האם בריטניה סובלת מהברקזיט?

לפני ההצבעה על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי הוזהרו הבריטים מהשלכות קשות על כלכלתם אם יחליטו לעזוב. האם כך קרה? עוד לא הגיעה העת לפסק דין סופי בנושא, שהרי אנחנו רחוקים יותר משנתיים מהיציאה הסופית, אבל עצם ההכרזה על יציאה צפויה הייתה אמורה להפחית את התיאבון להשקעות ולהביא לסכנת מיתון.

אז האם בריטניה סובלת מהברקזיט? מתברר שזו שאלה שהתשובה עליה דו משמעית, ותלויה באופן שבו נגדיר סבל כלכלי.

יש הגדרות של סבל כלכלי שהן ברורות מאליהן כמו מחסור גדול, אינפלציה משתוללת, או אבטלה המונית. מכל אלו בריטניה אינה סובלת כלל. המשכורות עולות, האינפלציה נמוכה, שיעור האבטלה הוא הנמוך מזה 11 שנים.

אבל מצד שני שער החליפין של הלירה שטרלינג צנח בחדות מאז הלילה שבו הוכרע שבריטניה תצא מהאיחוד. אי אפשר להתעלם מהמשמעות של הדבר – בריטניה נעשתה פתאום ענייה יחסית אל מול העולם.

האם משמעות הדבר שבריטניה סובלת? כנראה שלא. אנשים אינם מתייסרים בשל מוצרים תוצרת חוץ שמחירם עלה, מאחר שלרוב יש להם אלטרנטיבות מתוצרת בית. וגם מאחר שהפיחות במטבע מניב אפקטים חיוביים למשק, כמו הגברת התעסוקה והיצוא והקלת נטל החוב הנקוב  במטבע שנחלש.

ישנן כמובן נסיבות ספציפיות שבהן פיחות גורם למועקה קשה לאנשים – למשל מי שחייב לממן תרופה תוצרת חוץ או השתלת איברים או מעוניין לצאת להליך פונדקאות בחו"ל או סתם לבקר קרובי משפחה בארצות זרות או לצאת למסע סביב העולם. גם מי שמתפרנס מעסקי היבוא סובל.

אבל בתמונה הגדולה האפקטים החיוביים של פיחות במדינה כמו בריטניה, שיש לה, להבדיל מוונצואלה, סקטור יצוא תעשייתי שיכול ליהנות ממנו, הם רבים. חלקם קשורים קשר הדוק לליבת הדברים שהופכים בני אדם למאושרים יותר – כמו הגברת התעסוקה והקלת עומס החובות.

סיפור יציאת בריטניה מהאיחוד הוא כולו המחשה לכלל שלפיו אגוזים מקבלים אלו שאין להם שיניים. בריטניה נהנית מהעובדה שהפאונד הוא מטבע עצמאי, והיא משוחררת מכותונת המשוגעים של האירו. אבל גם קודם ליציאתה מהאיחוד נהנתה מכך.

מי שבאמת היה מפיק תועלת עצומה מהיציאה מהאיחוד אלו המדינות שכבולות לאירו והיו צריכות להשתחרר ממנו. אבל בדיוק בשל שלשלאות האירו האוזקות אותן, יציאה מהאיחוד היא עבורן סיפור מסובך ומרתיע, והן נמנעות מלנקוט בצעד הכה חיוני הזה.

מודעות פרסומת

38 תגובות to “האם בריטניה סובלת מהברקזיט?”

  1. גיא Says:

    רק להוסיף שכל עוד לרוב יש להם אלטרנטיבות יותר זולות מתוצרת בית הם
    לא יקנו בחו"ל בעזרת דלתת המט"ח העודף שקיבלו מדלתת הייצוא אלא יירצו
    לקנות עוד(אפשר מניח שבצמב של אבטלה נמוכה רק חלק קטן יילך לחסכון) מתוצרת הבית. כיצד יעשו זאת? ייבקשו לקנות פאונד (המטבע המקומי החוקי) בעזרת דלתת המט"ח …. ככל שיבקשו לקנות יותר פאונד שערו יעלה.

    אהבתי

  2. . Says:

    החוב של ממשלת בריטניה הוא 1.7 טריליון פאונד, זה הרבה בכל מטבע. חלקו של החוב ביורו. לאנגליה יש מרכז פיננסי גדול ורוב הבנקים יעזבו עם העובדים לאירופה. אז נראה נזק גדול לכלכלה.

    אהבתי

  3. orihippo Says:

    אתם שניכם חושבים שמספיק שלמדינה יש את הכוח להדפיס כסף ובא לציון גואל. אם יוון או מצריים או ונצואלה או רוסיה יכלו להדפיס כספים לכוווולם היה מספיק כסף לצאת לחופשות חלומיות על חשבון זה שהם מחליפים חתיכות נייר ביניהם. זה לא עובד ככה, היונים יגדלו צנוניות בגינה וזקנים מזי רעב עם שינים רקובות ימכרו אותן ברחוב. הם כבר ככה גרים ברמת חיים של שנות השישים ומי שנשאר בעיר אין לו כסף לחשבון חשמל וחי מאוכל בבתי תמחוי ולא משלמים מיסים כי אין מאיפה. בטח שלבריטים לא יהיו שיניים כי הביטוח הלאומי ושרותי הבריאות יתמוטטו. אתם שניכם חיים בחממה וירטואלית. ראיתם מאיפה רוב היבוא של אנגליה? מגרמניה, וש להם מאזן שלילי אדיר. מה יש להם ליצר? מכוניות ודלקים לא מזוקקים. את שניהם לא צריך באירופה. למה אתם חושבים הסטרלינג יורד כי מצפים לעושר ואושר שם? האנשים יהיו עניים, לא יהיה להם כסף לחימום בחורף.

    אהבתי

  4. orihippo Says:

    HSBC חוזה שהסטרלינג ירד לשוויון עם היורו עד סוף השנה הבאה וג'ים רוג'רס מעריך שאם סקוטלנד תפרוש הלירה תרד מתחת לשער הדולר תוך 3-4 שנים. בחנויות באנגליה מוכרים בגדים מסין ואוכל זול מאירופה. מחירים ברשת טאסקו כבר עלו ב 10% וימשיכו לעלות, מחירי דלקים לרכב וחימום.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    דעתי היא שהפאונד במחיר הנוכחי (1.22 לדולר, 4.7 לש"ח) – הוא מציאה. ימים יגידו אם אני צודק. במקרה הזה אני שם גם את כספי היכן שפי.

    אנשים לא קונים במכולת ממאזנים כספיים לאומיים. אנשים קונים במכולת מכך שהם, או בני מדינתם, מספיק פרודוקטיביים כדי שיהיו אחרים בעולם שיהיו מוכנים לעסוק איתם בסחר חליפין. האומה הבריטית הוכיחה הפרודוקטיביות שלה מאז המהפכה התעשייתית, והברקזיט לא באמת משנה הרבה.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    לגבי העזיבה של מוסדות פיננסיים, אף אחד לא ימהר לנטוש לדעתי מקום שבו השפה היא אנגלית. השפה היא נכס עצום לבריטניה.

    אהבתי

  7. גיא Says:

    הגרעון שלהם הוא קצת מתחת מ 90% מהת.ל.ג
    אפשר לראות פה בטבלאות שתשלומי הריבית כאחוד מה ת.ל.ג ברמות הנמוכות
    בתקופה של 120 השנה האחרונות. אפשר לראות גם שגרעון של 90% מהת.ל.ג
    הוא לא מספר חריג בתקופה של 300 השנים האחרונות וכשקיינס כתה את שכתב
    הוא היה בסביבות ה150%.
    https://en.wikipedia.org/wiki/United_Kingdom_national_debt

    האבטלה נמוכה והאיחוד מתעקש שבריטניה תפתח את השערים.
    למה הוא מתעקש? כי יש בבריטניה עבודות טובות שהפולנים , הרומנים ואחרים רוצים. הם לא רוצים עבודה בספרד , גרמניה מוצפת וצרפת לא מציאה.
    אם גרמניה שמתה על ייצוא תפגע דרך מוסדות האיחוד באנגליה אז איזה עובדים
    שעובדים יקנו את המוצאים שלה שהיא להוטה לייצא? הספרדים ? הצרפתים?

    לגבי מעבר של הבנקים? לאן הם יעברו? לצרפת? פחחח! לאיזה תרבות יש מסורת של פיננסים ובנקאות מצליחים. זה לא דבר שבונים ביום. איפה יש פיננסים יותר מצליחים בהונג-קונג? בהאיטי או ברפובליקת ויימר?

    אהבתי

  8. קמיליה Says:

    ארבע הערות:

    א. לתפיסתי משאל הברקזיט עסק יותר בריבונות מאשר בכלכלה. הבריטים הצביעו על רצונם בעצמאות מתכתיבי האיחוד האירופי, והחזרת כוחם הדמוקרטי להשפיע על חייהם – אפילו אם יאלצו לשלם על כך מחיר כלכלי כלשהו. הם העדיפו להשתחרר משיעבוד ולצאת לחירות, אפילו אם יאלצו לוותר בשל כך על סירי בשר, בצלים ושומים. (הרמיזות ליציאת מצריים אינן מקריות. בעיני זו החלטה על יציאת מצריים 😊).

    ב. למיטב הבנתי הכלכלית (הדי הדלה), הבריטים לא רק שלא הפסידו מהברקזיט אלא שאפילו הרוויחו. לפחות בינתיים.
    כיום, האבטלה בבריטניה היא כמחצית מהאבטלה באיחוד האירופי, יש גידול במספר המשרות ועלייה בשכר העובדים. קיימת מגמת צמיחה בכלכלה הבריטית, ואפילו יש בה מעט אינפלציה. מצב שרוב מדינות האיחוד האירופי משתוקקות אליו, ולשווא.
    בנוגע לעתיד – נניח שהסקטור הפיננסי הבריטי יפגע. מצד שני, בשל חולשת הלייש'ט תהיה התחזקות של התעשייה הבריטית ושל התיירות הנכנסת לבריטניה.
    כלומר, בהחלט סביר שבעקבות הברקזיט יתחוללו כל מיני שינויים והתאמות בכלכלת בריטניה, אך לא ברור לי מדוע טובת עובדי הסיטי של לונדון אמורה להיות חשובה יותר מטובת עובדי התעשייה והתיירות. מכאן, בכלל לא ברור לי שבטווח הארוך רמת החיים של תושבי בריטניה תרד. אולי יקרה אפילו ההפך.

    ג. לא ברורה לי מה תהיה השפעת הבקזיט על "הדימום הפיננסי" ממנו כנראה סובלת בריטניה כיום.
    המוני עובדים באי הבריטי שולחים כל חודש חלק ניכר ממשכורתם למשפחותיהם באפריקה, באסיה ובמזרח אירופה, במקום לבזבז את כולה במדינה בה הם גרים ועובדים.
    במקביל, המוני פנסיונרים בריטים בוחרים לחיות מדמי הפנסיה שלהם במקומות זולים יותר מבריטניה. כמו ספרד, פורטוגל ומדינות מזרח אירופה.

    אני תוהה האם אני צודקת בהערכתי שבריטניה סובלת כיום מ"דימום פיננסי", ואם כן: האם ההיפרדות הקרובה מהאיחוד האירופי עשויה לשפר את המצב בתחום זה (אשמח לשמוע את תשובותכם המלומדות).

    ד. ברור למדי שכל ההפחדות ונבואות הזוועה, שניתנו לפני משאל העם, על קריסתה הכלכלית הצפויה של בריטניה בעקבות הברקזיט, התבדו. כאמור, לפחות בינתיים.
    מה שמעלה בי את התהייה האם הכלכלנים, שניבאו את האסון שיתחולל אם בריטניה תחליט לפרוש מהאיחוד האירופי, הם:
    1. שרלטנים, שהתימרו להציג את עצמם כמבינים בכלכלה
    2. רמאים, שניסו להשפיע על תוצאות המשאל באמצעות הפחדות שווא
    3. שניהם גם יחד
    4. משהו אחר: ………………

    אהבתי

  9. דניאל Says:

    1. לגבי מה שאמרה קמילה – כלכלנים, יחד עם עורכי דין ושאר מרעין בינין הם שרלטנים: כלכלה זה פסיכולוגיה לא פחות ממספרים, ולכן תאוריות מתמטיות שמסבירות מערכת כלכלית זה כמו לדבר מה זה בין אדם במונחי כימיה בלבד, זה מסביר מה זה עכשיו זה לא מסביר מה זה יעשה או למה זה מתנהג כמו שזה.
    2. הקשר בין מטבע היורו וגוש האירו לכלכלה אינו קיים מסיבה רציונלית, אלא מתוך התפיסה האירופאית של גלובליזציה ושוויון בין עמים שהתחילה לאחר מלחמת העולם.
    אני תומך בגוש היורו וגלובליזציה של הכלכלה גם אם זה לא טוב ל 2 הצדדים בטווח הקצר, בגלל שאני שותף לרעיון של איינשטיין על ״ממשלה עולמית״. רק שהאום ההזוי במצב הקיים מראה שכנראה האנושות עוד לא מוכנה להתקדם בכיוון (לכומת נאטו שמורכב ממדינות נורמליות ודווקא כן פועל בצורה סבירה, כי עם ביטחון לא עושים ניסויים….)

    אהבתי

  10. גיא Says:

    כלכלנים הם בני אדם
    http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/214/
    לעומת זאת תזכורת :
    הסיכוי של מהנדס לבחור בדרך הטרור גבוה פי 17 מזה של אדם מהשורה, קובע מחקר פורץ דרך של פרופ' דייגו גמבטה. בראיון למוסף כלכליסט מסביר גמבטה אילו תכונות אישיוּת משותפות למהנדסים ולפנאטים, איך הבנה של מהנדסים תסייע לנו לפצח את סוד קסמו של הג'יהאד, ולמה גל האלימות ששוטף את העולם רק יילך ויחריף.
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3683083,00.html

    וברצינות ,
    קמיליה,
    לגבי כלכלה, סוגי כלכלנים וניבויים…. אפשר לקרוא את הכותרת
    http://neweconomicperspectives.org/2012/07/mmt-the-euro-and-the-greatest-prediction-of-the-last-20-years.html
    ומתיבי לכת יכולים את כל הכתבה.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    קמיליה, בריטי שרוצה היום לנפוש בתל אביב נמצא לבטח במצב גרוע מבערב הברקזיט. אז משהו הם הפסידו. זה לא הרבה מבחינת תפיסת האושר האישית, אבל זה סכום גדול מבחינה כלכלית.

    אהבתי

  12. ד Says:

    אנשים, עוד ממש מוקדם לקבוע עם הברקזיט או טוב או רע כי הוא עוד בכלל לא קרה. הבריטים אפילו עוד לא הודיעו רשמית על יציאה מהאיחוד (הפעלת סעיף 50 לאמנה).
    המו,מ בין הבריטים לאירופאים עוד לא התחיל בצורה רשמית ומאחורי הקלעים יש גישושים בלבד. גם האירופאים לא סיכמו בינם לבין עצמם אם לנקוט בגישה קשוחה איתם במו"מ או באופן רך יותר.

    האינפלציה צפויה לעלות מאוד בקרוב. כפי שאורי ציין, מחירי המזון בסופרמרקטים צפויים לעלות ב-10% בקרוב. התיירות הנכנסת צפויה לפרוח אך מנגד יהיה הרבה יותר יקר לבריטים לנפוש בחו"ל (והם מאוד אוהבים לנפוש בחו"ל בארצות חמות וגם לקנות שם בתים בעת פרישה לפנסיה).

    ימים יגידו…..

    אהבתי

  13. orihippo Says:

    בקיצור אף אחד לא מתמצא, אף אחד לא טורח לחפש את התשובה באינטרנט, וכולם מקשקשים מהגגי ליבם על מצב הכלכלה בבריטניה. כמו שאמרה קמיליה זו לא אוניברסיטה ואני לא צריכה להתאמץ פה אני כותבת בשביל הכף האישי שלי.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    ד, את מה שקרה צריך לבחון מול ניבויי חוזי השחורות שראו אסון מיידי כי ההשקעות בבריטניה יצנחו מייד בשל חוסר הוודאות. פול קרוגמן לעג לכך מראש, ייאמר לזכותו.

    לגבי עליית מחירי המוצרים בסופרמרקט, בינתיים הסופרמרקטים סופגים הפיחות ומתמקחים באגרסיביות עם ספקים. היה קרע גדול בין טסקו לבין יוניליוור על רקע זה.

    אורי, תן לי קרדיט שאני כן עוקב אחר נתוני בריטניה. הם מעניינים מאוד.

    אהבתי

  15. orihippo Says:

    הפאונד היה 1.4 ליורו וכעת 1.12 זה כבר 25% ירידה ו"עוד ממש מוקדם לקבוע עם הברקזיט או טוב או רע כי הוא עוד בכלל לא קרה" למרות שלעתים איום גדול מהפעולה עצמה.
    אנגליה יבאה סחורות ב 624 בליון דולר בשנה שעברה, בעיקר מגרמניה, סין, הולנד, ארה"ב וצרפת. מחירי מוצרי חשמל וביגוד יעלו היות והם מיובאים, דלק לרכב, מוצרי סופרמרקט, פנסיונרים החיים מחוץ לאנגליה על כספי הפנסיה והשכירות יפגעו, עלות ההלואות תעלה כיון שהקרדיט ריטינג יפגע, לחצים אינפלציונים,אבל כאמור בעיקר עדיין העתיד לא ברור היות ולא נחתמו הסכמים ועדיין לא בוצעו כל צעדי פרישה.
    במקום שאני גר יש הרבה מאד בריטים שחיים על כספי שכירות של רכוש שיש להם בבית, כרגע יש להם ירידה של 25% בהכנסה, זה הרבה. האיי הקנארים ויוון מלאים בבריטים, מה יקרה להכנסה של התושבים שם כשהבריטים לא יקנו?
    חמישית מההכנסות של הסקטור הבנקאים בבריטניה קשורים לכך שמרכז הבנק קשור לזכויות הדרכון האירופאי. כ 1.9 מליון עובדים בסקטור הבנקאי בבריטניה. בנקים אמריקאים
    JPMorgan Chase, Goldman Sachs, Bank of America, Citigroup and Morgan Stanley
    מחזיקים מרכז באנגליה לצורך זכויות דרכון אירופאי ויאלצו להעביר את המרכז ועשרות אלפי עובדים מלונדון כנראה לפרנקפורט, בנקים אחרים שוקלים לעבור לניו יורק וסינגפור.
    מכסי יבוא לאירופה על חקלאות בריטית יעלו ל 47% -59% על מוצרי חלב ובשר, כך שירידת הפאונד תפגע ברווחי החקלאים היצואנים יותר מאשר בקונים באירופה.
    8 אחוז מכוח העבודה הבריטי הוא של זרים מהם 5 אחוז אירופאים.
    וכמובן הלחצים שיהיו על סקוטלנד לפרוש מבריטניה ולהכריז עצמאות ואולי אחריה וולש ולונדון.
    ההימור של תמריץ לקנות פאונד ב 1.22 הוא ההפוך על הפוך שיעקב נוטה לנקוט בו. בדרך כלל זה עובד אבל הפעם זה נראה הימור

    אהבתי

  16. גיא Says:

    לגבי האינפלציה – חשוב להדגיש : אם תהייה אינפלציה יהיה מדובר בכזו של צד ההיצע. לא יהיה מדובר בספירלה אינפלציונית צד ההיצע מסוחררת עם מנגנוני הצמדה אלא משהו חד פעמי שיסתגלו אליו וימשיכו הלאה.

    אהבתי

  17. מלכת האמבטיה Says:

    מדובר אומנם על אינפלציה של אחוז אחד עם חשש שהוא יגיע ל 3 אחוז.

    מעט על מוצא הפליטים הפלסטינים
    http://www.zeevgalili.com/2009/08/5929

    אהבתי

  18. עתידות Says:

    Greece's crippling recession pushes prices to an all-time low
    Some women in Greece are selling sex for the price of a sandwich
    Price of sex session has fallen from €50 to just €2 in some cases

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    אף אחד לא התייחס לשאלה שהצגתי בסעיף ג' של תגובתי הקודמת.
    אולי כיון שהמצאתי מושג כלכלי בשם "דימום פיננסי", שמשמעותו ברורה רק לממציאתו (ומוכתם אפילו ברמז לעמדתה כלפיו) .
    אנסה לחזור על שאלתי בניסוח אחר:

    האם העובדה שפנסיונרים בריטים רבים בחרו לעבור לחיות בחו'ל – הזיקה לכלכלת בריטניה? אם כן: האם החלשות הליש'ט צפויה להקטין את המוטיבציה שלהם לחיות מחוץ למדינה / האם צפוי להצטמצם אחוז הפנסיורים הבריטים שחיים בחו'ל? אם כן: מה תהיה ההשפעה של מגמה זו על הכלכלה של בריטניה ועל החברה הבריטית?

    שאלה קשורה: האם העובדה שפועלים זרים רבים בבריטניה שולחים חלק ניכר ממשכורתם למשפחותיהם, שנשארו בארצות המוצא שלהם, מזיקה לכלכלת האי הבריטי? אם כן: האם צפוי שהברקזיט יהפוך את בריטניה לפחות אטרקטיבית לפועלים זרים (בהשוואה למדינות אחרות באיחוד האירופי כמו צרפת וגרמניה) ? ו/או שהשארת המשפחה בארץ המוצא, ומשלוח כסף אליה, תהפך לפחות אטרקטיבית ויגבר הרצון להביא את כל המשפחה לבריטניה? איך מגמות אלו ישפיעו על הכלכלה ועל החברה הבריטית?

    ###########################

    אני זוכרת בבירור שג'ורג' סורוס ניבא שאם הבריטים יצביעו בעד ברקזיט – הליש'ט תצנח מיידית ב 20% !
    כבר אז חשדתי שפרסם תחזית זו בכדי להשפיע בדבריו על משקיעים, ולהרוויח יותר מספוקלציות על שער השטרלינג. אך זאת רק כיון שאני תמיד חושדת בכוונותיו.
    למיטב זכרוני, מייד לאחר פרסום תוצאות המשאל הליש'ט צללה מאוד מאוד בחדות כלפי מטה, ואח'כ התאוששה במהירות מופלאה. זיגזג פראי שממנו כנראה הרוויחו מעטים והפסידו רבים.
    למעשה, ניתן לחשוד שכל הכלכלנים שניבאו לבריטניה שחורות הם אינטרסנטים. טובת המגזר הפיננסי של בריטניה, ועלות הנופשים שלהם בחו'ל, יקרים לליבם יותר מטובת כל שאר המגזרים של הכלכלה והחברה הבריטית.

    אבל יתכן שסורוס רק ניסה לקדם את אידיאולוגיית הממשלה הכלל עולמית בה הוא תומך, ולהפחיד את הבריטים מביצוע צעד בכיוון הנגדי.

    בין אם השערה א' (אינטרסים אישיים) נכונה ובין אם ב' (אידיאולוגיה) נכונה – נראה לי שכל ה'מומחים', המנבאים את עתידה הכלכלי של בריטניה שלאחר הברקזיט, אינם יכולים להיות חסרי פניות.

    אני מודה שגם אני עצמי איני חסרת פניות. מסיבות אידיאולוגיות, שאינן קשורות כלל לכלכלה, תמכתי בברקזיט. לכן אני מונעת למצוא נתונים שיתמכו בעמדתי. כל מה ש'יוכיח' שהכלכלה הבריטית אולי תאלץ לבצע אדפטציות נדרשות למצב החדש אך לא באמת תיפגע משמעותית.

    #################################################

    לגיא,

    הבנתי מייד, מהמאמר אליו הפנת, שאחוז המהנדסים בקרב הטרוריסטים האיסלמים גבוה משמעותית מאחוז הכלכלנים בקרבם. מה שכמובן מוכיח, מעבר לכל ספק, שאסור לבקר כלכלנים. 😊

    אבל, במחשבה נוספת יש בהוכחה ניצחת זו מספר ליקויים קלים. לדוגמא:

    – המאמר מדבר על אחוז המהנדסים בקרב הטרוריסטים, אך שוכח לציין מה אחוז הטרוריסטים בקרב המהנדסים.

    – יש עוד דרכים, פרט לטרור, לגרום נזקים אדירים. לדוגמא, להמציא תיאוריות כלכליות מופרכות, ולהכתיב מדיניות כלכלית שתאמלל מיליונים. נראה לי שהתאוריה הכלכלית הקומוניסטית יצרה נזקים שבהשוואה אליהם נזקם של כל המהנדסים הטרוריסטים גם יחד בטל בשישים בריבוע.
    איני משוכנעת שתוצאות מחקר דומה בקרב כלכלנים יגלו שיש בקרבם פחות מזיקים מאשר בקרב מהנדסים.

    – מאמר זה לא התייחס כלל לאחוז המהנדסים הנוצרים, היהודים והבודהיסטים שפנו לטרור. יתכן שרק הצירוף של הנדסה + איסלם הוא זה שיוצר תוצאות קטלניות. אגב, נדמה לי שגם הצירוף בין רפואה ואיסלם יוצר תוצאות קטלניות. לדוגמא, באשאר אסד (רופא עיינים), ג'ורג' חבש (רופא ילדים), אחמד טיבי (גניקולוג), ויש עוד שכרגע פרחו מזכרוני.
    מכאן כנראה נובע שהמדינויות הרצויה היא לשלוח את המוסלמים ללמוד רק כלכלה ומקצועות אחרים של מדעי החברה והרוח ולאסור עליהם ללמוד הנדסה ורפואה. מכאן, כיון שאלו מקצועות חיונים,יהיה צורך לתעל את היהודים והנוצרים ללמוד רק הנדסה או רפואה.
    איני בטוחה שהשלכות של המדיניות, שניתן לגזור אותה מהמאמר שלך, על חייך האישיים ישמחו אותך. 😊

    אהבתי

  20. יאיר Says:

    כמה חלקו של החוב הבריטי נקוב ביורו?

    אני חושב שיש תרומה שלילית לאי הוודאות הנוכחי על המצב הכלכלי.
    כאשר בריטניה תצא סופית אבל לפני כן תציב אמירה ברורה (ומעשית) על כוונותיה, רצונה הטוב בהמשך יחסי המסחר עם אירופה, וכדומה – אז המצב הכלכלי בבריטניה ינסק.

    לי נראה שהממשלה הבריטית מושכת זמן כי היא מנסה להגיע להסכם טוב מול האיחוד שישאיר את הסכמי הסחר כשם שהיו בעבר. הם מחכים לשעת כושר של חולשה באיחוד או אירוע דומה בשביל לסגור הסכם טוב לטובתם.

    מנגד, הנקמנות והקטנוניות של חלק מהאיחוד כלפי בריטניה מונעת הסכם טוב. אם כל-כך טוב באיחוד אז מה להעניש את בריטניה על עזיבתה? למה שלבריטניה יהיו הסכמי סחר נחותים מאשר לשוויץ למשל?

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    קמיליה, אהבתי את "קאט דה בולשיט" שעשית לגבי סטטיסטיקת הטרור. ברור שהכול בנושא הטרור קשור בסוף לשאלה מה מוסלמים עושים.

    לגבי הפנסיונרים הבריטים, נראה לי שרק בארץ יש לנו אובססיה בנושא עזיבה וירידה. לכאורה עזיבה של מישהו שאינו תורם בעבודה או בשירות צבאי מפנה משאבים לאחרים ומקטינה את המחסור. אבל זה רק בתנאי שיש יכולת הדפסת כסף כדי לאפשר ביקושים חליפיים מצד האזרחים שנותרו.
    אם המון ישראלים קשישים היו עוזבים, הם היו מפנים הרבה משאבים, ולא מקטינים את צד ההיצע. היינו אמורים לשמוח על כך, על אף העלבון הציוני.

    ביוני כתבתי על השלכות הברקזיט:
    "לאיחוד האירופי יש תמריץ ברור להפוך את הפרישה לגיהנום עבור בריטניה, כדי שמדינות נוספות לא יחרו יחזיקו אחריה בנטישה. אבל אני לא מאמין שכך יהיה בפועל. הסיבה היא שזהו תמריץ שלא ניתן להודות בו. פוליטיקאי אירופי שיגיד בפה מלא שהוא רוצה למרר את חיי הבריטים כעונש על החלטתם, גם אם הדבר כרוך בגרימת נזק לסחר החופשי באירופה, מסתכן בתגובה מאוד ביקורתית מצד התקשורת והציבור. על כן ניסיון להרע בכוונה את מצבה של כלכלת בריטניה יצטרך להיעשות כמעין קונספירציה בין הגורמים האירופים השונים, בשתיקה ובקריצת עין. אני לא מאמין בתיאוריות קונספירציה – מחטיפת ילדי תימן ועד ההתנקשות ברבין. מאוד קשה לשמור על קשר שתיקה מסובך במצב שבו התקשורת בוחשת בכול ועין הציבור פקוחה. האיחוד האירופי מטבעו כגוף מלאכותי, קוסמופוליטי ועל לאומי גם אינו מעורר את רמת הנאמנות הנדרשת בפקידים ובפוליטיקאים שלו על מנת שקונספירציה כזו תצלח. לכן אני מאמין שייחתמו הסכמים סבירים בין בריטניה לשאר אירופה. הפקידים בבריסל יביטו בזעם בבריטניה המשגשגת אחרי צאתה מהאיחוד ועיניהם כלות".

    עדיין חושב שזה מה שיקרה.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    הברקזיט צפוי כמובן לפגוע בהגעת פועלים זרים ממזרח אירופה בשל ההגבלות החוקיות על הגעתם.
    אני חושב שקרה משהו קצת אירוני עם משבר הפליטים. הוא עודד הבריטים לתמוך בברקזיט. אבל הברקזיט מגביל דווקא את ההגירה הנוצרית ואולי יחליש בשל כך את דמותה הנוצרית של בריטניה.

    אהבתי

  23. יאיר Says:

    מה הכוונה "הברקזיט מגביל דווקא את ההגירה הנוצרית"?
    הוא מגביל כל הגירה ומאפשר סינון לפי המדיניות הבריטית.

    חוץ מזה, במדינה ריבונית ללא תפיסות רב-תרבותיות יש כלים לסוציאליזציה של מהגרים ולהגברת הדמות הדתית או הלאומית של המדינה.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    ההגירה של אזרחים מהאיחוד האירופי היא נוצרית רובה ככולה וברור שהיא זו שנחסמת עתה. הגירה מפקיסטן ובנגלדש לא אמורה להיות מושפעת.

    אהבתי

  25. גיא Says:

    קמיליה , פרסונלי , אין לי סטייק אין דה מאטר מאחר ואיני מהנדס או ממש כלכלן.
    בכל שאת, מסכים בהחלט שהמצאת
    תיאוריות כלכליות מופרכות והניסיון ולהכתיב מדיניות כלכלית מופרכת יכולה לאמלל מיליונים ולכן אולי עלי לעשות בדק בית ביחסי למהנדסים.
    נההה 🙂 , אני מהמר שחלק גדול מהתיאוריות המופרכות מוכתבות ע"י מהנדסים (או אישיות מהנדסית(*)) בתחפושת 🙂 של כלכלנים.
    ==============================================
    (*)סביר יותר שיש בהן רכיבים מולדים. כולנו מכירים אנשים שנעשים מבולבלים כאשר דברים אינם ברורים, שלא מרגישים עם כך בנוח, שרוצים פיתרון מהיר ויציב בכל מחיר.
    —- הכל בחיוך ובברכה ——
    כמה מחברי הטובים הם מהנדסים וגו'
    ==============================================
    יאיר , חיפשתי קודם לכן ולא מצאתי כמה מהחוב של בריטניה אינו בפאונד.
    לא מצאתי נתונים ולכן אני מניח שאינו גדול.
    מה גם שהבנק אוף אינגלנד הוא בנק רציני שמבין כיצד עובדות רזרבות מבחינה
    חשבונאית אז לבטח הוא מבין את ההבדל בין חובות במטבע מקומי לחובות במט"ח
    ולכן בטח לא יעץ לממשלה הבריטית להרבות בכך.

    Steve Keen. No such thing as fractional reserve. Banks dont lend reserves. QE dont increase lending

    אהבתי

  26. יאיר Says:

    אם אין חוב ביורו אז הבעיה מתגמדת. אני צופה הצלחה כלכלית לבריטניה בשנים הקרובות.

    למה הבאת פרופסור בריטי שגלה לאוסטרליה?

    אהבתי

  27. גיא Says:

    הוא לא גלה , הוא נולד באוסטרליה למד שם ומלמד שם.
    Steve Keen (born 28 March 1953) is an Australian-born, British-based economist and author.
    בטח יש לו דרכון בריטי מההורים והוא ממשיך לחדשו. זה עולה כולה איזה 100 פאונד ועוד כמה עשרות פאונד לדואר. בטח הוא ימשיך לחדש נוכח השער הנמוך של הפאונד.

    אהבתי

  28. חושב בקול Says:

    בהקשר של החלשת המטבע המקומי (הבריטי) אל מול השקל החזק.
    לא יודע אם יצא לך תמריץ או לשאר המגיבים לקרוא בגלובס את יוסי פרנק.
    הוא בעקביות מאמר אחרי מאמר תוקף את בנק ישראל שלא מחליש את השקל וגורם לנזק לכלכלה המקומית מבוססת היצוא.
    באינטואיציה שלי פרנק הוא בולשיטר רציני ובסופו של דבר השקל מתחזק בגלל תנועות ההון והסחורות. היכולת האמיתית של בנק ישראל לשלוט בשער הן נמוכות מכפי שפרנק מתאר זאת, לפחות בטווח הארוך. גם העצמה הקונספירטיבית שמייחס פרנק לספקולנטים הזרים שעושים סיבובים על השקל בשעות מסחר מתות נשמעת לי מעט מוגזמת לטווח ארוך.
    מענין לשמוע דעתכם.

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    כן, אני קורא את יוסי פרנק ופעם כתבתי פוסט אוהד לעמדותיו.

    בעיקרון בנק ישראל יכול להחליש השקל כרצונו ללא הגבלה. אם יחליט מחר הנגיד שהשקל צריך להיות שווה 20 ש"ח לדולר, אז זה מה שיקרה. כמובן יצטרך לעמוד מול כעס של ח"כים ואזרחים וכו'.
    הסיבה היא שבנק ישראל שולט שליטה מוחלטת במדפסת הכסף ואפשר להחליש השקל ללא הגבלה, תלוי בעוצמת ההדפסה.

    אהבתי

  30. יאיר Says:

    לומר ש"בנק ישראל יכול להחליש את השקל כרצונו" משול ל"ראש ממשלת ישראל יכול לגרש את כל העובדים הזרים" או "צה"ל יכול למוטט את שלטון החמאס בעזה".
    זה וגם זה טומנים בחובם משמעויות רבות שמונעות את הביצוע הפשטני לכאורה. בדומה גם "מדפסת הכסף של בנק ישראל" אינה יכולה להחליש את השקל ללא שיהיו תוצאות כבדות למהלך כזה.
    אפשר לשחק בשוליים. אפשר לעגל פינות אבל להדפיס ללא מחיר – אין חיה כזאת.

    אהבתי

  31. קמיליה Says:

    בויכוח בין יאיר לתמריץ על ההגירה לבריטניה, אני תומכת בעמדת יאיר.

    בעקבות הברקזיט הבריטים יזכו מחדש בריבונותם.
    הם יוכלו להחליט כמה מהגרים הם מעונינים לקלוט מפקיסטן ומאפגניסטן, אם בכלל, וכמה מרומניה ומבולגריה. בנוסף, הם גם יוכלו להחליט איזה זכויות והקצבות ינתנו למהגרים החדשים. נושא בו מוסדות האיחוד האירופי כופים את מדיניותם על מדינות האיחוד.

    יתכן ובדיונים על 'הסכם הגירושים' האיחוד האירופי יצליח לכפות על הבריטים לקלוט מדי שנה מס' מסוים של מהגרים ממזרח אירופה ו/או לא להוציא מתוכה את המהגרים הנוכחיים. אבל מאוד לא סביר שהוא יכפה על הבריטים לקלוט אנשים מאפריקה ומהמזרח התיכון.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    אתה צודק, יאיר. היכולת הטכנית אין פירושה שבמציאות המורכבת אין מכשולים. אבל בפתח הדיון צריך להבהיר מה אפשר לעשות. אחר כך לדון אם כדאי. יש דוגמאות מהעולם – הבנק הצ'כי והבנק השוויצרי בחרו להחליש מאוד את המטבע אצלם והצליחו בכך.

    אהבתי

  33. תמריץ Says:

    אני לא נגד הברקזיט, ועדיין אומר שייתכן שבעולם בלי ברקזיט, אחוז גבוה יותר מהמהגרים החדשים לבריטניה יהיה נוצרי-אירופי.

    אהבתי

  34. גיא Says:

    אולי רק להשתמש בניסוח אחר שאולי יבהיר יותר טוב את הנקודה :
    לבנק מרכזי של ממשלה ריבונית שיש לו מונופול על הדפסת כסף יכולת לקנות כל מה שמוצע למכירה במשק במטבע המקומי. הוא לא יכול לקנות מה שלא מוצע למכירה. אם דולרים מוצעים למכירה בשקלים הוא יכול לקנות את כולם.

    אהבתי

  35. יאיר Says:

    בנושא אחר, הערה חשובה ועקרונית של פנחס ענברי. הוא מדגיש את ההבדל בין התפיסה המערבית אודות מדינה לבין התפיסה האיסלמית אודות מדינה.
    לפי המערב מדינה כשמה (state) כן היא – סטטית וקשורה למקום.
    באיסלם, עבור מה שמתורגם כמדינה, הכוונה לשושלת נודדת, כלומר לרעיון או משפחה שלטת ולא לארגון מדיני המשוייך למקום מסוים.
    פנחס ענברי לא מפרט אבל אחרי שהוא כתב זאת זה בהחלט מזכיר את עבדאללה (הראשון) שהקים את נסיכות עבר הירדן, אפילו שהוא לא מירדן בכלל. גם את קרובו פייסל שמלך בעיראק. חפשו קצת על ההיסטוריה שלהם ותגלו "מלכים נודדים" שעברו ממקום למקום. גם הסיפור של מוחמד הוא בעצם של רעיון שמחפש מקום לשבת בו.

    ראו:
    https://pinhasinbariblog.wordpress.com/2016/10/17/3044/

    אהבתי

  36. גיא Says:

    הרצאה מונומנטלית של וורן מוסלר , מאבות הMMT ומאילו שניבאו נכונה את משבר היורו עוד לפני 20 שנה כשרובינו עוד היה בשא"ש הכלכלי. חלקים מההרצאה היו מאד מצחיקים אם לא היו טראגים.

    ההרצאה נערכה בקליארי ,סרדיניה והקפיצות בהרצאה הם משום שנערכו
    ממנה החוצה התרגומים לאיטלקית.

    מסתבר שלא צריכים את הטרור מוסלמי בשביל להרוס ציביליזציה כשאפשר
    לעשות זאת עצמאית באופן כלכלי.

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    יפה ההרצאה של מוסלר. פשטנית בעיקרון (אינו מסביר כיצד תיתכן סטגפלציה) אבל נכונה מאוד לזמננו. ויש לו חוש הומור מצוין.

    אהבתי

  38. גיא Says:

    נכון , אבל זה בטח רק קטע מהכנס הוא גם אומר שאח"כ הוא יסביר על
    תוכנית הקלות המס שלו (יש קטע ביוטוב בו הוא מסביר על כך לאנשים ממסיבת התה שמסתיים בקול מחיאת כפיים סוערות).
    ממה שאני זוכר הם אומרים שאינפלציה ואבטלה יתרחשו כאשר יש בעיית צד היצע כמו עליית מחירי הנפט והסחורות בשנות ה70.
    מול עליית מחירי צד היצע חיצוניים אין הרבה מה לעשות במיוחד אם הם מתמשכים ובטח ובטח שאין להקטין ביקוש ממשלתי שמייצר עבודה אלא שיש לשנות מבנית את המשק(אם צריך) ולבטל כל מיני מנגנוני הצמדה (אם קיימים) של ועדי עובדים במשק שיוצרים סחרור אינפלציוני. אחרי שמטפלים בבעיות צד ההיצע ברות טיפול
    אין מניעה לדעתי גם במצב סטגפלציה לטפל באבטלה ע"י תוכנית המעסיק של הברירה האחרונה – תוך שמירה על העקרונות שהשכר שלה הוא שכר המינימום האפקטיבי במשק ואף אחד לא יקבל כסף רק בשביל לדפוק כרטיס. זה כנראה יאריך טיפה את האינפלציה אבל כל גורמי הייצור במשק יועסקו דבר שיתרום לצמיחה הנוכחית והעתידית. אם במצב כזה יראו שמחירי צד ההיצע לא עולים יותר
    ועדיין יש אינפלציה יהיה אפשר לעלות מיסים או להוריד הוצאות ממשלה אחרות.

    כשיש מוסדות ממשלתיים חכמים תוכנית כזו יכולה להתבצע בהצלחה בדיוק כפי
    שמוסדות ממשלתיים מטופשים יכולים לפגוע עצמאית בצד ההיצע ע"י שחיתות , נפוטיזם ושאר מיני ירקות ולגרום עצמאית לסטגפלציה.

    דה-טוקוויל
    בדמוקרטיה , האנשים מקבלים את הממשלה שהם ראויים לה.
    (ע"ע : אי אפשר לקבל סמסינג מנאסינג)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: