בחירות של תשוקה

ראיתי בסוף השבוע את הסרט התיעודי "ווינר" על הפוליטיקאי היהודי הניו יורקי אנתוני ווינר. ווינר נאלץ להתפטר מתפקידו כחבר בית הנבחרים אחרי שנחשפו הודעות גסות ששלח לנשים. הכול התחיל בפאדיחת אינטרנט טיפוסית – הודעה שלו שהייתה אמורה להישלח באופן פרטי וכללה תצלום של בליטה במכנסיו נשלחה להמוני העוקבים הרגילים בטוויטר. מכאן התחיל מחול שדים שבו נחשפו פרטנריות התכתובות הגסות של ווינר, והוא נאלץ לפרוש מהקונגרס בבושת פנים. גורלו הפוליטי היה כגורל המושל היהודי של ניו יורק, אליוט ספיצר, שהתפטר אחרי שנתפס הולך לזונות.

אבל ככלות שנתיים החליט ווינר לעשות מעשה נועז – לשוב ולהתמודד על משרה פוליטית בכירה, ראשות העיר ניו יורק, ואפילו לתת לצוות צילום ללוות אותו תוך כדי. מהצילומים האלו מורכב הסרט התיעודי שזכה בתשבחות המבקרים. בתחילה היה נראה שהקהל בניו יורק מוכן לתת לווינר הזדמנות נוספת. בתקופה מסוימת הוא הוביל במירוץ. אולם אז לרוע מזלו נחשפו התכתבויות נוספות שלו, שהראו שהוא חסר תקנה – הוא המשיך לפלרטט עם נשים בבוטות גם הרבה אחרי שנאלץ להתפטר מהקונגרס בשל אותו מנהג עצמו. הקמפיין של ווינר קרס והוא סיים את הבחירות עם 4% מהקולות.

לאורך כל הדרך עומדת לצידו של ווינר אשתו המוסלמית, הומה אבדין. אבדין היא היועצת הקרובה ביותר להילארי קלינטון ולפיכך צפויה להיות בארבע השנים הקרובות, אם לא תהיה סנסציה פוליטית בנובמבר, להיות אחד מבני האדם המשפיעים באמריקה. לאורך הסרט אבדין סופגת בשקט את מעידות בעלה ומוכנה להתייצב מאחוריו.

ככל שראיתי את הסרט הערכתי יותר ויותר את הפוליטיקה הישראלית ואת התקשורת הישראלית שלא נכנסת לנבחרי ציבור לתחתונים. מה בעצם עניינו של הציבור שהפוליטיקאי חולה סקס? האם יש ראיה מחקרית כלשהי שפוליטיקאים שמזנקים ממיטה למיטה הם פחות טובים לציבור? באחד הקטעים המעניינים בסרט רואים בוחר חרדי מתעמת עם ווינר על התנהלותו האישית, נושא שלגביו ווינר מגיב בכעס, אך מוכן להתווכח עליו וטוען שאין זכות לאדם אחר לשים עצמו כשופט בו. אז פולט החרדי משפט עוין באשר לבחירתו של ווינר להתחתן עם מוסלמית, וזהו כבר דבר שהוא מעבר לגבולות הדיון באמריקה. מנגד סביר להניח שהבוחר הישראלי לעולם לא היה סולח לפוליטיקאי יהודי שהיה מתחתן עם מוסלמית, אך מאוד אדיש לגבי מסרונים גסים מחוץ לנישואין. במציאות הישראלית היום רק להתנהלות מינית שנעשית נגד רצון הפרטנרית אין סליחה ומחילה. כמו הסיפורים המבהילים שנחשפו על רחבעם זאבי בתחקיר הטלוויזיה לגביו, כמו הסיפור שגודע את המסלול הצבאי המזהיר של אופק בוכריס וכמו מה ששלח את משה קצב לכלא וקטע את הקריירה של סילבן שלום.

באשר לקשר מיני שנעשה ברצון שני הצדדים המציאות הפוליטית מחוץ לארה"ב סלחנית יותר. טוב שכך. קלישאות הבל כמו "מי שבוגד באשתו יבגוד בבוחריו" אינן משקפות אמת פסיכולוגית. אנשים יודעים להתנהג בצורה מאוד שונה בתחומי חיים שונים, והפיתויים שמציב היצר המיני אינם דומים לדברים הקובעים האם פוליטיקאי ייחשב למוצלח או לא. אין כל קשר בין ניאופיו הכפייתיים של משה דיין לבין שיקול הדעת השגוי שלו במלחמת יום הכיפורים. הצלחותיו ושגיאותיו של ביבי נתניהו כראש ממשלת ישראל יישפטו לגמרי במנותק מסיפור הקלטת הלוהטת. ההתמכרות למין של ג'ון קנדי לא פגעה ביכולתו להגן על העולם החופשי בעת משבר הטילים בקובה. ביל קלינטון היה נשיא מוצלח שהוביל את הכלכלה האמריקנית לשגשוג על אף סיפור מוניקה לווינסקי. גם התלונה על כך שפוליטיקאים נואפים מסתבכים בשקרים אינה לעניין. אין שום תמריץ הגיוני לדבר אמת כשמקשים עליך בשאלות לא נעימות על חייך הפרטיים, ורק אדם לא שפוי ייצמד לאמת בתנאים אלו.

בסרט עוררה את הערכתי יכולתו של ווינר לקום מהקרשים, לשוב לקמפיין רק כדי להופיע מדי יום באסיפות בחירות ובתוכניות אירוח שבהן יוזכרו לו שוב ושוב רגעיו האישיים המשפילים, על אף הרלוונטיות האפסית שלהם לנושאי הבחירות. הוא הצטייר בעיניי כפוליטיקאי מעולה. מה שחשוב לפוליטיקאי בקריירה שלו זו היכולת שהפגין לשלוף עוד נשמה חיונית אחרי שהיה נדמה שמאגר שבע הנשמות שלו כבר תם והתכלה. בליטות אזור החלציים ותאוות אזור החלציים לא באמת אמורות לעניין את הציבור.

מודעות פרסומת

26 תגובות to “בחירות של תשוקה”

  1. מלכת האמבטיה Says:

    שכחת את יצחק מרדכי ברשימה.
    בארה"ב דווקא בוחרים דמוקרטים לא סלחנים לפרשות מין.
    אי אפשר לשפוט את הפוליטיקה האמריקאית בעינים ישראליות, הנה לדוגמא הטענות החדשות ביחס לטראמפ:
    הבמאי זוכה האוסקר, מייקל מור, פרסם תיאוריה בבלוג שלו על אודות המירוץ של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. לטענת מור, המועמד הרפובליקאי ניגש לבחירות המקדימות במפלגה אך רק כדי לקבל הצעת שכר גבוהה יותר מ–NBC, ששידרה את התוכנית "המתמחה" בהנחייתו."טראמפ מעולם לא רצה להיות נשיא ארצות הברית. אני יודע זאת כעובדה", כתב מור, שסירב לחשוף את מקורותיו. "יש כמה אנשים שקוראים את הדברים הללו עכשיו ויודעים כי מה שאתאר בפסקאות הבאות קרה במציאות".

    http://michaelmoore.com/TrumpSabotage/

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    מה ייצא לטראמפ מעוד כסף? להיות נשיא ארה"ב לעומת זאת זה חיזוק רציני של האגו.

    אהבתי

  3. ג'וש Says:

    עונת המלפפונים…
    תרתי משמע.

    אהבתי

  4. גיא Says:

    ג'וש , באותה תקופה, בעונה הקודמת , דיברנו
    פה על קריסת הבורסות , הקריסה הסינית , היפנית ואמאייתים
    פלוס תיאוריות דומינו כלכליות למינהן…
    ממה שזכור לא היית בצד של אלו שחזו שהקיץ הזה יהיה
    מלפפוני.

    בברכה.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    צחקתי מהשנינה.

    אהבתי

  6. ג'וש Says:

    קרא שוב אבל לאט.
    הטקסט הזכיר לי את עונת המלפפונים.
    חוץ מזה, אתה נושא כלים של מישהו או סתם נדמה לי?

    אהבתי

  7. גיא Says:

    נדמה לך. אם תביט בתמונה תראה שאני האביר.

    אהבתי

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    תמריץ
    אתה לוקה בתעתועים.
    ישראל אינה שונה מארהב. והתקשורת תתנפל פה על כל ידיעה צהובה או עסיסית.
    עע ינון מגל. שלמעשה לא עשה כלום חוץ מקצת דיבורים גסים.
    אך נשפט ציבורית ותקשורתית בחומרה מכיוון שהוא נשוי.

    לגבי ביבי , אהובך ,
    כל תקיפה לכיוונו תתפרש כעוד לינץ של התקשורת
    מה שרק מחזק אותו
    ולכן זה משנאת המן ולא מ..

    ביננו
    גם במקרה קצב , הכל התחיל בהסכמה..

    זה נכון שמערב אירופה הרבה יותר ליברלית.

    שימי חש

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    הטענה לגבי ינון מגל שהיה גס עם מישהי שלא הייתה בעניין.

    אהבתי

  10. שימי חש Says:

    תראה..
    זה כמו עם אלנבי 40..

    בחורה תעדיף שכולם יקראו לה זונה , או לטעון לתקיפה..?
    בטח כשיש ג'יהאד פמיניסטי לטעון לתקיפה..

    בבלכה

    אהבתי

  11. שימי חש Says:

    ומאידך
    הציבור הימני ביצע לינצ'טרנט ברחלי רוטנר
    בננהגת הצל. מנהיג.

    אהבתי

  12. קמיליה Says:

    3 הערות, למרות שלא ראיתי את הסרט:

    א. אחת התובנות לגבי פוליטיקאים היא שהם נופלים בגלל נסיונות הטיוח וההסתרה של מעשיהם הרבה יותר מאשר בגלל מעשים אלו כשלעצמם.
    קל יותר לסלוח לאדם על שלא התגבר על יצרו וחטא או פשע, מאשר להתגבר על הפגיעה באמון הציבור שנוצרת בגלל כל נסיונות ההכחשה וההסתרה.

    אמרו זאת לגבי ניקסון וכל נסיונותיו לטייח את פרשת ווטרגייט, שעלו לו לבסוף בנשיאות.
    אמרו זאת גם לגבי ביל קלינטון, שהצהיר חגיגית בפני האומה שלא היה לא שום קשר עם מוניקה לוינסקי, ונחלץ מהדחה מהנשיאות בעור שינייו. לציבור קל יותר לסלוח על ניאוף מאשר לכך שמשקרים לו במצח נחושה.

    בפרשת הקלטת של נתניהו – הוא כנראה נהג בחוכמה. במקום לנסות להסתיר את הפרשה, להכחישה ולהיות נתון לסחיטה, הוא רץ להתוודות עליה בטלוויזיה. לפיכך, הפרשה לא הלכה והתנפחה, ובסופו של דבר היא נסלחה ודי נשכחה. מה עוד שלא ידוע שפרשיות מסוג זה נמשכות.

    יינון מגל אכן הודה בעובדות ובאשמה, וסיים בכך את הקריירה הפוליטית שלו. לכאורה, בניגוד לתובנה הנ'ל. אך היו כאן נסיבות מיוחדות. הוא רץ כחילוני במפלגה דתית. חלק מחברי הבית היהודי התנגדו מראש להכללתו, וחלק הסכימו אך רק בתנאי שלא יתנהג כ"חילוני בעיר החטאים תל אביב". כדוגמת איילת שקד שגם באמצע הקיץ לא תלך עם גופייה או חולצה ללא שרוולים. יתכן ואם לא היה ממהר לפרוש, אפילו ציבור מצביעי הבית היהודי היה לבסוף סולח ושוכח.

    אני מנחשת (ניחוש פרוע) שווינר, לאחר שנתפס בפעם הראשונה, הבטיח שלא יחזור עליהם יותר. שלמד לקח, שהוא מתחרט מרות וכדומה.
    הציבור שהיה מוכן אולי למחול למעשיו, ואפילו לנסיונותיו להסתירם בפעם הראשונה, לא היה מוכן לסלוח על מסכת השקרים וההסתרות בפעם השנייה.

    ב. קשור עקיפות לתובנה הנ'ל
    שמעתי שמשקיעי הון סיכון בסטארט-אפים בתחילת דרכם, מעדיפים להשקיע ביזם שהקים כבר שניים או שלושה סטארט אפים שכשלו, מאשר באדם שזהו נסיונו הראשון.

    להערכתם, אדם שכשל וקם, כשל וקם – צבר נסיון ומוכיח עמידות שאין ביזם טירון.
    אבל, הם מוסיפים תנאי: שהוא מסוגל לנתח לעומק את הסיבות לכשלונותיו הקודמים, והם משתכנעים שלמד לקח ולא יפול שנית על אותם דברים עצמם.

    מהתאור של הסרט, לא נראה שווינר היה עומד בתנאי זה של משקיעי הון סיכון.

    ג. התקשורת הישראלית מצטיינת במשוא פנים. היא יותר שחקן פוליטי מאשר גוף מדווח ומפרשן נטול פניות.
    השאלה העיקרית מבחינתה היא האם היא רוצה להפיל את החוטא ולסיים את הקריירה הפוליטית שלו או לאתרגו ולרוממו.
    אחת ההוכחות לכך היא השוני ביחס לניאופי נתניהו בהשוואה לניאופי פרס, ולפזרנות כספי הציבור של נתניהו בהשוואה לפזרנות פרס.
    בשני התחומים הנ'ל פרס מכניס לכיס הקטן את נתניהו, אך התקשורת הממוסדת אפילו לא תדווח על מעלליו לציבור.
    במקום זאת, היא תעסוק עד לזרא ב"פרשה" של הכסף שהתקבל מבקבוקים למחזור.

    אבל, בעידן האינטרנט היא איבדה את הבלעדיות. לטוב ולרע, הציבור מחליט על מה הוא מוכן לסלוח ועל מה לא.
    הציבור כולל גם התאגדויות די עוצמתיות ומילטנטיות של נשים נגד פגיעות מיניות , להט'בים, טבעוניים ועוד, וכמובן גם את המוני העוקבים אחר "הצל".

    מכאן, מומלץ שאנשי הציבור החוטאים יבחרו את חטאיהם בקפידה, כך שלא ירגיזו יותר מדי את אחת מהקבוצות הנ'ל.
    מתחילת עידן האינטרנט, זה לא פחות מסוכן מאשר להשתייך למחנה הפוליטי הלא נכון.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    קמיליה, לייק, פרט לטענות לגבי פרס שאיני מכיר.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    בשל תקלה הושמטה קודם תגובה של מלכת האמבטיה. מתנצל בפניה.

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    לא יכולתי לפרסם את הפוסט בעיתוי נכון יותר. ווינר שוב שוקע בשערוריית סקס וטוויטר, והפעם גם בנו הקטן מעורב..
    http://perezhilton.com/2016-08-29-anthony-weiner-sexting-scandal-new-york-post#.V8Q_gih96Uk
    אולי הפעם סוף כל סוף ימחק את חשבון הטוויטר שלו לנצח.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    והרגע הודיעה הומה אבדין שהיא נפרדת ממנו.. מיצתה את הבזיונות.

    אהבתי

  17. קמיליה Says:

    השפעת הומה אבדין על הילארי קלינטון היא אחת הסיבות מדוע איני מסוגלת להתלהב מהרעיון שקלינטון תבחר.
    יש מספיק יהודים אנטי ישראלים סביב קלינטון, אין לה צורך בתוספת של מוסלמית אנטי ישראלית.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    אמת, אבדין לא נראית אוהבת ישראל גדולה. מצד שני גם לא כל אלו שמקיפים את טראמפ.

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    אכן, גם מטראמפ איני מסוגלת להתלהב.

    קשה לי להבין איך שני מועמדים מליגה ג' (בלשון המעטה) חולקים ביניהם כ 90% מהמצביעים האמריקאים, ושני מועמדים מליגה ב' רק כ 10%.

    צריך להחליף מיידית את העם האמריקאי! 😊

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    טראמפ הוא מליגה ז', אבל אני שותף לדעת מאמר המערכת של ניו יורק טיימס שהילארי היא אחת המועמדות הראויות ביותר בתולדות הבחירות לנשיאות.

    אהבתי

  21. יאיר Says:

    לא בטוח שינון מגל סיים לעד את הקריירה הפוליטית שלו.
    זה יכול עוד להשתנות. אני חושב שהציבור כבר סלח לו ואם לא היום אז עוד כמה ימים.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    היה לי טיימינג גרוע מאוד עם הפוסט הזה. ויינר כל כך הסתבך שעכשיו לא רק שאיבד את אשתו, אלא מדברים גם על הליך פלילי בגין התכתבות עם נערה בת 15.

    אהבתי

  23. קמיליה Says:

    בעיני, טיימינג מצוין. הנושא מעסיק את האנשים.

    נדמה לי שהבעייה של ויינר אינו העובדה שמעד כמה פעמים. חטא שהציבור יכול לסלוח עליו ולהתעלם ממנו.
    נראה לי שהוא מכור, שאינו מסוגל להתגבר על מושא התמכרותו.
    כל המכורים קשות (לסמים, לאלכוהול, להימורים, למין, לאינטרנט או לכל דבר אחר) הם אנשים אומללים ומסוכנים. בוודאי לא כאלו הראויים להיבחר למשרה ציבורית.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    איזו התפתחות מדהימה. חקירת הקשרים המיניים של ויינר עם בנות טיפש עשרה מובילה לגילוי עוד אימיילים בעייתים בפרשת השרת של הילארי, עשרה ימים טרם הבחירות.
    http://www.haaretz.co.il/news/world/america/us-election-2016/.premium-1.3105850

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    ‏קרא את הציוץ הזה של ‎‎@AmirBenDavid: ‏https://twitter.com/AmirBenDavid/status/792130784643743745?s=08

    אהבתי

  26. אוריהיפו Says:

    לפני מספר ימים יוקו אונו סיפרה בנאנ שלאנטיות שהיה לה רומן עם הילרי קלינטון, וזה מצטרף לסיפורים שהיו בעבר על ההתנסויות הלסביות של של הילרי בהיותה סטודנטית ועל הרמזים שעלו לגבי מהות היחסים שלה עם הומה אבדין ומדוע הבעלים שלהם לא אוכלים בבית. אם הילרי תכריז בתקופת האינגורישן על גירושיה מביל ונשואיה לאומה זה יעשה את הסיום המוצלח של הסיטקום הזה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: