המדע לא ידע

קראתי את הפוסט המעניין של הסולידית על בחירה חופשית ועוד כמה סוגיות פילוסופיות. בתגובות אפשר לקרוא כאלו הטוענים בביטחון מלא, על סמך עקרון דתי או מדעי כזה או אחר, שישנה בחירה חופשית או שאינה קיימת.

כשאני קורא דבריהם של אלו שמתנסחים בביטחון מוחלט בנושאים הנוגעים לשאלות היסודיות ביותר של קיומנו כבני אדם ומבססים זאת על אמונה דתית, אני מחייך לעצמי בסקפטיות כי אני ספקן לגבי הדת, מה עוד שבשל אופיה העתיק מאמיניה הנלהבים נוטים להיות אלו שאינם מתוחכמים בחשיבתם. אבל דווקא כשאני קורא טיעונים שמתבססים על מדע, אני ממש מתקומם. המדע יודע להעמיד תיאוריות מתחרות למבחן ולפסוק ביניהן. איזו מביניהן שתצליח יותר בניסויים אמפיריים, תזכה להכרה וליוקרה. אבל מה כבר המדע יכול לומר על נושאים שקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לבחון אמפירית באופן שלם?

ההבנה הזו מתחזקת בי מתוך הדברים שאני כותב עליהם בבלוג. גם כלכלה היא מדע, ובכל אופן היא נכשלת באופן מחפיר במקומות שבהם עוד לא נערכו מספיק בדיקות אמפיריות שיטתיות. לדוגמה, אפילו להבחנה שלפיה חובות של מדינה שלווה אותם במטבע משלה ויכולה להדפיסו כרצונה, שונים מהותית מחובות של מדינה שחובותיה הם במטבע זר, נדרש זמן ארוך כדי לחלחל למוחותיהם של כלכלנים. זו הבחנה טריוויאלית, אבל רק בשנים האחרונות ממש הפכה לנחלת המיינסטרים. (מירב ארלוזורוב וכלכלני משרד האוצר עוד לא שמעו על זה אמנם).

כלכלנים אינם מצליחים לגבש קונצנזוס על אמיתות טריוויאליות משתי סיבות. ראשית, מאחר שנושאים כלכליים קשורים קשר הדוק לעימות הפוליטי הגדול בחשיבה המערבית בין שמרנים לליברלים. ההטיה הפוליטית שבאים איתה מהבית צובעת את המציאות באופן שונה עבור כלכלנים שונים. שנית, משום שאי אפשר לערוך ניסויים אמפיריים במעבדה על כלכלות בנושאי מקרו. תמיד צריך לאסוף נתונים בדיעבד, ואז יש להם דרכי פרשנות רבות.

כלכלה היא בכל אופן מדע, ואפשר להיות אופטימי ולהניח שהצטברות הראיות האמפיריות תכריע בסופו של דבר ויכוחים. למשל, מי שסבר ב-2009 שהקלה כמותית תזניק לשמים את מחיר הזהב או הנפט – דעתו הופרכה בבירור, ומי שיטען כך בעתיד כבר לא ייחשב לכלכלן רציני, כפי שהמרקסיזם כבר אינו סחורה.

לגבי הכרעה בשאלות כמו בחירה חופשית ויחסי גוף ונפש, לעומת זאת, קשה להאמין שהפרדיגמה המדעית תצליח להתמודד איתן בצורה משכנעת, לפחות לא בדורות הקרובים, על אף המאמצים שכבר נעשו בנושא.

כשמשהו מצליח, נוטים לייחס לו דברים שאין בו. כמו האמריקנים הפשוטים שחושבים שדונלד טראמפ הוא איש עסקים מהולל ולכן יש בידו את היכולת לחולל פלאי פלאים בכלכלת ארצם, או כמו העיתונאים שרצים לראיין זוכה פרס נובל ולחלץ מפיו פתרונות לכל תחלואי האומה. הגישה המדעית נחלה הצלחות עצומות, אבל יש את בה את מה שיש,  לא יותר. כשמדובר בשאלות שאין דרך לפתור במעבדה או באיסוף נתונים, המדע אילם.

מודעות פרסומת

43 תגובות to “המדע לא ידע”

  1. גיא Says:

    באפט אומר שבכלכלה אחרי ששקלנו הנחה מסויימת מאד מומלץ לשאול 'מה הלאה'
    לאן היא מובילה?

    אחרי קריאה של הקטע הבא
    "We feel that our actions are voluntary when they follow a decision and involuntary when they happen without decision. But if a decision itself were voluntary every decision would have to be preceded by a decision to decide – An infinite regression which fortunately does not occur. Oddly enough, if we had to decide to decide, we would not be free to decide" ~Alan Watts
    נראה לי שאין מנוס מנוס מלהגיע להבנה שהיקום הוא בו זמנית גם דטרמניסטי וגם לא..
    או שלא.

    אהבתי

  2. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    כלכלה היא מדע? מבוססת מדע? מקצוע? אידיאולוגיה?
    http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/400/
    http://www.e-mago.co.il/Editor/economy-2631.htm

    בכל אופן אם הכל צפוי אז מה אכפת לנו לעשות מה שבא לנו ולהחליט החלטות בלי חשש לטעות?

    אהבתי

  3. משה Says:

    החבר סטאלין יצא לרחוב לפגוש את הפורלטריון. פגש גברת אחת אמר לה: בוקר טוב חברה. אמרה לו בוקר טוב החבר סטאלין – יש לי שאלה האם קומניזם זה אידיאל או מדע. שאלה טובה ענה סטאלין מה את חושבת? חשבה הגברת וענתה זה כנראה אידאולוגיה אם זה היה מדע היו מנסים את זה קודם על עכברים.

    אהבתי

  4. דניאל Says:

    2 דברים :
    1. לא ניתן להגיע לעמק השווה בנקודות פילוסופיות בין דתיים ואתאיסטים – נקודת המוצע של הדת שהעולם הוא פועל יוצא כוח מעבר למישור הקיום שאנו יכולים לתפוס, ואילו המדע יוצא מנקודת מוצא שמישורי הקיום הם פיזיים לחלוטין, גם אם יש מישורים שאנו לא יכולים כרגע לראות אותם.
    2. כלכלה זה לא מדע מדוייק כמו שבני אדפ זה לא בשר, עצמות וגידים – המתמטיקה והתיאוריות המספריות יודעות להגיד מה ואולי איך, אבל השאלה למה היא עמוק בתוך הפסיכולוגיה.
    הגיע הזמן להתחיל ללמוד הרבה יותר פסיכולוגיה כלכלית בחוגי הכלכלה

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    דניאל, האמת שאיני חושב שהמדע אמור להניח שהכול פיזי. פשוט לא הוכח אחרת. יש הרבה מחקר על פאראפסיכולוגיה ובסופו של דבר לא הוכחו דברים באופן ניתן לשחזור. אבל אם היו מוכחים, כמו המחקר שתפילות עוזרות להחלמה, אזי היה זה מדע.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    אחיתופל, מפרספקטיבה אבולוציונית, רגשות אשם הם חלק מהתמריצים שמפעילים אותנו באופן שיאפשר לנו ולקבוצה שלנו לשרוד. אבל מדוע יש תחושה פנימית של "אני" שמופעל עליו רגש אשם והוא צריך לשקול אם היענות לו רציונלית או לא? אין לזה תשובה ברורה כי לכאורה האבולוציה יכולה הייתה לתפקד היטב גם אם במוחנו היו פועלים אלגוריתמים נטולי תודעה.
    קיומו של אני תודעתי יוצר פרדוקס מסוים כי אם הוא כפוף לדרישות האבולוציה, אז מי הוא ולמה הוא נחוץ. ואם אינו, אז למה האבולוציה יצרה אותו.

    אהבתי

  7. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    ככול שהמחשבים יתפתחו וישלטו באמצעות אינטלגנציה מלאכותית על ביקוש והיצע, ואולי כמו שדניאל מבקש גם על פסיכולוגיה, הכלכלה תהפוך יותר למדויקת, מדעית. יותר צפויה ונשלטת, ההפכפכות של האדם תשפיע פחות על ההתפתחות לטוב ולרע. אבל זה יהיה רק בעולם המערבי לא בימי חיינו. הארועים בעולם הערבי ואפריקה, הפליטים, אלו יגרמו להקטנת הפרטיות, לסימון כל אדם בתג. כבר כיום ניתן למצוא כל אדם בכל נקודה בעולם המערבי בכל רגע. כפי ש 911 הביאה לפטריוט אקט, הפליטים והתחזקות הימין תביא לצעדים דומים ואולי קיצוניים יותר באירופה.

    אהבתי

  8. דניאל Says:

    גם פאראפסיכולוגיה היא עמוק בתוך מדע הקונבציונלי. בסוף מדובר על המרה של גלים ואנרגיה שמיוצרת במוח לפעילויות בעולם הפיזי.
    חוקר שאומר שזה אחרת, פשוט עוסק בדברים שהם אפילו לא פסאודו מדע.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    קיימת פסיכולוגיה קלינית וחברתית שמדברת על תופעות נפשיות לגמרי בלי יומרה למצוא את שורשיהם הפיזיים. לעתים אפילו קישור בין הפיזי לנפשי מעורר תרעומת בחוגים מסוימים על אף שרואים עצמם מדעיים – כמו העלאת הקשר בין מנת משכל ותכונות אופי לגנטיקה, מה שסטיבן ג'יי גולד הוקיע ב"אין מידה לאדם".
    לכן הייתי אומר שכל מה שמתנהל על ידי העלאת תיאוריות ונסיונות להפריכן יכול להיחשב מדע בלי קשר לשאלה באיזה מישור, נפשי או פיזי, מתבצעות המדידות האמפיריות.

    אהבתי

  10. אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי Says:

    יכול להיות שרגשי אשמה יוצרים גיוון, אפשרות למצוא דרכים שונות אופציות ניתוח ארועים חדשנות. רגשי אשמה הרי חייבים להיות חלק מהאבולוציה

    אהבתי

  11. קמיליה Says:

    המאמר של אורי כץ (הפניה של אחתפל הגלני) מעט ארוך מדי אבל שווה את הזמן. כנ'ל התגובות אליו.

    אבל, גם הפוסט של תמריץ וגם המאמר של אורי כץ, הששים לטעון שכלכלה היא ענף במדע, מתעלמים מבעיות בסיסיות של התפתחות המדע.

    לדוגמא מהתזה תומס קון על מבנה המהפכות המדעיות. [בעיני כמעט קריאת חובה]

    https://he.m.wikipedia.org/wiki/המבנה_של_מהפכות_מדעיות

    אפילו במדע טהור, כמו פיזיקה, קיימות אסכולות חשיבה או פרדיגמות, שמדענים מתקשים להשתחרר מהן, גם כשמצטברות עוד ועוד ראיות לממצאים שהפרדיגמה אינה יכולה להסביר.
    אפילו חמור מכך, כל אסכולה מתעלת את החוקרים לאסוף נתונים מסוג מסוים ולהתעלם מהמוני נתונים אחרים. כלומר, היא מקטינה את שדה הראיה של החוקרים.

    אני יכולה לחשוב על שתי דוגמאות לחוסר עיסוק מספיק של כלכלנים בנושאים להם יכולה להיות השפעה משמעותית על המדיניות:

    1. השפעת השחיתות על הכלכלה.
    נדמה לי שיש מתאם שלילי משמעותי בין עושרה של מדינה לבין רמת השחיתות בה. אם זה נכון – אמורות להיות לכך השפעות משמעותיות על המדיניות. אבל, הכלכלנים בתקופתנו נוטים להתעלם מהנושא. נדמה לי שאפילו כלכלן מכובד כמו תמריץ נוטה לדגול במשנתו של לוי אשכול "אל תחסום שור בדישו". במקום לתפוס את המלחמה בשחיתות ככלי משמעותי לשיפור המצב הכלכלי במדינה.

    2. השפעת מספר הילדים לאישה על הכלכלה.
    אני מתקשה להבין כיצד קיימות ציפיות לצמיחה כלכלית משמעותית ביפן ובאירופה, כאשר שיעור הילודה בהן שלילי. במקביל, גם איני מבינה כיצד יש כאלו החוזים צמיחה כלכלית באפריקה, במקום רק מלחמות פנימיות וחיצוניות (שהורסות כמובן גם את הכלכלה), כאשר מספר הילדים לאישה הוא של 4-5 ומעלה. אבל לפליאתי הכלכלנים נוטים להתעלם מהנושא, ואינם ממליצים לשפר את הכלכלה של מדינה ע'י פיתוח תוכניות להגברת / להקטנת הילודה.

    כלכלנים, כדיסיפלינה מדעית, יכולים גם לאסוף נתונים שיפריחו את שתי ההשערות שלי. אשמח אם יעשו זאת. אבל, נדמה לי שהאופנה העכשווית בקרב הכלכלנים היא להתעסק רק באי-שוויון.

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    שחיתות מייצרת תמריצים איומים. לא חושב שחלקתי על זה.

    לגבי ילודה וצמיחה זה נושא מורכב. את יודעת מה, אולי אכתוב עליו פוסט.

    אהבתי

  13. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    רק לאחרונה ב 21.9 כתבת:

    "יש לדעתי הגזמה רבה בתאור השחיתות של קלינטון. כל בני האדם פרט לעופות מוזרים כמו בני בגין וכו' פועלים תחת תמריצים. וגם אובמה לא נקי וכל מיני דברים נשכחו לו."

    טקסט שאני מפרשת אותו כהשלמה עם כך ששחיתות זו דרכו של עולם, ומלחמה בכך היא מלחמה בתחנות רוח שנדונה מראש לכישלון. טקסט שהעלה בי אסוציאציה מיידית ל"אל תחסום שור בדישו" של אשכול. והוא אכן גם לא עשה דבר בכדי להילחם בשחיתות.

    זהו לא טקסט של אדם שחושב שאחת המטרות העיקריות של ישראל צריכה להיות לנסות להיכנס לרשימת 10, או 20, או אפילו 30 מרשימת המדינות הכי פחות מושחתות. למיטב זכרוני (בלי לבדוק) אנחנו לא נכללים אפילו ברשימת 40 המדינות הכי פחות מושחתות, והמגמה היא של ירידה.

    אבל. הבעייה שציינתי בתגובתי היא שכלכלנים לא עוסקים מספיק בסוגייה זו. אדרבא, שינסו להוכיח שהתועלת הכלכלית מהמלחמה בשחיתות קטנה משמעותית מהוצאות המלחמה בשחיתות. שאין לנושא חשיבות מהותית, וכדאי להפנות את האנרגיות לכיוונים אחרים.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    קמיליה, הבנתי עכשיו למה את מתייחסת. התכוונתי לכך שהילארי לדעתי אינה מושחתת ברמות כה קשות. זו שחיתות ברמה דומה למה שמסופר על ביבי ואינו פוסל כהונה לדעתי. שחיתות כמו מה שמסופר על פואד זה עניין אחר.

    אהבתי

  15. קמיליה Says:

    בהמשך לגישה של גיא לספר רק על הצלחות:

    אני זוכרת ויכוח שהיה לי על קניית סלים של ברזיל ורוסיה ועל השקעות בכלכלה המתעוררת של אפריקה.
    אני טענתי שבטווח הארוך, מדינות כל כך מושחתות לא יוכלו להמשיך להמריא לנצח, למרות כל הסימנים המעודדים (שהיו אז).
    בינתיים לפחות נראה לי שהגישה שלי מוכיחה את עצמה.

    אהבתי

  16. שימי חש Says:

    כלכלה היא מדע כמו שפסיכולוגיה או סוציולוגיה הן מדע
    מדעי החברה מדעים לא מדויקים וזה אומר הכל.
    מדע יותר בהקשר של חקר הידע או חקר או ידע. או חקר להגברת ידע. ושכזה משתנה מאוד תלוי תרבות תקופה ונסיבות. כנל היחס לחובות.

    בימינו מדע מתקשר מיידית למדעים מדוייקים כמו פיזיקה וכו שכמובן גם עליהם ניתן להתווכח כמה הם מדוייקים וידוע שגם מדע הוא סוג של דת מודרנית בדיוק כמו קפיטליזם או סוציאליזם.

    אהבתי

  17. שימי חש Says:

    כשתאמר לפיזיקאי או מתמטיקאי כי סוציולוגיה או כלכלה הן מדע , הם ינחרו בבוז.
    בכל מקרה
    הם גם ינחרו בבוז אחד כלפי השני..

    אהבתי

  18. galgal21 Says:

    1. בתור מי שמאמין שאלוהים ברא את בני-האדם שווים, מאוד הפריע לי בפוסט זה שהיא חושבת שיש לה גנים משובחים במיוחד ולקוראיה פחות אבל גם גנים משובחים יותר מיתר האוכלוסייה.
    2. למה אתה חושב שכלכלה זה מדע? הכלכלה מושפעת מהתנהגות האוכלוסייה ואת זה אי-אפשר לחזות. למשל יכולה להתפשט גישה בציבור שיש לבזבז ככל האפשר ולהנות ככל האפשר מהכסף ויכולה להתפשט גישה שיש לחסוך ככל האפשר (כמו הסולידית). מידע מסוים שמגיע או לא מגיע לציבור יכול לשנות את התנהגותו הכלכלית. התפתחויות טכנולוגיות משנות את המצב לחלוטין. תמיד יכול להיות ששיטה כלכלית אחת יכולה לעבוד מצוין בתנאים מסוימים וגרוע בתנאים אחרים. אני לא חושב שניתן להכניס את חוקי הכלכלה תחת נוסחאות קבועות כמו את חוקי הטבע.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    אני מאוד מאמין בהגדרה של קרל פופר. מדע זו טענה שאפשר להפריך. חלק גדול מאוד מההיגדים הכלכליים הוא בר הפרכה. לא כל דבר שאפשר להפריכו צריך להינתן בצורה של נוסחה מדויקת.

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    המשפט אלוהים ברא את בני האדם שווים הוא קצת חסר משמעות בלי הרחבה והסבר. שווים באיזה מובן? לא בתכונות. הרי ברור שחלק יפים יותר, חכמים יותר, נחמדים יותר או הגונים יותר. האם שווים במובן זה שכולם צריכים לקבל זכות הצבעה שווה? לא נראה לי שהסולידית אמרה אחרת. שווים במובן זה שלכולם זכות לחיים חופשיים? בוודאי שהסולידית לא אמרה משהו שונה.

    אהבתי

  21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    אין ספק שלא נולדנו שווים
    ואין ספק שלסולידית יש גנים משובחים בתחום מסויים. מה שתורם ל iq המאוד גבוה שלה המתבטא בכתיבתה ובהישגים שהשיגה בניגוד לכל מוסכמה ותכתיב. ואני לא ממעריציה אך בהחלט מעריך.
    ומצד שני גנים פיזיים משובחים שיגרמו לה להיות אלופה אולימפית כנראה פחות יש לה. אז הכל תלוי הקשר.
    אבל פוסט פילוסופי יפה מאוד ומעורר מחשבה. גם בהכרה שמי שחופר לעצמו בור כלכלי הוא פעמים רבות קורבן של תרבות וחוסר מישכל או חוסר יכולת לעמוד בפיתויים ( גנים ) ולא רק אשם.

    לגבי קלינטון
    אמר איזה פרשן אנגלוסאקסי בערוץ1
    שלמרות שהוא מאוד לא מסכים עם טראמפ ( וגם אני) אז אין ספק שטראמפ מייצג את אמריקה של היום.
    שנאת האחר
    הרדידות
    השטחיות
    ההתלהמות
    הערצת ההון והכוח
    וכו
    הן הן מה שמייצג את רוב האמריקאים ולא רק
    אז אפשר להמשיך להתחבא בפוליטיקלי קורקט ולדמיין שזה לא קיים עד שזה יתפוצצ או להביט במראה ולהתנודד עם המציאות. עם כל הקושי. ולכן יתכן שהוא כן צך להבחר. ולהתמודד עם הבעיות העולות.

    וכפי שנאמר בעבר
    פארסה במיטבה
    הוירוס האמריקאי תוקף את עצמו
    יש פופקורן?

    שימי חש

    אהבתי

  22. קמיליה Says:

    א. חשבתי בינתיים על מחקר מדעי שהייתי שמחה לקבל מכלכלנים: איזה מין סוגי / נשאי / נמעני / רמות שחיתות הם המזיקים ביותר לכלכלת המדינה, ולאיזה אפשר להתייחס ביותר סלחנות. כלומר, יצירת הבחנות חשובות בתוך ים התופעות הנמצאות תחת כותרת העל 'שחיתות'. לדוגמא: שחיתות של מערכת החוק והמשפט, שחיתות בעקיפת חוזים מסחריים, שחיתות בשלטון המקומי, קשר הדוק מדי בין פוליטיקאים לאילי הון, ועוד ועוד.
    הבחנות החשובות גם למנסים להילחם בשחיתות, וגם למשקיעים הפוטנציאליים בכלכלת המדינה.
    משום מה, לא נתקלתי אף פעם במחקרים ובספרים מסוג זה.
    מה שמחזק את הנחתי שהכלכלנים שבויים בפרדיגמות המכתיבות את נושאי המחקר שלהם / הנושאים אותם אינם חוקרים.

    ב. לגבי שאלת השיווין בין בני אדם – ניתן להעזר דווקא במוטו הפמיניסטי "שונות אבל שוות".
    ברור שכל טענה שבני האדם זהים זה לזה ביכולות ובכשרונות היא מופרכת. מצד שני, לכל בני האדם אמורים להיות אותם זכויות, וטובתם אינה נופלת בחשיבותה מטובתו של כל אדם אחר. האינטרסים של אדם עני ולא משכיל החי בפריפריה אינם פחות חשובים מהאינטרסים של עשירים, משכילים החיים במרכז הארץ. כולם גם אמורים לזכות לשיוויון בעיני החוק.
    בניסוח היהודי 'דמו של אף אחד אינו אדום יותר מדמו של אחר'. יהיו אשר יהיו כישוריו וכוחו היחסי.

    אהבתי

  23. galgal21 Says:

    לתמריץ:
    כיצד אפשר להפריך בצורה מדעית חוק כלכלי?
    כדי לנסות להפריך או לאשר חוק מסויים בצורה מדעית עליך לחזור על הניסוי באותם תנאים. לחזור על ניסוי בכלכלה אי-אפשר כי כדי לקבל את אותם תנאים עליך להחזיר את הזמן אחורה.
    נניח שתצליח להחזיר את הזמן אחורה וכך להוכיח את נכונותו של חוק כלכלי, עדיין יש בעיה כי חוק שנכון למאה העשרים יתכן שיהיה גרוע במאה העשרים ואחת (בגלל השתנות האנשים, בגלל שיש להם יותר ידע ובגלל שהטכנולוגיה השתנתה).

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    זה נכון שהנסיבות משתנות בין הזמנים ולכלכלנים יש שיקול דעת. אבל אם ניבוי מסוים יוכיח עצמו, אז לאסכולה שממנה בא הניבוי יהיה יותר משקל במקרים עתידיים שנראים דומים. אם הכול כאוטי זה לא ישנה, כי כל שינוי קל בנסיבות ישנה הכול, אבל אם לא – וההנחה היא שכלכלה אינה כאוס – אז למדנו משהו על העולם. העובדה שיש דמיון רב בין נסיבות השפל הגדול למשבר הפיננסי הנוכחי מראה שלא הכול כאוס.

    אהבתי

  25. galgal21 Says:

    ברור שאפשר להוכיח דברים בכלכלה אבל זו לא הוכחה מדעית כי הכלכלה איננה מדע. המדע זה משהו מוגבל ולכן לא כל הוכחה חייבת להיות מדעית. יש הוכחות טובות שאינן נעשות בדרך מדעית.

    אהבתי

  26. galgal21 Says:

    לשימי חש:
    אני לא חושב שמישהו צריך להתנפח ולחשוב שיש לו גנים משובחים וגם לקבוע סולם דרגות של אנשים עם גנים משובחים יותר או פחות.
    אין לי מושג מהו ה-iq של הסולידית אבל אפילו אם הוא גבוה מאוד הכרתי מספיק אנשים עם iq נמוך אבל עם חוכמת רחוב גבוהה שהביאה אותם להישגים (אם נניח שהישגים חומריים נחשבים להישגים) גבוהים הרבה יותר מאלו של בעלי iq גבוה.

    אהבתי

  27. גיא Says:

    גלגל , אישושים אפשר למצוא להרבה השערות.
    תיאוריה (לפחות כזו שמתיימרת להיות מדעית)היא השערה שמעמידה את עצמה (או חלקים ממנה)להפרכה בהינתן ניסוי. תיאוריה שלא מאפשרת
    לשום ניסוי להפריך אותה אינה יכולה להיות מדעית. כזכור דיברנו על 'תיאוריות' שמבקרות את המציאות אבל לא מאפשרות למציאות לבקר אותן.

    אהבתי

  28. גיא Says:

    קמיליה , מזה 'אמורים'?
    אמורים אומר שזה אמור להיות לפי הגירסא של המציאות המדומיינת הבין סובייקטיבית המקובלת מבחינה חברתית השוררת בימינו בקהילה המדומיינת שאנו חיים בה. מי שאמור לכפות את המציאות הזאת הם הממשלות שבחרנו ונתנו להן כוח. נתנו לממשלות כוח משום שכפי שאמר תוקדידיס 'זכויות הנם עניין בין שווים בכוח מאחר ואחרת החזקים עושים את מה שהם יכולים וחלשים סובלים את מה שהם חייבים.'
    לכן , טוב שנתנו להן כוח אך גם טוב שנגביל אותו במסגרת החוק וכפי שהצעת טוב שנחקור איפה יעיל וכדאי לחסום שור בדישו ,איפה פחות ואיפה
    בכלל לא.

    אהבתי

  29. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    גלגלצ
    כמובן שאני לא תומך בשחצנות
    אך במסגרת ניסיונה להראות נקודה מסוימת , אני חושב שהיא עשתה זאת די טוב ואף בצורה די מרשימה ברמת רויב האופקים והרפרנסים החברתיים פילוסופים.
    אם הינך מכיר את סגנון כתיבצה , שלעיתים רבות הוא מיזנטרופי למדי , והיא אף מעידה על עצמה כאנטי חברתית ( גנים ונסיבות שתרמו לאינטיליגנציה חברתית נמוכה..) , אז פוסט זה היה מעודן ברמת המיזנטרופיה וההתנשאות לדעתי.

    ואגב
    חוכמת רחוב גבוהה היא גם סוג של אינטיליגנציה גבוהה , אם כי פחות ניתנצ למדידה במדדים המקובלים.
    וכך גם מוח קרימינלי מתוחכם

    שימי חש

    אהבתי

  30. זאב גלילי על הפתולוגיה היהודית Says:

    http://www.zeevgalili.com/2016/05/21291

    אהבתי

  31. קמיליה Says:

    מאמר קצר מדי לטעמי : מה הקשר בין אמונה בגיהנום / הליכה לכנסייה לבין צמיחה כלכלית?

    http://m.ynet.co.il/Articles/2954486

    מה שעורר בי כמובן את השאלה באיזו מידה היהדות, בהשוואה לנצרות, מדגישה את דוקטרינת הגיהנום – גן עדן.
    חשוב מכך, האם חרדים ודתיים מאמינים שגם פושעים כלכליים נידונים לגיהנום. נדמה לי שהם מאמינים שהוא שמור רק לאלו שאינם שומרים שבת כהלכתה.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    קמיליה, הקשר ההפוך בין דתיות לשגשוג כלכלי הוא אולי הממצא המובהק ביותר שקיים במדעי החברה.

    אהבתי

  33. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    המחקר המצוטט ב ynet עושה הבחנה בין הליכה לכנסיה (בהכללה – קיום מצוות מעשיות) לבין אמונה (האם קיים גיהנום).
    הוא מצא שהראשון פוגע בכלכלה והשני עוזר לה. כנראה בשל תיווך משתנים של רמת אמון הדדי ורמת שחיתות.

    אבל, זו למעשה גם אחת ההבחנות העיקריות בין היהדות לבין הנצרות. החטא ביהדות הוא אי קיום מצוות מעשיות, והחטא בנצרות הוא אי אמונה. מכאן, קשה להסיק ממנה משהו על מדינה שרובה יהודים.

    נדמה לי (חסר מידע) שהרוב המכריע של 35 המדינות שנכללו במחקר זה הן מדינות נוצריות (ארה'ב והמוני אירופאיות), ורק מיעוטן (הודו, יפן וטורקיה) אינן נוצריות. כנראה, הטייה לא מודעת של מבצעי המחקר. מכאן:

    – יתכן ואי אפשר להכליל מהמחקר למדינות לא נוצריות (פרט ל"תגלית" שבממוצע הן פחות משגשגות כלכלית מהמדינות הנוצריות)

    – ההבחנה בין מדינות נוצריות עפיי אמונה בגיהנום בניגוד לביקור בכנסייה אולי נמצאת במתאם עם קתוליות / פרוטסטנטיות. כלומר, המחקר "גילה" שפרוטסטנטים משגשגים כלכלית יותר מהקתולים.

    כפי שציינתי, הכתבה הזו קצרה מדי ואינה מספקת מספיק מידע. אבל לטעמי היא מעניינת מספיק בכדי להצדיק השקעה של חמש דקות זמן קריאה.

    #################################################

    הכתבה של זאב גלילי, מהאתר הגיון בשיגעון, טובה. אך מיטבה לטעמי הוא דווקא בשתי תגובות של קוראים.

    אחד ציטט אמרה שראוי לזכרה לכל דיון בתופעת האוטו-אנטישמיות: "רק גזען חושב שרק גוי יכול להיות אנטישמי."

    והשני ד'ר אורי מילשטיין שטען שהישראלים, מקדמת דנא, אינם מבינים מספיק את הטרור הפלסטיני ולכן גם אינם מתמודדים אתו בהצלחה, וכושלים פעם אחר פעם. עדין איני מבינה למה כוונתו, אך מסקרן אותי לחפש תשובה בפרסומיו.

    אהבתי

  34. galgal21 Says:

    לקמילה:
    למה את חושבת שיש בעיה עם הילודה הנמוכה ביפן? יפן היא מדינה די צפופה ומיעוטת משאבים. ירידה באוכלוסיה דוקא תעשה לה טוב. יכולה להיות בעיה של התדלדלות האוכלוסיה בעוד אולי 100 שנה אבל עד אז, הכל יכול להשתנות.
    בקשר לצמיחה: אז מה אם לא תהיה להם צמיחה?

    אהבתי

  35. גיא Says:

    מוקדש לשימי חש( כולל ה נ.ב 🙂 )

    http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2336376

    בברכה.

    אהבתי

  36. . Says:

    תמריץ, כשאני קורא את הדברים שלך יש לי הרגשה שמטריד אותך שאין תשובה מוחלטת. אתה רוצה כן או לא שחור או לבן ולא חוסר ביטחון. אתה כנראה ציפית שלפחות המדע יתן תשובות שתרגיש לגביהן שהן נכונות.
    רוב הדברים סביבנו הם מקריים ויכלו לפול לכל כיוון, גם ברמה האישית וגם ברמה החברתית עולמית וגם מבחינת התפתחות העולם. חוסר הביטחון הזה הוא גם נותן לנו תקווה.

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    אני שונא חוסר ודאות.. אבל זה נכון שעדיפה על ודאות שלילית.

    אהבתי

  38. גיא Says:

    לא יעזור. משום שהמדע כנראה אף פעם לא באמת ידע תמיד יהיו חתולים במדע.
    http://www.ranlevi.com/texts/ep29_famous_cats_in_science_text/

    אהבתי

  39. מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה) Says:

    אהבתי

  40. חצילובסקי משה Says:

    http://www.eol.co.il/articles/727?utm_source=outbrain&utm_medium=outbrain&utm_campaign=outbrain_eol_content#

    האם האנושות עתידה להשתנות מהיסוד

    אהבתי

  41. גיא Says:

    יש בכתבה הזו כמה חירטוטים שחבל"ז.
    להלן
    1."אם פיזיקאים אכן יגלו כי היקום הוא רשת מידע, הדבר עשוי לסתור את כל חוקי הפיזיקה כפי שאנו תופסים אותם, אבל זה דיון לפעם אחרת."
    =אם יגלו שהטרטוריה היא מפה אזי עשוי לסתור את כל המפות(=חוקי הפיזיקה(*)) כפי שאני מכירים אותם.

    (*) = אגב , חוק הוא הבניה, מטאפורה אנושית – זה משהו שכתוב ויש לציית לו
    אם כך רק שאלה: היכן כתובים החוקים ביקום וכיצד הוא קורא אותם?.

    2."כי ייתכן שכלום אינו אמתי ואנחנו חיים באשליה"
    אם כלום אינו אמיתי הרי שהכל אמתי.
    מ.ש.ל
    ושוב …..
    במערב פשוט יש בעיה שלא מבינים
    את השפה ומתבלבלים בין המפה לטריטוריה.
    אם החיים היו מפה שמצביעה לאיזה שהוא מקום אמיתי ובפועל היו
    מגלים שהמקום אינו אמיתי אז היה אכן עניין של אשליה
    אממה ?

    החיים הם הטריטוריה!
    אם מצפים שהטרטוריה תצביע למשהו זה סימפטום של בלבול בין מפה
    לטריטוריה.הם הדבר עצמו iלא אמצעי אל הדבר עצמו.

    בברכה

    אהבתי

  42. קמיליה Says:

    בעיני, המאמר אליו הפנה חצילובסקי אינו מאמר המנסה להסביר משהו על המציאות. ולפיכך, אין מקום לתקוף אותו על כל הפרכות הלוגיות שבו.

    לתפיסתי, כל אחד מהנושאים במאמר הוא בסה'כ נקודת יציאה אפשרית לספר מדע בדיוני, המתאר מציאות חלופית שבה חל שינוי שכזה, ואיזו מין השלכות יהיו לו.
    כמו המוני ספרי מד'ב שניסו לתאר את עולמנו לאחר מפגש עם חייזרים אינטליגנטיים כלשהם.

    באופן דומה, אפשר גם להעלות השערות איך נושפע מהבנת שפת החיות ופיתוח יכולתנו להתקשר אתן. לדוגמא:
    – האם אחוז הטבעוניים יזנק? האם יהיו מדינות שיוציאו את אכילת בשר מחוץ לחוק, והקרניבורים בה יאלצו לרדת למחתרת או להגר למדינה אחרת?
    – האם חוקי מדינות יכירו בחלק מהחיות כיישויות אוטונומיות היכולות לתבוע את בני האדם בבית המשפט? האם חיות כלשהן תוכלנה לתבוע לעצמן 'מרחב מחייה' אליו תאסר הכניסה לבני אדם ו/או פיצויים על 'רצח העם' שבני האדם עשו בהן?
    – האם יווצרו שותפויות חדשות בין בני אדם לבין חיות מסוימות, בנוסף לקשרים העתיקים שבין בני אדם לבין כלבים, חתולים וסוסים? (הן כחיות מחמד והן כחיות שימושיות)
    – האם נוכל להגיע להסכמים עם ג'וקים, עכברים ויתושים שהם לא יפלשו לביתנו ואנחנו נפסיק לנסות להשמידם בלוחמה כימית?
    -כיצד יושפעו מכך הדתות האברהמיות הטוענות שבני אדם הם קטגוריה נפרדת מכל שאר בעלי החיים, ואלוהים ברא את החיות לתועלת בני האדם? איך הדתות האברהמיות ינסו להתגונן מול העלייה הצפויה של הדתות המזרחיות שאינן מבצעות הבחנה שכזו?

    אפשר להמשיך בשאלות ובתהיות. וזו בעיני מטרת המאמר.

    אהבתי

  43. מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה) Says:

    חוקרים בארה"ב בדקו נתונים מ-40 מדינות וגילו כי בשנות ה-80 חלה האטה בהתארכות שנות האדם. לדעתם, הסיבה לכך היא שהאנושות הגיעה לרף העליון של תוחלת החיים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: