התוצאות ידועות, ההשלכות לא

תוצאות הבחירות הקרובות באמריקה שהחלו כבר למעשה ויסתיימו עוד שבועיים וחצי, יעצבו את פני העולם לשנים הקרובות, וייתכן שההשלכות ההיסטוריות יאריכו ימים אף הרבה יותר. ממש כפי שהחלטותיהם של הנשיאים אברהם לינקולן ופרנקלין רוזוולט מעצבות את חיינו שלנו.

השאלה המרכזית היא כמובן מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, וכל הסקרים ואתרי התחזיות מצביעים לכיוון אחד: הילארי קלינטון תהיה הנשיאה (אומדן הסיכוי הוא בערך 85% ב-predictit) ולא דונאלד טראמפ. כל כך הרבה מלל עוד ייאמר, אבל אפשר כבר בעצם לסגור את הבאסטה. סיכוייו של טראמפ כרגע דומים לסיכויים שניתנו להצבעה בעד הברקזיט ערב המשאל ביוני, ודומים גם לסיכוי שניתן כרגע לכך שמארין לה פן תהיה הנשיאה הבאה של צרפת.

עוד שאלה חשובה לגבי הבחירות היא מי ישלוט בקונגרס, וגם כאן המהמרים והסקרים לא משאירים הרבה מקום לספק – הקונגרס יהיה חצוי. הסנאט יישלט בידי הדמוקרטים (למעלה מ-70% סיכוי) ואילו בית הנבחרים ייוותר בשליטה רפובליקנית (80%).

יש כמה שאלות נוספות, פחות חשובות, שהן עדיין מרתקות. מה יהיה עומק התבוסה של טראמפ. האם דונלד טראמפ יובס במדינה שמרנית נאמנה כמו יוטה, למשל? (פיפטי פיפטי ב-predictit). אם כן, הדבר יתרום לתיוגו של טראמפ בתיוג שהוא סולד ממנו יותר מכל – לוזר נוראי, ויאפשר טיהור מהיר של המפלגה הרפובליקנית משאריות מורשתו הרעילה.

אם מה שסביר שיקרה אכן יקרה, ההשלכות הצפויות על אמריקה הן המשך הסטטוס קוו ברוב המובנים – נשיאה ליברלית תחליף נשיא ליברלי, אך תהיה מוגבלת מאוד ביכולת השינוי שלה בשל העדר שיתוף פעולה מצד הקונגרס. ההבדל הגדול יהיה בבית המשפט העליון. קלינטון תצליח לזכות בשיתוף פעולה מצד הסנאט הדמוקרטי ותמנה שופט שיטה את הרוב בבית המשפט לטובת הצד הליברלי. יש להניח שחלק גדול ממה שהקונגרס ימאן לעשות יסכים לעשות בית המשפט – הקלות על מהגרים בלתי חוקיים והגבלות על נשיאת נשק.

בסיכוי נמוך יותר, אך לא אפסי, ייתכן גם שיימצאו מספיק רפובליקנים מתונים בבית הנבחרים שיסכימו, מצולקים מהבחירות הנוכחיות, לגלות גישה עניינית כלפי קלינטון ולשאת ולתת איתה על חקיקה. זה תסריט אופטימי מאוד לאמריקה, גם בשל הפחתת הקיטוב הפוליטי שהדבר יבטא ובעיקר לאור ההשפעה החיובית על הצמיחה. אמריקה זקוקה לתקציבים מרחיבים, שיאפשרו לממשל לשקם תשתיות ושירותים ציבוריים וללוות יותר כסף לשם כך, ואם הקונגרס יאות לתת שכם, צפויה לכלכלת ארה"ב תקופה גדולה.

קלינטון אינה ממשיכה טבעית של אובמה במובן אחד ברור: היא נץ. היא מאמינה שאמריקה צריכה לקדם את ערכיה הליברליים בעולם באמצעות שימוש בכוח. כמובן, גם אובמה אינו חלוק על כך לחלוטין, בניגוד לתדמית שמצמידים לו. גם הוא שלח מזל"טים לחסל טרוריסטים. אבל יש בינו לבינה פער גדול בנושא – כשאובמה הכריז שהמלחמה בעירק היא מטומטמת, קלינטון הצביעה בעדה.

באופן כללי הנטייה הישראלית הטבעית היא לאהוד נשיאים נצים, מתוך ציפיה שמי שיתמוך בגישה כוחנית של העולם המערבי יתמוך בישראל. אבל קלינטון יוצרת עבורנו בעיה – הזירה שבה צפויה הגישה הקלינטונית להתבטא יותר מכל היא ביחסים קשים עם רוסיה של פוטין ואולי אף בעימות ממשי סביב פשעי המלחמה שרוסיה מבצעת בסוריה.  לישראל אין שום עניין בעימות כזה. האינטרסים של הסונים הנטבחים בחאלב אינם בהכרח האינטרסים שלה. אסד ופטרוניו האירניים הם דבר, אבל המורדים האיסלמיסטים הם כולרה. מצדנו אפשר לאחל בהצלחה לשני הצדדים, שניהם מתעבים אותנו באותה המידה, ואם היו מתפנים מלשחוט זה את זה, היו עלולים להפנות את מרצם הרצחני אלינו.

זה נכון שממשל אובמה הוריד לשפל את הנורמות ביחסים הבינלאומיים כשאפשר למעצמה אחרת להיות שותפה במעשי רצח בהיקף עצום מבלי לשלם על כך מחיר. אבל אובמה לא עשה זאת סתם כך. הוא הבין שעימות עם רוסיה הוא מסוכן מאין כמוהו, ושקידום המרד הסוני בסוריה רחוק מלהיות אינטרס ליבה ששווה לרתום עבורו את המשאבים האמריקנים. הרי אם ידם של הסונים תהיה העליונה בשל הסיוע האמריקני, והם יתחילו בשחיטת גברים, נשים וטף ממוצא עלאווי, יאשימו אותו, לא אותם. אנחנו היינו בסרט הזה עם הנוצרים בסאברה ושאתילה.

ככל שחושבים על כך יותר מבינים שאובמה היה קר וציני, אבל רציונלי. כל החלטה אמריקנית לנהוג אחרת תכניס את ישראל לפינה מאוד לא נוחה. ישראל מחויבת להפגין נאמנות מוחלטת כלפי ארה"ב ולעמוד לצדה לגבי כל החלטה שתקבל בזירת המזרח התיכון, אך מצד שני מדוע שנרצה להרגיז את פוטין, כשמעלליו בזירה הסורית אמנם מעוררים סלידה, אך לא יוצרים קושי אסטרטגי עבור ישראל.

מודעות פרסומת

84 תגובות to “התוצאות ידועות, ההשלכות לא”

  1. חייל זקן Says:

    "ישראל מחויבת להפגין נאמנות מוחלטת כלפי ארה"ב"
    זוהי הנחה מסוכנת ביחוד כשמצטרפת לכך האמונה שהמדיניות האמריקאית היא תוצר של חוכמה צרופה. למרבה המזל קשה לייחס את העמדה הזו לנתניהו שיצא חוצץ נגד המדיניות האמריקאית כלפי אירן, הוביל את אובמה לדרך ללא מוצא בכל הקשור למדיניותו לגבי פלסטינים ונמנע מלתמוך באמריקאים בנושא הסכסוך באוקראינה. נתניהו ניווט בהצלחה את הספינה הישראלית בסערה המזרח תיכונית ויש להניח שהוא ימנע מכל עשיה מדינית שתתפרש על ידי הרוסים כהתגרות. הסתבכות אמריקאית בכאוס המזרח תיכוני טובה לישראל שכן היא תפריע לפרוגרסיבים המטורפים להתעסק עם ישראל.

    אהבתי

  2. קמיליה Says:

    יש בפוסט בלבול לגבי אסולות של מדיניות חוץ.

    בגדול, ניתן לסווג את הגישות למדיניות חוץ לשלוש:

    1. בדלנית – לשמור על ארה'ב הרחק מכל הקונפליקטים שמשתוללים בעולם ולהתמקד בטובת אמריקה בלבד. "מצדנו שהעולם ישרף, העיקר שהשרפה לא תתקרב אלינו". הדוגמא האחרונה – טראמפ.

    2. ריאל פוליטיק – מדיניות אקטיבית שמטרתה לקדם את האינטרסים הצבאיים והכלכליים של ארה'ב בעולם, ולזכות בכוח, השפעה וכסף. לדוגמא המדיניות של קיסינג'ר שהחליף ממשלים בדרום אמריקה לממשלים 'נוחים' יותר שאין סכנה שילאימו חברות אמריקאים, חירחר מלחמות בכדי שיעסיקו אויבים ומתחרים של ארה'ב ועוד. (למעשה, מדינות מקיווליסטית שלעיתים קרובות מנסה להסוות את האינטרסים העומדים בבסיסה, ו"להתחפש" למוסרנית)

    3. מוסרית – ארה'ב אמורה להתערב בכל מקום בעולם בו מתבצע רצח עם ופגיעות חריפות בזכויות אדם ו/או בכדי לקדם את האור, הקדמה, הנאורות והדמוקרטיה, ולצמצם את האומללות האנושית בעולם. לדוגמא, הניאו קונסרבטיבים שביקשו לשחרר את העירקים מעולו של רודן עריץ ולהביא אליהם את נפלאות המשטר הדמוקרטי. (לעיתים, בכדי לגייס תמיכה של דעת הקהל בבית היא מנסה לטעון שהיא מקדמת גם אינטרסים אמריקאיים, ו"מתחפשת" כריאליסטית). שגרירת ארה'ב באומ' המנסה להניע את ארה'ב להתערב יותר במלחמות, ברציחות העם ופגיעות מאוד חמורות בזכויות אדם באפריקה ועוד.

    לתפיסתי, מדיניות החוץ הצפויה של קלינטון, תהיה אמנם מאוד אקטיבית וניצית אך היא תהיה מאוד רחוקה ממדיניות המונעת מערכים מוסרים. למרות שכנראה תנסה להציג את עצמה ככזאת. היא נתפסת בעיני קרובה הרבה יותר לאסכולה השנייה מאשר לשלישית.

    אובמה, לתפיסתי, קרוב יותר בשאיפותיו וחלומותיו לאסכולה המוסרית, אך בנכונותו להקריב את חיי האמריקאים ואת כספם הוא קרוב יותר לאסכולה הבדלנית. הוא תמיד רצה שאחרים ילחמו את המלחמות המוסריות של ארה'ב, במקומה. הוא עירער את הסטטוס קוו, שבעיניו היה לא מוסרי ולא ראוי, ואז ברח. לדוגמא בלוב. אחרים, לדעתו, אמורים לנסות לתקן את הנזקים. בעיני, האנטיתזה המוחלטת למדיניות חוץ מוסרית ו/או ריאליסטית.

    מנקודת מבט ישראלית, אני מודאגת מהתורמים המזרח תיכוניים המאוד נדיבים לקרן קלינטון. יותר מאשר מהסתבכויות עתידיות ביחסי ארה'ב – רוסיה – ישראל.

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    קמיליה, דנו בנושא גם בעבר – https://goo.gl/vJ53rQ

    אני מקבל את החלוקה שלך אבל יש להבין את הקשר בין האסכולה המוסרית לבדלנית. הצד השמאלני הומניסטי של האסכולה המוסרית גם נרתע מהפגנה של כוחנות ואי שוויון ולכן הוא קרוע בין רצונו לשנות את העולם לטובה לבין האמונה שכוחנות ככלי שינוי היא רעה כשלעצמה. זה יכול להסביר את אובמה. נראה שקלינטון לעומת זאת לא מסתייגת כלל מכוחנות מערבית. אין לה תסביך פוסט קולוניאליסטי.

    אני לא יודע אם קלינטון שפוטה של מדינות המפרץ. אם כן, זה אולי גם לטובתנו כי האויבת מספר אחת שלהן היא אירן.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    חייל, אני מניח שנתניהו יעשה הכול כדי לא להסתבך עם הדוב הרוסי (ובטח כך גם לגבי ליברמן). אבל אם יבוא יום שבו לא תהיה ברירה אלא לבחור, נבחר כמובן בפטרונינו האמריקניים.

    אהבתי

  5. דניאל Says:

    בבחינה הזו, אובמה עשה מה שצריך והיה תקיף די הצורך, ובטח היה נשיא טוב לישראל(הגדלת הסיוע הצבאי בכמות ובגישה לאיכות). חלק מה״ימנים״ המודרניים הם לא ימנים אלא פשוט בורים אידיוטים. הבעיה שגם בארה״ב הקבוצה הזו גדלה ולכן טראמפ (שהוא הארכי דוש) קרוב כל כך לנשיאות.
    הבעיה שגם בצד השמאלי של המפה (בכל העולם) יש מצב של הכחשה , גם כלכלית גם מדינית וגם סוציולוגית, אם אפשר לקרוא לזה כך.

    בקיצור, ברור לכולם שקלינטון תהיה טובה לישראל יותר מאשר טראמפ שאולי יחלק מילים טובות אבל יקטין את הסיוע .

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    דניאל, לייק.

    אהבתי

  7. חייל זקן Says:

    תמריץ, אני חולק על קביעתך. הנסיון מלמד שארצות הברית מרחיקה את ישראל מכל ברית אזורית שהיא מייצרת במזרח התיכון. דומני גם שאתה מגזים במידה רבה בתלות של ישראל בארצות הברית. להזכירך, עד תחילת שנות השישים היה אמברגו אמריקאי על מכירת נשק לישראל שהיתה לה באותה תקופה כלכלה של מדינת עולם שלישי, ללא תעשיה, והוחרמה על ידי מרבית מדינות העולם. הנכונות להשתעבד למדיניות האמריקאית מאפיינת את מפלגות המרכז והשמאל (אין קשר בין השמאל בימינו לבין בן גוריון וחבריו) שהם, נכון להיום, מיעוט. קשה להאמין שמדינאי זהיר, על סף הפאראנואידי, כמו נתניהו יסבך את ישראל במלחמה עם מעצמה צבאית כמו רוסיה שאינה מלחמת מגן מובהקת.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    חייל, לא חושב שנסתבך במלחמה עם רוסיה. וגם ארה"ב קשה להאמין שתסתבך במלחמה כזו. הרי המעצמות לא נלחמו ביניהן ישירות מעולם.
    אבל יש יתרון לקשרים הטובים של הממשלה הנוכחית עם רוסיה, ועימות חזיתי בין ארה"ב לרוסיה מסכן זאת. זה בטח לא יגיע לעימות הארד קור כמו התקפה של חיל האוויר שלנו על מטוסי חיל האוויר הרוסי, כמו שקרה בתחילת שנות השבעים, אבל יש ספקטרום גדול למערכות יחסים בין מדינות לנוע עליו.

    אהבתי

  9. חייל זקן Says:

    חולק עליך שוב, תמריץ. עימות בין ארצות הברית לרוסיה משפר את כח המיקוח של ישראל כלפי שתיהן. כמובן שזה מותנה בכך שהשילטון בישראל לא יהיה בידי מגלומן הזוי כמו ברק ו/או יורשיו שרון ואולמרט אלא בידי שחקן מדיני כמו נתניהו.

    אהבתי

  10. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    מדוע הפיליפינים החליטו לנטוש את אמריקה ובחרו בסין ורוסיה

    http://www.xn--7dbl2a.com/2016/10/21/%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%A8%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F/

    אהבתי

  11. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    אני מאוד אוהבת את ההבחנה שעשית בין מדיניות חוץ מוסרנית של הימין, לו אין בעייה להשתמש בכוח ברוטלי בכדי להביא את הטוב והאור לעולם, לבין מדיניות החוץ המוסרנית של השמאל, הסובלת מקונפליקט פנימי קשה בין הרצון לתקן את העולם לבין התיעוב מעצם השימוש בכוח ברוטלי.
    בהחלט יתכן שקונפליקט פנימי זה יכול להסביר את השיתוק / ההססנות של אובמה בנושאי חוץ, או את מדיניות הצעד קדימה – צעד אחורה שלו.

    אבל איני מקבלת את התפיסה שיהיה טוב לישראל אם קלינטון תתגלה כ"שפוטה" של המפרציות. אמנם נכון שלישראל ולמפרציות אויב משותף, ומטרה משותפת לעצור את האיראנים, אבל האויב של אויבי אינו בהכרח ידידי. למפרציות יש גם אינטרס להוכיח לבני עמם, ולכלל העולם הערבי והמוסלמי, שהן אלו שיצליחו לפגוע בפולש היהודי לשטחי המוסלמים, ושלא הפקירו את הפלסטינים לגורלם, אלא עזרו להם. תחנות אל ג'זירה ואל ערביה, המשקפות את עמדת השלטונות של סעודיה וקאטר, מקפידות לכלול בשידוריהן מינון גבוה של תעמולה אנטי ישראלית שקרית וארסית. לא רלוונטי האם הן עושות זאת מנימוקים לאומניים או מאמונה בתיאולוגיה מוסלמית או בשל כניעה לדעת הקהל שלהן. יהיה להן אינטרס ללחוץ על קלינטון גם להחליש את האיראנים וגם "להושיע" את הפלסטינים על חשבון ישראל.
    גילוי ויקיליקס שהילארי קלינטון אמרה שהסכם שלום מדומה בין ישראל לפלסטינים יותר טוב מכלום, הוא בעיני תמרור אזהרה מהבהב. טוב למי? מדוע? אם אני מפרשת משפט זה נכון משמעו הוא שטוב שישראל תיכנע לדרישות הפלסטינים, למרות שברור מראש שלא תקבל בתמורה שום שלום. כלומר, נכונות לפגוע קשות באינטרסים של ישראל, בכדי לקדם את האינטרסים של ערביי האזור.

    #################################################

    לדניאל,

    לו יכולתי לבחור בין סיוע צבאי מאוד נדיב של ארה'ב לישראל לבין הפסקה מוחלטת של תשלומי ארה'ב לאונר'א (הקרן להנצחת בעיית 'הפליטים' מאמצע המאה הקודמת ולעידוד הילודה בעזה) ולמטרות אנטי ישראליות אחרות – לא הייתי מתלבטת זמן ממושך.
    הסיוע של ארה'ב לתעשיות הנשק שלה, ודרכן גם לישראל, מהווה פיצוי חלקי בלבד לנזקים שגרמה ושגורמת לנו מדיניות החוץ של ארה'ב במזרח התיכון. אנחנו נוכל להסתדר גם בלי הסיוע הכספי האמריקאי (בתנאי שלא יוכרז עלינו אמברגו נשק, ונוכל לקנות נשק גם מארה'ב), ואילו אויבנו הרבה יותר יתקשו להסתדר מאיתנו ללא הסיוע האמריקאי.
    בנוסף לכך, ישראל נאלצת לשלם מחירים גבוהים עבור "מתנות החינם" מהאמריקאים.

    נדמה לי שדווקא מדיניות חוץ מאוד בדלנית של ארה'ב, שתהייה מוכנה למכור נשק למי שיכול לשלם תמורתו, הייתה משרתת אותנו טוב יותר.

    #################################################

    הערה צדדית לויכוח בין חייל ותיק לתמריץ:

    איני משוכנעת, מעבר לכל ספק סביר, ששר הביטחון הנוכחי של ישראל אינו משרת את האינטרסים של פוטין ואוליגרכים התומכים בו.
    מצד שני, גם איני משוכנעת שבכירים רבים של מערכת הביטחון הישראלית, ובכירים רבים בדימוס, אינם "שפוטים" נרצעים של האמריקאים.
    למרות שאין לי כמובן הוכחות לחשדות, האולי פרנואידים, האלו.

    מכאן, יתכן שיכולת התמרון של ישראל בין האמריקאים לבין הרוסים תושפע גם מתמרונים בפוליטיקה הפנים ישראלית, והצלחתם היחסית.

    אני מתנחמת רק בעובדה שאני בטוחה שנתניהו מנסה לשרת כמיטב יכולתו את האינטרסים של ישראל, ורק שלה. יתכן כמובן שהוא טועה, אך ברור שאינו משרת נרצע של מעצמה כלשהי.

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    אני תוהה האם מישהו בשב"כ באמת עוקב כמו שצריך אחרי ליברמן.

    פירשתי את דברי קלינטון על תהליך מדומה כתהליך שמבחינת שני הצדדים לא מקדם כלום, אבל לפחות יוצר אווירה פחות אלימה.

    אהבתי

  13. חייל זקן Says:

    קמיליה, עדיף שר ביטחון נבל על שר ביטחון הדיוט.
    תמריץ, כבר שכחת את "קורבנות השלום"?

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    לא שכחתי.. הילארי מן הסתם כן.

    אהבתי

  15. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    פרשנותך לדברי הילארי קלינטון אינה עומדת במבחן ההיסטוריה הישראלית – פלסטינית.
    כל פעם שהחל מו'מ ביננו, מפלס הטרור / מס' הנרצחים הישראליים, עלה. הן מצד החמאס ושות' שניסו לפוצץ את התהליך, והן מצד תומכי אש'פ שהאמינו שהגברת הטרור תניע את הישראלים לבצע וויתורים נוספים. כלומר, הטרור כקלף מנצח במו'מ.
    דווקא כאשר לא מתקיים שום מו'מ – הטרור מבעבע על אש קטנה בלבד. וזהו כנראה ההסבר לשקט היחסי בתקופות שלטונו של נתניהו.

    קשה לי להאמין שהילארי קלינטון אינה מודעת לעובדה זו, וחושבת שבזכות קיום תהליך מו'מ האווירה תהפך לפחות אלימה.
    מכאן, אני ממשיכה להחזיק בפרשנותי המחמירה לדבריה, ולא מאמצת את פרשנותך מקילה.

    אגב, במאמר (המעניין) אליו הפנה אחיתפל הגלני על הפיליפינים, מוזכרת השפעת אובדן האמינות של ההרתעה האמריקאית, בתקופת אובמה, על החלטת הפיליפינים להתנתק מחסות ארה'ב ולעבור לחסות סין.
    נדמה לי שבעבר התדיינו גם על החלטת אובמה שלא לתקוף את סוריה, לאחר שהמשיכה להפעיל נשק כימי, "רק בגלל שקודם אמרנו שנתקוף את סוריה".

    אהבתי

  16. קמיליה Says:

    לחייל זקן,

    כתבת 'עדיף שר בטחון נבל על שר בטחון אדיוט'. האם תוכל להרחיב ולהסביר למה כוונתך?

    פרט לליברמן, אני יכולה לחשוב רק על שר הביטחון אחד החשוד כנבל – משה דיין. מספר ההרוגים + השבויים + הפצועים קשה בתקופתו הגיע למספר בן 5 ספרות. נדמה לי שיותר מכל שרי הביטחון, האולי אידיוטים, גם יחד.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    ביבי אגב שיבח את אובמה על הוצאת הנשק הכימי מסוריה ואין ספק שבראיה ישראלית זה היה הרבה יותר פרודוקטיבי מסתם תקיפה קצרת טווח.

    אהבתי

  18. חייל זקן Says:

    קמיליה, כתבתי הדיוט ולא אידיוט. אני מכיר את בוגי אישית ויכול להעיד שאינו אידיוט (=טיפש) כלל. התואר הדיוט מוצמד לאדם שאינו בקיא בתחום מסוים ובמקרה של בוגי מדובר בחוסר כשירות בתפקידי פיקוד בכירים ובפוליטיקה/מדינאות. מבחינה ערכית בוגי הוא אחד היותר מוצלחים שהגיעו לתפקידי פיקוד בכירים בצה"ל ובפוליטיקה והוא ההיפך הגמור מליברמן שלכל אורך דרכו הציבורית עסק ברדיית דבש. למרות שליברמן נכנס לנעליים קטנות מאד איני רואה סימנים לכך שהוא מבין את הפגמים במערכת שהוא מופקד עליה וממילא אני מפקפק ביכולתו לשפר אותה. היתרון היחיד שלו שאינו שותף לפרדיגמות שבוגי טיפח בקנאות ישועית ויתכן שההידרדרות של צה"ל לפחות תואט.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    תרשים מעניין מאין כמוהו על הבחירות בארה"ב:
    ‏קרא את הציוץ הזה של ‎‎@OrenNahari: ‏https://twitter.com/OrenNahari/status/789818185973456896?s=09

    אהבתי

  20. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    לתמריץ,

    ניתן לטעון שגם עידוד 'האביב הערבי' שירת היטב את האינטרסים של ישראל, להעסיק את כל אויבייה במלחמות אינסופיות.

    מנקודת מבט ישראלית צרה גם טוב שהפיליפינים החליטו להתנתק מארה'ב. אנו אדישים למחיר שינויי נאמנויות במרחק אלפי ק'מ מארצנו, ויתכן שבעקבות זאת האמריקאים, שיפחדו שהפיליפינים הם רק סנונית ראשונה, יקפידו יותר לשמור את בני חסותם (כולל ישראל) מרוצים.

    #################################################

    לא קשור לנושא

    החלטה של הונגריה לפתוח משרד לקליטת מהגרים נוצרים, הנרדפים בשל דתם.
    הן מסיבות הומניטריות (הנוצרים הם כיום המיעוט הנרדף ביותר בשל דתו באפריקה, באסיה ואפילו במחנות קליטת המהגרים באירופה) והן מסיבות אינטרסנטיות (מהגרים נוצרים, בניגוד למוסלמים, נוטים להשתלב היטב בארצות אליהן היגרו).
    מדיניות זו של הונגריה מעוררת, מסיבות שאינן לגמרי ברורות, גינויים באיחוד האירופי. [נושא המזמין השערות וספקולציות]

    בעיני, עדות נוספת לחשיבות שמירת הריבונות של כל מדינה להחליט על עתידה וההתנגדות להקמת "מדינת על' אחת.

    http://www.meforum.org/6327/hungary-persecuted-christians

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    העניין ההונגרי נראה לי סתם גימיק. האם יקלטו את הנוצרים של אפריקה? מסופקני.

    אהבתי

  22. יאיר Says:

    סיימתי לקרוא את הביוגרפיה של בן גוריון ואשמח לשתף אתכם בתובנות שלי. אני אציג אותם מנקודת המבט הנוכחית, כלומר מהווה אחורה לעבר, ומאיך שחשבתי קודם לאיך שאני מבין זאת אחרי קריאת הביוגרפיה:

    1. האביב הערבי שינה לראשונה את המפה הערבית באזורנו – לא נכון. העולם הערבי השתנה רבות גם בעבר. האביב הערבי הוא אקורד נוסף בשירת הברבור שלו. המלחמה בישראל היא רק מעטה עשן לקריסה המתמשכת הזאת.

    2. אהוד ברק הפיל במעשיו את מפלגת העבודה ומאז אין לה תקומה – לא נכון. מפלגת העבודה נפלה מאז שבן גוריון עזב אותה ובמובנים רבים הוא עצמו הרס אותה בכהונתו האחרונה. מי שיקרא את תיאור הסכינאות בתוך מפא"י במהלך הדיונים המפלגתיים (למשל התקפות שרת וגולדה על בן גוריון) יבין את עומק הנפילה. פרשת לבון היתה התחלת הסוף של מפא"י/המערך/העבודה.

    3. נתניהו הוא מגלומן/רואה עצמו נציג ההיסטוריה היהודית וכו'… – מקריאת הביוגרפיה נראה שמדובר בשטות רצינית. מי שקרא איך בן גוריון חשב והתנהג מבין שהטענה הזאת מגוחכת בעליל. בן גוריון וחבריו היו מגלומנים בכמה סדרי גודל יותר.

    מה הביוגרפיה חיזקה אצלי?

    4. ארה"ב לא מצליחה להבין את האזור – נכון מאוד. נכון גם עבור נשיאי אמריקה בעבר וגם הנוכחי. הם מנסים לממש חזון שלהם ללא שום קשר למציאות.

    5. אנחנו לא צריכים להתעסק יתר על המידה בחזון עבור האזור. צריך לפרק איומים מתקרבים, צריך ליצור בריתות שמקדמות אותנו, אבל העיקר צריך להיות קידום עצמנו. בתרבות, בחינוך, בכלכלה, בתעשיה, במדע, ביזמות ובדמותה היהודית וצדקת דרכה של המדינה. שם צריך לשים את משאבינו.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    תודה, יאיר.
    תמיד תהיתי איך הפרק האחרון בחייו של בן גוריון שהקים רשימה קטנה משלו, נשכח לגמרי.
    אין ספק שהעולם הערבי כבר ידע טלטלות מטורפות שנשכחו. עם זאת למיטב זכרוני משהו כמו מלחמת האזרחים בסוריה עוד לא היה.

    אהבתי

  24. יאיר Says:

    חסידי המופתי הירושלמי חיסלו משפחות פלסטיניות מתנגדות, אסד האב הפציץ אזרחים סורים, במלחמת האזרחים בלבנון נלחמו עדות שונות עד זוב דם (ולא הזכרנו את רצחנותם של קדאפי וסדאם חוסיין), אבל נכון שמלחמת האזרחים בסוריה היא עליית מדרגה. כמותית אך לא איכותית.
    וזאת תובנה נוספת העולה מהביוגרפיה: כל הסכם עם מדינה ערבית הוא הסכם עם השלטון ולא עם האזרחים. האזרחים נשארים נאמנים לתרבותם, לאמונותיהם ולתחושות הבטן שלהם. הם לא קונים את רצונות השלטון שמעליהם.
    היתרון בשלום עם מצרים הוא שהשלטון והאליטות חזקים מספיק בשביל לכפות רצונם על האזרחים.

    אהבתי

  25. יאיר Says:

    גם שוכחים ששרידיה של רפ"י הפכה ל"רשימה הממלכתית" שבתורה הצטרפה לחירות להקמת הליכוד.
    כך שבקירוב מסויג בן גוריון גם העלה את הימין לשלטון.

    אהבתי

  26. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    אומנם בן גוריון היה מגלומן, אבל אל תשכח מאיפה הוא הגיע ומה היה הרגע. הוא ומעטים היו צריכים במו ידיהם להקים מדינה כשרוב מי שהגיע אליה לאחר מכן לא היה בעל יכולת לתרום למנהיגות, פליטים נרדפים חסרי כל. היה לו חזון בתקופה שלא היה כלום לכן היה עליו לבצע החלטות דיקטטוריות.

    אהבתי

  27. גיא Says:

    לא קשור לנושא,

    די יידישע קאמפאניע: פלוגת בוטווין במלחמת האזרחים בספרד

    שמונים שנה להקמת הפלוגה היהודית, על שם בוטווין כחלק מהבריגדות הבינלאומיות שלחמו נגד ההפיכה הפשיסטית בספרד.
    לאחר יותר משנת לחימה, וכאות כבוד למספר העצום באופן יחסי של מתנדבים יהודים – כשבעת אלפים – הוחלט להקים פלוגה מיוחדת במסגרת הבריגדות הבינלאומיות, שתקרא על שמו של נפתלי בוטווין, קומוניסט יהודי בן שמונה עשרה שהוצא להורג בפולין. בין הלוחמים בפלוגה היהודית היו גם מתנדבים רבים מארץ ישראל, יהודים וערבים.

    במאי: ערן טורבינר

    אהבתי

  28. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    When I used Skype Translator in December last year, it was breathtaking. I held a conversation with a native Spanish speaker in spite of not speaking a word of Spanish.

    Since then, Skype Translator has added more languages—it now speaks Mandarin and Italian in addition to English and Spanish—and in instant messaging it handles many more, some fifty in total, including Klingon.

    http://arstechnica.com/information-technology/2015/05/skype-translator-preview-now-open-to-all/

    אהבתי

  29. גיא Says:

    למותר לציין שאיני מזדהה כלל עם בוז לבורגנות ומהפכות סוציאליסטיות אלא רק נותן כבוד לקטע מההיסטוריה היהודית שהושתק והוצנע בזמנו ובשנים הראשונות של המדינה (ואולי בצדק) אבל כיום אין סיבה.

    אולי כמו שכתב תמריץ בפוסט "הטעויות של השמאל והטעויות של הימין"

    "אני חושב שהימין טועה בהבנת דברים מודרניים, כי חשיבתו שמרנית ומבוססת על העולם כפי שהיה פעם, ואילו השמאל טועה בהבנת דברים טרום מודרניים, כי חשיבתו חדשה ומבוססת על תפיסה חדשה ומתקדמת של העולם. כך למשל השמאל שוגה לחלוטין בהבנת המזרח התיכון ואנשיו, כי המזרח התיכון לא עבר תהליכים של מודרנה, ולכן לשמאל אין כלים להבין אותו. מצד שני, הימין שוגה בהבנת מדיניות מוניטרית בת זמננו, כי היא דבר מודרני ביותר."

    נראה שהימין טעה בזמנו בהבנת כל הסכנות של הפשיזם המודרני והשמאל הבין יותר. לעומת זאת , במדינות כלכלית אי אפשר ממש לערוך הקבלה.

    אהבתי

  30. יאיר Says:

    ממש לא באתי לשפוט את בן גוריון.

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    גיא, תודה על הציטוט אבל אין צורך בהתנצלויות – כבוד למשפחה לפני הכול זהו גם ערך ימני/בורגני.

    אהבתי

  32. יאיר Says:

    גיא, לא כולם ערים לקשר המשפחתי שלך לאותם מתנדבים.
    ובכלל היום נהוג "גילוי נאות" עבור כל דבר קטון כגדול 🙂

    אהבתי

  33. גיא Says:

    נכון ותודה. אבל עכשיו שאחרי שמונתי מטעם הבלוג לדוברה הלא רשמי תנועת של MMT הישראלית אני לא רוצה לתת פתח לנשמות הטובות שינסו לבטל את תוקפה בהאשמות של אג'נדה פוליטית נסתרת כיביכול.

    מלבד זאת סבורתני שMMT היא סט כלים כלכלי שיכול לשמש
    מדיניות מאקרו כלכלית יעילה במשטר של שערי חליפין ניידים מהקצה השמאלי של הסקאלה הכלכלית לקצה הימיני עם ממשלה מיניארכסטית שומרת לילה קטנטנה וכמובן כל מה שבאמצע….

    אהבתי

  34. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    אחרי כשלון מוחלט של הסקרים בבחירות בישראל ובברקזיט
    קצת מגוחך לומר שהסיפור באמריקע גמור.

    גואייה הגילוני,
    הבמאי של הסרטון שהבאת, ערן טורבינר, שכב עם שימי חש במארבים בשקם בצאלים במשך שנים..
    אדם גדול
    אך אולטרה סמולן אנטי ציוני משכמו ומעלה
    מכאן החיבור למלחמה נגד הפשיזם

    בבלכה

    שימי ח.

    שימי חש.

    אהבתי

  35. גיא Says:

    שימי ,
    ידוע(חוץ אולי מהשכיבה במארבים אבל אני לא מתערב בעניינים של אחרים ).
    עוד בנושא :
    מי היו הקומוניסטים שהצטרפו לבריגדות הבינלאומיות בספרד
    ==================

    אהבתי

  36. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    שימי, אי אפשר להשוות כשלון מוחלט של הסקרים בבחירות בישראל ובברקזיט לסקרים באמריקקה. אם 538 הצליח לדייק ב 49 מדיניות מתוך 50 ב 08 ו 50 מ 50 ב 12 אז 16 גמור.

    בוז לבורגנות

    אהבתי

  37. ד Says:

    גיא, תודה רבה על הלינקים לגבי המתנדבים היהודים הקומוניסטים בספרד. זה משמ מרתק בעיניי !! לא זכור לי לעולם שזה פורסם איפשהו.
    תמריץ, זה נראה לי סקופ לאומי פה בבלוג הזה.

    חברים, השערורייה החדשה של טראמפ – הודיע שאם ייבחר אז ב-100 הימים הארשונים שלו הוא יתבע את כל הנשים שהתלוננו על הטרדה מינית שלו.
    גבולות האבסורד ממשיכות להימתח כל יום מחדש איתו….

    אהבתי

  38. קמיליה Says:

    ליאיר,

    כתבת שבן גוריון וחבריו היו מגלומנים הגדולים בכמה סדרי גודל מנתניהו.
    משפט שלא ברור לי. נתניהו בכלל לא נתפס בעיני כמגלומן בנוסח 'אור לגויים' של בן גוריון אלא כממשיך מסורת החרדה הקיומית היהודית. לתפיסתי, אלו שני הפכים ולא שינוי כמותי של סדרי הגודל.
    האם תואיל להרחיב יותר על נושא המגלומניה? הנושא מרתק בעיני ואיני מכירה אותו מספיק.

    אגב, אני דווקא בעד שתשפוט את בן גוריון. ואת כל אדם אחר ששווה להתעמק בביוגרפיה שלו. רצוי רק שהשיפוט ישתדל להיות הוגן. איני מבינה את הרתיעה מלשפוט. הרי כל ביוגרפיה היא למעשה גם שיפוט, וכל קורא ביוגרפיה הופך לשופט של השופט.

    על איזו ביוגרפיה של בן גוריון אתה ממליץ?

    ##################################################

    יש בעיני מכנה משותף, או חוט מקשר, בין נושאים רבים שהועלו לאחרונה בבלוג:
    – ה'מגלומניה' של בן גוריון וחבריו (ושל נתניהו?)
    – רעיון 'המזרח התיכון החדש' של שמעון פרס ושותפיו לדרך אוסלו
    – התנדבות היהודים הקומוניסטים, מארץ ישראל ומארצות אחרות, למלחמה בבורגנים ובפשיסטים בספרד
    – מדיניות חוץ מוסרנית של ארה'ב – הן של הניאו-קונסרבטיבים הימניים והן של הדמוקרטיים השמאלנים (ושל אובמה?}

    המכנה המשותף הוא השפעת הרעיון היהודי של 'תיקון עולם'.
    ככל שתנועת 'תיקון העולם' רדיקלית וכוללנית יותר בשאיפותיה וביומרותיה, כך אחוז היהודים בקרבה יהיה גדול יותר. מעל ומעבר לכל פרופורציה שלהם באוכלוסייה.
    לדוגמא, אחוז היהודים האדיר בקרב התנועה הניאו-קונסרבטיבית בארה'ב, ובקרב תומכי סנדרס והסוציאליסטים הקיצונים ממנו.

    המעניין הוא שאפילו יהודים אתאיסטים מוצהרים, כמו הקומוניסטים, למעשה נותנים לרעיון הדתי בבסיסו של 'תיקון עולם' להכתיב את חייהם.

    בעיני, במאזן התועלות והנזקים שהביאה היהדות לאנושות – הרעיון הסופר מגלומני של 'תיקון עולם' נמצא בראש טור הנזקים.

    הדבר מתקשר גם למאמרו האחרון של אורי כץ, מדעת מיעוט, על נסיונות למיגור העוני [למי שלא קרא- מאוד מומלץ].
    מה שבאמת יכול לעזור לעניים הוא נסיונות צנועים להביא לכל מיני שיפורים קטנים, לאחר יבוצעו נסויים קפדניים וכל ההתאמות המקומיות הנדרשות, ולא צעדים מגלומנים הנגזרים מהשקפות עולם אידיאולוגיות כלליות.

    אהבתי

  39. גיא Says:

    מי שטוען שכל צעד של מדיניות מאקרו הוא 'צעד מגלומי' לא יכול
    מבחינה לוגית להיות חף מהשקפת עולם אידיאולוגית כללית.
    ממליץ בחום על תגובתי לאותו מאמר של אורי כץ.
    באותו סרטון תגובה מצטט מוסלר פילנטרופ אמריקאי ידוע
    שאומר שאי אפשר לפתור בעיות מאקרו ברמת המיקרו.

    אהבתי

  40. קמיליה Says:

    לדובר תנועת MMT הישראלית,

    המרצה בסרטון, שהבאת לפוסט הקודם ולבלוג דעת מיעוט, טען שהתנגדות הממסד הכלכלי לרעיונות MMT אינה רציונלית. הוא הסביר אותה בטפשותם וקשיי ההבנה שלהם.

    קטונתי מלשפוט מחלוקת בין כלכלנים (פרט לרתיעה אוטומטית ואברסיה לכל ריח, ולו קלוש שבקלוש, של קומוניזם).
    אבל, אם הוא צודק בטענתו שההתנגדות אינה רציונלית – אני מציעה לחקור אלטרנטיבה להסבר של טיפשות. 'הסבר' שבעיני בד'כ לא מסביר כלום

    יתכן, והרתיעה הלא רציונלית מהגדלת הגרעון / החובות / הוצאת כספים – נובעת מהשפעות דתיות פרוטסטנטיות.
    דת זו למעשה מגנה "בזבוז" ראוותני של כסף, אפילו כסף השייך לאדם ולא הושג מהלוואות, ומקדשת חריצות, עבודה קשה וצבירת חסכונות. בעיניה "בזבוז" כסף שהושג מהלוואות הוא חטא מוסרי, ו'חסכנות', ואפילו קמצנות, הן סיבות לגאווה.

    מיותר לציין שכפי שיהודים אתאיסטים מושפעים כנראה מהרעיון הדתי של תיקון עולם, כך גם מרקל ובכירי הבנקאות הגרמנית / האירופית, גם אם הם אתאיסטים, מושפעים כנראה מרעיונות פרוטסטנטים.

    איני בטוחה בהשערה זו, אך מציעה לחקור אותה, ולו בכדי לפוסלה.
    במילא תנועה המעוניינת להתקדם אמורה להשקיע מאמצים רבים בהכרת אויביה והבנת מה שמניע אותם.

    מנסיון ישראלי – מי שמסביר את ההתנגדות לו ב'טיפשות' התהומית' של הצד השני – בד'כ ממשיך להיכשל שוב ושוב, ולא מצליח אפילו להבין את הסיבות לכשלונותיו. שלא לדבר על העדר כל יכולת לשנות את המצב ולהצליח.

    אהבתי

  41. גיא Says:

    הדובר הציג מספר פעמים את העמדה שמציגה השפעות חשיבה מטאפורית על הבנת העולם וקבלת החלטות. המטאפורה המרכזית המוטעית היא שחובות של מדינה הם כמו חובות של הפרט. איני רוצה לטחון מים ( מטאפורה) ואומר שבניגוד לניסיון של אותה כת משיחית ישראלית אמ.אמ.טי שהיא תיאוריה מדעית המעמידה עצמה להפרכה מביאה הוכחות בשטח להצלחתה. בין השאר הניבוי על קריסת האירו ב1996.

    טוב , זהו . בנתיים.הדובר צריך קצת שנץ.

    אהבתי

  42. קמיליה Says:

    לגיא,

    לא טענתי שכל מדיניות מקרו, כשלעצמה, הופכת לנסיון ל'תיקון עולם'.
    בד'כ מדיניות מקרו כלכלית היא חלק מהנסיונות, המאוד לגיטימיים, ליצור שינויים חיוביים ולשפר את המצב. אין לי התנגדות לרפורמות, רק לנסיונות ליצור מהפכות.
    על אחת כמה וכמה שאיני תופסת כל צעד זהיר ומדוד, שתוצאותיו נבחנות בקפידה לפני ביצוע צעד נוסף באותו כיוון, כצעד מגלומני.

    אהבתי

  43. קוהלת Says:

    לליברלים הערבים לא היה סיכוי
    צבי מזאל | 21/10/2016
    הוגי דעות ליברלים שניסו לקדם רפורמות במרחב הערבי-האסלאמי נכשלו שוב ושוב, וגם התקוות שנתלו ב'אביב הערבי' התנפצו על קרקע המציאות. שגריר ישראל במצרים לשעבר כותב על ספרו החדש של השגריר הנוכחי

    http://mida.org.il/2016/10/21/%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99/

    אהבתי

  44. יאיר Says:

    לקמיליה,

    קטונתי מלשפוט את בן גוריון ולו בגלל שבגללו קמה המדינה ובחישוב הרווח וההפסד נמחלים כל חטאיו הקטנים.

    את נושא המגלומניה הבאתי רק בשביל להשוות לתפיסות עכשוויות (למשל כלפי נתניהו). ההשוואה מנסה להצביע על האבסורד שבהגדרת נתניהו כמגלומן ועוד בידי השמאל.

    המגלומניה של בן גוריון באה לידי ביטוי ברדיפה שהוא רדף את פנחס לבון. זאת לא הייתה רדיפה שמקורה פוליטי (אף שהיא התפתחה לשם) אלא מתוך אובססיה של צדק. המגלומניה הזאת גם באה לידי ביטוי בהתפטרויות התדירות שלו ובאיומים הקבועים שלו על התפטרות אם לא תתקבל עמדתו. את מבינה למשל שנתניהו לא יכול להשתמש בנשק ההתפטרות ככלי לקדם את מטרותיו? בן גוריון עשה שימוש קבוע בכך. הוא וסובביו היו בטוחים שבלעדיו המדינה תתפרק. מה שכמובן לא קרה. כאשר הוא רץ בצורה עצמאית בראש רפ"י הוא קיבל רק 5 מנדטים ומפא"י די שמרה על כוחה. כלומר למעשה כוחו הגיע מהמנגנון המפלגתי כאשר הוא וסובביו היו בטוחים כי להפך.

    אני מכיר רק את הביוגרפיה שכתב מיכאל בר זוהר אבל אולי יש נוספות. הגיעה לידי הנוסחה המקוצרת שהיא רק כרך אחד. המקור היה שלושה כרכים. קראתי בעבר היסטוריה פוליטית של קום המדינה אבל מי זוכר את כל ההבדלים בין המפלגות השונות. דרך הביוגרפיה מתקבלת המחשה של ההבדלים בין הסיעות והמפלגות הללו.

    מקווה שאני לא נשמע מגלומני, אבל יהודי ללא תיקון עולם זה כמו מכונית בלי גלגלים, כלומר חתיכת פח (או פיברגלס במקרה של רום כרמל).
    נכון שהיהודים הקומניסטים, האנרכיסטים וכיום הליברלים האמריקאים, הם חסרי הגה, אבל הם לפחות מכונית.
    אני דווקא מוכן להתחבר לתיקון העולם של בן גוריון (ובוודאי שלתיקון העולם הצנוע של ביבי שהוא הנגזרת הכלכלית והפיתוחית של תיקון העולם של בן-גוריון). אני מוכן גם להתחבר לתיקוני עולם של יהודים אנרכיסטים או סוציאליסטים אבל אני חש במשב רוח מאוד אנטי-יהודי מהם ולכן אני לא מתחבר אליהם. לטעמי הפרטיקולרי, תיקון עולם יהודי שתכליתו היא ביטול הלאום היהודי הוא לא כוס התה שלי. לעומת זאת הציונות היא תיקון עולם שהוא כל-כולו (או רוב-רובו) פנים-יהודי. ושם מקומי.
    אני מבין את חששך מ"חולמי החלומות" הללו אבל ללא חלומות מה אנחנו? i-קוף גרסה 7? את לא רואה את הטוב שחולמי החלומות הביאו לנו.
    צריך לדעת ולנווט בין החלומות לבין הקרקע.

    אהבתי

  45. יאיר Says:

    אי אפשר להתגאות באחוז יהודים מכלל מקבלי פרס נובל ובאותה נשימה להאשים את "יהודי תיקון העולם". זה שני צדדים של אותו המטבע

    אהבתי

  46. אוריהיפו Says:

    ד
    ומדוע מטרידה אותך בחזון מאה הימים של טראמפ הטענה שלו שיתבע את כל אותן הנשים? הוא נותן להן להבין שאז הם יעמדו בבית משפט מול נשיא נבחר, שיחשבו על זה לפני שהן מזבלות. אם אחדות מהן ימשכו את הטענות שלהן זה יעיד על כך שהתדמית שלו הוכפשה ויחזיר אליו אנשים שהתרחקו. זה ישכנע שאולי באמת הטענות שלו כלפי הליברלים יש בהן אמת.

    אהבתי

  47. ד Says:

    ללא חלומות לא הייתה הציונות ולא היינו יושבים היום פה בארץ ישראל מקלידים בנוחות הבורגנית שלנו כל מיני "שפיטות" על היהודים ההם שעשו תיקון עולם ליהדות עצמה אחרי 2000 שנות גלות.

    אהבתי

  48. גיא Says:

    ד, בכיף. אם הנושא מעניין חפש מידי פעם "מדריד לפני חניתה" , היה על הסרט קטע שהבאתי מלונדון וקירשנבוים לפני 10 שנים. הסרט עצמו מוקרן כפי שאני רואה מידי פעם בסינמטקים.

    קמיליה , אהה , בסדר. אני הסקתי את אשר הסקתי מהפיסקה האחרונה שכתבת:
    "מה שבאמת יכול לעזור לעניים הוא נסיונות צנועים….. .. במיקרו
    "ולא צעדים מגלומנים הנגזרים מהשקפות עולם אידיאולוגיות כלליות." … במאקרו.

    כשברור שבאירופה יש אבטלה-אינפלציונית(*) כשיש שם את כל המשאבים הראליים (האמתיים) לתעסוקה מלאה (כפי שהיו בארה"ב זמן המשבר הגדול) ורק חסרים להם המשאבים הנומינליים משום שהממשלים מתבלבלים בין המפה המטפורית שלהם לטרטוריה.

    (*) מונח חדש שהמצאתי.

    אהבתי

  49. חכם גמליאל Says:

    יאיר, בן גוריון היה מאו טסה טונג בתקופה שהפוליטיקלי קורקט לא היה קיים. השמש של המדינה, נערץ. זו היתה תקופה אחרת. צריך לשפוט דברים על פי הרקע הזמן. אפילו תיקון עולם נעשה היום בעזרת קנביס.

    אהבתי

  50. שימי חש Says:

    חייבים לציין שהמוטרדות ( לכאורה) של טראמפ בהחלט שוות ( לכאורה) הטרדה. אז אני בעדו.

    גואייה הגילוני
    אני ממש מתרגש בשמו של טורבינר שאתה עוקב ובקיא בסרטיו. מסרתי לו

    אהבתי

  51. גיא Says:

    ש שי שימ שימי סופרסטאר
    טורבינר הוא הבמאי של הסרט על המתנדבים היהודים לבריגדות
    -מדריד לפני חניתה. סבתא שלי ז"ל שם בסרט אז אני עוקב מידי פעם.
    את הסרטון על הקמפיין באידיש לשמונים שנה לפלוגה היהודית לעיל
    קיבלתי ממנו המייל הבוקר. אני כנראה ברשימת התפוצה.

    תמסור גם דש.
    חש.

    אהבתי

  52. שימי חש Says:

    גוייאה האחיתופלי
    ידעתי שזורם בעורקיך דם אנרכיסטי פסוודו-קומוניסטי סמי-סוציאליסטי אולטרה-מוניטרי

    בבלכה

    אהבתי

  53. ד Says:

    תמריץ, מצאתי משהו בשבילך. מחקר של חברת מקינזי על עתיד התחבורה.

    https://www.bbhub.io/bnef/sites/4/2016/10/BNEF_McKinsey_The-Future-of-Mobility_11-10-16.pdf

    אהבתי

  54. ד Says:

    מומלץ לכולם – מצרף לכם לינק לאחת הכתבות היפות שקראתי בזמן האחרון (קצרה יחסית) לגבי הקושי של בני האדם לשנות את דעתם.

    http://www.collaborativefund.com/blog/whats-something-you-strongly-believe-thats-likely-wrong/

    קמיליה, משהו מהכתבה בנוגע לנושא שדיברנו לא מזמן לגבי קבלת החלטות:
    "Admitting you’re wrong about something you believe means admitting you haven’t fully thought things through. And while most of us are OK being told we don’t know everything, being told we have a lazy thought process is hard to interpret as anything but an insult."

    אהבתי

  55. תמריץ Says:

    תודה ד על הקישורים המעניינים.

    אהבתי

  56. קמיליה Says:

    לגיא, בנושא ההתנדבות לבריגדות הבינ'ל בספרד

    הסרטון השני, על מי היו המתנדבים לספרד, מטהר כנראה את הסבתא שלך מאשמה חמורה.
    אנו נוטים לשכוח ששנות המלחמה בספרד חופפות לשנות המרד הערבי הגדול נגד השלטון הבריטי, ונגד היישוב היהודי והמשך מדיניות הספר הלבן ועליית יהודים לארץ. 1936 – 1939.
    הפלעסטינישע קומוניסטישע פרטיי (הם בחרו במכוון שם באיידיש בכדי להבהיר את התנגדותם לציונות ולשימוש בעברית) בתקופה זו, תמכה בערבים במלחמתם בציונות, בעלייה וביישוב היהודי. למעשה הם צייתו בהכנעה לתכתיב סטלין, שמש העמים, ולמדיניות הערבית שלו. מדינות שתפסה את היישוב היהודי במזרח התיכון כנטע זר אימפריליסטי.

    אלמנט המוזכר מאוד בחטף בסרטון שהבאת, שטען שהמפלגה הקומוניסטית בארץ אולי לא תמכה ברצח של יהודים אבל בהחלט תמכה בטרור הערבי, בהריסת בתים ודברים דומים.
    מכאן, אם המתנדבים לספרד היו ברובם אלו שיצאו או הוצאו ממפלגה נאלחת זו, הסבתא שלך גילתה שכל ישר ומוסריות, שלא היו בקרב הנשארים שצייתו לתכתיבי המפלגה, ונותרו בארץ להילחם באימפריליזם הבריטי וביישוב היהודי גם יחד.

    —————————–

    אגב, לנושא MMT – אני הצלחתי, אם כי בקושי רב, להבין את ההבחנה בין חוב של אדם פרטי לחוב של מדינה במטבע שלה עצמה.
    אבל איני משוכנעת שלותר, קאלווין ושאר הוגי הפרוטסטנטיות התייחסו בכתביהם להבחנה שכזו. מכאן, אני דבקה בהצעתי לחקור יותר לעומק כיוון התנגדות דתי אפשרי זה.
    למעשה, אני כנראה דבקה בנטייתי לתת עצות שאף אחד לא ביקש ממני. 😊

    אהבתי

  57. א Says:

    אם להתחתן, למה לא בשלישייה?
    אחרי ההכרה בנישואים חד־מיניים עולה דרישה להמשיך במהפכת הנישואים. הרי אין שום סיבה להגביל את הנישואים לשני אנשים

    http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3093790

    אהבתי

  58. קמיליה Says:

    ליאיר – נושא "תיקון עולם"

    ברור שהידע שלי ביהדות הוא מאוד שטחי.
    אבל נדמה לי שהרעיון המקורי של 'תיקון עולם' הוא רעיון בעל 'אופי בורגני' בעיקרו. הוא מתייחס לתמיכה בקידום רפורמות, ואי השלמה עם המצב הקיים באפס מעשה, אבל לא קורא למהפכות ולשינוי סדרי בראשית.
    כידוע, השלב הראשון של כל מהפכה הראויה לשמה הוא ההרס המוחלט של הקיים. כדברי האינטרנציונל הקומוניסטי המלהיב "עולם ישן עדי יסוד נחריבה". פעמים רבות מדי, זהו השלב היחידי שמהפכנים הצליחו לממש. אני משערת שזו לא כוונת הרעיון היהודי המקורי של 'תיקון עולם'.

    לתפיסתי, דווקא היהודים שהתנתקו מהדת היהודית ומהמסורת היהודית נשארו, מסיבה שאינה לגמרי ברורה לי, רק עם הרעיון 'תיקון עולם'. רעיון שעבר בקרבם טרנספורמציה לרעיון הדוחף לתמיכה במהפכנות ובהרס מוחלט של הקיים.

    אשמח לשמוע את דעתך, ודעת האחרים כמובן, על תזה זאת.

    ##################################################

    לד' – בנושא קבלת החלטות

    התעקשותי שלא להכיר בטעויות הנובעות מתהליכי חשיבה לקויים שלי היא ללא ספק נטייה הראויה לגינוי.
    אבל, המאמר אליו הפנת, ממקם אותי יחד עם כל שאר האנושות. אפילו איתך. ובצרת רבים ננוחם. 😊

    אהבתי

  59. גיא Says:

    קמיליה , בקשר לתגובתך ליאיר – יפה.

    כתבת :
    "אבל נדמה לי שהרעיון המקורי של 'תיקון עולם' הוא רעיון בעל 'אופי בורגני' בעיקרו. הוא מתייחס לתמיכה בקידום רפורמות, ואי השלמה עם המצב הקיים באפס מעשה, אבל לא קורא למהפכות ולשינוי סדרי בראשית."

    עכשיו תחליפי 'תיקון עולם' ב 'בזבוז והחיסכון' מהקטע שכתב תמריץ
    למטה שנלקח מהפוסט על החסכן כפרזיט.

    דעתי שאכן יש הבדל בין האישי לציבורי במישור הבזבוז והחיסכון. כדאי לאדם לחסוך, אך רע לציבור כשהחיסכון הופך לנפוץ מדי. אולם אלדד טועה באומרו שזהו מצב אבסורדי. הפער בין מה שטוב ליחיד לבין מה שטוב לכלל הוא מצב שכיח למדי. הרעיון שיש הבדל בין התנהגות אישית להתנהגות ציבורית קשור למושג ידוע בתורת המשחקים הקרוי דילמת האסיר. עדיף לך לזהם את האוויר בלי חשבון אבל לא היית רוצה שכולם יזהמו. עדיף לך להתעצל וללכת לים ביום הבחירות, אבל לא היית רוצה שכל האנשים שקרובים אליך בהשקפתם לא ילכו להצביע. עדיף לך לא לשרת בצבא, אבל אבוי לך אם כל בני עמך לא היו משרתים בצבא.

    בברכה.

    אהבתי

  60. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    קמיליה
    ההבדל בין חוב של מדינה לחוב של אדם פרטי הוא שמהמדינה מצופה לדבוק לכללים. והכללים מועטים ופשוטים. אפשר ללמד מחשב לעבד את הנתונים ולבצע החלטות. בני אדם נכנסים לחובות וסיכונים ובעלי דחפים בלתי נתנים לשליטה. כל המערכת שונה. מדינה לא משחקת את המשחק היא הקופאי, היא וירטואלית, היא שרות.
    מדוע שהדתיים יתנגדו לשיטה?

    ישנם כמה פסוקים בתנ"ך המלמדים על גישה כלכלית מאוזנת – לא סוציאליסטית ולא קפיטליסטית.
    א. ויקרא יט15: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט: לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל; בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"

    לא תשא פני דל – כנגד הסוציאליזם, הנותן לעניים ולוקח מעשירים.
    לא תהדר פני גדול – כנגד הקפיטליזם, הנותן עדיפות לעשירים (לדוגמה, בפריסת חובות של בעלי ההון).

    ב. ויקרא כה23: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת; כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי":
    הארץ תימכר – כנגד הסוציאליזם, הטוען שכל הקרקעות צריכות להיות בבעלות המדינה, כל שימוש בקרקע דורש אישור מ"מינהל מקרקעי ישראל", ואין לאפשר שום בעלות פרטית.
    לא לצמיתות – כנגד הקפיטליזם, הטוען שמותר למכור כל קרקע לצמיתות, כך שבסופו של דבר כל הקרקעות עלולות להיות בידי בעלי ההון.
    ג. משלי טו27: "עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה"
    עוכר ביתו בוצע בצע – כנגד הקפיטליזם, הטוען שאם כל אדם ינהג לפי האינטרסים האנוכיים שלו, וירדוף בצע כאוות נפשו, בסופו של דבר המשק יגיע למצב טוב יותר.
    ושונא מתנות יחיה – כנגד הסוציאליזם, הטוען שהמדינה צריכה לתת מתנות בסיטונות – קיצבאות, סלים, הטבות, סובסידיות ועוד.
    ואולי על כך נאמר, משלי ד27: "אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול, הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע"
    אין זה אומר שצריך לתמוך דווקא במפלגה שמגדירה את עצמה כ"מרכז", שכן ההגדרה הפוליטית של "מרכז" היא יחסית, מפלגה יכולה להגדיר את עצמה כ"מרכז" כאשר למעשה היא "שמאל" או "ימין". הפסוק אינו מתיימר לתת הגדרה מדוייקת למיקומה של נקודת האמצע, הוא אינו מתייחס לתוצאה הסופית אלא לתהליך שלפיו אדם מחליט באיזו דעה לתמוך. הפסוק אינו אומר על דרך החיוב "לך באמצע" אלא על דרך השלילה " אל תט ימין ושמאל ": אל תשים את עצמך מראש באף אחד משני הקצוות. דע שבכל אחד משני הקצוות יש טוב ורע, בדוק תמיד בכל מקרה לגופו מה טוב ומה רע בכל אחד מהקצוות, בחר את הטוב מביניהם ו" הסר רגלך מרע "..

    אהבתי

  61. קמיליה Says:

    לשימי חש, שטען שיש נשים שמגיע להן לסבול מהטרדות מיניות, ולתומכי האיומים שהפנה טראמפ כלפי נשים שהעזו לחשוף את מה שהוא עשה להן –

    איני רוצה לפרט איזה מין רגשות אתם מעוררים בי.

    אבל, לידיעתכם, גם לנשים בארה'ב יש זכות הצבעה. רק מיעוט מהנשים, אפילו אם הן מתנגדות קשות לקלינטון ולמפלגתה, יצליחו להתגבר על הרתיעה, הזעם והקבס מטראמפ ולהצביע עבורו.

    בעיני, גברים הנותנים לגיטימציה למעשיו, ואפילו אלו המתייחסים לכך בסלחנות יתרה, אינם טובים בהרבה ממנו. הם אלו שמספקים לגברים שכמותו את הסביבה האוהדת והתומכת למעשיהם הנפשעים.
    לשמחתי, הם רק מיעוט, הולך ומצטמצם, מקרב הגברים.

    אהבתי

  62. תמריץ Says:

    קמיליה, ראי הפוסט הזה מלפני שלוש שנים
    https://goo.gl/Br2SkG

    אהבתי

  63. שימי חש Says:

    לא אמרתי שיש נשים שמגיע להן לסבול מהטרדה מינית.
    אם כי בהחלט הגיוני שזה מה שנשים מסויימות יבינו מהדברים.

    לגבי הטרדה של כוכבת פורנו.. .. נו נו..

    אהבתי

  64. ד Says:

    שימי, לפי התגובה שלך אז נראה שגם מותר לאנוס זונות…

    אני מסכים שהקייס שלה נשמע הרבה יותר חלש מזה של האחרות ויש מצב שהיא מחפשת פרסום אבל זה בטח לא צריך להפתיע אותך מההיכרות שיש לנו עם טראמפ שאם הם אכן נפגשו כפי שהיא מספרת אז סיכוי מאוד גבוה שהוא הציע לה כזו הצעה.

    אהבתי

  65. ד Says:

    לכולם,
    27 גרפים והסברים על ההתפתחות של הכלכלה האמריקאיות ב-50 השנים האחרונות. מאוד מעניין לקבל פרספקטיבה של זמן…

    http://www.vox.com/new-money/2016/10/10/12933426/27-charts-changing-economy

    אהבתי

  66. אוריהיפפו Says:

    קמילה, הוא אמר שיביא אותן לבית משפט צדק. לא אמר שישבור להן את הרגליים. אמר שיביא אותן למקום שבו שופט יקבע מי דובר אמת. עם זה יש לך בעייה? האם אפשר להבין מדבריך שאת חושבת שהשופטים גברים יעמדו לצידו של טראמפ? שבנוי משהו במוח של נשים שמונע מהן לשקר ולרמות לצורכי פירסום ומילה של אשה נגד גבר זו האמת? אם יש סיבה שעדיף שטראמפ יבחר היא החשש שהילרי תביא את הפמיניזם לדרגה של חוסר הגיון מוקצן שגורם יותר נזק לנשים וליחס אליהן מאשר מועיל לשוויון זכויות.

    אהבתי

  67. גיא Says:

    תמריץ , תודה על הקישור המומלץ ביותר.
    לא ברור כיצד הפוסט הזה פרח מזיכרוני.
    אולי זה הגיל שמתחילים לאבד את זה.

    בנתיים : חגיגות מהאליפות של 2011.

    אהבתי

  68. קמיליה Says:

    אני קונה את טענת טראמפ שמעולם לא פגע מינית בנשים, והכל רק דיבורים שלו ושקרניות רודפות פרסום, בדיוק כמו שאני קונה את טענות הילארי קלינטון שאינה מושחתת.

    ניתן להבין התרברבויות של בני 16, שטופי הורמונים, המתגאים באוזני חבריהם על הנסיונות המינים, שאין להם. אם מותחים את גבולות הסובלנות והסלחנות עד המכסימום – אפילו של גברברים בני 26. אבל אי אפשר לפרש כך דברי גבר כבן 60.

    לפי חשבוני הוא תקף ב 50 -55 השנים האחרונות כמה מאות נשים. רק מיעוט קטנטן מהן העזו לחשוף את סיפורן. איני יכולה להאמין שכולן משקרות במצח נחושה.
    אם כי איני יכולה לשלול את האפשרות שלקבוצת קורבנותיו הצטרפה גם רמאית או שתיים.
    [כל ילד או ילדה שלא שיקרו מעולם עד גיל 4 – אמורים להיחשד מיידית בפיגור שכלי ו/או הימצאות על הקשת האוטיסטית. כיון שברור שרוב הנשים אינן סובלות מבעיות אלו, ברור גם שהן מסוגלות לשקר ולרמות לא פחות טוב מכל גבר. אבל, איני מסוגלת להאמין שכל הנשים שיצאו נגד טראמפ הן רמאיות].

    כל אדם סביר יחוש מאויים כשיוודא לו שמישהו עומד להגיש נגדו תביעה משפטית, אפילו אם הוא משוכנע שהוא חף מכל פשע. רק המחשבה על עלויות ההגנה המשפטית שיאלץ לשכור, על הזמן שיאלץ להקדיש לנושא, ועל האפשרות, ולו הקלושה, שהצדק לא יצא לאור וחפותו לא תוכח.
    על אחת כמה וכמה כשהתובע אותו הוא מיליארדר, המסוגל לשכור סוללת עורכי דין מהשורה הראשונה, כשהוא עצמו בקושי יוכל להרשות לעצמו לשכור עו'ד אחד בינוני ומטה. ועל אחת כמה וכמה וכמה כשהתובע אותו הוא אדם מאוד חשוב ומאוד מפורסם כמו נשיא ארה'ב.
    לפיכך, אני מפרשת את דברי טראמפ, שבכוונתו לתבוע את כל המתלוננות נגדו, כנסיון הפחדה ואיום. וכאזהרה לנשים אחרות, המתלבטות האם לחשוף את מה שטראמפ עשה להן, לא לפרסם את סיפורן.

    [להערכתי, זהו איום סרק של טראמפ, והוא לא יתבע אף אחת. לפיכך המתלוננות נגדו לא אמורות להיבהל. אך אני איני נמצאת בנעליהן, וברור שהסיכון שאני טועה בהערכתי יפול עליהן ולא עלי].

    * * *
    למעשה, אני פחות מוטרדת מטראמפ עצמו, ומהגברים הדומים לו, מאשר מתגובת גברים אחרים לתקיפות מיניות של נשים.
    ידוע שטרוריסטים / לוחמי גרילה / כנופיות פשע / פרטיזנים (מחקו את המיותר) אינם מסוגלים לשרוד לאורך זמן בלי סביבה תומכת.
    בלי אנשים שיסתירו אותם מהשלטונות המחפשים אחריהם, שיספקו להם קורת גג ומזון, ויהוו קבוצת תמיכה, עידוד ואפילו הערכה והערצה.
    לצערי, נדמה לי שאחרי כל גבר התוקף נשים, כדוגמת טראמפ, נמצאים גם גברים המוחאים לו כפים ותולים בו עיניים מעריצות. ולידם עוד גברים רבים מדי המשתדלים בכל כוחם להביט לצד השני, ולא לראות ולא לשמוע דבר ו/או מתייחסים למעשיו בסלחנות יתרה.

    ______________________________________________

    לשימי חש

    גם לכוכבניות פורנו, ואפילו לזונות, שמורה הזכות להגיד לא. או לקבוע את השכר שהן דורשות.
    מקור פרנסתן אינו עילה לשלול מהן את זכויות האדם שלהן.

    אהבתי

  69. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    מהפוסט אליו הפנת, "המאמר הנפלא ביותר שפורסם על מדיניות מוניטרית" למדתי שקלעתי לדעת גדולים. יש לנסותן לבדוק את השפעת המסורת הדתית על התרבות, האמונות והערכים.

    אבל, נדמה לי שכריסטופר מהוני לא התרחק מספיק מהמלכודת של תיוג המתנגדים לו והחולקים עליו כטיפשים לא רציונלים. (מלכודת מפתה, הדנה את הנופלים לתוכה לחזור שוב ושוב על שגיאותיהם.)

    להגיד שפרוטסטנטים אינם מסוגלים להאמין במתנות חינם, אלא רק בדברים שהושגו ביסורי תופת, ולפיכך יש להוציא מידיהם את סמכויות ההחלטה ולהעבירן לידי קתולים ויהודים, זו דרך מנומסת ונפתלת להגיד שהפרוטסנטים מטומטמים.
    קשה גם להאמין שכולם יסכימו לפנות בהשלמה את כסאותיהם.
    אני גם חושדת שהיכרותו עם הדת הפרוטסנטית אינה פחות שטחית מהכרותי עם היהדות.
    יש צורך בהבנה מעמיקה הרבה יותר, ולאורה לגבש אסטרטגיה להתמודדות. לדוגמא, להבין איזה מין נימוקים וטיעונים יוכלו לגרום לפרוטסטנטים לשנות את דעתם, מה יוכל להפחית את חששותיהם וכדומה.

    ############################################

    קשור עקיפות לנושא – נסיון לבנות פרופילים של מנהיגים, בכדי להבין טוב יותר את התנהגותם, ולגבש אסטרטגיה טובה להתמוגדות אתם. דוגמא, הפרופיל שה CIA טרח לבנות על סאדם חוסיין,

    מחקר שעדין לא פורסם במלואו של אוניברסיטת ב'ש. נסיון לבנות פרופילים באמצעות ניתוח מאפייני הכתיבה ברשתות חברתיות.

    http://in.bgu.ac.il/Pages/news/Mashal-Profile.aspx

    אהבתי

  70. גיא Says:

    קמיליה, בקשר לעניינים הכלכליים אם תבדקי את ההיסוטוריה תראי שהצד השני התחיל. גם הם עצמם לא מדברים כל כך יפה על קיינסיאנים , הם נעדרים ראיות, מתרצים כשלונות ,מחפשים ראיות בנרות ולעיתים מנסים להיתלות בלא הצלחה בכלכלנים צרפתים מהמאה ה18.

    בכל מקרה ,אפשר להבין חלק מהאנשים שהם לא מבינים ומפנימים עובדות העומדות בניגוד לאינרסים של פרנסתם ואפשר להבין אנשים שמסרבים להבין עובדות העומדות בניגוד לתפיסת עולמם ודתם.

    הכי חשוב , השחצנות חשובה כי מבחינה מכירתית היא מציפה דברים הכי טוב לפני השטח וזה מאחר שאין לכלכלת אירופה זמן לחכות שמדע הכלכלה יתקדם מהלוויה להלוויה.

    אהבתי

  71. קמיליה Says:

    לגיא,

    כנראה לא הסברתי בברור את עמדתי.
    אחרי שמיעת אינסוף מריבות בין הילדים, קשה לי להתרגש מכינוי יריבים בשמות גנאי. בלי קשר לשאלה מי התחיל.
    אני רק חושבת שזו דרך נואלת לקדם את עמדותך ואת רצונותך.

    כתבת שאפשר להבין אנשים המסרבים להבין עובדות הסותרות את השקפת עולמם ואת דתם. זו למעשה השלמה עם חוסר היכולת לשנות את עמדותיהם, כשנותר רק לחכות בקוצר רוח למועד הלוויתם.

    אני מציעה להקדיש את זמן ההמתנה למאמץ להבין טוב יותר את שורשי השקפת עולם של המתנגדים ואת דתם. יתכן ומהבנה מעמיקה יותר זו אפשר יהיה למצוא טיעונים ונימוקים שיעקפו את שורשי התנגדותם ו/או שינגנו על מיתרים עמוקים באמונתם.

    דוגמא מתחום אחר, המוכרת לכולנו: השמאל הישראלי מתקשה לגייס מצביעים שאינם שייכים לשבט הלבן, ומפסיד בבחירות.
    הוא מנחם את עצמו, לאחר כל ההפסד, שאלו שלא הצביעו לו הם מטומטמים, שלא מבינים מה טוב להם, וחוזרים שוב ושוב למי שמכה אותם. מכאן נובע שכל מי ששייך למחנה שלהם, ורק הוא, חכם, רציונלי ושפוי.
    זו נחמה, המטפחת את הגאווה ועוזרת להתגבר על ההפסד. אך נחמה זו לא עוזרת לשמאל כהוא זה למנוע את ההפסד הבא. כנראה להפך. זו העדפה של ההנאה בטווח הקצר על האפשרות להישג אמיתי בטווח הארוך. לפיכך, זו בעיני מלכודת לתוכה נופלים המפסידנים.

    דרך הפעולה הרצויה היא לנסות להבין לעומק את כל מה שמושך את המצביעים למחנה השני, וכל מה שמרתיע אותם מלהצביע למחנה שלהם. חקירה שכנראה גם תעמת את השמאל עם אמיתות לא נעימות ותחייב אותו להפיק לקחים מכשלונותיו. כלומר, תהליך מאוד לא נעים ולא מנחם.
    אבל, אם תהליך זה יבוצע כהלכה, השמאל יוכל ללמוד מה עליו לשנות בתוכו, על מה עליו לדבר עם מצביעים פוטנציאלים ובאיזו שפה ועוד. דברים שישפרו אולי את יכולתו להרחיב את שורותיו.

    המשימה העומדת בפני MMT נראית לי כמשחק ילדים בהשוואה למשימה העומדת בפני השמאל הישראלי. בעיני, חבל שלא ינסה לפחות את הדרך שהצעתי. מה גם שמחיר הניסוי לא נתפס בעיני כגבוה.

    אהבתי

  72. תמריץ Says:

    ומה הפיתרון לשמאל? לנהוג כמו יאיר לפיד ולהפגין יכולת גם אם לפרקים מלאכותית ומעושה לפטריוטיות ולאומיות?

    אהבתי

  73. יאיר Says:

    קמיליה,

    הרעיון המקורי של "תיקון עולם" הוא לא "רעיון בורגני" אלא רעיון יהודי אותנטי. פרופ' גרשם שלום ז"ל כותב על כך יפה כשהוא אומר שחידוש השפה העברית גרם לשימוש "חילוני" במילים שיש להם משמעות רוחנית עמוקה. הוא נותן את הביטוי "תיקון" כדוגמה לכך. [הוא גם כותב שלדעתו בעתיד השימוש במילים הללו יחזיר להן את משמעותן המקורית].

    "תיקון עולם" בגוון הקיים בקרב יהודים ליברליים-בורגניים (שרובם מנותקים מיהדותם) אכן מתייחס לארגוני שדולה והתנדבות למטרות חברתיות, ללא קריאה למהפכות ולשינוי סדרי בראשית. אבל זה הגוון של יהודים ליברלים בארה"ב. במהלך הדורות תיקון עולם קיבל פנים רבות. מיהודים שהקימו חבורות סודיות ללימוד משותף ל"קימום שכינה מעפרה" (אבל לא חרגו מהפרקטיקה הדתית הגלותית של לימוד תורה) ועד שלמה מולכו ודוד הראובני שניסו להקים צבא לכיבוש ארץ ישראל. גם השבתאות היא תוצר של רעיון זה ובוודאי שהציונות.

    גם האבחנה שלך ש"אחוז היהודים בקרב תנועות רדיקליות לתיקון העולם הוא מעל ומעבר לכל פרופורציה שלהם באוכלוסייה" ממחישה אף היא שמדובר ברעיון יהודי אותנטי.

    אני מסכים גם עם האבחנה שלך ש"דווקא יהודים שהתנתקו מהמסורת היהודית נשארו [לרוב] עם רעיון תיקון עולם בגוון המהפכני שלו". כנראה בגלל שהניתוק מהמסורת גרם לאיזונים הקיימים במסורת שלא לפעול עליהם. אותם איזונים שאפשרו לעם שלם גם להתפלל על שיבה לציון במשך אלפיים שנה אבל גם לא לממש זאת בפועל.

    אהבתי

  74. קמיליה Says:

    בגדול – כן.
    אבל ניסיון התחזות שטחי כנראה לא יעזור לו. עליו לעשות הרבה יותר.
    וטוב יותר מיאיר לפיד.

    אם השמאל יגלה שרוב העם פוסל על הסף הצבעה לכל מפלגה שאינה נתפסת בעיניו כפטריוטית ולאומית, שזהו תנאי הכרחי עליו לא יסכים להתפשר, השמאל יאלץ לעשות חשבון נפש עמוק.
    התוצאה תהיה כנראה התפצלות של השמאל.

    אם השמאל הלאומי / הציוני תאב חיים, יהיה עליו לבדל את עצמו בחדות מכל הגורמים האנטי ציוניים והא-ציוניים שבתוכו, ואפילו לתקוף אותם. כולל את חלק מהכתבים של עיתון הארץ.
    להפסיק את המדיניות המכילה והמקבלת את השמאל הרדיקלי,שהשתלט על השמאל הישראלי, ואת הלאומנות הערבית.
    אם ילמד שאנשים מפרשים, בצדק או שלא בצדק, כבגידה – את תקיפת ישראל בחו'ל או בזמן מלחמה – עליו ללמוד להימנע מלעשות זאת. יותר מכך, לתקוף את כל אלו שעושים זאת. אם יבין שניתנות נקודות למי שעוזר להסברה הישראלית – עליו לעשות זאת, ויותר טוב מכפי שעושה זאת יאיר לפיד.

    איני מדברת על שינוי בעמדות הבסיסיות של השמאל הציוני בהתאם לדעת קהל רגעית. אך לתפיסתי הוא בתהליך התקפלות.
    השמאל הקיצוני, הא-ציוני או האנטי ציוני, בחסות עיתון הארץ, הפך לגורם הדומיננטי בשמאל, וקולות השמאל הציוני בקושי נשמעים.

    אהבתי

  75. קמיליה Says:

    ליאיר,

    תודה על ההסבר.
    נראה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד.

    אהבתי

  76. יאיר Says:

    קמיליה,
    זה כיף ללמוד וכנראה בגלל זה אנחנו כאן בפלטפורמה של תמריץ.
    רציתי להדגיש עניין מסוים שבקריאה חוזרת של דברי אני רואה כחסר:

    "תיקון עולם" הוא המשך לרעיון יהודי אבל נעשו בו 2 שינויים חשובים:

    1. ברוב ההקשרים המסורתיים המושג "תיקון" מגיע לבדו ללא התוספת "עולם". זה לא שהמסורת לא ראתה בתיקון כמשנה את העולם ומתקן אותו, אלא שהביטוי היה "תיקון". לפעמים בהקשר לאומי-משיחי (שזה ממש תיקון העולם) ולפעמים בהקשר דתי-מוסרי. הביטוי היהודי-אמריקאי "תיקון עולם" בא לתת להבנתי נופך אוניברסאלי, בניגוד לנופך הפרטיקולרי-יהודי הקודם. כלומר תיקון שפונה לכל אדם באשר הוא.

    2. הביטוי נלקח מהמשפט "לתקן עולם במלכות שדי" (הנמצא בסוף כל תפילה) אבל השימוש היהודי אמריקאי מצמצם במידת מה את החלק של אלוקים במשוואה של תיקון זה.

    אולי אפשר להסתכל על זה ככה:
    הביטוי המקורי היה בהקשר דתי או לאומי (שיבת העם לארצו או שיבת השכינה (אלוהים) למקומה ולרוב שניהם יחד)
    החסידות* הדגישה את הפן הדתי והנפשי כמעט ללא צד לאומי-משיחי
    הציונות די ביטלה את הפן הדתי והדגישה את הפן הלאומי
    הבורגנות היהודית-אמריקאית ביטלה הן את הפן הדתי והן את הפן הלאומי והפכה אותו לעניין חברתי-מוסרי

    * יחסה של החסידות למשיחיות הוא עניין מורכב.

    אהבתי

  77. orihippo Says:

    כלי תקשורת שמרניים, ובהם אתר "ברייטבארט", תקפו את ג'סיקה דרייק, המתלוננת האחרונה שיצאה נגד טראמפ. הם טענו כי הדברים שאמרה נגדו נועדו לקדם חנות מקוונת למוצרי מין שפתחה, כך לטענתם, יום לפני שיצאה בהאשמות.

    אהבתי

  78. קמיליה Says:

    ליאיר, בהמשךלנושא תיקון עולם והזהות היהודית

    נזכרתי בתרגום של מאמר ממוזיאיק, מאתר מידה, בשם "מוחקי הזהות היהודית" – על מה שניתן ללמוד מהמוזיאונים לזהות יהודית.

    לטענתו, כל המוזיאונים לזהות יפנית – אמריקאית, אירית -אמריקאית וכדומה, מתגאים בכך שלאחר מאבק קשה בדעות הקדומות מהן סבלו בתחילת הדרך, קהילתם הצליחה לשמר את זהותה ואת יחודה.
    מוזיאונים לזהות יהודית, בניגוד חריף, רק משבחים את ארה'ב על שאיפשרה להם למחוק את זהותם הנבדלת ואת ייחודם.
    הם הפכו למוזיאונים לפתיחות רב תרבותית ואוניברסליות. במקום תיקון המופנה בעיקר פנימה, לקהילה היהודית, הם מתגאים בתרומתם לכל העולם.

    מה שתומך בתזה הבסיסית שלי שההבחנה העיקרית בין ימין לשמאל סובבת סביב נושא הזהות (היהודית- פרטיקולרית לעומת האוניברסלית).

    זהו מאמר לרצי מרתון וחצי מרתון, ולא לחובבי ריצות קצרות ובינוניות. לפיכך, החלטתי להביא קטע מתוכו, כולל גזירות נמרצות.
    אבל לא בעייה לאתר את המאמר המלא באתר מידה.

    _____________________________________________________________

    " … מדוע לא קם אפוא גם מוזיאון יהודי והתמקד כמותם בציוויליזציה, בדת ובתרבות שהינן עתיקות יותר מרוב רובן של אלו המקימות את המיצגים הנלהבים הללו? …. ההיסטוריה של היהודים המודרניים … מציאת דרכים שאולי יום אחד יובילו להחשבתם של היהודים כחלק מהאנושות האוניברסלית ולהתקבלותם בחברה כבעלי זכויות שוות לאלו של יתר האזרחים. לא פעם, באמצה את הפן המֻתְלֶה-מאוד הזה של הנאורות, עמדה הקהילה היהודית לא על סף גילוי עצמי אלא על סף איבוד עצמי. … בשל השאלה הבלתי-פתורה בדבר מקומָם של היהודים בחברה. .
    בארצות הברית, מוזיאון הזהות הטיפוסי נושא שם ממוקף: מוזיאון סיני-אמריקני, למשל, או יפני-אמריקני, או אסיאתי-אמריקני, אפרו-אמריקני, ערבי-אמריקני, היספנו-אמריקני, אינדיאני-אמריקני, … הרי כל מוזיאון יהודי הוא מעצם הגדרתו מוזיאון-זהות. בתוך המסגרת הזו – יחשוב החושב – מוזיאון יהודי שכזה ימצא את מקומו בקלות אך לא. …
    יש הרבה מה לראות כאן. החומר מן המאה ה-18, הפחות-מוכר כמדומה, כולל מוצגים נדירים כגון עלון מאת הרב יהודה מוֹניס, משנת 1722, המסביר מדוע "העם היהודי עדיין לא התנצר" (מוניס הסביר את עמדתו בעניין גם על בשרו, שכן התנצר כדי שיורשה לו ללמד עברית בקולג' הארוורד)….
    ההיסטוריה היהודית המודרנית נחזית פה כשיר הלל להיסטוריה הפופולרית של ארצות הברית, כמחווה לאפשרויות הבלתי מוגבלות של החופש בסגנונו האמריקני. וכאן ניכרים, לטוב ולרע, הבדלים של ממש בין המוזיאון הזה לבין מוזיאון הזהות הטיפוסי.
    מוזיאון זהות אמריקני טיפוסי בן זמננו מספר על הייחודיות והאחדות של קבוצה, באמצעות הצגת שלל ניסיונותיה להצטרף לזרם המרכזי של החברה האמריקנית. הקבוצה סובלת קשות, בעיקר בגלל גזענות וחוסר סובלנות. אבל אז, לאחר שסירבה להיכנע ולהיטמע, שמרה על מלוא זהותה ועמדה בתוקף על זכויותיה, מתחילה הקבוצה לכרסם בדעות-הקדומות הנוקשות של התרבות הסובבת, ומשיגה חופש בצורה הרצויה לה – המתגלה לפתע כגילומם האמתי של הערכים האמריקניים, אמתי יותר מאמריקה עצמה. ברוח המסר המעודד הזה, המוזיאון משמש גם מרכז קהילתי ומקום מפגש שמטרתו לקדם את הזהות המוצגת בו ולחזקה.
    אין כמעט שום מוזיאון זהות החורג מהסיפור הזה. הוא מוּחָל על אמריקנים יפנים, אמריקנים ערבים ואמריקנים היספנים. אפילו אמריקנים ילידים (אינדיאנים) ואמריקנים שחורים, שההיסטוריה שלהם ייחודית ואחרת לגמרי, מקיימים את הדגם הכללי.

    החריג המוחלט היחיד הוא המוזיאונים היהודיים-אמריקניים, וההבדלים מהותיים ומאלפים.
    ההבדל הפשוט ביותר ניכר במוזיאון בפילדלפיה. במוזיאוני זהות אחרים, החברה הסובבת מצטיירת כגורם מעכב, וכל הצלחה שקבוצת-הזהות השיגה מיוחסת לא להזדמנויות שנפתחו בפניה אלא להזדמנויות שהיא נטלה למרות התנגדות קשה. המוזיאון בפילדלפיה, כמוהו כתצוגות יהודיות-אמריקניות רבות אחרות, גורס ההפך: היהודים לא הצליחו למרות אמריקה, אלא בזכותה – טענה שבכל מוזיאון זהות טיפוסי כמוה ככפירה בעיקר.
    אולי קשור הדבר לעובדה שהמהגרים היהודים עצמם נטו להודות לאמריקה ולשבח אותה כמעט מרגע הגעתם; כה דרמטי היה ההבדל בינה לבין העולם שהשאירו מאחוריהם. מוצג ראוי לציון במוזיאון בפילדלפיה, שחובר למען קהילת בית שלום בריצ'מונד שבווירג'יניה, הוא תפילה בעברית למען המדינה האמריקנית החדשה, שחוברה לרגל חג ההודיה הראשון – זה שג'ורג' וושינגטון הכריז עליו ב-1789. התפילה כתובה באקרוסטיכון היוצר את שמו של הנשיא. אמנם, גם במוזיאון הזה, כמו במוזיאוני זהות טיפוסיים, לומד המבקר כי היהודים, כיתר קבוצות הזהות, נאבקו נגד ליקויים באורחותיה של ארצות הברית, אך זה קרה לא מפני שהערכים היהודיים הינם אמריקניים יותר מהערכים האמריקניים. גם הצלחתם של היהודים לא באה להם, כנטען כמעט בכל מוזיאון זהות ותערוכת זהות אחרת שראיתי, בזכות ניצחונן של פוליטיקת הזהות ותרבות-הנגד המשחררת. אמריקה היא הראויה לשבח, והיא זוכה לו … יצירתם של חיים יהודיים חדשים "בבית באמריקה". החיבור לאמריקה מלהיב את המוזיאון כדי כך שהוא מציג רפרודוקציית ענק של הלפיד של פסל החירות, שגודלה שני שלישים מגודל המקור, וחנוכייה מן המאה העשרים שקניה עשויים כולם בתבנית הפסל הנזכר …רפרודוקציה של ויטרז' מבית הכנסת שארית ישראל, מבתי הכנסת הראשונים בעיר, ובו נראה משה עם לוחות הברית. הוויטרז' עצמו מתנוסס גם היום בבית הכנסת. במקור ובשחזור כאחד, משה עומד לא לנוכח הר סיני אלא אל מול צוק "חצי-הכיפה" בפארק יוסמיטי: מקור הסמכות האלוהית בארץ המובטחת החדשה, …
    מה רב המרחק בין זה לבין כל יתר מוזיאוני הזהות האמריקניים. בכל מוזיאון כזה, בעל זהות ממוקפת, מוזיאון משהו-אמריקני, הדגש ניתן בחלק הלא-אמריקני של השם: הסיני, האינדיאני, הערבי, השחור – ואילו הצד האמריקני של המקף נותר פחות-ערך ואפילו מפוחת-ערך. במוזיאונים היהודיים, הדגש עובר אל הגדה האמריקנית של המקף. למרות האפליה, למרות הקשיים, אמריקה, וההבטחה האמריקנית, הן הגורמים המכריעים.
    *
    עד כאן, טוב ויפה. אבל זה לא הניגוד היחיד בין שני טיפוסי המוזיאונים. המוזיאונים היהודיים מפליאים תדיר בדייקנותם ההיסטורית ובנאמנותם הרגשית להבטחה הדמוקרטית האמריקנית – אך למרבה הצער נוטים לגלות עיוורון כלפי ההבטחה והמהות של הזהות היהודית עצמה. וזהו הניגוד השני, והבעייתי מאוד. הוא מעמיד בסימן שאלה את עצם תכליתו של מוזיאון הזהות.
    על פי הסיפור המוצג במוזיאוני הזהות של המיעוטים האחרים, החופש שהם השיגו בארצות הברית הוא החופש להיות מה שהם. לא כן ברבים ממוזיאוני הזהות היהודיים. הללו מתעניינים בחופש שניתן ליהודים להיעשות לאמריקנים יותר, ולא כל כך בחופש שניתן ליהודים לשמור על כל סממני זהותם היהודית. למען האמת, לא-פעם מרמזות התצוגות כי מימוש החופש הראשון, להיות אמריקנים, הוא עצמו המימוש הנאמן ביותר של הזהות היהודית.
    וכך, הגאווה בזהות היהודית האמריקנית מתבטאת בגאווה על תרומתה של זהות זו לאמריקה. "תוגדר הזהות היהודית כאשר תוגדר", אומרים דברי-הסבר המתנוססים בסקירבול, זהות זו הובילה להישגים כבירים ו"חיוניותה משתקפת בספרות, בקולנוע, במוזיקה, בדרמה, בחינוך, במדע, במסחר ובטכנולוגיה". גם ברשימת ההישגים היהודיים במוזיאון פילדלפיה, שבה בוב דילן, אלברט איינשטיין ופעילת זכויות הפרט בלה אבצוג זוכים לאזכורים מובחנים, אינני זוכר שום דיון של ממש בביטויים יהודיים של הזהות היהודית – מדעי היהדות, למשל, או לימוד תורה, או העמקת ההבנה של העמיוּת היהודית, או קידום אינטרסים יהודיים פרטיקולריים. כאשר נזכרים שם הבדלי-דעות בין היהודים, אין ספק איזה צד נחשב אותנטי יותר: זה שהרעיונות שלו קרובים יותר להשקפתם של מייסדי המוזיאון. במוסדות אלו, היהדות, ובכלל זה היהדות האמריקנית, מגולגלת לכדי אמריקניזם פרוגרסיבי עם סיומת יהודית.

    חשוב לזכור, בבוחננו את התהליך הזה, כמה ייחודי הוא מבחינה היסטורית, הדגש האמריקני על אינדיבידואליזם, ומה דרמטי השינוי שהוא יצר בלכידות הארגונית שאפיינה את היהודים לאורך אלפיים שנות גלות. השפעתו רדיקלית כל כך, שלפעמים תכונתו המזהירה ביותר של ההיבט היהודי בזהות היהודית-אמריקנית היא ריקנותו. אופייני לכך הציטוט שהופיע לפני שנים אחדות בתערוכה במוזיאון ליהדות זמננו בסן-פרנסיסקו: "פסטיבל הקולנוע היהודי הוא החג היהודי האהוב עליי". בתערוכה לילדים על תיבת נוח במוזיאון סקירבול – מתחם משחקים מקסים בהשראת הסיפור המקראי – הוסר במתכוון כל רמז לזהותו המקראית של הסיפור. אלוהים כמובן לא היה שם, אבל אפילו התיבה נעשתה "סמל לנחישות האנושית", וההבטחה האלוהית הגלומה בקשת-בענן הומרה בהוראה לילדים "לבנות עולם טוב יותר". בפרסומים המודפסים של המוזיאון על תיבת נוח ניתן לכך תוקף נוסף. הילדים מעודָדים שם "לפעול ביחד כדי להגדיל את הטוב, לחזק את הקשרים בתוך המשפחה ובין משפחה למשפחה, להוקיר את הרבגוניות שבתוך הקהילה, לכבד מיעוטים ולהגן עליהם".
    המוזיאון בפילדלפיה, מוזיאון סקירבול, המוזיאון ליהדות זמננו בסן-פרנסיסקו – ולא רק הם. תערוכה אחר תערוכה, מוזיאון אחר מוזיאון, מנחילות את הרושם כי צורה עתיקה של פרטיקולריזם, קרי הדת היהודית והעם היהודי שהיה מובילו ההיסטורי של החזון היהודי, התפתחה לאורך השנים לכדי צורה חדשה, מבורכת ואפילו מלהיבה, של אוניברסליזם.
    במוזיאון בסן-פרנסיסקו, שעוצב בידי האדריכל הידוען דניאל ליבסקינד, המילה "פרדס" המבטאת את ארבע דרכי פרשנות המקרא היא סמל מרכזי, והיא מוצגת באותיות עבריות מופשטות-למחצה. אלא שמבחינת המוזיאון, בשום תערוכה שראיתי אין הפרדס נתפס כדרך להבין את אמונת ישראל, את מנהגי ישראל או את תולדות ישראל. במקום זאת מסבירים לנו כי פרדס פירושו "יצירת סביבה של עיון מנקודות מבט רבות, המעודדת רוחב אופקים" ואשר "מכירה ברקעים רבגוניים".
    מוזיאון סקירבול, מצדו, מציין בנימת הסכמה כי היהודים מאמצים את המסר של חג הפסח על ידי כך שהם "לוקחים חלק פעיל בחיים האזרחיים ותומכים במאבקים בינלאומיים למען זכויות האדם" – רצה לומר, מממשים את זהותם היהודית באמצעות פעולה למען קבוצות אחרות וסאגות הזהות שלהן, כאילו המושג "תיקון עולם" הוא העיקרון היהודי המכונן. לקראת סוף התערוכה בסקירבול נראים, במיצג וידיאו, פרצופים ממוצאים אתניים שונים משתנים אלו לאלו, ללמדנו כי זהות היא דבר נזיל וכי שום זהות מסוימת, או לפחות לא הזהות היהודית, איננה סיבה לגאווה מיוחדת. כשהאמריקניזם מתפוגג אל רב-תרבותיות מאופרת בשאריות רוחניות ניו-אייג'ית, לא נותר בזהות היהודית האמריקנית שום דבר מהותי לבד מעצם ההכרזה עליה. אינני מכיר עוד מקרה כזה, של זהות קבוצתית המוגדרת באמצעות התכחשות לייחודה…."

    אהבתי

  79. יאיר Says:

    אני מסכים לקטעים שציטטת. וחבל שדינה של יהדות אמריקה נגזר להכחדה. לפי גולדמן תוך שנים ספורות רוב יהדות אמריקה תהיה אורתודוקסית בלבד. יותר מדהרפורמים יתבוללו הם פשוט לא מביאים ילדים לעולם (לפי גולדמן).

    מה שאני כן מעריך בחוויה הדתית כפי שמצוטט בכתבה היא אי הבכיינות של היהודים באמריקה לעומת קבוצות אחרות.

    אהבתי

  80. יאיר Says:

    בחוויה היהודית

    אהבתי

  81. גיא Says:

    זווית מאד מעניינית:

    How Did Bill Clinton Almost Force Socialism On America??

    Professor Jan Kregel explaining how Bill Clinton's fiscal policy almost turned America into a socialist nation! [This is only a minor exaggeration.] If the federal government were to eliminate all of its debt, this would reduce the net financial assets held by the private sector. At that point, there would be no way for the Fed to expand the money supply other than by buying private companies.

    If you take it to its logical conclusion, continuing to run a government surplus indefinitely implies that the public must be going deeper and deeper into debt to pay the funds to the government. Eventually, there isn't any money left in the economy, and the public would be forced to go directly into debt to, or even sell possessions to, the Federal Reserve in order to obtain the funds to pay the tax!

    [This is one of many reasons why the government should be running deficits nearly all the time.]
    ————————————————-

    אהבתי

  82. תמריץ Says:

    אני אוהב את עולם האינטואיציות ההפוכות של mmt.

    אהבתי

  83. גיא Says:

    אכן , זה מה שיפה – הם משגעים את כולם – גורמים לצאת מהקופסא – וצודקים.
    ===================================
    עוד קצת MMT ….
    ישראל מדינה יצואנית , עודף הייצוא שלה ב2014 היה כ3% מהתל"ג(כ9 מיליארד דולר). כלומר היא נותנת יותר מאשר היא מקבלת והעודף הוא כ 9 מיליארד דולר בביטים בחשבונות בנק איפשהו(או קצת בשטרות). החסכון שלנו הוא הוצאות היתר של חו"ל בישראל. אותו דבר עם הוצאות הממשלה – אז למה במקרה שחו"ל קונים בארץ אנו אומרים שאנו בעודף וכשהממשלה שלנו עושה זאת אנו אומרים שהיא בגרעון ולא מדגישים ש[אנו בעודף]?
    בכל מקרה שוב להדגיש שממשלה לא יכולה בכלל להיות בעודף מצטבר כללי –
    משום שהיא לא יכולה לגבות יותר שטרות משהדפיסה ויותר ביטים משרשמה תחילה! – המטאפורה שהיא דומה למשק בית לא מתאימה!

    ושוב …. כל זה כמובן לא אומר שהממשלה ראשית לפעול בלי יעילות.

    אהבתי

  84. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    מתברר גם שחלק מהראיונות שנוהלו עם קלינטון היו מתוסרטים לחלוטין. יתר על כן: עיתונאים שראיינו את טראמפ התייעצו לפני כן עם אנשי קלינטון, ועיתונאית מ־CNN שאירחה את אחד העימותים הדמוקרטיים בין קלינטון לסנדרס, שלחה לקלינטון כמה מהשאלות מראש. למרבה ההפתעה או שלא, התגליות הללו כמעט לא זכו לסקירה תקשורתית.
    מתברר שבמטות של סגן הנשיא ביידן, של סנדרס ושל בכירים דמוקרטים נוספים, נמצאים 'שתולים' של מטה קלינטון שמעבירים לשם מידע. מטה קלינטון אסף מידע גם על חואניטה ברודריק, שטענה כי נאנסה על ידי ביל קלינטון, ובמיילים ישנה התלבטות אם המידע שאספו הוא חסוי. מתברר גם שלפודסטה היו קשרים עסקיים עם רוסיה שהוא התאמץ מאוד להסתיר. המטה גם ניהל קשרים עקביים עם ארגונים "עצמאיים", שלפי חוקי מימון המפלגות של ארה"ב אינם אמורים לבצע תיאומים מסוג זה.
    מתברר שמקורבת לקלינטון תרמה למסע הבחירות של אשתו של בכיר ב־FBI שהיה מעורב בחקירת המיילים. שלא לדבר על חשיפת מסמכי החקירה של ה־FBI, שמהם עולה כי בכירים במחלקת המדינה ביקשו שב־FBI יגדירו את אחד המיילים כלא מסווג, בתמורה למתן הרשאה לסוכני FBI לפעול מחוץ לארה"ב.

    המיילים מאשרים חששות בנוגע לקשרי ההון־שלטון של קלינטון וסביבתה. כך למשל, נציגים של ממשלת קטאר רצו להיפגש עם ביל קלינטון "לחמש דקות" (המרכאות במקור), כדי להעניק צ'ק של מיליון דולר לקרן קלינטון כמתנת יום הולדת. מקרה אחר הוא של שייח' סעודי שמבקש שביל קלינטון יתקשר אליו בתמורה לתרומה, ומנהלי הקמפיין מחליטים ש"זה יהיה משוגע, אלא אם כן הוא נתן 6 מיליון דולר". מרוקו תרמה 12 מיליון דולר, תמורת פגישה עם הילרי קלינטון.
    מהמיילים עולה כי קשה לומר שפודסטה ואחרים הם בגדר יועצים או עוזרים בלבד. מפתיע לגלות כמה מעט מההחלטות קלינטון מקבלת בעצמה, וכשהיא עושה משהו בניגוד לדעת פודסטה היא מרגישה צורך לתרץ את עצמה. כאשר פודסטה ושות' מנסחים לה את הציוצים, הנאומים, הריאיונות והפגישות האישיות – לאחר שהרבה מאמירותיה נבדקות תחילה בסקרים פנימיים – ומחליטים על עמדותיה, נראה שפודסטה איננו מנהל את הקמפיין שלה, הוא מנהל אותה. רבות מאוד מאמירותיה של קלינטון, אם לא רובן, כולל בשיחות פרטיות, מתוסרטות מראש על ידי מקורביה. לקלינטון שמורה כמובן המילה האחרונה, אבל לא נראה שתמיד טורחים לשאול אותה.

    העניין הזה נכון גם בנוגע להחלטות מדיניות. בעיקר כאשר המיילים חושפים בבירור עד כמה השיקולים המרכזיים שמניעים את העמדות המדיניות של מטה קלינטון הם פוליטיים: מה יפגע בה מול קבוצות בוחרים מסוימות, או מול תורמים. כך למשל בנוגע להסכם הסחר הטרנס־פסיפי (TPP), שנמצא על הפרק במערכת הבחירות ושקלינטון הייתה בהתחלה תומכת נלהבת שלו – מנהלי הקמפיין מתלבטים אם עדיף שקלינטון תדבק בעמדתה שהפכה למאוד לא פופולרית, או שתחזור בה ואולי תיראה כהפכפכה ולא עקבית.

    http://mida.org.il/2016/10/26/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1-%D7%9E%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%A7%D7%9C/

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: