ממה הפוליטיקאים חרדים?

כוחם של הפוליטיקאים החרדים הומחש אתמול בהחלטת הממשלה לוותר על לימודי ליבה כתנאי למימון. כך הופכים הילדים החרדים לשבויים של מערכת חינוך שמוודאת שאין להם סיכוי עתידי לפרנסה עצמאית מחוץ לגבולות הקהילה.

איך ייתכן שממשלה אחר ממשלה נוהגת באופן דומה בסוגיה זו על אף שקיים קונצנזוס ציבורי כה רחב בעד הליבה? התשובה ברורה מאליה – לפוליטיקאים החרדים כוח מיקוח עצום בשל נכונותם, לפחות התיאורטית, לחבור לממשלת שמאל ועל כן הם יכולים להשיג גם מהימין את כל  שמבקש לבם. ברור שהשמאל היה נכנע להם והראיה היא ששרת החינוך יולי תמיר נהגה באופן דומה בזמנו. השלטון והשלום מכשירים שרצים. אם כך גם הימין אינו יכול להרשות לעצמו שלא להיענות לדרישותיהם.

כתבתי כמה פעמים בבלוג שסוגיית גיוס החרדים מהווה נקודת משבר כמעט בלתי נמנעת. וממנה החרדים יתקשו לחמוק בדרכים ששימשו אותם עד היום. במידה מסוימת הנבואה הזו כבר התגשמה – החברה החרדית האשכנזית נקרעה לשניים סביב הפשרות שהיה עליה לעשות בעניין ובאופן ברוטאלי. החיילים החרדים החדשים מותקפים וזוכים לקריאות גנאי, אך גם מהווים את ציר השינוי האיטי אך המשמעותי בחברה. צה"ל מסייע להם להשלים את הפערים שמערכת החינוך פתחה.

סוגיית הגיוס לכאורה קשה לאכיפה יותר מאשר לימודי הליבה. מי שרוצה לגייס חרדים צריך לכפות זאת עליהם כאילו בצבא הצאר מדובר. מי שדורש שילמדו ליבה יכול להסתפק בשלילת תקציבים.

אף על פי כן במבנה הפוליטי והמשפטי בישראל סביר שעניין הגיוס יציב קושי רב יותר בפני הפוליטיקאים החרדים מאשר נושא הליבה. הסיבה  לכך היא המעורבות העמוקה של בג"ץ בנושא ודרישתו להגברת השוויון בנטל. השמאל יסכים לכל דרישה חרדית שאינה פגיעה במעמד בג"ץ. פגיעה בבג"ץ היא כמו פגיעה בתהליך המדיני עבור השמאל, ציפור הנפש. לכן החרדים אינם יכולים לבנות על כך שהשמאל ירוקן מתוכן את בג"ץ למענם וישים לאל את דרישותיו בנושא הגיוס לצבא ולפיכך גם מול הימין כושר המיקוח שלהם בעניין הגיוס הוא מוגבל.

מודעות פרסומת

57 תגובות to “ממה הפוליטיקאים חרדים?”

  1. איל Says:

    מישהו יכול להסביר מה מקור ההתנגדות של החרדים ללימודי הליבה?

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אם תשאל את החרדים להסברים רשמיים הם יגידו לך שצריך להתמקד בלימודי תורה. ההסבר הלא רשמי אך האמיתי הוא שכל מכשול נוסף על השתלבותם של הצעירים שלהם בעולם מבטיח את שימור האמונה לדעתם.

    במקומות שבהם החרדים הגיעו למסקנה הפוכה כמו בפניות לקהלים מזרחיים או אנגלו-סקסיים, לא הייתה להם שום בעיה להוסיף לימודי ליבה. תופעת לוואי מעניינת של זה היא שילדים חרדים הגרים במקומות שבהם מוסדות חרדים פונים לקהלים כאלו ולכן צריכים להיות אטקרטיבייים יותר, מקבלים חינוך ברמה גבוהה בהרבה מבחינת ליבה, מאשר ילדים חרדים הגרים בריכוזים חרדיים כמו בני ברק או ירושלים.

    Liked by 1 person

  3. Georgvon1 Says:

    איילת שקד הסבירה ברשת ב' כעת שללא ההסכם הזה החרדים היו סופגים את ההפסד הכלכלי ולא משתפים פעולה. במקום זאת בנט הגיע איתם להידברות והם הסכימו להוסיף מעט לימודי חול לעומת כלום.

    נשמע הגיוני. לא אתפלא אם החרדים קפצו על התירוץ הזה של פשרה לצורך ביטול החלטה שלטונית שתקצץ להם תקציב. כל הם גם שומרים על תקציב, מוכרים לציבור שהם הצילו אותו מגזירה קשה ומקדמים חינוך מוצאם יותר לעולם הריאלי ולא רק לישועה בשמים. אשמח להתייחסות שלך להסבר הזה של שקד.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    לא מכיר פרטים שתואמים להסבר הזה. על מה החרדים ויתרו?

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    בכל אופן השאלה הגדולה היא לימוד האנגלית ואם החרדים לא מכניסים אנגלית, אין ערך לכל פשרה איתם. ואידיש אינה תחליף.

    אהבתי

  6. דניאל Says:

    האמת, שכאן לא צריך להיות מודאג.
    בהיכרותי בצבא עם החרדים הצעירים, הם מבינים, יודעים וגם רוצים להשתלב בחברה בתנאיהם.
    את מי שאנו רואים עם שלטים שכתובים עליהם״ גיוס = שמד״ זה מיעוט, שאולי המנהיגים איתו אבל לא הרוב. מעבר לכך שעקב הבידוד, התנגשות בין העולם החרדי לעולם בחוץ מנפץ לפעמים את כל בסיסי האמונה שלהם – ככל שמישהו היה ממשפחה יותר חרדית, ככה החזרה השאלה הייתה יותר טוטלית.

    אהבתי

  7. Georgvon1 Says:

    http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=1&entity=1172827&page=292
    איילת שקד: שר החינוך מצליח לכלול מקצועות ליבה חשובים במוסדות החרדיים

    אהבתי

  8. קמיליה Says:

    שלש הערות:

    1. הסבר נוסף, לרשמי ולאמיתי, להתנגדות החרדים ללימודי ליבה הוא המחסור במספר מספיק של מורים חרדיים למקצועות אלו.

    האפשרות להכניס לכיתות של בנים חרדיים מורות לאנגלית, ולו גם חרדיות, או מורים גברים מהמגזר החילוני או הדתי לאומי – נפסלת בחלחלה.
    הרעיון לחשוף את ילדיהם לאנשים בעלי השקפות עולם אחרות משלהם מנוגד לאחד ממנגנוני ההגנה הבסיסיים של החרדים מהעולם: הסתגרות. הם יגוננו על ילדיהם מחוויות שיעמידו אותם בניסיון כלשהו.
    אתוס שהוא הופכי לאתוס המהלל פתיחות של העולם החילוני.

    2. קיימת אפשרות, אם כי לא וודאית, שדווקא העדר הכפייה של לימודי ליבה יאיץ את התפשטות לימודי הליבה במגזר החרדי.
    אם תפסק המלחמה הגלויה על הנושא, והוא לא יוצג יותר כאינטרס השטני של החילונים להרוס את העולם החרדי, הורים חרדים יצליחו למצוא כל מיני דרכים פתלתלות לשפר את סיכויי ילדיהם להתפרנס היטב.
    שמעתי על מתנ'ס בשכונה הכוללת גם חרדים, שמציע חוגי ספורט, מוסיקה, וחוגי אנגלית ומחשב לילדים בקבוצות גיל שונות. למרבה הפלא, חוגי אנגלית -מחשב אלו מלאים בבנים חרדיים.
    ההורים אולי לא יכולים להשפיע על תוכנית הלימודים במסגרות הלימוד החרדיות, אך הם יכולים להשפיע על עיסוקי ילדיהם בשעות אחה'צ והערב. סביר שההנהגה החרדית יודעת על כך, אך החליטה להימנע מיציאה למלחמה גם על נושא זה.
    יתכן שזו סנונית ראשונה, ותושיית הורים, הדואגים לעתיד ילדיהם, תמצא גם דרכים נוספות, ובמקומות יישוב נוספים. בסופו של דבר גם ההנהגה החרדית תאלץ להיכנע לרצון הציבור החרדי.

    3. בנוסף לרצון הטבעי של הורים לקדם את ילדיהם, קיים כוח מניע נוסף להרחבת לימודי הליבה במגזר החרדי – השינוי במערכת יחסי הכוחות בין נשים לגברים במגזר.
    כיום, הנשים משכילות יותר מהגברים (למרות שהגברים טוענים שהשכלתן היא רק בתחומי ההבל) ובעלות כושר השתכרות גבוה משלהם. מצב שאינו נוח, וזאת בלשון המעטה, לגברים בחברות מסורתיות.
    זהו גם מצב שאינו בר קיימא לטווח ארוך.
    אם ימשיכו את המצב הקיים – הנשים יתבעו הכנסת שיפורים משמעותים במעמדן בתוך המגזר. תביעה לייצוג פוליטי לנשים חרדיות היא רק תחילת הדרך.
    אם ינסו להחזיר את הנשים למטבח ולחדר ילדים – הגברים החרדיים יאלצו לחזור לפרנס את משפחותיהם בכוחות עצמם. מה ששוב יכריח אותם להשקיע יותר בלימודי מקצוע.

    Liked by 1 person

  9. תמריץ Says:

    לגבי 3, החרדים באמת מאמינים שהתורה היא העיקר ולכן ביכולתה לתת הסטטוס הגבוה ביותר ללומדיה הגברים.

    אהבתי

  10. קמיליה Says:

    ובמקביל לכבוד העילאי למעמד התורה, הם גם נאלצים לכרכר סביב הגבירים, הנדבנים, בעלי הבתים והתורמים.
    הנשים בעולם החרדי הולכות ונהפכות למעמד בעלות המאה, שהן גם בעלות הדעה. שינוי מערכתי שהם לא צפו אותו.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    לדעתי נשים מטבען פחות מרדניות ולכן עליית ערכן בחברה טובה למערכת ומשרתת את צרכיה.

    אהבתי

  12. Orihippo Says:

    בשביל מה צריך למודי ליבה? כל מה שאנחנו לומדים בעממי ותיכון אפשר להשלים באופן עצמאי תוך שנה שנתיים. בבית ספר מלמדים ללמוד ואין ספק הדתיים עושים עבודה טובה יותר

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    אורי, אני נוטה להסכים איתך לגבי חלק מהדברים. לא כל כך לגבי אנגלית. מי שלא סופג אנגלית מילדות יתקשה מאוד להשלים את הפער בזמן סביר.

    אהבתי

  14. שימי חש Says:

    משהו טוב קורה בערים החרדיות
    אלעד היא אולי עיר חרדית טיפוסית מבחינת הרכב האוכלוסייה וצפיפות המגורים, אך היא מתגאה בשיעורי תעסוקה של 86% בקרב נשים ו-64% בקרב גברים ■ ראש העיר, ישראל פרוש: "התושבים רוצים לחיות בעיר מודרנית עם איכות חיים גבוהה"

    http://www.haaretz.co.il/whtzMobileSite/tmr/1.3016918

    אהבתי

  15. קמיליה Says:

    א. קשר בין מגדר לבין מרדנות

    לתמריץ – אשמח מאוד אם תרחיב.
    הנושא מעניין אותי, אך דבריך עלומים ולא מובנים לי.

    נניח שהטענה שנשים פחות מרדניות מגברים – נכונה.
    נניח גם שהטענה שהגורם לכך הוא טבעי / בילוגי / גנטי / הורמונלי – נכונה.

    איך מגיעים מכאן לקביעה שהנהגת המגזר החרדי למעשה מעוניינת בחיזוק מעמדן היחסי של נשים / בהחלשת מעמדם היחסי של גברים?

    אני מכירה שלוש טקטיקות שבהן הנהגות 'טיפלו' באלמנטים אופוזיציונריים / מרדניים / מאיימים בתוכן:
    1. העסקתם במלחמות ובמאבקים אינסופיים, כך שלא יוותרו להם זמן ואנרגיה למחות נגד ההנהגה ולנסות להחליפה. הן מלחמות בבית והן מלחמות עם גורמי חוץ.
    2. רדיפה שלהם, הוצאתם להורג, כליאתם, סתימת פיותיהם, הכפשתם בציבור ודה לגיטימציה שלהם.
    3. שיחודם באמצעות ממון, משרות רמות ותארים מכובדים. ניתן גם לשלחם למלא תפקיד רם מעלה בחציו השני של העולם.

    לא ברור לי כיצד חיזוק מעמד הנשים בתוך המשפחה החרדית, ואולי אפילו בתוך החברה החרדית, יכול "לטפל" בנטייתם הטבעית של לפחות חלק מהגברים החרדיים למרוד בגורמי הסמכות.

    לא ברור לי גם כיצד הנהגה המורכבת ממאה אחוז גברים מבוגרים ושמרניים + שאינה מוכנה לאפשר לנשים ללמוד את הדברים החשובים והקדושים ביותר + שאינה מוכנה לאפשר לנשים נראות כלשהי בספרה הציבורית כולל כמובן ייצוג פוליטי ותקשורתי – דווקא תתמוך בחיזוק נשים בכדי להתמודד עם מרדנות הגברים בתוכה.
    מה אינני מבינה?

    ב. חשיבות לימודי ליבה

    במסגרות הקדם אקדמיות המיוחדות שפתחו עבור המגזר החרדי – כמחצית מהגברים וכשליש מהנשים אינם מצליחים להגיע אפילו לרמה המינימלית הנדרשת ונושרים / מונשרים.

    אחוזי נשירה מאוד עצובים, המכניסים לפרופורציות את הטענה שלימודי גמרא מכשירים את האדם להצטיין גם בתחומי לימוד אחרים.

    אפילו אלו שלא הרימו ידיים, מאוד מוגבלים בתחומי העיסוק העתידיים שלהם.
    קל יחסית ללמוד מאפס ראיית חשבון ועריכת דין, אבל מקצוע כמו רפואה, הנשען על תחומי ידע רבים, חסום לחלוטין לפני בוגרי מסגרות הלימוד החרדיות בישראל. וולמרבית האירוניה, רפואה היא מקצוע שבעבר נתפס כ"מקצוע יהודי".

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    קמיליה, אתגרת אותי בעניין הנשים החרדיות. אחשוב על זה עוד ואולי אפרסם פוסט.

    אהבתי

  17. Orihippo Says:

    ערכתי לאחרונה בתאריך 26.07.16 בשעה 18:48 בברכה, לוגי

    "את כל 12 שנות הלימוד שלכם – אנחנו משלימים בחצי שנה מכינה"
    מאת מירב ארלוזורוב
    דור חדש של חרדים מופיע כיום בישראל: עובדים, משכילים – ומתנגדים בתוקף לכפייה של לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים "לא נוותר על לימודי הקודש, זה סדין אדום"
    איתן אחיטוב הוא יועץ פיננסי חרדי שקורא את TheMarker ומעורה היטב בשוק ההון הישראלי. אחיטוב ביקש להאיר את עינינו לגבי סוג אחר של חרדים שחיים בישראל: חרדים משכילים ועובדים שמתנגדים בתוקף לכפיית לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית.
    נפגשנו עם אחיטוב ועם כעשרה מחבריו, חרדים מהזרם של חב"ד שמתגוררים בלוד. כל העשרה מאתגרים את תפישת העולם החילונית בנוגע למרכזיות של לימודי הליבה במערכת החינוך כתנאי להשתלבות מאוחרת יותר בשוק העבודה. זאת, מאחר שכל העשרה הם בוגרי מערכת החינוךם החרדית לבנים במירעה: זה אומר שהם למדו מתמטיקה עד כיתה ד', לא למדו אנגלית כלל, וכמובן שלא טרחו לעסוק בלימודי חול כלליים יותר. כל שנות הלימודים שלהם בתלמוד התורה (בית ספר יסודי לבנים) או בישיבה הקטנה (תיכון לבנים) הוקדשו אך ורק ללימודי קודש. חלקם מעידים על עצמם שהגיעו לגיל 20, בלי שידעו כלל לזהות את האלף־בית הלועזי.

    על אף זאת, כולם עובדים כיום, ובמקצועות טובים יחסית. חלקם רואי חשבון, חלקם בעלי רישיון ייעוץ פיננסי, מרביתם עוסקים בבדיקות תוכנה או פיתוח תוכנה. אחד מהם הוא אפילו בוגר הנדסה בטכניון.

    "לא ידעתי לקרוא אנגלית עד גיל 20", מספר שלומי מעטוף. "למדתי לבד לדבר אנגלית במסגרת השליחות של חב"ד בחו"ל, ואז התחתנתי והחלטתי לנסות להשלים בגרויות. הצלחתי להשלים את הבגרות במתמטיקה, אבל החלטתי לוותר על ההמשך ובמקום זאת לקחתי קורס מקצועי של טכנאי מחשבים ובהמשך התגייסתי לצבא, שם עסקתי ברשתות מחשב. עיסוק זה כבר פתח לי את הדלת לעבודה במל"מ מערכות. כיום אני משלים תואר במדעי המחשב, אחרי שהשלמתי שנה של מכינה במכון לב (מכון אקדמי המכוון לאוכלוסייה החרדית)".

    "50% מצעירי חב"ד מתגייסים לצבא"

    מעטוף אינו חריג. אוריה קדוש, למשל, השלים את בחינות הבגרות בפיסיקה, מתמטיקה ואנגלית ברמת 5 יחידות לימוד דרך מכון לב, שם השלים גם פסיכומטרי, וכיום הוא מסיים תואר בראיית חשבון במכללה האקדמית אונו, שגם לה יש מסלול אקדמי שמותאם לחרדים.

    מנחם פלג השלים הסמכה לרבנות ויצא לשליחות מטעם חב"ד בחו"ל, שלאחריה התקבל למכינה של הטכניון — מכינה שמשולבת בדמי קיום. הוא סיים הנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

    אריה קדוש, המבוגר שבחבורה, הוא בעל שני משרדים לראיית חשבון בלוד ובירושלים. את כל הידע שלו הוא רכש לבד, לרבות לימודי ראיית חשבון שלא במסלול אקדמי. הוא ניגש לבחינות של לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין, ולשכת יועצי המס בעצמו, ועבר את כל הבחינות בהצלחה.

    החבורה מתפלגת לפי גיל באופן מובהק. כל המבוגרים עשו את המסלול המתבקש בחב"ד של תלמוד תורה, ישיבה קטנה, הסמכה לרבנות, שליחות בחו"ל — ולאחר מכן פנו לשוק העבודה. המסלול של הצעירים יותר משלב כבר באופן טבעי גם גיוס לצבא. "50% מהצעירים בחב"ד כבר מתגייסים לצבא", הם אומרים, ומדגישים את החשיבות של השירות בצבא כשלב בהכשרה של גברים חרדים, וכרקע להשתלבות שלהם בשוק העבודה.

    "אם לא תקלקלו", הם אומרים, ומכוונים את דבריהם לקהל החילוני, "מרבית הגברים החרדים ישתלבו בקרוב בשוק העבודה ואף ישרתו בצבא. זה המצב כיום בחב"ד, ומבחינה היסטורית, חב"ד היא הנחשון שלפני המחנה החרדי. באופן מסורתי אנחנו מקדימים את שאר החברה החרדית בעשור או שניים, כך שזה צפוי לקרות".

    האזהרה "אל תקלקלו" מכוונת כמובן למסר העיקרי בפגישה עמנו: המסר שלפיו אסור לכפות לימודי ליבה על מערכת החינוך החרדית, וכי כפייה כזו תהיה טעות היסטורית. במלים פשוטות, הטיעון העיקרי של החבורה הוא "עזבו אתכם משטויות של לימודי ליבה. את כל מה שאתם לומדים ב–12 שנות לימוד, אנחנו מצליחים להשלים בחצי שנה של מכינה".

    "שהילדים ימשיכו במסלול תלמוד תורה"

    אכן, כל המשתתפים בפגישה נזקקו לגישור של מכינה כזו או אחרת. רובם למדו במוסדות שהוקמו במימון של המדינה, ונועדו לסייע לחרדים להשלים בגיל מבוגר את ההשכלה שהחסירו בגיל צעיר. מוסדות כמו מכון לב, מכללת סלע (לימודי מחשבים והיי־טק) או המכינה האקדמית של קרית אונו, מכשירים מדי שנה אלפי גברים חרדים, ומאפשרים להם לרכוש מקצוע ללא תואר אקדמי, או אפילו להשלים את החסר כדי להתקבל ללימודים אקדמיים. המסר של העשרה הוא שהשלמת סוג זה של השכלה בגיל מבוגר היא מהלך מושכל ומוצלח של המדינה, והיא מאפשרת לגברים חרדים להשלים את שחסר להם כדי להשתלב היטב בשוק העבודה. כל העשרה רואים בעצמם המחשה חיה להצלחה הזו.

    "בעיקרון לא צריך ללמוד דבר פרט לקצת חשבון ואנגלית", הם אומרים. "זה מיותר להקדיש 12 שנה ללימודי ליבה, שאותם אנחנו יכולים להשלים במכינה תוך שלושה חודשים עד שנה. נכון שיש קושי מסוים בהשלמת השכלה, אבל זה בר השגה — כולנו עשינו את זה".

    ללא יוצא מן הכלל כל העשרה מדגישים את החשיבות העקרונית של לימודי הקודש, ומבהירים כי אין סיכוי שיסכימו לוותר על המרכזיות של לימודי הקודש במערכת החינוך של ילדיהם. "הרצון שלנו הוא קודם כל שהילדים שלנו ימשיכו את המסלול של תלמוד תורה", הם אומרים, ועל אף שהם מודעים לכך שזה אומר שגם הילדים שלהם — בדומה להם — יצאו ממערכת החינוך בגיל 20 בלי ידיעת מתמטיקה או אנגלית, הם לא רואים בכך מכשלה. "הדבר החשוב ביותר הוא האופן שבו החרדים לומדים ללמוד. תהליך זה מאפשר לבוגרים של מערכת החינוך החרדית להצליח בחיים גם בלי לימודים פורמליים", הם אומרים, ומלינים על חוסר הגמישות המחשבתית החילונית שלא מכירה בכך.

    "למה בוגר אמנות יכול להתקבל לעבודה בממשלה, ואילו בוגר ישיבה לא?", הם מתריסים. לטענתם, הקושי להשתלבות שלהם בשוק העבודה אינו חסך בלימודי ליבה, כי אם קשיים שמעמידים בדרכם החילונים, כמו דרישות סף לקבלה לתפקידים בדמות תעודת בגרות מלאה או תואר אקדמי.

    "אל תתערבו לנו", הם אומרים, "כפיית לימודי ליבה זה סדין אדום ומיותר. אם תיתנו לכוחות השוק לעשות את שלהם, תגלו שתוך שני עשורים מרבית הגברים

    theMarker

    אהבתי

  18. . Says:

    http://mida.org.il/2016/07/26/%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%A0%D7%95/#comment-37420

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    מאמר יפה הוא המאמר ממידה.

    אהבתי

  20. קמיליה Says:

    הטענה החרדית ש"את כל 12 שנו הלימוד שלכם אנחנו משלימים בחצי שנה של מכינה" רק מעידה על עומק הבורות שלהם, אפילו לאחר מספר שנות לימודים ועבודה.
    ניתן להתווכח האם חשוב יותר ללמד מדוע חרבו בתי המקדש או מדוע פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית, טקסטים יהודיים או טקסטים של התרבות העולמית, או תערובת כלשהי שלהם.
    אך נדמה לי שרוב החרדים אפילו אינם קולטים עד כמה אינם יודעים.

    ברור שאת עומק הבורות החרדית בהיסטוריה, הן כללית והן יהודית, לא ניתן לסגור בחצי שנה של מכינה. כנ'ל גם לא את הפערים בגיאוגרפיה, בביולוגיה ובמדעים, בספרות ותרבות ועוד ועוד ועוד. פערים שידרשו שנים בכדי לגשר עליהם.

    בעיני, מקומם אפילו יותר שחילוניים, לא ריקניים כלל, כמו מירב ארלוזורוב, מקבלים בשתיקה טענה זו על ריקנותם לכאורה.
    כאילו כל הידע והתובנות שצברו במהלך 18 שנות חייהם הראשונות, ממלאים בקושי חצי שנת לימודים מרוכזים.

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    האמת היא שרוב בני האדם לא יודעים כלום על שום דבר, אפילו האינטליגנטיים שבהם, אבל הבורות החרדית רבה במיוחד וגם אינם חשופים לסרטים ולסדרות היסטוריים שהיו תורמים מעט.

    אהבתי

  22. Orihippo Says:

    מעניין אבל את קמיליה סובלת בדיוק מאותה בורות שהם סובלים ומאשימה אותם באותן האשמות. קצת מזכיר לי את הכתבה שהיתה היום על העירקי שאבא שלו השמיץ את האשכנזים השצנים שחושבים שהתרבות המערבית שלהם עולה על של הספרדים וכשהבן ענה: אבל אתה מדבר ככה על הכושים, האבא נעלב: אתה משווה אותי לכושים?
    את קמיליה גרה בבועה שנקראת ישראל ומחווה דעה על אמריקאים שאת לא מכירה ועל דתיים שאת לא מכירה. יש משהו בעל ערך שאת למדת ב 18 שנות חייך הראשונות שכל דתי שרכש 12 שנות השכלה שמבוססת על הגיון שלא הצלחת לרכוש גם ב 40 שנות חייך, לא יוכל לכסות בסוף שבוע? בעל ערך אמרתי לא זיוני שכל. איזה תובנות? מה תובנות? זה הג'וקר? תובנות, יושרה, כל המילים שיפי נפש זורקים כשאין להם עובדות? את חושבת שכשהדתי פוגש את החילוני אז הוא שואל אותו: נו אז מה אתה אומר על מלחמת האזרחים באמריקה? כמובן שאם הדתי יש לו חור בהשכלה מודרנית והוא לא יודע מה זה פוקימון אז יאה לעשות לו שימינג.
    דבריך עלומים.. עכשיו כל הלילה אחלום על ביצה עלומה הדבר הנוזלי הצהוב המגעיל הזה שצריך להיות האווטר שלך

    אהבתי

  23. קמיליה Says:

    המאמר במידה אכן כתוב בצורה מעניינת, אבל, הוא מציג תפיסה די פשטנית, של בחירה בין שתי עסקאות חבילה.
    כאילו עלינו לבחור בין תרבות המערב המשגשגת לבין תרבות המזרח הכושלת, בלי שום יכולת לבחור מה לאמץ מכל תרבות ומה לזנוח.
    בתנאי משחק אלו, בלי קשר למקום הלידה של סבינו וסבותנו, אך מובן שנבחר לאמץ את התרבות המערבית. אך לטעמי יש לנו עוד אפשרויות משחק, ואפשרויות ליצור סינטזות מורכבות יותר.

    מאמר שווה קריאה של קלמן ליבסקינד, המציג תפיסה מורכבת יותר של מאבק בין נרטיביים תרבותיים. בין עמדת השמאל הליברלי המוצג ע'י חיל החינוך בצה'ל לבין עמדת ראש המכינה הצבאית – דתית – חרדלית בעלי. למעשה, אפשר לקרוא בכתבה שלו גם את המאבק התרבותי המתנהל כיום בתוך המגזר הדתי לאומי עצמו.
    לתפיסתי, יש קשר מסוים בין שתי הכתבות.

    http://m.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-550526

    ———————————————————————————–

    לתמריץ,

    אם תבקש להחמיר – כל בני האדם לא יודעים כלום על שום דבר.
    אבל, אם תסכים להקל – עלינו לדבר על רמות של בורות.

    ובמפגשים המועטים שהיו לי עם חרדים, הם הצליחו להדהים אותי.
    לדוגמא, בקביעה שרצוי שלא תהיה צמחיה סביב הבית, כי היתושים גדלים בצמחיה. כשהבעתי פליאה, הסבירו לי שהרמב'ם קבע שמקור הכינים הוא בזעה ובלכלוך. מכאן, ניתן להסיק שמקור היתושים בצמחיה.

    אהבתי

  24. ד Says:

    כתבה מעניינת מאוד לטעמי על נושא שדיסקסנו עליו – אי השוויון בראי ההיסטוריה
    http://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3694133

    אהבתי

  25. קמיליה Says:

    הכתבה שהביא ד' מכלכליסט אכן מאוד מעניינת.

    התגובה הראשונית לכתבה היא המסקנה שאי השוויון אינו באמת חשוב. עדיפה היציבות ורמת החיים של העניים – יהיה אשר יהיה עושרו של האלפיון העליון. גם הניבוי שרמת אי השוויון בסוריה עיראק וסומליה עתידה להצטמצם משמעותית – אינה מפתה כלל לרדוף אחרי צמצום אי השוויון גם בארצנו.

    אבל, היא גם מעוררת תהיות האם העבר, של אי שוויון הולך וגדל, אכן יחזור על עצמו. קל לחשוב על גורמים שימנעו מההיסטוריה לחזור על עצמה. לדוגמא:
    -חלק מהשיוויוניות שנוצרה במערב אחרי מלחמות העולם נבעה מהחשש מהתפשטות הקומוניזם. לא היה צורך במהפכה, היה מספיק חשש ממהפכה. חשש שיכול לחזור על עצמו, ולו כאיום לעליית גורמים "אנטי ממסדיים" כמו סנדרס וטראמפ, בבחירות דמוקרטיות.
    – יתכן והמגמה של צמצום הילודה בעולם המפותח תשפיע על הכלכלה בדומה למגפה, הפוגעת בעיקר בתינוקות ובפעוטות. מעין פרש אפוקליפסה מזן הומני. ברור שהשפעה זו, על הצטמצמות אי השוויון העתידי, תגבר אם מסיבה כלשהי הגירה המונית מארצות מרובות ילודה לא תתפס כאופציה אטרקטיבית.
    -חלק מגל המחאות החברתיות בעולם קשור לתקשורת ההמונים ולשקיפות. עניי העולם בעבר לא היו חשופים למידע על חלוקת העושר בארצם, ועל הנתח של העשירון העליון בו. יותר מכך, לא היו להם ציפיות מודרניות לקבל נתח "הוגן" לטעמם מהעוגה. עניי המאה העשרים שונים מהותית מעניי ימי הביניים והעולם העתיק, בהשכלתם, במידע שלהם ובציפיותיהם.

    אהבתי

  26. גיא Says:

    אכן שאפו לד' על הכתבה.
    כאן ניתן לראות כיצד נראה האי-שוויון פעם(המשפט אחרון) וכיצד המצב השתפר.
    ניתן לראות גם על כיצד עובדת רגולציה וכיצד פקידים ממשים אותה.

    וגם כמובן קצת פרודיה על משחקי הכס לצומת לב חלק מהקוראים ( אפרופו
    Not Dead Yet , Mostly deed etc…)

    בברכה

    אהבתי

  27. יאיר Says:

    בעניין אחר:
    http://m.nrg.co.il/online/1/ART2/793/987.html
    אני מקשר לכתבה הזאת לא בשביל לטעון לנכונותה (אישית אני מסכים עם כל דברי האלוף ביטון), אלא כיוון שביטון מצליח לכרוך יחד את כל הנושאים הבוערים יחדיו.
    קריאה בין שורות דבריו היא שקיים קו המפריד בין ימין ושמאל. משמאלו מי שרוצה מדינה פלסטינית, רוצה בהענשתו של אלאור עזריה, קורא לדה לגיטימציה למתנחלים וכדומה.
    מימין הקו הזה נמצאים אלו שמתנגדים להענשתו של אלאור עזריה, שמתנגדים למדינה פלסטינית, שרוצים לחזק את ביטחון גוש דן וכדומה.
    בשוק הדעות החופשי שלנו הדעות הללו כביכול מנותקות זו מזו. אך ביטון בדבריו מציג משנה סדורה המחברת את הנושאים.

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    קמיליה, מפתיעה אותי הדוגמה שנתת לבורות החרדית. אני התרשמתי שהם יודעים היטב שקביעת הרמב"ם בנושא סותרת את המדע, ורק מתעסקים בתירוצים ליישב זאת.

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    קראתי עכשיו את הקישור של האלוף ביטון ואני לא הצלחתי להסכים לכל דעותיו, רק לרובן. אני לא רואה בבנייה ביו"ש שום צורך, גם אם מסכים שצה"ל צריך להישאר שם עוד שנים.

    אהבתי

  30. יאיר Says:

    להבנתי, מוסרית, החזקת יהודה ושומרון ללא התיישבות היא כיבוש. מי שחושב שיהודים יכולים וצריכים לשבת ביו"ש אז מה הגבלת בניה תיתן?

    אהבתי

  31. קמיליה Says:

    דברי האלוף ביטון, על פרשת אלאור עזריה, נתפסו בעיני כהמשך למחלוקת בין הימין והשמאל על שירי דרוויש בגל'צ.
    דמיון באוטומטיות, לעיתים חסרת המחשבה, של ההתיצבות תחת דגל מחנה הימין או דגל מחנה השמאל.

    בד'כ השמאל הוא הצד המתייפיף, הצבוע ואפילו המתחסד, והימין הוא זה שקורא לדברים בשמם הנכון.
    אך בפרשת אלאור עזריה דווקא הימין הוא הצד הצבוע והמתחסד, והשמאל קורה לדברים בשמם הנכון.

    רוב אנשי הימין חושבים שמאוד רצוי שכל אדם המנסה לרצוח יהודים לא יישאר בחיים, ולא יהפוך לאסיר בטחוני "בר שחרור" נוסף בכלא הישראלי. הם רק מוסיפים שיש להרגו תוך כדי האירוע, ולא לאחר שהמחבל כבר הוכנע והוא שוכב חסר אונים על הקרקע. ההבדל בין הרג מוצדק של אויב במהלך קרב לבין רצח אסור של שבוי. או, בניסוח אחר, מותר לעשות אך אסור להיתפס.
    אני מניחה שבסתר לבם אנשי הימין מניחים שזו גם המחשבה שהניעה את אלאור לירות במחבל, ולא חששו משימוש המחבל הפצוע בסכין או חששו מחגורת נפץ. מכאן, הם אינם שוללים את עצם המעשה אלא רק את העובדה שאלאור היה מטומטם דיו להיתפס.
    כיון שאינם רוצים שמעשה, מטומטם ככל שיהיה, של חייל ייענש בחומרה כרצח, הם מוכנים לעשות את עצמם כמאמינים שירה בו רק כיון שחשש לחייו.
    השמאל, הקורא למעשה רצח, הוא זה שלמעשה קורא לדברים בשמם.
    במקום שהימין ינהל דיון ישיר וגלוי על סוגיות היחס למחבלים, עונש מוות, עסקאות שחרור רוצחים, הקודים האתיים של צה'ל, וידרוש לשנותם – הוא טוען שצמרת צה'ל מפקירה את החיילים הפשוטים.

    אבל, גם השמאל אינו אומר את כל האמת. למעשה, הוא מסתיר את רובה. סביר שגם צמרת צה'ל אינה באמת חומלת על המחבל ואינה מקוננת על גדיעת חייו הצעירים.
    הצמרת הצבאית הנוכחית מאוימת קשות בשל התחושה שהיא מאבדת שליטה על המתרחש במדינה ובצבא.
    קיים מקום לויכוח, לגיטימי לדעתי, האם 'הקוד המוסרי' שלפיו פועל צה'ל, הוא:
    1. עניין צבאי, בו אמורים לעסוק רק בכירי הצבא והאנשים עמם אותם בכירים יבחרו להתייעץ, או
    2. עניין פוליטי – ציבורי – מוסרי – דתי – משפטי, שמעמד קציני צה'ל בתוכו אינו גבוה משל כל מתדיין אחר
    אך סביר שהקצונה הבכירה של צה'ל אינה רוצה לאבד מעוזי כוח ושליטה, ולהוציא את השאלה מתחום הכרעתה הבלעדי.
    לפיכך התגייסותה הכוללת למאמץ להכניס חייל פשוט אחד, ודי מטומטם, לכלא.

    במצב הכוחות הנוכחי, סביר שהימין מעוניין להחליש את כוחה של הצמרת הבטחונית, ולחזק את כוח הרבנים וההמונים.
    אך בחשיבה לטווח ארוך, של עשר / עשרים שנה, מאוד לא ברור האם החלשת הממסד הבטחוני של ישראל לא תפעל בעתיד דווקא לרעת הימין.
    זו עלולה להיות חזרה על הטעות של הצלחת הימין להגיע לשלטון בכנסת ובממשלה, רק לאחר שאלו כבר רוקנו מחלק ניכר מהכוח שהיה להם בזמן שלטון מפא'י.

    נראה שכאשר גם השמאל וגם הימין אינם מעיזים להגיד על מה הם בעצם נלחמים, ההתייצבות האוטומטית למחנות, והעדר חשיבה לאן למעשה רוצים להגיע ואיזה מחירים מוכנים לשלם על כך, היא בשיאה.

    אהבתי

  32. יאיר Says:

    יתכן שאנשי ימין רבים רוצים להרוג כל מחבל פוטנציאלי, אבל זה לא הסיפור במשפט אלאור עזריה. הסיפור כאן הוא להבנתי שהאליטה שמנהלת את הצבא מתנערת מהחפ"ש הקטן בגלל שהוא פוגע בתדמית שהיא מנסה לספר לעצמה ולעולם אודותיה. זה הסיפור כאן. הביטוי שנבחר הוא "התבהמות [החברה הישראלית]".
    מה שביטון טוען, בין השורות, זה שכאשר חברי פלמ"ח חותכים את אשכיו של ערבי זה "אומץ ורעות" אבל כשחפ"ש מרמלה יורה במחבל זה "התבהמות".
    ביטון ישר בכדי להודות שהצבא די פתוח לכולם ושהמוביליות בו די נגישה. המאבק של האליטה הנוכחית נגרמת בגלל שהמוביליות הזאת יוצרת שינוי והאליטה מרגישה שמיקומה מתערער. כאשר מקומה היה מובטח הכל היה מותר (ומעשי דיין, ואנשי שמאל רבים יוכיחו והדברים מתפרסמים לאחרונה חדשות לבקרים) אבל כאשר מקומם מתערער, טיעון ההתבהמות משמש ככלי לשימור האליטה.

    אישית, אני גם חושב שהחייל אשם, אבל הוא הפך לשעיר לעזאזל עבור שימור תדמיתה העצמית של הקצונה הבכירה, ולכך אני לא מוכן.
    גיוס התרומות המהיר להגנתו מוכיח שרבים חושבים כמוני.

    אהבתי

  33. מירון יעקוב Says:

    יאיר עם כל הכבוד ברגע שצה"ל ישנה את את פניו ויהפוך להיות צבא כובש אכזרי כמקובל במזרח התיכון כולנו נפגע אזרחים פשוטים וגם האליטות..עזריה החיל אשר ירה במחבל שרוע על הקרקע פצוע ומנוטרל עשה טעות ופעל בניגוד להוראות מפקדיו אסור לשכוח שמדובר בחייל בצה"ל ועליו להישמע לפקודות בהתאם..נכון ראש הממשלה עודד את חיילי צה"ל ואת האזרחים בכלל לחסל כל מפגע הבא עם סכין שלופה או עם כלי נשק אחר מתוך מטרה להרוג יהודים אבל ראש הממשלה הוא לא רמטכ"ל או מפקד אוגדה או גדוד עזריה חייב היה להישמע להוראות מפקדיו מבחינה זו הוא עשה טעות והפר פקודה..בכל זאת באווירה של טרור פרטני ומפחיד
    הייתי מתחשב בחייל עזריה אבל בעיקרון הוא חייב להיענש ואולי לשבת זמן מסוים במחבוש צבאי ..

    אהבתי

  34. יאיר Says:

    מה זאת אומרת צה"ל ישנה פניו? הבעיה במעשה אלאור עזריה היא שזה צולם ותו לא. מעשיו חמורים פחות מן העבר.
    אכן הוא היה צריך להישפט על ידי מפקדיו ולשבת במחבוש על הפרת פקודות מפקדיו. אבל לא להישפט על הריגה בבית דין קבל עם ועולם.
    האם הפארסה "המשודרת" מבית הדין הייתה מתרחשת אילולי שר הביטחון היה יוצא לתקשורת ומדבר על ניקוי הצבא מהתבהמות?
    מה בדיוק השיג יעלון במה שהוא עשה? האם הוא ניקה את הצבא או שמא הגביר את התקינות הפוליטית על חשבון ביטחוננו?

    אל תחפש בדברי תמיכה או התנגדות פוליטית-מפלגתית במאן דהו. מדובר בעניין מהותי.

    אהבתי

  35. יאיר Says:

    וכמובן שאחרי שההליך המשפטי יצא לדרך אין מנוס מהענשתו של החייל. כי זיכוי יפתח מבול של האשמות מכל העולם.
    אני רק מקווה שהוא יקבל עונש קל.
    האם הריסת חייו של צעיר שקיים חובתו ושירת בצה"ל הייתה שווה את הרגשת הרוממות שחוו אבירי המצפון בעת פרסום הגינוי של שר הביטחון?
    האם המטריקס של התקינות הפוליטית אינו כולא אותנו?

    אהבתי

  36. מירון יעקוב Says:

    אני אישית בז לתגובת העולם מכל הגוונים זה המערבי מלא צביעות ורוע במיוחד כלפי היהודים וכמובן העולם הערבי אשר בחלקו נותר יריב רצחני נגדנו ועכשיו גם נגד אחרים..התבהמות של צבא הגנה לישראל בחלק מהיחידות הדבר הזה כבר קיים ואילו ברוב רובו של של החיל הקרבי זה קיים רק בשוליים.. שר הביטחון פעל נכון עורר וויכוח ענייני על אופיו של צה"ל כצבא הגנה לישראל לא בשביל להראות לעולם שאנחנו "ילדים טובים" אלא לילידנו ולדורות הבאים כלל ברזל משתדלים לא לפגוע בלא מעורבים חסרי מגן..צבא אשר שומר על ערכים אנושיים במיוחד צבא יהודי הוא צבא מנצח בכל מצב ובכל תנאי ראינו את זה במלחמת יום כיפור ממצב נואש עברנו למצב של ניצחון אדיר לוחמים נלחמו עד המוות בכל הגזרות ולא בכדי
    הם לחמו כי ככה חינכו אותם במהלך הדורות.. ישראל לנצח נצחים שייכת לעם ישראל כפי שהובטח לנו על ידי בורא עולם ובתנאי שלא נעסוק בעבודה זרה
    צבא שלא ישמור על נורמות וערכים יקרב את עם ישראל חלילה לחורבן בית שלישי..אני כותב לך את כל אלה כיהודי חילוני מעריץ של סטלין ומאמין גדול בחברה יצירתית אשר מעודדת יוזמה מכל סוג פרטנית וקולקטיבית חברה פלורליסטית..

    אהבתי

  37. יאיר Says:

    מהו הויכוח הענייני ששר הביטחון ניסה ליצור?
    אתה יכול להצביע על דבר אחד עקרוני שמצביע על התדרדרות מוסרית בצבא?
    ובבקשה לא משהו שהוא אינו מוסרי אלא שיש בו התדרדרות מוסרית יחסית לעבר.

    אהבתי

  38. קמיליה Says:

    בספרו של אריה אלדד, על ראשי ההממשלה של הימין, הוא מסביר את המשפט "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
    לטענתו, מצביעי הימין נוטים להפחית מחשיבותם של לחצים בינלאומיים. אך כשאדם מגיע לתפקיד ראש ממשלה – הוא כבר לא יכול להמשיך להתעלם מחשיבות גורם זה. הוא נאלץ לנקוט במדיניות שתשביע את רצונן של מדינות אחרות.
    גם אם היא בניגוד מוחלט להבטחותיו לפני הבחירות.

    נדמה לי שגם בפרשת אלאור עזריה, הימין הישראלי מפחית מחשיבות השלכות הפרשה על תדמית החייל הישראלי הרוצח ועל תדמית הפלסטינאי המסכן, קורבן התוקפנות הישראלית.

    בריה'מ הקומוניסטית, המורשת הסטליניסטית ומורשת הק.ג.ב. (בה מחזיק עד היום פוטין) – ייחסו חשיבות אדירה לתעמולה, ללוחמה פסיכולוגית, לדיסאינפורמציה, לבניית תדמיות ולגיוס "אידיוטים שימושיים" שישרתו את מטרותיהם מבלי דעת. הצלחות שלא הגיעו אליהן ללא נכונות נהשקעה אדירה בתחומים אלו.

    זה מעולם לא היה הצד החזק של ישראל.
    נדמה לי שהימין אפילו גרוע בנושא זה מהשמאל. המכסימום שרהמ'ש שמיר הגיע אליו הוא הכרזתו ש"למען ארץ ישראל מותר לשקר". מעט פאתטי בהתחשב במורכבות הבעייה ובגודל המשימה.

    לכן פעם אחר פעם הערבים מובסים צבאית אך זוכים בהצלחות מדיניות מרשימות. מהספר הלבן שאסר על עלייה יהודית לארץ לאחר המרד הערבי ב 36, ועד תנועות ה BDS למיניהן בתקופתנו.

    ברור לי שבעיני הסוביטים, אם לצורך צמצום נזקים תעמולתיים היה צורך להקריב חטיבת חיילים – הם היו עושים זאת ללא כל היסוס.
    יתכן שעלינו "להקריב" את אלאור עזריה [ולנסות לפצותו אח'כ בסתר, מתחת לשולחן, ובטיעוני שווא כגון בריאות לקויה].

    אהבתי

  39. יאיר Says:

    קמיליה, ההשוואה קצת מוזרה בעיני. המשטר הסוביטי שאת מתארת לא חיפש לגיטימיות מהעם. הלגיטימיות שלו נבעה מהאילוזיה שהוא יצר ולכן הוא קרס לבסוף. במדינה פתוחה ותחת עינו הפקוחה של המערב לא ניתן לקיים לאורך זמן הסדרים מתחת השולחן בין הרשויות לבין אזרחים. אולי נקודתית פה ושם אבל לא יותר מזה.
    אם כבר תעמולה, אז אני הייתי נוקט במהלך הפוך. מנצל את גל הטרור הנוכחי ב"שטחים"(של גרמניה צרפת ובלגיה) בכדי להדוף האשמות בינלאומיות על מעשי החייל.

    אהבתי

  40. קמיליה Says:

    ליאיר,

    לצערי, תגובתך מדגימה שאנשי ימין רבים אפילו לא מזהים את מהות המלחמה הנערכת נגד ישראל, את מצבנו בה, ואת האמצעים אותם ישראל אמורה להפעיל בכדי לעצור את שרשרת ההפסדים.

    מטרת מלחמה לעולם אינה להציל חייל בודד כלשהו. מעורר אהדה וחמלה ככל שיהיה. אלאור עזריה הוא פיון שנקלע, בניגוד מוחלט לטובתו, למרכז שדה קרב בין כוחות שהוא אפילו לא מבין אותם. הוא מעורר בי רצון לגונן עליו, אפילו יותר מה"ילד של כולנו", אבל אני משלימה עם כך שכנראה יהיה צורך להקריב אותו לטובת מטרה חשובה יותר. ואז, לנסות להקל עליו במידת האפשר מתחת לשולחן.

    תנועת ה BDS, שמשמעותה חרם + משיכת השקעות + סנקציות, הולכת וצוברת אוהדים בכל אוניברסיטאות המערב. בית הגידול של דור המנהיגים האמריקאי והאירופי הבא. שרפת דגל ישראל מחוץ לוועידת המפלגה הדמוקרטית של ארה'ב, דברי הצעירים תומכי סנדרס והיהודיה הרצה לנשיאות ארה'ב מטעם הירוקים – מסמנים שרשרת נצחונות ארוכה, ובלתי מופרעת, של השוללים את לגיטימיות הקיום של המדינה היהודית. אנחנו נמצאים במלחמה שהימין הישראלי מכחיש את קיומה (או מכחיש את עוצמת חומרתה).

    איני מעניקה לאף אירופאי / נוצרי את הסמכות לפסוק האם ישראל מתנהגת בצורה מוסרית דייה, לאור הנסיבות עמם היא מתמודדת, או לא.
    אך אני מודעת בחריפות לעובדה שלתדמית ישראל בעיניהם יש השלכות על הכלכלה הישראלית, על מעמדה הגיאופוליטי של המדינה, ולבסוף גם על עוצמתה ויכולת הישרדותה.

    בנוגע לסובייטים – הם הפעילו מערכים ענקיים של תעמולה ולוחמה פסיכולוגית. הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.
    הלוחמה כלפי פנים הצליחה למנוע במשך 70 שנה מעשרות מיליוני איש, שנכלאו אחרי מסך הברזל, מלמרוד נגד משטר דיקטטורי אכזרי כושל ומושחת, ו/או לדכא את המרידות בקלילות.
    הלוחמה כלפי חוץ הסיטה מדינות רבות באסיה ובאפריקה מתמיכה בגוש המערבי המצליח אל גוש "המדינות הבלתי מזדהות", שתמכו למעשה בגוש הסובייטי.
    היא גם העמידה לרשות הסובייטים, בכל אחת ממדינות המערב, מפלגות, ארגונים ואנשי מפתח, שקידמו אינטרסים סובייטים. הם קצרו רווחים רבים מהאהדה שטיפחו לרעיון הקומוניסטי והתעמולה שהפיצו.
    התעמולה הסובייטית, השקרית, הניעה אידיאליסטים רבים בארה'ב, בריטניה וישראל להעביר את הסודות הכמוסים ביותר של ארצותיהם לרוסים.
    רבים מהם, כאידיוטים שימושיים, אפילו לא קלטו שהסובייטים מושכים בחוטים המפעילים אותם.
    לדוגמא: המוני תנועות ירוקים והמוני פציפיסטים שתמכו בפירוק כל הנשק הגרעיני במערב אירופה ובארה'ב (כשבמקביל, בריה'מ ממשיכה במרוץ חימוש גרעיני).

    —————————-

    על קצה המזלג, ובעברית, על השקעת הסובייטים במלחמות פסיכולוגיות, והשימוש המושכל והמתוחכם שלהם באידיוטים שימושיים. השקעה שישראל, לצערי, אינה משכילה לבצע אפילו פרומיל ממנה. חור אדיר בהשכלה של ישראלים בכלל וימניים בפרט.

    אפשר למצוא די הרבה חומר נוסף בעברית על הנושא – אצל אמנון לורד. אדם שגדל בשמאל החצי קומוניסטי ועבר לימין. להערכתי, אחד הבודדים בימין הישראלי שמבין את גודל הבעייה.
    או אצל אלי גלילי, שכותב על אמנון לורד.

    http://usefel-idiots.blogspot.co.il/p/blog-page.html

    אהבתי

  41. גיא Says:

    בקישור שקמיליה הביאה יש עוד הגדרות.
    ממליץ לבדוק את הערכים : שמאלו צנטרי והלבנה ילידית.
    מוצלחים ביותר.

    אהבתי

  42. תמריץ Says:

    נחמד הקישור. השמאלו-צנטריות וההלבנה הילידית מונחים מוצלחים.

    אני מסכים עם קמיליה שלא ניתן לטייח במשפטו של החייל בגלל הזכוכית המגדלת שהמערב שם עלינו. אבל התנהגותו היא בכל מקרה לא מהסוג שאפשר לקבל בצה"ל. אפשר להבין כיצד חייל נקלע לטשטוש גבולות בין ירי במחבל פעיל לבין כזה שהוכנע ולכן עונשו אינו צריך להיות חמור.

    אהבתי

  43. : Says:

    https://tomerpersico.com/2016/08/07/academic_haredim/

    שילוב חרדים באקדמיה – לא בכל מחיר

    אהבתי

  44. תמריץ Says:

    לא יודע אם אני מסכים עם המאמר הזה של פרסיקו. יש צדדים לכאן ולכאן ואלוהים מצוי בפרטים.

    אהבתי

  45. קמיליה Says:

    לתמריץ,
    זו לא תגובה 😟 עליך לפרט, לנמק ולתת דוגמאות.
    אתן דוגמא אישית לתגובה, שלטעמי היא מספיק מפורטת:

    ————————————————————————————-
    אני עצמי מאוד אמביוולנטית כלפי כל רעיון המכללות החרדיות, וההליכה החד צדדית לקראתם.

    בהיבט השלילי:

    1. לא צודק שמגזר מסוים מקבל מהמדינה יותר שנות לימוד חינם ויותר מלגות מחייה מאשר מגזר אחר.
    בעיני, מכינות חינם, לימודים גבוהים חינם, ומלגות מחייה מגיעים לאנשים שסיכנו את חייהם ואת בריאותם למען הכלל, בשירות צבאי קרבי. לא לאלו שהוריהם ביצעו החלטה מוטעית לגבי מוסדות הלימוד שלהם.

    2. לא צודק לעזור למגזר אחד, החרדי,על חשבון הגדלת האפלייה של מגזר אחר. אני אישית מוטרדת בעיקר בגלל הנשים. לאחרים יש מקום להיות מוטרדים גם בשל הומוסקסואלים, ערבים, חסרי דת ועוד.
    גם ללא החרדים, סיכויי אישה להתמנות כמרצה מן המניין קטנים מסיכויי גבר. דרישות החרדים להפרדה מגדרית עלולות להעצים משמעותית את הבעייה, ולעצור את המגמה, המהוססת, לפעול לצמצומה.

    3. המכללות החרדיות יוסיפו לשוק העבודה המוני אנשים במקצועות שכבר עתה היצע העובדים בהם גבוה משמעותית מהביקוש. כדוגמת עורכי דין. וברמה נמוכה יחסית לאוניברסיטאות, ואפילו למכללות הלא חרדיות.
    בשל 'הצנזורה' החרדים אינם נחשפים לכל תכני הלימוד, ובמקום הפרקים שהושמטו הם אינם לומדים דברים אחרים בהעמקה מוגברת.
    מכאן, מנקודת מבט מעסיקים, בוגרי המכללות החרדיות הם אקדמאים סוג ב' או ג'. בשוק עבודה רווי – סיכוייהם למצוא עבודה קטנים משמעותית מהציפיות.

    4. קיום אופציה של מכללות חרדיות יוצר לחץ על חרדים המעוניינים בלימודים אקדמים, לבחור בפיתרון הקל ו'הראוי' ( הן מבחינה הלכתית והן מבחינה חברתית פנים מגזרית), במקום לנסות להשתלב באקדמייה הכללית. סוג של 'קניבליזם' בין פתרונות. חלק מהגידול המספרי של המכללות החרדיות בא על חשבון הימנעות מהגדלת מספר החרדים באוניברסיטאות.

    בהיבט החיובי:

    1. ככל שמספר תלמידי המכללות יעלה, יווצרו יותר לחצים לשינוי תוכניות הלימוד בתוך המגזר החרדי. סביר שאנשים המתקשים מאוד ללמוד אנגלית, ילחצו שבבתי הספר בהם לומדים ילדיהם ישפרו משמעותית את רמת האנגלית. יתכן גם שככל שילמדו יותר "חוכמות גויים" כך יקלטו שיש להם עוד הרבה מה ללמוד מהם. והצמא ללמוד וללמד יותר רק יעלה.

    2. חלק מהבוגרים ימצאו לבסוף עבודה מחוץ ל'חממות' החרדיות. עם מנהלים, עמיתים לעבודה, כפיפים ולקוחות לא חרדיים. מקומות בהם יאלצו להיפגש גם עם הרבה מאוד נשים, ולנהל עמן דו שיח של שווים.
    חשיפה לדרכי התנהגות, ערכים ונורמות שונים מאלו עליהם גדלו, אפילו אם יבחרו לדחות 99% מהם, תשנה אותם. והם, ישנו גם אחרים במגזרם. שינוי במעגלים הולכים ומתרחבים.

    1+2 ← יתכן שהמכללות החרדיות יגדלו ויגבשו מסה קריטית של אנשים שיפעלו לשינוי החברה החרדית מבפנים. להשקפתי, פוטנציאל לשינוי משמעותי, שברובו יהיה כנראה לטובה.

    בשל האחוז ההולך וגדל של החרדים באוכלוסיית ישראל, שינוי שכזה עשוי גם להשפיע על פני המדינה בעשורים הקרובים.

    מכאן, צודק כנראה לבטל את המכללות החרדיות, אך זה אינו בהכרח האקט החכם. מכאן, האמביוולנטיות שלי.

    למדתי שבחיים בדרך כלל עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק.
    אבל קשה להנות בלב שלם מבחירות שכאלו. 😕
    אין בהן שמץ מהעונג הנמצא בהפגנת צדקנות מוסרית. אפילו הצדקנות המוסרית המאוד לא מתלהמת של תומר פרסיקו.

    אהבתי

  46. יאיר Says:

    למנות עוולות הפך לספורט לאומי (סיכוי טוב למדליית זהב), בעיקר בצד מסוים במפה הפוליטית, והמאמר של פרסיקו משתלב היטב במהלך הזה. הוא הוא צודק כמעט בכל העובדות שלו אבל הוא מייחס להן משמעות רבה מדי וזאת הטעות שלו.
    בנוסף, הוא מבלבל את מימד הזמן. הוא טוען שאם נתיר מסלולים אקדמאים נפרדים מבחינה מגדרית, אז היום נשים נפגעות ומחר גם הומואים וערבים. באמת? יש היום הומו (מוצהר) אחד או ערבי אחד שמלמד במסלולים לחרדים?
    גם היום אין מצב שכזה.

    מרצים באקדמיה הם מיעוט קטן מאוד, משכיל מאוד ומרוויח היטב (יחסית לממוצע). אז נכון שפרסיקו משתייך למיעוט הזה או קשור אליו או מזדהה איתו, אבל אני לא מוצא מקום להגן על מיעוט קטן זה בשם ערך השיוון. בטח כשמולו עומד ציבור גדול שמשווע להתקדם. מסלולים נפרדים הם צו השעה. צריך לסתום את האף, להכיר בפגיעה בשיויון, אבל להמשיך באקדמיזציה של המגזר החרדי.

    אהבתי

  47. יאיר Says:

    כמובן מצטרף לדברי קודמי שאקדמיזציה בתחומי כלכלה, עריכת דין וכדומה היא טעות. צריך להשקיע בתחומים מדעיים גם אם צריך להשקיע בכך משאבים רבים יותר.

    אהבתי

  48. תמריץ Says:

    הלכתי לראות אילו תחומים נלמדים בקמפוס הנפרד וראיתי למשל עבודה סוציאלית וממשל. לא חושב שיש הצדקה להפרדה בשביל התארים האלו. לימודי ממשל אינם פרקטיים. עבודה סוציאלית היא בעלת מטען ערכי ולא הייתי רוצה עו"ס שלא מסוגל ללמוד ממרצות.

    אהבתי

  49. תמריץ Says:

    קמיליה, כל נימוקייך טובים לכאן ולכאן. הייתי מוסיף ואומר שעבור מדעי המחשב או אלקטרואופטיקה יש לי יותר סובלנות להדרת נשים אקדמית מאשר עבור מדעי דשא או כאמור מקצועות במדעי החברה כמו עו"ס שאתה מצפה שלעובדים בהם תהיה חשיבה מערבית.

    אהבתי

  50. יאיר Says:

    אני מסכים להבחנה שלך תמריץ בין מדעים למדעי הדשא.
    ספיציפית לגבי עבודה סוציאלית אני לא מסכים איתך בגלל שרוב הבוגרים של תכנית זאת עובדים בתוך הקהילה החרדית וחשיבותם גבוהה ביותר.
    אוניברסיטת בר אילן הפעילה תכנית נפרדת של עבודה סוציאלית לחרדים עוד לפני תכניות המל"ג כי היא זיהתה את הצורך החשוב הזה.
    לא מסכים לאמירה שלך שהתחום דורש חשיבה מערבית. גם יפני יכול להיות עובד סוציאלי ללא שהוא מקבל איזשהי הנחת יסוד מערבית וכנ"ל איראני.

    אהבתי

  51. קמיליה Says:

    ליאיר,

    נראה שבשורה התחתונה אנחנו מסכימים. שהרע במיעוטו הוא לסתום את האף ולהסכים להמשך ההסדר הקיים.
    הייתי מוסיפה – לעת עתה. עד שמספר החרדים שלמדו "ליד האקדמיה" יגיע למסה קריטית שתוכל לשנות את החברה החרדית מבפנים.

    אבל, הטיעון, שמותר להקריב את סיכויי הקידום והפרנסה של נשים באקדמיה, רק כיון שהן מיעוט קטן מאוד, משכיל ומסודר כלכלית, מקומם אותי. אני מודה שאיני נטולת כל פניות, וחשה קשורה איכשהו למיעוטון זה, אך בעיני גם זכויותיו חשובות. לא רק זכויות נשים קשות יום המועסקות בשכר מינימום בפריפריה.
    מרגיז אותי גם שמשום מה תמיד נשים הן אלו שנתבעות לוותר על זכויותיהן, ולהקריב את טובתן האישית, בכדי להשיג מטרות נעלות יותר.
    גם במקרה זה, למרות השלמתי עם המחיר, אני נשארת עם תחושת מרירות בפה.

    יותר מכך, בעיני פגיעה בנשים באקדמיה עלולה להשפיע לרעה על כל החברה הישראלית.
    לא הייתי רוצה לחיות במדינה שהאקדמיה שלה כמעט חסומה בפני נשים, מוכשרות וחרוצות ככל שיהיו, רק בשל מינן.

    הנושא מזכיר לי את מצב הנשים באיראן ובאלג'יריה.
    בתקופת המאבק להפלת שלטון השאח האיראני, ולהשגת עצמאות מהשלטון הקולוניאלי הצרפתי, נשים השתתפו במאבק כשוות ערך לגברים. כולם הניחו שהמעמד אליו הגיעו הנשים יתמיד גם מאוחר יותר. אבל, כשהתקרבה תפיסת השלטון, הן נתבעו לוותר על הישגיהן ומעמדן בכדי לרצות את הכוחות האיסלמיסטים. כאידיאליסטיות, הן הסכימו לוותר, ללא מאבק, על "טובתן האישית" לטובת המטרה החשובה יותר.
    עד עצם היום הזה, מצב כל הנשים באיראן ובאלג'יריה מחפיר.

    וסיפור הפוך, בישראל שלפני הקמת המדינה. החרדים הכריזו שיתנגדו בתוקף להכרזת המדינה אם חוקיה יכללו זכות הצבעה בבחירות לנשים. הופנתה למועצת הפועלות דרישה "לוותר לחרדים" על זכות ההצבעה לנשים, בכדי להגשים את המטרה הנעלה יותר של אחדות המחנה והקמת מדינה יהודית. מועצת הפועלות התנגדה בכל תוקף לכל וויתור בנושא זה. מבחינתן, נושא זה היה יהרג ובל יעבור, והן אטמו את אוזניהן לכל דרישה שיוותרו על זכויותיהן לטובת מטרות "חשובות יותר".

    רובם המכריע של החרדים השלים, בסופו של דבר, גם עם גזרה זאת.
    יותר מכך, כיון שגם הם יודעים לעשות חשבון על מספר המנדטים שיקבלו אם יצביעו רק 49% מהמגזר החרדי, הם מעודדים גם נשים חרדיות ללכת לקלפי.
    כיום, הרעיון שלנשים אסור להצביע בבחירות ירד לחלוטין מסדר היום החרדי.

    הם אפילו השלימו, בחריקת שיניים, עם אישה כראשת ממשלה (גולדה).

    מה שגורם לי לתהות האם אי קבלת הדרישה שלהם להפרדה מגדרית באקדמיה לא תניע את רוב החרדים לוותר על הדרישה הזו.
    הרי האינטרס לתת השכלה גבוהה לחרדים אינו רק של הציבור הכללי והמדינה, הוא גם שלהם עצמם.
    השאלה היא איזה צד ימצמץ ראשון ויתקפל. והאם שווה לקחת את הסיכון שתוצאות המאבק לא יסתיימו כפי שאנו רוצים.

    אהבתי

  52. יאיר Says:

    נושא ההפרדה המגדרית הוא בנפשם של החרדים ואני לא רואה אותם מוותרים בקלות, כפי שהם ויתרו בנוגע לזכות הבחירה. ואת צודקת, היום זה נראה טבעי לחלוטין ולא מתקבל על הדעת שנשים לא יבחרו או לא יבחרו.

    האפליה כנגד נשים באקדמיה אינה חוצה את כל האקדמיה אלא רק במסלולים הנפרדים. גם אם זה מקומם.

    אני תמה על המשפט שלך שאת מחכה עד למסה קריטית שתשנה מבפנים את החברה החרדית. אני חלוק על הנחת היסוד שמטרת ההשתלבות באקדמיה היא שינוי החברה החרדית. אני גם צופה אכזבה מרה למי שבונה על כך. לא רק שאני מתנגד ל"הנדסה חברתית מתוכננת", אני חושב שאקדמיזציה של המגזק החרדי תחזק אותו ולא תשנה אותו.

    אהבתי

  53. קמיליה Says:

    ליאיר,

    1. ערך ההפרדה בין המגדרים הוא אכן בנפשם של החרדים, אך התחומים בהם הם מקפידים לממש ערך, והתחומים שלא, אינם תמי ברורים וחד משמעיים.
    יש ערוב בין המינים בכל מקומות הקנייה של החרדים. כנ'ל ברכבת ישראל, כנ'ל בחדרי המיון של בתי החולים. בהרבה מקומות בהם עובדים גברים חרדיים – נמצאות גם נשים. כולל, למיטב ידיעתי, אפילו בבנין עיריית בני ברק.

    מכאן, לא ברור האם היו מתעקשים על הפרדה מגדרית גם באקדמיה – לו היו משוכנעים שלא יצליחו להשיגה. שלפניהם ברירה בין ללמוד עם, וגם ע'י נשים, לבין לוותר כליל על האופציה ללמוד, ולוותר על האופציה לשפר בכך את יכולתם להתפרנס בכבוד.
    אבל, די ברור שאחרי שהתקבלה כבר הנורמה של הפרדה באקדמיה, החרדים לא יסכימו לסגת לאחור ללא מלחמה קשה.

    2. בלי קשר למטרות המוצהרות והלא מוצהרות של האקדמיזציה של המגזר החרדי, בעיני כל אחד מהגורמים המעורבים בנושא – אני מניחה שעצם האקדמיזציה של המגזר החרדי גם תחזק אותו וגם תשנה אותו. הדברים אינם בסתירה.

    לא מדובר כאן על הנדסה חברתית מתוכננת.
    מדובר כאן על הנחה בסיסית שאדם מושפע מכל מה ששמע, ראה, קרא ולמד.מכל האנשים שאתם יצר מפגש משמעותי ועוד.
    לא יתכן שאדם יקדיש שנים מחייו ללמידה של תחומים שלא הכיר כלל קודם לכן, ומפי אנשים שקודם לא נתקל בשכמותם, בלי שישתנה משהו בהשקפת עולמו ובהנחותיו על העולם.
    עד היום חרדים חיו, או לפחות ניסו לחיות, בתוך בועה. בועה שהיו בה אמנם סדקים וחורים שאפשרו חלחול של השפעות חיצוניות – אך היא עדיין גם הגנה על החרדים וגם כלאה אותם.
    יציאה ללימודים מחוץ למגזר, והמוני מפגשים משמעותיים עם אנשים מחוץ למגזר, הן בתקופת הלימודים והן במקומות העבודה שלאחר הלימודים, ירחיבו משמעותית את הסדקים והחורים שבמעטה הבועה.
    [ מה שלהערכתי כנראה יגרום ל"שומרי החומות" במגזר לצאת נגד האקדמיזציה ולגנותה. מה שיעורר תגובות נגד, ונגד נגד וכו'. ]

    בכל מקרה, להערכתי קצב השינויים בחברה החרדית רק ילך ויואץ. השאלה רק לאיזה כיוון או כיוונים.
    יתכן גם שהיא תתפצל, גם סביב נושא זה, עוד יותר מכפי שהיא מפוצלת כיום. בכל מקרה, היא תמשיך להשתנות, ובקצב הולך וגובר.

    3. אני מסכימה עם תמריץ שאדם שלא היה מוכן לשמוע הרצאה מפי אישה אינו יכול להיות עובד סוציאלי ראוי.
    לא מדובר כאן באימוץ מלא של ערכי המערב המודרני. אלא במשהו ראשוני ובסיסי בהרבה.
    יחידת הטיפול הבסיסית של הפסיכולוגיה היא היחיד, של הסוציולוגיה היא החברה, ושל העבודה הסוציאלית היא המשפחה.
    בד'כ משפחות עם בעיות תפקוד קשות.
    לא יתכן לטפל במשפחה אם אי אפשר להקשיב לכל חבריה, כולל הנשים שבה, ולפנות אליהן ישירות. האם עו'ס שהוא גבר חרדי יוכל אפילו לבצע דיאגנוזה נכונה של הבעיות במשפחה אם ישוחח רק עם הגברים שבה? ברור שמדובר במצב אבסורדי.
    יש אמנם מספר משפחות סופר מודרניות, המורכבות מגברים בלבד, אך נדמה לי שהם יתקשו להעסיק את כל תלמידי העו'ס מהמגזר החרדי. 😉

    אהבתי

  54. orihippo Says:

    יש מין מכשיר מגנטי קטן כמו צילינדר שחור שנמצא בקצוות של מוליכים אלקטרונים ונקרא חרוז פריט. הוא אמור להקטין אי יציבות חשמלית ולצמצם רעשי רקע. משהו דומה יש במוח הקידמי של בני אדם. אצל נשים זה בדרך כלל נישרף בשלב מוקדם של החיים ואחרי זה יש רק דאמפ נטול ביקורת עצמית שאותו הן לא מפסיקות להשמיע.
    תנסי לדפוק את הראש בקיר או להכניס את הלשון לשקע, זה נקרא להדליק בדחיפה.
    בין האצבעות שלך למקלדת צריך להיות מוח פעיל שצריך לסנן שטויות.

    אהבתי

  55. גיא Says:

    למה ככה?! שנאת חינם ועוד לפני ט' באב?!
    לא מספיק סובלים אנו ללא פוסטים?!!!

    אהבתי

  56. תמריץ Says:

    רבני חב"ד בעד הסכם עם צה"ל לגיוס תלמידיהם (אמנם בתנאים סופר נוחים ומקלים) –

    אהבתי

  57. תמריץ Says:

    קרולינה לנדסמן בהארץ בתמימותה קונה את הדיל של גפני – שלום על חשבון הרפורמים וכך מאפשרת לחרדים עמדת מיקוח טובה יותר מול הימין. הטוקבקיסטים אמנם לא קונים את הבלוף.
    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4194126

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: