תמריצים רעים לאנשים רעים

במאמר מעניין שפורסם לאחרונה סקרו חוקרים מקרי חטיפה בידי טרוריסטים במזרח התיכון כגון דאעש ופלגי האל-קעידה השונים. יש מדינות שבאופן עקרוני אינן מוכנות לשאת ולתת עם טרוריסטים ולתת להם תגמול כספי תמורת שחרור בני ערובה הנמצאים בידיהם. אלו הן ארה"ב, רוסיה ובריטניה. מדינות אירופיות מוכנות לפדות את השבויים שלהן בכסף.  ממשל אובמה הגמיש את המדיניות בנושא כשהודיע שלא יעמיד לדין משפחות שישלמו כסף, אך הוא עצמו לא ישתתף בפדיון השבויים.

האם אפשר יהיה לראות בנתונים שקיימת נטייה מוגברת מצד ארגוני הטרור להגיב לתמריץ ולהתמקד בחטיפת בני ערובה ממדינות שישלמו כסף עבורם?  כך מסיקים החוקרים. לפי ההערכה שלהם, המבוססת על מודל סטטיסטי מורכב, כל ויתור של מדינה לחוטפים מגדיל ב-50% את הסיכוי לחטיפה הבאה של חטוף מאותן מדינות.  החוקרים מעריכים שאזרחים מערביים ימשיכו להיחטף, גם אם לא ניתן יהיה לצפות לעסקה שתכניס מזומנים לכיסים של הטרוריסטים. התועלת שיפיקו הטרוריסטים מחטיפתם מבחינה תדמיתית ומוראלית גדולה. אבל לכל הפחות, על ידי סירוב להיכנע לחוטפים, ניתן יהיה לעצור את הגידול הבלתי מרוסן במספר החטיפות. כופר החטיפות מממן חלק ניכר מפעילות ארגוני הטרור ויש להם תמריץ לבחור בפינצטה את החטופים שיניבו להם תועלת מרבית.

זהו מחקר חשוב המגלה לנו אמת על העולם. אני בטוח שיהיה ניסיון להשתמש בו בהקשרים שלנו כמו כדי לדון בעסקת גלעד שליט ובמשמעויותיה, אך זה יהיה ניסיון בעייתי. חשבתי בזמנו, ואני עדיין חושב כיום, שעסקת גלעד שליט הייתה חכמה גם בשל ההיבט האנושי וגם בשל ההיבט התמריצי. שחרור גלעד שליט פתח אופציה להסדר ארוך טווח עם החמאס, שאת ניצניו אנו רואים בהודנה הממושכת מאז צוק איתן. היה מאוד קשה להגיע לרגיעה בעוד חייל ישראלי צעיר מצוי עמוק בבור של החמאס בעזה. גם כשבוחנים את מערכת התמריצים הכוללת המחיר ששילמה ישראל למען שחרור שליט כתמריץ לעוד חטיפה צריך לעמוד מול המחיר שישלמו העזתים על חטיפה נוספת, שעלולה להביא לפרוץ מלחמה חדשה נוסח צוק איתן עם אלפי הרוגים והרס וחורבן עצומים.

 

32 תגובות על ״תמריצים רעים לאנשים רעים״

  1. "שחרור גלעד שליט פתח אופציה להסדר ארוך טווח עם החמאס, שאת ניצניו אנו רואים בהודנה הממושכת מאז צוק איתן"
    שחרור שליט לא פתח שום אופציה להסדר עם חמאס- זו לא הייתה מטרת החטיפה מבחינתם וגם לא מבחינתנו עת שחררנו אסירים.
    וההודנה הממושכת מאז צוק איתן אינה קשורה לכך כלל . הם בסה"כ אוספים את השברים שלהם מאז המבצע.
    לא הסדר, לא הודנה ולא בטיח.

  2. בעיני, יש כאן הוכחה (נוספת לרבות אחרות) שעובדות וממצאי מחקרים לא מסוגלים לשנות עמדות ראשוניות.

    מי שתמך בעסקת שליט – לא מסוגל להודות שטעה, ומוצא נימוקים מדוע עסקת שליט היא מקרה יוצא דופן, ולמרות המחיר המוכח הגבוה של ביצוע עסקות עם חוטפים – עיסקה ספציפית זו דווקא הייתה מוצדקת.
    טענות הנשמעות לאלו שאינם מאמינים בכל אפשרות להגיע להסכם שלום עם החמאס כמשאלות לב מנותקות מהמציאות,

    בכדי לנהוג ביושר, עלי להודות שגם אם המחקר היה מוכיח באופן חד משמעי שאין לביצוע עסקות כופר כל השפעה על הסיכויי שתבוצע חטיפה נוספת, (לדוגמא, שחטיפות משפעות יותר מהזדמנות מאשר מגובה התגמול העתידי)הייתי ממשיכה להתנגד לעסקת שליט.
    הייתי מנסה לטעון להשלכות שליליות אחרות של העסקה (כמו, לדוגמא, אובדן אמון במערכת המשפט הישראלי, הגדלת הדחף לרצוח חשודים בעבירות בטחוניות במקום להביאם למשפט, שממנו ישוחררו בעסק הבאה, והגדלת השסע בצבאא ובעם.)

    הקבעון בעמדות הראשוניות מתבטא כיום בצורה אבסורדית במחלוקת סביב השמעת שיריו של דרוויש בגל'צ.
    לתפיסתי דווקא הימין היה אמור לדרוש שבמערכת החינוך ובגל'צ ילמדו את אמנת החמאס, וישמיעו את שירי "המשורר הלאומי הפלסטיני" הנערץ (שנכתבו הרבה לפני ה"כיבוש" של 1967) – בכדי להוכיח שאין כל סיכוי להסדר, כיון שהם מתנגדים גם לישיבתנו כאן בגבולות 1947. להוכיח שהקונפליקט המדמם ביננו לערבים, לא קשור כלל לכיבוש של 67 ולהתנחלויות.
    דווקא השמאל היה אמור להתנגד ללימוד משנתו של דרוויש בטענה ששיריו רק מקבעים את חומות השנאה וחוסר האמון בין הצדדים. שיח שנאה שחשוב לא לתת לו במה.
    אבל, שני הצדדים לא יתנו לעובדות להרוס להם את התיאוריות.

  3. קמיליה , לייק בעיקר לסיפא . לגבי הרשיא הוא גם בסדר אבל
    בכדי לנהוג ביושר עלייך לזכור גם להודות לעצמך שכבר שינית דעות פוליטיות
    כך שכנראה יש בידי עובדות ומחקרים לשנות דעתך כנראה לפחות יותר מאשר יש ביכולתם
    לשנות דעתו של ברנש ממוצע.

  4. עסקת שליט הייתה העסקה הגרועה ביותר בהיסטוריה. אבל רק ביבי יכול לעשות כזו עסקה ולצאת ממנה מחוזק, בדומה לבגין. ולכן באמת שרק הימין יכול.

    הימניים ימשיכו להצביע לביבי גם אם הוא יחזיר את כל הארץ…

    כמו ששלום אסייג כתב על אבא שלו בסדרה "שנות השמונים": "כשאני עושה בדיקות דם התוצאות מראות :בגין, בגין, בגין…."

  5. אנחנו כנראה לעולם לא נדע איך העסקה השפיעה על המציאות.
    כמה האסירים ששוחררו נתנו רוח גבית לטרור היחידים? האם בלי שחרור שליט הלחימה מול חמאס הייתה נראית אחרת? האם חמאס היה מצליח להתחזק בגדה כפי שעשה בשנים האחרונות (שזה כרגע כנראה האיום עם הפוטנציאל הכי נפיץ כלפינו) ?

    לגבי ביבי, אני בלב אולי שמאל ציוני אבל אני תמיד אומר שבבית משוגעים להיות יציב זה תכונה חשובה. אנחנו לפעמים נוהרים אחרי ״חזון״ בגרוש, ולא אחרי יציבות לטווח ארוך.

  6. דניאל, תזכיר לי בבקשה, מתי המזרח התיכון לא היה בית משוגעים…?

  7. אני מניח שמי שכתב "עסקת שליט הייתה העסקה הגרועה ביותר בהיסטוריה" מאמין שההיסטוריה התחילה לפני 20 שנה או שהיא מצומצמת למרחב שבין הים לירדן.

    בעסקת ג'יבריל הראשונה(!) ישראל שחררה 1,150 אסירים ביטחוניים כנגד 3 חיילי צה"ל. בין המשוחררים: אחמד יאסין, ג'יבריל רג'וב וקוזו אוקמטו. לפי יובל דיסקין: "שחרור האסירים בעסקת ג'יבריל הוא הגורם העיקרי לשינויים והתהליכים שהובילו לאינתיפאדה הראשונה. הייתי שם בשטח והרגשנו את זה יום-יום. המסה של האסירים ששוחררה אז בנתה מנהיגות חדשה קיצונית ואקטיביסטית. זה יחד עם התרוממות הרוח והתחושה שהצליחו לכופף את מדינת ישראל הוביל לפיצוץ".

    לפיכך,
    אם עסקת ג'יבריל (1985) אכן הייתה גורם משמעותי שהוביל לאינתיפידה הראשונה (1988) שהובילה להסכם אוסלו (1992) » יוצא שהיא הייתה עסקה גרועה יותר מעסקת שליט.

    אגב, ב"עסקת טטנבאום" (2004) שיחררה ישראל כ-450 אסירים תמורת ישראלי-נוכל אחד ו-3 גופות של חיילי צה"ל. בראיון ב-2009 אמר אל"מ הרצי הלוי כי בתקופה שבה שימש מפקד החטיבה המרחבית מנשה, באזור ג'נין, הורכבה כל תשתית הטרור של הג'יהאד האסלאמי באזור ממשוחררי עסקת טננבוים‏‏. על פי מאיר דגן, בעקבות העסקה לשחרור אלחנן טננבוים נהרגו 231 ישראלים עד 2011 [מקור: ויקפדיה].

    ולמי ששכח, ב-1983 שוחררו 4,700 עצירים פלסטינים תמורת שחרור 6 מתוך 8 חיילי הנח"ל שנפלו בשבי הפת"ח בלבנון.

  8. גיא דארלינג, הפעם קמיליה צודקת, שני הצדדים לא יתנו לעובדות להרוס להם את התיאוריות' היא תמשיך להחזיק בטענות שלה ותמציא אחרות בלי להתיחס לעובדות שלך, היא הרי אומרת את זה בפרוש, והצד השני שזה אתה ימשיך לנסות לחנך בני אדם בלי להבין שבני אדם לא משתנים, אתה תמשיך להרצות, היא תמשיך להיות מטומטמת ותמריץ ימשיך לחלק מדבקות של כוכב.
    אחרי הפתיחה של ג'וש והסיום של שקשוקה, איך עדיין תמריץ יכול לטעון שלעסקה יש צד שני אצילי? זה אותו צד שבו אובמה הוא נשיא מוצלח? תמריץ האם יש בעיות נפשיות ששכחת לספר לנו עליהן?

  9. שנתיים שיש שקט בדרום אף שעזה נשלטת בידי חמאס. הכלניות פורחות כהבטחת בני גנץ. זה אינו דבר של מה בכך כלל וכלל. עסקת שליט הייתה צעד קריטי בדרך למצב הזה.

  10. ומה גורם לך לחשוב שזו עסקת שליט ולא ההרס האדיר מבלי תגובה כמעט מצד המערב? הקשיים התקציבים של החמס והתרחקות התומכים בו? מה אתה חושב משוחררי שליט עושים עכשיו פותחים מאפיית פיתות או משתלבים בדבר היחיד שהם יכולים להשתלב בו כגיבורים ומכניס כלכלית טוב? חמס זה עסק מכניס לכל דבר, עוד תראה שהם ינפיקו מניות בבורסה הישראלית. עם המאמצים שלהם להשתלב בבחירות לראשות עיריות בגדה המערבית אני גם ממליץ לקנות את המניות האלו.

  11. חיוני להבטחת השקט לטווח הארוך זה הגמשת המצור על עזה. מדיניות של הקלה בעזה הייתה מאוד לא פופולארית בציבור כששליט נמצא בשבי.

  12. ההרס בוודאי מרתיע מאוד, אבל עמים היו מוכנים לספוג הרס רב במלחמות כשהיו נואשים. צריך להציע לעזתים גם גזר, והיה קושי רב להציעו כשגלעד שליט בעזה.

  13. הקונספט של טרכטנברג היה שהמדינה צריכה להוציא כסף מעסקים כדי לממן בכך הטבות חברתיות גדולות יותר. כל הקונספט היה שגוי אז, ובוודאי ששגוי לאור הדפלציה שהתגברה מאז. הטבות חברתיות אפשר לממן על ידי הדפסת כסף בזמן דפלציה או על ידי התייעלות מחד וגביית מסים מצרכנים מאידך בזמן אינפלציה.
    מס חברות תמיד לא מועיל למטרה. ההטבות שמוצעות עכשיו לסקטור ההייטק משקפות חלחול ההבנה הזו. מס חברות אינו הגיוני. הגיוני אולי רק כדרך לגעת בחברות ארנק שמשרתות בעקיפין הוצאה פרטית.

    להגיד שהמס הישיר נמוך בישראל וזו בעיה בפרוגרסיביות זו אמירה מטעה. המס הישיר נמוך רק במדרגות של מעמד ביניים נמוך. כלומר המשמעות של המיסוי הישיר הנמוך היא רק שניתנת העדפה בישראל לכאלו שעובדים ומרוויחים בממוצע או פחות על פני כאלו שלא עובדים, וטוב שכך.

  14. לתמריץ,

    הטענה שהיה צורך בעסקת שליט (כלומר לצ'פר את החמאס ב 1024 גזרים ענקיים, שיעשו כמיטב יכולתם להזיק לישראל ולהכאיב לה) בכדי להכשיר את דעת הקהל בישראל לתת לחמאס עוד ועוד גזרים – נשמעת כמעט אבסורדית. כמעט כמערכון של מונטי פייטון.

    ברמה העקרונית יותר : היכן ההוכחות לטענה שהקלת המצור על עזה תביא להגברת השקט לטווח ארוך?
    האם משאיות גזר ישכנעו אותם לוותר על החלום לסלק את היהודים מהאזור ולרשת אותם?
    האם הם יקטינו את אטרקטיביות החמאס, והאידיאולוגיה שלו, באוכלוסייה הפלסטינאית?

    כפי שציינתי בעבר, לתפיסתי, כל מה שעלול להפריע לעידוד ההגירה מעזה – יזיק לישראל. הקלת המצור ושיפור רמת החיים ברצועה – עלולים לשכנע צעירים עזתיים שהמשך החיים ברצועה הוא אופציה סבירה.

  15. לגיא,

    אכן שיניתי עמדות ותפיסות. זזתי מהחלק השמאלי יחסית של מרצ אל המרכז הפרגמטי, הלא דתי, של הליכוד.
    אבל, עלי להודות שתהליך השינוי, אצלי לפחות, לא החל מקריאת מחקרים ומעיון בטבלאות נתונים. הוא החל מסדרה של זעזועים רגשיים ובלבול. זעזועים שהניעו אותי לחפש מידע ומחקרים שיעזרו לי להבין את המציאות. חיפוש מידע שהוא כמובן מוטה.

    אני זוכרת, לדוגמא, את הזעזוע שחשתי כשצפיתי בטלוויזיה במהומות / ההפגנות של ערביי ישראל באוקטובר 2000. מיד לאחר עליית שרון להר הבית, נאום ההסתה של הפרטנר שלנו לשלום עראפאת, ותחילת האינתיפדה השנייה.
    אני זוכרת שנבהלתי מעוצמת האלימות, וגם את הבלבול שחשתי. הם לא שרפו את כל סממני הריבונות הישראלית בישוביהם, כולל תחנות משטרה ודואר, ולא איימו על תושבי הישובים היהודים בגליל, כהפגנה לגיטימית, בה הייתי תומכת, לשוויון ולכבוד.
    נראה לי גם לא הגיוני שהם טעו לחשוב ששרון ערך ביקור באל אקצה כסיור מקדים לפני הריסתו.
    הפחד והבלבול הם שהניעו אותי לנסות לחפש מידע שיעזור לי להבין מה הם באמת רוצים, ומה מניע אותם. כולל מחקרים שנעשו באוניברסיטאות בישראל, כולל קריאת תרגומים למסמכי וועדת המעקב של ערביי ישראל ועוד ועוד.

    לאחר שהבנתי, הייתי חייבת לשאול את עצמי האם אני מוכנה לחיות כמיעוט במדינה מוסלמית כלשהי. ועוד כאישה.
    לאחר שהגעתי למסקנה שהיהודים יוכלו רק לחלום על היחס (הנוראי) שמקבלים הקופטים והנוצרים האחרים באזורנו – הייתי חייבת לשאול את עצמי האם אני מוכנה לוותר, ולהגר למדינה נוצרית כלשהי. התשובה, המאוד אמוציונלית, שלא – הכריחה אותי לקלוט שמשמעות ההחלטה היא למעשה חיים בקונפליקט בלתי פתיר עם המיעוט הערבי במדינה. הכרה שלא מאפשרת יותר לתמוך בעמדות מר'צ.
    היו כמובן עוד ארועים ועוד זעזועים, אך גם בהם התגובה הרגשית הובילה לצורך בחיפוש מידע והבנות. לא הפוך.

  16. _רגש ושכל בנפרד? המוח משלב את שניהם ולא מבדיל ביניהם
    ___ ___________
    פאוסה טוען בספרו שהקוגניציה והרגש כל כך שזורים אחד בשני בכל רמה של המוח, עד שהם מתפזרים והופכים להתרחשות אחת משולבת שלא ניתן להפריד או לבודד אותה לפי מונחים של רגש לעומת רציונל. מי שמפריד ביניהם ומתייחס לרגש בנפרד ולקוגניציה בנפרד עושה זאת בעיקר מתוך תפיסה ישנה לפיה המוח בנוי ממספר חלקים ולכל חלק יש תפקיד. ההבנה כיום, היא שכל חלק במוח מרושת עם חלקים אחרים ותפקוד המוח הוא תוצאה של רישות זה ולא של חלק מסויים. מכאן שאיזור במוח לא עושה הרבה באופן עצמאי, אלא רק בשיתוף פעולה, אינטראקציה והחלפת אותות- הם אלו שיוצרים את ההתרחשות והופכים את המוח למכונה עוד יותר מורכבת ממה שחשבנו.
    http://www.methodic.co.il/NL/M/Article_50.html
    ___________________
    ניתן גם למשל לראות ( בלי להזכיר שמות או שמות עט בבלוגוספירה) שמי שמרבה להפריד תדיר בין רגש לשכל הם אותם אנשים בעלי דעות כלכליות מאוד מסויימות ומיושנות. אממה? מרוב שהם מפרידים בין רגש לשכל הם לא שמים לב לדבשת שלהם\שהתאהבו במפה שהם ציירו על העולם.

    הכל בברכה.

  17. אולי זה נשמע אבסורדי, אבל זו האמת לאמיתה. קיימת סתירה בלתי אפשרית בין מצב שבו מעניקים לחמאס תמריץ מספק לשמור על שקט על ידי זה שנותנים לו מה להפסיד מחד ומאידך לבין סיטואציה שבה תוך כדי מחזיק בשבוי ישראלי.

    תוכנית להרעבה של רצועת עזה כדי שתושביה יעזבו לא מעשית לדעתי משלוש סיבות. התנגדות פנימית ובינלאומית עצומה. התנגדות של החמאס שיגיב במטח רקטות. אין מקום שיקלוט מיליוני עזתים.

  18. לגיא,

    אינני טוענת להפרדה בין הרגש והשכל. למעשה להפך.
    לטענתי, שינוי יסודי בעמדות ובהנחות יסוד על העולם אינו קורה רק בשל מידע עובדתי חדש וקריאת ממצאי מחקרים. הוא מחייב גם זעזוע רגשי מסוים. אנשים בד'כ מחפשים מידע ודעות המחזקים את הנחותיהם המוקדמות ואת דעותיהם. תופעה בולטת באינטרנט, שבה מתקבצים אנשים בהתאם לדעותיהם הקדומות, ולא חוזרים לאתרים העלולים לאתגר את עמדותיהם. יתכן שרק לאחר התנסות ב"הרס יצירתי" או באפוקליפסה מטלטלת – הם נפתחים גם למידע ולדעות אחרות.
    זכור לי אפילו השינוי ביחסי לפרופ' דן שפטן. כשמאלנית נטיתי לפסול אותו על הסף, והתייחסתי למחקריו ולעמדותיו כמוגבלים וכמוטים בשל השקפת עולמו הימנית החשוכה. כימנית, מחקריו בנוגע לערבים בישראל ובעולם המערבי נתפסים בעיני כפוקחי עיניים, וכמלאי תובנות חשובות. ברור שמי שהשתנה זו אני ולא הוא.

    אבל, מאוד מעניין אותי הקשר בין השקפות עולם כלכליות לבין עמדות לגבי הפרדה בין גוף לנפש. מאוד אשמח אם תוכל להרחיב.
    אגב, כאחת שחלשה (גם) בהבנת רמזים, אשמח אם דווקא תציין שמות ושמות עט בבלוגוספרה.

    ——————————————————–

    לתמריץ,

    נדמה לי שנוסה כבר בעבר הפתרון של "אם רק יהיה להם מה להפסיד – הם יתחילו להתנהג יפה". למיטב זכרוני, התוצאות לא הוכיחו את עצמן.
    איני רואה טעם לחזור שוב ושוב על ניסוי שנכשל.

    גם אני איני תומכת בהרעבה של תושבי עזה. אפילו אני לא אוכל לעמוד בפני תמונות של ילדים עזתיים מורעבים. אין מטרה, חשובה ככל שתהיה, שתקדש בעיני את כל האמצעים,
    אני רק מתנגדת לשיפור משמעותי ברמת חייהם, ולחיזוק תקוותיהם לשיפורים נוספים.
    אני גם מתנגדת לאשר לפלסטינאים שטקטיקות הפעולה האלימות של החמאס מצליחות להכניע את ישראל. ומכאן, לתת להם תמריצים להמשך הפעלת טקטיקות אלו.

    העדר מקום בעולם שיסכים לקלוט את תושבי עזה הוא אכן בעייה קשה, שאין לי לצערי פתרון לה. פרט, אולי, לנסיון לחלק את המסה להמוני מנות קטנטנות, שיתפרסו על פני תקופה מאוד מאוד ארוכה.
    מאה איש לפה, ומאתים איש לשם. ואחרי שנה – שנתיים מנה קטנטנה נוספת לאותו מקום. וכן הלאה וכן הלאה.
    ובמקביל, ביצוע כל מה שיוכל לסייע לצמצום הילודה בעזה. כמו תמיכה אדירה בהשכלת נשים ובחיזוק מעמד הנשים בעזה. והכנסת משאיות של תרומות אמצעי מניעת הריון שיחולקו חינם.
    אבל לא משאיות גזר! ובודאי ובודאי שלא תקוות למשאיות גזר נוספות.

  19. קמיליה , כתבת " הוא החל מסדרה של זעזועים רגשיים ובלבול."

    המנגנון עובד כך כשהמפה שנפרסה על המציאות לא מתאימה לטרטוריה(ממידע עובדתי חדש למשל-"ההסתה של הפרטנר שלנו לשלום עראפאת, ותחילת האינתיפדה השנייה." )
    ו[אז]
    נוצר רגש(סדרה של זעזועים רגשיים ובלבול) (הוא לא איזה קפריזה) ואז "נפתחים גם למידע ולדעות אחרות."

    לגבי השקפות עולם כלכליות לבין עמדות לגבי הפרדה בין רגש לשכל נכתבו פוסטים ותגובות רבים שתקצר היריעה.
    בגדול ובקצרה
    יש כלכלנים שמצדדים בתיאוריות מודרניות שכוללות מרכיב פסיכולוגי רב.
    מולם יש כלכלנים שמצדדים בתאוריות אוסטריות שמרניות ומיושנות 🙂

    שפסיכולוגיה אינה חביבה עליהם.(*)
    למשל:
    הפסיכולוגיה האנושית בעד הדפסת כסף
    http://tinyurl.com/jxfta82
    חוב במטבע המקומי די חסר חשיבות
    http://tinyurl.com/zzwp7ye

    (*)(מייד אמצע לכך הוכחה בקישור הבא)

  20. תמריצים עובדים על כולם, גם על בעלי חיים. לא הייתי אומר שכחוק טבע זה שיש מה להפסיד לא משמש תמריץ משמעותי. רק שצריך לשקלל זאת עם תמריצים אחרים שיכולים למשוך לכיוונים אחרים וכן עם זה שמיתוסים לאומיים עמוקים יכולים להשפיע לכיוון שנראה לא רציונלי כל כך מבחינת תמריצים.
    העובדה היא שיש שקט בעזה שנתיים, שקט מהפלסטינים שרר עשר שנים עד שנפגע באינתיפאדת הבודדים. שקט מערביי ישראל יש פחות או יותר 67 שנים. צריך להבין גם את זה ולא רק את זמני המלחמה.

  21. המפה כמובן [נפרשת] וכו'
    קמיליה , אפרופו פיצול גוף\נפש רציונאלי\אמוציונלי
    אנצל את התיקון לעיל להוסיף שברמה הבסיסית הפילוסופית כלכלנים אוסטרים מצדדים ומעדיפים ידע אפריורי שאינו תלוי בחוויות\חושים\רגשות ו\או ניסיון. כלומר , במילים אחרות לדידם יש איזה גוף של ידע עדיף (לוגיקה) מחוץ לעולם. כשזה המצב קשה לתת לעובדות לבלבל אותך. גם שמונה
    שנים לאחר שנחזתה אינפלציה וקיבלנו לרוב דיפלציה לא יגרמו לתגובה רגשית (או שיגרמו והיא תוכחש 🙂 – כי רגש הוא נחות ) שממנה יתחיל תהליך של חיפוש עובדות חדשות והרס יצירתי.

    .

  22. תזכורת : https://en.wikipedia.org/wiki/Reality_tunnel

    הוא מזכיר במאמר confirmation bias
    ——————————————————–
    A parallel can be seen in the psychological concept of confirmation bias—the human tendency to notice and assign significance to observations that confirm existing beliefs, while filtering out or rationalizing away observations that do not fit with prior beliefs and expectations. This helps to explain why reality tunnels are usually transparent to their inhabitants.
    ———————————————-
    רק לשים לב לפני שצועקים "רלטיביזם!" ש

    The idea does not necessarily imply that there is no objective truth; rather that our access to it is mediated through our senses, experience, conditioning, prior beliefs, and other non-objective factors. The implied individual world each person occupies is said to be their reality tunnel.
    ———————————————-

  23. מצטרפת לשבחים להפנייה של גיא אל דעת המיעוט של אורי כץ.

    למרות שקריאת הפוסט כנראה לא מחליפה לגמרי את הצורך לקרוא את הספר. לפחות עבורי.
    קל לי להבין, ולעומק, את הערך הרביעי של נאמנות לקבוצה – בגידה בה.
    אבל, הערך החמישי של כבוד להיררכיה מעט מעורפל בעיני, והערך השישי של קדושה – טומאה סתום מבחינתי לחלוטין.
    אולי אדם שגדל בימין ו/או בחברה דתית כלשהי, והמבין לעומקם את כל 6 הערכים, זכאי לפטור מקריאת הספר עצמו, ויוכל להסתפק בקריאת הפוסט.

  24. לגיא,

    תודה על ההפנייה.
    בזכות המאמר הנוסף של תומר פרסיקו ובזכות התגובות הרבות שקיבל,
    הבנתי מעט יותר את הנושא.
    שני הפוסטים מעט משלימים זה את זה, ויש כנראה גם בעייות בספר עצמו ובמיעוט הדוגמאות למצב הישראלי.

    הבנתי גם שיש כאלו שקשיי ההבנה שלהם אפילו חמורים משלי. ובזאת אתנחם 😊

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s