כלכליסט ראיין את פרופ' עמנואל פרחי, שמסביר את הסיבה להתמשכות המשבר הפיננסי – מחסור בנכסים בטוחים להשקעה. אנשים רוצים לשים כספם בנכסים נטולי סיכון, אבל אין בעולם מספיק נכסים נטולי סיכון. זהו תיאור חכם של המצב. אם פרחי היה מתעסק בכלכלה הישראלית, הוא היה יכול גם להסביר כך את משבר הנדל"ן. המשקיעים רוצים לשים כספם במקום בטוח, אבל אין מספיק מקומות בטוחים, אז הם חייבים להוציא אותו על קניית דירה.
אג"חים ממשלתיים הם נכסים נטולי סיכון. לדבר על מחסור בנכסים בטוחים להשקעה זו דרך אחרת להגיד שהממשלות מנפיקות פחות מדי אג"חים ממשלתיים. להגיד שהממשלות מנפיקות פחות מדי אג"חים ממשלתיים זו דרך אחרת להגיד שהממשלות שומרות על גרעון נמוך מדי. זו הייתה ונותרה הבעיה המרכזית מאז 2008 – הממשלות סבורות שהן חייבות להקטין חובות כדרך שמשקי בית צריכים להקטין חובות. ההיפך. הן חייבות להגדיל חובות וכך ליצור עבור הציבור אגרות חוב ממשלתיות – נכס נטול סיכון להשקיע בו.
תמריץ 
הספקתי קצת לעיין(בכל זאת שעת ארוחת ערב עם הילדים) במאמר מכלכליסט. אני ברוב חוצפתי מעיז לומר שנראה לי שפשוט זה מקרה של גילוי הגלגל מחדש.
כתוב שם כך: ב2007 היו בעולם נכסים בטוחים
36% מהתוצר העולמי. כשחוזרים על התרגיל הזה, ב־2011, בעיצומו של המשבר, מגלים שהיתה קריסה בהיצע הנכסים הבטחים, מ־36% מהתוצר ל־18אחוז.
הזכרתי באחד הפוסטרים הקודמים את היפוטזת אי היציבות של מינסקי'
התזה המרכזית של מינסקי היא שככל שהתקופה יותר יציבה, הפרטים נוטים להתנהגות מסוכנת יותר ויותר, כיוון שהנטייה הטבעית של בני האדם היא לחשוב "מה שהיה הוא שיהיה'
כלומר לפני המשבר יש לפרטים נטייה לתפוס נכסים מסוכנים כפחות מסוכנים ולהיפך לאחר משבר.
אחזור להגיב בקשר לאגחים מאוחר יותר
אהבתיLiked by 1 person
מסכים גיא. הוא בסך הכול מנסח בצורה אחרת דברים שהוגים בתר קיינסיאניים כתבו מזמן.
אהבתיאהבתי
לגבי האגחים…
אני הבנתי (לפי MMT)שהתהליך עובד אחרת.
ממשלה(בעלת מטבע משלה) לא צריכה את כסף שהיא מקבלת מהאגח
בשביל לנקוט מדיניות מרחיבה.ממשלה כזו פשוט מזכה חשבונות בבנקים.
אם הממשלה היתה נוקטת מדיניות מרחיבה גרעונית שאמורה להמריץ את המשק היא היתה עושה זאת על ידי זיכוי הרזרבות של הבנקים והם בתורם
מזכים את החשבונות של הפרטים והחברות שהממשלה שילמה בעד שירותיהם. מבחינה חשבונאית גרעון הממשלה הנוסף שווה לרזרבות הנוספות בבנקים. בנקים לא אוהבים רזרבות והם היו מנסים למכור אותם בשוק הבין בנקאי וכך מורידים את הריבית הלילית הבינבנקאית לאפס.
אם הבנק המרכזי לא רוצה שהריבית תרד לאפס אז הוא מנפיק אגחים בשביל לשאוב את הרזרבות העודפות ובכך לשמור על יעד הריבית שלו.
היום היעדים הם סביב האפס כך שלפחות בהתחלה לא יהיה טעם להנפיק אגחים ולשאוב את הרזרבות. בהמשך כשההוצאת של הממשלה יעלו ,
יעלו הביקושים במשק ואיתם יעלו המחירים ואיתם הביטחון של השוק הפרטי הבנק המרכזי יצטרך לקבוע יעד ריבית גבוה יותר בשביל לשמור את האינפלציה תחת שליטה ….. בשביל להגיע ליעד זה הוא יצטרך רק אז להנפיק יותר אגחים על מנת שהבנקים והציבור ישקיעו בהם.
אהבתיאהבתי
הריבית הנמוכה לאורך כ"כ הרבה הזמן יוצרת מציאות מעוותת……
אין מה לעשות….
אהבתיאהבתי
כ״כ הרבה תמריצים, כ״כ הרבה כסף, כ״כ מעט ריבית. ההיסטוריה תשפוט את התקופה המוזרה הזו בכלכלה העולמית.
אהבתיאהבתי
השאלה אם הריבית הנמוכה היא יוצאת דופן או שזהו העתיד לאור הנסיבות הטכנולוגיות ובעיקר הדמוגרפיות. יפן מראה לעולם את הכיוון.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאתם מערבבים פה השקעות, נכסים והתנהלות של הציבור מחד, והתנהלות ממשלות ובנקים וחברות השקעות גדולות מאידך. לאנשים פרטים ומשקיעים קטנים יש אפשרות להשקיע בנכסים בטוחים מניבים, לממשלות פחות ולבנקים בעיקבות הרגולציות הרבה פחות.
אני מסכים עם ד, זו מציאות מעוותת כי היא לא טבעית. אומנם נהיה כנראה תקועים שנים עם דריכה כלכלית במקום אבל בטבע הכלכלי לקחת סכונים ולאפשר מצב של רווחים.
אהבתיאהבתי
אורי, המחסור בנכסים בטוחים מורגש בידי כולם לדעתי. למה הבהלה לקניית דירות? כי פיקדון בבנק נותן אפס תשואה. למה ניתן אפס תשואה? כי תשואתו קרובה לתשואת אג"חים ממשלתיים שנמצאים במחסור ולפיכך מחירם גבוה ותשואתם נמוכה.
אהבתיאהבתי
גיא, ממשלות מנפיקות אג"חים כדי לממן גרעון. הן לא מדפיסות סתם כסף ומפקידות אותו בבנקים.
אהבתיאהבתי
תמריץ, מאיפה מגיע הכסף לקנות את האג"ח?
לממשלת סין,יפן,וגרמניה יש מדפסות דולרים?
לאזרחים יש בבתיהם?
הממשלה [מדפיסה(או לוחצת על כפתור) את הדולרים לידי קיום] וזה מתבצע חשבונאית ע"י המערכת הבנקאית בכך שהבנק המרכזי מזכה רזרבות בבנקים והם סימולטנית טראנזאקטיבית מזכים חשבונות של צ'קים של פרטים וחברות שהממשלה קנתה את שירותיהם.
הנפקת אג"ח היא כלי של מדיניות מוניטרית
הנפקת אג"ח על ידי הממשלה(וקנייתו על ידי הסקטור הפרטי) שואבת כסף מהרזרבות בבנקים.
בשביל שהבנקים לא ימכרו את האג"ח בשוק הבין-בנקאי ויורידו
את השערים הללו לאפס.(בנקים הם גופים פרטיים שמנסים למקסמם ריווחיהם
אם יש להם רזרבות שהם לא צריכים לשמור לפי חוק הם ינסו לעשות עליהם כמה ג'ובות) . לכן שיעור הריבית הטבעי אם הממשלה לא מתערבת בשוק ומוכרת אג"ח הוא אפס(!). אם היעד של הבנק המרכזי הוא אפס ריבית הוא לא ינפיק אג"ח.
הממשלה לא מתערבת לו בהחלטה מהו יעד הריבית שלו. הבנק יכול מראש לוותר
על ריבית אפס ולפעול פיזקלית(הוצאה גרעונית) ומוניטרית העלאת יעד הריבית(הנפקת אג"ח ממשלתי (חסר סיכון)) בריבית אליה הוא שואף שהמשק יגיע.
אהבתיאהבתי
Another shocking truth is that a sovereign government does not need to “borrow” its own currency in order to spend. Indeed, it cannot borrow currency that it has not already spent! This is why MMT sees the sale of government bonds as something quite different from borrowing.
When government sells bonds, banks buy them by offering reserves they hold at the central bank. The central bank debits the buying bank’s reserve deposits and credits the bank’s account with treasury securities. Rather than seeing this as borrowing by treasury, it is more akin to shifting deposits out of a checking account and into a saving account in order to earn more interest. And, indeed, treasury securities really are nothing more than a saving account at the Fed that pay more interest than do reserve deposits (bank “checking accounts”) at the Fed.
MMT recognizes that bond sales by sovereign government are [really part of monetary policy operations]. While this gets a bit technical, the operational purpose of such bond sales is to help the central bank hit its overnight interest rate target (called the fed funds rate in the US). Sales of treasury bonds reduce bank reserves and are used to remove excess reserves that would place downward pressure on overnight rates. Purchases of bonds (called an open market purchase) by the Fed add reserves to the banking system, prevent overnight rates from rising. Hence, the Fed and Treasury cooperate using bond sales/bond purchases to enable the Fed to keep the fed funds rate on target.
http://neweconomicperspectives.org/2014/06/modern-money-theory-basics.html
אהבתיאהבתי
גיא, מבין ומסכים. עם זאת לדעתי הטרמינולוגיה המקובלת בנושא יותר פשוטה לעיכול.
אהבתיאהבתי
מסכים. בגלל זה גם נתתי לייק לפוסט :)….
אבל זה אולי גם עניין של הרגל.
כאן נראה שבאפט בעד שילוב של מדיניות פיזקלית עם מדיניות מוניטרית
שמעלה את הריבית מעבר לשיעורה הטבעי שכן אכן , שיעורים טבעיים הם אולי לא נכונים … והממשלה צריכה להתערב יותר מבחינה גרבטציונית(באפט באמת משתמש במטאפורה).
אהבתיאהבתי
אהה, "העניין של ההרגל" יצא לי דאבל אנטדרה בלי שהתכוותי(הפעם) –
א.) הלייק לפוסט הוא "עניין של ההרגל"
ב.) הטרמינולוגיה המקובלת בנושא יותר פשוטה לעיכול היא – "עניין של ההרגל".
כשלמעשה התכוונתי לב' … (אבל גם א' כמובן נכון 🙂 – אבל גם בזכות)
אהבתיאהבתי
ראיתי את באפט. מדבר דברי טעם כהרגלו. דרך אגב הייתי בהלם לראות עד כמה מדויקות הכתוביות האוטומטיות ביוטיוב. טכנולוגיית זיהוי הדיבור של גוגל לא מושלמת, אבל מרשימה מאוד.
אהבתיאהבתי
השקעה בטוחה היא דווקא טעות הציבור, ולא רק חוסר מקורות להשקעה בטוחה.
השקעה ״לא בטוחה״ במובן הכי ברור שלה היא השקעה בסטאראפים כאלה ואחרים , ואלו הדברים שממריצים את הכלכלה.
ברור שזה מסוכן לבצע כמשקיע יחיד, אבל חברות ההשקעות וקרנות הפנסיה מקבלות אש מהציבור והתקשורת שהן משקיעות ״לא בטוח״
אהבתיאהבתי
עם כל הכבוד לפרופסור פרחי אני חושב שהמשבר הפיננסי עליו הוא מדבר הסתיים כבר לפני מספר שנים אין יותר משבר..כל מי שמדבר על משבר פיננסי מתמשך מספר אגדות לעניים המצב הקיים טוב לעשירים ולגדולים מדי בשביל ליפול..הממסד הגלובלי ובראשם ארה״ב מנהלים מערכת מושלמת של שטיפת מוח להמונים בנוסף להתערבות בוטה ומזיקה בשווקים הפיננסיים באמריקה
ובאירופה ולמעשה בעולם כולו..האם המצב הנוכחי עומד להסתיים בדרך הטבעי
שלו או חלילה דרך מפץ חברתי כלכלי או יותר נכון בשלב א׳ כלכלי…?
אני לא רוצה להמר ולנבא את העתיד לבוא אבל ברור להרבה משקיעים שהמצב הנוכחי מסוכן ולכן הריצה אחרי נכסים בטוחים לכאורה נדל״ן לא בטוח אבל הוא עוגן טוב למי שיודע לשמור על נזילות חיובית ולא בונה על מינוף מסוכן..
אהבתיאהבתי
תמריץ, ה"מחסור" בנכסים בטוחים אינו הגורם לתשואה האפסית אלא הריבית שהבנק המרכזי קובע.
אם מחר יחליט הפד האמריקאי להעלות ריבית ל-3% למשל אז שנייה אחרי ההחלטה אותם נכסים יניבו תשואה של לפחות 3% בניגוד לקרוב ל-0% שניה לפני ההחלטה. ולא שפתאום יש עודף אדיר בנכסים "בטוחים".
הכלכלה העולמית רק גדלה עם השנים והחוב הכולל בעולם גדל גם משמעותית (כולל נכסים "בטוחים").
אהבתיאהבתי
ד, הבנקים המרכזיים אינם יכולים לגרום לאבטלה כשנתוני האינפלציה אינם מצדיקים זאת. השאלה היא איך אפשר להגיע לריבית גבוהה כאשר נתוני האינפלציה מצדיקים זאת.
כלומר אם קרנית פלוג תעלה עכשיו את הריבית, היא תפעל בניגוד להנחיית הממשלה לחתור ליעד אינפלציה גבוה מזה השורר כרגע. השאלה איך אפשר להגיע למצב שבו הריבית עולה בד בבד עם כיבוד הנחיית הממשלה. והתשובה היא פשוטה למדי הגדילו את הגרעון. כך תצרו מצב שבו הריבית הדרושה ליציבות אינפלציונית היא גבוהה בצורה שאינה מתעללת בחוסכים.
מירון, המשבר הפיננסי הגדול מאחורינו תודה לאל. אבל המערב ובפרט אירופה לא התאושש לחלוטין.
אהבתיאהבתי
תמריץ , לייק.
נוסף לכך,
אם אמרנו ש[הנפקת] אג"ח ע"י הבנק המרכזי בריבית מסוימת משמשת להגיע ליעדי הריבית של הבנק המרכזי אם אינם בסביבת האפס( אפס הוא השיעור הטבעי כאמור) אז [קניית] אג"ח ע"י הבנק המרכזי (של עצמו ושל אחרים) מזרזת את ההגעה לשיעור הריבית הטבעי(כזכור אפס).
זה מה שנעשה בארה"ב בזמן שלושת ההקלות הכמותיות (וגרם למחסור בנכסים בטוחים) . קניית האג"ח של האוצר ע"י הבנק המרכזי היא למעשה העברה של כספים מחשבונות החסכון לחשבונות הצ'קים של הממשל בבנקים (צד ההתחייבויות) ולרזרבות (צד הנכסים). אם הממשל לא מוציא את הכספים הללו הלאה [לא מדובר בפעילות פיזקאלית] במשק
(הוא לא פועל בעולם הפיזי – (*) ולכן לא יוצר כסף מהאויר במקרה זה!)
אלא רק בפעולה מוניטרית(העברה בן חשבונות). [מה שחשבו בטעות] הוא שההודות שהרזרבות גדלו בבנקים בזכות הפעילות המוניטרית הנ"ל הבנקים יתחילו להלוות יותר ובכך לייצור כסף בעצמם
(במקום הממשל) אבל בנקים לא מלווים בגלל שיש להם רזרבות יותר גדולות רק כאשר הם חושבים שיש סיכוי שירוויחו על ההלוואה (והם לא חושבים … כי אין בטחון במשק והממשל ממאן להתערב).
לכן : כפי שכתבת.
לא יעזור ,הממשל צריך להגדיל את הגרעון בצורה כזו
(ע"י הקלות מס ו\או פעילות ממשלתית יעילה).
שבה תדרש ריבית גבוהה ליציבות אינפלציונית והריבית הזו לא תתעלל בחוסכים.
אהבתיאהבתי
כמובן שהדרך כנראה עוד ארוכה עד טיפוררי ועד שנראה מדינות מרחיבה.
http://krugman.blogs.nytimes.com/2016/09/09/friday-night-music-the-red-army-choir-sings-its-a-long-way-to-tipperary/?module=BlogPost-Title&version=Blog%20Main&contentCollection=Opinion&action=Click&pgtype=Blogs®ion=Body
המלצת שמיעה.
אהבתיאהבתי
נניח שיגדילו את הגירעון ב-15% כל שנה (במקום ב-5% כפי שזה היום). מה יקרה בעוד 20 שנה?
הגדלת הגרעון ב-5% תגרום לכך שהוא יגיע ל-2 טריליון ש"ח (במקום 750 מיליארד ש"ח היום).
הגדלת הגרעון ב-10% כל שנה תגדיל אותו פי 2.5 (מהגדלה של 5% בלבד) והוא יגיע ל-5 טריליון. הגדלת הגרעון ב-15% כל שנה תגדיל אותו פי 6 (מההגדלה של 5% בלבד) כלומר הוא יגיע ל-12 טריליון ש"ח.
אהבתיאהבתי
אני לא מציע להגדיל את הגרעון ב15% כל שנה. סביר להניח שבטווח הארוך יש להגדילו באחוזים בודדים בלבד. אני מציע להגדילו לפי הנתונים האמפיריים של שנה מסוימת שיכולים להיות שונים מאוד מהטווח הארוך.
אהבתיאהבתי
הקונגרס בארה״ב אישר חוק המאפשר לקורבנות 11 בספטמבר לתבוע פיצויים מסעודיה
בית הנבחרים של הקונגרס בארה״ב אישר הצעת חוק שיאפשר למשפחות קורבנות התקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 לתבוע פיצויים מממשלת סעודיה.
הקונגרס אישר את הצעת החוק בשם ״צדק נגד ספונסרים של טרור״ בחודש מאי. מתנגדי החוק אומרים כי הוא עשוי להעיב על יחסיה של ארה״ב עם סעודיה. כמו כן מציינים מתנגדיו כי הוא עשוי לעורר יוזמות חוק דומות שיכוונו נגד ארה״ב במדינות אחרות.
מועד ההצבעה על החוק סמלי – יומיים לפני יום השנה ה-15 להתקפת הטרור של ארגון אל-קאעדה בארה״ב. במקביל לאישור החוק, שב הבית הלבן והדגיש כי הנשיא ברק אובמה יטיל עליו וטו ולא יאפשר לו לעבור.
אהבתיאהבתי
http://qz.com/775763/asylum-seekers-in-germany-received-nearly-5-9-billion-in-benefits-almost-three-times-the-amount-in-2014/
אהבתיאהבתי
לתמריץ: בכל זאת מה יקרה אם הממשלה תגדיל את הגרעון ב-10% כל שנה במשך 20 שנה? האם יכולה להיות אינפלציה? האם יכול להיות משהו נוסף?
לגיא: מה פרוש הדבר שבנק המרכזי (או הממשלה) מזכים את הרזרבות בבנקים? הם סתם מעבירים אילהם כסף במתנה? חשבתי שהם מלווים להם כסף.
ועוד דבר לגבי ההקלה הכמותית: הכסף שלה לא היה אמור לגרום לאינפלציה? זה לא קרה עדיין, מדוע? האם זה יכול לקרות?
אהבתיאהבתי
הצפת השוק בכסף בזמן שבו יש יותר מדי כסף עלולה לגרום להיפר אינפלציה. זו המשמעות של התעלמות מיעדי גרעון ההולמים את המצב. לחילופין הריביות עלולות להיות כה גבוהות שהמשק ייחנק ותהיה אבטלה המונית.
אהבתיאהבתי
גלגל , מראש אומר שאיני רואה חשבון וזה מה שקורה שם לדעתי הלא מקצועית:
אם הבנק המרכזי קונה אג"ח (או נכסי בנקים אחרים) , מה שהוא
עשה בהקלה כמותית זה יתבטא חשבונאית כך שאג"ח שהוא קנה יופיעו אצלו
בטור הנכסים והזיכוי של הרזרבה בבנקים יופיע אצלו בטור ההתחייבויות שלו.
בבנקים הפרטיים יהיו לאחר ההקלה בטור הנכסים יותר נכסים נזילים (רזרבות)
מאשר קודם (הרי היו שם אג"חים ונכסים אחרים).
מה שהיה מקובל לחשוב זה שבנקים לא מלווים משום שאין להם מספיק רזרבות.
מה שהוכח כלא נכון. בנקים מלווים כשהם חושבים שזה כדאי להם. אם אין להם רזרבות הם ינסו לרכוש מבנקים אחרים.(גם (אבל זה לא העיקר כרגע)חשבונאית לא צריך רזרבות בשביל להלוות – בקנדה למשל אין מגבלה של רזרבות )
בנקים פרטיים יוצרים כסף מהאויר כשהם מלווים אבל הם עושים זאת לטובתם הם
שלא כמו הממשלה הם לא מכריחים אף אחד לקחת את ההלוואה.
(אם זה מעניין ואתה רוצה יותר להתעמק חפש money pyramid בקישור
שהבאתי בתגובה מ 9 בספטמבר 2016 בשעה 09:07)
לגבי אינפלציה
אהבתיאהבתי
http://danireshef.blogspot.hk/2016/09/blog-post_11.html
אהבתיאהבתי
The clearest pattern is simply that Trump has regained ground since Clinton’s post-convention peak. He now has a 31 percent chance of winning the election according to our polls-only model, and a 33 percent chance according to polls-plus.
אהבתיאהבתי
גלגל, הכסף שהפד מחלק הולך לרכישת נכסים ולא ליצור או צריכה של שרותים או מוצרים לכן אין אנפלציה.
אהבתיאהבתי
שאלותי לידעני הבלוג
[בהמשך לדיון בפוסט המקביל על הקפיטליזם]
1. האם סינגפור, הונג קונג, טאיוואן ו/או איסלנד מבססות את כלכלתן בעיקר על תחומים שניתן להגדירם כ"יהודים – גלותיים"? ( "עסקי אוויר" כמו מסחר, בנקאות ותיווך + שירותים כמו תיירות, רפואה, ראיית חשבון, חייטות וכדומה)
2. אם כן: האם מופנית כלפיהם שנאה עזה הדומה לשנאה אנטישמית? / האם יוצאים מתוכם קולות הדורשים להפוך את פרמידת העיסוקים המעוותת שלהם, ולעסוק יותר בחקלאות, בבנין ובעבודות כפיים?
3. האם היישוב היהודי בארץ, כבר בשנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, היה יכול לבסס את כלכלתו על נקודות החוזק והיתרונות היחסיים שהתפתחו בעם היהודי בגולה? (גם לפני הגלובליזציה המואצת ועידן האינטרנט) או שהפנייה לחקלאות, ואח'כ גם לתעשייה, הייתה כורח המציאות של תקופה זו, ללא אלטרנטיבה?
###################################################
מאמר של דיוויד גולדמן, המייעץ לישראל מה לעשות במקרה של איום בהתקפת טילים מחיזבאללה / חמאס / איראן.
בהתאם לניתוחו, הטקטיקה של האיסלאם הקיצוני היא לייצר מצב של משבר הומניטרי ענקי ( לדוגמא ע'י הנחת משגרי טילים ליד ריכוזי אוכלוסייה צפופה וירי מהם, בתקווה שישראל תירה אל מקורות הירי). ואז, להפעיל את העולם המערבי להעניש את ישראל / לתת להם את מבוקשם).
העצה: להזהיר מראש שישראל צופה מספר אדיר של קורבנות אזרחיים אם יבוצע ירי, ולציין מספר כפול מהערכות המכסימליות של צה'ל. לדוגמא, 100,000 זקנים, נשים וילדים לא מעורבים.
בתום הסבב, להתגאות שישראל השקיעה מאמצים אדירים לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית, הצליחה לצמצם את מס' הקורבנות האזרחיים בחצי, ונהרגו רק 50,000 לא מעורבים.
http://atimes.com/2016/09/hezbollahs-horror-weapon-and-its-remedy/
אהבתיאהבתי
הכלכלות של סינגפור ושל הונג קונג הרבה יותר מוטות שירותים מאשר פה. טיוואן היא מוקד יצור של מיחשוב.
התעסקות בשירותים היא מאפיין של כלכלות עשירות. אם צריך הרבה גורמי ייצור כיום, זהו בדרך כלל סימן לכך שכוח העבודה זול מדי וההעסקה אינה יעילה. אני יודע שהמעבר של בריטניה תחת תאצ'ר לכלכלת שירותים היה מאוד שנוי במחלוקת, אך לא בשל רגש אנטי בריטי שהיה עלול לעורר.
אני מניח שהיישוב היהודי יכול היה לעשות יותר אאוט סורסינג לערבים בנושא החקלאות.
אהבתיאהבתי
בהשך ל היפותזת אי היציבות של מינסקי
"היציבות היא אי היציבות".
ניהול החיים סטייל זן תאונה-מבוקרת.
ניהול הציונות סטייל קולקטביזם-אינדבידואלי.
אז גם "המסורת של אי המסורת"
אהבתיאהבתי
אופס , התכוונתי למאמר ולא בהכרח לתגובה שלי. 🙂
כנראה שהעצמי הלא מודע אוהב באמת את עצמי המודע.
טוב לדעת.
אהבתיאהבתי
ל-$: לאיזה נכסים הולך הכסף שמחלק הפד?
אם זה לקניית אג"ח של המדינה אז אני מבין שהוא יוצא מהמחזור אבל אם זה לקניית מניות, אג"ח חברות או נדל"ן אז הוא לא נעלם מהמחזור הוא רק מחליף ידיים. אז איך הוא לא יוצר אינפלציה?
לגיא: מי נתן לבנקים זכות ליצור כסף מאויר? הרי זו זכות נפלאה – הם יכולים להלוות משהו שאין להם ולקבל על זה ריבית. למה לי אסור לעשות כך?
אהבתיאהבתי
הכסף הלך ככל הידוע לי רק לחילוץ בנקים חברות פיננסיות וחברות מכוניות ותמיכה כספית במובטלים.
חלק מהכסף הלך גם לקנית מניות ואג"ח חברות במטרה להעלות את ערך השוק מכיוון שבארה"ב פנסיונרים חיים על דבידנדים והיו הופכים להיות תלויים במדינה ללא הכנסה אם המניות היו נופלות. זו צורה מסויימת של מענק ממשלתי וכן זה יוצר לחצים אינפלציונים. רוב הכסף לא הגיע לאנשים פרטיים הוא היה רק קוסמטיקה. בעבר כסף שנכנס לנדלן לא נשאר שם מכיון שאצל האמריקאים מקובל למחזר את הלוואות הבנקים ולהוציא את הערך של הבית לתשלום חובות ובזבוזים. מדוע לא נוצרה אינפלציה זו שאלה טובה.
הבנק נותן שרות, או אמור לתת שרות. התפקיד שלו לסייע לכלכלה, זה שהוא ניצל את זה להעשיר את בעלי התפקידים הבכירים דומה לטובת ההנאה שמפיקים פוליטיקאים מתפקידם ויש לבלוע את הגלולה המרה. לך אסור לעשות את זה כי לא השכלת להגיע לעמדת מעילה.
אהבתיאהבתי
האינפלציה לא נוצרה משום שלא היה ביקוש לנכסים הללו. הפד היה היחיד שהיה
מוכן לשלם תמורתם.
לגבי קניית הטרזרי בונדס(האג"ח) למעשה [אם]הפעולה לא מגדילה את הפעילות במשק ע"י הורדת הריבית משום שהמשק כל כך מדוכא(הכסף מתגלגל בו פחות) וזה כסף שהיעוד שלו בן כה היה לחסכון אז אפשר לומר שיש לפעולה אפילו השפעות דיפלציניות משום שהריבית על האג"ח הללו לא תתקבל וכך ההוצאה הממשלתית אף תקטן(וגם הגרעון אגב) בסכום הקופון.
לך אסור משום שאתה לא עומד ברגולציות ובהון העצמי.
בנוסף,
כמו שמינסקי אמר:
“Anyone can create money”; but “the problem lies in getting it accepted”
אפשר כמובן בתור הורים לעשות ניסוי במקום שעדיין (קצת) חייבים לקבל את הסכמתינו – להדפיס משהו דמוי כסף בבית ולתת אותו לילדים תמורת עבודות שהם יבצעו ושהם יוכלו לשלם לנו בחזרה תמורת ההסכמה לראות טלביזיה בשעות מאוחרות , הסכמה למסיבת פיג'מות והסכמה לקחת את האוטו.
כמובן שאת הכסף הזה אפשר יהיה להמיר לשקלים רק בביתנו שכן אף אחד אחר לא יסכים לעשות זאת.גם מומלץ לשים לב שהכסף הזה מגיע מאיתנו ולכן קודם כל
יש להוציא אותו ורק אז לאסוף אותו וכל עוד הוא לא חוזר אלינו אנו בגרעון מבחינה חשבונאית. אממה? כל עוד אנחנו ההורים אנו תמיד יכולים להדפיס אותו.
( זכויות יוצרים למטפורה – וורן מוסלר).
אהבתיאהבתי
"האינפלציה לא נוצרה משום שלא היה ביקוש לנכסים הללו. הפד היה היחיד שהיה
מוכן לשלם תמורתם." ????? אינשולדיגן ביטה
האינפלציה לא נוצרת כשהממשלה מנסה למכור ניר לציבור והציבור משלם בכסף שממילא נמצא בשוק. האינפלציה נוצרת כשהפד מדפיס כסף לשלם עבור הנייר הזה והממשלה מכניסה אותו למחזור. הריבית שהיא קרוב ל 0 לא רלבנטית.
אהבתיאהבתי
$ , בסרטון שהבאתי למעלה מוסבר ש'אינפלציה אמתית' מתרחשת
כשכל גורמי הייצור במשק מועסקים והביקוש המצרפי במשק גבוה מידי ומתמשך. הדפסת כסף כשהממשלה לא מתחרה עם אפחד על גורמי הייצור לא מייצרת אינפלציה.
אהבתיאהבתי
https://kindredbond.com/misc/Most-Common-Reasons-Why-People-Want-Children
אהבתיאהבתי
מוקדש לתמריץ וד' שחושבים שהסכם אוסלו עדיף על הנעלם. מאחר והשבוע נשמע הרבה על פועלו של שמעון פרס לקדום השלום, הרבה עד כדי שטיפת מוח, אולי כדאי שנקרא את הכתבה קודם שהאוביקטיביות תשטף ברגשות
http://mida.org.il/2014/09/15/%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-2/
אהבתיאהבתי
חנין זועבי מבינה כמה חכם הסכם אוסלו מבחינת ישראל:
ביקורת נוספת נמתחה נגד הרשות הפלסטינית בעניין התיאום הביטחוני. זועבי טענה שישראל שולטת בערים פלסטיניות בלי שצה"ל נוכח בהן. לדבריה, "לפני אוסלו הישראלים היו צריכים להתאמץ כדי לדכא, גם באינתיפאדה הראשונה וגם בשנייה, אך עכשיו לא. זו הבעיה שלנו עם התיאום הביטחוני הפלסטיני. כל כך קל לדכא את הפלסטינים ולשלוט בהם, אף בלי נוכחות פיזית של הצבא הישראלי בערים הפלסטיניות. אין כיום נוכחות פיזית של הצבא הישראלי ברמאללה ובבית-לחם", אמרה זועבי.
אהבתיאהבתי
לא. שרון,
גם אני חשבתי שאני חייבת לצעוק, כבר עכשיו, שכל מי שטוען שבשנים האחרונות שמעון פרס הפך לאדם אהוב ומעורך ע'י כל עם ישראל – אינו מדבר בשמי. אחרת, בקרוב אאלץ לשתוק, עד שהנושא כבר יהפוך לשלג דאשתקד.
הכתבה ממידה דווקא מחדדת את ההישג העיקרי של הסכם אוסלו בעיני – הפסקת הערבוב בין האוכלוסיות, וסכנת הגלישה, מבלי משים, למדינה שאין בה רוב יהודי מאוד מאוד מוצק.
הישג שכנראה ניתן היה להגיע אליו גם בדרכים אחרות, שאינן מחייבות רצח בדם קר, ובתמיכה נלהבת של רוב העולם הערבי והמוסלמי, של 1,500 יהודים.
שום הישג המיוחס לאוסלו לא יוכל להצדיק בעיני את הרצח הגדול ביותר של ילדים יהודים מאז השואה.
אבל, לזכות הכתבה, היא מפנה זרקור למחיר האדיר של כל עסקאות השחרור של טרוריסטים, מעסקת ג'יבריל והלאה, ולכל שאר המהלכים המתפרשים ע'י הערבים ככניעה של הישראלים לכוח ברוטלי ואכזרי. תקווה מניעה לפעולה הרבה יותר מיאוש.
לדוגמא, הדרך בה בוצעה הנסיגה של ברק מלבנון, שפורשה ע'י הערבים כבריחה מבוהלת של הישראלים עם זנב בין הרגליים.
בתוך הכתבה מובלעים גם לא מעט איזכורים למחדל המודיעיני של ישראל, באי הבנת משמעות האזהרות שקיבלו.
כמו ההשלכות העתידיות של ההשתלטות הכוחנית והמושחתת של אש'ף תוניס על אוכלוסיית עזה, ההשלכות של התחזקות גופי חמאס בגדה במסווה של איגודים חברתיים ומקצועיים ועוד.
בחוכמה בדיעבד, ברור שכל גופי הניתוח והמודיעין הישראלי כשלו. לא רק לפני מלחמת יום כיפור, אלא גם בנושא אוסלו.
נראה שהם אמצו את גישת ה'סמוך', עליה דיבר רבין, כהמלצה. לא כהתרעה. עוד אירוניה היסטורית.
אהבתיאהבתי
לגיא:
איך זה שלבנקים מותר להלוות כסף שאיננו נמצא ברשותם ולקבל עליו ריבית? אני חשבתי שאתה יכול להלוות רק מה שנמצא ברשותך.
באיזה רגולציה צריך לעמוד מי שרוצה לפתוח בנק? האם אלו רגולציות שתפורות לבנקים מסויימים?
לתמריץ:
אני לא מבין למה חושב שייצור מזון צריך לעבור לכלכלות לא מפותחות? הרי זהו המוצר הכי חשוב שאנו מייצרים.
אהבתיאהבתי
מי שמסוגל לייצר הכי בזול הוא זה שאמור לייצר, אם מסוגל לשמור על סטנדרט הולם של איכות. לא משנה מהו המוצר.
אהבתיאהבתי
ל"ד'ר לנה קיכלר"
שימוש בשמה של לנה קיכלר, מחברת הספר 'מאה ילדים שלי' (שאספה וגידלה מאה יתומים יהודים ששרדו את השואה) בכדי להפנות למאמר המטיף לאי גידול ילדים – הוא בעיני 'בדיחת שואה' סרת טעם, ואפילו פוגענית.
אני מניחה שלא התכוונת לטעון שהיה רצוי שלא תאסוף אליה ותגדל ולו יתום אחד. למרות שברור שהיא אישית שילמה על מפעלה ההירואי מחירים כבדים.
אבל עליך להביא בחשבון שבין קוראי העברית יש גם אנשים שכל אזכור של השואה עלול לדרוך להם על עצבים מאוד רגישים. ואנשים שנושא השואה גורם להם לאבד כל טיפת חוש הומור שאולי עוד הייתה להם.
אהבתיאהבתי
משתמש , שאלה טובה.
(היא היתה כמובן מצויינת אם הייתי יודע את התשובה עליה.)
לא מכיר את חוקי הרגולציות.
כסף בבנקים נוצר מול נכסים משועבדים. (לממשלה ניתנת הזכות לפי חוק להטיל מסים על הציבור תמיד ולכן גם הוא "משועבד" – (לפני שצועקים גם ממשלה מיניארכיסטית תנהג כך)(*)).
אני יודע שבארה"ב הגיעו למסקנה בדבר נחיצותו של בנק מרכזי עקב ניסיון שהיה להם עם בנקים פרטיים במאה ה19 שכל אחד הנפיק דולרים שהיו שווים לערכים שונים בעיירות אחרות. היו מוקומות שדולרים אלו לא היו שווים דבר והיו שערי החלפה וניכיון שונים. היה גם הרבה יותר מסוכן עם "ריצות אל הבנק" כשהיה חשש לפשיטת רגל וגם היו עלויות עצומות של ניהול חשבון צ'קים ששילמו הלקוחות.
מאז בנקים פרטיים משחקים עם "כסף של הבית" , כלומר כסף ממשלתי והממשלה ערבה לחשבונות והיא אחראית על הרגולציות משום שהיא בראש הפרמידה – היא מחליטה והיא הנושאת באחריות.
אפשר לנהל את המערכת עם בנקים פרטיים כפי שהיא מנוהלת היום
ואפשר עם בנקים ממשלתיים כמו בנקי דואר. אפשר גם
לשלול מבנקים פרטיים את היכולת להלוות מול נכסים מסוכנים אלא רק מול אג"ח
ממשלתי שהם יחזיקו במאזן הנכסים שלהם.
בכל אופן אם הממשלה תנהל את האופרציה העלויות יפלו על הציבור
ואם זה במערכת הפרטית צריך לדאוג לתמריצים נכונים ושמפעילי המערכת ירויחו
תוך כדי פיקוח רגולטורי ע"מ שלא יקחו סיכוני יתר.
לא חקרתי מעבר לנקודה זו.
(*) דעתי האישית שבלי ממשלה היינו משועבדים לממשלות אחרות ו\או לברונים שודדים. זה משחק של ייו ויאנג …. אבל באמת באמת שאיני רוצה להיכנס לזה.
אהבתיאהבתי
בתור הנקבה היחידה בבלוג הזה היתה לך אפשרות להתיחס לנושא של ילדים, להביע דעתך מדוע יש פחות ילדים למשפחות כיום מה את חושבת יהיה בעתיד. ממש נושא קלאסי להביע דעה לאופיניניטד דפוקה שכמותך. אלא שאת עקבית כרגיל מוצאת ברוב המקרים את הביקורת על נושאים משיקים לנושא המרכזי כדרך להשמיע את קולך. כמו שאמר וודי אלן, מי שיש לו כותב בלוג, מי שאין לו כותב תגובה ומי שאין לו מה להגיד אבל חסר לו נייר תואלט מעביר ביקורת על אחרים כדי להשתוות אליהם ולהראות כמה חכם הוא שהוא יודע לבקר אותם. אם היית מסוגלת לסתום את הדליפה שלך היית אולי רואה שההשואה הזו בין אישה שהקדישה את חייה לילדים לבין העולם הנוכחי שמאבד עניין בילדים היא הנושא והוא מועצם על ידי ההשואה, אבל את כמו שאומר גיא תקועה על מטפורות וסטריאוטיפים שמערפלים את המוח העלוב שלך ויכולה רק ליבב שטויות.
אהבתיאהבתי
א. שרון, הכתבה הזו גרמה לי לצחוק ארוך ומתגלגל. שם הכתבה יכול להיות בקלות "הכיבוש הנאור". כמעט שום התייחסות לימי האינתיפאדה הראשונה. או שגם אז היה אפשר להסתובב חופשי בשטחים לדעתו…. ובמיוחד טיולי בתי ספר לשטחי יהודה ושומרון…
הדיכוי האכזרי של האינתיפאדה בעזה מוזכר במשפט אחד (ואם פעם קראת קצת על הדיכוי שעשה אז שרון בגיבוי של רבין אז תדע שזה היה משהו בסגנון הדיכוי של אסד בימים הראשונים מאוד של ההתקוממות נגדו).
הכתבה הזו מזכירה לי איך שמעתי פעם סיפורי געגוע מאדם דרום אפריקאי לבן לימי טרום מנדלה ואיזה טוב היה ללבנים ובמיוחד לשחורים תחת הנהגה לבנה. ואיך מצבם של השחורים היום גרוע הרבה יותר מאשר לפני שהשחורים עלו לשלטון.
אוסלו זה הדבר הכי טוב שקרה לימין ובמיוחד הסטטוס קוו הקיים היום. רק בזכותו הימין היום טוען שאין כיבוש בכלל ורק בגללו אנו לא מוכרזים כמדינת אפרטהייד.
אהבתיאהבתי
אורי, אולי מספיק כבר עם ההעלבות האישיות האלה כלפי קמיליה?!?!
תן ביקורת חריפה אבל עניינית ובלי להיכנס לפסים אישיים.
אהבתיאהבתי
אורי , אלא ש … אני אומר את זה על כולם (אומנם, בעיקר על כלכלנים מהאסכולה האוסטרית ומהנדסים).
אהבתיאהבתי
אורי, בבקשה תפסיק עם הסגנון הזה כלפי קמיליה. כשאתה כותב לעניין אני אוהב לקרוא מה שאתה כותב. כשאתה כותב כך, אני מרגיש אשמה כשאני מניח להשתלחות כזו להתרחש בבלוג שלי.
אהבתיאהבתי
לגיא:
אני ממש לא מבין את זה. אתה טוען שכל הציבור משועבד לממשלה (כמו בימי פרעה או בימי אנטיוכוס) לכן הממשלה מאפשרת לבנקים ליצור כסף כנגד הנכסים שלנו?
מדוע אי-אפשר שהבנק המרכזי ינפיק כסף וייתן אותו לציבור לא באמצעות הבנקים הפרטיים?
מדוע מותר לבנקים הפרטיים להלוות כסף שלא נמצא ברשותם?
מדוע הבנקים יכולים להלוות את הכסף שאני חוסך בבנקים ובמקביל הכסף גם נשאר ברשותי? לדעתי לא צריך להיות מצב כזה. אם הבנק רוצה להלוות כסף שהפקדתי אצלו עליו לקבל את הסכמתי, לתת לי חלק מהריבית (חלק אחר יישאר אצלו כרווח) והכסף הזה לא יהיה ברשותי למשך כל זמן ההלוואה.
אהבתיאהבתי
משתמש ,
כשפרעה או אנטיוכוס היו כובשים עמים אחרים הממשלות שלהם היו דואגות לעצמן בעזרת עבדים שנתפסו במלחמות. מאוחר יותר בהיסטוריה כשהיו ערי מדינה
גבו לורדים פיאודלים\ברונים שודדים הם לקחו מיסי תעבורה מכל מי ששט על נתיבי נהר הריין.
היום ממשלות עושות את זה בעזרת המערכת המוניטרית.
אני חושב שדיברתי על זה קצת פה : http://tinyurl.com/jdbq6yv
למעשה הערך הפנימי של הכסף בימינו הוא הכוח שלו לפטור אדם מלבצע עבודה בשביל המדינה\ממשלה. במילים אחרות ניתן לומר שמדובר בפתקים של פטור מפרוטקשיין שנותנים לממשלה . ככה זה כבר לפחות 4000 שנה, אין מה לעשות , אין שיטה אחרת(ולא מומלץ להאמין לכאלה שטוענים אחרת(*)) למרות שאולי לא נעים להודות בזה אבל זה בדיוק מסוג הדברים שהיה צריך להסביר לנו קצת אחרי שהבנו שאין באמת פיית שיניים. לצערי אני קלטתי את זה רק בערך לפני שנה אצל תמריץ (אולי קצת יותר – אני צריך לחפש בתגובות לפוסטים) וכנראה רק משום שאני חפרן.
מכאן האמרה ששני דברים בטוחים מוות ו … מיסים.
שאלת:
מדוע אי-אפשר שהבנק המרכזי ינפיק כסף וייתן אותו לציבור לא באמצעות הבנקים הפרטיים?
—————————————————
לגבי הבנקים הסברתי בתגובה הקודמת שלא חייבים מערכת בנקאות פרטית
"אפשר לנהל את המערכת(1) עם בנקים פרטיים כפי שהיא מנוהלת היום
ואפשר עם (2)בנקים ממשלתיים כמו בנקי דואר. אפשר גם
(3)לשלול מבנקים פרטיים את היכולת להלוות מול נכסים מסוכנים אלא רק מול אג"ח ממשלתי שהם יחזיקו במאזן הנכסים שלהם.
[בכל אופן אם הממשלה תנהל את האופרציה העלויות יפלו על הציבור]
ואם זה במערכת הפרטית צריך לדאוג לתמריצים נכונים ושמפעילי המערכת ירויחו
תוך כדי פיקוח רגולטורי ע"מ שלא יקחו סיכוני יתר.
שאלת:
מדוע הבנקים יכולים להלוות את הכסף שאני חוסך בבנקים ובמקביל הכסף גם נשאר ברשותי?
—————————————————
ממה שהבנתי יש בהרבה מדינות רגולציה שבנקים מחויבים שיהיו בהם רזרבות
מזומן ששוות לכמה אחוזים ממאזן ההתחייבויות למקרים שיהיו משיכות גדולות. אבל למעשה מבחינה חשבונאית כשהבנק נותן הלוואה אף אחד לא נוגע ברזרבות שנמצאות במאזן הנכסים של הבנק(כל מודל מכפיל הכסף שלומדים בתואר ראשון בכלכלה שגוי- נאמר גם ע"י הבנק אוף אינגלנד וגם ע"י גורמים בפד). כך שהם לא מלווים את הכסף שלך ולכן גם לא הגיוני שתקבל ריבית . ממה שאני יודע יש במדינות שונות ביטוח פקדונות עד סכומים מסוימים והממשלות ערבות(אבל אני לא מומחה – אולי אחפש על זה חומר ואחזור להגיב בעתיד).
(*) משום שהם מרשים לעצמם לבקר את העולם האמיתי אבל
לא מאפשרים לעולם האמיתי לבקר אותם.
אהבתיאהבתי