ההתרחשויות הכלכליות בעשור האחרון, בפרט ריבית האפס העקשנית על חובות של מדינות עמוסות חוב, מגלות אמת סנסציונית: מדינות יכולות ללוות או להדפיס הרבה יותר כסף משהן מקבלות במסים ולא יקרה שום דבר רע.
העובדה הזו מעלה שאלה פרובוקטיבית: למה בכלל צריך מסים. מסים הם נטל מעיק ומתסכל הפוגע בתמריצי האזרחים והתאגידים להתפרנס ביושר. בעולם ללא מסים תשתפר מאוד מערכת התמריצים, תגדל הצמיחה, ואנשים יהיו מאושרים.
התשובה היא פשוטה: אנחנו רוצים שהמדינה תמשיך לספק שירותים בתחום הביטחון, הבריאות, החינוך והרווחה. המדינה יכולה להדפיס את הכסף כדי לממן זאת, אבל אם מדי שנה היא תכניס לשווקים המון כסף חדש מבלי לנטרל כסף קיים באמצעות מיסויו והחרמתו, כמות הכסף תגדל בקצב רצחני כל הזמן. גידול מטורף בכמות הכסף התרחש כבר בשנים האחרונות בזכות צניחת הריביות וההקלות הכמותיות. אך יש הבדל בין גידול בכמות הכסף שבידי בנקאים ואי אלו עשירים לבין גידול בכמות הכסף בידי ריקי מחדרה ודומיה. הכסף של ריקי הולך ישירות לקניית מלפפונים, עגבניות וחיתולים. יותר מדי כסף בידי ריקי וחברותיה יעצים את התחרות על מוצרי היסוד האלו ויקפיץ את מחיריהם עד כדי כך שהמטבע יאבד מערכו ואנשים יעדיפו לנקוב במחירים במט"ח ואז איש לא יתייחס ברצינות להדפסות המטבע של הממשלה. הן יבוצעו במטבע חסר משמעות.
ההבנה למה צריך מסים היא טריוויאלית אך גם חשובה. חשובה כי היא מלמדת אותנו שלא מאזנים כספיים של מדינות מחייבים מסים אלא בעיית אינפלציה ולכן רק מעקב אחר מגמות האינפלציה יתן לנו תובנות על שיעור המס הרצוי.
יש עוד השלכה חשובה להבנת הבסיס לצורך במס. תמיד פופוליסטים אוהבים להטיף לנו שניתן למסות את העשירים במקום את העניים ואת מעמד הביניים. אולם כאשר מבינים שמטרת המסים היא מניעת התייקרות מוצרי הצריכה השוטפים של העניים ומעמד הביניים, ברור שדווקא את כספם של אלו יש לקחת במסגרת הטלת המס. לקיחת כסף מהעשירים אולי תפחית את התייקרותם של דירות פאר ברוטשילד ושל יאכטות במרינה ובכלל של מוצרי השקעה לעשירים, אך אין חשיבות חברתית וכלכלית מיוחדת למניעת אינפלציה במוצרים אלו.
תמריץ 
צריך להוסיף למעלה כפתור 'אהבתי מאד'.
נראה שכחת עוד השלכה חשובה להבנת הבסיס לצורך במס והיא היכולת של הממשלה לתמרץ…. למשל פטורים על עבודות מועדפות , ילודה … קנסות על מפעלים מזהמי סביבה וכו'
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
אתה צודק עקרונית שכסף רב מדי בידי האזרחים מוביל לעליית מחירים. אבל … גם כסף רב בידי העשירון העליון מוביל לכך. כשלעשירים יש כסף לבזבז זה גורם לעליית מחירים לכולם. תראה איך מחירי הדיור של כולם עולים בגלל ביקוש לדירות כמכשיר חיסכון בידי מיעוט פנסיונרים (או לפני פרישה). אני לא בטוח שזה נכון שרק דירות פאר מתייקרות כשלעשירים יש כסף. צריך הוכחה אמפירית לכך כי גם עשירים קונים עגבניות ומלפפונים וחיתולים.
ניתן לראות שלאחר כל סבב של העלאת שכר המינימום עולים גם מחירי המזון. בזה אתה צודק. אבל אתה שוכח תפקיד נוסף של המיסים והוא חלוקה מחדש של ההון. וכנראה שהתפקיד הכי חשוב הוא להזכיר לאזרחים מי הבוס ולמי הכוח.
אהבתיאהבתי
גיא, תודה! אפשר לתמרץ גם עם גזרים. לא רק מקלות.
אהבתיאהבתי
יאיר, עניין הדירות מורכב יותר בשל כפל הפנים שלהן. הן גם מוצרי צריכה וגם מוצרי השקעה ואין ספק שיותר כסף לעשירים משמעותו עליית מחיר מוצרי ההשקעה.
תיאורטית בעולם שבו קיימת שכירות נוחה ארוכת טווח למשפחות, אין כל כך בעיה בזה שמחיר הדירה כמוצר השקעה יעלה, כל זמן שמושכרת לטובת הציבור. אני מסכים שבמציאות הישראלית זה לא בדיוק כך.
אהבתיאהבתי
ארבעה מקבצי שאלות למומחי הכלכלה של הבלוג.
אשמח לקבל תשובות אפילו על חלק קטן מהם:
א. – האם אתם מתייחסים למערכת הקנסות, הממשלתיים והעירוניים, כחלק ממערכת המיסים? (אם כן, יאיר צודק בטענתו שהמיסים הם אמצעי שליטה חשוב של השלטונות על התנהגות נתינהם)
– מה השוני העקרוני בין קנס על חניה או נסיעה במהירות מופרזת לבין מס על קניית סיגריות או דלק?
– האם ניתן בכלל להמיר את המס/קנס על סיגריות בתמריץ של "חלוקת גזרים" ?
ב. (בהנחה שיאיר ציין ממצא בדוק)
– איזה חלק מגודל העלייה בשכר המינימום מתקזז ע'י התייקרות מחירי מזון ומוצרים חיוניים אחרים?
– איך פועל התהליך? / מה זהות הנהנים הנוספים מהעלייה בשכר?
– איך קרה שלא שמעתי על כך? / מדוע העובדה לא פורסמה ע'יי פרשנים כלכליים בעת דיונים האם ובכמה להעלות את שכר המינימום?
ג. – האם, בעולם פתוח, מערכת המיסוי של מדינה מסוגלת בכלל להכניס את ידה עמוק לכיסי העשירים? (לעשירים קל, יחסית לעניים ולריקי כהן מחדרה, לשכור מומחים לענייני התחמקות מתשלום מיסים (כמו משרד עו'ד של בוז'י הרצוג), להוציא את כספם ממדינות המטילות עליהם מיסים כבדים, לקנות נדל'ן בחו'ל, לעבור לגור בלונדון וכדומה)
– באיזו מידה מערכת המיסוי של המדינה מתבססת בעיקר על קריטריון קלות הגבייה, אך היא מנסה להסתיר את אוזלת ידה ע'י מציאת רציונליזציות ותרוצים להחלטותיה?
— האם הטעון שמיסוי נמוך של עשירים, המעלה את מחיר מוצרי ההשקעה, לא ישפיע לרעה על ריקי מחדרה, אינו תרוץ שכזה? הרי פרט למלפפונים ולחיתולים, גם היא חייבת לחסוך לימי זקנתה, וגם היא תהיה מעונינת לעזור לילדיה, לכשיתבגרו, להסתדר בדירות. [ כנ'ל, לתופעת גביית מיסים בעיקר תחת הפנס: המשך העלמת העין מאי תשלום מיסים מסיבי והמוני במגזר החרדי ובמגזר הערבי, וגביית מיסים בעיקר מהמגזר היהודי הכללי, בו קשה יותר להעלים מיסים].
ד. המשך תהיותי לגבי mmt, אם הבנתי אותם נכון (ואני חוששת שלא, כי שאלותי גובלות באבסורד):
– איך יכול להיות שהגדלת מספר המועסקים במגזר הציבורי ו/או העלאת שכרם מוזכרת ע'י mmt כאחת האופציות למלחמה בחוסר תעסוקה ובדפלציה? מהלך שניתן יהיה לסגת ממנו כשתתחיל הדאגה מאינפלציה גבוהה מדי? (בעולם של עבודה מאורגנת וקדושת ה'קביעות בעבודה', שכירת עובדים היא כמעט דרך חד סטרית. די קל לקלוט אך מאוד קשה ומאוד יקר לבצע פיטורים המוניים. ובעיקר במגזר הציבורי)
– המדינות שבאזורנו ידועות הן במגזר ציבורי סופר מנופח (כאמצעי לצמצום האבטלה ולשמירת יציבות השלטון) והן בכלכלתן המפגרת. האם אנשי mmt מציעים להילחם באבטלה ובדפלציה ע'י חיקוי של מדינות אלו? האם הם מניחים שזהו מהלך הפיך?
אהבתיאהבתי
א) בעיניי מסים וקנסות די דומים בסך הכול.
ב)תוכלי לקרוא התייחסות לנושא למשל כאן: http://www.governing.com/topics/mgmt/gov-higher-wages-housing.html
ג) לגבי השקעות – עליית ערך מוצרי השקעה אמורה לעודד ירידה במחירי המוצרים בעתיד, כך שבתמונה הגדולה האפקט אמור להיות חיובי גם לגבי העניים. דוגמה פשוטה: היכולת המדהימה של טסלה ואובר לגייס כספים לבניית המכונית החשמלית ללא נהג.
דירות הן כפי שאמרתי נושא מורכב כי ההיגיון הכלכלי רואה בהן מוצרי השקעה שאין רע בכך שיתייקרו כל עוד מוצעות להשכרה. אבל ההיגיון של ההמונים במדינה שונה.
ד) ממה שקראתי לגבי MMT. היא אמנם מאמינה בכך שהמדינה צריכה להבטיח תעסוקה בעבודות יזומות, אך לאו דווקא התעסוקה האטרקטיבית והמפתה ביותר. אני עצמי לא בעד הרעיון הזה.
אהבתיאהבתי
לגבי סעיף ד
נראה לי שMMT בעד רעיונות כאלו
http://tinyurl.com/zsq69kw
בתוכנית של מוסלר הוא מציין שהעלות של העסקת מובטלים היא הנמוכה מבין הסעיפים האחרים שהוא מציע. הוא מציע מראש עבודות מעבר (לא קבועות)בשכר מינימום פדרלי שהוא נמוך לרוב משכר המינימום של המדינות בארהב.
עבודות שיספקו למובטלים שהיו מובטלים לזמן ארוך יעזרו להוכיח לסקטור הפרטי שהם יכולים להתמיד ולתרום. הם מציינים שבזמן השפל הגדול
העוסקו 13 מיליון איש בעבודות יזומות , בנייה התחזוקה של תשתיות ממשלתיות שהזניקו את ארהב ממדינה מתפתחת למפותחת וחלקן מחזיקות עד היום.
כאן כתבה מעניינת על השלכות נוספות של השקעה בהון האנושי
ובערבות הדדית.
לדעתי חשוב לציין שאין כאן ניחוח מרקסיסטי משום שהממשל מתערב רק
בנקודות שהשוק הפרטי לא רוצה ולא מתחרה בו על משאבים .
אהבתיאהבתי
הלינק מקולקל. רעיונות כאלו
אהבתיאהבתי
טרם הספקתי לקרוא את ההפניות.
אבל, צר לי לציין שבאפי כן עולה מה- mmt איזשהו ניחוח מרקסיסטי קל.
– אמונה זכה ותמימה בכוונות הכל-מייטיביות של הממשלה הגדולה, כאבא גדול, מיטיב ודואג.
-הנחה שתעסוקה ממשלתית רחבה, בפרויקטים לאומיים ענקיים, לא תהיה מלווה בשחיתות ציבורית מאוד גבוהה, העדפת מקורבים, בזבוז נפשע של כספי ציבור וכדומה.
– אמונה שתכנון ממשלתי ריכוזי, והמוני פרויקטים גרנדיוזיים, לא יביאו להמוני תוצאות בלתי ניתנות לניבוי. לדוג', הטרגדיה של ייבוש אגם החולה.
– אמונה שהסקטור הפרטי יתחיל להעסיק בחדווה, ובשכר גבוה, אנשים שהועסקו, שנים ארוכות, בעבודת דחק לא מקצועיות, שלא דרשו מהם ולו טיפת יוזמה, מאמץ לחייך ללקוחות וכדומה.
– אמונה שהמועסקים בעבודת דחק לא יאמצו אל לבם את הכלל הסוביטי של "הם מעמידים פנים שהם משלמים לנו שכר הוגן תמורת עבודתנו, ואנחנו מעמידים פנים שאנחנו עובדים". מה שעלול להפוך אותם לעוד פחות אטרקטיבים בעיני השוק הפרטי.
בנוסף, איני מבינה מאין לקוחה האופטימיות שהממשלה תוכל אי פעם, לכשישתנו התנאים הכלכליים, לפטרם.
קל לי יותר להאמין שהממשלה תלחץ לשפר את תנאי שכרם ותנאי עבודתם. ומרגע שזה יתרחש – יהיה קשה יותר לשלפם מהשירות הציבורי מאשר לשלוף מסמרים נטולי ראש. גם ההסתדרות תעשה כמיטב יכולתה למנוע את התפזרות הקהל השבוי שלה בשוק הפרטי, ששליטתה עליו חלקית בלבד.
איני פוסלת על הסף פתרונות שכאלו אם ישררו תנאי חירום קיצוניים, כמו המשבר הכלכלי הגדול של 1929. אבל, אם אין מצב חירום, אחשוש שפיתרון שכזה יביא ליותר נזק מתועלת. נזק שאינו הפיך בקלות, ויכול לקחת עשרות שנים להתאושש ממנו.
אהבתיאהבתי
קמיליה, בנקודה זו דעתי לחלוטין כדעתך.
אהבתיאהבתי
תזכורת
mmt לא מחייב ממשלה גדולה.
הויכוח [אינו על שאלה פוליטית] של מה גודל הממשלה הרצוי.
Mmt יכול לעבוד עם ממשלת שומר הלילה (מיני ארכיסטית)
ברגע שהוחלט מה גודל הממשלה רמת המיסוי היא הטרמוסטט על הקיר.
אם אין ביקושים אז כנראה שהממשלה לוקחת יותר מידי מיסים.
אם יש דפלציה ממשלה של מדינת שומר לילה תוכל להוריד מיסים ותהיה לה אופציה נוספת למלא אף יותר את תפקידה המוצהר שמסתכם בשמירה על בטחון הפנים. היא תוכל למשל לשלם למובטלים שיצטרפו זמנית לפטרולים התנדבותיים של בטחון אזרחי כל שלא תצטרך להתעסק יותר מידי בהקמת תשתיות לא יעילות לדידם של אזרחיה.
בכל מקרה כדי שלהתחשב בעליות העצומות של אבטלה(לא מרצון) לחברה ולמכפיל הכוח במיגורה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאתם ממעיטים ממש מיכולתם של עשירים לצרוך.
כבר הועלתה פה הדוגמה של הדירות, אבל זה נכון לגבי כל מוצר שמיוצר בכמות סופית – זאת אומרת שההיצע לא תלוי בביקוש.
למשל – רפואה. כבר היום יש פחות רופאים שעובדים במערכת הציבורית, כי הם עובדים אחרי הצהריים בפרטית.
בפרטית אתה יכול לקבל תור יותר מהר. איך? כי המערכת פחות עסוקה. כלל בסיסי של תורת התורים – ככל שהמשאבים פחות מנוצלים, התור קצר יותר. זאת אומרת שממש הרופאים עובדים פחות, לא רק עובדים עבור אנשים אחרים.
נקצין זאת – עשיר מספיק יוכל להרשות להחזיק לעצמו רופא פרטי, שיטפל רק בו וזמין בקריאה טלפונית תוך חמש דקות.
זה נכון שעשיר אחד כזה לא ישפיע מהותית על המדינה – אבל אם יהיו מספיק כאלו, (אחוז?) אז כן, וזה לא חייב להיות דוגמת הקיצון. וזה לא שאפשר מחר לייצר עוד 2000 רופאים כדי להתאים לביקוש.
אותו דבר נכון גם להוראה – העשירים יישכרו את המורים הכי טובים ויילמדו בכיתות קטנות, ולשאר ישארו פחות מורים (טובים).
אהבתיאהבתי
יואב, אלו לא באמת העשירים נוסח תשובה או שרי אריסון. זה המעמד הבינוני גבוה. לדעתי כמעט לכל חברת הייטק יש הסדר ביטוח רפואי פרטי לעובדים שנותן להם נגישות קלה לניתוחים פרטיים. המעמד הבינוני גבוה של עובדי ההייטק והבנקים והרופאים והמרצים בהחלט מתחרה באגרסיביות על משאבים עם השאר. אבל הוא וילדיו הם אלו שיוצאים להפגין במחאה החברתית ולא החרדים והערבים והמזרחיים בפריפריה, שכבודם כקבוצה אתנית או אידיאולוגית הרבה יותר משמעותי עבורם מדרישות לרווחה כלכלית.
אהבתיאהבתי
להלן אנקדוטה: פעם עבדתי באיזה בנק , לא משנה כרגע איזה .
ביוצאנו להפסקת סיגריה (מזמן כבר הפסקתי) ראינו תמיד
קבצן ששוכב על אחד הספסלים והיינו מעלים טענה בעלת ניחוח מרקסיסטי שבעצם שגם הקבצן נמצא בעצם על הפיירול של שרי בשביל להזכיר להפחיד לתמרץ ולהראות לנו מה האלטרנטיבה.
עד היום אני לא בטוח אם העניין נכון או לא.ובכן , אציין , עבודות [המעבר] שהממשלה תציע למובטלים [בשכר מינימום] יהיו בעלות אותו אופי.מראש יהיה מדובר בצארטר מוגבל, משהו שיתן תרומה לחברה בלי הסתדרות ובלי בצלם ויתן למובטל תחושת השתייכות לקהילה פלוס אפשרות לטוות רשת חברתית.זו לא נראה לי עבודה שמישהו ירצה להישאר לטווח הארוך וגם אם ירצה יהיו לתוכניות האלו תקופות קצובות. כמובן שאפשר לשלב ולקבל סכום אבטלה מינימלי קבוע ובונוס על כל התנדבות חלקית. נראה לי שפתרון כזה יכול להתאים פיקס לכמה מדינות באירופה שבן כה משלמות אבטלה חודשים ארוכים עד שנים. אם מחליטים זה יכול להיות על כמעט חשבון אותו תקציב
וכמובן לבדוק שיעורי הצלחה אל מול חלוקת אבטלה ללא תמורה.
מה רע שיפטרל משמר אזרחי ברחובות ניס או באוקטובר פסט בברלין וימנע הטרדות מיניות.
רק להזכיר שלא בכל סוף נקודה במשפט שיש בו ממשלה יושב סובייטי עם
נרגילה ולהזהיר מפני טיעוני כשל לוגי מסוג ה
https://he.m.wikipedia.org/wiki/מדרון_חלקלק
אהבתיאהבתי
הי תמריץ – אני הקצנתי, אבל הסדרי הרפואה הפרטית של חברות ההיי – טק עושים ביוד אותו הדבר. רופאים שעובדים בניצולת נמוכה (עם שכר גבוה), כדי למבוטחים (העשירים יחסית) יהיו תורים קצרים.
זו דוגמא נהדרת לכך שחוסר שיוויון גורם לתת ניצול של משאבים.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע אם לרופאים פרטיים יש ניצולת נמוכה. אצל אלו שאני מבקר, גם אם קבעתי תור יחסית בזמן קצר, תמיד רואים אנשים ממתינים.
אהבתיאהבתי
פול קרוגמן תמיד טוען למורת רוחם של סוציאליסטים שלרוב מחבבים אותו, שאפשר לבסס כלכלה משגשגת על צריכה לא שוויונית שמרוכזת אצל העשירים.
אולי הוא טוען כך כי הוא מספיק חכם ומבריק להבין שהיכולת של העשירים לצרוך הרבה, אם באמת קיימת, זו דווקא הטענה הכי חזקה בעד שוויון.
אהבתיאהבתי
הי, תוצאה שמתקבלת מתורת התורים קובעת שככל שהניצולת של מערכת גדלה, זמן ההמתנה בתור גדל, עד אשר עבור מערכת שמנוצלת ב 100 אחוז זמן ההמתנה שואף לאינסוף.
הדרך היחידה שבה אפשר לקבל תור מהיר יותר היא על ידי משאבי מערכת שעומדים ומחכים, לפחות חלק מהזמן, או "עבודות" שעוזבות את התור בלי לקבל שירות. (למשל מישהו שמת לפני שראה אותו רופא, או פשוט התייאש).
אהבתיאהבתי
תמריץ , מאידך ,אם העשירים לא באמת צורכים הרבה אזי גם הקלות
מס לעשירים בדפלציה לא יגדילו את הביקוש במשק. לכן בעיתות דפלציה עדיף
להוריד את המס בעיקר על העניים ושכבות הביניים בשביל לגרום לביקושים לעלות.
אם יש מצב ששכבות הביניים והעניים לא משלמים מס אז עדיפה הוצאה ממשלתית
על חשבון הגרעון
אהבתיאהבתי
לגיא,
הערת בפוסט קודם ש:
"אני אוסיף על דברי קרוגמן שהסקטור הפרטי הוא בד"כ כמו סנוב ויקטוריאני שלא רוצה להעסיק מובטלים\מבוגרים אם הם לא מועסקים והמשק מפסיד את התרומה שלהם."
אני מסכימה אתך ש(*גם*) הסקטור הפרטי שוגה ברתיעתו מהעסקת מבוגרים, ופוגע בכך בעצמו וברווחיותו. דוגמא להתנהגות לא רציונלית של סקטור האמור להתנהג ברציונליות כלכלית טהורה.
אבל, 3 הסבריי לתופעה שונים משלך. ויקטוריאניות ו/או סנוביות אינם מוזכרים באף אחד משלושתם.
1. הסטריוטיפים והדעות הקדומות המתלווים ל ageism שייכים למחלקת הגזענות, הסקסיזם והשוביניזם, שנאת יהודים, הזלזול בשמנים ועוד. מחלות נפש תרבותיות נפוצות וקשות.
מבוגרים נוטים להיתפס, פעמים רבות בטעות, ככבדים וחסרי התלהבות, שלא יעשו מעל ומעבר למינימום הנדרש, כמקובעים בפתרונות העבר, כחסרי יצירתיות, כבעלי הופעה חיצונית לא מספיק אטרקטיבית ו'ייצוגית', ועוד ועוד.
תרבות מערבית המזלזלת בנסיון, בשיקול דעת וביכולת ללמוד משהו מעבר, ומייחסת משקל יתר להופעה חיצונית, רעננות נעורים ונמרצות – תרתע מלהעסיק מבוגרים.
2. בד'כ הרבה יותר קל למנהלים לנהל צעירים מהם מאשר מבוגרים מהם.
על אחת כמה וכמה אם ברצונו להתעמר בכפופים לו, לדרוש מהם לוותר על חייהם מחוץ לעבודה ו/או להדגיש את עליונותו עליהם. עובד מבוגר מהמנהל עלול להיתפס על ידו כמערער את עליונותו.
גם לעובדים בד'כ קל יותר לכבד בוס מבוגר מהם מאשר בוס צעיר מהם.
זו כנראה מורשת מתקופת הילדות, שבה הילד המבוגר בשנים ספורות מהשאר הופך בד'כ ל'מנהיג', שהצעירים ממנו צייתו לו 'בטבעיות'.
היפוך הסיטואציה גורם לשני הצדדים לחוש אי נוחות.
3. רצון לשמר "סביבת עבודה צעירה ודינמית".
בתורת המשחקים בחנו מהי האסטרטגיה האופטימלית במשחקי הישרדות, שבהם קבוצה אמורה להצביע, במספר סבבים, על זהות חבר הקבוצה שיזרק ממנה.
הפיתרון האופטימלי: בסבבי ההצבעה הראשונים – לזרוק מהקבוצה את החלשים, העלולים לפגוע בסיכויי כל הקבוצה לנצח. בסבבי ההצבעה האחרונים – לזרוק מהקבוצה את החזקים, העלולים לסכן את הניצחון האישי.
ואז בחנו מה עשו בפועל משתתפי תוכניות הישרדות רבות. למרבה הפלא, רובם המכריע נקט באסטרטגיה האופטימלית ברוב סבבי ההצבעה.
פרט ליוצא מהכלל עקבי אחד: אם נכלל בקבוצה אדם מבוגר משמעותית מרוב המשתתפים האחרים – הם תמיד העיפו אותו מהמשחק כבר בשלבים הראשונים, בין אם היה 'חלש' ובין אם היה 'חזק'.
מסקנה: צעירים מעדיפים לעבוד בסביבה 'נקייה' מעמיתים בני דורם של הוריהם, אפילו אם הם פוגעים בכך בסיכויי הצלחתם הקבוצתית והאישית.
לעיתים, בעיקר במקומות המשלמים משכורות נמוכות, משתדלים במודע ליצור, כפיצוי, "סביבת עבודה אטרקטיבית". כלומר, 'נקייה מזקנים'. (האסוציאציות לביטוי על אחריותכם בלבד).
אפשר היה לכתוב גם פוסט שכותרתו "למה צריך מבוגרים?", על משקל "למה צריך מיסים?".
———————————————————————————————————–
בקשר ל mmt ולהצעתה לפתרון בעיית אבטלה:
– אני מודה ברגישות יתר אלרגית לכל שמץ של ניחוח (מבחינתי – צחנה) מרכסיסטית / קומוניסטית.
– מצד שני, אני מכירה בנזקים המאוד קשים של אבטלה כרונית ממושכת על היחיד, משפחתו, החברה והמדינה. ויש לי גם המוני רעיונות לפריקטים גרנדיוזים מלהיבים. כך שרעיון הסבה של דמי אבטלה וקצבאות קיום לשכר עבודה שובה את ליבי.
– אני מציעה לתנועת mmt הישראלית לפעול במלוא המרץ להחלשת ההסתדרות, ולהקלת האפשרות של מעסיק, פרטי או ציבורי, לפטר עובדים שהוא רוצה ו/או צריך להיפטר מהם.
אני מתחייבת שלאחר שיצליחו להשיג הצלחה משמעותית בזירה זו, אשקול שנית את עמדתי לגבי העסקת מובטלים ע'י הממשלה בעבודות דחק. 😊
————————————————————————————————————–
ליואב ולתמריץ,
איני מבינה את החשיבות העקרונית של ההבחנה, בנושא זה, בין העשירון העליון, המאייון העליון והאלפיון העליון.
יש לי השערה פרועה, (ללא כל בדיקה), שהמכפלה של עוצמת השפעתו של כל אחד מהם על שאר הצרכנים במדינה, בגודל של כל אחת משלוש הקבוצות – תצביע על שלושה כוחות די דומים זה לזה במידת השפעתם על צריכתה של ריקי כהן מחדרה.
האם מישהו מכיר נתונים על הנושא?
העובדה שרבים מבני העשירון העליון, השוו את מצבם למצב בני המאיון העליון, ולפיכך הגדירו את עצמם כ'מעמד בינוני' עשוק ומסכן, והשתתפו בהפגנות המחאה החברתית, אינה קשורה בעיני לנושא.
זו רק דוגמא לטעות תפיסה עצמית, הקשורה לגודל השונות בעושר שבתוך העשירון העליון.
העובדה שמזרחיים מהפריפריה, חרדים וערבים לא השתתפו בהפגנות המחאה החברתית – קשורה *גם* להערכה כלכלית ריאלית שביצעו, האם המחאה עשויה לעזור להם. הם האמינו, ובצדק, שמנהיגי המחאה ידאגו לעצמם ולדומיהם, אך לא להם.
הגדלת המנגנון הציבורי ותקציביו, ברוח שאיפותיהם של יוסי יונה ודפני ליף, הייתה עוזרת בעיקר לאקדמאים המתוסכלים מ'מדינת תל אביב'. הם אלו שאמורים היו למלא את שפע משרות הניהול וההשפעה החדשות שיפתחו, ו/או לזכות בהקצבות נדיבות למטרות הקרובות ללבם.
אני מקווה, אם כי לא בטוחה, שזו עדות לכך שרטוריקה סוציאליסטית, המתיימרת לשווא לעזור לנדכאי החברה, כשלמעשה היא עוזרת בעיקר ל'מחוברים' לשלטונות, הולכת ומאבדת את אמינותה.
אהבתיאהבתי
קמיליה,אלו דה בוטון מגדיר סנוב כך
A snob is anybody who takes a small part of you and uses that to come to a complete vision of who you are.
כך שאנו כנראה מדברים על אותו דבר למרות שאהבתי את תיאורך.
נוסף , תוכלי למצוא בספר של מוסלר(קישור בדף הקודם) הצהרות על שימוש
בהרבה פחות רגולציית
We can put the right incentives in
place which channel market forces with guidance to better
promote the public purpose with far less regulation]. This]
will result in a government and culture that will continue
to be the envy of the world. It will be a government that
expresses our American values of rewarding hard work and
innovation, and promoting equal opportunity, equitable
outcomes and enforceable laws and regulations we can
respect with true pride.
ושוב שגם לדידו של תמריץ
mmt לא מחייב ממשלה גדולה.
וויכוח [אינו על השאלה הפוליטית] של מה גודל הממשלה הרצוי.
חשוב להדגיש זאת פעם אחר פעם משום שהמתנגדים רוצים לצייר את המצב ככזה.
באותו פוסט תגובה אחת למעל תוכלי לראות לפי מספר האנשים שמכירים את MMT ברחבי העולם תוכלי כנראה עם הידע שלך להתמודד על מקום בחמישיה הראשונה
של תנועת הmmt הישראלית 🙂
אהבתיאהבתי
יואב, אני מתבייש להגיד שהיכרותי עם תורת התורים אפסית. אך אני גר ליד סניף קופיקס ותמיד הם עסוקים שם עם לקוחות. לא משנה שבשנה שעברה היה צריך לעמוד המון זמן בתור ואילו השנה בדרך כלל רק דקה או שתיים.
אהבתיאהבתי
קמיליה, את רוצה להגיד שכל אחד מהאלפיון העליון צורך בממוצע כמו מאה אנשים מהעשירון העליון? מאוד לא סביר בעיניי. זה אומר שהאלפיוניסטים טסים פי מאה לחו"ל. עושים נסיעות שצורכות פי מאה דלק. גרים בדירות גדולות פי מאה, צורכים פי מאה רופאים ומולידים פי מאה ילדים. לא נראה לי. זה נכון לאלפיון העליון בזמנים שבהם מעמד כזה הקנה לך זכות לאלף נשים.
אהבתיאהבתי
גיא, ראה מה שכתבתי כאן:
http://tinyurl.com/gw8osuy
הקלות מס בעתות דפלציה מוטב שיגיעו למי שבאמת צורך.
השאלה על מידת מיסוי עשירים לעומת עניים שייכת להחלטות לטווח הארוך ופחות רגישה למצב האינפלציוני/דפלציוני מיידי.
אהבתיאהבתי
הי תמריץ, תסתכל למשל פה:
http://lejpt.academicdirect.org/A16/get_htm.php?htm=151_166 בגרף מספר 6.
תוכל לראות שם את זמן הפקטות (כפולה לינארית של זמן ההמתנה הממוצע) כפונקציה של ניצול המערכת.
בקופיקס התור קצר כי אנשים מדלגים על התור אם הוא ארוך מדי – זה מודל אחר. אני חושב שניתן להסכים שהוא לא רצוי ברפואה, למשל. בנוסף, כנראה הניצול שלהם לא גבוה כמו שאתה חושב. (למשל, יש 3 אנשים שעובדים, ואולי לפעמים רק שניים מטפלים בתור).
אהבתיאהבתי
תודה יואב, הסתכלתי על הגרף והבנתי טוב יותר הכוונה. מה שאני חושב זה שיש הבדל גדול בניצול המשאבים בין מצב שבו זמין לך לרוב תור לאלתר לבין מצב שבו זמין לך תור בתוך שבוע. אם קל מאוד להשיג תור מעכשיו לעכשיו אז זו אינדיקציה כנראה לבעיה בניצול המשאבים.
אבל אני בספק אם יש הבדל גדול בניצול בין מצב שבו זמין לך תור בתוך שבוע כמו שקורה ברפואה הפרטית לבין מצב שבו זמין לך תור בתוך 3 חודשים, כמו ברפואה הציבורית. גם קיום תורים למשך שבוע זו עדות מספקת לניצול מלא.
אהבתיאהבתי
יואב, כתבתי על המערכת הרפואית פה בעבר (יש לי ידע אישי בנושא). אין כמעט רופא שלא עובד קשה.
האוצר הוא זה שדחף קדימה את הרפואה הפרטית כי הוא לא רוצה להגדיל את תקציב הבריאות ובמשך שנים ארוכות "הרעיב" את המערכת ודחף את הביטוחים הפרטיים. עד היום לא הגדילו את תקני הרופאים מאז שנות השישים(!!!), הכוונה למספר רופאים לאלף תושבים. אתה רואה שבכל ההשוואות למדינות ה-oecd אנחנו בתחתית מהבחינה הזו ומספר המיטות לאלף איש.
אני כבר שמעתי אישית רופאים במערכת הציבורית שהמערכת כבר בקריסה וכל מה שעושים בשנים האחרונות זה פלסטרים שמאטים בלבד במעט את קצב הקריסה ותו לא.
שים לב איך כל האויבים שלנו מסבוב קורסים בזה אחר זה והאיומים הביטחוניים הולכים ומתמעטים אך תקציב הביטחון רק הולך וגדל. למה?!??
למה לא להעביר את הגידול הזה למערכת הבריאות והרווחה שזועקות לגידול ניכר במשאבים?
אבל זה כייף להיות חבר כנסת שלא צריך לדאוג לזה כי הוא ובני משפחתו מסודרים מהבחינה הזו ומקבלים טיפול רפואי מהיר ומסור מטובי הרופאים…. אז שיסתדרו כל השאר בכוחות עצמם…
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
מצא חן בעיני האזכור לשלמה המלך ולאלף נשותיו. שלא לדבר על שפחותיו.
אז נראה שאולי הגזמתי קצת. או קצת הרבה. או הרבה הרבה. 😊
אבל, אולי גם אתה מתעלם קצת מ
– גובה תיק ההשקעות של האלפיון העליון בהשוואה לתיק של העשירון העליון;
– מכמות המים הנדרשת לברכה ולגינה הגדולה המקיפה אותה, ועלות שכרם של כל עובדי הניקיון, הגינון והתחזוקה שהאלפיון העליון נאלץ להחזיק באופן קבוע ;
– מהאופציה לקנות, או לשכור לעיתים קרובות, מטוס ו/או יאכטה פרטיים ולשלם את כל העלויות המסחררות של הדלק והתחזוקה שלהם ;
– מעלות סוויטה ללילה אחד במקומות הנופש של האלפיון העליון בהשוואה למלונות העשירון העליון ;
רשימה מאוד מאוד חלקית של הבדלים בין האלפיון העליון לעשירון העליון. זאת למרות הדימיון במספר נשותיהם / בעליהם לשעבר, במספר ילדיהם מכל סבבי הנישואים ובמספר הקלוריות בכל אחת מארוחותיהם.
—————————————————————————————————–
לגיא,
אם אני יכולה להתמודד על מקום ברשימת 500 הישראלים המכירים הכי טוב את mmt – מצב mmt בארץ חמור.
כנראה הדובר החדש שלהם זקוק למאה ימי חסד, לפני שניתן יהיה להעריך את הצלחתו לשנות את המצב העגום. 😊
בכדי להוכיח את בורותי:
מדוע אתה מתעסק רק בגודל הממשלה ובמידת מעורבותה בכלכלה ומתעלם מגודל ההסתדרות ומידת מעורבותה בכלכלה? כנ'ל מהשפעת 'מועצות' חקלאיות מונופוליסטיות ודומותיהן?
הרי בארץ לא רק הממשלה מגבילה את החופש העסקי, ויכולתה לשלוט על ארגונים אלו מאוד מוגבלת. שלא לדבר על אי יכולתה לפרקם.
אני, לדוגמא, חושדת בממשלה ורוצה להגבילה, אך מתעבת את ההסתדרות ורוצה להשמידה. סדר העדיפויות שלי ברור. מה יש ל mmt לאמר על הנושא?
אגב, נראה לי שההגדרה של אלן דה בוטון ל'סנוב' כוללת את כל המין האנושי. כולנו עושים זאת כל הזמן, ומכאן – כולנו סנובים.
למעט, אולי, אנשים על הקשת האוטיסטית, ש'מתקשים לקלוט רמזים'.
מה שמעסיק אותי יותר: איך הויקטוריאנים מתקשרים לנושא? ולאן הם נעלמו?
———————————————————————————————————-
לכולם,
מאתר החביב 'חדשות המדע':
אוטובוס ענק, בתכולת רכבת, שמכוניות יכולות ליסוע גם מתחתיו, ולהקל בכך על מצוקת הפקקים.
קצרצר, בעברית, עם תמונה שממחישה את החידוש.
http://madanews.co.il/אוטובוס-סיני-חדש-שמתחתיו-יכולות-לנסוע/
מי שכבר יגיע לאתר יוכל להתעדכן, בקלילות ובמהירות, גם בעוד כל מיני חידושים מדעיים, רפואיים וטכנולוגיים.
ממליצה מאוד לבקר בו מדי פעם.
אהבתיאהבתי
קמיליה, דנתי בכך באריכות בפוסט אחר. אבל תרגיל החשיבה האהוב עליי הוא לנסות לחשוב על מכרים שעיסוקם הוא בסיפוק צרכים של אנשים ולחשוב כמה מזמנם מקדישים לאלפיון העליון. הרי עובדים הם המשאב העיקרי במשק. לדעתי האדם הממוצע לא מכיר הרבה אנשים שפרנסתם מוקדשת בעיקר לסיפוק צרכי האלפיון העליון. הם אינם תופסים חלק גדול מעוגת המשאבים במשק. העובדה שצורכים דברים יקרים לא מתרגמת למשאבים. תמונה של פיקאסו יקרה כמו מיליוני שעות עבודה אבל לא נדרשו מיליוני שעות עבודה לייצרה. התמחור היקר של דברים שעשירים רוצים הוא לעתים קרובות מלאכותי ואינו מלמד על צריכת משאבים אמיתית.
אהבתיאהבתי
מאמר של דני רשף, המתבסס על שלמה מעוז, לגבי מחירי הדיור,
בעיני, הגיון פשוט,
מסקרן אותי מה יש לכלכלנים שבבלוג לומר על כך.
http://danireshef.blogspot.co.il/2016/08/blog-post_22.html
—————————————————————————————————–
לתמריץ,
יש חברות שלמות של עו'ד ורו'ח שעיקר פרנסתם על האלפיון העליון,
כנ'ל מחלקות שלמות בבנקים.
אולי אין מספיק כאלו בחוג מכריך?
ושכחתי לציין גם את המרינה של הרצליה ומנחת המטוסים הפרטיים בשדה דב, מתחמי עסקים שלמים שסתם אדם, מתחתית העשירון העליון, כמעט ולא מודע לקיומם ולגודלם.
עליך לקחת בחשבון שאנשי האלפיון העליון משתדלים להתבדל מהשאר / להגן על פרטיותם / לא להתחכך בהמונים.
אהבתיאהבתי
קמיליה , אני חייב להודות שרוב הנושאים הכלכליים שציינת אינם הקאפ אוף טי שלי משום שאני מהאסכולה הסקפטית שממליצה למי שרוצה שלוות נפש לקבל מוסכמות הזמן והמקום משום שכנראה כל הדעות שגויות בצורה זו או אחרת.
מה שמעניין אותי באמ.אמ.טי הוא שהיא צועקת שהעולם עגול בזמן שכולם חיים
בעולם הזה ומשתמשים במפות כאילו הוא שטוח. הניבויים שלה בנתיים עובדים וזה מה שמעניין. זה מעניין אפילו יותר משום שזה קורה עכשיו ולא באיזה שיעור היסטוריה.
מה שאמרת לגבי סנוביזם נכון אבל הוא גם. נכון לגבי כל סעיף מהרשימה שלך בתגובה המקבילה. בנוסף כנראה כולנו גם צבועים והדרך להוריד קצת
את הרמות של אלו היא להודות להיות מודעים. בזמנו גם הבאתי לכך רפרנסים למאמרים וספרים.
הויקטוריאנים כמובן מסמלים את הסנוביזם הבריטי במיטבו.
לזכותם אציין כמובן פעם נוספת שבזמנם הם סירבו לקבל מהנדסים
לאגודה המלכותית למדעים משום שהיו צייתנים נרצעים ושתפקידם היה בעיקר לנגוש בפועלים במפעלים .
לגבי הפניות לבלוגים/מאמרים אחרים.
יצא לי כמה פעמים לדבר עם יהודים מאמינים על תורות המזרח וכמה פעמים הם אמרו לי משהו כמו 'בשביל מה לך? יש את הכל ביהדות.:
אז ככל שאני קורא פוסטי עבר ותגובות כאן בבלוג כך אני בדיוק מרגיש 🙂
בשביל מה לך? יש כבר את הכל פה 🙂
אהבתיאהבתי
לגבי עו"ד ורו"ח יש הבדל אם משרתים חברות או את בני האדם העשירים עצמם. אבל אין ספק שיש בזבוז משאבים בכך שאנשים מוכשרים מקדישים חייהם לתכנוני מס של עשירים. זה אחד הנימוקים שכתבתי פעם נגד הגדלת מיסוי העשירים ובפרט נגד הגברת המורכבות שלו.
השאלה כמה אנשים עובדים במרינה וכמה מעמלם מוקדש לעשירים ביותר? עשרים, חמישים, מאה? כמה עובדים בנתב"ג מקדישים זמנם בעיקר לאח"מים ולמטוסיהם? לדעתי מדובר במספר שולי לחלוטין של בני אדם ביחס לכלכלה כולה. זהו חידוש של העולם המודרני שהייצור ההמוני מספק דברים לכולם וחלק העשירים קטן. נראה לי שבעולם העבר האצולה שאבה כמות משאבים עצומה.
אהבתיאהבתי
בכל אופן אני שב ומזמין כל אחד לחשוב על מכריו ולשאול אותם לתעסוקתם ולשער כמה אחוז מהזמן שלהם הוא קודש לסיפוק צריכה של האלפיון העליון. זה תרגיל חשיבה חשוב ואמיתי. הוא באמת מלמד משהו על הכלכלה המודרנית.
אהבתיאהבתי
קמיליה, אם בכל זאת קצת רצינות.
אחרי שקצת הבנתי במה מדובר אני חוזר על שירשורי ופוסטי עבר.
ובדיוק היום עברתי על סיכום יפה של תמריץ(כל שירשור MMT למעלה שם מומלץ)
שאולי יענה לשאלתך – ע.ע. – [לזרוק את הקליפה ולאכול את התוך].
——————————————————–
אני חושב שאחרי שפול קרוגמן הודה שהטעות הגדולה ביותר בקריירה שלו הייתה אזהרותיו מפני הגרעונות של ממשל בוש, כי גרעונות הנקובים במטבע המקומי אינם מסוכנים, די התבטל ההבדל בינו לבין MMT, כלומר בין MMT לבין המיינסטרים הקיינסיאני. השוליים הפכו למיינסטרים. עם זאת, MMT מפתה שמאלנים מאחר שהיא תומכת בגרעונות ממשלתיים, ולכן נדבקים לתומכיה גם אובססיות שמאלניות מזיקות כמו פוביית אי השוויון ולכן לדעתי צריך לגשת אליה בזהירות, לזרוק את הקליפה ולאכול את התוך.
http://www.assafnathan.com/2015/01/%D7%9E%D7%99-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9B%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%A7/#comment-70675
—————————————————–
—
אהבתיאהבתי
גיא, צחקתי מההקבלה בין התוכן בבלוג לתשובת היהודי הדתי. אולי הנתיב לעשיית אקזיט מהבלוג זה לפתוח דת כעצתו של רון ל' האברד שאמר שזה הדבר הנכון למי שרוצה לעשות הרבה כסף.
אהבתיאהבתי
http://www.don-lindsay-archive.org/scientology/start.a.religion.html
אהבתיאהבתי
🙂 לייק.
.מצטער. אבל אין לי ניסיון בעניין.
אם אתה רוצה לפתוח דת כנראה שתתצרך יעוץ מהאוסטרים 🙂
כן , אני יודע שזו תגובה מרושעת לא יכולתי להתאפק 🙂
אהבתיאהבתי
חחח, גיא. לייק.
אהבתיאהבתי
ליואב וד' – הרפואה הציבורית / פרטית בישראל
בעיית החוסר בתקנים ברפואה הציבורית בישראל, והמחסור במספר מיטות אישפוז לאלף איש, אפילו חמורה יותר מכפי שהצגתם.
הסיבה לכך, הזדקנות האוכלוסייה בישראל. אוכלוסייה צעירה זקוקה לפחות שירותי רפואה מאוכלוסייה מבוגרת. דור הבייבי בום הישראלי הולך ומזדקן, וגם העלייה מרוסייה הייתה מוטת גיל. כלומר, המחסור צפוי להפוך בקרוב למשבר מאוד חריף.
אבל, גם הגילדה של הרופאים הישראלים אינה חפה מאחריות למצב. לא רק קמצנות הממשלה.
היא מתאמצת לעשות את המוות לרופאים עולים, או לישראלים שלמדו רפואה בחו'ל, לפני שיאשרו את העסקתם כרופאים בישראל. היה בכך הגיון לגבי בעלי תעודות רופא מרוסיה וממזרח אירופה, בשל רמת הרפואה הנמוכה בארצות אלו ובשל ריבוי התעודות המזויפות. אבל, רמת הרפואה בצרפת ובארה'ב אינה נופלת בכהוא זה מרמת הרפואה בישראל, ואין בעיית התחזויות לרופאים.
מסלול המכשולים ששמה בפניהם הגילדה הישראלית – משרת את האינטרסים של חברי הגילדה, לצמצם את כמות מתחריהם, על חשבון כל תושבי המדינה. ידוע גם שרופאים מהמערב, ששקלו עלייה לישראל, נסוגו כשהבינו שיאלצו לעבור בחינות קשות בשפה זרה.
ועדין לא נגעתי בבעיית העסקת היתר של המתמחים הצעירים במשמרות שאורכן על-אנושי. כשבמקביל, "יום עבודה" ברפואה הציבורית של מנהלי מחלקות ורופאים וותיקים נמשך רק 3-4 שעות. את מחיר 'ההסדר הנוח לרופאים הוותיקים' משלם הציבור.
################################################
לתמריץ,
אתה כנראה צודק בכך שרובנו נוטים להערכת יתר של השפעת המאיון / האלפיון העליון על כלכלת ישראל.
מה שמעלה שאלה מעניינת על סיבות הטייה זו.
אבל, יש בעייה בניסוי המחשבתי שהצעת.
אין אף אדם שחוג מכריו מהווה מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל. כולנו מסתובבים בחוגים מאוד מוטים, שבהם תת קבוצות מסוימות זוכות לייצוג יתר ואחרות לייצוג חסר. אנו מוטים לגבי המגזר, הייצוג הגיאוגרפי ומקומות מגורים ועבודה, רמת השכלה והכנסה ועוד ועוד.
בנוסף, חוג המכרים של אדם נוטה להכיל מקבצים. סביר שאדם לו קשר קרוב עם רופא / איש הייטק / עו'ד / טייס / חקלאי וכדומה – מכיר קבוצה די גדולה של אנשים שזהו מקצועם. הרי חוג המכרים שלנו הורכב גם בשיטת 'חבר מביא חבר'.
לפיכך, יתכן ובחוג מכרים, המונה כ 500 איש, אדם אחד ימצא 0 אנשים המשרתים את האלפיון העליון, ואדם אחר 50. וברור שהאמת אינה 0% כטענת הראשון או 10% כטענת השני.
################################################
לגיא,
כל פעם שאני חושבת שהגעתי לשיא הציניות – אני מגלה שיש ציניים ממני.
אבל, נדמה לי שלעיתים הם מתקשים להימנע מסתירות פנימיות ומחוסר עקביות. הם, לדוגמא, טוענים שעדיף לא להתעמת עם מוסכמות הזמן והמקום + שאין וודאות לגבי האמת והצדק , אבל נמשכים לאמת שבתורה מסוימת גם כיון שהיא צועקת שכולם טועים, ושהמלך הוא ערום.
יש ביננו גם שוני באישיות / בתפיסת עולם. מטרת החיים שלי אינה להגיע לשלווה מכסימלית, אלא לרמת שלווה אופטימלית. כנ'ל לגבי רמת אתגרים אופטימלית. אני גם מונעת לגבש עמדות לגבי כל דבר וכל נושא, למרות הוודאות שעלי לקחת בחשבון את האפשרות ששוב אני טועה. 😊
אגב, הדרישה להגיע להכנעה מלאה היא מהות האיסלם. פרוש המילה 'איסלאם'. אני מעולם לא הייתי, ומעולם לא אהיה, מוסלמית טובה.
מה שאינו מונע ממני מלהכיר בכך שיש הרבה טחנות רוח שעדיף לא להשחית את כל זמני ומרצי במלחמה בהן.
אני מודה בנטייה, לא רציונלית בעליל, להימנע מלחטט בפוסטים ישנים. אולי בדומה להעדפה של ספרים שיצאו לאור בעשור האחרון, ונטייה להתעלם מספרים ישנים יותר. למרות שברור לי שבקרב הישנים מסתתרים גם פנינים.
אולי פעם אכריח את עצמי להתגבר על נטייה טפשית זו.
אבל ההמלצה 'לא לרעות בשדות זרים' נפסלת על הסף.
אפילו אתה לא קיבלת את ההמלצה לחפש את כל התשובות רק ביהדות, ואתה מתעניין גם בתורות זן, באלן דה בוטון ובדברי מוסלר.
ואם לך מותר, אז אחת כמה וכמה גם לי. 😊
אהבתיאהבתי
קמיליה, מעניין מה שאת אומרת לגבי פוסטים ישנים. אני גם חש שהעניין שלי פוחת בפוסטים ישנים בבלוגים שמסודרים כרונולוגית, על אף שההצדקה הרציונלית לכך חלשה. תמיד חשבתי שלעיתונים יש אוצר ענק של ארכיון שמכיל המון תכנים, שחלקם נותר רלוונטי לחלוטין ויש לו ערך מסחרי. היום בעידן האינטרנט הם באמת משתמשים בו, כי ניתן להגיע לאתרים שלהם ולפרסומות שלהם גם על ידי הגעה דרך גוגל לכתבות ישנות.
אני לא מציע לאדם להסיק מסקנות רק על סמך חוג מכריו כמובן. אבל זו גם אינדיקציה ראשונית. בחוג מכריי עוד לא הצלחתי למצוא אף אחד שעיסוקיו קשורים לריצויה של שרי אריסון ודומיה. אבל אני פתוח לשמוע מכל משתתף אחר בדיון שהחוויה שלו שונה.
הקושי שמוצב בפני רופאים עולים מארצות המערב באמת נראה אבסורדי על פניו. עם זאת הייתה התקדמות בנושא עם ההכרה בבחינה האמריקנית:
http://www.health.gov.il/SUBJECTS/MEDICALANDHEALTHPROFESSIONS/GENERALMEDICINE/Pages/USMLE.aspx
אהבתיאהבתי
צריך גם להגיד הצד השני של המטבע. לפעמים רואים רופאים שאינם בוגרי הארץ ומרגישים טוב מאוד שהם לא בטופ של התחום, עד כדי בעיה אמיתית וחוסר אמון בהם.
http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1908823
אהבתיאהבתי
לקמיליה , אני מאד שמח שיש בנינו שוני באישיות / בתפיסת עולם. זה מה שעושה את החיים למעניינים. חייב לציין שלא ברור לי גם בקריאות השניה והשלישית כיצד הצלחת להשוות(מבלי לבצע קפיצה לוגית קוונטית) את האסכולה הסקפטית (שבסך יכולה להמליץ על גישה.. משום שהוודאות לא ניתנת להשגה) לאיסלם (המכניע ).
אני יכול לדמיין לעצמי שאת בטח יושבת לך כרגע ,שמחה ומאושרת , בעד זה ש"תפסת" אותי (כביכול) ב"סתירות פנימיות וחוסר עקביות". אלא מאי ? שאין באמת מה לתפוס משום שאי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים. אני של היום אינו אני של אתמול ולמעשה עמוק בפנים אני בכלל דיסקורדי מאמין(*) בפרינקיפיה דיסקודיה.
https://en.wikipedia.org/wiki/Discordianism
מה שמאפשר לכל ההצהרות שלי להיות :
נכונות במובן מסוים , שקריות במובן מסוים , חסרות משמעות במובן מסוים , נכונות ושקריות במובן מסוים , נכונות וחסרות משמעות במובן מסוים , שקריות וחסרות משמעות במובן מסוים ,ונכונות ושקריות וחסרות משמעות במובן מסוים .
🙂
טוב , וחזרה לנושאים כלכליים , לציניות ,לסתירות פנימיות ולחוסר עקביות.
היום רפרפתי בכתבה בכלכליסט על שקרנית פלוג ממליצה להעלות את גיל העבודה
של הנשים בישראל מ62 ל64. בכתבה נאמר שבמערב אין אפליית מין והנשים פורשות באותו גיל כמו הגברים. נאמר גם ש בדיקת הנתונים בשטח הראתה שיותר קל לנשים בישראל למצוא עבודה בגילאים אלו מנשים יותר צעירות ומגברים בני אותו גיל…. ואני שואל …. איפה הלהט הפמיניסטי לשיווין? מדוע שקטה הארץ?
(*) ולא מאמין
אהבתיאהבתי
לגיא,
לא ביצעתי אפילו קפיצונת.
זו פרשנותי למשפט שהאסכולה הסקפטית ממליצה לכל מי שחפץ בשלוות נפש לקבל את כל מוסכמות הזמן והמקום, כיון שמילא כל הדעות שגויות.
אני מבינה מכך שלו היה לאדם ביטחון מלא שעמדתו נכונה – הוא היה אמור לצאת נגד מוסכמות הזמן והמקום, אפילו אם יאלץ לשלם על כך בשלוותו.
אך כיון שהאסכולה מנסה לשכנע את האנשים שהם יוכלים להיות בטוחים רק בקטנותם ובאפסותם, ובכך שכל דעותיהם מוטעות, מומלץ להם להרכין את ראשם בפני דעת הרוב. לקבל בהכנעה את כל מוסכמות הזמן והמקום.
הקטנה של האדם, של בטחונו בכושר השיפוט שלו, והדרישה שיכירבאפסותו ובנחיתותו, מאפיינת בעיני דתות.
ובעיקר את האיסלם המצווה לקוד עמוק כל כך עד שהראש נוגע באדמה מספר פעמים כל יום.
היהדות הביאה לפחות כמה מודלים של אנשים שהתווכחו עם אלוהים והתריסו נגדו.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
לאחר ששלחתי את התגובה, חשבתי על סיבה די רציונלית, או על תירוץ המצלצל כסביר, לרתיעתי מפוסטים ישנים. העדר אופציה להיכנס לדיאלוג עם כותב הפוסט ועםמגיבים אחרים.
היתרון היחסי של קריאת פוסטים באינטרנט, על כל המהדורות המודפסות של עיתונים וספרים, הוא האפשרות להתדיין. להעלות הסתייגויות. לשאול שאלותאו לענות עליהן ועוד. פוסט ישן מעביר את התחושה שלטוב או לרע הדיון כבר נסגר.
אגב, אני מכירה מישהו שעובד כעו'ד במשרד המתמחה בנושאי מיסוי בינ'ל של האלפיון העליון. (ההבחנה בינם כאנשים פרטיים לבין עסקיהם היא די מפוקפקת. נושא לפרשנות משפטית המושפעת גם משיקולי מיסוי, חוזי ממון ועוד ),
דרך מכר זה יצא לי להכיר, בארוחות ערב ובוצרים בברכה, עוד כמה מחבריו לעבודה. אז לשיקולך – כמה אנשים לספור?
אהבתיאהבתי
ההבחנה בין עסקים לאנשים פרטיים היא חשובה. השאלה היא האם מכרייך היו עדיין מועסקים אם העסק היה מתנהל למשל כקואופרטיב של עובדיו שעדיין היו רוצים לחסוך במסיהם כקולקטיב. אם כן, זה לא קשור לעשירים מופלגים דווקא.
תמני באותו קריטריון שבו את מונה מכרים אחרים שאינם בשירות האלפיון ויצא לך לאכול איתם.
אהבתיאהבתי
בסדר גמור אבל מומלץ לזכור שכל פרשנות היא הימור.
הפרשנות שלך של המציאות היא
א.) מאבק עם המציאות כך שאו שאדם מוכנע
או שהוא מתווכח , מתריס נגד ,מכריע, מכניע וכו' וכו'.
ב.) כאילו כל פילוסופיה מנסה ל'שכנע' , לגרום לאנשים להיות 'בטוחים' וכו' וכו'.
יש כאלו שישלחו את התלמיד לגמרי לכיוון המנוגד , בחזקת
A fool who persists in his folly becomes wise
ואם לא , אז לא … אין בהילות.. ואם אף פעם לא אז לא.
הפירוש שלי הוא שאפשר לשחות עם הזרם ולנצל את כוחו על מנת להגיע
לנקודה שרוצים. אני מחליט עלי. מתי לרדת מתי לעלות והוא לא 'מכניע'…
אני מפעיל שיקול דעת ומסתמך על עצמי.
כשאדם נגד עניין או בעד עניין
הוא למעשה לא מתעלה עליו כך הוא עלול להישאר תקוע בו ולא לעבור דרכו.
כמובן שאם חפץ להישאר בתוך העניין זו זכותו המלאה ובעצם הבעיה במילה 'תקוע'
היא שהיא שיפוטית וזו לא הכוונה אלא שהשפה בנויה כך.
בכל מקרה , אני לא משתמש בגישה זו תמיד אבל ממליץ להחזיק אותה על המדף
או בארגז הכלים.
המחשבה שהפרשנות שלנו למציאות היא העולם עצמו ו\או כמעט העולם עצמו
נקראת ריאליזם נאיבי. ב2500 השנים האחרונות פילוסופים מאז בודהה ואפלטון
הפריכו אותו.
אהבתיאהבתי
לגיא,
אותך אף אחד לא יכול לתפוס בסתירה.
עורך חלקלק ממי הנהר שלתוכו וממנו אתה כל הזמן קופץ, ואי אפשר לאחוז בך. אם האני של היום לא מתיימר אפילו להיות זהה לאני של אתמול – מתבטלת אפילו המשמעות למושג של חוסר עקביות.
אני מרימה ידים 😊
בנושא גיל היציאה לפנסיה של נשים – אני לגמרי אתך.
ארגוני הנשים, ושאר תומכי הסוציאליזם בארץ, טוענים שהם מייטיבים עם נשים, כאשר הם דואגים להן לאפליה מתקנת, לפרישה מוקדת מהעבודה.
אחרת, עוד עלולים לחשוב שבעצם לא צריך אותם.
התוצאה של ה'אפליה המתקנת' היא שהמוני נשים מעבירות את שנות הפנסיה המאוד ארוכות שלהן בעוני מחפיר, כיון שלא הספיקו לצבור מספיק שנות וותק.
התירוץ שלהם הוא קיום מיעוט קטן של נשים, המועסקות בעבודות שוחקות, הדורשות מאמץ פיזי, כגון מטפלות במעונות ילדים.
תרוץ עלוב לדעתי, כיון שניתן להחריג רק אותן. בדיוק כפי שמחריגים שופטות, שמאפשרים להן לפרוש מהעבודה בגיל 70. בדיוק כמו עמיתיהם הגברים.
ניתן גם לעבור למודל בו גיל היציאה לפנסייה נקבע עפ'י המקצוע ו/או עמידה במבדקי כשירות, ללא כל תלות במגדר.
הגיוני בעיני שטייסים, נהגי אוטובוסים ומטפלות במעונות ילדים – יפרשו לפנסיה בגיל צעיר יותר מהפקידים ומהפקידות שבמחלקת הארנונה של העירייה ומשופטים / שופטות.
אהבתיאהבתי
לייק. גם לגבי יציאת הנשים לפנסיה.
חוצמזה , אני הנהר … ,המדהרין יאמרו שאין בכלל אני ,והמסטרים בכלל ישתקו.
כל הדיונים הללו הוציאו אותי מהספר של מוסלר.
אז כמה מחשבות בוסריות לפני שאני ממשיך לקרוא….
נניח שממשלת סין תמכור את כל האג"ח הממשלתי האמריקאי שברשותה.
בערך שתיים , שתיים וחצי טריליון דולר.
הבנק המרכזי יעביר ביטים מהחשבון החסכון אצלו לחשבון הצ'קים.
אם הם ירצו זהב תמורתו הם לא יקבלו כי הכסף נוצר בצו ולא תלוי בזהב.
אם יחליטו שהם לא רוצים דולרים אלא יורו הם יקנו יורו שערו יעלה ושער
הדולר ירד מייד. יהיה ביקוש גדול למוצרים אמריקאים מאירופה מסין ומשאיר העולם בגלל הדולר הזול. בגלל הביקושים שיווצרו הממשל האמריקאי יגבה יותר מיסים וגם כנראה שהמחירים יעלו בדולרים אבל יותר לאט. אם הסינים יחליטו שהם רוצים לקנות בשוק האמריקאי דברים הם
ישלמו את מחירי השוק. הביקושים יעלו המחירים יעלו והממשל יגבה יותר מיסים. בעצם חלק מהמיסים יושלם עי הסינים כשיקנו בשוק. אותו דבר
עם החוסכים לפנסיה האמריקאים עצמם. הבנק המרכזי יעביר ביטים מחשבון החסכון לחשבון הצ'קים וכל התהליך מכאן דומה.
מה שחשוב הוא שכזה יקרה בעתיד המשק האמריקאי יהיה אחרי שנים
שהוא ניצל את הפוטנציאל הצמיחה האמיתי שלו בעולם האמיתי ולא דאג
לאיזון ביטים במחשב.
אתם הבנתם את זה?
תרגישו חופשי לתקן..
אהבתיאהבתי
כן, גיא. מסכים לתיאור התהליך.
אהבתיאהבתי
תמיכה מפתיעה בטראמפ
אהבתיאהבתי
או אולי, לא כל כך מפתיעה.
יש דמיון מה באידיאולוגיה הבדלנית / אנטי מהגרים שלהם, וגם בשנאתם לאובמה ולשותפתו.
ההפתעה היא מעצם הבעת התמיכה הפומבית במי שנראה, נכון להיום לפחות, כהולך להפסיד. לא כל כך אופייני לפוליטיקאיים.
אהבתיאהבתי
כמי שעקב כמה שנים אחרי פאראג', נראה לי שלפארג' לא כל כך משנה מה יהיו התוצאות הקרובות. הוא ניהל מאבק במשך עשור וניצח בסוף בקרב בלימה.
התמיכה שלו היא לא בטראמפ וגם לא נשמע ממנו מילה טובה אחת על טראמפ בעצרת התמיכה.
התמיכה שלו היא אי-תמיכה בהילרי קלינטון ובמה שהיא מייצגת. בכך הוא משרת את טראמפ.
הרעיונות שלו קרובים לטראמפ אבל ההפתעה מבחינתי שהוא יצא מבדלנותו הגיאוגרפית ונסע לתמוך בקמפיין פוליטי בארה"ב
אהבתיאהבתי
נשמעה ממנו
אהבתיאהבתי
יש כאן עוד בעיה אחת: העשירים חוסכים חלק מהכסף הזה בתוכניות חיסכון או קונים בו מניות ואג"ח. השאלה היא מה עושה הבנק עם הכסף הנחסך בתוכניות חיסכון? האם הכסף הזה מוזרם חזרה לשוק בתור הלוואות? ומה קורה לכסף שקונים בו אג"ח או מניות? האם מי שמקבל כסף זה לא מחזיר אותו לשוק?
שאלה נוספת (שלא קשורה לעניין הזה) היא האם יש לבנק מגבלה כלשהי על הענקת הלוואות? סיפרו לי שהמגבלה היא יחס הרזרבה אבל גם שמעתי שהבנק יכול להלוות ללא הגבלה (גם אם הוא מחזיק אצלו בפועל רבע אחוז מסך החסכונות שהפקידו בו. במקרה של "ריצה אל הבנק" הבנק המרכזי פשוט ייצור כסף אלקטרוני חדש וילווה לו אותו).
אהבתיאהבתי
היום אנחנו בריבית אפס, מה שאומר שיש יותר מדי חסכונות מהזדמנויות השקעה. בעולם תקין הריבית הייתה צריכה לרדת עוד, אבל בשל קיום המזומן קשה להנהיג ריבית שלילית. כך יוצא שאנשים שמים כסף בבנק ולא קורה איתו שום דבר בפועל. האיזון בין חיסכון להשקעה מופר.
הנקודה השנייה שאתה אומר היא נושא ש-MMT מרבה להתייחס אליו. יחס הרזרבה אינו באמת דבר רציני במציאות בשטח. אבל כן ישנן מגבלות כמו הלימות הון. מנכ"ל בנק אגוד למשל לא יכול לקום יום אחד ולהחליט שהוא נותן אשראי בקנה מידה של בנק פועלים.
אהבתיאהבתי
מה עם השפעה של ריבית שלילית על המלאים?
אם הייתי בעל עסק אולי הייתי מייצר קצת יותר בשל הריבית הריבית השלילית
וחוסר הכדאיות להחזיק במזומן אך משום שהביקושים לתוצר שלי בן כה דרדלה אין ממש תמריץ להעיף את המלאי העודף לשוק אלא להחזיקו.
כך ש החיסכון יעבור מהבנק למלאי ולא קרה הרבה.
נראה לי שעדיף לתמרץ ביקושים.
אהבתיאהבתי
אם הביקוש למלאי עולה, אז מחירו עולה ואז פיניטו לה דפלציה. הבעיה עם כסף היא שהגברת הביקוש לו לא מעלה את מחירו (כי בנקים מחויבים לספק מזומן ללא הגבלה במחיר נקוב) וזה מעוות את כל הכלכלה. אם גוברים הביקושים לדברים שמחירם עולה עקב כך, חוקי הכלכלה שבים להתייצב – יש דברים חדשים שמחירם עולה וגובר התמריץ לייצר אותם.
אהבתיאהבתי
הטענה שיכול להיות שריבית שלילית לא תשפיע ו אולי תהיה אפילו קצת דפלציונית ולא אינפלציוניות. העלויות של [יצור] המלאי יפחתו בשל הריבית השלילית . עדיף יהיה להחזיק מלאי על כסף בבנק ולכן עודף המלאי [ישאר במחסנים]. משום שהריבית השלילית גם אם תהיה לא תהיה משמעותית הציבור יחזיק כסף במזומן ובעצם לא יגדיל ביקושים בגלל
שהוא לא יראה שיש ביקושים.כלומר אם אם לא הגדיל ביקושים בריבית 0.1
למה שיגדיל במינוס 0.1 או מינוס 0.5?
אהבתיאהבתי
אבל גם הציבור ירצה מלאי, לא רק בעל החנות וירצה לשלם עבורו יותר.
אם יש מזומן אין ריבית שלילית עובדת.
אהבתיאהבתי
בעל החנות ישלם פחות משום שתחילה עלויות הייצור שלו ירדו
וגם העלות האלטרנטיבית של אחזקת המלאי תעלה.כלומר עלות החזקת
המלאי תהיה יותר זולה.
אם תהיה ריבית שלילית אז היא יכולה לתמרץ את הציבור להחזיק
מזומן.המלאי של הציבור יהיה המזומן. במצב דיפלציה הציבור חוסך
ביתר והריבית השלילית פוגעת בהכנסה שלו מריבית וזה עלול לא לעודד אותו לצרוך. אומנם אולי תהיה עליה בערך הנכסים שלו (אפקט העושר) אך
אם הוא לא יאמין שהמגמה תשתפר (לאחר תקופת דיפלציה ארוכה מדוע שיאמין כך?) הוא לא יוציא יותר על צריכה.
אהבתיאהבתי
גיא, ראה כאן
http://tinyurl.com/zxhmwhy
אהבתיאהבתי
בזמן שאתם נהנים לכם בויכוחים פולטיים שהסיכוי
לשכנע אחד את השני כנראה אף נמוך יותר מלשכנע כלכלן
אוסטרי להתייחס למציאות האמפירית אני רוצה להחיות קצת
את הפוסט הזה והלהזכיר שלא רק ההתרחשויות בעשור האחרון
הראו שממשלה לא צריכה את רווחי המיסים בשביל להוציא הוצאות
אלא גם שנות מלמחת העולם השניה הראו כך.
הגרעון הממשלתי האמריקאי היה פי חמש מהיום ביחס לתוצר וכרבע מהתוצר שההוצאות
הממשלה הגיעו לכדי מחצית מהתוצר.
אהבתיאהבתי
בשנות המלחמה היה אמנם פיקוח מחירים הדוק כך שהיה מחיר של מחסור ואינפלציה נסתרת שהתבטאה בצנע ובתורים.
אהבתיאהבתי
קמיליה אני חייב לך תשובה אבל לבינתיים חומר קריאה (לאו דווקא לך):
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3053684
אהבתיאהבתי
אז נראה לי שמקום אינפלציה(שהיא מס ) היה מס של תורים (גם מס )
אבל זה רק תומך עוד יותר בזה שממשלה לא צריכה את ההכנסות
ממיסים בשביל הצריכה שלה.
נ.ב. שכחתי לציין שהגעון הכללי היה מאה אחוז מהתוצר ,כמו היום.
בבריטניה של קיינס ,לפני המלחמה היה הגרעון מאה שלושים אחוז מהתוצר.
אהבתיאהבתי
יאיר, קצת מפתיע שדווקא למאמר הזה נתת קישור. יש שם משפט אחד שנכתב על המתנחלים שיישארו במדינה הפלסטינית לכשתקום ומסגיר את עומק הניתוק מהמציאות של כותבו: "אין ספק בלבי כי הפלסטינים ינהגו בהם ביתר נדיבות משאנחנו נוהגים בפלסטינים".
אהבתיאהבתי
מה שמפתיע זה המצב ההזוי של הכת השמאלית המשיחית הזו
שגרמה שגם בארזים נפלה שלכת והם נאלצים לדבר בלשון סגי נהור
,בציניות ובסרקאזם בשביל להדגיש את הנקודה כמה הראשונים
הגדישו את הסאה.
נ.ב. אם יפול לי לידיים מי שכתב את מתקן השגיאות הזה
בטלפון אני אעשה ממנו קציצות.
אהבתיאהבתי
תמריץ , לגבי האינפלציה שרמזת עליה אז אומרים
שבשנות ה80 לאיטליה היתה כלכלה מאוד מוצלחת עם
אינפלציה דו ספרתית וחוב של 100 אחוז תוצר. הבעיה עם
אינפלציה היא פוליטית ולא כלכלית. אנשים לא אוהבים אותה
וזה לגטימי לגמרי אבל זו שאלה פוליטית כמו שממשלת
שומר הלילה היא שאלה פוליטית ולא כלכלית.
אהבתיאהבתי
זה יותר מזה, כל עניין הדפסת הכסף נעשה לא רלוונטי באינפלציה. כי איש כבר לא יתן אמון במטבע. החשיבה נעשית במט"ח והמדינה עוברת למצב של מדינות שלוות במטבע לא להן כמו יוון וספרד.
אהבתיאהבתי
אבל מה קורה אם מציעים אגחים ממשלתיים בריבית נדיבה?
ישראו באותו מטבע והאגחים ינתנו את האינפלציה.
אז האם אתה טוען שיש מספר קסם האינפלציה?
2,4,6,8?
אהבתיאהבתי
הבאתי את הקישור בשביל להדגיש את עומק הניתוק.
מלבד המחשבה המנותקת וההזויה שהפלסטינים יתנהגו במתנחלים יותר יפה משאנו נוהגים בפלסטינים, כל הכתבה מנותקת מיסודה.
לפי הכותב כל השמאל יסודו ועיקרו "ביטול הכיבוש". אם כך (ואני חושב אחרת שלשמאל יש ערכים חשובים בהרבה ותורמים בהרבה) אם ישראל תיסוג מן השטחים הרי שלשמאל כבר לא תהיה שום משמעות בציבוריות הישראלית והוא יכחד.
בדיוק ההיפך מהמסקנה של הכותב שהאלקטורט הישראלי ינוע שמאלה אחרי נסיגה מיו"ש.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהנקודה שעלויות של אבטלה מתמשכת עולות בהרבה על עליות
של אינפלציה [יציבה] ולא מאוצת גם אם גבוהה. כמובן שיש עלויות מטופשות לאינפלציה גבוהה אבל אם המשק משייט בסיביבת אבטלה מינימלית איבוד התוצר זניח והאינפלציה (בצדק) תגרום לתחושות חוסר צדק בציבור(כמובן שיש כאלו שינזקו יותר וכאלו שפחות). אם העם תקוע במצב זה עם פוליטקאים לא מוצלחים
אולי עדיף לו להישאר אפילו באינפלציה לא נמוכה מאשר לבחור בכאלו שינקטו במדיניות צנע קיצונית ויהפוכו את הסייקל.
פלוס, מאמר שפעם הפנת אליו …
http://krugman.blogs.nytimes.com/2013/05/24/the-four-percent-solution/?_r=0
אהבתיאהבתי
אינפלציה גבוהה אבל יציבה היא דבר סביר. הסכנה היא באינפלציה לא יציבה שהולכת ומשתוללת יותר ויותר. כשמדובר באינפלציה של עשרות אחוזים היא תמיד לא יציבה.
אהבתיאהבתי
תמריץ ולכל המעוניין
אומנם אינפלציה דו ספרתית (25 אחוזים)בתחילת העשור שהלכה
והאטה והסתיימה באינפלציה חד ספרתית בסוף העשור(5 אחוזים).
http://www.tradingeconomics.com/italy/inflation-cpi
בקישור למטה (טבלה מספר אחד)
איטליה צמחה באותו עשור יותר מאנגליה,צרפת וגרמניה…
בעצם ניתן לראות שגרמניה השוותה את הצמיחה לאיטליה בדקה ה90
של אותו עשור.(זה כנראה כמו שאמר גארי לינקר באותה שנה:
כדורגל(וכלכלה) משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת)
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Economy_of_Italy
אהבתיאהבתי
הנה דוגמה לשימוש בעושר לשם צריכה אישית חסרת בושה, וכמה זעם זה מוציא מהמגיבים (במידה של צדק):
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4848460,00.html
אהבתיאהבתי
עם תחילת שנת הלימודים קיבלתי הפניה לכתבה על החינוך החדש
http://mida.org.il/2015/12/04/כיצד-מחריב-החינוך-החדש-את-בתי-הספר-שלנו/
הכתבה מעניינת בפני עצמה אך לא זו הסיבה שאני מפנה את הקוראים אליה. מה שיכול לעניין את הקוראים אף יותר היא התגובה של המגיבה הראשונה שאצוטט חלק ממנה( והיא העלתה חיוך גדול ו LOL על פני)
.'…
אני לדוגמא אגדיר כבור ועם הארץ כל מבוגר שאין לו מושג מהי תורת האבולוציה, מהן ההשפעות העגומות של צבירת חובות -הן ברמה אישית והן [ברמת מדינות]…(!!!).'
אני בהחלט מסכים שהגיע זמן ללמד MMT בבתי הספר 🙂 🙂
ושאנשים סוף סוף יבינו שחוב במטבע מקומי אינו נטל על הדורות הבאים.
(
… מודה שמדובר בדאחקה של כלכלנים חנונים
מה שאני להבטיח מניסיון שזה שהיא עדיפה על דאחקות
של מהנדסים חנונים
)
אהבתיאהבתי
לגיא,
הזהירו אותי שכל מה שאעלה לאינטרנט יוכל לשמש, לנצח נצחים, כעדות מפלילה נגדי. 😊
להגנתי אוכל לטעון שאפילו כתבי הקודש של mmt טוענים שיש נסיבות שבהן לחובות של מדינה יש השלכות שליליות.
ובתגובה במידה לא נכנסתי גם לדקויות ולמחלוקות בין מומחי אבולוציה.
מה שהזכיר לי את שירו של אריק איינשטיין "אמרו לו".
על זה שלא הקשיב לכל העצות ולכל האזהרות, ואין לו אפילו מספיק שכל בכדי להצטער על כך😊.
###############################################
אמרו לו
אריק איינשטיין
מילים: פלויצ'יני
לחן: פאולו קונטה
תרגום: עלי מוהר
————————————————————
זהו סיפור עצוב על ילד
אחר כך נער
היום כבר איש
הוא לא שמע קולם של אלה
שהזהירו הוא נשאר אדיש
הוא לא שמע מה שאמרו לו
לכן היום הוא בעסק ביש
אמרו לו שהחיים זה לא משחק
וקונצים פה אין
אמרו לו שהוא מוכרח להיות חזק
כי אוי לו למסכן
אמרו לו שיהיה כבר מעשי
רמזו לו שיתבגר
אז הוא לא למד שום לקח
ואין לו שכל גם להצטער
עוד שהיה כולו רק ילד
בבית הספר העממי
עוד כשתלה בשמי התכלת
מבט עצוב קצת וחולמני
כבר אז עינו הייתה פוזלת
אל חבצלת האדמונית
אמרו לו שיתרכז בלימודים
כי זה החשוב
אמרו לו שמבנות וריקודים
יהיה סוף עצוב
אמרו לו שיהיה כבר מעשי
רמזו לו שיתגבר
אז הוא לא למד שום לקח
אין לו שכל גם להצטער
גם כשהלך לכדורגל
הוא לא חיפש לו רק ניצחון
ובהתלהבות של עגל
ויתר על שקט וביטחון
ועד היום הוא עם הדגל
ועם הצבע הלא נכון
אמרו לו שהחולצה האדומה
זאת לא מציאה
אמרו לו שהוא נכנס פה לצרה
ואין יציאה
אמרו לו שיהיה כבר מעשי
רמזו לו שיתבגר
אז הוא לא למד שום לקח
ואין לו שכל גם להצטער
אהבתיאהבתי
דווקא הבנתי שהיה לך מספיק שכל להסיר את החולצה האדומה אז
אולי עוד חזון MMT למועד…. 😉
לא מדובר ב'כתבי קודש' אלא במפות מכויילות שסיפקו ניבויים מוצלחים
בנתיים כגון אופן המשבר שיהיה בגוש היורו כשהרעיון של האיחוד היה בחיתוליו בתחילת שנות התשעים ושלא תפרוץ עלינו אינפלציה כתוצאה המדפסות כספים.
מלבד זאת סבורתני ,
שלא רק שמעון יכול
שהחלזון מן השפן
והחסכון מן הפזרן.
בברכה.
אהבתיאהבתי
כמובן שהשימוש באמצעים אומנותיים באר-תגובו
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Double_entendre
אך הוא ורק לשם האומנו.
אומנם , יש האומרים שכשהאומנו מדברת על עצמה יותר מדי זה עלול סופה
של האומנות. אלא מאי? לאומנות טובה זה לא צריך להיות איכפת.
אהבתיאהבתי
חזרה לעניין המיסים. כאן יש דברים שכבר הבאתי. יש גם תשובה
לליברטריאנים כיצד ממשלה(כל ממשלה כולל איגוד מושל ליברטריאני) מספקת את צרכיה.
אך בנוסף ממליץ לשים לב ל
We [pretend] to be more civilized we have the monetary system
(A.K.A שקר אציל)
+
Unemployment Is Created By Government And Can Only Be Solved By Government
דוגמה לכיצד התחילה מערכת מס בקולוניות הבריטיות באפריקה.
הממשל הבריטי הציע תחילה עבודה לילידים לבוא לעבוד אצלו. אף אחד לא
רצה תחילה (ולמעשה לא היתה אבטלה- כי מובטל זה רק מי שרוצה לעבוד ולא יכול)אז הממשלה הטילה מס ראש על כל בקתה ומכאן הילידים רצו
את הכסף והמשרות שהממשלה הציעה. מי לא קיבל משרה ורצה היה מובטל.
נ.ב הטענה שצריך בחוץ צבא של מובטלים בשביל לנטר את העובדים היא טענה
משותפת למרקסיסטים ולפרידמנים( 🙂 ) המונטריסיטים.
אהבתיאהבתי
אהה,כאן. שכחתי…..
אהבתיאהבתי
לגיא,
בבית בו גדלתי העבירו מדור לדור סיפורי זוועה על גדודי בריוניים, שגויסו ע'י אלמוגי (ממנהיגי מפא'י) משורות אגודת הפועל.
הם נשלחו לשבור בכוח הזרוע את שביתת הימאים (שהיו ברובם מקיבוצי השומר הצעיר, ולפיכך לתפיסתם, הצדיקים המעונים של הסיפור).
תיאורי ביאליק את פרעות ת'ח ות'ט שנעשו ביהודי אוקראינה כמעט מחווירים ליד תיאורים אלו.
[רק אחרי שנים אח'כ, כשהתחלתי להתעניין בהיסטוריה, התחוור לי שקיימת גם פרשנות חלופית, לפיה תפקידי הגיבורים והמנוולים בסיפור שביתת הימאים מתחלפים. ופרשנות לפיה אין בסיפור הזה ולו צדיק אחד].
השנאה היוקדת למפא'י, ומכאן גם לאגודת הפועל, הייתה חזקה אפילו מהתיעוב והסלידה מהבורגנים הימניים (לתפיסתם) של 'מכבי'.
באופן דומה, תנועת הנוער של הצופים נתפסה כרע במיעוטו בהשוואה לנוער העובד והלומד המשוקץ, שבחולצתם הכחולה שרוך אדום מתועב של מפא'י הדיקטטורית.
לפיכך, לא יכולתי להסיר מעלי את החולצה האדומה של הפועל, אותה מעולם לא הורשתי ללבוש. בפאתי השמאל בו גודלתי – זו חולצתו של הימין הקיצוני 😊
מה שמוכיח שאפילו לחולצה אדומה יש משמעות כפולה.
אהבתיאהבתי
מממ. מעניין. (ומצחיק )
שמח גם שאינך כועסת 🙂
אצלי בבית תמיד הייתי אשם כך שיש לי נטייה כמעט מולדת לחוש אשם ולהתנצל…
(גם אם איני מתכוון 🙂 )
אהבתיאהבתי