הילודה, הכלכלה והטווח הארוך

האם רמה גבוהה של ילודה טובה לכלכלה? בשנות השבעים, כשילדי הבייבי בום במערב היו עוד צעירים והתחילו להקים משפחות משלהם, היה נדמה שרמה גבוהה של ילודה היא אסון המאיים לכלות את משאבי כדור הארץ. אולם כיום נראה שהמדינות המפותחות גוועות אט אט, יחד עם כלכלותיהן, בשל נשים הממעטות ללדת.

אז איזו נקודת מבט על ילודה וכלכלה נכונה יותר? כדי שאפשר יהיה לענות על השאלה ברצינות צריך תחילה לפרק אותה למרכיביה.

על איזה טווח זמן אנחנו מדברים?

אם במשך דורות על גבי דורות תעמיד האישה הממוצעת יותר משני צאצאים שורדים יגיע כדור הארץ להתפוצצות אוכלוסין. בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהתרחשות מלתוסיאנית – חלק גדול מבני האדם ימות או יוותר נטול צאצאים כדי לפנות מקום לשאר, והסטטיסטיקה רבת הדורות של הפוריות תשוב לממוצע שלה – טיפ טיפה יותר משני צאצאים לאישה. האלטרנטיבה היחידה לכך היא הגירה בין כוכבית. זו נראית אפשרות בהיתכנות נמוכה, גם כאשר מדובר על העתיד הרחוק. אילון מאסק הוגה רעיונות על הכנת המאדים ככוכב גיבוי לאכלוס האנושות, אבל אפילו אם יש בכך ממש (ספק רב), מאדים הוא רק כוכב אחד וקיבולתו מוגבלת גם היא.

התפוצצות האוכלוסין אינה רחוקה מאיתנו – נדרשו מיליוני שנים כדי שהאנושות תגיע לגודל אוכלוסיה העומד על מיליארד, כפי שקרה בערך בשנת 1800. אולם בדורות הקרובים אפריקה עלולה להפיק מיליארד אנשים חדשים מדי כמה עשרות בודדות של שנים.

מנגד, אם במשך דורות על גבי דורות תעמיד האישה הממוצעת פחות משני צאצאים שורדים, האנושות פשוט תתכלה ותעלם לה. כך על פי כללי המתמטיקה, מדינה שמאבדת אחוז מאוכלוסייתה בשנה, תאבד כמעט שני שלישים ממנה בתוך מאה שנה.  התקדמויות בהארכת תוחלת החיים יאטו את דילדול האוכלוסיה, אך לא יעצרוהו.

מכיוון שהאנושות בוודאי לא תרצה להתכלות וגם לא תרצה לגווע במלחמת קיום על פיסת מקום בעולם צפוף, נדמה שילודה היא משחק סכום אפס לאורך הדורות. דור שיוליד מעט יחולל תהליכים שיובילו לכך שדורות אחריו יולידו יותר. דור פורה במיוחד יחולל תהליכים שיביאו לצמצום אוכלוסין בדורות שאחר כך.

איזו ילדים לאיזו אישה?

על אף שבטווח הארוך הכלכלה לא תאפשר לבני האדם קצב ילודה הגבוה משני ילדים לאישה וכנראה גם תוביל אותם לא לרדת מקצב כזה כלפי מטה, הרי ששיעורי הילודה השונים בין הקבוצות האתניות והתרבויות השונות יקבעו את אופיה של האנושות. כיום המגמה נראית ברורה: האנושות תורכב מצאצאי הדתיים. לא משום שדתיים ימשיכו לנצח להוליד ילדים בתפוקה של אישה ממאה שערים, מורמונית אדוקה מיוטה או מוסלמית מניז'ר או מרצועת עזה, אלא משום שבדורות הקרובים הם ימשיכו להיות נותני הטון בילודה, ומה שקובע בדמוגרפיה הוא מי שנשאר אחרון. דת מצויה בקורלציה ברורה עם עוני, ועל כן המגמה הדמוגרפית היא על פניה שלילית מבחינת מדדים של עושר, שגשוג ורמת חיים.

איזה קשר יהיה בין הורים לצאצאים?

כשמדברים על דמותה ארוכת הטווח של האנושות, כפי שתעוצב בידי ילודה, יוצאים מתוך ההנחה הסמויה שיהיה קשר ברור בין זהות ההורים לזהות צאצאיהם. אבל דבר זה אינו בטוח כל כך. כיום הורים מולידים את הילד שהוגרל במפגש בין זרע לביצית, מבלי לדעת הרבה על דמותו של הילד הזה, וכך בעצם מבטיחים שסטטיסטית הוא יהיה די דומה להם. ייתכן שבעתיד יעדיפו נשים להרות ילדים שנבדקו קודם לכן במעבדה ושסך תכונותיהם הגנטיות מצא חן בעיניהן. אם כך יקרה, ינותק במידה רבה הקשר בין זהות ההורים לזהות הילדים. הורים ביישנים יוכלו לבחור מבין עשרות עוברים מופרים את הילד עם הגנטיקה שמבשרת ביטחון עצמי כביר. הורים טיפשים יוכלו לבחור בילד אינטלקטואל. הורים יוכלו לבחור בילד עם גוון עור שונה או עם מראה מצודד בהרבה משלהם.

טכנולוגיה כזו לברירת עוברים תעלה הון עתק ותהיה זמינה בתחילה למתי מעט עשירים, אבל ייתכן שכמו כל טכנולוגיה, תוזל במהירות בטווח זמן לא ארוך. רוב מדינות המערב יאסרו על שימוש בה, אבל במזרח הרחוק סביר להניח שיגלו יותר פתיחות. הניסיון מלמד שהחירות האנושית גוברת לבסוף על ניסיונות להגבילה, ובפרט כאשר מדינה שתעשה שימוש אינטנסיבי בטכניקות ברירת עוברים תוכל להפיק מכך תועלות כלכליות ואפילו צבאיות גדולות. ייתכן אף שהטכנולוגיה תתקדם עד  כדי שתאפשר לא רק בחירה בין עוברים אלא אף את שיפורם הגנטי במעבדה. דבר כזה ישנה כליל את האופי שבו מבוצע מעבר הגנים בין הדורות.

שאלות לטווח הקצר

עוד לפני שהדתיים או העוברים הנבחרים ישתלטו על הארץ אי שם בעתיד, הילודה מעלה שאלות לדורנו שלנו. האם מדינות כמו יפן, טייוואן ואיטליה יכולות לשגשג כאשר מספר הילדים הולך ויורד. האם חברה המספקת תוצרת לשוק היפני היא השקעה שווה בבורסה?

על פניו כאשר גודל האוכלוסייה יורד, מתפנים המון משאבים, החל ממורים בבית הספר וכלה בפועלי בניין. לא צריך עוד מתקנים, עוד תשתיות, עוד רכבות, עוד שדות חקלאיים, עוד תחנות כוח, עוד בניינים. עובדה זו הובילה את הריבית ביפן ובאירופה לשפל כזה. השקעות פשוט אינן נחוצות, ועל כן התשואה עליהן נמוכה. אבל יש למצב כזה גם צד מואר – אנשים יכולים לצרוך יותר, מבלי להביא את המשאבים אל הקצה. אפשר לאכול יותר, אפשר לבזבז יותר חשמל, אפשר לגור בדירה גדולה יותר, אפשר לתפוס שני ספסלים ברכבת התחתית.   יש קושי להגדיל את הצריכה של התושבים במדינות כמו טאייוון ויפן כיום, מאחר שלשם כך צריך להפחית את המסים המוטלים על התושבים, כדי להותיר להם יותר כסף פנוי. ברם, הממשלות עדיין מסרבות להבין שאינן זקוקות לכל כך הרבה מסים, ולוקחות מהתושבים יותר משצריך. ההערכה שלי היא שבסופו של דבר הממשלות יבינו מה צריך לעשות. אל הנקודה הזו מובילות כל תוכניות התמריצים למיניהן המונהגות כיום ברחבי העולם, גם אם בשנים האחרונות הן מתברברות סביב צעדים לא רלוונטיים. כאשר הן יבינו, גם הבורסות יוכלו לעלות, ולהתנתק מהירידה הדמוגרפית.

מכיוון אחר אפשר לתהות האם הצמיחה העולמית תיפגע בשל הירידה בכמות הפטנטים והרעיונות המקוריים. צמיחה כלכלית מודרנית מבוססת בסופו של דבר על הברקות טכנולוגיות של מתי המעט באנושות המסוגלים לכך. אם האוכלוסייה שמתוכה יוצאים הממציאים האלו רק קטנה והולכת, האם אין סכנה שגם ההמצאות יתמעטו וידלדלו?  אף שלא ניתן לשלול את האפשרות הזו, צריך לזכור גם את הגורמים הפועלים לכיוון הפוך – למשל השתלבותם של מאות מיליוני הודים וסינים בפיתוח הטכנולוגי במערב. רק שלושה סינים ושני הודים זכו עד עצם היום הזה בפרס נובל מדעי (ביחד זהו מספר נמוך ממספר הישראלים שזכו!). קרוב לוודאי שהפוטנציאל של שתי מדינות ענק אלו גדול בהרבה.  שיפורים סביבתיים, כמו תזונה טובה יותר לנשים הרות והפחתת עופרת ומזהמים בסביבה (למשל במפרץ חיפה), יכולים להמשיך את הטרנד העולמי לפיו, בניגוד למיתוס, הישגי התלמידים רק הולכים ומשתפרים עם השנים.

מודעות פרסומת

134 תגובות to “הילודה, הכלכלה והטווח הארוך”

  1. תמריץ Says:

    זהו, דרך אגב, פוסט תגובה לשאלה של קמיליה בפוסט הקודם, על כלכלה וילודה.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    קריאה מומלצת בנושא התינוקות על פי הזמנה (באנגלית):
    https://www.technologyreview.com/s/535661/engineering-the-perfect-baby/

    אהבתי

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    עכשיו בערוץ10
    על תרבות החזירות וההגזמה האמריקאית באוכל
    ואיך טראמפ מייצגה נכוחה
    ואיך ישראל , כהרגלה , מייבאת גם את זה

    שימי חש

    אהבתי

  4. שימי חש Says:

    לגיא הגילוני
    האם שמת לב לריפרורר בפוסט של המיזנ-סלודית לאסטרטגיה הידועה שלסםר רק על רווחים?

    רווחים שלי או הפסדים של אחרים תמיד ינבעו מכישרון או חוסר כישרון בהתאמה.
    הפסדים שלי או רווחים של אחרים תמיד ינבעו מנסיבות ולא מחוסר כישרון שלי או כישרון שלהם.

    Liked by 1 person

  5. גיא Says:

    אכן שמתי לב, לא יודע אם אתה שמת לב למודל המטאפורי שמנסה להסביר את ההבדלים בין התפיסות של ג'ורג לייקוף אליו קישרתי בכמה מהפוסטים האחרונים. כאן פרגמנט שמסביר מי נוטה לחשיבה סיבתית ישירה ומי נוטה לחשיבה סיבתית מערכתית.
    אישית העניין זה, אני כמו ג'ובאני רוסו , מדבר בשתי השפות.

    Direct causation is easy to understand, and appears to be represented in the grammars of all languages around the world. Systemic causation is more complex and is not represented in the grammar of any language. It just has to be learned.

    Empirical research has shown that conservatives tend to reason with direct causation and that progressives have a much easier time reasoning with systemic causation. The reason is thought to be that, in the strict father model, the father expects the chi9ld or spouse to respond directly to an order and that refusal should be punished as swiftly and directly as possible.

    Many of Trump’s policy proposals are framed in terms of direct causation.

    אהבתי

  6. שימי חש Says:

    גיא השונמי
    הקטע הזה שאת משחק אותה אינטיליגנט ומצטט באינגליזית , לא מרשים אותי.
    יא מתנשא

    אהבתי

  7. גיא Says:

    דוגמא מעולה לחשיבה בסיבתיות ישירה.
    הבאת הדברים באנגליזית בשם אומרם
    תביא גאולה לעולם=חשיבה מערכתית.

    אהבתי

  8. דניאל Says:

    בגדול, התפתחות וטכנולוגית מתאימה תאפשר גם תמיכה בעשרות חילארדים מבלי לפגוע בסביבה כפי שאנו עושים כיום.
    יש מיזם של בשר ללא חיות, מיזמים של חקלאות עורבנית בסוג של בנייני קומות, שימוש באנרגיות מתחדשות וכנראה הכי חשוב – שיטות מחזורמתקדמות.
    זה רק עניין של השקעה טכנולוגית, הבעיה שעשירי המערב וכלכלות המזרח כיום חיים על תרבות הנפט והצריכה, ועל כן אין השקעה בכיוונים האלו.

    אהבתי

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    הכתבה בחדשות 10 על טרנד האוכל החזירי האמריקאי בארץ
    החל מדקה 45:00

    http://m.nana10.co.il/Article/1211150?sid=120

    עם התייחסות בכתבה לקשר בין טראמפ לבין תרבות החזירות הזו.

    כפי שנטען בבלוג , כי טראמפ מייצג נאמנה את תרבות הטראש האמריקאית.
    החיים כקרקס ריאליטי.
    וזו בדיוק הסיבה לשקיעת האימפריה האמריקאית.

    שימי חש

    אהבתי

  10. Glen Hiemstra Says:

    לזה התכוונתי גיא, תהיה עתידן, תוכל לנאום על כל מה שיהיה או לא יהיה, סיפורי ערש למבוגרים. באר קלידוסקופית שאין לה תחתית.

    * אומנם מספר הילדים למשפחה יורד אבל מכיוון שהאבולוציה תמיד צודקת מה היא רומזת לנו? שאנחנו על סף הארכת החיים מעל ומעבר. נחיה פי 3 צעירים תמיד, נתחתן 3 פעמים ונביא 3 ילדים. כמובן פרושו שיהיו פי 3 יותר נשים מגברים. זה העתיד. כמובן שזה יחייב גנטית להכניס זמן תפוגה לכל בן אדם.
    * נייצר בני אדם חכמים יותר, הם ייצרו פתרונות וחידושים בדרגות גבוהות יותר מאשר ידענו אי פעם. כמובן שמידי פעם במעבדות לא חוקיות ייצרו ילדים שיגדלו להיות מד סיאנטיסט שירצו לכבוש את העולם כמו ד"ר נו.
    * נעבור לגור מתחת לים, אם על ידי גידול זימים, במקרה שנתרבה מדי, או בכיפות זכוכית. נעבור לגור במעבדות מרחפות בחלל, יש הרבה מקום. זה יצור פיראטים של חלל. זה יצור בדידות. כדורי עולמות זכוכית המספקים את עצמם ירחפו בחלל העמוק בדרך ללא נודע.
    *נייצר אנשים קטנים יותר גנטית. קורט ונאגוט הציע שנהפוך להיות קטנים מאד כדי לתפוס פחות מקום ולצרוך פחות משאבים. מדינות מערביות יאסרו על תיירות כדי שתייר לא ינשום בטעות אזרחים שהגיעו לגודל מקרוסקופי.
    *משחק הכדורסל יעלם מהעולם. אם אפשר ליצר אנשים בגובה 3 מטר מה הטעם.
    *כדי למנוע מניפולציות גנטיות הזכות ללדת תשלל, ילדים יוולדו אך ורק במעבדות מפוקחות על ידי הפדרל ריזרב, לא יהיה אז כסף צריך לתת לו משהו לעשות. הפד ייצר גנטית אנשים שצורכים בכמות וטעמים על פי תחזיות היצור.
    *כדי לְשָׁרֵשׁ גזענות כולם יהונדסו גנטית להוולד עם משבצות בצבעים שונים כל משבצת תהיה בצבע עורו של מיעוט. במדינות מסוימות כל המשבצות יהיו בגודל אחיד, באחרות בגודל יחסי לאוכלוסיה המקורית. זה יצור גזענות. כשנפגוש אחד את השני נספור כמה משבצות יש לו מכל צבע כדי לדעת את מעמדו החברתי.
    *הורים יבחרו בילדים טיפשים, תמריץ מניח שההורים רוצים את טובתם של הילדים אך לא כך, הורה יוכל להנדס את הילד לצרכיו לעת זקנה או פשוט כדי שיוכל להעביר עליו ביקורת כל חייו.
    *ייצרו אנשים מודולרים כדי שנוכל להתנסות בכל הג'נדרים שקיימים.
    הפמיניסטיות יעבירו חוק שכל מי שנולד חייב שיהיו לו כל אמצעי הרביה גם יחד כדי שלא רק הנשים יצטרכו להרות.

    זה בלתי סופי

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    חחח. אורי אין כמוך.

    אהבתי

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    והכי חשוב
    בבונים, נבערים ו/או חסרי יכולת לחנך ולפרנס את ילדיהם, לא יורשו להביא ילדים.
    אולי רק ילד אחד גרייס.

    אהבתי

  13. שימי חש Says:

    האוכל המוגזם והחזירי האמריקאי בישראל
    (רק הכתבה עצמה)
    http://food.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1211465&sid=142

    טוב.. חפרתי

    אהבתי

  14. גיא Says:

    כן, אורי אכן שיחק אותה.
    רק שאני כזכור מהאסכולה הסקפטית שטוענת
    שככל שהדברים משתנים כך הם נשארים אותו הדבר.
    ובשביל להרשים את שימי –
    plus ça change, plus c'est la même chose

    אולי מלבד הדוגמא שלי אורי לגבי הורים שכן כבר היום בלי הנדסה גנטית
    הורים מהנדסים ילדים על מנת שיהיו מהנדסים מצטיינים כדי שיוכלו להשוויץ בהם ויהיה להם על מה לדבר עם השכנין אך בו זמנית שיהיו צייתנים נרצעים לרצונותיהם.

    שימי , אכן חפרת סע לספרטה.
    גם התנשאת על בבונים וגם הבאת סרטונים שמדכאים את הנשמה.

    כזכור זה בלוג כלכלי שמדברים בו על פול קרוגמן ואינפלציה

    אהבתי

  15. קמיליה Says:

    כמה הערות

    א. הרכב האנושות העתידי
    יש להתייחס בזהירות לקביעה שהאנושות בעתיד תורכב בעיקר מצאצאי הדתיים.
    חלק גדול מהמדינות בעלות הילודה הגבוהה ביותר הן באפריקה שמדרום לסהרה. אזור הכולל המוני פאגנים, סמי-נוצרים וסמי-מוסלמים. אני גם בספק האם התימנים (מדינה עם ילודה מאוד גבוהה) דתיים יותר מהאירנים (מדינה עם ילודה נמוכה). עפ'י נתוני האו'ם המשתנה המנבא העיקרי של מספר הילדים הוא מספר שנות ההשכלה של האישה. משתנה הנמצא במתאם גבוה עם גיל הנישואים, רמות העוני והבורות, תמותת ילדים גבוהה ומעמד נמוך של נשים.
    הדתיות היא כנראה רק התבלין לתערובת עצובה זו. כמו גם צפיפות הפיגמנטים בעור.
    הסתכלות על החרדים בישראל ועל המורמונים בארה'ב, שתי קבוצות מיעוט יוצאות דופן, מעוותת כנראה את התמונה העולמית.
    בעיני לפחות, תחזית זו על הרכב האנושות העתידי די מפחידה.

    ב. עתיד המדינות עם הילודה המאוד נמוכה
    יתכן ורמת החיים הנוכחית של תושבי המדינות שאוכלוסייתן הולכת ומתכווצת היא גבוהה. הם לא חייבים להשקיע רבות בדור הבא, ואינם אמורים להתחלק עם רבים בירושה, האישית והציבורית, של הדור שלפניהם.

    אבל, איני משוכנעת שהנאות החיים הנוכחיות ימשכו גם בעתיד.
    היפנים והטאיוונים יצטרכו מסות של כוח עבודה צעיר, ממדינות נכשלות, בכדי לתקן את הכבישים והבתים שהוריש להם הדור הקודם, וככוח עזר סיעודי. כניסת המוני מהגרי עבודה מתרבויות זרות – יכולה לפגוע קשות באיכות החיים ובבטחון האישי. גם השינויים בתרבות ובהתנהגות במרחבים הציבוריים, בהשפעת כניסת המהגרים, בד'כ אינם מתקבלים בברכה. כפי שאנו רואים במחאות ההולכות ומתגברות באירופה נגד קליטת המוני מהגרים.
    הם לא יצטרכו להשקיע בבניית בתי ספר חדשים, אבל יצטרכו להשקיע בבניית עוד ועוד בתי חולים ומוסדות גריאטריים. רפואה היא דבר מאוד מאוד יקר, והולך ומתייקר בהתמדה.

    ג. תינוקות בהזמנה
    הדבר מתרחש, אם כי בצורה חלקית, כבר היום.
    כמעט כל אישה בהריון משקיעה סכומים נכבדים בעשרות בדיקות סקר של העובר. וכשמתברר שקיים סיכון, ולו נמוך, שהילד יסבול מפגם כלשהו – הרוב בוחרים לבצע הפלה, בתקווה שהבעייה לא תחזור בבדיקות של העובר הבא. ובכל שנה נוספות עוד ועוד בדיקות גנטיות של העובר.
    חרדים עורכים 'בדיקות גנטיות' של החתן והכלה הפוטנציאלים לפני ההחלטה האם ינשאו זה לזה. כשעולה הצורך – מבטלים את השידוך.
    גם כל אלו המעוניינים לקבל תרומות זרע או ביציות – יושבים מול קטלוגים יותר ויותר מפורטים של בעיות רפואיות במשפחת התורם/מת, נתונים על מראה חיצוני, השכלה, הישגים אתלטים ומוסיקליים ועוד ועוד. להתרשמותי, ילדים שהגיעו לעולם דרך תרומות זרע או ביציות הרבה יותר יפים מהוריהם.

    התהליך כבר מזמן אינו עיוור. נסיון ההשבחה הגנטי של הדור הבא אינו מוגבל לפרות ולסוסים. הוא מקיף גם את הדור האנושי הבא. וסביר שרק ילך וישתכלל.

    ד. השפעת גודל האוכלוסיה על היצירתיות האנושית ומספר ההמצאות
    ———————————————————————————————————
    מה היה גודל האוכלוסייה העולמית / היוונית / האתונאית בתקופת הפריחה התרבותית של אתונה? כאשר הוציאה מתוכה פילוסופים, מחזאים ומתמטיקאים שאת יצירותיהם אנו לומדים עד היום?
    שאלה שניתן לשאול גם לגבי תקופות הפריחה היצירתית והמדעית של וונציה ומספר קטן של ערי מדינה בצפון איטליה, גם על תקופת הפיתוח המדעי והטכנולוגי המואץ של אנגליה ועוד ועוד.
    פרצים, לא לגמרי מוסברים, של התפתחות אנושית מאוד מואצת לעולם לא התפזרו באופן שווה על פני כדור הארץ כפונקציה של גודל האוכלוסייה בכל מקום. יותר מכך, רובם המכריע התבצעו כשגודל האוכלוסייה האנושית היה הרבה פחות ממיליארד איש.
    ישנם כנראה משתנים המובילים לפריחה יצירתית, במדע ובתחומים אחרים, או לדיכוייה. אין כל קשר בינם לבין גודל האוכלוסייה העולמית.

    ה. המחקר הכלכלי בנושא הקשר בין מספר הילדים לאישה לבין הכלכלה
    ————————————————————————————————————
    אפשר לכתוב הרבה הגיגים ומאמרי דעה על הנושא. אבל אם הכלכלה מתיימרת להיות תחום מדעי – היא לא יכולה להסתפק בכך. עדיין חסרים לי מחקרים מדעיים רציניים על הנושא.
    לדוגמא, אני רוצה לראות גרף המתאר את הקשר בין הגיל הממוצע של אוכלוסיית מדינה (פונקציה מצטברת של דפוסי הילודה בעשרות השנים האחרונות) לבין קצב הגידול של התל'ג לנפש של אותה מדינה. לבחון את השערתי שכאשר הגיל הממוצע מאוד נמוך או מאוד גבוה המדינה דורכת במקום או אפילו נסוגה.
    דוגמא נוספת, האם קיים שוני בדפוסי החיסכון וההוצאה בין בני 30, 40, 50, 60 – שיש להם ילדים לבין בני גילם חסרי הילדים. אני משערת שקיימים הבדלים מאוד משמעותיים בין שתי הקבוצות אפילו בזקנתם. הבדלים להם השלכות משמעותיות על כלכלת המדינה בה הם גרים. אבל הייתי רוצה לקבל אישוש או הפרכה לכך.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    אפריקה יבשת מאוד דתית. גם אם חלק מהאמונות אינן נוצרות או מוסלמיות, מאמיניהן מתייחסים לכך ברצינות. זה נכון שאפשר לדמיין ירידת ילודה בלי שינוי בדתיות כפי שקרה באירן.

    נכון להיום הזדקנות האוכלוסיה נראית דפלציונית ולא אינפלציונית. דהיינו יוצרת שפע ולא מחסור. למה המחירים ביפן לא מזנקים בשל מחסור בכוח אדם?

    אני מסכים לגבי הבעייתיות בקבלת הגירה מהעולם השלישי.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    אגב כדי להראות את האוניברסליות של עניין הדת והילודה אפשר לראות מה קורה עם מדינות ארה"ב. בגדול, ככל שבמדינה מסוימת יש יותר התנגדות להפלות כך עולה שיעור הילודה.

    אהבתי

  18. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    המהגרים ברובם חסרי השכלה ולא יוכלו להשתלב בכוח העבודה. עוד דור הטכנולוגיה תתפתח והפער בין אירופה לאפריקה יהיה כל כך גדול שלא תהיה תעסוקה למהגרים.
    איך אפשר לדעת אם באירן באמת כולם דתיים. ברגע שהם מהגרים לאמריקה יש להם נטייה להפסיק להיות דתיים. מאחר ובאירן לשנות דת ממוסלמי למשהו אחר הוא בר ענישה עד גזר דין יתכן שהרבה מוסלמים מהפה לחוץ. ביחוד המשכילים

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    נראה שבאירן קרה תהליך מהר של צמצום ילודה שהיה מנותק מהדתיות של האוכלוסיה. הרי קרה בזמן האייתולות. אירן בתקופת מלחמת העולם הראשונה מנתה פחות מעשרה מיליון בני אדם. היום פי שמונה.

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    בסוגיה של גודל האוכלוסיה ומספר ההמצאות יש לנו כמובן את הדוגמה של עמנו הקטן שיצאו ממנו כל כך הרבה פרסי נובל. אפשר לתהות האם באמת הכפלת מספר היהודים הייתה מזרזת משמעותית את קצב ההתפתחות המדעית של האנושות. שאלה מעניינת לחשוב עליה.

    אהבתי

  21. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    יש כנראה מתאם גבוה בין רמת הדתיות של אוכלוסייה לבין מספר שנות ההשכלה של נשים, גיל הנישואים, מעמד האישה, ועוני ובין חמישתם לבין מספר הילדים לאישה.
    אבל, כפי שטרחו לשנן באוזני שוב ושוב, מתאם אינו מוכיח סיבתיות. לא ברור לי מדוע אתה בוחר דווקא במשתנה של רמת הדתיות כמשתנה המוביל.

    גם אם אתה בוחר להסתכל רק על מדינות העולם הראשון (הטייה מובנת אבל בעייתית) דרום ארה'ב, עם הילודה הגבוהה יותר בהשוואה לצפון ארה'ב, היא גם ענייה יותר, גם פחות משכילה, גם פחות עשירה, גם יותר שמרנית / סקסיסטית וגם יותר דתית.
    האם דווקא רמת הדתיות היא הקטר המוביל את שאר הקרונות? תיאורטית אולי, אבל חסרות הוכחות לכך.
    גם לגבי אירופה – איני משוכנעת שאיטלקים וספרדים, עם רמת הילודה הסופר נמוכה, פחות דתיים מהסקנדינבים. למעשה אני משערת שההפך הוא הנכון.

    אהבתי

  22. שימי חש Says:

    התחזיות הן שגם אירובה וגם אפריקה יתכנסו לכיוון 2 ילדים למשפ ב 2100.
    עם זאת, יתכן שבאירובה מדובר על ילד אחד לבן על 3 ילדים שחורים…

    https://ourworldindata.org/future-world-population-growth/#un-estimates-and-forecasts-of-total-fertility-by-major-regions-1950-2100-children-per-woman-unref

    בברכת
    veni vidi vici
    שהכל נעסה בדברו

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    קמיליה, נכון שכל המתאמים הולכים יחד. לכן השאלה מה להדגיש היא שרירותית כי די קרובים זה לזה. אני בוחר להעדיף דתיות כי מסבירה טוב יותר מקרים חריגים כמו הדתיים בארץ והמורמונים בארה"ב, אך לאו דווקא את הבדואים בנגב.

    אהבתי

  24. שימי חש Says:

    פות למשל
    האוכלוסיה העולמית ב 2100 דומה לזו של 2030, אחרי פיק ב 2070 וצלילה

    https://ourworldindata.org/future-world-population-growth/#world-population-by-world-regions-1400-to-2100-max-roserref

    וכמובן שיש גם תחזיות אחרות

    https://ourworldindata.org/future-world-population-growth/#un-estimates-and-forecasts-of-the-world-population-billions-all-variants-1950-2100-max-roserref

    אהבתי

  25. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    אם מנסים ללמוד מההיסטוריה, הקשר בין גודל האוכלוסייה למספר ההמצאות קיים כנראה רק בחלק התחתון של הסקלה. יש כנראה צורך במסה אנושית מינימלית.
    המצאות מדהימות לא נולדו בכפרים מעוטי אוכלוסיה אלא סביב ערים וריכוזים אנושיים צפופים. ביבשת אירואסיה, עם מעברי ידע והמצאות בין תושביה, ולא על "איים" מבודדים כמו האבוריג'ינים וכפרי האינדיאנים שליד האמזונס.
    מצד שני, יש המוני ריכוזים אנושיים אדירים ומאוד צפופים, כמו קהיר וריו דה זאנרו, שלא מולידים דבר. פרט כמובן לעוד ועוד אנשים.

    אבל, ברור שרוב הקדמה האנושית המדהימה נוצרה כשאוכלוסיית העולם נספרה במיליונים ולא במיליארדים. מה שהופך את החשש שצריך עוד כמה מליארדי בני אדם, בכדי לספק מספיק המצאות חדשניות, למעט מגוחך.

    אבל, כפי שכבר ציינתי, הכי מעניין אותי להבין מה קרה, או לא קרה, בחברות שעברו תקופה עם פרץ אדיר של המצאות, והתגלו בהם לפתע הרבה גאונים ברמה עולמית במגוון תחומים.
    תקופה שלמעשה לא חזרה יותר. כיום, מסיבה מסתורית כלשהי, תושבי אתונה, וונציה, לונדון או פריז אינם מפגינים את אותה גאוניות מרוכזת שאפיינה אותם בעבר. הם כבר לא מגדלים את אותם אנשי שם דגולים, למרות שאוכלוסייתם גדלה מאז בעשרות מונים. הגאונים הללו כנראה ממשיכים להיוולד, אבל משהו בסביבה כנראה מונע מהם ו/או לא דוחף אותם, לפתח את מלוא כשרונותיהם.

    בעיני, אחת התעלומות האנושיות המעניינות ביותר, שאשמח לדעת את התשובה לה. אם למישהו ממגיבי הבלוג יש השערות כלשהן לפתרון החידה הזו, או הפנייה לחומר קריאה על הנושא, אשמח מאוד.

    אהבתי

  26. תמריץ Says:

    אולי מה שפשוט לגלות כבר התגלה.

    אהבתי

  27. גיא Says:

    קמיליה , דיברנו על הנושא בקירוב פעם פה :
    http://tinyurl.com/zzhlvcm
    מאחר וכנראה שהתרבות האנושית אינה סטטית ומשתנה תדיר
    כנראה שהתרבות הופכת מידי פעם על ראשם ערכים\"אפליקציות" שהביאו אותם לבנות מוסדות שבתורם גרמו לפריחה תרבותית.

    אהבתי

  28. קמיליה Says:

    לא קשור לנושא.
    בהמשך לדיון על האלטרנטיבות להסכם אוסלו – כתבה ממר'י על אגודות הכפרים שהוקמו בגדה. מי הקימן ומי האחראי לחיסולן.

    http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=4241

    ועוד קטע מכתבה שהעתקתי ממר'י עבור כל הסובלים מאופטימיות יתר לגבי הרש'פ, והצורך להגיע עמה להסכם בכדי להצליח להיפרד מרוב הפלסטינים:

    * * * * * *
    יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס:
    זכותם של הפליטים לשוב לבתיהם; גם אני פליט וזכותי לחזור

    לאחרונה ערך יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, ביקור בונצואלה, שם השתתף בפסגה של ארגון המדינות הבלתי מזדהות. במהלך ביקורו נפגש עבאס, ב-17 בספטמבר 2016, עם נציגים מהפזורה הפלסטינית ועם סטודנטים פלסטינים ודיבר עמם אודות המצב באזור.

    הוא הוסיף: "יש 6 מליון פליטים ואני אחד מהם. אני פליט. נכון שאני חי ברמאללה אבל העיר שלי איננה רמאללה. אני לא חזרתי ויש לי זכות לדרוש את זכותי [לחזור], מפני שאני פליט שאיבד את אדמתו ומולדתו. …

    למחרת היום הופיע ציוץ בחשבון הטויטר של עבאס באותו עניין, בזו הלשון: "הנשיא מחמוד עבאס: יש שישה מליון פליטים פלסטינים המחכים שיתנו להם את המגיע להם ויאפשרו להם לחזור לבתיהם, בהתאם להחלטת האו"ם 194."[3]

    אהבתי

  29. מירון יעקוב Says:

    קמיליה אני מרשה לעצמי לתרגם את השאלה שלך לשפה פשוטה כפי שאני מבין אותה והיא "לאן נעלמו כל הגאונים שהיו באירופה והיו הרבה כאלה בעבר והיום כמעט ואין"..?
    שאלה בהחלט נכונה תשובה חלקית לשאלה ניתן לקבל בספרו של הפילוסוף האנגלי הנודע ברטנרד ראסל ז"ל "בשבח הבטלה" תחפשי אצלו את התשובה המתאימה..דבר נוסף ומעניין הוא שבתנאיי סיר לחץ כלכלי פוליטי וחברתי אנשים רבים יצרו נישות גאוניות אשר מלוות אותנו עד עצם היום הזה בהרבה תחומים לרבות תחומי הטכנולוגיה.. אבל נראה לי שזה "פסה" הבינוניים וטכנוקרטים השתלטו על העולם המערבי ואין כבר על מה לחלום..בדרך ההשוואה ניתן לבדוק מה קרה לאימפריה הרומית האדירה מאז שהנצרות השתלטה על מוסדותיה והפכה לדת מדינה..

    אהבתי

  30. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    סליחה אבל לדעתי אתם טועים, יעקב, תמריץ, וכמובן קמיליה. יש הרבה מאד גאונים, יותר מאי פעם ולכן קשה לראות מישהו בולט ויוצא דופן. בזמנו היו בודדים והם כיוצאי בלטו, כיום יש רבים. בנוסף, כמו שאומרים בסינית כל הפירות על הענפים הנמוכים כבר נקטפו. כיום דרוש פוסט דוקטורט כדי להגיע לעמדת תגלית. הביוכימיה האסטרופיסיקה אסטרוביולוגיה כל אלו תגליות פורצות דרך משילוב של שני תחומים שלא היו בעבר ודורשים השכלה נרחבת. גאון שימציא מכונה חדשנית לקילוף תפוחי אדמה לא יגיע לכותרות יותר

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    אחיתופל, דווקא מסכים איתך כאן. מה שצריך לגלות כדי לא להיחשב גאון נעשה הרבה פחות טריוויאלי (פרט אולי לבכלכלה).

    אהבתי

  32. גיא Says:

    פרט אולי לבכלכלה?!
    אבל ביכולת הכלכלה להסביר (כמעט) הכל לגבי היקום החיים וכל שאר.
    למשל לגבי יוון הקלאסית – רק בזכות מכרות כסף שנמצאו בלאווריו ליד אתונה בשנת 483 לפנה"ס (= הדפסת כסף בעידן ההצמדה למתכות יקרות) הקימו היוונים
    צי אוניות שהגן על דמוקטריה הצעירה.

    אהבתי

  33. גיא Says:

    כמו שאמר פעם ג'ון לנון אל תעבוד קשה בבילוש פשוט עקוב אחרי הכסף.

    אהבתי

  34. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    מאחר וכלכלה היא לא מדע מדוייק, בוודאי שהוא הרבהההה יותר מסובך והרבה פחות צפוי.
    הבה נחזור לעניני העתיד הקרוב, ילודה, הרי זה קצת קשור לכלכלה. האם אנחנו יכולים לנחש מה יהיה עוד 10-15 שנים? ב2001 9.11 בשמונה בבוקר האם היה מישהו שהיה יכול לעריך מה יהיה בעוד 15 שנים? את ההגירה המסיבית מאפריקה ומדינות ערב וההשפעה שתהיה לזה על אירופה? אני זוכר שעראפת טען שהמוסלמים כבר כובשים את אירופה, אז כנראה שניתן היה להעריך אבל התעלמו. צפו את המשבר הכלכלי בסדר גודל של שנות ה 30 שהכניס אותנו לעשור מת או דור מת. מישהו ציפה בשנות ה 80 את הנפילה של יפן? את העליה של סין? כנראה שהיכולת שלנו להעריך ארועים חברתים ותוצאותיהם קטנה, וכלכלה שייכת לארועים חברתיים. אבל יש אפשרות לטווח קצר להציע פתרונות גם אם הם קיצוניים.

    מאחר ומה שברור לנו שהילודה באפריקה לא תקטן בזמן הקרוב, והפתרון הסביר הוא למנוע מהם להכנס ולהחזיר את הסורים לסוריה, זה יביא לממשלות ימניות באירופה. לסיים את המלחמה בסוריה יהיה חשוב מאד לאירופאים לא פחות מאשר לסורים. לא תהיה ברירה אלא לבקש מאסאד לקחת אחריות הומנית על כל השטח. לאפשר לאירנים להשתלט על חלקים מעירק, לתת לתורכים יד חופשית. לבנות מחנות פליטים על אדמת אפריקה לשנות חוקי הגירה. הדמוקרטיה תלך שני צעדים לאחור.

    אהבתי

  35. מירון יעקוב Says:

    קשה לדעת מה ילד יום ניתן רק לחקור את העובדות בשטח ומהם להסיק מספר מסקנות להמשך אבל תמיד לקחת בחשבון אפשרות לסטיות מה"נורמל" ולהיערך בהתאם..אותי מדאיג יותר מכל המצב בישראל במיוחד המצב החברתי כלכלי פרושים לא נחים לרגע הם אולי היחידים שיודעים להלחם עם פגעי הטבע האנושי..
    החילונים הצעירים לא מצליחים להתמודד עם מצבי לחץ הקשר שלהם למקורות נחלש בשנים אחרונות והם לא דורכים על קרקע יציבה.. אומנם לחלקם מחכה ירושה אבל רבים אחרים והם הרוב בקרב הדור הצעיר יאלצו להסתפק בפחות ממה שהרגילו אותם בעבר המציאות הפונדמנטלית בכלכלה השתנתה ללא הכר צריך לצפות בעתיד ל"וויה דולורוזה" בחיי היום יום..מחירי הנכסים ובעיקר הנדל"ן ממשיכים להיות גבוהים ואיש לא יכול לדעת מתי המחירים ירדו ובכמה ואם בכלל..
    מקורות ממלכתיים של רזרבות ההון לא יספיקו לפתור ולו חלק מהבעיות של השכבות המוחלשות לרבות של בוגרי אקדמיה אשר ירדו למצב של כמעט עוני משפיל..
    יהודים חייבים להחזיק בקרקעות מדינה ביו"ש ולהתיישב עליהם במהרה חייבים לתת לדבר הזה קדימות לאומית בסה"כ מדובר בנכסים של בני עמינו מן העבר הרחוק ואלה נגזלו מהם בכוח..

    אהבתי

  36. קמיליה Says:

    אני פוסלת על הסף את הטענה שכל הדברים הקלים לגילוי כבר התגלו, וכל הפירות שנמצאו על ענפי העץ הנמוכים כבר נקטפו.
    נדמה לי שאין תקופה בהיסטוריה בה האנשים לא האמינו שכל הדברים הגדולים והחשובים כבר התגלו ויושמו. איננו חייבים להמשיך במסורת זו.

    בינתיים מצאתי מאמר מעניין, די ישן אבל לא מיושן, של אורי כץ על הנושא.
    מאוד ארוך, אבל אפשר לרפרף על השליש הראשון שלו.

    טענתו הבסיסית היא שצריך להסביר את הפלא הדי נדיר כיצד נוצרה במקומות מסוימים ובתקופות מסוימות קפיצה טכנולוגית אדירה, ולא את האירוע המאוד שכיח בהיסטוריה האנושית בו ההתפתחות המדעית והטכנולוגית נבלמת.
    רמז: קשור לכוחות המתנגדים לכל שינוי ולכל סכנה של 'הרס יצירתי' ומוביליות חברתית. וגם למוסדות התומכים במדענים ומפתחים אותם שהזכיר גיא.

    http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/tag/היסטוריה/

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    לא אמרתי שכל הדברים הגדולים והחשובים התגלו, ממש לא. אבל אני בהחלט מניח שהדברים הקלים יותר לגילוי התגלו.

    אהבתי

  38. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    לתמריץ,

    אתה צודק. אתה דיברת על דברים פשוטים לגילוי, ואני התייחסתי בעיקר לחשובים לגילוי. מתנצלת.

    אבל, זה מעלה את השאלה מה זה 'פשוט לגילוי'.

    יש הרבה משתנים התומכים בסברה שדווקא היום אמור להיות הרבה יותר פשוט וקל לגלות דברים חדשים:
    1. כל המדענים והמפתחים של ימנו עומדים על כתפי כל אלו שקדמו להם בהיסטוריה (ולכן אמור להיות יותר קל להם להגיע גם לענפים גבוהים יותר של העץ)
    2. אם אדם אחד מתוך 1,000 או 10,000 (או כל מספר אחר) הוא גאון אמיתי – אמורים לחיות כיום פי כמה וכמה וכמה יותר גאונים מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית
    3. אם כל גאון שכזה אמור להיות בקשרי הפרייה הדדית והתייעצות עם עוד אלף איש המתמצאים בתחום עיסוקו – כיום כל מדען מקושר עם כל העוסקים בתחומו על גבי הגלובוס. יש עיתונות מקצועית, כנסים, דואר אלקטרוני וכו'. דברים שבעבר היו הרבה יותר מוגבלים, איטיים וחלקיים.
    4. אם גילויים דורשים השכלה גבוהה, זמן פנוי וכסף – לאדם המודרני יש בד'כ יותר השכלה, יותר זמן ויותר כסף מאשר לקודמיו.
    5. בימינו, ממשלות רבות מכירות בחשיבות התחום, ורובן גם מוכנות להקצות כספים להשכלה גבוהה, כולל לאוניברסיטאות מחקר, לתת תקציבי פיתוח ו/או פרסים למצטיינים ועוד. תופעה שלא הייתה שכיחה בעבר, כשכספים תועלו יותר למוזיקה ולאמנויות מאשר למדעים.

    אני מכירה (אולי לבושתי ) רק דבר אחד התומך בהנחתך שנגמרו הדברים הפשוטים. המעבר מהסתמכות על מדען בודד, היושב בחדרו עם נייר ועיפרון (כמו ניוטון ואלברט איינשטיין) או עושה ניסויים ומנסה להרכיב מכשירים במוסך ביתו (כמו האחיים רייט ואדיסון) – אל צוותי מחקר ענקייים המפעילים ציוד מאוד מאוד יקר. כמו צוותי הפיתוח הענקיים של חברות התרופות והמוני הפיסיקאים המצטופפים סביב מאיץ החלקיקים הענקי בשוויץ.

    מצד שני, דווקא העובדה שישראל הקטנה נחשבת למעצמת סטארט אפ, וידועה בכל העולם בפיתוחיים הטכנולוגיים והחקלאיים שלה, כשמדינות גדולות ועשירות פי 10 ויותר ממנה אינן מגיעות לקרסוליה – מלמדת אותי שההסבר מורכב יותר.
    אפילו אם תניח ששכיחות הגאונים בעם היהודי גדולה פי 10 מאשר בכל עם אחר (ספקותי הקשים בנידון) עדיין לא תצליח להסביר את מיעוט התרומות להתקדמות המדעית והטכנולוגית של רוב המדינות הגדולות והעשירות בעולם. איך יכול להיות שמדינות כמו ארגנטינה וברזיל, או אפילו מצריים וסעודיה, לא מכניסות את ישראל לכיס הקטן שלה בתחום הסטארט-אפים?
    מכאן, העניין שלי בהבנת הגורמים הבולמים אותם.

    לדעתי, הכתבה שהבאתי מאורי כץ מהבלוג דעת מיעוט שופכת לא מעט אור על הסוגייה.
    אבל, כמו תמיד – לא מספיק אור.

    אהבתי

  39. קמיליה Says:

    זו אני שהגבתי, אחרי שניקיתי את ההיסטוריה.

    אהבתי

  40. גיא Says:

    קמיליה,
    אם לא נתייחס לתרבויות שאין להם ממש מסורת של מדע כך
    שגודל האוכלוסיה בהן הוא לגמרי לא פקטור ונתייחס לעולם המערבי כולל נמרי
    המזרח (שאינם קומיניסטים) אז גם לפי נוסחת הצמיחה של הכלכלן רוברט סולו
    (אגב,עוד כלכלן יהודי – כמעט כמו כל האחרים שיצא לי לצטט לאחרונה ) יוצא
    שגידול האוכלוסיה משפיע רק בכחמישית על גודל הצמיחה בפועל במאה ה20
    השאר מיוחס לקצב ההמצאות הטכנולוגיות ולקצב ההתפשטות שלהן.

    בקשר למצב באירופה לאחר הפאקס אמריקנה אורי הציע פעם תשובה עצובה מאד אם היא נכונה לשאלתך:

    " האדם השלישי היה סרט שכולו מתמצת במשפט אחד. אורסון וולס הנבל מנסה להסביר לג'וזף קוטן הישר הנאיבי שהעולם מסתובב על רוע. הם נמצאים בגלגל ענק גבוה ואורסון וולס מצביע על האנשים שנראים כנקודות ואומר מה היה קורה אם בכל פעם שאחת הנקודות היתה מפסיקה לזוז חשבון הבנק שלך היה גדל. לאחר שגוזף קוטן לא משתף פעולה אורסון וולס אומר: באיטליה 30 שנות שלטון משפחת בורגיה היו שנים של טרור, מלחמות, רצח הרעלות ומוות והם הביאו לעולם את רפאל ולאונרדו דה וינצי והרנסנס . בשויצריה היו 500 שנים של אהבת אחים ודמוקרטיה ומה הם הביאו לעולם? את שעון הקוקו."

    אהבתי

  41. תמריץ Says:

    https://en.m.wikipedia.org/wiki/List_of_Swiss_inventors_and_discoverers

    אהבתי

  42. orihippo Says:

    כבר היה פה דיון בנושא,הכתבה של אורי כץ עלתה או שזה היה הספר של יובל הררי ממנו כץ העתיק את החלק השני של הכתבה. זה נחמד שקמיליה פוסלת על הסף בפסקנות את המסקנות, אולי כדאי שתנגב את החוטם הזב על הסף.
    יש כעת הרבה יותר גאונים מאשר היו אי פעם והם משתמשים בתגליות של קודמיהן ומפתחים אותן וכיום יש שילובים של מחקרים מתחומי מדע שונים שלא היו בעבר.
    האם יש צורך לעשות הפרדה בין פיתוח של תגליות עבר לבין פריצות דרך חדשות בתחומים חדשים ולטעון שמכיון שאין נושאים חדשים לחלוטין אז אין יותר תגליות?
    האינטלגנציה של אנשי הרחוב הלא גאונים אינה מספקת כדי להבין את פריצות הדרך של הגאונים של ימינו אבל המציאות סביבנו מראה חידושים, אני מצטער שאומנם הם לא בתחום הקוסמטיקה או הבישול ושמאז השואב אבק עוד לא נוצרה עוזרת בית אוטונומית כמו בסרטים המצויירים ומבין את הדאגה העמוקה של קמיליה וכואב את כאבה. יש קוביות קרח בדלת של המקרר האם זו לא חדשנות גאונית? השכנה שלי סיפר שכילדה היו מאפסנים את הגלידה במרתף אבן קר וזה היה מחזיק עד ארוחת ערב, והיא אנגליה בת 68.
    החידושים שצצו ב 50 השנים האחרונות הם אדירים זה לא מספיק משכנע?
    בקצב ההתקדמות הנוכחי מדובר על העברת התודעה לתוך מחשב בעוד 50 שנים, וחיי אלמוות.
    רוב האנשים לא ימצאו עבודה בדורות הבאים כיוון שהם לא חכמים מספיק לאייש תפקידים, וזו לא השכלה. ההוה שייך לחכמים יותר וזו לא רק השכלה אוניברסיטאית. ….או לאלו שירשו כסף. זה שיש לעקרת בית גישה לא מוגבלת למידע דרך האינטרנט לא עושה אותה לא מוגבלת ביכולת להבין.
    כאמור יש תחומים רבים שחלו או לא חלו בהן פריצות דרך גדולות בדורנו ואנחנו כעקרות בית לא מבינים שזה כך. מסתבר שצריך כבר להיות גאון כדי להבין שגאונים לא פסו.
    לא חלו עדיין פריצות דרך משמעותיות בקוואנטום פיסיקה, לדוגמה, והסיבה היא שיש גבול עליון למוח של בן האדם כמו שיש גבול עליון לאורך חיים.
    אם נשווה את הגאונות לשיאי עולם בספורט אז ככל שיש יותר אנשים והתנאים משתפרים אז השיאים נשברים. גם השיא של בוב בימון נשבר בהדרגה, הוא היה גאון אבל מי זוכר את אלו שכירסמו ושברו את שיאו. כנ"ל בעניין אינשטיין

    אין גבול עליון לחמדנות
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3698586,00.html

    אהבתי

  43. גיא Says:

    אם "רוב האנשים לא ימצאו עבודה בדורות הבאים כנראה" שלא השכלנו או ישכלו
    הדורות הבאים ללמוד את
    Keynes's Blindingly Simple Insight
    (לא מספיק שיש גאונים רעיונות גאונים – צריך גם להבין וליישם)

    אהבתי

  44. orihippo Says:

    פתרון לאפריקאים ולפליטים

    http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3698980,00.html

    אהבתי

  45. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    http://www.bbc.com/news/health-37485263

    לאבא שלי שלוש אבות

    אהבתי

  46. קמיליה Says:

    מאמר שכתב אמנון לורד, מלפני כשנתיים, על שמעון פרס.
    להערכתי, ניתוח חכם (אם כי חלקי) שאינו לוקה בהכחשות ובשמלציות הנהוגות בישראל לאחר המוות.

    http://mida.org.il/2014/09/12/הכביש-המהיר-מדימונה-לאוסלו/

    למשתמש האנונימי באסלה המוזהבת:
    החידוש המדעי במאמר הוא שתי אמהות ביולוגיות.
    ילדים עם שנים — שלושה אבות אינם חידוש כלל. 😊

    אהבתי

  47. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    האם משמעות הדבר שיתחילו עכשיו ליצר ילדים שאב אחד יצטרך לשלם דמי מזונות לשתי אמהות?

    אהבתי

  48. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    לאלו שטענו שאין יותר גאונים.
    מי הגאון שהמציא את ה COPY PASTE, כמה עבודה הוא חסך לאנושות

    אהבתי

  49. גיא Says:

    לא רק בבלוגוספירה –>
    עדות לביטול מקומות פולחן על ידי [הצבת שירותים], מוכרת במקרא ככלי להשמדת פולחן, אולם זו הפעם הראשונה שממצא ארכיאולוגי מאשש תופעה זו.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4860676,00.html

    אהבתי

  50. קמיליה Says:

    האם משמעות הממצא הארכיאולוגי היא שמוזיאון גוגנהיים בניו יורק יפסיק להחשב כמקום פולחן, רק כיון שהציב במקום כבוד אסלה מוזהבת?
    (חוות דעתו של איטלקי על אמריקה!)

    ומה דינו של מוזיאון אגם ברשל'צ, המנסה לחקות את גוגנהיים? חשבתי שהוא נועד לשמש כמקום הפולחן ליעקב אגם.
    מטריד מכך, האם גם המשתמש האנונימי באסלה המוזהבת אינו קדוש?

    אהבתי

  51. גיא Says:

    לא , לא.
    נהפוך הוא – באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה .
    ושההשכלה עולה על הבינה(*) :
    מלחמה היא שלום. חירות היא עבדות. בערות היא כוח
    ואומנות היא קקי
    http://www.mako.co.il/culture-books-and-theatre/Article-b60ca13b4658941006.htm

    (*) goo.gl/F5LMSn – אחלה תגובה

    אהבתי

  52. קמיליה Says:

    לגיא

    ברור שזרם העיקרי של האמנות המודרנית, זו הזהה לקקי, נשגבת מבינתי.

    אבל, צר לי להודות שגם הנכונות להחליף את האביר בן דמות היגון בחתול נשגבת מבינתי.
    אפילו אלו התופסים חתולים כחיות מקודשות או כחיות שטניות – לא יכולים לטעון שקיים חתול המגיע עד לברכיו של דון קיחוטה.

    (דון קיחוטה מזדרז לצאת לדרך כי השתהות עלולה "להסב נזק לעולם", הרי עליו "לעקור עוולות, ליישר הדורים, להסיר עוונות, לתקן עיוותים, ולגבות חובות".)

    הסיבה היחידה שיעלתה בדעתי לצעד שכזה הוא מספר הדמויות הרב שהדביקו להם את התואר "האביר בן דמות היגון". מג'ון קרי ועד שמעון פרס.

    אבל, מצד שני, יש הרבה פחות דמויות שכאלו בעולם כולו מאשר חתולים ברחוב שלי.

    אהבתי

  53. Orihippo Says:

    כיום המגמה נראית ברורה: האנושות תורכב מצאצאי הדתיים, אבל הכלכלה והתרבות המובילה, המערבית, גם כיום לא מייצגת את רוב האנושות. תמיד בהסטוריה מיעוט יצר, פיתח ושלט על הרוב והוביל מגמה.
    יפן שונה מאירופה והתמעטות האוכלוסין שלה תשפיע בצורה שונה על החברה והכלכלה כי לא יהיה תחליף, אין הגירה. כיום היצור נעשה על ידי הרבה פחות אנשים מאשר היה צריך בעבר אבל עדיין יש צורך בתחזוקה. הצמצום באוכלוסין מהיר מאד ובעוד דור יהיו איזורים נרחבים נטושים כי לא יהיה טעם לתחזק אותם.
    באירופה יהיו האנשים, המהגרים, אבל הם לא יהיו יצרנים ולא משכילים מספיק לתחזק. לא יהיה מי שישלם מיסים גם אם על פי גיא לא צריך ממש מיסים. ההרגשה שלי היא שהביטחון האישי יפגע מאד והאלימות תעלה. מחוץ לערים הגדולות החיים יהיו קשים ופרימיטיבים סטייל מד מאקס. המשטרות לא יתפקדו.
    אבל כמובן כל הנבואות האלו מבוססות על הרגשות ודעות קדומות. אני לדוגמה לא מבין איך טראמפ יכול להפסיד בעימות אבל עדיין מצביעים-שלא-החליטו לאחר העימות גם הסכימו שהוא הפסיד אבל למרות זאת החליטו לבחור בו ביחס של 3:1 לקלינטון. ההרגשות שלנו לא תמיד נכונות או זהות להגיון של האנשים ולפעמים באופן קיצוני.
    לדוגמה. אם אכניס לפריזר של המקרר שתי תבניות מים אחת חמים ואחת של קרים מי יקפא קודם?

    אהבתי

  54. גיא Says:

    אבל דולציניאה (*) ,
    לא מדובר כלל בחתול רחוב אלא בחתול צ'שייר מארץ הפלאות שמופיע ונעלם ונשאר תעלומה. זה חתול שמצפין ומפענח מסרים באר-תגובו . הוא מיוחד משום שהוא יודע שהוא בארץ המשוגעים ושהוא עצמו לא פחות משוגע מאף אחד אחר. כמה חתולים כאלו יש ברחוב שלך?

    (*) 🙂
    בכל מקרה , האביר בן דמות היגון מצהיר שיש לתקן עיוותים.
    עייות רציני בעולם שמסב לו נזק בל ישוער הוא הבלבול בן מפות לטרטוריות ובין אווטרים למגיבים.לכן החלפת זהות חיונית למסע בשביל ליישר הדורים בעולם
    ולכשייתקנו העיוותים יחזור האביר לבקשת הגבירה לגבות החובות 🙂

    אהבתי

  55. קמיליה Says:

    לגיא

    נדמה לי שכל החתולים ברחוב שלי משתגעים בכל תקופת ייחום ומתחילים לצווח בכל גרונם. ברור שבתקופות אלו, יש סיבה מוצדקת לאשפוז כפוי של כל החתולים בבית חולים לחולי נפש, בנימוק שהם פוגעים בעצמם ובסביבתם. גם דפוסי הלידה והציד שלהם אינם מצביעים בעיני על שפיות יתרה.
    אז נדמה לי ששגעונו של החתול מצ'סייר אינו כל כך ייחודי.
    משוגע, המודע לכך שהוא משוגע, הוא בהגדרה במצב פחות חמור מאלו שאינם מודעים לשגעונם.
    מצד שני, הוא יכול להשוויץ בכך שהוא דובר אנגלית שוטפת. הישג שאף חתול ברחוב שלי אינו יכול להתהדר בו. לפחות לא בשפה שגם אני מסוגלת להבינה 😊

    ככל שאני חושבת על זה, אני מזהה את הקשר בין פילוסופיית החיים הסקפטית שלך לבין דברי החתול מצ'סייר :
    ["בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"
    "בצד אחד גר כובען, ובצד שני גר ארנב ואין זה משנה באיזה דרך תבחרי, שניהם ממש משוגעים."
    "לא הייתי רוצה להסתובב בחברת משוגעים" אמרה אליס.
    "אין לך ברירה" אמר החתול. "כולנוווו מממשוגעים כאן, אני ממממשוגע, את מממממשוגעת".
    "איך אתה יודע שאני משוגעת?" שאלה אליסה.
    "בטח שאת ממממשוגעת אחרת לא היית באה לכאן בכלל".]

    פילוסופיה שגם אם היא אולי נכונה, היא לא משפרת את מצב הרוח של אלו שהגיעו לבלוג זה ומגיבים בו. כלומר, היא אנטי שימושית.

    קראתי איפושהו שהמוני אנשים אוהבים לצפות בסרטוני חתולים, כיון שהסרטונים האלו משפרים את מצב הרוח שלהם.
    אני לא משוכנעת שגם החתול מצ'שייר מצליח לשפר את מצב רוחם 😊

    אהבתי

  56. galgal21 Says:

    לקמיליה:
    מדינות עם ילודה נמוכה אינן צריכות מסות של עובדים. ביפן מספר העובדים מצטמצם אבל גם צרכי האוכלוסיה מצטמצמים (מבלי שרמת החיים של תושביה תפגע) כי היא קטנה יותר.
    בנוסף צריך לזכור שהתפתחות הטכנולוגיה גורמת לכך שיש פחות ופחות צורך בעובדים.
    לכן אין שום בעיה של מחסור בעובדים.
    (כמובן שאם המגמה הזו תימשך ביפן במשך תקופה מאוד ארוכה – בסופו של דבר המדינה תפגע אבל זה עוד רחוק. חוץ מזה מגמות הילודה יכולות להתהפך במהירות תוך שנים ספורות).
    היום הבעיה לדעתי היא במדינות שבהן הילודה גבוהה.

    אהבתי

  57. גיא Says:

    קמיליה , 🙂 .

    גלגל , נראה לי התכוונת לתגובה של אורי.
    אורי ,נכון לגבי המיסים : ממשלות של מדינות סוברניות שיש להם מדפסות
    כספים לא צריכות מיסים בשביל להוציא הוצאות. כאמור כל אחד יכול להדפיס כסף הבעיה היא לגרום לכך שהוא יתקבל.
    להטלת מס יש 4 סיבות
    1. ערך אינטרינזי של הכסך הוא בזה שהוא פתק של פטור מפרוטקשיין שנותנים לממשלה והיא עוזבת את הנותן בשקט. ערך נוסף הוא גם בזה שמי שלא צריך פטור יכול לסחור בו עם אחרים או לחסוך אותו. כמו שבכלא סוחרים וחוסכים סיגריות גם מי שלא מעשנים.
    2. תמריץ כתב פוסט שמיסים מונעים אינפלציה .(אם רוצים לייצר אינפלציה כשהמשק באבטלה ודיפלציה אפשר להפחית מיסים)
    3.נותן לממשלה יכולת לתמרץ מדיניות שהיא חפצה (פטור)או רוצה לרסן(עודף).
    4. אם ממשלה רוצה להקטין אי שיוויון .

    בשל סיבה 1 ממשלה צריכה קודם להוציא את הכסף ורק אחר כך היא יכולה לגבות מיסים. במילים אחרות היא לא יכולה לגבות כסף ממיסים שהיא קודם לא הוציאה אלא אם יש לה מכונית בעלת יכולת לחזור לעתיד.
    זה מסביר את העניין שהיא לא צריכה מיסים בשביל להוציא …..
    היא יכולה להדפיס.

    כאמור כל התיאור תקף לממשלות סוברניות(אפילו בשטח מצומצם) ולא
    באנרכיות סטייל מד מקס שאז הרבה כללים חברתיים וכלכליים אחרים שאנו מכירים קורסים לתוך עצמם.

    אהבתי

  58. גיא Says:

    לקמיליה , שכחתי ….. לגבי חתולים ושימושיות: (מקווה שבכל זאת שימי יתרשם מהאינגליזית)

    The koan: "The Most Valuable Thing in the World"

    Sozan, a Chinese Zen master, was asked by a student: "What is the most valuable thing in the world?"

    The master replied: "The head of a dead cat."

    "Why is the head of a dead cat the most valuable thing in the world?" inquired the student.

    Sozan replied: "Because no one can name its price."

    אגב , כנראה לא במקרה ובצטרפות מקרים לא סתמית גם מילכת הלבבות המרשעת ניסתה לקפד ראשו
    של החתול צשייר אבל הוא בתהליך העלמות הוא אמר משהו כמו (אאלט) 'אי אפשר לקפד ראש ממשו שאין לו גוף'

    אהבתי

  59. Orihippo Says:

    גיא, בעיני החתולים , אולי תעברו לפרטי, הנושא מֻצָּה,
    מעניין באמת שהמטבע היפני התחזק בצורה אדירה לאחרונה מה שאומר שיעקב צודק, תמיד תעשה ההפך מההגיון, וזה מחזיר אותי לשאלה. אם אכניס לפריזר של המקרר שתי תבניות מים אחת חמים ואחת של קרים מי יקפא קודם? על פי ההגיון של יעקב המים החמים יקפאו קודם ואני אלך על זה. איש לא טרח לענות לשאלה שלי ואני על כן אהגר לבלוג בארה"ב שזה מה שיעשו היפנים הצעירים כשהאוכלוסיה תצטמצם. בניגוד לגלגל ולתמריץ לא יהיו להם 2 מושבים ברכבת כי מחוץ לעיר לא תהיה רכבת. כשכל הצעירים יעברו לעיר רוב המדינה תהיה עיירות נטושות ללא שרותים, בערים תהיה צפיפות אדירה ומלחמה על הכל. לא יהיה מקום לחתולים, יאכלו אותם.
    קמיליה משוגע, המודע לכך שהוא משוגע, אינו במצב פחות חמור מאלו שאינם מודעים לשגעונם, הוא במצב גרוע יותר. השגעון שלו רק גורם לו לחשוב שמצבו טוב יותר.

    אהבתי

  60. Orihippo Says:

    לקחתי משכנתה כבר שילמתי חצי, הבנק מציע לי הלוואה כפליים מההלואה המקורית בריבית נמוכה מההלואה המקורית, שני שליש בערך ריבית שנתית מההלואה המקורית. הוא יוריד מההלואה החדשה את מה שנשאר מהחוב המקורי. כדאי לי לקבל את ההצעה?

    אהבתי

  61. גיא Says:

    אני מניח שזה כסף משחק שאתה לא ממש צריך אז הייתי לוקח רק
    אם הייתה לי השקעה אחרת ספקולטיבית שווה אחרת העודף כמובן סתם ינוח בבנק. אפשרות אחרת היא כמובן לקחת את ההלוואה הנוספת ולפוצץ אותה על צריכה ראוותנית מה שיתן סטימיולס של הסקטור הפרטי למשק.
    אם כולם יעשו כמותך זה יוכיח אמפירית שסקוט סאמנר והמוניטריסטים צודקים. בכל מקרה זה לא קורה ולא נראה שזה יקרה בקרוב….. מה שמוכיח
    שמשבר העולמי הנוכחי צריך התערבות פיזקאלית של ממשלות בשביל להוציא את העולם מדיפלציה וחלקים ממנו מאבטלה.

    אהבתי

  62. תמריץ Says:

    לייק לדברי גיא.
    אגב לסאמנר היה פוסט אחרון מעולה שבו הסביר את הייחוד במועמדות טראמפ. הוא מציע רעיון שונה לכל פלח מצביעים. מטבע חלש ליצואנים. מטבע חזק למשקיעים. ריבית נמוכה ליזמי הנדל"ן. ריבית גבוהה לחוסכים.
    הוא מציג עמדות קוואנטיות שנמצאות בעת ובעונה אחת בכמה מקומות, עד שיקרסו לנקודה אחת אם ייבחר, שונה בכל אחד מהיקומות המקבילים שייפתחו באותה עת.

    אהבתי

  63. קמיליה Says:

    על הילודה הנמוכה ביפן.

    המאמר המצורף, ומספר מאמרים אחרים בנושא, מציינים מספר גורמים המתווספים זה לזה:
    1. הקטנת העניין של היפנים ביחסי מין עם בני/ות זוג (קושי באינטימיות יחד עם פורנוגרפיה זמינה באינטרנט) +
    2. ליקוי בכישורים החברתיים של היפנים, המקשה עליהם לחזר ולקשור קשרים רומנטיים (בעבר הנישואים אורגנו ע'י שידוכים. מוסד השידוכים נפסק, אך לא צמח משהו אחר במקומו)
    3. יוקר הדיור ומספר המ'ר לנפש (מחמיר במשפחה עם ילדים) +
    4. קושי לפרנס משפחה עם ילדים ממשכורת אחת +
    5. נורמה חברתית שלאחר הלידה הראשונה האם תפסיק לעבוד ותשב עם הילד/ים בבית (גם אם היא נהנית מעבודתה, מעוניינת לפתח קריירה ומרוויחה היטב) +
    6. מקומות עבודה מאוד לא ידידותיים להורים בכלל ולאמהות בפרט, כולל כאלו התובעים 50 שעות עבודה בשבוע ומאוד לא גמישים +
    7. חוסר נכונות של גברים יפנים לקחת חלק משמעותי יותר בעבודות הבית ובגידול הילדים +
    8. מחסור במוסדות / הסדרים לטיפול בילדים בגיל הרך עבור אמהות עובדות

    כשחושבים על כל הגורמים ביחד – נראה שצריך להתאמץ להסביר את התנהגות היפנים הבוחרים להביא ילד לעולם, ולא את אלו שבחרו להימנע מכך.

    http://theweek.com/articles/453219/everything-need-know-about-japans-population-crisis

    אגב, חלק מהסיבות מאפיינות גם את גרמניה. בעיקר הציפייה מאמהות להפסיק לעבוד. כלומר, לבחור בין ילדים לקריירה. בבחירה שכזאת, רבות יוותרו על הילדים. לדוג' אנג'לה מרקל.

    דיוויד גולדמן, בספרו ציוויליזציות גוועות, טען שכל העמים שהובסו במלחמת העולם השנייה ונכבשו ע'י האמריקאים (הגרמנים, האיטלקים והיפנים) איבדו את הרצון להמשיך להתקיים. הם סובלים מדיכאון לאומי עמוק.
    למעשה, גם ההסבר לנכונות של גרמניה לקלוט יותר ממיליון פליטים, ברגשי האשמה הלאומיים, תומך בתזה של דיכאון עמוק, הגובל בנכונות להתאבדות תרבותית. כלומר, קיימת גם סיבה תשיעית.

    אהבתי

  64. תמריץ Says:

    ההסבר של גולדמן נחמד אך לא מחזיק מים. שיעורי הילודה בגרמניה בשנות החמישים היו גבוהים.

    אהבתי

  65. תמריץ Says:

    לגבי יפן, יש הבדל מהותי בינה לבין ישראל שניכר גם בחדשה המעניינת על ח"כ בן ארי שעושה ילד עם חבר גיי ועל ההורים שהצליחו לקבל היתר לשימוש בזרע בנם הנופל. ישראל היא חברה די שמרנית, אבל עם אובססיה לילודה שמשמעותית בהרבה מהשמרנות. הורים בישראל מוכנים לקבל נכדים בכל דרך. יפן לעומת זאת רוצה לראות ילדים שנולדו לפי הקונבנציה או שלא יוולדו בכלל.

    אהבתי

  66. קמיליה Says:

    אולי התזה של גולדמן מוטעית. אבל, תגובה מושהת אינה מפריכה את התזה.
    בשנות החמישים היה בייבי בום עולמי. אנשים ניסו לא לחשוב על העבר, ולהתחיל חיים חדשים. לוקח זמן לדברים לשקוע.
    זה מזכיר גם את התופעה של מיעוט ההתייחסויות בישראל לשואה בסוף שנות הארבעים ותחילת החמישים. היום השואה הרבה יותר נוכחת, גם בקרב אלו שלא נפגעו ישירות. המצב בשנות החמישים היה שונה.

    אהבתי

  67. תמריץ Says:

    מכיוון אחר, דרום קוריאה ושווייץ לא בעלות נתוני ילודה שונים.

    אהבתי

  68. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    מה שמוכיח שיש שוני בין הטראומה הלאומית של הקורבנות לטראומה הלאומית של המקרבנים. וזו תמיכה בתזה של גולדמן.

    [אגב, שכחתי להזכיר את הילודה הנמוכה בהונגריה ובשאר מדינות מזרח אירופה ששיתפו פעולה עם הנאצים]

    אהבתי

  69. תמריץ Says:

    הטענה שהשואה היא הבסיס לילודה הגבוהה בישראל מעניינת, אבל גם כאן אני קצת סקפטי. אשכנזים או מזרחיים מי יולד יותר? אלו שספגו שואה או אלו שלא. וגם כאן הפער היה עצום נגד האשכנזים דווקא קצת אחרי השואה. בעבר ציטטתי דברי בן גוריון בנושא
    http://tinyurl.com/ma3r8
    אילו למדנו מהם את מלאכת ריבוי הילדים והם היו לומדים מאיתנו את מלאכת התרבות.

    אהבתי

  70. גיא Says:

    אולי סימפטום נוסף של הדכאון הלאומי הוא מאזן הסחר העודף מאז המלחמה של שלוש האומות שמצביע על עלות כלכלית שעולה לייצור סחורות ושירותים שבמקומה כל מה שהן מקבלות זה זיכויים בחשבונות הצ'קים שלהם בבנקים המרכזיים של ארה"ב ואנגליה.
    במובן זה הן מוותרות על רמת חיים היום וחוסכות ובונות על סחורות ושירותים שייקבלו ממדינות אילו בעתיד.

    אהבתי

  71. קמיליה Says:

    כלומר, התזה של גולדמן אינה עומדת לבדה. יש עוד 8 גורמים.

    בשוויץ יש השפעה תרבותית חזקה של גרמניה, וגם היא, בדרכה, אמורה לחוש בושה לאומית על מעשיה במלחמת העולם השנייה ועזרתה למשטר הנאצי.
    לגבי דרום קוריאה – אין לי מושג. אולי הם מושפעים מדי מהתרבות היפנית?

    אגב, קראתי איפושהו שגרמנים נוטים לא לתת לילדיהם שמות גרמניים. הם 'אימצו' כל מיני שמות זרים ובעיקר ממדינות סקנדינביה. ולא מדובר רק בפסילה על הסף של השם אדולף או הרמן. כנראה, עוד רמז לחוסר גאווה במורשתם הלאומית.

    מה שמזכיר לי את הנטייה של חלק מאנשי שמאל בישראל לחוש אשמה קשה על מעשי מדינתם, להביא לעולם מאוד מעט ילדים (אם בכלל), ואז לתת להם שמות לא יהודיים ולא ישראליים. יתכן ואלו סמפטומים שונים של אותו סינדרום.

    אהבתי

  72. קמיליה Says:

    לתמריץ

    לתופעות חברתיות – תרבותיות, כמו גודל המשפחה, יש בד'כ יותר מסיבה אחת.

    אני בטוחה ש*גם* השואה משפיעה על הילודה בישראל.
    בשל מערכת החינוך, טקסי יום השואה וכו', היא "חייה" גם בקרב אלו שמשפחתם לא נפגעה ישירות. כמו יהודי מרוקו וצאצאי העליות הראשונות לארץ. השפעות שלקח להם זמן לחלחל, וגם הן מסבירות את התגובה המושהית לשואה.

    לכך אתה יכול להוסיף תרבות יהודית מאוד משפחתית (שבה ילדים לעולם לא עוזבים באמת את בית הוריהם), מודעות למלחמה הדמוגרפית עם הערבים ועוד. השואה אינה גורם מסביר יחידי.

    אהבתי

  73. קמיליה Says:

    אגב, הבחנה בין אשכנזים וספרדים בקשר לשואה אינה נקייה.

    יש גם ספרדים שנפגעו מהשואה, כמו תוניסאים ויוונים. גם הפרהוד שעבר על יהודי עירק, כששלטה בעירק ממשלה פרו נאצית, היא מיני שואה. כנ'ל ניצולי פרעות שהיו בתקופה זו בחלק ממדינות ערב.

    גם הרבה מאוד אשכנזים בארץ לא נפגעו ישירות מהשואה. חשוב לזכור שבשנות החמישים ניצולי שואה היו רק מיעוט בקרב האשכנזים.

    אהבתי

  74. תמריץ Says:

    גיא, אבל איטליה בזבזה יפה עד עידן האירו.
    קמיליה, נראה לי שהתזה של גולדמן מופרכת מהמציאות במידה כזו שרק דת מסוגלת לעמוד בה, אבל הגותו אינה דת כי עדיין לא הפך לאחד הנביאים.

    אהבתי

  75. תמריץ Says:

    איכשהו, נראה לי שקוראי מאוד יאהבו את הטקסט הזה, אף שהוא באנגלית. על הסוגיה של משחק סכום אפס בתרבות הערבית כתבתי בעבר.
    http://tinyurl.com/gkufauz

    אהבתי

  76. גיא Says:

    קוראיך אכן אהבו.
    איכשהוא נראה לי שקוראיך אינם מהנדסים שכן אם היו מהנדסים טובים הם היו שמים לב שבסופו של דבר אורי קיבל את אותה ההלוואה רק בתנאים טובים יותר.

    אהבתי

  77. גיא Says:

    הסקרנות הורגת את החתול לדעת אם מישהו גם הבין שכשהאביר ההזוי
    מכנה מישהי כדולצינאה לא מדובר כל כך במחמאה 🙂 .

    קמיליה , מתנצל מראש – זה רק למען האומנות ולא באמת.

    אהבתי

  78. גיא Says:

    לגבי השאלה של אורי
    'אם אכניס לפריזר של המקרר שתי תבניות מים אחת חמים ואחת של קרים מי יקפא קודם?'
    ובכן על סמך ההגיון המים הקרים צריכים לקפוא קודם.
    אלא. ש
    https://en.wikipedia.org/wiki/Mpemba_effect

    מסקנה : כמו במקרה של אמ.אמ.טי והאוסטרים.
    אסור להסתמך על הנחות לוגיות אפריוריות סינטטיות
    אלא יש לבדוק כל הזמן את המציאות האמפירית בשטח.

    אהבתי

  79. תמריץ Says:

    קראתי הערך ומדהים כמה אפקט פשוט קשה להסבר. מתקשר עם הדיון הקודם על מגבלות המדע.

    אהבתי

  80. גיא Says:

    על זה אמר יוגי ברה 'אם העולם היה מושלם, הוא לא היה.'

    אהבתי

  81. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    א. גם אני אהבתי את ההפניה.

    אבל, זהו שימוש לשווא בשם 'תורת המשחקים', וכולל הטעייה.
    ניתן לתמצת את המאמר: עם אויב הנחוש להשמיד אותך – אין מקום למשא ומתן, לפשרות ולהסכמים. אין מקום למו'מ בין ארה'ב לדאעש, ובין איראן לישראל, כפי שגם לא היה גם מקום להסכם מינכן בין צ'מברלין להיטלר.
    זו מלחמה באויב אמיתי, ובמלחמה באויב יש לעשות כמעט כל דבר החיוני לניצחון. כולל להוריד את הכפפות.

    דווקא ההקדמה למאמר הייתה בעיני החלק המרתק.
    לתפיסתי, הוא גימגם, התפתל והצטדק על עצם הבאת מאמר מסוג זה ופרסומו. כנראה ניסה להגן על עצמו מראש מהמתקפות אותן צפה, על פרסום מאמר כל כך "מיליטריסטי" / "לא הומני" / מנוגד לתרבות הפוליטיקלי קורקט.
    בעיני, אחת מטעויות התפיסה החמורות ביותר של השמאל, כולל השמאל הישראלי, היא הקושי לזהות אדם / ארגון / דת / מדינה כ"אוייב". אויב שלא אמורים לנסות להבינו ולהכילו אלא להילחם בו במטרה להביסו.
    כנראה, כתולדה של האכסיומה שכל בני האדם בעולם דומים זה לזה, ובבסיס שואפים לדברים זהים. ואם מישהו עושה לנו דברים רעים – זה כיון שסבל בעברו. כנראה גם באדמתנו.
    מכאן, ההצדקות לעצם הפרסום נובעות כנראה מכך שהמאמר הזה באמת מנסה לשחוט פרה קדושה של השמאל הליברלי
    פרה שאני אישית שחטתי כבר מזמן.

    ההטעייה היא בהגדרת משחק בסכום אפס.
    מחלוקת על גודל הפרוסה שיקבל כל צד מעוגה בגודל נתון – היא כן משחק בסכום אפס!. ככל שצד אחד יקבל פרוסה גדולה יותר, לשני תשאר פרוסה קטנה יותר. הרווח של האחד הוא כל כולו על חשבון ההפסד של השני.
    מו'מ בו שני הצדדים יכולים להרוויח (כמו הסכמי סחר) או להפסיד (כמו מלחמה הדדית) – אינם משחק בסכום אפס.

    מה שמוכיח שנעשה שימוש בשם 'תורת המשחקים' לשווא. לטעמי, המאמר הזה לא היה נגרע בדבר גם ללא היומרה (חסרת הכיסוי) להשתמש בתורת המשחקים.

    אגב, איפה כתבת על משחק בסכום אפס בתרבות הערבית?

    * * * * *

    ב. התזה של דיוויד גולדמן דומה לדת רק בכך שקשה לקבוע איזה מין עובדות או תצפיות או אירועים יפריכו אותה, וישלחו אותה לפח האשפה של ההיסטוריה.
    אבל, בכך היא דומה לרובן המכריע של התזות במדעי החברה. כולל בכלכלה. תמיד ניתן למצוא תירוצים בדיעבד למה הניבויים (עדין?) לא התגשמו.
    אם התכוונת למשהו אחר – אשמח אם תרחיב.

    אני מודה שאיני בטוחה לגבי התזה הזו של גולדמן, למרות שבניגוד לך איני פוסלת אותה על הסף. ברור לי גם שלכל ההכללות על 'אופי לאומי' או 'מחלת נפש' לאומית – תמיד יש יותר מדי יוצאים מהכלל. הן אולי נכונות לחלק מהאנשים, בחלק מהתקופות ולגבי חלק מהנושאים.
    אני בסה'כ שומרת את התזה הזו בראשי כעוד אופציה למשתנה מסביר, שלפחות בינתיים עוד לא נתקלתי בהוכחות חד משמעיות שהפריכו אותה.

    ההפך הוא הנכון לגבי השפעת השואה על הילודה בישראל. כמובן לא כגורם מסביר יחידי, אבל כגורם מסביר משמעותי.
    למען האמת, הטיעון שאירוע כל כך טראומתי כמו השואה יעבור ללא השפעות מאוד משמעותיות על כל תחומי החיים בישראל – נשמע לי כבלתי סביר בעליל. בעיני, מי שטוען שהשואה לא השפיעה על הילודה בישראל – עליו מוטלת החובה להוכיח את טענתו. לא על זה שטוען שלשואה השפעה על דפוסי הילודה החריגים שלנו.

    ################################################

    לגיא,

    ידוע שאתה חתול, הנתון בסכנת מוות בגלל סקרנותו, בדיוק כפי שדולצינאה הייתה אהובתו היפיפיה של אביר אמיתי. זה הנלחם בענקים מסוכנים (ולא בסתם תחנות רוח).
    ראיתי את ההצגה בתאטרון גשר. סנצ'ו הסגיר את האמת על דולצינאה : היא הייתה כפרייה בורה, מלוכלכת, גסה ובהמית. (משהו די דומה לדרך בה מצוירת קמיליה ע'י אחד המגיבים בבלוג).
    אבל, האביר בן דמות היגון כל כך אהב אותה, עד שהונע להוכיח שהוא אביר אמיתי הראוי לידה, ויצא למסעותיו המסוכנים המהוללים.

    כפי שענית למתקפתו של שימי חש עליך: להיקרא דולצינאה, ע'י האביר בן דמות היגון, אלו בסך הכל דברים הנובעים מאהבת אמת. 😊

    אהבתי

  82. קמיליה Says:

    מהלינק של תמריץ הצלחתי להגיע אל ראיון, לטעמי מרתק, עם ג'ורג פרידמן.
    כותרתו: האם אנו מתקרבים למלחמת עולם שלישית.

    http://go.ggcpublishing.com/l/129401/2016-09-22/z8hdf?utm_medium=subscribers&utm_source=twig&utm_campaign=crisis&utm_content=mention&_ga=1.114615111.1586592919.1475161075

    הוא די ארוך, באנגלית, אבל הוא מדבר לאט וברור.
    מאוד מומלץ לכל מי שנושאים גיאו – פוליטיים מעניינים אותו. עוסק באירופה ובעיקר בגרמניה, ארה'ב, רוסיה ו'אזור החיץ' שלה באוקראינה, , סין, הפיצול בתוך מדינות ביחס להגירה ועוד.

    אהבתי

  83. גיא Says:

    קמיליה , touche 😉

    אהבתי

  84. גיא Says:

    אכן קישור לראיון מרתק עם ג'ורג פרידמן (נולד בהונגריה לניצולי שואה שברחו אח"כ לארהב מהמשטר הקומינסטי).
    ניתן לראות שהשפעתו רחבה כי כשמחפשים בגוגל
    Never Fight a Land War in Asia
    מגיעים להרצאה שלו לפני הקטע מיוטוב של הנסיכה הקסומה.

    אני לא מומחה אבל נראה לי שהוא טוען שבחמש מאות שנה האחרונות
    טורקיה היתה זו שיצבה את המזרח התיכון הערבי ויש סיכוי שהיא תעשה כך בעתיד. לי נראה שמדובר בדמוגרפיות שונות גם בהרכב הטורקי עצמו כך שלדעתי הלא מלומדה נראה לי אולי שטורקיה היא יותר חלק מהבעיה מאשר חלק מהפתרון.

    אהבתי

  85. גיא Says:

    עכשיו תורי ,הרצאה משלי : הכלכלה כאמבטיה
    (ולא כמלכת האמבטיה שמשולה לזחיחות דעת שאפיינה את הכלכנים לפני משבר 2008)

    אהבתי

  86. תמריץ Says:

    קמיליה, אני חושב שמדעי החברה במיטבם מנסים להגיד תזות שניתן להפריך, וזה בפועל יתבטא בכך שיינטשו אם נוצר משקל מכריע של הפרכות נגדן. בדתות אין את זה ואין כל קורלציה בין הממצאים האמפיריים לגבי ניבויי הדת לבין מספר המאמינים.
    כתבתי את הפוסט "יש מים אין אפס".

    אהבתי

  87. Orihippo Says:

    גיא, ג'ורג פרידמן מעלה השערות בדיוק כמו תמריץ, אלא שיש לו קהל גדול יותר, לוקחים אותו ברצינות כי טוענים שהוא ניתח את הצפוי נכונה. לא נראה שהוא מתיחס בכלל לשינויים החברתיים שהעולם עבר. האם האירופאים של לפני 100 שנים היו מתיחסים בסובלנות לזרים כפי שהם כיום? האם תורכיה או מדינות ערב הם איום לעולם המערבי? הגישה של אובמה היא להשאיר אותם להתבשל במיץ של עצמם ולמכור להם נשק.
    היתי אומר שההחלטה של הקונגרס להטיל וטו על היכולת להגיש תביעות פיצויים נגד ערב הסעודית נועדה לדרבן את הסעודים להבין שהם לבד ואם לא יעלו דרגה וילחמו נגד דע"אש ואירן האמריקאים לא יעשו את העבודה שלהם, אלא שחברי הקונגרס האמריקאים לא כל כך מתוחכמים

    http://danireshef.blogspot.hk/

    אהבתי

  88. גיא Says:

    http://danireshef.blogspot.co.il/2016/09/blog-post_15.html?showComment=1475006246833#c8399235267748795344
    מאוד מעניינים גם הפוסט וגם התגובה.
    אולי כדאי להשתמש בכספי ההלוואה לעשות מינוי לאתר של גיא בכור.

    אהבתי

  89. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    https://scontent-nrt1-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/14523117_10207163979604574_3762777119265200141_n.jpg?oh=3d0b91c55b722d271b2af0336a8083c7&oe=5874690A

    אהבתי

  90. orihippo Says:

    👻 היום יום העצמאות של סין, שבוע של זיבולי שכל לאומניים ואסור לנשום בערים הגדולות לא מסיבות פוליטיות אלא כי זהום האויר מגיע לגבהים מזיקים
    💖 בעקבות משפטו של ביל קוסבי קליפורניה ביטלה את הגבלת הזמן על תביעות אונס, נבאדה האריכה את המועד מ 4 ל 20 שנים, וקולורדו גם כן העלתה ל 20.
    אחת התביעות כנגדו היא משנות השישים, אחרת של מישהי שנזכרה שב1974 כשהיתה בת 15 בטירת פליבוי הוא נגע בה במסיבה כשהיתה שיכורה. מה היא עשתה שם? היא כיום נראת בתמונות פרה בשנות החמישים בוכה בזמן מתן העדות.
    ❤️ בדיקה שנעשתה אימתה את טענתו של טראמפ שהיתה בעייה עם המיקרופון שהשפיעה על השמע באולם עצמו. מקרה?

    אהבתי

  91. orihippo Says:

    אחת הדרכים לחפש האם צמצום האוכלוסיה הזיק לאנושות ולכלכלה הוא לבדוק
    האם המגפה השחורה היתה טובה לכלכלה או רעה. אני קורא שזה יצר התיעלות בעבודה. אני עדיין לא מבין למה צריך לעודד צריכה. הקטנת הצריכה תיצור תחרותיות ורק היעילים ישארו.

    אני מציע לעשות חיפוש בנושא

    The Economic Impact of the Black Death (David Routt, 2010)

    אהבתי

  92. קמיליה Says:

    לגיא

    בנוגע לתפקידה של טורקיה, והשאלה האם היא חלק מהבעייה או חלק מהפתרון, נראה שצריך לשאול מנקודת המבט של מי.

    מנקודת המבט של ארה'ב ושל רוסיה – אם טורקיה תתיצב לצידם היא חלק מהפתרון, ואם לצד המעצמה השנייה היא חלק מהבעייה.
    במשחק בין ארה'ב ורוסיה – הגורל של פולין ורומניה, ואפילו של מדינות הקווקז, חשוב שבעתיים מגורל סוריה ועירק.

    יש כאן מאמר של אותו ג'ורג' פרידמן על משחקי השח הגיאופוליטיים מרובי המשתתפים בין ארה'ב ורוסיה הקשורים גם לטורקיה.
    גם אם מתייחסים במעט ספקנות לניתוח שלו – חייבים להסכים על חשיבותו המאוד מוגבלת של הלבנט (ואנחנו וסוריה בתוכו).

    http://www.mauldineconomics.com/this-week-in-geopolitics/turkey-rattles-regional-power-struggle

    נדמה לי שמנקודת מבט ישראלית – רק מגפה מאוד קשה, כדוגמת הדבר השחור, בכל האזור שלנו כולל בטורקיה, (שתעצר כמובן בגבולנו) תפתור את בעיית-העל הישראלית של עודף מוסלמים בעולם.

    אהבתי

  93. מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה) Says:

    תורכיה תהיה תמיד הבעיה כמובן, הם מוסלמים, יש להם הסטוריה שמעידה על העתיד והווה שמעיד על הבלגן. הם חוזרים להיות מוסלמים, מתרחקים מנאטו ואירופה, וכלל לא ברור מה הם רוצים בחיים וזה קלאסי מוסלמי. הצבא שלהם לא יהיה חזק מספיק לכלום עם כל החשש מהפיכות. הם בדרך להיות אירן מספר 2.
    אף אחד כבר לא מבין מי נגד מי במזרח התיכון ככה שלא ממש משנה למי עוזרים כל זמן שאין ניצחון של צד אחד. חבל שסעודיה לא נכנסת לקלחת. מה שנראה זה שהאמריקאים כבר איבדו עניין וישראל צריכה להציע כנראה לסין הצעות מגונות.
    המאמר של פרידמן מתיש ומבולבל נשמע כמו משחק כדורגל אמריקאי, כולם זורקים את הכדור מיד ליד ולא ברור מי שייך למי.
    מגפה קשה תפטור גם את בעיית מחירי הדיור באיזור תל אביב, לטוב ולרע.

    אהבתי

  94. מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה) Says:

    אולי כדאי שטראמפ יזכה כדי שהימין העולמי ישבור את הכלים ומתוך הרמץ יצמח עולם חדש תאב בצע

    אהבתי

  95. תמריץ Says:

    רוב הסיכויים הם שמועמד כל כך לא ראוי באופן אישי כמו טראמפ יפגע אנושות אם ייבחר במוניטין של האידיאולוגיה שהוא מתיימר לייצג.

    אהבתי

  96. מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה) Says:

    לדברי בדין (מקור ראשון, 27.08.04): "בחודש ינואר 1998 הכריז שמעון פרס… על הקמתה של 'קרן הטכנולוגיה לשלום'. הקרן, שהוקמה בשיתוף עם יאסר ערפאת וג'יימס וולפנסון, אישיות בכירה בבנק העולמי, חלשה על הון של מאה מליוני דולרים. לא ברור לאילו מטרות יועדו הכספים הללו, אך ב-23 ביוני 1999, חודש לאחר שנתמנה לשר לפיתוח אזורי בממשלת ברק, הודיע שמעון פרס לתקשורת כי 'מרכז פרס לשלום' גייס 64 מיליון דולרים נוספים עבור הקרן, סכום שיועד להשקעה בחברת התקשורת הפלשתינית 'פל-טל'. יו"ר פל-טל היה איש הכספים של ערפאת, מוחמד ראשיד, שדב ויסגלס היה עורך דינו. מאוחר יותר התברר כי מרכז פרס לשלום קיבל 3.3 אחוזים מן המניות של פל-טל. ידיעה זו זכתה לפרסום נרחב בעיתון 'גלובס' ובשבועון האמריקני היוקרתי Business Week.

    עוד פורסם באותה העת כי משפחת בן-לאדן הינה שותפה בבעלות על החברה. עד כה לא ברור מהיכן קיבל מרכז פרס לשלום את עשרות מליוני הדולרים שהושקעו. ב-01.10.1999 חשף העיתונאי יואב יצחק כי 40% ממניות פל-טל היו בבעלותו של ערפאת ו-40% בבעלות של משפחת בן-לאדן. בתיק של מרכז פרס לשלום המצוי אצל רשם העמותות אין כל תיעוד למאה מיליון הדולר שגויסו עבור קרן הטכנולוגיה לשלום, ואין כל איזכור לעסקה עם פל-טל. בתיק לא נמצא גם כל רישום של מניות שמרכז פרס לשלום קיבל בעקבות העסקה הזו.

    בדין היה העיתונאי שפרסם בזמנו את דבר פרשיית השוחד שעמדה מאחורי בחירתו של שמעון פרס ע"י ועדת פרס נובל, בתמיכתו ובסיועו של הפוליטיקאי הנורבגי המושחת טרייה לארסן. לפי בדין, לארסן ואשתו שהייתה אז שגרירת נורבגיה בישראל, באו על עונשם בנורבגיה, ואולם פרס יצא ללא רבב. פרשת הסכום העצום שהעביר פרס ללארסן כפרס באמצעות המרכז שלו נגמרה בהענשת שני הדיפלומטים הנורבגיים ובלא כלום כלפי פרס

    אהבתי

  97. גיא Says:

    לקמיליה , אולי בנוגע לאופיה או למהותה של תורכיה והשאלה אם היא חלק מהבעיה או חלק מהפתרון יש לשאול אם יהיה מדובר בטורקיה או שמה בכורדיה. פרידמן בכלל לא מתייחס לכך.
    http://www.ibtimes.com/kurdish-majority-turkey-within-one-generation-705466

    אהבתי

  98. קמיליה Says:

    למשתמש אנונימי,

    ידעתי על הלחצים ההיסטרים שהפעיל פרס בכדי שגם הוא יקבל פרס נובל לשלום. עצם הרעיון לחלק את הפרס גם לאחד הסגנים וממלאי מקום של שני המנהיגים – העלה יותר מדי תמיהות.
    אבל, אפילו תומכיו הגדולים ביותר מעולם לא טענו שאינו רודף אובססיבי של כבוד ושררה. תאורו כ'חתרן בלתי נלאה' לא נולד בימי רבין. אפילו משה שרת סבל מכך. וגם לשמיר, שכיהן עמו ברוטציה, הוא ניסה לעשות את 'התרגיל המסריח'. ברור שהחתרנות הזו הייתה חלק מרדיפת הכבוד והשררה שלו.

    ידעתי גם על הרבה מאוד 'אי סדרים' כספיים, ועלייה מטאורית של הוצאות בית הנשיא, בהשוואה לכל מי שהיה לפניו ולריבלין אחריו. כנ'ל על תרומות, בסדרי גודל ענקים, מגורמים עלומים, למרכז פרס לשלום, ומהמרכז לכל מיני מטרות מסתוריות, ולכיסי אנשים ששמרו בקפידה על האנונימיות שלהם. האנטי תזה המוחלטת לכל תביעה לשקיפות.

    אבל, לא הייתי מודעת כלל לשוחד הכספי שנתן לנורווגים. ועל השימוש שעשה בכספי תורמים למרכז פרס, שהאמינו שהם מקדמים בכספם את השלום והמזרח התיכון החדש. לא ידעתי גם ועל הקשר הכספי בינו לבין ערפאת ולמשפחת שלו בן לאדן.

    אני מאשימה בכך בעיקר את התקשורת הישראלית (כשכנראה מקור ראשון הוא חריג נדיר. אבל אינו זמין). איני זוכרת עמודים שלמים בעיתונות, ופתיחת כל מהדורות החדשות בטלוויזיה, על הנושאים שהבאת ממקור ראשון ומיואב יצחק.

    נתניהו הוא הטרף הנצחי, שהתקשורת תנסה לצוד כל בקבוק ממוחזר וכל כפית גלידת פיסטוק שלו, ופרס נתפס על ידה כחיה מוגנת מכל משמר.
    הוא אבי אבות המאותרגים ע'י התקשורת. אולמרט, שרון ואשכנזי הם רק העתקים חיוורים שלו.

    אהבתי

  99. קמיליה Says:

    לגיא,

    גם מהמאמר שהבאת ברור שהצהרת ארדוגן שבטורקיה יהיה ב 2038 רוב כורדי. אינה מחוברת למציאות. [ניסוח שנועד להוכיח שאני מסוגלת להשתמש בלשון מאופקת ולא לכנות שקרנים מניפולטיבים בשמם הנכון]

    יהיה צורך במספר דורות רב בכדי להגיע מ 15% ל 51%. מה עוד שהכורדים הם הפריפריליים, וכל עמדות ההשפעה והכוח ישארו כנראה בידי הטורקים גם שנים לאחר שיאבדו את הרוב שלהם במדינה.

    במהלך הדורות האלו, הילודה הכורדית יכולה לצנוח ו/או הילודה הטורקית להעלות.
    אם טורקיה אכן הולכת ומתאסלמת + תמריץ צודק בהנחתו שהדת היא המשתנה המסביר העיקרי של רמות ילודה גבוהות ו/או הטורקים יבהלו מה'ניבוי' של ארדוגן שיהפכו למיעוט – מאוד סביר שרמת הילודה של הטורקים תעלה.

    * * *

    בכל מקרה, אני בעד הקמת מדינה כורדית.
    מיעוט של 20 מיליון, שמאז מלחה'ע הראשונה כל המעצמות הבטיחו לו פעם אחר פעם מדינה, ותמיד בגדו בהבטחתם זו.
    מה שמוכיח שה'צדק והמוסר' הרבה פחות חשובים למעצמות מסכסוך אפשרי עם הטורקים, האיראנים, הסורים והעירקים. שלכולן אינטרס להתנגד להקמת מדינה כורדית עצמאית.
    מכאן, קל גם להסיק שהאינטרס של ישראל הוא לפגוע באינטרסים של אוייביה. לנסות לקדם כמיטב יכולתנו את רעיון הקמת המדינה הכורדית.

    אהבתי

  100. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    לא רק שקראתי את הפוסט 'יש מים מאפס' , אפילו הגבתי בו.

    האם זו התראה לכך שאני לוקה בסניליות מוקדמת?

    אהבתי

  101. תמריץ Says:

    חלילה. זה בוודאי לא ניכר בכתיבתך.

    אהבתי

  102. זהירות משטרה Says:

    http://www.xn--7dbl2a.com/2016/10/01/%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A8%D7%92%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA/#sthash.774ogJsZ.AXnfZxZ5.dpbs

    אהבתי

  103. גיא Says:

    לקמיליה, הכותרת של המאמר אכן מוגזמת וגם במאמר עצמו לא מדברים על דור. מה שמוזכר בו הוא ששיעורי הילודה של תורכיה הלא כורדית ( כולל המוסלמים הדתיים תומכי ארדאון שהוא פונה אליהם בקריאה לפרות ולרבות ) ירדו אל שיעורי פיריון אירופאים שלא מחזיקים את גודל האוכלוסיה של מתחת לשני ילדים לאשה בעוד הכורדים נשארים יציבים עם שיעורי פיריון של ארבע ילדים לאשה. נניח לצורך הדיון ששיעורי אילו ירדו עם הזמן לשיעורי ילודה הישראלים כיום של כשלושה ילדים לאישה וגידול אוכלוסיה של כשני אחוז לשנה אז לפי כלל ה72 האוכלוסיה הכורדית תוכפל תוך שלושים ושש שנה והטורקית תרד בכ עשרה אחוזים. (קיטון של פחות משליש אחוז לשנה) יהיו לנו כשלושים מיליון כורדים(הערכות הנמוכות מדברות על15 מיליון כורדים היום מתוך כמעט 80 מיליון התורכים)ו ופחות משישים מיליון תורכים אחרים(סה"כ נניח אוכלוסיה תורכית של 88 מיליון.)
    כך שגם בהערכה שמרנית שהלכתי בה לקראתך מדובר על שיעור של כ35 אחוז תוך דור וחצי.

    חשוב לזכור שהאוכלוסיה הכורדית מרוכזת בדרום מזרח תורכיה שזה אמור
    לפי פרידמן להיות כיוון ההשפעה של תורכיה על המזרח התיכון הערבי.
    בנוסף יש באיזור הזה אוכלוסיות כורדיות באיזורים שהיו עירק ובאיראן שכנראה ג אצלם ישארו שיעורי פיריון יותר גבוהים משאר האוכלוסיות.
    לא ראיתי שפרידמן מתייחס לזה כלל בהערכות שלו וזה לדעתי פקטור חשוב ביותר.

    בקשר להתהפכות מגמה של הפיריון התורכי הלא כורדי בחזרה מעל פיריון של שני ילדים לאשה זה אולי אפשרי אך טרם אירע אירוע כזה בתולדות התרבויות העולמיות.

    אהבתי

  104. קמיליה Says:

    לגיא,
    יש איזשהו הבדל קטנטן בין עלייה ל 35% מהאוכלוסייה תוך דור וחצי (כטענתך), לבין ההפכות לרוב תוך דור אחד עד 2038 (כטענת המאמר).

    אבל, אם נתעלם מדקויות קטנוניות, אני מסכימה אתך שלתורכיה יש כנראה בעייה דמוגרפית חמורה.
    איני מתמצאת מספיק בנושא – אבל מסקרן אותי מה שיעור נישואי התערובת בין תורכים אתניים לבין כורדים. הרי שניהם מוסלמים, ולכאורה לפחות יכולה להתחולל היטעמעות של המיעוט הכורדי ברוב הטורקי. לפחות בקרב הכורדים שאינם חיים באזורים נפרדים אלא בחוף המערבי של המדינה.

    נזכרתי במאמר שכתב דיוויד גולדמן (שפנגלר) על תורכיה מיד לאחר נסיון ההפיכה. הוא מרבה לעסוק בדמוגרפיה ובכלכלה, ומביא גם לא מעט נתונים קשים. כל עוד הוא אינו גולש לפלפולים תיאולוגיים, שווה להערכתי לקרוא אותו. נושא הדמוגרפיה הכורדית והטורקית נמצא בערך מאמצע המאמר.

    http://atimes.com/2016/07/the-sick-man-of-europe-once-again/

    חשוב לזכור שעל פי התזה שלו בספר ציוויליזיות גוועות – מדינות בתהליך שקיעה דמוגרפית, כדוגמת איראן, הופכות ליותר מסוכנות ולא לפחות מסוכנות. לטענתו, הן קולטות שהן נצבות בפני ההזדמנות האחרונה שלהן להגשים את שאיפותיהן, ושאם לא יפעלו במהרה חלון ההזדמנות שלהן לפעולה יסגר.
    תזה שלא מופיעה במאמר זה, אבל היא רקע נדרש.

    בנוגע לאי הצלחת מאמצים להפוך את מגמת שיעורי הפריון היורדים – נדמה לי שאף מדינה עדיין לא ניסתה ל'החזיר בתשובה' את האוכלוסייה המתחלנת ולהפכה לדתית יותר. מה שארדואן כנראה מנסה לעשות בטורקיה. נותר לנו רק לחכות לראות האם שיטה זו, שאינה באה בחשבון כשחושבים על אירופה וליפן, תצליח בציוויליזציה האיסלמית, או שגם היא תיכשל.

    אגב, בישראל כן הייתה עליה משמעותית בשיעורי הילודה של חילונים משכילים, בניגוד מוחלט למגמה העולמית. אך כנראה נשקיע שנות דור בויכוחים על הסיבות לעלייה זו, ובשאלה האם מקומות אחרים בעולם יכולים ללמוד מכך משהו.
    (איני משוכנעת שארדוגן יפסול על הסף כניסה לכמה מלחמות מוגבלות -אם יאמין שבדרך זו יגביר משמעותית את הילודה של התורכים 😊).

    אהבתי

  105. תמריץ Says:

    בישראל רמת הילודה של החילונים המשכילים באמת עלתה מהאזור שמתחת לשני ילדים לאזור שמעליו. בפרט זה קרה בקרב העולים מרוסיה.

    אהבתי

  106. גיא Says:

    נכון. אוכלוסיות מהגדרות נוטות לחכות את האוכלוסיה המקומית בכ מ ה דפוסים בינהם דפוס הילודה.
    קמיליה ,
    בכותרת המאמר אכן הוזכר דור אבל בתוכו דובר על שני דורות.
    The Kurdish community of Turkey, which currently represents at least 15 percent of the population and dominates the southeastern region, has such a high birth rate, that some observers – most prominently Prime Minister Recep Tayyip Erdogan — believe Kurds could become a majority in Turkey within two generations.

    אם לוקחים [בפשטנות] שלושה אחוזי גידול אצל הכורדים לשנה נקבל המכפלה של ארבע על גודל האוכלוסיה(כלל 72) כך שתוך 48 שנה יהיו שישים מיליון כורדים וחמישים וחמישה מיליון טורקים.
    זה מוגזם אבל חשוב להדגיש המגמה ואני שמיח שאנו מסכימים.

    לפני שקראתי את המאמר של גולדמן אני רק רוצה לציין שתזה על מדינות
    בשקיעה דמוגרפית שנהיות מסוכנות תשאר כנראה תזה ולא תיאוריה כי גרמניה , איטליה , יפן צרפת ואחרות מפריכות אותה בקלות.

    אהבתי

  107. גיא Says:

    נ.ב. לגבי גולדמן ותיאוריות שאנשים מתפרנסים מהן:
    אז כמובן שבתור כלכלן קיינסאני אני מעדיף קודם כל שיקבלו סמסונג פור נאסינגמ מהשוק הפרטי ורק אז אם הם לא מצליחים ורק אם אין ממשלה מוצלחת בעת דיפלציה
    שיש לה סדר עדיפויות יעיל עדיף כבר לממן תיאוריות כגון אילו (שמעסיקות אנשים במקום שיסתובבו ברחובות בלי לעשות דבר ) על שהממשלה לא תעשה דבר.

    אהבתי

  108. גיא Says:

    באותו נושא , (כן , אני יודע שאני אוכל את הראש עם הMMT הזה ואת זה באמת חובה לשמוע 🙂 )
    Harvard professors even got this s**t wrong!!!

    Do you see what we are up against?!

    אהבתי

  109. חצילובסקי משה Says:

    נראה לי עוד אובססיבי לשמוע את עצמו מדבר, הקשבתי לו בדיון על דויטשה בנק והוא קוקו פאר אקסלנס.
    גיא אתה נהיית מכור לתורה הזויה, עדיף ספורט או גידול דבורים

    אהבתי

  110. תמריץ Says:

    חחח. משהו בחיתוך הדיבור שלו יוצר את הרושם שהוא מטורלל לגמרי. אבל כמו שגיא אומר, הוא כל כך מדבר לעניין ואילו מנקיב, שהוא באמת מבכירי הכלכלנים השמרנים, ממש לא.
    בהסתייגות קלה: אין ספק שמימוש תוכנית טראמפ יעלה את הריבית. אבל לא בגלל העדר קונים לאג"ח אלא מאחר שהפד יגיב לאינפלציה שתיווצר אחרי התייקרות היבוא מהעולם השלישי.

    אהבתי

  111. תמריץ Says:

    נ.ב. העלאת הריבית בעקבות תוכנית טראמפ היא קייס חזק מאוד בעדה. אני לא יודע מה בדיוק טראמפ יממש מהבוקה והמבולקה בתוכניות הכלכליות שלו אבל לפחות חלק מהרעיונות נשמע ממש חלומי.

    אהבתי

  112. תמריץ Says:

    על הנטייה להשמיץ את שמעון פרס:
    ‏כרגיל, קישון עשה את זה לפניכם https://t.co/mhUaGU9MFb
    (https://twitter.com/IshayShnerb/status/782452617804931072?s=03)

    אהבתי

  113. גיא Says:

    תמריץ , לא בטוח שתהיה אינפלציה , אומנם לפי התוכנית אם יוטלו מכסים אז הייבוא אכן ייתקר אבל במקומו (לפי התוכנית) הייצוא יגבר (לא יצרך בארה"ב ולכן לא יגרום לאינפלציה מקומית) ובעיקר ההוצאה הממשלתית תרד (אנטי-אינפלציוני)
    כי סין ומקסיקו יצרכו במקום ממשלת ארה"ב בארה"ב.
    בכל מקרה גם אם תהיה אינפלציה היא לא תהיה "אינפלציה אמיתית" לפי קיינס אלא חד פעמית ומסתגלת כך שלא יהיה הכרח לפד לעלות את הריבית וזה יהיה צעד של מדיניות. זה יהיה צעד אפשרי כמו שלהעלות את המיסים (זמנית)הוא צעד אפשרי להוריד את האינפלציה.

    בלי קשר , כמובן שאני נגד(ביחד עם MMT ומילטון פרידמן) התוכנית של טראמפ להטיל מכסים.

    אהבתי

  114. תמריץ Says:

    אני בספק אם זה יהיה חד פעמי. היכולת של העולם השלישי לייצר הכול בזול היא סיבה עמוקה מאחורי הלחץ הדפלציוני בדורנו.

    אהבתי

  115. קמיליה Says:

    כשעברתי על התגובות לפוסט נזכרתי יותר מפעם אחת במשפט המיוחס ללנין "צריך שיהיה הרבה יותר רע – לפני שיהיה יותר טוב".

    לנין התכוון שמצב הפרולטריון חייב להפוך לגרוע יותר מבהווה בכדי שיתמרדו סוף סוף כנגד בעלי ההון הקפיטליסטים, ישילו מעליהם את כבליהם, וישליטו על העולם משטר קומוניסטי שכולו טוב.
    ברוח דומה, המשטרים הקומוניסטים רצחו בדם קר עשרות מיליוני בני אדם (כנראה הרבה יותר) והפכו עשרות מיליונים לעבדים שביצעו עבודות כפייה או גוועו בשל תנאים תת אנושיים בגולאגים – והכל בשם השיטה שנועדה לשפר את מצב האנושות. האמצעי לשיפור חיי בני האדם (השלטת השיטה הכלכלית "הנכונה"), הפך למטרה. מטרה קדושה שבשמה מותר ורצוי להרוס את חיי בני האדם.

    נזכרתי בכך בפעם הראשונה בהתייחסות למגפה השחורה. בכדי להשיג את ייעול הכלכלה – יש לשמוח על השמדה המונית של בני אדם. הן הנספים ישירות מהמגפה והן אלו שנשרפו חיים בשל האשמתם בהבאת המגפה. התקדמות כלכלית הפכה מאמצעי לשיפור חיי בני האדם למטרה כשלעצמה.

    כנ'ל בנוגע לרעיון שצמצום הצריכה יביא להשמדת המוני עסקים לא יעילים, והישרדותם רק של מיעוט היעילים ביותר. התחרותיות והיעילות הכלכלית הפכו מאמצעי לשיפור חיי בני האדם למטרה המצדיקה פגיעה ברוב בני האדם.
    (מה שהזכיר לי את הדיון הקודם בבלוג על אוסלו. אפילו אם נניח שתהליך אוסלו הביא לשגשוג כלכלי – האם ניתן לשמוח בשגשוג שהושג במחיר אלף חמש מאות הרוגים ואלפים רבים של פצועים?. בניסוח אחר – האם שגשוג כלכלי הוא אמצעי או מטרה?)

    נזכרתי בכך גם בהתייחסויות לטראמפ. קיימת הסכמה שתוכניותיו לא ברורות, אבל הוא כנראה ישתולל וישבור המוני כלים. ואז, עולה הפנטסיה שמתוך הרמץ והשברים אולי יצמח משהו טוב יותר ותקין יותר מכפי שיש היום.
    אנשים המוכנים לקחת את הסיכון שההרס, החורבן והרמץ יצמיחו מתוכם משהו טוב יותר – אמורים להיות רק אנשים שבאמת אין להם מה להפסיד. זו אכן הדרך בה הקומוניסטים ניסו לצייר את הפרולטריון, שלטענתם אין לו מה להפסיד מלבד את כבליו.
    אבל, קשה לי להאמין שרוב תומכי טראמפ, בארה'ב ובארץ, באמת מאמינים שאין להם דבר להפסיד.

    ###################################################

    צר לי שהדרך בה ניסיתי לתמצת חלק מהרעיונות של דיוויד גולדמן בספרו ציוויליזציות גוועות, לשניים שלושה משפטים קצרצרים, עשתה לו רק עוול. היא יצרה אי הבנות שהובילו לפסילת רעיונותיו. בעיני, זהו ספר שראוי לקראו, ולדברי יש להתייחס רק כטיזר לקריאה של הספר. או לפחות לקריאה של סיכום רציני שלו.

    אני חוששת שגם הפעם אחטא בכך, אבל אנסה להבהיר לפחות נקודה קטנה אחת.
    גולדמן אינו טוען ש*כל* המדינות הנתונות בשקיעה דמוגרפית יהפכו למסוכנות. רק המדינות שיש להן עוד המוני שאיפות ומטרות, שמאוד חשוב להן להספיק להשיגן, לפני שיקטנו ויחלשו ויהיה מאוחר מדי.
    הוא דיבר ארוכות על איראן ומעט גם על טורקיה.
    רעיון מעט דומה, אם כי לא זהה, ביטא גם ג'ורג' פרידמן כשהתייחס לרוסיה. לטענת פרידמן מהלכיה המסוכנים של רוסיה מוסברים דווקא בחולשתה. הניסיון להסתיר את החולשה והחששות מהעתיד, מניעים את פוטין לנקוט באסטרטגיות תוקפניות ומסוכנות.

    דיוויד גולדמן התייחס בנפרד לקבוצת המדינות שנכבשו ע'י האמריקאים במלחמת העולם השנייה, לאחר תבוסתן המרה. לגרמניה וליפן.
    לטענתו, התבוסה המרה (מבחינתן) גרמה לההתנפצות של כל חלומותיהם וכל שאיפותיהם, ולאובדן כל זכר לגאווה הלאומית שאפיינה אותם בתחילת המלחמה. הן למדו להתבייש במטרות הלאומיות שלהן, ובשאיפות שקודם לתבוסה סחפו אותן בהתלהבות. היא הכניסה אותן למצב דמוי דכאון קשה. הן אבדו את כל הטעם והמשמעות בהמשך קיומן. ודיכאון לאומי זה רק מחריף את מגמת הצטמצמות האוכלוסייה. מעין התאבדות פסיבית הנמשכת זמן רב.

    אהבתי

  116. גיא Says:

    יש שחושבים שהלחץ הזה של דורינו לקראת סיום. גם לשים לב לקטע מ -More surprising

    That has led some manufacturers, following the same logic that
    brought them to China in the first place, to move towards still-lower labor cost countries, like Bangladesh and Laos. More surprising, the Boston Consulting Group found in 2014 that more than 50% of manufacturing executives were at least considering shifting manufacturing back to the U.S., whose low-wage regions BCG projects to move within 10 to 15% of cost parity with China, while allowing for better service of the American market.
    ……..
    …………
    All of which may mean [not only that Chinese high-tech growth is at an end, but that there will be no more regional manufacturing booms as concentrated, powerful and sustained as China’s has ]been.

    http://fortune.com/2015/08/27/tech-manufacturing-relocation/

    אהבתי

  117. קמיליה Says:

    ועוד מישהו שמנסה לסכם את שמעון פרס – קלמן ליבסקינד.
    כדרכו, בצורה שקולה, עובדתית ולא מתלהמת.

    http://m.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-559193

    אהבתי

  118. חצילובסקי משה Says:

    הבה נסכמה ועשה סדר בדברי הימים על פי גיא.
    סין- בסין כבר הכל יקר, יותר זול ליצר במקסיקו מאשר בסין. סין עושה אוטסורסינג למאלזיה וויאטנם וצפון קוריאה. סין לא במשוואה, אלא אם גיא חושב שהיא תקנה מה שזול יותר בארה"ב, אבל מה? בגדים?. באמת למה לא החזרנו את את"א לחיים ומכרנו לסינים.
    טראמפ יטיל מכסים על האאאא-כל, מה יעשו היפנים? גם. הסינים גם. האירופאים… ידונו ארוכווווות ויקימו ועידות. כבר הינו בעולם כזה, הכל היה יקר.
    המקסיקנים יקנו טאקו תוצרת ארה"ב? 15$ שכר מינימום לשעה לעובד מקדונלד, המבורגר יעלה הון, הכל יעלה הון, כמה יעלה ליצר תחתונים כחול לבן? כמה יעלה אייפון שיוצר בסיליקון ואלי על ידי טיפוסים שאוכלים רק במסעדות אורגניות? והתשתיות? להקים מפעלים, לאמן פועלים. ראיתם משהו מיוצר בארה"ב? ומה שמיוצר, היפני יותר טוב. ועובדים? מי יקטוף עגבניות בשמש? הכושים? בוגרי UC ברקלי? הרבה יותר זול לכבוש את מקסיקו. תהיה סטאג אינפלציה, הדולר ירד, ואף אחד בארה"ב לא יכול ליצא כשאפשר לקנות את זה זול יותר מעבר לחומה האמריקאית.
    בעצם טעות שלי, אמריקה מייצרת נשק, אז רק צריך שהלקוחות יריבו אחד עם השני ועם כל העולם ולעולם כזה הנשיא הבא כבר נכנס.

    רק אנשים שבאמת אין להם מה להפסיד, לא רק, גם אנשים שההגיון אצלם עובר למקום שני אחרי "די נמאס לי". כבר הובהר שלא מעט מהמחבלים הם לא כאלו שאין להם מה להפסיד אלא איפכה מסתברה בעלי אמצעים. בעלי עקרונות, משועממים, חסר מחשבה לטווך ארוך, שונאי מכשפות.
    רוב תומכי טראמפ באמת חושבים שהוא יהיה טוב יותר

    אהבתי

  119. גיא Says:

    חצילובסקי משה, נראה לי שיש לי דז'ה וו עוד פעם מחדש ( יוגי ברה)
    דיברנו על זה (למרות שלקח לי זמן למצוא)
    http://tinyurl.com/hx4v4jg
    קיצר , אם לא היה ברור אני כמובן נגד התוכנית של טראמפ להטיל מכסים על הייבוא ורק הסברתי שלא בטוח שהיא תביא לאינפלציה. מה שנראה יותר בטוח זה שהיא דווקא תפגע בתוצר כל המשקים המעורבים.
    כאן הציטוט המעניין של הנרי ג'ורג' מהמאה ה19 אליו מתייחס מילטון פרידמן (דקה 7:25) כך שלא מדובר בתיאוריות חדשות כלל וכלל.

    http://oll.libertyfund.org/quotes/500

    בברכת
    שנה טובה.

    אהבתי

  120. תמריץ Says:

    נקודת המבט שלי לגבי פרס שונה מזו של ליבסקינד כי אני מעריך לטובה את הסכמי אוסלו ובטח את רוח הסכם לונדון שפרס חתר לו ב1987.

    אהבתי

  121. קמיליה Says:

    אקח את הסיכון שאתפס כנודניקית בלתי נלאית. 😊

    עוד מאמר על פרס, אבל מנקודת מבט שעדיין לא הוצגה בבלוג.
    היסטוריון פוליטי, חבר קיבוץ וחבר רשום במפלגת העבודה (לתפיסתי הוא שמאל לאומי / ציוני), המבקר קשות הן את הסכם אוסלו והן את שיחות לונדון של פרס עם חוסיין – ודווקא מנקודת מבט של השמאל.

    אפשר גם לקפוץ ישר לפרק ה' (פרק אחד לפני הסוף) ולקרוא מה דעתו על שיחות לונדון.

    http://udimanor.blogspot.co.il/2016/09/3700.html

    אהבתי

  122. תמריץ Says:

    אני לא מסכים עם שום דבר בהשקפת עולמו של אודי מנור. אז ביקורתו על פרס אינה מדברת אליי כלל.

    אהבתי

  123. קמיליה Says:

    תעזוב את דעותיו הכלכליות הסוציאליסטיות. תתעלם מהפנייתו לדבר 1.

    קרא רק מה דעתו על ההסכם שפרס ניסה לחתום עם חוסיין. אולי לכך דווקא כן תסכים.

    אהבתי

  124. גיא Says:

    אני דווקא מסכים עם כמה אספקטים מהשקפת עולמו.
    במיוחד עם אילו שאומרים שבדיפלומטיה צריך להיות קלאוזביץ
    ולא הרשלה.
    1.)

    1995: פרס מחליף את רבין בתפקיד ראש הממשלה. הנה דברים שאמר איש האופוזיציה דן מרידור ביום השבעת פרס לראש ממשלת ישראל, 22 בנובמבר 1995:

    "לפני זמן קצר, פחות מחודשיים, הופיע ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, בשידור של הטלוויזיה הישראלית בתוכנית 'שיחת ועידה' והודיע, שאם לא תשונה האמנה הפלסטינית כפי שאנחנו דורשים, הוא יפסיק מיד את כל השיחות עם אש"ף. אני פונה לממשלה הזאת ולעומד בראשה ואני מבקש לדעת האם מר פרס מוכן לחזור על ההתחייבות של מר רבין המנוח, האם ממשלתו היא ממשלת המשך או שהיא ממשלת שינוי; האם גם הוא יודיע, שאם האמנה הפלסטינית לא תשונה כפי שערפאת התחייב לשנות אותה, ייפסקו מייד השיחות עם אש"ף? אז נדע אם נושאים את שמו של יצחק רבין באופן הגון או לשווא. שמענו מערפאת רק בימים האחרונים, שהוא לא מתכוון כלל לעמוד בהתחייבותו. מעניין אם מר פרס מתכוון לעמוד בהתחייבות הזאת שיצחק רבין נתן בפומבי לעם ישראל לפני פחות מחודשיים"
    ———————-
    2.)
    גם על זה למטה אני חותם ב : לגמרי!

    ה'חזון' של פרס עומד בליבה של אידיאולוגייה תלושה של כת צדיקים הרואים עצמם בעלי מונופול על 'השלום' והרי כך הם ידועים בציבור: אנשי 'מחנה השלום'. מדובר בכת קדושה של נזירים צחורים שיצרו דת בה ספרות (וסופרי וקולנועני ועיתונאי) קודש, וכהנים קטנים וגדולים, ומנטרות ידועות וקוים ירוקים וקדושים, וטהורים וטמאים והנה היום הם ליוו את האפיפיור שלהם אלי קבר ועוד לפני שהלך לעולמו הם כבר החלו לייצר הגיוגרפיה מקפת ומרגשת.

    אהבתי

  125. תמריץ Says:

    שכנעתם אותי לכתוב פוסט על מורשת פרס. נמשיך בדיון משם אם תרצו.

    אהבתי

  126. קמיליה Says:

    אביא קטע נוסף מהמאמר של אודי מנור:

    1987: 'הסכם לונדון' עם חוסיין שבפועל (שוב) ביטא פעולה עצמאית של שר בכיר בממשלה ללא תאום עם ראש הממשלה, ומאוחר יותר שימש הביא את חוסיין להרחיק עצמו באופן רשמי ממעורבות בגדה לאחר פרוץ האינתיפאדה ומה שחוסיין ראה כ"בגידה" של פרס בהסכם הזה

    1992: תחילת "המגעים הקרויים 'מגעי אוסלו' " כפי שהגדיר זאת ראש הממשלה רבין כמה חודשים מאוחר יותר.

    אי אפשר שלא להביא את המכתב של רבין מה-6 ביוני 1993, כי הוא מבהיר באופן בהיר וצלול את המחלוקת בין הצדדים, זאת לצד המחשה נוספת של מה שאותו רבין כינה 14 שנים קודם לכן במלים האלמותיות שכוונו לתרבות הפוליטית של פרס: "חתרן בלתי נלאה". 'החתרנות' הזו כאמור לעיל כבר התממשה ב-1958, ב-1975, ב-1976, ב-1981, רשימה חלקית. הנה המכתב של ראש הממשלה רבין לשר החוץ פרס, שניהם חברים לא רק באותה מפלגה אלא באותה ממשלה של אותה המדינה:

    "בהמשך לשיחתנו בנדון ביום א' 6.6.1993, ברצוני לחזור על הנקודות העיקריות שאמרתי. המגעים הקרויים 'מגעי אוסלו' במצב הנוכחי מהווים סכנה להמשך המשא ומתן לשלום […] ראשית הם נותנים הזדמנות לאנשי תוניס לעקוף את השיחות בוושינגטון ומחלישים את הגורם החיובי שבהן, תושבי השטחים הכלולים במשלחת הפלסטינית. אנשי תוניס הם הגורם הקיצוני בקרב הפלשתינים הרוצים בתהליך השלום ומונעים מן הגורמים המתונים יותר להתקדם במשא ומתן איתנו. דבר זה בא לידי ביטוי בולט בסבב התשיעי של המשא ומתן. יתרה מכך, הם מונעים מחברי המשלחת הפלסטינית לצאת להידברות עם נציגי מחלקת המדינה [האמריקנית] בוושינגטון. לא מן הנמנע שכוונת אנשי תוניס לטרפד כל סיכוי להגיע למשא ומתן ענייני בוושינגטון ולאלץ אותנו להידבר רק עימם, ואז צפויה סכנה למהלכי השלום והמשא ומתן עם סוריה, לבנון וירדן […]מבקש להפסיק המגעים עד לבירור נוסף"

    אהבתי

  127. מישהי Says:

    נראה לי שהקטע של ההמצאות וטכנולוגיה הוא בעיקר שיש פחות תהילה בהמצאות. המצאה של מכונה לעטיפת קרמבו לא תזכה בתהילה כמו המצאת מכונת הסריגה.
    אני מעריכה שכיום יש יותר המצאות התורמות לכלכלה מבעבר, גם אם ההמצאות כבר לא נחשבות למהפכניות.
    מצד שני הרבה מה"המצאות" הן בכלל של שיווק ועיצוב ולא של טכנולוגיה. למשל מסכי המגע שנכנסו לפני לאופנה (זאת טכנולוגיה שקיימת עשורים) בגלל שאפל יצרו אייפון.
    הפטנט של אייפון זה מלבן עם קצוות מעוגלים (ברצינות, יש להם פטנט על זה). זה קצת סותר את התחזיות על החשיבות של השכלה ויכולות טכנולוגיות בשוק התעסוקה העתידי.
    לגבי השואה וילודה, אני זוכרת שבסרט שואה אמרו שבמחנות העקורים היה שיעור הילודה הכי גבוה בעולם או באירופה.

    אהבתי

  128. קמיליה Says:

    למישהי,

    האם יש לך הפניות למידע נוסף על הילודה במחנות העקורים? על מספר הילדים לאישה של ניצולי שואה בהשוואה לשאר בני גילם ודורם?

    הנושא מרתק אותי, ולצערי אינני מכירה מקורות מידע (בעברית או באנגלית)

    אהבתי

  129. תמריץ Says:

    מצטרף לדברי קמיליה. הילודה במחנות העקורים נושא מעניין מאוד.

    אהבתי

  130. גיא Says:

    את מי שהונשא מעניין נושא מעניין : ממליץ על המצאה טכנולוגית חדשה
    בשם גוגל ולהקליד בשדה החיפוש : "הילודה במחנות העקורים"
    (שהרי בסך הכל אנחנו רוצים לעשות רושם טוב על מגיבות חדשות(?)
    להראות שאנו מסוגלים להגיע לידע בעצמינו ולא להידמות סתם לנודניקים ו\או
    לנבעכים)
    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/291907
    (אפשר לקוא ולהאזין לראיון)
    ========================================
    אז איך בכל זאת התקיימו שידוכים? "גיליתי התגייסות של האודים המוצלים מאש לשידוכי עצמם ולשידוכי יקיריהם, לא רק לצורך ביולוגי של הולדה אלא לשיקום העם היהודי מבחינה דמוגרפית ומוסרית", היא מדגישה. "זו הייתה הרגשה שאנחנו היהודים האחרונים וצריך לשקם את העם וזו הנחמה והנקמה בנאצים שרצו לאבד ולהרוס".

    עוד מוסיפה ד"ר שאול ומספרת כי "במחנות העקורים היו אחוזי שיעורי הילודה הגבוהים בעולם. בברגן בלזן נולדו 2000 ילדים חדשים עד סגירת המחנה בשנת 1950. למרות שמדובר באנשים שאיבדו ילדים בשואה ובאנשים חסרי עזרה הם בחרו בהולדה לעולם הזה. זו בחירה שאינה פשוטה".

    לצורך קיום המחקר, מספרת ד"ר שאול, פתחה ארכיונים רבים ובהם מידע רב שיש ללקט אותו ולצרפו פיסה לפיסה עד להשלמת הפסיפס הזה.
    ========================================
    לקבל מושג לגבי שיעורי הילודה – בברגן בלזן נולדו 2000 ילדים חדשים עד סגירת המחנה בשנת 1950.
    http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/this_month/december/14.asp
    בתצלום נראית קבוצת ניצולים במחנה העקורים ברגן-בלזן, גרמניה, שצולמה בדצמבר 1945. ב-15 באפריל 1945 שוחרר מחנה ברגן-בלזן על ידי הצבא הבריטי. עם השחרור היו במחנה כ-60,000 ניצולים, אך בשבועות הראשונים מתו ממחלות ומרעב כ-28,000 מהם. חיל הרפואה הבריטי הקים בית-חולים במחנה בו ניסה צוות האחיות והרופאים לעזור לניצולים החולים.
    ==================================

    אהבתי

  131. תמריץ Says:

    תודה גיא..

    אהבתי

  132. מישהי Says:

    מצטערת אבל אין לי מידע בנושא. כמו שאמרתי, זאת פשוט פיסת מידע שנתקלתי בה פעם או פעמיים. מתייחסים לזה לפעמים בתוכניות של יום השואה.

    אהבתי

  133. קמיליה Says:

    לגיא,

    אתה בודאי לא מצפה שאני אכלל בין ה earley adapters של טכנולגיה מאוד חדשנית כמו גוגל. 😊

    יצא לי לשמוע כמה סיפורים על הלכי רוח ועל מקומות ספציפיים. מה שחסר לי זה מידע סטטיסטי מקיף ולא אנקדוטלי.
    המאמר הראשון מתייחס כנראה רק לניצולים חרדים, שהם מיעוט מהעם היהודי, ובלי לציין בכלל מספרים. ידוע שבקרבם, עד היום, קיימת ילודה גבוהה.

    המאמר השני לא פילח את ניצולי ברגן ברזן מבחינת גיל ומין, ורק ציין תוספת של 6,000 ילדים עד 1950. לא ברור מכך מה היה מספר הילדים לאישה בגילאי ההולדה.

    יותר מכך, חסרה לי השוואה של רמת הילודה בין ניצולי שואה לבין אנשים מגיל דומה ורקע דומה (מאותה ארץ מוצא, אותה רמת דתיות וכדומה) שלא עברו את השואה. לדוגמא בין יהודים פולנים שהצליחו לברוח מפולין ברגע האחרון לבין אלו שהסתתרו בזהות בדויה או ששרדו מחנות ריכוז. כנ'ל לגבי יהודי יוון ויהודי תוניסייה. משפחת

    אהבתי

  134. גיא Says:

    קמיליה , ברור.
    מנגד , את בוודאי לא מצפה שאני אפספס הזדמנות למשוך בצמות. 🙂

    בקשר למאמרים ,לא הספקתי להתעמק אבל ככה ההתרשמות שטחית -ריבוי של 2000 על אוכלוסיה שלכ 30000 בחמש שנים (אפילו אם נניח שחצי ויותר מהאנשים עזבו את המחנה במהלך התקופה לא נראה ריבוי מדהים)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: