שנה טובה!

פתיחת השנה העברית החדשה זו הזדמנות להודות לכם קוראי הבלוג, על כך שבזכותכם אני יכול לכתוב דברים בידיעה שיהיה מי שיקרא ולעתים גם יגיב בצורה כל כך אינטליגנטית ושנונה.

מראש אני מתנצל על תקופות של דממה בבלוג. לפעמים מסיבות אישיות, אבל בדרך כלל כי אני עבד לרעיונות הצצים במוחי, ולא תמיד הם חדשים, נבונים, מעניינים או מהודקים. לא פעם אני משקיע זמן בפוסט ולבסוף יוצאים לי דברים שאיני שלם איתם, שהלוגיקה שלהם מנוקבת בחורים, ואז עליי לעמוד בפיתוי ללחוץ על אנטר. לא פיתוי של מה בכך, אבל לרוב אני עומד בו. עדיף כלום מכמעט.

אני מקווה לשנה שבה יעלו בראשי דברים חכמים לכתוב, ובעיקר שאוכל לכתוב על תמריצים חכמים שיונהגו במדינה ובעולם כולו. ומבחינה זו, ומכל בחינה אחרת – שתהיה לכולנו שנה טובה!

37 תגובות בנושא “שנה טובה!

  1. שנה טובה. אני בד"כ לא מגיב, או מגיב רק כאשר אני לגמרי לא מסכים עם משהו, אבל תמיד נהנה לקרוא ולהחכים. עם הזמן זה הפך להיות אחד הבלוגים שאני הכי אוהב לקרוא, כולל את כל הדיונים המשעשעים-רציניים-מוזרים בתגובות.

    אהבתי

  2. לגיא,

    כשי לשנה החדשה ברצוני לחסוך ממך את הצורך לקחת הלוואה בכדי לממן מנוי לאתר של גיא בכור.
    מדריך עשה זאת בעצמך לכתיבת אתר דומה:

    1. התוכן

    שלב א': בחר ארוע / מקבץ נתונים / חדשה כלשהי שהתפרסמה לאחרונה בתקשורת (יכונה A). אל תשקיע בכך מאמץ רב כי כמעט כל דבר בא בחשבון.
    שלב ב': בעזרת טיפת יצירתיות נסה להראות ש A הוא למעשה בשורה טובה, משהו שיועיל לישראל. (יכונה X).

    [לדוגמא, הארוע: התפרצות גל טרור נגד ישראל. התגובה הנדרשת: נהדר! ישראל תתמחה בטיפול בטרור, בגלל חוק הטבע ש'ההכרח הוא אבי ההמצאה'. השלב ההכרחי הבא הוא שישראל תחלוק את הידע שצברה עם מדינות אחרות בעולם, אם, ורק אם, הן תעננה לכל בקשות ישראל ודרישותיה. מ.ש.ל – עתידה של ישראל וורוד]

    שלב ג': בכדי לשכנע ש A מוביל תמיד, בהכרח, וללא אף יוצא מהכלל, ל X – המצא איזשהם "חוקי טבע" מיסטיים חדשים, והכרז עליהם בבטחון השמור לגדולי הגורוים.
    לדוגמא: 'מי שניצל – ינוצל, ומי שבגד – יבגד' / 'העולם הערבי הוא כמו תפוז גדול שבהתחלה סחט את מי שבתוכו, ואח'כ מי שבתוכו סחט אותו', 'אשת העכביש תנשק בסוף את עצמה' וכדומה.
    הקפידו לא לציין לוחות זמנים להתגשמות הנבואות, בכדי שלעולם לא יוכלו לתפוס אתכם בטעות. בדומה לנבואות נוסטרדמוס בהם מאמינים רבים דווקא כיון שהן מעורפלות.

    [נראה לי שלאדם המכיר תיאוריות זן אמור להיות קל להמציא משפטים רב משמעיים, המצלצלים כמשקפים איזושהי חוכמת דורות עמוקה מני חקר 😊]

    2. הצורה

    שלב ד' – חפש איזשהו סיפור, ארוע היסטורי, עלילת סרט או אופרה שניתן לפרשו כעוסק ב'חוק הטבע' החדש שהמצאת. [ניתן להחליף את סדר השלבים ג' ו ד'. פעל לפי מה שנוח לך יותר]

    שלב ה' – ספר קטע מסיפור העלילה ותאר חלק מ A, קטע נוסף מהעלילה וחלק מהדרך המובילה מ A אל ה X המיוחל, קטע נוסף מהעלילה וקטע נוסף של הדרך ל'הוכחה', וכן הלאה. שים לב שסיפור המשל וסיפור הנמשל יתפתלו, ויצרו מרקם של ערבסקות מזרחיות מרהיבות.
    להערכתי שלב זה הוא הקשה ביותר לביצוע כיון שהוא דורש התמחות באמנות הכתיבה המזרחית, בנוסח סיפורי אלף לילה ולילה.

    שלב ו': בכדי להוכיח שאין לך רק דמיון מזרחי עשיר אלא שאתה מעורה גם בתרבות המערבית, ומגשר בין מזרח למערב – הקפד לשלב בכל פוסט גם מספר קטעים ממיטב הקלסיקה האירופית מתחומי המוסיקה, הציור או הספרות.

    – סוף –
    (כל מי שיעשה זאת בעצמו, יוכל לחסוך את דמי המנוי לאתר )

    חשוב רק לזכור שיש להקדיש לצורה לא פחות זמן מאשר לתוכן, ולפעמים אפילו הרבה יותר.

    ###################################

    פינת החידה לחג לקוראי הבלוג:

    נסו ל'הוכיח', בסגנון גיא בכור, שהתפרצות הר הגעש במכסיקו (או כל ארוע טבע אחר בו תבחרו) היא בעצם בשורה טובה לישראל.

    אהבתי

  3. חחחח . רעה , רעה ,רעה 🙂 ( במובן הטוב )
    טוב ,תודה רבה קמיליה , לפחות יהיה לי על מה לחשוב בזמן שאשתעמם
    בארוחת החג. 🙂

    חג שמח
    לכולם.

    אהבתי

  4. קמיליה, לא מסכים.. מאוד נהנה לקרוא את גיא בכור. ברשימת הדברים שאני נהנה לעשות זה בערך במיקום שספא תופס אצל בני אדם אחרים.

    אהבתי

  5. תמריץ , נו , חבל להיות כבדים לקראת השנה החדשה.
    גם אני כאמור אוהב את גיא בכור אבל עם כל הצער שבדבר יש
    להודות שיש משהו בדברי קמיליה ובכל מקרה מגיעות לה נקודות
    על היצירתיות מה גם שהיינו צריכים לצפות את זה אחרי שהטרשנו
    את גולדמן.
    לגבי בילוי בספא גם אני לא מהחובבים כשהמקום עמוס אבל אם יוצא לך
    ביום חורף אחרי בריכה מחוממת להיכנס לג'אקוזי ואם אתה מוצא פרטנר או פרטנרית
    מעניין לשיחה זה יכול אפילו להיות יותר מהנה מדיון בבלוג. אם אחר כך יצא לך להיכנס
    לסאונה שקטה(בלי שאף אחד כמובן מבלבל את המוח ) זה בכלל סוף.

    אהבתי

  6. לתמריץ ולגיא,

    אתם מתעלמים מהעובדה שרק מי שביקר פעמים רבות באתר של גיא בכור, ועיין בהמוני פוסטים שלו, מסוגל לכתוב מדריך DIY להכנתו.
    אמור היה להיות ברור שלא הייתי צוברת כל כך הרבה שעות גיא בכור לולא היו גם לי סיבות טובות לבקר באתרו. (בדומה לנושא אתר 'הסולידית' שהסתבר ששלושתנו סיבות טובות להכיר אותו).

    ההערה של גיא, שיקח הלוואה בכדי לממן מנוי לגיא בכור – פשוט הזכירה לי את ההתלבטותי, כשבכור החליט להפסיק את המתכונת של פוסט חינם ופוסט בתשלום, על היחס בין התמורה לכסף. התלבטות שחייבה אותי לנסח לעצמי ממה בעצם אני נתרמת, ובאיזו מידה אני חשה כנתרמת ע'י כל פוסט נוסף.

    קלטתי שאני בעצם יותר נהנית באתרו מאשר מחכימה ממנו.
    להערכתי, זה אינו מקרי שגם תמריץ התייחס למילה 'הנאה' והעלה את האסוציאציה להנאה מספא, וגיא המשיך בכיוון אסוציאטיבי זה. מקום האמור להשרות רוגע, שלווה ושחרור ממתחים. אסוציאציות שלא במקרה לא היו מקושרות לאתר כמו זה של הסולדית.

    גיא בכור מהווה איזון נגד מבורך לכל שפע העיתונאים המוטים, המציירים את ישראל כנתונה במצב קטסטרופלי, ההולך ומחריף, והנהנים להתנבא שעוד צעד או שניים ישראל תיפול לתהום שלא ניתן יהיה להחלץ ממנה. אבל, איזון נגדי זה רק מדגיש שגם הוא עצמו מוטה, אם כי לצד השני.

    חלק נוסף מהנאתי קשור להערכתי האסתטית את אמנות הסיפור וההצגה. למיטב ידיעתי, זהו האתר העברי היחידי, שדן בנושאים כבדי משקל, המשקיע הרבה כל כך בצורה ובדרך. הוא מהווה שילוב מאוד נדיר בין עניין אינטלקטואלי לבין אמנות.
    אני מעריצה גדולה של אומנות הבנייה המוסלמית, ונהנית מהאסתטיקה שלה, כמו החצרות הפנימיות, המזרקות וצורת הקשתות ההולכות ומתחדדות. (הדבר היחיד, חוץ מהאוכל, שאותו אני באמת מעריכה בתרבות המוסלמית).
    נסיון לעקוב בעייני אחרי החוט' המתפתל של ערבסקות מורכבות שקול בעיני לתרגול מדיטציה. לעיתים כשערוץ אל גז'ירה באנגלית ממש ממש מעצבן אותי, אבל מסיבה כלשהי איני רוצה לעבור לתחנה אחרת, אני אפילו מנסה לשנן את צורת הערבסקה המהווה את לוגו התחנה, כך שאצליח לציירה גם בלי להביט. תרגיל מחשבתי שמשרה עלי רוגע ושלווה.
    מבחינתי, לאתר של גיא בכור יש סגולות דומות. יש בו איכויות של אמנות הסיפור המזרחי במיטבה. אבל, כמו לגבי כל יצירת אמנות גדולה, בהתחלה כל חשיפה נוספת הולכת ומגבירה את ההנאה, אבל משלב מסוים כל חשיפה נוספת גורמת לגרף ההנאה להתאזן, ואח'כ אפילו להתחיל לרדת. אני לפחות הגעתי כבר לשלב של חשיפת יתר. נדמה לי שאתם עדין לא. אז צר לי אם קילקלתי בדברי, ולו במשהו, את יכולתכם להמשיך להנות מיצירות האמנות של גיא בכור.

    נסיונו לשלב גם את היצירות הקלאסיות האירופאיות, וימרתו לכנות את אתרו בשם 'g planet' סתם משעשעת אותי.

    הדבר היחיד שבאמת תמיד הפריע לי תמיד בגיי פלנט הוא מה שאני מכנה ה"קול של האורוקל מדלפי". ה"אמיתות" העמוקות, של המספר יודע הכל, על דרכו של העולם ועל הגמול שיקבלו בו לבסוף הצדיקים והחוטאים. מה כיניתי בתגובתי הקודמת כ'חוקי טבע מומצאים'.
    אבל, זה קשור כנראה לאפיקורסיות העמוקה שלי, ולרתיעתי מכל מי שמנסה להציג את עצמו כגורו או כמיסטיקן יודע כל.
    איני מסוגלת להעריץ אף אדם, ולהעמידו על כן בו אסור לבקר אותו. כולל את שמעון פרס, את דורין הרטמן ואת גיא בכור.

    אם ביקורת מסוג זה על מישהו או משהו באמת מפריעה לכם – אוכל להימנע מלהשמיע אותה. אבל, תאלצו ליידע אותי על שמות הנכללים ברשימת הפרות הקדושות שלכם. אני מתחייבת שלא אנסה אפילו לשרוט את עורם, שלא לדבר על נסיון לשחוט אותם. לפחות לא בבלוג זה. זה אינו דחף שאינו בר כיבוש מבחינתי.

    —————————————————————————————-

    אגב, גם לו הייתי חשה איזשהו צורך לנקום בכם בשל ביקורתכם על דיויד גולדמן, ואיני חשה ולו שמץ של צורך שכזה, כיצד הייתי אמורה לדעת שגיא בכור הוא מחמל נפשכם המשותף?
    אני מאמינה שניתן לתמצת את רוב ספרי העיון למספר חד ספרתי של עמודים, אך הדבר מחייב השקעה של מספר דו ספרתי של שעות עבודה מאומצת. שעות שלי עצמי אין כל כוונה להשקיע. לתפיסתי, ביקורתכם עליו נובעת בעיקר מחוסר היכרות מספקת. מה שאינו שולל כמובן אפשרות לביקורת מלומדת ומושכלת עליו. גם הוא אינו פרה קדושה בעיני, ואפילו לא מחמל נפשי.]

    אהבתי

  7. אם לא היה ברור:
    כתבתי את מדריך DIY לאתר של גיא בכור רק בשל רצוני להביא איזושהי 'מתנה' במקום לכתוב איחולים ודברי תודה והערכה, ובו זמנית לשעשע את עצמי בכתיבתו.
    לא יותר ולא פחות.

    אהבתי

  8. קמיליה, כמובן שהביקורת על גיא בכור והביקורת שלך על הביקורת על הביקורת על בכור לא מפריעה לי אלא להיפך – היא כתובה נפלא ממש כדרכך ואפילו ביתר שאת. וגם ניתחת היטב את אסוסיאציית הספא שלי.

    אהבתי

  9. קמיליה , הכל בסדר .. אולי חוץ מהאווירה הכבדה שנפלה עליכם 🙂
    שהרי נאמר 'ושמחת בחגיך והיית אך שמח' …
    אני בסך הכל קצת מסתלבט … כי מצעמם. אני כמובן תמיד בעד אפיקורסיות וחתרנות אך תוך כדי מודע שיש פילים כל הדרך למטה.
    את יכולה כמובן לבקר מי שאת רוצה , חופשי , כולל אותי.

    רק לדידי , חשוב לדייק בעובדות. אני הצעתי שאורי יקח את ההלוואה שהוא דיבר עליה בבנק בשביל לתמרן את המשק ולשלם לאתר של גיא בכור ולא אני. 🙂

    אהבתי

  10. 1. קראתי את הפוסט אליו הפנה גיא.
    נדהמתי מכך שכל הדיונים בו לא התיישנו כהוא זה. היינו יכולים להמשיך גם עכשיו את אותו דיון.
    אכן הייתה בו ביקורת על גיא בכור, אבל רק על נכונות הנתונים המספריים שהביא והחשד שהוא נוטה ליפותם. ואני טעיתי לחשוב שפגעתי קשות בפרה שאתם מקדשים. אני שמחה לגלות שטעיתי.

    2. בזכות הפוסט, והפניה של יאיר, הגעתי גם לראיון מרתק של יאיר שלג עם מנחם לנדאו. אדם שקודם לכן אפילו לא שמעתי את שמו.
    צר לי שמקור ראשון/ הציונות הדתית כל כך מבודדים מהזרם המרכזי בארץ. הם רוצים להשפיע, ואפילו להוביל, אבל מציבים חומות הפרדה.

    3. משהו שהייתי אמורה לעשות כבר מזמן – ראיון של ד'ר דרור איר עם דוויד פרידמן על ספרו ציביליזציות גוועות.
    בתקווה שטעימה זו תעודד אתכם לחפש עוד מידע על רעיונותיו. הבעייה היא שלמרות שהספר תורגם לעברית (תרגום מחפיר ומלא שגיאות הגהה), לא נתקלתי באף סיכום מקיף או ביקורת רצינית בעברית.

    http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-89244-00.html

    4. משהו אחר לגמרי – כתבה של ג'פרי גולדברג מהאטלנטיק (זה שפרסם כתבה מאוד ארוכה, ו over מחמיאה, המבוססת על ראיונות עם אובמה).
    בכתבה הוא מהלל את גדולתו של שמעון פרס, ומפליג בתאור קטנותו של נתניהו. גם כשלעצמו וגם בהשוואה לגדול הדור שהלך לעולמו.
    בעיני, כשרון כתיבה המבוזבז על דעות שגויות.

    http://www.theatlantic.com/international/archive/2016/09/shimon-peres-benjamin-netanyahu/502319/

    אני חייבת להודות שדי נמאס לי מיהודים אמריקאים המטיפים לנו לקחת סיכונים / להיות אמיצים, ולסכן עוד יותר את המשך קיומנו, המסוכן במילא. ובכדי להוסיף חטא על פשע, הם גם טוענים שעלינו גם לעמוד בכל מיני קריטריונים מוסריים מחמירים ולמלא משימות, שמדינות אחרות פטורות מהן.
    אני מוכנה להתווכח על כך עם ישראלים כמו אבשלום, אך לא עם מישהו שלעולם לא יאלץ לשאת בתוצאות של עמדותיו או לשלם את מחיר דרישותיו.

    אהבתי

  11. לתמריץ,

    אז קבל עכשיו את דרור אידר על ג'פרי גולדברג (דעת אידר על עמדת גולדברג בנושא יחסי נתניהו אובמה סביב הסכם הגרעין)

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-99504-00.html?t=022335

    אני יכולה להסכים אתך שג'פרי גולברג הוא אחד העיתונאים הניצבים בשורה הראשונה של עיתונאי העולם. ד'ר אידר רחוק משורה זו.

    אבל לגבי התכנים – אני כבר הרבה פחות בטוחה. ליתר דיוק, בנושא קונפליקט נתניהו – אובמה על הסכם הגרעין האיראני אני תומכת באידר ולא בגולדברג.

    אהבתי

  12. שימי , הבעיה שאתה מדבר עליה לכשתתפוצץ בועת הנדל"ן היא החזר החובות. אכן ,למשקי בית אין מדפסות כסף במרתף ולכן יש בעיית חדלות פרעון איתם. זו כנראה הסיבה ששבעת המיתונים הגדולים בארהב החלו לאחר שהסקטור הפרטי לקח על עצמו חובות גדולים מידי. עדיף לכן במצב דיפלציה במקום להוריד ריבית לתקופה ממושכת מתנפחת בועות שהממשל היה לוקח את החובות על עצמו (משום שלו כן יש מדפסת כסף והשוק לא חושש מחדלות פרעון) תוך כדי יישום מדיניות יעילה ככל שממשל יכול (
    פני הממשל כפני החברה ואם יש בעיות בממשל יש להלין על החברה ממנה בא הממשל … אי אפשר לקבל סמסינג מנאטינג … פיזיקה)

    טוב , אז אם יהיה פיצוץ בועה על ממשל חכם להוריד מיסים על מנת שהאזרחים יוכלו לשלם את חובם לבנק וכך המשק ימשיך לתפקד ולא יכנס לשחרור של אבטלה ודיפלציה. זה אומנם יגדיל את הגרעון בהווה אבל המשק לא יפסיד תוצר בעתיד מחוסר תעסוקה של גורמי הייצור.

    במאמר הוזכרו המשברים של ספרד ואירלנד ששם באמת ויש בעיה יותר רצינית משום שאין להן מטבע סוברני והן למעשה כמו מוצמדדות לבסיס הזהב הפרימיטיבי שמונע ממשלותיהן מדיניות פיזיקלית מרחיבה בעיתות משבר.

    אהבתי

  13. רק תיקוני הגהה לאחר שמתקן השגיאות התערב לי בטקסט.
    1. מתנפחת =שמנפחת .
    2. שחרור = סחרור.

    ובאותה הזדמנות הבעיות הנוספות(בקושי יכולות להילחם באבטלה) של
    ספרד ואירלנד שנחשבו ל״נס כלכלי״ כל עוד האשראי [הפרטי] המשיך לגדול עד 2009.

    אהבתי

  14. הרגלי האינטרנט שלכם יכולים לקבוע האם תהיו אנשים שמחים

    בכל פעם שאתם לוחצים על מקש במקלדת, מקליקים על העכבר או מעבירים אצבע על מסך הטלפון הנייד, אתם בונים לעצמכם מציאות. לא, המאמר הזה לא עוסק בטכנולוגיה של מציאות מדומה, אלא בעיצוב המציאות שלכם – האם תהיו אנשים מאושרים? האם תוכלו להתמודד עם אתגרים? האם יש לכם יכולת ליצור השקפה אופטימית?

    http://www.eol.co.il/articles/450

    אהבתי

  15. תמריץ , אם אתה בדכאון כתיבה זה בסדר, אל תלחם בו
    מניסיון , הדרך הכי טובה לצאת מדכאון היא לרצות להישאר בו. ככה העולם בנוי – כשאתה רוצה משהו – לא תקבל.

    🙂

    בנתיים – תדהמה(!): מטבעות רומיים נמצאו בהריסות מבצר ביפן:
    http://www.nrg.co.il/online/13/ART2/835/671.html?utm_source=Taboola_internal&utm_medium=referral

    אהבתי

  16. המשפט "עדיף כלום מכמעט" הוא משפט של פרפקציוניסטים. ופרפקציוניסטים נוטים להפוך למשותקים. במקרה זה, מושתקים.

    הוא מזכיר לי גם את הצהרת גיא שהוא יכתוב רק אם יש לו משהו מאוד חכם או מאוד טיפשי / הומוריסטי להגיד.
    מגבלה שאני פוסלת על הסף לגבי עצמי. אני חשה חופשייה לכתוב כל מה שעולה לי לראש, אפילו אם אין בו איזושהי חכמה נעלה ולוגיקה מהודקת.

    בעיני, אין כל רע בכתיבת פוסט או תגובה שתזכה בציון 'כמעט טוב' או אפילו 'מספיק בקושי'. במילא כל פוסט או תגובה הם בסך הכל בסיס יציאה להמשך הדיון וההתעמקות בנושא.
    יצירה 'מושלמת' אפילו עלולה לחסום את הצורך ואת המקום להצעת שינויים ושיפורים ולהעלאת השגות.
    מכאן, יש מקום לגנות את כל השואפים להגיע לציון 100 על כל פוסט או תגובה שלהם 😊

    אהבתי

  17. גיא, נדמה לי שויקטור פרנקל כתב על הטכניקה הפרדוקסלית שבה אתה מעמיד פנים שאינך רוצה כדי להצליח להשיג משהו ואפילו יישם זאת בסקסולוגיה בטיפול בגברים שסבלו מאימפוטנציה.

    אהבתי

  18. טוב, בעניין הזה באמת באמת שאין לי שום מושג.

    אם נחזור לנושא הקודם כנראה
    שהכי טוב זה להיות כמו כולם
    שלא אומרים את מה שהם מתכוונים
    ולא מתכוונים למה שהם אומרים
    (וצוחקים כשמספרים ששר האוצר ז"ל שמחה ארליך
    היה אומר כך. )

    אהבתי

  19. לא קשור.

    באמצע הכתבה ממידה מופיע גרף של מספר ההרוגים היהודים על רקע לאומי – דתי משנת 1920 עד 2012.
    אפשר לקפוץ ישר אליו. בעיני הוא מרתק.

    הגרף קשור גם לויכוח על הסכם אוסלו / על שמעון פרס, אך למעשה הרבה יותר מכך. הוא קשור לשאלות מתי בעצם התחיל סכסוך הדמים ביננו ובעקבות מה. ומכאן, מה ההסתברות שיסתיים / מה ההסתברות שהפלסטינאים יסכימו לחתום אתנו על הסכם גרושים ויאפשרו לנו לא לראות אותם יותר.

    http://mida.org.il/2016/10/05/במותו-ציווה-לנו-את-ההתאבדות-הלאומית/

    אהבתי

  20. ההפניה לכתבה מהניו יורקר, על החיים ללא מזומנים בשוודיה, מעניינת. למרות שהכתבה עצמה מעט ארוכה מדי לטעמי.

    אבל, היא גם לא עונה על כמה בעיות בסיסיות בהפסקה של השימוש במזומן:
    1. היא מגדילה את התלות של האזרחים בבנקים.
    כל עסקה, ולו קטנטנה, חייבת לעבור דרך חשבון בנק. סביר שהבנקים יגזרו איזשהו קופון על כל עסקה, וכשכולם יהפכו ל'קהל שבוי' של אחד או יותר מהבנקים – הם גם יוכלו לתאם בינהם את העלאת מחיר הקופון אותו הם גוזרים. ואז גם להפעיל ריבית שלילית, ולחייב את לקוחותיהם ב'דמי שמירה' מחודשים על חסכונותיהם.

    2. היא מאפשרת לממשלות להדק את אחיזתן בחיי אזרחיהן.
    בהיבט החיובי ניתן להתייחס לצמצום מאוד משמעותי של הכלכלה השחורה. אם האינסלטור לא יוכל לתבוע תשלום במזומן, הוא כנראה יאלץ להתחיל לשלם מיסים. ואולי יקטין את הנטל ממשלמי המיסים כחוק.
    אבל, בהיבט השלילי, גם הממשלה תוכל להעלות את נטל המס כרצונה. כיום ממשלות מודעות לכך שאם מס ההכנסה יעלה משמעותית – גם הניסיונות להתחמק מתשלום המיסים ילכו ויתגברו. לא ברור מה יקרה בעולם בו אזרחים לא יצליחו יותר להתחמק מתשלום. בעיקר אם זוכרים את הפתגם ש'הכוח משחית. וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט'

    3. אבדן מוחלט של שאריות הפרטיות שעוד נותרו לאנשים.
    כאשר ניתן לעקוב אחרי כל הוצאה, נמענה ומועדה, אפשר למעשה לוותר על השימוש בחוקרים פרטיים. 'האח הגדול', העוקב אחרי שביל הפירורים של כל ההכנסות וכל ההוצאות, יהיה ער תמידית.

    אהבתי

כתיבת תגובה