו ריבית אם משרד הכרטיסים לא מנפיק מכשיר מיוחד לצורך ריבית על הכרטיסים.).
    אגרות החוב שסין וסעודיה קונות בדולרים שקולות להעבור דולרים מחשבונות הצ'קים שלהם בפד לחשבונות החסכון.
    ————————————–
    לגבי פדיון האג"ח בעתיד נניח שממשלת סין תמכור את כל האג"ח הממשלתי האמריקאי שברשותה.בערך שלוש טריליון דולר.הפד יעביר ביטים מהחשבון החסכון אצלו לחשבון הצ'קים.
    אם הם ירצו זהב תמורתו הם לא יקבלו כי הכסף נוצר בצו ולא תלוי בזהב.
    אם יחליטו שהם לא רוצים דולרים אלא יורו הם יקנו יורו שערו יעלה ושער
    הדולר ירד מייד. יהיה ביקוש גדול למוצרים אמריקאים מאירופה מסין ומשאיר העולם בגלל הדולר הזול. בגלל הביקושים שיווצרו הממשל האמריקאי יגבה יותר מיסים וגם כנראה שהמחירים יעלו בדולרים אבל יותר לאט. אם הסינים יחליטו שהם רוצים לקנות בשוק האמריקאי דברים הם
    ישלמו את [מחירי השוק]. הביקושים יעלו המחירים יעלו והממשל יגבה [יותר מיסים]. בעצם חלק מהמיסים ישולם ע"י הסינים כשיקנו בשוק. אותו דבר
    עם החוסכים לפנסיה האמריקאים עצמם. הבנק המרכזי יעביר ביטים מחשבון החסכון לחשבון הצ'קים וכל התהליך מכאן דומה.
    [מה שחשוב] הוא שכזה יקרה בעתיד המשק האמריקאי יהיה אחרי שנים
    שהוא ניצל את הפוטנציאל הצמיחה האמיתי שלו בעולם האמיתי ולא דאג
    לאיזון ביטים במחשב.
    ————————————–
    (*)מצאתי כאן סרטון נחמד שמציג את כל התורה על רגל אחת

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    מה שגיא אמר.
    בנוסף הנקודה הטכנית החשובה היא שמצב שבו הפד קובע הריבית באופן שלילי והריבית על אג"ח היא גבוהה וחיובית אינו אפשרי. כל גוף פיננסי יעשה את ארביטראז' המאה. ילווה מהפד ויקנה בזה אג"ח אמריקני.

    אהבתי

  20. קמיליה Says:

    דיווח מזכרון על ממצאי מחקרים שקראתי:

    – קיימים פערים ניכרים, במגוון תחומים בין ילדים שגדלו במשפחות חד הוריות לבין אלא שגדלו במשפחות דו הוריות. חשוב לשים לב שאין בהכרח שוני בין ילדים שגדלו במשפחה דו-מינית מסורתית לבין או שגדלו עם שני אבות (עדין אין הרבה מחקרים כי התופעה חדשה יחסית) או שתי אמהות, אלא בינם לבין מי שגודל ע'י הורה בודד.

    – הסיכוי של ילדים שגדלו במשפחה חד הורית (בד'כ ע'י אם בלבד) לגדול בעוני גדול פי כמה וכמה (מספר הזכור לי כמפחיד למרות ששכחתי כבר מהו) מהסיכוי של מי שגודל ע'י זוג הורים. לעוני השלכות משמעותיות גם על ההשכלה. רוב הילדים העניים האלו יהיו בבגרותם מבוגרים עניים.

    – הסיכוי של ילדים ממשפחה חד הורית להגיע לעבריינות ולפשיעה גדול משמעותית מזה של ילדים למשפחה דו הורית. נמצא שלהעדר אב בתהליך הגידול של ילדים השפעה חמורה בעיקר על בנים. בנות כנראה פחות נפגעות מגידול ע'י אם בלבד.

    – אחד ההסברים העיקריים לאי השיפור במצב השחורים בארה'ב, למרות כל ההשקעות ותוכניות ההעדפה המתקנת, ולעקיפתם ע'י מהגרים חדשים כולל ההיספנים, הוא העלייה המטאורית באחוז הילדים השחורים הגדלים ע'י אם בלבד. בקבוצות האתניות המצליחות ביותר – מוסד המשפחה אינו מעורער.

    בכדי להוכיח שאיני לגמרי עצלה, הבאתי מאמר קצר ממידה על בעיות במשפחות לא גרעיניות.
    אבל, אני מציעה למתעניינים בנושא לחפש מחקרים עליו. ישנם רבים, וכולם מצביעים פחות או יותר על אותו כיוון.

    http://mida.org.il/2014/03/05/המשפחה-החדשה-והמדרון-הפוליגמי/

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    לא באמת למדתי המחקרים בנושא אבל התחושה שלי שזו הפיכת מתאם לסיבה. יש סיבה גנטית לכך שהאב החליט לנטוש כמו טבע אימפולסיבי או מנת משכל נמוכה ויש סיכוי שהבן ירש הגנטיקה. אבל צריך לקרוא על כך יותר.

    אהבתי

  22. מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה) Says:

    הסיכוי של ילדים שגדלו במשפחה חד הורית (בד'כ ע'י אם בלבד) לגדול בעוני גדול פי כמה וכמה וכן התדרדרות לסמים ובעייות נפשיות, אבל זו הפיכת מתאם לסיבה, במשפחות עניות, בעייתיות, ואצל נשים מופרעות אגואיסטיות יש סכוי גדול יותר שיהיה ילד יחיד וכמובן הסכוי שלו לצאת נורמלי מנקודה התחלתית גרועה זו קטן יותר. לא צריך להסתמך על זכרון יש אין ספור דוגמאות חד משמעיות, השאלה שוב היא מה גרם למה

    האם את יכולה להביא לי דוגמאות שבמשפחות חד הוריות כשהאם משכילה יחסית, שפויה, בעלת אמצעים כלכלים הילד למטה מהממוצע באיזה פרמטר?

    אהבתי

  23. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    אתה צודק בכך שכל המחקרים הם מתאמיים.

    עם זאת, לא בכולם ניתן לתלות את האשם בגנים של האב. יש גם נשים, וכיום גם גברים, הבוחרים להביא ילדים לעולם למרות שאינם בזוגיות, יש אלמנים/ות המגדלים בכוחות עצמם את ילדיהם, ויש כנראה גם הרבה מאוד נשים שהגנים שלהן דחפו אותן לבחור בגברים מאוד מפוקפקים כאבות לילדיהן.

    כנראה מיותר לציין זאת, אך המחקרים הסטטיסטיים לא טוענים שאין הורים יחידניים המסוגלים לגדל ילדים לתפארת. בעיקר אנשים בעלי השכלה והכנסה גבוהים משמעותית מהממוצע + 'רשת ביטחון' משפחתית ו/או קהילתית חזקה, היכולים והמסוגלים למלא תפקיד משמעותי בגידול הילדים.
    המחקרים רק טוענים שזהו אינו הפיתרון הרצוי לרוב בני האדם.

    אהבתי

  24. חייל זקן Says:

    תמריץ וגיא,
    לשיטתכם התחום המוניטרי הוא משחק בביטים שמתורגם חד ערכית לכלכלה הפיסית של מוצרים ושרותים ("הפד יעביר ביטים מהחשבון החסכון אצלו לחשבון הצ'קים"). איני יודע מה מלמדים בחוגי הכלכלה באוניברסיטה אבל אני בספק אם תצליחו למצוא כלכלן רציני אחד (מכל האסכולות) שלא יראה בהתמוטטות שוק האג"ח האמריקאי עקב יציאת סין ממנו מבוא למשבר גלובלי אסוני ולא פתח לפריחה כלכלית אמריקאית. בעולם המופלא שלכם העברה של ביטים על ידי הפד תהפוך מידית את מאזן הסחר בין ארצות הברית לסין כך שהסינים יתחילו לרכוש מוצרים אמריקאיים והאמריקאים יתחילו לאגור אג"ח סינים. התוצאה הוודאית היחידה למשבר אג"ח אמריקאי תהיה הפוכה, שתתבטא במכה קשה לכל הסחר העולמי כאשר הסובלת העיקרית תהיה ארצות הברית שבה יתמוטט גם השוק המקומי.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    חייל, יש לך טעות מהותית וכל עוד תדבק בה תהיה לך תמונה שגויה. שוק האג"ח לא יקרוס אם סין תעזוב. זה הדולר שיקרוס. כי הסינים יפסיקו להמיר רמניבי לדולר. אז מחיר הדולר יצנח ויצנח עד שבכל אופן יהיה מי שיקנה אג"חים דולריים במטבע זר.

    ההבחנה הזו חשובה מאין כמוה כי לקריסת שוק אג"ח אין תופעת לוואי חיובית, בעוד שצניחת הדולר בבירור תיתן תועלת אדירה לתעשיה האמריקנית. לכן אין מדובר פה במעגל אכזר של הידרדרות אלא באפקטים שיאזנו אלו את אלו.

    אהבתי

  26. אוריהיפו Says:

    מי יקנה אג"ח אמריקאי כשערך הדולר יורד? מה יקרה לערך היורו כשאמריקה לא תוכל לקנות יותר מאירופה כיוון שערך הכסף שלה נקצץ לחצי? מה יעשו הסינים בדולרים שלהם ואיך זה ישפיע כל כלכלת העולם. אני מצרף את קולי לזה של חיל זקן

    אהבתי

  27. גיא Says:

    אורי , לפני שחוששים מזה שהדולר ירד צריכים להחליט באמת מה רוצים.
    כל כלכלן מכל אסכולה כלכלית בוודאי ימליץ על כך(…לדעת מה רוצים).
    למשל , ארהב שלחה את שרי החוץ והאוצר שלה לא מזמן לסין על מנת לגרום לסינים לתת למטבע שלהם להתחזק(יסוף).
    [ככה שהדולר יהיה יותר חלש מולו]. מה שאומר שהסינים יקנו יותר תוצרת אמריקאית והאמריקאים יקנו פחות סחורה סינית שתתייקר.
    (לא ברור מה ההגיון מאחורי רצון זה אבל ניחא לא זו הנקודה)
    באותו זמן דואגים בממשל שהסינים לא יקנו את האג"ח האמריקאיות בגלל
    ש[הממשל חושב שלא יהיה לו כסף](*) אם הסינים לא יקנו את האג"ח הנ"ל.

    רגע,מה יקרה אם הסינים לא יקנו אג"ח
    והממשל לא ידפיס כסף במקום(ויוציא אותו בעצמו)? אם הסינים לא יקנו אג"ח אמריקאיות אז הדולר ירד והיואן יתחזק מולו. [אבל ] זה בדיוק מה שרצו שרי האוצר והחוץ.

    (*) – אכן -למרבה הפלא! יש ממשלה לא מי יודע כמה יעילה שלא מבינה במאקרו כלכללה.

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    לייק, גיא.

    אהבתי

  29. גיא Says:

    Why There Will ALWAYS Be Demand For US Treasury Bonds
    ==================================================

    Frank Newman (former Deputy Secretary of the Treasury) discussing the myth of the bond vigilantes. Part of this myth always states that investors will get spooked because the US government might not be able to pay back the national debt, so they will stop lending to the US government and interest rates will spike. Newman points out why this is impossible.

    אהבתי

  30. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    לא ניתן להפריד בין הדולרים המודפסים לבין האג"ח (ראה תגובת אוריהיפו). לכלכלנים יש אמונה עזה בכוחם של צעדים מוניטריים ו/או פיסקליים לעצב את הכלכלה והם נוטים להמעיט בהשפעה של הדמוגרפיה והתרבות. תרבות של תלושי מזון ורכישת מוצרי צריכה על חשבון חוב המאפיינת את המיעוטים השחור וההיספני היא משקולת שעלולה להטביע את הכלכלה האמריקאית. התהליך יואץ אם במקום מהנדסים/מדענים/יזמים מהודו וסין יהגרו לארצות הברית חקלאים ממקסיקו וקולומביה. אין שום מדיניות מוניטרית/פיסקלית שיכולה לאזן תהליכים כאלו.

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    חייל, יש צד ביקוש ויש צד היצע.
    אין היום מחסור בצד היצע באמריקה למעט אולי בתחום הבריאות. בטווח הארוך תהליכים כמו שתיארת של תרבות תלושי מזון יכולים להקשות על צד ההיצע אם לא ילוו בהתפתחות טכנולוגית. כלומר דברים יתייקרו ויווצר מחסור.
    אולם על אף נבואות הזעם השיפורים הטכנולוגיים המוצעים להמונים הרבה יותר משמעותיים מתוספת העניים שאינם מייצרים דבר ודורשים מזון ולכן המחירים צפויים רק לרדת ולא לטפס כמו בוונצואלה.

    אהבתי

  32. אוריהיפו Says:

    גיא, אני חושב שאתה עושה פה קמיליה.
    אני לא בטוח שסין קונה בכלל אג"ח אמריקאי, שנים לא התעניינתי, אבל אני נוטה להאמין שהיא ורבים ממחזיקי האג"ח האמריקאי מכרו אותו כבר זמן רב בטיפטוף כדי לחלץ את השוק שלהם ממיתון. סין הוציאה בשנים האחרונות הרבה כספים לשנות את אופי הכלכלה שלה ולהחלץ ממשבר. בסין ערך המטבע עולה ויורד על פי החלטות הממשלה והוא ירד די הרבה בשנה האחרונה וזה לא מכיוון שהם הדפיסו יותר כספים והרי השער היה אמור לעלות אם מוכרים כל חודש כמה עשרות בליוני אג"ח אמריקאי וקונים בהם מטבע מקומי. לסין יש גם רזרבות של מטבעות אחרים.
    אם סין לא קונה את האג"ח האמריקאי הרי כבר כמה שנים טובות שהאמריקאים קונים אותו בעצמם. למה ערך הדולר לא יורד? מכיוון שאצל האירופאים המצב לא טוב יותר. באותה מידה אפשר לשאול למה הוא לא עולה. המצב קצת דומה לכדורסל, יש לך שתי קבוצות שהסטטיסטיקה שלהם בכדורים חוזרים איומה אבל הנה קבוצה אחת כבר לקחה 13 והשניה 15. אז מי יקח? השופט? אירופה על הפנים אמריקה על הפנים סין במצב לא טוב בהשוואה למי את רוצה לראות את ערך המטבעות עולה ויורד בהשוואה לש"ח? כולם קשורים לכולם. לפי התאוריה שלך לא יכולה להיות מפולת כלכלית כי תמיד אפשר להדפיס כסף או להטיל מיסים, ועל פי תמריץ ממילא הרובוטים ייצרו את הכל זול יותר מאשר הסינים ולא יהיה מחסור ואפשר יהיה להדפיס כסף ואנשים יקנו.

    אהבתי

  33. גיא Says:

    אורי , בשנה האחרונה אומנם סין מוכרת אג"ח אמריקאי אבל כל הדיון החל בזה
    בטענה הלא נכונה שהחוב של הממשלה האמריקאית ממומן בעיקרו על ידי ממשלות זרות כמו סין וסעודיה מה שמגביל אותה וכו'…. אז מה הנקודה?
    לפי "התאוריה שלי"ׁ(הלוואי) יכול להיות משבר כפי שכתבתי למעלה כשהחוב של הסקטור הפרטי גבוה מידי. משום שחוב הפרטי עדיין גבוה ברמות היסטוריות יש לא מעט אנשי אמ.אמ.טי שאומרים שמשבר גדול עוד לפנינו.
    בכל מקרה גם אם יש משבר צריך לזכור שמעט השתנה בעולם הראלי. אף אחד
    לא הטיל עליו פצצת אטום שמחקה את גורמי הייצור והידע. הם עדיין קיימים וחבל להשביתם כשיש בעיות בתחום הנומינלי. העניין שאם לא מבינים שהמפה אינה הטריטוריה יכולות להיות לכך השפעות אטומיות.

    כמו שכתוב במוטו של הבלוג הזה :

    MONEY AND THE REAL ECONOMY
    PERSPECTIVES FROM THE NEW SHIFTING PARADIGM

    Money is like nuclear power: It is a human invention that governments haven't yet learned how to handle safely to the benefit of humankind. And the global crisis is offering daily evidence of this.

    אהבתי

  34. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    אני מניח שהחוב של הסקטור הפרטי יכול בבטחה להיות גבוה מהרגיל במצב של ריבית נמוכה היות והעלאת הריבית תפגע בממשלות והאג"ח שלהם. זה מה שנקרא בבחירות בארה"ב אפקט ההחזקה בכנף המעיל.
    אני חושב שלא הודגש (פה) מספיק הנושא של ההשפעה שיש לטכנולוגיה על שינוי הכללים והחוקים. כל התאוריות האלו נוצרו עוד קודם לדילוג הטכנולוגי. הזכירו פה בעבר רעיונות שהיו לשויצריה ול..פילנד? לתת מענק חודשי לכל אזרח. כשצריך לעבוד כל הזמן אין זמן ואנרגיה לחשוב לא על פוליטיקה ולא על המצאות, יתכן שהזמן הפנוי ימציא לנו פטנטים. בכל אופן, אנחנו בני האדם האחרונים אי פעם. מהדור הבא החיים יהיו שונים לעין ערוך מכפי שהאדם קוף הכיר עד כה, לא יהיה צריך לדפוק את שתי האבנים יותר.
    עדיין כלום לא השתנה בתחום נייר הטואלט

    אהבתי

  35. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    המאמר אומנם ארוך להתיש אבל אפשר לקבל מחלקו הראשון את הרעיון שכולנו נהיה מושפעים בעתיד הקרוב על ידי אלגוריטימים, תוכניות מחשב שלא נחשף להם לא נוכל לחלוק עליהן אבל ישפיעו על חיינו

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3700339,00.html

    אהבתי

  36. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    רוברט קגן על עוצמה בינלאומית, כוח צבאי וכבוד לאומי … את מקום מדיניות החוץ הקלאסית שהגבילה עצמה לניהול היחסים בין מדינות, החליפה מדיניות החוץ החדשה ..

    http://mida.org.il/2016/06/17/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/

    אהבתי

  37. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    מחד, עלייה ברמת החיים מאפשרת לבני האדם לסגל התנהגות יותר חיובית כלפי האחר. בנתחים גדולים מהחברה המערבית כבר אין התמודדות עם הישרדות פיזית ותחרות קיומית. מאידך, זה יצר מודעות גבוהה יותר לסבל ולמצוקות של אחרים, מה שמציג תמונה עגומה יותר של העולם. מארש טוענת כי העלייה במודעות יוצרת מצג שווא, וכי העולם הופך למקום הומני יותר. היא רואה בזאת סימן לכך שטבע האדם – אשר נתפס לעתים כאכזרי, אנוכי ואלים – הוא חיובי לפחות באותה מידה, אם לא יותר.

    http://www.eol.co.il/articles/746

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    תודה על הקישור האחרון. מאמר מעולה ונעים לקריאה.

    אהבתי

  39. קמיליה Says:

    שמחתי להכיר את האתר המביא תמלול בעברית של הרצאות טד.
    קריאתן גוזלת הרבה פחות מעשרים דקות. למעשה – פחות מעשר.

    הבאתי עוד שתי הרצאות שמצאו חן בעיני.

    http://www.eol.co.il/articles/577

    http://www.eol.co.il/articles/712

    אהבתי

  40. גיא Says:

    אולי תקטלו אותי על התגובה הבאה אבל נעים זה מסוכן(*) משום שהוא זמני ואני סקפטי פסימיסט-
    שום שינויים באמיגלדה(מה שאני זוכר מהמאמר לעיל) לא ישנו את חוקי המשחק לטווח הארוך שעניי עירך קודמים.
    גם אם לתרבות יהיו השפעות שישנו את ההתנהגות האנושית על ידי התנגהגות שתואמץ על ידי הרוב(וגם …רק אם תעבור איזה מאסה קריטית בקרב האוכלוסיה )
    בסופו של דבר- דאגה אלטוראיסטית לאחרים תגרום לאלטוראיסט לעשות פחות ילדים ואלו עם אמיגלדה קטנה יעשו יותר כך שנחזור לאותה נקודה.

    (*) תשאלו את מרקל ודומיה שדואגים לאפגאנים ולסורים לפני שהם דוגאים ליוונים.
    לכן , כמו שאמר מ.פרידמן אצל דוניהיו אני לא בוטח במלאכים הללו שינהלו את העולם.

    אהבתי

  41. קמיליה Says:

    העתקתי חלק קטן (יחסית לאורך המאמר) מהמאמר של קגן שהביא המשתמש האנונימי ממידה.
    הוא למעשה ממשיך את הדיון בו התחלנו על מדיניות החוץ הצפויה של הילארי / דונלד.

    ____________________________________________________________________
    "המשך קיומו של הסדר הבינלאומי החדש ככל האפשר לתוך העתיד, הוא כנראה ההגדרה היעילה לאינטרס האמריקני החיוני בזמננו. לא צריך להשתעשע ברעיונות אוטופיים על נצחיות הסדר העולמי החדש, שמצב הקונפליקט נעלם, או שהעתיד צופן בחובו שלום ושגשוג נצחי. הרעיונות העיקריים של הריאליסטים על טבעו המלחמתי ומצב הקונפליקט של המין האנושי, היו ונותרו נכונים. כך גם באשר לשקיעתן של כל המעצמות הגדולות בהיסטוריה. אכן, המשימה של הריאליזם כיום הוא להזהיר שהסדר הבינלאומי המיטיב בהווה הוא שביר. אנו חיים בתקופת מעבר, בין מלחמות. כמה זמן מצב זה ימשך? ועד כמה אפשר להמשיך לשפר תוך כדי את הסדר הבינלאומי? אלו עניינים שהכוח האמריקני עשוי להשפיע עליהם.
    – –
    אם האינטרס הלאומי זהה לשימור ההגמוניה האמריקנית, כי אז אותה מדיניות חוץ שהצליחה להביא את ארצות הברית לשיאה צריכה גם להיות מיושמת במטרה לשמור עליה במעמד זה. המשמעות היא לשמר את העליונות הצבאית האמריקנית, לא רק כדי להרתיע מהתקפות אלא בעיקר למנוע ממעצמות על אחרות לשאוף להשיג איזון צבאי עם ארצות הברית. זו הייתה ההמלצה, שנדחתה לצערנו, של הפנטגון בזמן ממשל ג'ורג' ה. בוש.

    לתחזית על המשך ההגמוניה האמריקנית יש השפעה מרגיעה על הזירה הבינלאומית, והיא משפיעה על המעצמות האחרות להפנות את משאביהן לכיוונים אחרים. כישלון בשימור העליונות האמריקנית יעודד כוחות אחרים לערער על הסדר הבינלאומי הנוכחי, ויחזיר את העולם לסיכוני המלחמה הקרה שזה עתה נפרדנו ממנה.

    אך עוצמה צבאית אמריקנית לבדה לא תועיל הרבה, ללא שימוש בה כדי לבנות סדר בינלאומי שנסמך ומחזק כאחד את ההגמוניה האמריקנית. זה תובע שינוי חד של ההגדרה הצרה לאינטרס הלאומי שהריאליסטים הורישו לנו. האסטרטגיה שלהם אופיינה תמיד במדינות הגנה ותגובה. ברגע שזיהו את אזורי האינטרסים החיוניים, ארצות הברית הייתה אמורה לסגת משאר מאחזיה ולהתרכז בתוך תחומיה.
    אך בעולם חד-מעצמתי, אפילו יותר מאשר במלחמה הקרה הדו-מעצמתית, כל פאסיביות ונסיגה יוצרות וואקום שמזמין יוזמות מצדם של מתנגדי הסדר הבינלאומי הנוכחי.
    הואיל והנסיבות המטיבות בהווה הן תוצאת ההגמוניה האמריקני, כי אז כל פיחות בהגמוניה זו יאפשר למעצמות אחרות לעצב את העולם מחדש בהתאם לצרכיהן. עלותה של ההגמוניה האמריקנית היא שכשם שהיא הושגה באמצעות אקטיביות צבאית ומדינית כך גם היא זקוקה לאקטיביות כדי להשתמר.

    הריאליסטים, מימין ומשמאל במערכת הפוליטית האמריקנית, טוענים שמשימת שימור ההגמוניה האמריקנית היא בלתי-אפשרית. ואף אם אפשר להשיג זאת לטווח הקצר, הרי לטווח הארוך זה ישעבד את המשאבים והמסים האמריקניים ויוביל לפשיטת רגל לאומית. זו בדיוק הייתה טענתם במשך המלחמה הקרה, נגד אידאליסטים כמו רונלד רייגן שהעזו לחלום על ניצחון מול הקומוניזם. אך העובדה היא שזה יהיה זול יותר לשמר את הסדר הבינלאומי העכשווי מאשר העלות שהושקעה בהשגתו.
    בשנות השמונים, כשפול קנדי הזהיר מפני "התפשטות יתר אימפריאלית", התקציב הצבאי האמריקני עמד על קצת פחות מאשר 7.5 אחוזים מהתוצר הלאומי (תל"ג), המספר שקנדי חשב כהכרחי לצורך מימוש ההתחייבויות האמריקניות. כיום עם היעלמות האתגר הגדול של הקומוניזם, התקציב הצבאי האמריקני עומד על 3.5 אחוזים מהתל"ג. ואילו החלק האמריקני בכלכלה העולמית נותר זהה ואולי אף גדל.

    הריאליסטים גם נוטים להיאחז במה שהם מכנים "גירעון בדעת הקהל" – דעת קהל סרבנית למעורבות צבאית אמריקנית בעולם – כביכול דעת קהל היא משאב מוגבל המתכלה במהירות לנוכח כל שליחת כוחות אמריקנים מעבר לים. אלא שבזמן המלחמה הקרה הריאליסטים טענו בדיוק ההיפך. עבור מורגנתאו, ליפמן וקנאן, דעת הקהל האמריקנית נתפסה כאספסוף סוער הנוטה להתלהבות אידאליסטית ולכן נזקק לריסון מתמיד. צאצאיהם הרוחניים, לעומת זאת, רואים את דעת הקהל כמכשול בלתי-עביר המונע מעורבות צבאית אמריקנית בעולם. האמת היא כמובן שדעת הקהל האמריקנית היא לא מתלהבת ולא סרבנית. במשך חמישים השנים האחרונות, דעת הקהל האמריקנית הוכחה כדבקה באידאלים אמריקנים והפצתן בעולם לצד זהירות מספקת להימנע ממסעות צלב אמריקנים בעולם.
    – –
    המערכת החד-מעצמתית מאופיינת בצורה ייחודית בכך שכל ערעור על המערכת היא מניה וביה גם ערעור על ההגמוניה האמריקנית המתחזקת את המערכת. כשמעצמת העל הגדולה והיחידה בעולם מצהירה על מחויבותה לעקרונות מסוימים של התנהגות בינלאומית – האיסור על ג'נוסייד, התנגדות לתוקפנות מלחמתית, הגבלת הפרות זכויות האדם וחירויותיו – כי אז ברגע שעקרונות אלה מעורערים העולם מצפה מארצות הברית להגיב. כמובן שארצות הברית אינה אמורה ואינה יכולה להגיב על כל אתגר וערעור, אך כשהיא נכשלת להגיב יש לכך גם עלות. כשהכוח ההגמוני אינו מגיב להפרות של עקרונותיו הידועים, מתגבר הספק האם הוא יגיב על הפרת האינטרסים שלו. "

    ___________________________________________________________________

    להבנתי, ניתן לגזור מהמאמר, שנכתב לפני כעשרים שנה, ביקורת מאוד חריפה על מדיניות החוץ של אובמה / קלינטון / קרי.
    אפשר גם לתהות, האם הנשיא/ה הבאה ינקוט במדיניות חוץ מושכלת יותר.

    אהבתי

  42. תמריץ Says:

    המאמר של קגן נכתב לפני המלחמה בעירק וכישלונה. קרה משהו בעולם מאז ולא ניתן להתעלם מכך. איננו באותו מקום.

    אהבתי

  43. קמיליה Says:

    לגיא,

    לא מצאתי שום סיבה לקטול אותך.

    כבר מהמאמר על האמיגדלה המוגדלת של האלטרואיסטים + איפיון התנהגותם ככוללת סיכון עצמי של החיים –> ניתן להסיק ש"מוטציה" זו תלך ותפחת בשכיחותה באוכלוסייה האנושית בהשוואה לבעלי אמיגדלה פחות גדולה, שאינם נוטים לסכן את חייהם בכדי להציל זרים.

    אתה רק הוספת נימוק נוסף להפחתת שכיחות "מוטציה" במאגר הגנים האנושי – הנכונות המוקטנת שלהם להביא ילדים לעולם הסובל מצפיפות יתר ובעיות סביבתיות קשות.

    אני רק תוהה על טענתך שהגרמנים תופסים את היוונים כ"עניי עירם". לפחות בהשוואה לסורים ולאפגנים. אולי דווקא היכרותם, הקרובה יחסית, עם היוונים שיכנעה את הגרמנים שהיוונים מאוד שונים מהם.
    לגבי הסורים והאפגנים, הפחות מוכרים והנתפסים רק כקורבנות חסרי ישע וחסרי אונים של המצב במדינותיהם (ולא כשחקנים פעילים), יתכן ויש להם אשליות שתוך עשור או שנים הם יתחילו להתנהג כמו גרמנים. אשליות שאולי אין להם לגבי יוונים.

    אהבתי

  44. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    לא ברורה לי הערתך שהתערבות בוש בעירק וכישלונה אמורה לשנות את תובנות קגן והמלצותיו לגבי מדיניות החוץ הראויה של ארה'ב.

    האם תואיל להרחיב?

    אהבתי

  45. תמריץ Says:

    ראי ניתוח שניסיתי לעשות כאן: https://goo.gl/T0WZXv

    אהבתי

  46. קמיליה Says:

    כתבה, הפעם קצרה, ממידה השופכת מעט אור נוסף על דמותה של הילארי קלינטון.

    בסוף הכתבה נכתב שהעובדה שה FBI פתח מחדש את חקירת המיילים של קלינטון, משפיעה משמעותית על הבחירות, והסקרים מראים על שיוויון בכל מדינות המפתח.

    שאלתי: האמנם יש לפתיחת החקירה מחדש אפקט כל כך משמעותי, ואם כן – למה בעצם ?
    לתפיסתי, כל מי שהחליט להצביע לקלינטון ידע מראש שבנושא המיילים היא נתפסה ברשלנות קיצונית עד רשלנות פושעת. אז מה בעצם התחדש להם?

    http://mida.org.il/2016/10/30/הילרי-קלינטון-תמכה-בהטיית-הבחירות-הפל/

    אהבתי

  47. גיא Says:

    קמיליה , אני לא ככ יכול לחפש תימוכין להצהרה ( משום שאני בעבודה
    ובעבודה הזו אשכרה מצפים שאעבוד – אין גבול לחוצפה האנושית! )
    אבל אני זוכר נתונים שגם לפני גלי ההגירה האחרונים חושב איפה שהוא
    שההוצאות הסוציאליות על המהגרים מהדורות הקודמים שקולות למשהו כמו
    החוב הלאומי הגרמני בלי הרבה תמורה שמקבלים מהם בחזרה. לעומת זה החובות
    של היוונים נראים פיציפקס ואיתם הפכו הגרמנים למשהו כמו איחוד ערים …
    לכן אני דבק בטענתי.

    אהבתי

  48. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    הכשלון לא היה בהשתלטות בוש על עירק, הכשלון היה בבחירה של אובמה לצאת משם בסגנון ויאטנמי. כל זה לא היה קורה אם ארה"ב היתה נשארת שם 50 שנים. לא דאעש לא אירן לא רוסים בסוריה לא מתח עם ערב הסעודית. תובנות קגן ממש מתאימות לתמונה.

    לחקירה יש אפקט משמעותי כיוון שההנחה היא שראש הFBI לא היה מניח את ראשו על הצלחת לולי היה יודע שיש דברים כבדי משקל במכתבים אלו. היה לו מספיק זמן לברר עם אומה שאלו העתקים של התכתבויות של הילרי שאומה שלחה לעצמה דרך שרת ציבורי כדי להדפיס אותם בבית מטעמי נוחיות, מה שבפני עצמו נשמע תמוה. זה נשמר כ4 שנים פלוס שלא לצורך על המחשב והיה לFBI לפחות לילה לעבור על החומר לקבל תמונה כללית. משרד המשפטים כבר התקיף את ראש ה FBI בנושא והוא לבטח ישב וחשב היטב ועשה את השיקולים גם לגבי הקרירה שלו לפני שהחליט להכנס להסטוריה. הקהל האמריקאי רואה את זה כאין עשן בלי אש, שהיא תגיע להרשעה.

    אהבתי

  49. קמיליה Says:

    לגיא,

    לא התייחסתי לעלות הכספית של קליטת גלי הגירה בהשוואה לעלויות חילוץ יוון. התכוונתי רק למידת הדמיון הנתפסת / הקרבה הנתפסת בין שני עמים, ומכאן למידת הסולידריות והנדיבות. תהיתי האם הגרמנים תופסים את היוונים כדומים להם יותר מאשר הסורים.
    אני כנראה עדין שבויה במחקר שטען שמידת האלטרואיסטיות והנדיבות האנושית נמצאת במתאם מאוד גבוה עם מידת הקרבה הגנטית / השייכות לאותו 'גזע'. והממצא שסינים מרחמים רק על סינים.

    השערה חלופית שלי: יתכן שהמהגרים נתפסים ע'י הגרמנים כמוכי גורל חסרי ישע, ואילו היוונים כאחראים למצבם ואשמים בו.
    מכאן, על פי התפיסה המוסרית המאוד קשוחה של הגרמנים, (כפי שאני מבינה אותה) יש לעזור למוכי גורל, אבל אסור לעזור למי שבישל לעצמו את הדיסה ואח'כ מיילל ומבקש עזרה. אסור לתת לאף אחד ללמוד שיוכל להתחמק מתוצאות מעשיו ומחדליו, אחרת גם מגיש העזרה הופך לאחראי חלקית להתנהגות הגרועה, ומכאן לאשם בעצמו. למיטב ידיעתי,גרמנים נוטים לתפוס פינוק של ילדים וגילוי סלחנות כלפי התנהגויות שליליות שלהם, כחטא מוסרי של הוריהם ומוריהם. אז קשה לצפות מהם ש'יפנקו' יוונים ויגלו סלחנות כלפי מעלליהם יותר מכפי שהם סלחנים כלפי הילדים הפרטים שלהם.
    הסורים והאפגנים, למזלם הטוב, אינם מאתגרים את התפיסות החינוכיות של הגרמנים.

    ##################################################

    לתמריץ ולמשתמש אנונימי,
    בנושא מלחמת בוש בעירק והשלכותיה על מדיניות החוץ של ארה'ב בהווה

    קראתי שנית את הפוסט והתגובות.
    ללא ספק חשוב להפיק לקחים רבים ממלחמת בוש בעירק.
    לדוגמא:
    – הפלת רודנות, במדינה שסועה אתנית, עלולה להביא למלחמה כוללת בין הקבוצות היריבות ולאנרכיה, במקום לדמוקרטיה שלווה.
    – שינוי תרבותו של עם לתרבות דמוקרטית מחייבת השקעה מרובת שנים של שלטונות כיבוש שישהו במדינה זמן ארוך, כפי שנעשה בגרמניה וביפן. גם אז ההצלחה לא מובטחת בשל משתנים כמו מידת הנוקשות / צייתנות של העם, התערבויות של עמים אחרים בנעשה במדינה ועוד.
    – יש להביא בחשבון שהבסת מדינה אחת (עירק) – תחזק משמעותית את כוחן היחסי של יריבותיה (כמו איראן) ותעודדן לקדם את שאיפותיהן. כדאי להקשיב להמלצות מדינות האזור (כמו סעודיה וישראל) איזו מדינה מסוכנת יותר ליציבות האזור, ולטפל דווקא בה ולא ביריבתה.
    – נאיביות ובורות אינן יועצות טובות לקביעת מדיניות חוץ של מעצמה.

    אבל, בין הלקחים שראוי להפיק ממלחמה זו, לא נמצאים לקחים כמו:

    – רצוי שמעצמת העל תחליש משמעותית את כוחה הצבאי, כך שתעודד מעצמות אחרות (כמו סין ורוסיה) להשקיע רבות בהעצמת כוחן הצבאי. בתקווה שיצליחו להרתיע את מעצמת העל המוחלשת מלהשתמש בצבאה.
    – על מעצמת העל להציב קווים אדומים שאם מדינה כלשהי תעבור עליהן היא תענש, וכשקווים אלו נחצים – על מעצמת העל להימנע מלפעול, ולאבד בכך את אמינותה. כללית, רצוי שתבהיר לעולם שאין ברצונה להניח אי פעם מגפי חיילים אמריקאים על כל קרקע מחוץ לארה'ב, וצבאה נועד בעיקר למטרות קישוט.
    – תפקיד מעצמת העל הוא לערער את היציבות במדינות שאינן פועלות בהתאם לטעמה, בתקווה שלאחר מכן יצמח מהכאוס משהו טוב יותר. כשהכאוס יתחיל להשתולל, על מעצמת העל לסגת ולהניח למדינות אחרות ולארגונים 'מתנדבים' לנסות לטפל בתוצאות, כשמעצמת העל מתיימרת להנהיג אותן מאחור.

    לתפיסתי, לקחי מלחמה זו לא שוללים למעשה את אף אחת מהמלצות העקרוניות של קגן. הן מחייבות, לכל היותר, ביצוע התאמות והוספת המון סימני אזהרה.

    בקיצור, איני תופסת את מלחמת בוש בעירק, שנהגתה ללא חשיבה מעמיקה, כהצדקה למדיניות חוץ "הפוכה", שנהגית גם היא ללא חשיבה מעמיקה. נדמה לי שהחלטת בוש להיכנס לעירק הייתה אימפולסיבית, וגם החלטת אובמה לצאת מהעולם אינה פחות אימפולסיבית.

    #################################################

    למשתמש אנונימי,
    בנושא השפעת ההחלטה לפתוח מחדש את חקירת קלינטון

    בעיני פתיחה מחדש של פרשת המיילים היא בסה'כ 'עוד מאותו דבר', ואינה אמורה לחדש משהו למצביעים שהחליטו לסתום את האף ולהצביע לקלינטון.
    בדיוק כפי שכמה מתלוננות נוספות על הטרדות מיניות של טראמפ, כולל הגשת תביעה למשטרה נגדו, יהיו 'עוד מאותו דבר', שאינן אמורות לחדש משהו למצביעים שהחליטו לסתום את האף ולהצביע עבורו.

    אבל, אני כנראה שופטת לפי עצמי.
    אני נוטה לא להאמין לפוליטיקאים כשהם מפארים ומשבחים את עצמם, אך כשהם משמיצים את יריביהם – אני נוטה להאמין לכל מילה שלהם. לכל הדברים הרעים שהילארי טענה נגד טראמפ, ולכל הדברים הרעים שטראמפ אמר עליה.
    קשה לי כנראה לקלוט שיש אנשים שבאמת לא מאמינים שהילארי מושחתת ופעלה ברשלנות פושעת, כפי שקשה לי להאמין שיש אנשים שבאמת חושבים שטראמפ אינו שקרן, נוכל ופוגע מינית בנשים.

    * * *
    אגב, אשמח אם תבחר לעצמך שם עט כלשהו.
    כיון ש'משתמד אנונימי' זו ברירת המחדל – אפילו לא ברור לי האם אתה אחד או יותר.

    אהבתי

  50. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    "אני נוטה לא להאמין לפוליטיקאים כשהם מפארים ומשבחים את עצמם, אך כשהם משמיצים את יריביהם – אני נוטה להאמין לכל מילה שלהם."
    אמת ויציב, אבל אל תשכחי שכולם כאלו.

    בעניין המעורבות האמריקאית בעירק, דעתי כדעתך, זה בעיקר מחזק את התאוריה של קגן. לתשומת ליבך, בוש כשהתיחס להבאת הדמוקרטיה בעירק הבהיר שלשם כך יהיה צורך לשבת שם 50 שנה, והצהיר, שלא בכותרות, שזו כוונתו. המדיניות היתה בגלוי אותה מדיניות כפי שננקטה בהצלחה ביפן, כפי שהזכרת, למרות שלאחר מעשה היו טענות שהגישה היפנית לא הלמה את האופי של החברה העירקית אבל יתכן שאלו היו ביקורות מוטות פוליטית.
    היה שם קונפליקט בין הגישה המפלגתית שיש מחוייבות להביא מוסר אמריקאי שהוא הצדק האולטימטיבי לבין לא להתערב אם זה לא מביא לך תועלת, כפי שמדבר על כך קגן, לחץ דעת הקהל והחלפת המשטר באמריקה הכריעה.
    קשה לומר מה היה קורה לו אמריקה לא היתה נכנסת לעירק ועוד קשה הרבה יותר באווירה של היום להודות מה היה קורה לולי יצאה. יתכן מאד שהיא היתה מביאה קידמה לעולם המוסלמי במחיר של אלפי חיילים אמריקאים. אובמה העדיף לבחור בסטופ לוס.

    גם לדעתי פתיחת האי מילים היא עוד מאותו הדבר, אבל פה יש עקרון להגדיש את הסאה, כך אומנם ארע עם טראמפ. כל המערכה בדקה ה 90 היא מי מכוער יותר לא מי יפה יותר. ככל שפחות אנשים יגיעו לבחור מהצד השני כן יטב לראשון.
    בינתיים למעלה מ 20 מליון בוחרים כבר בחרו.

    התברר שיש 650 אלף אימילים שאומה שלחה לעצמה מהחשבון של קלינטון לחשבון יהו ולחשבון שלה בקרן קלינטון. זה עשוי להפוך את אומה שעיר לעזאזל היות והיא המליצה לקלינטון להשתמש בשרת המדינה היא ידעה מה היא עושה.
    מדברי יואב קרני:
    בימים האחרונים התרבו הסימנים שההפרש חוזר ומצטמצם, בעיקר מפני שמצביעים רפובליקאיים מהססים ומעקמי חוטם שבים אל טראמפ. הסקר הנ"ל הראה אתמול כי יתרונה של קלינטון פחת מ-11% ל-2% בשבוע אחד ויחיד.

    הסקר הושלם לפני שמנהל האף.בי.איי השליך את הפצצה. אמנם אין זה הסקר היחיד. סקרים אחרים הראו לקראת סוף השבוע יתרון קצת יותר גדול של קלינטון. המודלים הסטטיסטיים מוסיפים לחזות לה ניצחון במידה ניכרת של ביטחון (91% ב"ניו-יורק טיימס"; 80% ב"פרויקט 538"). אבל ביומיים האחרונים עמד באמריקה ריחה של "הפתעת אוקטובר".

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001157963

    גם אתר הפיסבוק של יפתח דיין על פילים וחמורים מבהיר את הנושא יפה.

    אהבתי

  51. גיא Says:

    קמיליה , יש משהו במה שאת אומרת אבל מצד שני אם היתה להם
    תפיסת מוסר מאד קשיחה הם היו למדים מחוסר ההצלחה של ההגירה הטורקית מאז 1961 :
    https://www.thelocal.de/20111026/38441
    לכן לא הכי ברור מדוע הם מפעילים את אותה תפיסה קשוחה בעיקר על היוונים. ייתכן משום שהם מרגישים שהיוונים בכיס שלהם ומצד שני ייתכן שאינם מפעילים אותה תפיסה קשוחה כלפי המהגרים משום שמחד הגרמנים מתנשאים עליהם אפילו אל מול יחס הגרמנים ליוונים (לא מצפים המהגרים לעמוד באותם סטנדרטים) ומאידך מתחנפים לתרבותם של המהגרים שלמרות ההטבות החומריות הסוציאליות שהם מקבלים מגרמניה בזים לה.

    אהבתי

  52. תמריץ Says:

    יכול להיות שדווקא הדוגמה הטורקית משכנעת הגרמנים שהגירה מוסלמית אינה מחוללת בעיות גדולות. אבל הם יגלו שבמדינות אחרות מוסלמים הם בעלי תרבות יותר בעייתית.

    אהבתי

  53. גיא Says:

    אני לא עד כדי כך בקיא אבל ממה שהתרשמתי הדוגמה הטורקית גם לא חוללה בעיות קטנות והעניין גם עורר מודעות לפני המלחמה וההגירה מסוריה:
    This discussion hit a low point in 2010, when the controversial best-selling book by ex-central banker Thilo Sarrazin, Deutschland schafft sich ab (Germany Abolishes Itself), contended Muslim immigrants were a drag on German society.
    וגם מוסר העבודה והלמידה אצל המהגרים לא היה מי יודע כמה:
    Nonetheless, fixing past deficits will take time. Turkish immigrants still struggle in Germany’s labour market, mainly because they lag behind in the education system.

    אהבתי

  54. תמריץ Says:

    הטורקים מצליחים פחות מהגרמנים הילידים אבל אין בקרבם תופעות קשות של פשיעה וטרור.

    אהבתי

  55. גיא Says:

    מסכים , אבל גם בקרב היוונים אין תופעות קשות כאלו.

    אהבתי

  56. גיא Says:

    להזכיר שאני בעיקר מתדיין עם דברי קמיליה :
    "לגבי הסורים והאפגנים, הפחות מוכרים והנתפסים רק כקורבנות חסרי ישע וחסרי אונים של המצב במדינותיהם (ולא כשחקנים פעילים), יתכן ויש להם אשליות שתוך עשור או שנים הם יתחילו להתנהג כמו גרמנים. אשליות שאולי אין להם לגבי יוונים."

    ואומר שאחרי חמישים ומשהו שנה המהגרים מספיק מוכרים …

    אהה, ונזכרתי . קמיליה.
    לדעתי מאד חשוב להתייחס לסוגיה הכספית של קליטת ההגירה אל מול הסיוע ליוון ….
    כי כמו שאמר ג'ון לנון (לא באמת הוא ) אל תבזבז את זמנך בבילוש פשוט עקוב אחר הכסף.
    במקרה זה לדעתי, מעקב אחר הכסף יראה שיש משהו מעוות בתפיסת המוסר.

    אהבתי

  57. orihippo Says:

    אני לא מבין את ההשוואה בין בקלווה לזיתים. הפליטים בני אנוש מסכנים שבורחים ממות שלא באשמתם, היוונים טיפוסים חסרי אחריות שבזבזו את הכסף שלהם על שטויות ורוצים שנבזבז עכשיו את החסכונות שלנו עליהם בלי שיראו סימן שהם מוכנים להשתנות. מה יש להשוות פה? שהיוונים יסבלו הם לא ימותו מזה

    אהבתי

  58. גיא Says:

    יכולתי לחפש ולמצוא בנקל תגובות שלך שאומרות שמדובר במהגרי עבודה
    ולא בדיוק בפליטים אבל אם אתה רוצה לשחק בהיפכא מסתברא אז אשתף פעולה. בכל מקרה לאחרונה שבדקתי ראיתי שלתורכיה ומדינות המפרץ גבול יותר קרוב לפליטים הסורים ועלות קליטת הפליטים במדינות המפרץ העשירות יותר זולה וכמובן שאפשר לשלוח לשם תרומות.
    אם לא רוצים לייצר קצת אינפלציה ביורו ולקנות קצת אג"ח ולהוריד את השער הריבית על האירוע ולעזור ליוונים
    במקום לדרוש מהם קיצוצים וצנע מוגזמים אפשר להראות להם את הדרך החוצה מהאירו. יוון עוברת עכשיו משהו דומה למה שעברה ארהב בשפל הגדול. זה משהו לא רחוק מהרס של ציביליזציה.

    אהבתי

  59. קמיליה Says:

    אם אכן המעקב אחר הכסף יראה שהגרמנים מוכנים להשקיע פי כמה וכמה במהגרים מאשר ביוונים – זו רק הוכחה שבסוגייה זו הגרמנים אינם מונעים משיקולים כלכליים – רציונליים קרים.
    אלמנט שדווקא מחזק את השערתי שההחלטות של גרמניה / אנג'לה מרקל מושפעות מתפיסות מוסריות / חינוכיות / דתיות.

    לא הייתי פוסלת על הסף שהגרמנים מאמינים שהיוונים, הבזבזנים, העצלנים והרמאים, ראויים להיצלות בגיהנום. מכאן, שאסור להצילם. אפילו אם הצלתם תעלה לגרמנים פרוטות, וההשקעה תוחזר בריבית.
    המוסר הפרוטסנטי אינו כולל סלחנות כלפי חוטאים ופושעים. יותר מכך, נסיון להציל את החוטאים מהעונש המגיע להם בשל מעשיהם – הוא כשלעצמו חטא.

    מהכתבה אליה הופנתי למדתי שגרמנים רבים אינם מאשימים את הטורקים בקשיי ההשתלבות שלהם בחברה הגרמנית, אלא את עצמם בלבד.
    הם אלו שלא נערכו כיאות לקלוט את המשפחות, הם אלו שלא טרחו ללמד את הנשים הטורקיות גרמנית ועוד ועוד. ובהתאם לאותה תפיסה מוסרית – הגרמנים הם אלו שנכשלו (ולא הטורקים עצמם) ולכן עליהם מוטלת החובה לשלם ולכפר על חטאם.
    מה שמזכיר לי כמובן אסוציאטיבית את סיפור הפיצויים לקורבנות השואה.

    די מוזר לי שדווקא אתאיסטית שכמותי רואה השפעות דתיות תחת כל אבן שהיא הופכת, ואחרי כל כך הרבה החלטות של ארה'ב וגרמניה. ואילו דווקא אנשים מאמינים נוטים לפרש את אותן החלטות כנובעות משיקולים רציונליים וכלכליים בלבד. וכאשר ניתן להוכיח שהחלטות מסוימות חסרות הגיון כלכלי – הם ייטו להניח שמי שקיבל אותן הוא טיפש ובור שאינו יודע חשבון ולא מבין בכלכלה, ולא שיש לעבור לתחום הסבר אחר.

    * * *
    אגב, למי שלא קרא מומלץ לקרוא את הפוסט האחרון של דני רשף באתר 'אודות ישראל'. שכחתי להביא לינק.

    אהבתי

  60. גיא Says:

    נו – עדיין לא קיבלתי הסבר מדוע גרמנים רבים אינם מאשימים את הטורקים בקשיי ההשתלבות שלהם בחברה הגרמנית, אלא את עצמם בלבד ו[לא] משאימים את עצמם בלבד בזה שהיוונים לא השתלבו בחברה האירופאית שזו היתה הכוונה המוצהרת של האיחוד.

    אהבתי

  61. חייל זקן Says:

    אם עסקינן בנטיותיהם של הגרמנים מן הראוי להזכיר את אבחנתו של הסופר בן הכט: "הגרמנים לא השתנו, הם נחים".
    המעונינים להעמיק מוזמנים לקרוא את ספרו המופתי של טוביה טננבאום "אני ישן בחדרו של היטלר"

    אהבתי

  62. גיא Says:

    חייל זקן – מסכים.
    קמיליה כתבת :
    " זו רק הוכחה שבסוגייה זו הגרמנים אינם מונעים משיקולים כלכליים – רציונליים קרים." "… אנג'לה מרקל מושפעות מתפיסות מוסריות / חינוכיות / דתיות."

    אני מפנה שוב לדברי מ.פרידמן למעלה (דקה 2.00)…
    ששואל את דניהיו אם הוא חושב באמת שאינטרס אישי פולטי (ואני מוסיף אישי דתי – same same) [יותר טוב] מאינטרס כלכלי אישי?

    אהבתי

  63. יאיר Says:

    לכבוד שעון החורף, אתגר לחסידי ה-MMT שבבלוג:
    האם ניתן בעזרת הזזת מחוגי השעון ליצור מצב בו כל העובדים במשק יעבודו באור יום?

    🙂 🙂 🙂

    אהבתי

  64. גיא Says:

    יאיר , שאלה טובה 🙂
    אכן, MMT מציעה פתרון שבעזרת הזזת מחוגי הכסף כל העובדים במשק יוכלו לעבוד אבל היא לא מבטיחה מתי. אני יכול רק לומר שמבחינה אפריורית מאחר ולא הייתה לי הזדמנות לבדוק את הממצאים האמפיריים בשטח ידוע שזמן שווה כסף
    אבל אני בספק שאם ממשלות עוד לא למדו כיצד לנהל כסף בתבונה הן ילמדו
    כיצד לנהל את הזמן בתבונה.

    אהבתי

  65. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    Aרבעה ימים בלבד לאחר שהעונה החדשה של "מראה שחורה" עלתה לשידור בנטפליקס, תחזית קודרת שהוצגה בה זוכה להדים במציאות. בפרק שפתח את העונה מוצג עולם שבו אנשים מדרגים זה את זה מאות פעמים ביום על כל תמונה, שיחה במעלית או קניית קפה. הדירוג מוצג אוטומטית בכל אינטראקציה חברתית, והמדורגים גבוה זוכים בהטבות כלכליות ומקצועיות. בעולם כזה, כולם מחייכים זה לזה ומתאמצים לא לגרום אי נעימות, ומי שמעז לגרום לאחר אי נוחות מדורג מטה ומתקשה למצוא עבודה או לקבל שירות.

    כעת נודע כי ממשלת סין מתכננת תוכנית ל"דירוג חברתי" לכל אזרחיה, שמשלב בין "דירוג האשראי" הנהוג במדינות שונות ומשקף את היכולת לפרוע הלוואות לבין דירוג שיבחן את ההתנהלות החברתית והחוקית של האזרחים. בניגוד ל"מראה שחורה", הדירוג בסין אינו של האזרחים, אלא ייעשה על ידי הממשלה.
    ב"אל־איי טיימס" דווח שבמסגרת התוכנית, שנקראת בשם התמים "אינטרנט פלוס", הממשלה מתכננת לאסוף כל פרט על האזרחים וליצור דירוג המבוסס על התנהגות חיובית או שלילית, כפי שהיא נתפשת על ידי המפלגה הקומוניסטית. ממשלת סין תאסוף כל שביב מידע מהרשת, מהמשטרה, מהבנקים, ממקומות העבודה וממערכות החינוך והבריאות, ותחשוף את הדירוגים בשנת 2020. בין השאר, דירוג נמוך יינתן למי שלא שילם חשבונות בזמן, הואשם בהעתקת עבודה באוניברסיטה, עבר על חוקי התנועה, או על חוקי הגבלת הילודה. ב"אינדיפנדנט יו־קיי" נכתב כי המפלגה הקומוניסטית לא תסתפק בדירוג נמוך, אלא תקבע שורה של "עונשים", בהם שלילת אפשרות לקבל הלוואה ושלילת חופש תנועה מחוץ לגבולות המדינה. התוכנית גם תאפשר לאזרחים לדרג עסקים.

    ב"אינטרנשיונל ביזנס טיימס" הוסיפו כי הממשלה מנסה כבר עכשיו להרגיל את התושבים למערכת הדירוג, באמצעות שורת פרויקטים נפרדים לכאורה, שמעניקים הטבות למדורגים גבוה. כך למשל, לקוחות של חברות להשכרת רכב שזוכים בדירוג גבוה יכולים לשכור מכוניות או אופניים ללא צורך בהשארת פיקדון. לפי הבי־בי־סי, שמונה פרויקטים לדירוג חברתי כבר יצאו לדרך, בניצוחה של חברת "ססאמי קרדיט", המהווה את הזרוע הכלכלית של ענקית הקמעונות הסינית "עליבאבא". האתר מדווח כי חברת שידוכים החלה בשיתוף פעולה עם האתר, ומכירה בין לקוחות שזכו לדירוג גבוה.

    לטענת חסידי התוכנית, זו תסייע לסין להתגבר על שורה של בעיות חברתיות שהוציאו "שם רע" למדינה בקהילה הבינלאומית כגון בטיחות המזון והתרופות, העלמות מס והונאות אקדמיות. במסמך, שפורסם באתר הממשלה הסינית, מוגדרות מטרותיו בהצהרות מעורפלות מסוג "חיזוק הכנות והערכים המסורתיים", "עידוד התחרות במדינה" ו"פעילות למען התקדמות הציביליזציה". עוד נכתב כי "רק אם יש כנות הדדית בחברה, ורק אם הכנות היא ערך יסוד, אפשר יהיה ליצור הרמוניה, יציבות ותקופה ארוכה של שלום וסדר".

    אהבתי

  66. קמיליה Says:

    הספר המעניין ביותר בו נתקלתי על האופי הגרמני הוא "אהבה זה לא פרקטיש" של גד יציב.

    תפיסת הגרמנים ותרבותם ע'י ישראלים וישראלים לשעבר, החיים תקופה ארוכה בגרמניה. חלקם נשואים לבני זוג גרמניים, מכירים גם את משפחות המוצא של בני זוגם, ומגדלים ילדים במערכת החינוך הגרמנית. חלקם עובדים בחברות גרמניות על מוסכמותיהן, מתמודדים עם שכנים בוועד הבית החטטני בו הם מתגוררים ועוד.

    הפרק המעניין ביותר בספר, לטעמי, היה פרקטיקות גידול ילדים בגרמניה. הפעוטות הגרמנים לומדו שבכי וצעקות לא יעזרו להם להשיג את מבוקשם. אם שומעים ילד בוכה או צועק בתחבורה הציבורית – אפשר לדעת מייד שהוא ילד של טורקים או של זרים אחרים. ילדים גרמנים לא בוכים!.

    חשוב לציין שרוב מכריע של המרואיינים תופס את הגרמניים כעם המסוגל לחזור על הזוועות שביצע בעבר. ויש להם הרבה תימוכים והסברים לתפיסתם זו.

    לטעמי האישי, בהשוואה לספר זה, ספרו של טוביה טננבאום 'אני ישן בחדרו של היטלר, הוא אנקדוטלי, שטחי, פטפטני וגדוש חזרות מייגעות.
    למרות ששניהם מסכימים על אותה שורה תחתונה.

    נדמה לי שכבר ברור על איזה ספר מהשניים אני ממליצה. 😊

    ##################################################

    כתבה, מעט רכילותית אבל מעניינת, על 'מי את הומה אבדין'.
    הכתבה מתמקדת בהוריה השייכים לתנועת האחים המוסלמים. אבל, בהשוואה למגיבים היא עדיין די סלחנית.

    וכתבה נוספת, די משלימה לראשונה, העוסקת בטענתה של הומה אבדין שאינה יודעת איך הגיעו אלפי איימילים של משרד החוץ האמריקאי למחשב של הפרוד שלה.

    בין התגובות לשתי הכתבות אפשר למצוא את כל ההשערות הפרועות ביותר לגביה ולגבי טיב הקשרים בינה לבין הילארי קלינטון.
    החל מהיותה סוכנת מושתלת של האחים המוסלמים, שנשלחה להשפיע על מדיניות אחת מהנשים החזקות ביותר במעצמת העל, עד ליחסים לסבים 'סודיים' (?) בינה להילארי.
    כולל טענה שהילארי לא תוכל להיפטר ממנה, גם אם תרצה, כיון שאבדין יודעת היכן קבורות כל הגופות וכל השלדים של הקלינטונים, טענה שאבדין העלתה המוני אימיילים של קלינטון למחשב של בעלה בכדי שתוכל בעתיד לסחוט אותה ועוד.

    https://pjmedia.com/diaryofamadvoter/2016/10/30/whos-huma/

    https://pjmedia.com/trending/2016/10/30/abedin-claims-ignorance-of-how-emails-ended-up-on-weiners-computer/?singlepage=true

    אהבתי

  67. גיא Says:

    יאיר , יש לי תשובה אבל לא בטוח בכלל שתאהב אותה.
    אם יתנו לבנק המרכזי במדינה ריבונית מונופול על מחוגי השעון (ויפרידו את מחוגי השעון משליטת מהדת) כפי שיש לו על הדפסת הכסף והוא ירשום וינהל חשבונאית לכל אחד את הזמנים בספרדשיט כפי שהוא עושה עם כסף יתאפשר תיאורטית-סינתטית מצב שכולם יעבדו בשעות היום.

    אהבתי

  68. חייל זקן Says:

    גיא, מתי תעבודנה מוכרות המזונות?

    אהבתי

  69. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    ההורים של הומה אבדין אינם מקושרים לאחים המוסלמים, זו בדייה ימנית, להפך, העתון שלהם מנוגד בדעותיו ומתרחק מהאחים המוסלמים עד כדי עויינות.
    כדאי שתתבונני בכתבות של http://yiffysamericanelections2016.blogspot.hk

    http://mida.org.il/2016/10/31/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9E%D7%A4-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%9C/

    אהבתי

  70. מירון יעקוב Says:

    אני מוכרח לציין שאני המום מהתכנית השטנית של ממשלת סין אם אכן המידע שמעביר לנו מגיב אלמוני הוא מידע אמין..אני מעריך שאכן זה הכיוון וגם המערב חושב ללכת בכיוון זה מהלך שבהכרח יוביל את העולם למשבר חברתי כלכלי אדיר ממדים ואף יותר חמור מזה של 1929..
    בקשר לתוצאות הבחירות לנשיאות באמריקה רצוי להתאזר בסבלנות היות וביומיים האחרונים הסקרים מראים שלדונאלד טראמפ יש סיכוי סביר לנצח והכל פתוח עבור שני המועמדים.. הילרי קלינטון מייצגת את האינטרסים של הממסד הפוליטי והכלכלי בארה"ב הוכחה לכך קיבלנו בהתנהגות המשקיעים עם היוודע בדבר חידוש החקירה נגדה בנוגע לפרשת "המיילים"..הנשיא אובמה הפך להיות שופר
    תעמולה של הדמוקרטים ושל המועמדת לנשיאות אבל בשורה תחתונה לא הוא וגם לא הילרי הציגו לעם האמריקאי חזון אופטימי לעתיד מדבריהם אפשר ללמוד שכל מה שהיה הוא שיהיה..לעומתם דונאלד טראמפ מדבר על חידוש החלום האמריקאי וברמז עבה על נסיגה הדרגתית מגלובליזציה אשר הצליחה לשרת בעיקר את האליטות החברתיות ותאגידים בינלאומיים..אם אכן דונאלד טראמפ יבחר לנשיא ארה"ב אזי יש סיכוי ל Brexit אמריקאי מגלובליזציה או לחלופין בחירתה של הילרי קלינטון תסמן לכולנו את מימוש חזונו האפוקליפטי של ג'ורג' אורוול על פי ספרו "1984"…..

    אהבתי

  71. גיא Says:

    חייל זקן , שעות העבודה בכנסת יישארו על כנן ואולי אפילו יופחתו על מנת
    שיעשה פחות נזק.

    אהבתי

  72. קמיליה Says:

    לגיא,
    כתבת "נו – עדיין לא קיבלתי הסבר מדוע גרמנים רבים אינם מאשימים את הטורקים בקשיי ההשתלבות שלהם בחברה הגרמנית, אלא את עצמם בלבד ו[לא] משאימים את עצמם בלבד בזה שהיוונים לא השתלבו בחברה האירופאית שזו היתה הכוונה המוצהרת של האיחוד."

    שאלה זו משולה בעיני לשאלה מדוע חלק משתמשים בטרמינולוגיה של פליטים / מבקשי מקלט, ומנופפים בתמונות של ילדים מתוקים ואומללים, ואילו אחרים משתמשים בטרמינולוגיה של מהגרי עבודה / מסתננים, ומנופפים בתמונות של חבורת גברים כועסים ומפחידים.
    מייד כשאני שומעת את המונחים בהם מישהו בוחר להשתמש, ומעיפה מבט חטוף על התמונה, אני כבר יודעת מהי עמדתו לגבי הסוגיה, ובאיזו מין מדיניות הוא תומך.
    בכלל לא ברורה לי השאלה מה קדם למה, ומהי הביצה ומהי התרנגולת. האם התפיסות, המונחים והתמונות משפיעים על המדיניות, או שקודם האדם מחליט על מדיניות, ורק אח'כ בוחר את אוצר המילים והתמונות שיעזרו לו לקדמה.

    התשובה היחידה שלי לשאלתך היא השפעת התקשורת הליברלית / קוסמופוליטית / חדורת רגשי האשמה כלפי העולם השלישי / מקדשת התקינות הפוליטית – על המונחים והתפיסות של רוב האירופאים. היוונים הם אירופאים להם אסור לסלוח על דבר, ואילו הסורים והאפגנים הם בני עולם שלישי שהכל מגיע להם.
    במקביל, תקשורת זו ניסתה להסתיר את העלייה בפשיעה בעקבות גלי ההגירה. אני מניחה שגם ניסתה להסתיר נתונים קשים על עלויות הטורקים לגרמניה בהשוואה לגודל תרומתם למשק. תקופה ארוכה גם ניסתה לסתום את פיות כל המתנגדים לעמדותיה ומדיניותה בצעקות של גזען ואיסלמופוב.

    אבל, מאוד קשה לשקר, לכל האנשים, כל הזמן.
    התקשורת הפכה לנאשמת בנסיונות לטייח פשעים ואמיתות קשות, בועת הפוליטיקלי-קורקט הולכת ונסדקת, ובמקביל עולה גם הימין הקיצוני.

    * * * * *

    באשר לשאלתך האם מוטיבציות מוסריות – דתיות – חינוכיות עדיפות על מוטיבציות אנוכיות – כלכליות, תשובתי היא לא בהכרח. כנראה שבד'כ ההפך הוא הנכון.
    בהיסטוריה, מלחמות דת נטו להיות קשות, אכזריות וממושכות יותר ממלחמות שהונעו מתאוות בצע ושלל. ראה גם 5 השנים האחרונות במזרח התיכון.
    נדמה לי גם שלו הסכסוך ביננו לערבים היה רק כלכלי / נדל'ני / חומרני – היינו מצליחים כבר מזמן להגיע לאיזשהו הסכם כלכלי שיענה על האינטרסים של שני הצדדים. הבעייה היא שהוא מערב אלמנטים דתיים – מוסריים שהופכים אותו לבלתי פתיר.
    כך שבנושא זה לפחות אני עם מילטון פרידמן.

    אהבתי

  73. קמיליה Says:

    למשתמש אנונימי,

    האם בכוונתך להרוס כל כך הרבה תיאוריות קונספירציה יצירתיות, על הומה אבדין והקלינטונים, בהתעקשות קטנונית על עובדות?
    בוש והיכלם😊

    אהבתי

  74. גיא Says:

    קמיליה , כיף לקרוא תגובות שלך כשאת מנסחת מחשבות שלי
    יותר טוב ממני 🙂 .

    אהבתי

  75. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    ܐ כנראה שבאמת אין משקל רב להכרזה של קומי, מי שהחליט החליט ולרוב כבר נמאס מהנושא הזה. למרות שטראמפ לכאורה סוגר פערים מאוחר מדי עבורו.
    ܒ 21 מליון איש כבר הצביעו, אם אחוז הבחירה הוא כ 40% מכלל האוכלוסיה משמע קצת למעלה מ 120 מליון יצביעו וזה אומר שכבר 20% מהמצביעים כבר הצביעו וזה נותן יתרון רב לקלינטון.
    ܓ במדינות המתנדנדות אחוז ההצבעה גדול ולא היה שינוי לטובתו של טראמפ

    ܗ וודאי שקלינטון תזכה,

    אהבתי

  76. גיא Says:

    בקשר למוסכמות הזמן והכסף שהממשלות טרם למדו להפעיל אותם נכון
    אעלה השערה בוסרית שחשבתי עליה: ככל שאמצעי המדידה יותר גס וקרוב לטבע כמו שעון מים עתיק או מחוגת שמש או בסיס הזהב הברברי ורואים את המדידה בעיניים יותר קל(אבל לא לכולם) לזכור שזמן וכסף הן מוסכמות ולא קבועים קוסמים קדושים מאשר במנגנון שמצריך חשיבה יותר מופשטת כמו בשעון דיגטילי או לוח ספרדשיט אקסלי אפילו בשעון אנלוגי שהמכניזם שלו מוסתר.
    כתבה מענייניץ:
    http://www.ancient.eu/Timekeeping/

    אהבתי

  77. תמריץ Says:

    אכן. יכולת ההפשטה על כל מעלותיה יצרה בלבול בין מפות וטריטוריות. פעוטות לא מבינים את הסמליות שבמפה, אך לבטח לא יתפתו לבלבלה עם הטריטוריה.

    אהבתי

  78. קמיליה Says:

    לגיא, המשך נושא איך מתגבשות תפיסות / אוצר מילים / דימויים / מדיניות

    במקרה נתקלתי במאמר ששמו "הספד לניו יורק טיימס".
    ביקורת חריפה על נטישת מקצוע העיתונאות בכדי להפוך למשפיעים על המדיניות ולמעצבי דעת קהל.
    ניתן היה לקצרו במחצית, אך הנושא מעניין.

    http://www.unz.com/article/an-obituary-of-the-new-york-times/

    העתקתי את אחת התגובות מתוכו –

    Early this year, aggravated by the majority of the content, especially the opinion columns, I canceled delivery of and my on-line access to the New York Times.

    Both articles and opinions seemed to always emphasize racial discord (despite the presence of millions of Hispanics and Asians everything was always portrayed as “black and white“), an inflated concern for Muslim sensitivities (“anti-Islamaphobia”), and “immigration” (and they always called illegal aliens “undocumented” immigrants and had all of these stories about families where a parent “migrated” years ago, left behind children who “migrated” separately years later, had a spouse who also “migrated” subsequently, and now had American born (citizen) children, so how could anyone now be penalized or deported.

    Not that I expected my words to have any impact, but my letter of cancellation included the below:

    Is there any economic inequity or disparity that the NY Times does not attribute to racism? Even when Blacks or Latinos are “disproportionately” affected, why the seemingly immediate jump to the conclusion that racism is responsible for the numbers or the motivation for the supposed “exploitation?” Why not report on the economic inequity as an economic rather than a racial issue? Whatever the racial percentages, economic inequity and “exploitation” ultimately affects poor and working class people of all races. Why does the NY Times almost always describe social and economic disparities as a racial rather than an economic issue? Always emphasizing who suffers by race rather than by economic standing (class) is a strategy that clearly divides rather than unites. The NY Times seems to have adopted the (unacknowledged) motto “All The News That Is Fit To Be Racialized.”

    מיותר לציין שלא הייתה חסרה תגובה שציינה שזהו לא הניו יורק טיימס אלא ה Jew york times .
    מה שמתקשר לנושא אחר – יהודים מתקני עולם, והשלכות מעשיהם על יהודים אחרים.

    אהבתי

  79. גיא Says:

    קמיליה , אכן מעניין. בנתיים קראתי את התגובות מתחילת הפוסט ואני חוזר לנושא
    המעניין (אותי) של מי קובע את שערי הריבית : למטה מאמר מעניין על קיינס , אורפציות טוויסט – שלא שיכנעו בוודאות שבטווח הקצר לפד יש השפעה על המרווחים בין האג"ח הקצרות לארוכות אך בטווח הבינוני הארוך כן. אני מניח פשוט שהפד לא התאמץ מספיק לצמצם את המרווח בין האג"ח ע"י קניות מאסיביות של הארוכות כי הוא הטיל על עצמו מגבלות. בעקרון הפד יכול לקנות כל מה שמוצע במשק בדולרים ולו יש את המונופול אז הוא יכול לרכוש יותר משאחרים יכולים לקנות. כמובן שהוא מוגבל ע"י יעדי אינפלציה של הממשלה אף אף אחד לא אומר לו מה צריכה להיות הריבית. בכל מקרה עובדה שבטווח הבינוני יש צמצום במרווחים וזה מה שחשוב.

    Keynes himself was wholly convinced that the central bank had full control over the long-term rate of interest. In a 1933 open letter to US President Franklin Roosevelt Keynes wrote:

    The turn of the tide in great Britain is largely attributable to the reduction in the long-term rate of interest which ensued on the success of the conversion of the War Loan. This was deliberately engineered by means of the open-market policy of the Bank of England. I see no reason why you should not reduce the rate of interest on your long-term Government Bonds to 2½ per cent or less with favourable repercussions on the whole bond market, if only the Federal Reserve System would replace its present holdings of short-dated Treasury issues by purchasing long-dated issues in exchange. Such a policy might become effective in the course of a few months, and I attach great importance to it.

    So, does the central bank control the long-term interest rate? Yes. Does it control the spread between the long-term rate and the short-term rate? There is no evidence to confirm this and the evidence that we do have — taking the Fed at its word — suggests that they do not.

    לשים לב לזה:
    But regardless, next time some economists tells you that the markets control the long-term rate of interest you can safely tell them that they have absolutely no idea what they are talking about.

    http://www.nakedcapitalism.com/2014/08/central-bank-control-long-term-interest-rates-glance-operation-twist.html

    אהבתי

  80. גיא Says:

    טוב , כאן אומר ההפך
    Professor Aswath Damodaran
    , כלומר שהשוק הוא שמוביל ע"י ציפיות לאינפלציה וצמיחה
    ולפד יש השפעה בשוליים על הריביות לטווח הארוך
    אאל"ט אותו פרופסור שגם טעה לפי פוסט של אסף נתן לגבי שוק הברזל אם אני זוכר נכון.

    נו טוב, אז או שלימודי הרגרסיה הם לא אלו שהביאו לו את הפרופסורה או שהוא לא בדק ברצינות:(בכל מקרה הכוונות שלו בסרטון טובות ולכן הוא מקבל ממני בכל זאת נקודות)

    As we can see the fit is far less statistically significant than when we ran the regression of the short-term interest rate against the long-term interest rate. This shows quite clearly that, although the short-term rate may be raised by the central bank in response to inflation, it is clearly the short-term rate that is driving the long-term rate and not the rate of inflation.

    באמ.אמ.טי יודעים שהשווקים קצת מתמחרים אבל הפד הוא זה שיושב בכיסא הנהג.
    https://www.scribd.com/presentation/211223323/MMT-Knows-the-Fed-Sets-Rates

    וכאן למטיבי לכת (וגם למתיבי לכת) יכולים לקרוא ובעיקר להתרשם מתרשימים 3 ו
    4(מסביר איך בפועל הפד קונה\מוכר אג"ח ארוך ככלי משלים לקביעת שער הריבית הלילי שלו FFR).
    http://www.nakedcapitalism.com/2016/02/money-and-banking-how-the-fed-controlled-interest-rates-before-and-after-the-crisis.html

    אהבתי

  81. תמריץ Says:

    השווקים מודעים לכך שהנגיד קובע הריבית, אך מניחים שינהג בהתאם לציפיות האינפלציה ולכן התמחור של הריבית ארוכת הטווח נעשה לפי האינפלציה החזויה.

    אהבתי

  82. גיא Says:

    לפי ההתרשמות שלי מה שיפה באמ.אמ.טי
    זה שהם מכירים את החוקים החשבונאים מאחורי הפעולות ולכן
    כנראה לא מחרטטים כמו האחרים שלעיתים מדברים בעלמא
    זכור לי של. רנדל ריי
    סיפר שכשהוא למד אצל מינסקי
    ודיבר מאינטואיציות אפריוריות
    מינסקי שלח אותו בחזרה לבדוק את החשבונאות שלו
    כמו מורה רוסי קשוח לפסנתר שמכה במקל בידיים כשטועים.
    (א – מטאפורה שלי
    ב – (לשימי) – ולכן הם מוכחים שלא רק שאפשר להפיל פסתנר אלא גם לפסתנר פיל מ.ש.ל)

    אהבתי

  83. גיא Says:

    תמריץ , אשמח אם תרחיב.
    במאמר הראשון הוא מראה ברגרסיה שההשפעה של הריבית הקצרה על הארוכה יותר משמעותית מציפיות האינפלציה. הוא אומר שזו הדרך הפשוטה להמחיש את זה אבל יש גם דרכים אחרות.
    Some will claim that the long-term interest rate is actually tracking inflation. That is, when inflation rises the long-term interest rate would rise. Then the central bank merely reacts to this inflation by raising the short-term rate thus giving the statistical illusion of control. But this is not the case. [If you look at the data carefully it is clear that it is the short-term rate driving the long-term rate and not inflation]. There are many ways to illustrate this but perhaps the easiest is to run a regression of the long-term interest rate against the CPI which I have done below.

    אהבתי

  84. גיא Says:

    קטע חשוב מהמאמר למטיבי הלכת. קורלציה של שמונים אחוז להשפעות הריבית הקצרה על הארוכה

    There is a very high correlation between the FFR and all other interest rates. The correlation is about 0.99 for short-term securities and about 0.8 for long-term securities like T-bonds (Figure 3). Beyond expectations about future FFR, the interest rate on securities, especially of longer term to maturity, is also influenced by inflation risk, tax risk, credit risk, liquidity risk, among others, which makes the link between FFR and longer-term securities less strong.

    כאן מסביר את זה רנדל ריי

    http://www.economonitor.com/lrwray/2013/05/06/by-jove-hes-got-it-krugman-finally-adopts-mmt-and-so-does-summers/

    וכאן הוא מצטט את קרוגמן

    By Jove, Krugman’s got it. Here’s what he wrote today:

    Remember, Britain has its own currency, which means that it can’t run out of cash. Furthermore, the short-term interest rate is set by the Bank of England. And the long-term rate, to a first approximation, is a weighted average of expected future short-term rates. Unless markets believe that Britain is going to default — which it isn’t, and they won’t — this is more or less an arbitrage condition that ties down the long run rate no matter what happens to confidence. Or to be a bit more precise, it’s hard to see what would drive up long rates except a belief that the BoE will raise short rates; and why would it do that unless it sees economic recovery in prospect?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: