עוד מחשבות ברקזיט

סקוטלנד

יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי עלולה לגרור את התפרקות הממלכה המאוחדת. בסקוטלנד קיים סנטימנט חזק בעד האיחוד ובעד עצמאות. במשאל העם ב-2014 הסקוטים הצביעו להישאר בתוך בריטניה ברוב של 55% מול 45%, אבל ייתכן שנטישת האיחוד האירופי פותחת את הסיפור מחדש.

בריטניה בלי סקוטלנד היא מדינה קטנה יחסית בשטחה  (בערך בשטח של תוניסיה, קצת יותר מיוון וניקרגואה, פחות מסוריה). חשוב לא פחות – בריטניה מחזיקה את יכולותיה הגרעיניות האסטרטגיות בסקוטלנד ותתקשה למצוא להם מקום חדש. איזה מין פרצוף יש לחברה קבועה במועצת הביטחון שמצטמקת ככה בשטחה ומוותרת על העוצמה שמקנה נשק גרעיני? מצד שני בריטניה ללא סקוטלנד תהיה מדינה הרבה יותר ימנית ושמרנית וגם תומכת נלהבת יותר של ישראל.

האם הסקוטים באמת יחליטו לפרוש במשאל עם חוזר? זו תהיה החלטה אומללה מבחינתם. בספטמבר 2014 אז התקיים המשאל הקודם ריחף מחיר הנפט סביב ה-100 דולר. היום הוא נמצא במקום נמוך בהרבה. כפי שנראה כרגע הסקוטים לא יוכלו להסתמך על אוצרות הים הצפוני כבסיס לעושר לאומי.  גם לא ברור איזה מטבע תאמץ סקוטלנד. נטישת הפאונד תהיה מסובכת ולא קלה בכלל, ויהיה זה מגוחך לעשות זאת למען מטבע כמו האירו הנמצא במשבר עמוק. לא ברור מה הפואנטה מבחינתם להקים מדינה נחשלת משלהם בצפון האי הבריטי, אם אפילו לא ישיגו בכך עצמאות אמת אלא החלפת משעבד בלבד – ממוסדות הממשלה בלונדון למוסדות האיחוד בבריסל ובפרנקפורט. בל נשכח שכמעט 40% מהסקוטים הצביעו בעצמם בעד פרידה מהאיחוד. נכון, בסקוטלנד התומכים בעזיבה היו מיעוט. אבל מיעוט עצום.

נתיב הפרידה

לאיחוד האירופי יש תמריץ ברור להפוך את הפרישה לגיהנום עבור בריטניה, כדי שמדינות נוספות לא יחרו יחזיקו אחריה בנטישה. אבל אני לא מאמין שכך יהיה בפועל. הסיבה היא שזהו תמריץ שלא ניתן להודות בו. פוליטיקאי אירופי שיגיד בפה מלא שהוא רוצה למרר את חיי הבריטים כעונש על החלטתם, גם אם הדבר כרוך בגרימת נזק לסחר החופשי באירופה, מסתכן בתגובה מאוד ביקורתית מצד התקשורת והציבור. על כן ניסיון להרע בכוונה את מצבה של כלכלת בריטניה יצטרך להיעשות כמעין קונספירציה בין הגורמים האירופים השונים, בשתיקה ובקריצת עין. אני לא מאמין בתיאוריות קונספירציה – מחטיפת ילדי תימן ועד ההתנקשות ברבין. מאוד קשה לשמור על קשר שתיקה מסובך במצב שבו התקשורת בוחשת בכול ועין הציבור פקוחה. האיחוד האירופי מטבעו כגוף מלאכותי, קוסמופוליטי ועל לאומי גם אינו מעורר את רמת הנאמנות הנדרשת בפקידים ובפוליטיקאים שלו על מנת שקונספירציה כזו תצלח. לכן אני מאמין שייחתמו הסכמים סבירים בין בריטניה לשאר אירופה. הפקידים בבריסל יביטו בזעם בבריטניה המשגשגת אחרי צאתה מהאיחוד ועיניהם כלות.

 

 

מודעות פרסומת

70 תגובות to “עוד מחשבות ברקזיט”

  1. Georgvon1 Says:

    סקוטלנד היא מדינה ענקית עם אוכלוסיה מעטה ויש לה גם הרבה משאבים. לפיכך משתלם לה לבעוט במשעבדים האנגלים.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    הרבה משאבים זה בעיקר נפט והנפט היום זה לא מה שהיה פעם. אפילו מבחינת תיירות לא נראה לי שסקוטלנד כל כך קוסמת לעולם.

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    עוד מחשבה על האיחוד האירופי. רעיונות של נקמנות כלפי בריטניה יפגעו בכלכלה העולמית ויערערו את ממשל אובמה ואת סיכויי הילארי. זו עוד סיבה שאין מצב לקונספירציה נקמנית נגד הבריטים מצד האיחוד. כמו בכל ניסיון לממש קונספירציה ההשלכות הרבה יותר רחבות והסיכונים גדולים. ובפועל אף אחד לא מהין להסתבך בכך.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    כתבה על בוריס ג'ונסון משנה שעברה. דמות מעניינת.
    http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q4_2015/Article-2d9738d2192f051004.htm

    אהבתי

  5. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    בכדי לרצוח את רבין – היה צורך במספר לא קטן של שותפי סוד, שהיו אמורים להתכנס, לתכנן יחד תוכנית פעולה, לחלק ביניהם תפקידים, לתאם לוחות זמנים, ולבטוח זה בזה שאף אחד מהם לא יתחרט רגע לפני או יפתח פיו מיד אחרי. אכן, בלתי סביר בעליל.

    בכדי להקשות את החיים בבריטניה – אין צורך בשום קונספירציה מאורגנת. מספיק שרוב הנושאים ונותנים עם בריטניה, מטעם האיחוד האירופי, יגלו עמדות מאוד קשוחות ולא גמישות, ללא כל נכונות לפשרות במשא ומתן, שפקידים בבריסל ימצאו עוד ועוד סיבות "טכניות" או פרוצדורליות לגרירת רגלים ולמשיכת זמן וכדומה,. כנ'ל אנשי ממשל בארה'ב.
    הם לא חייבים אפילו לתאם בינהם עמדות.
    לא חייבים להיות אגרסיבים בגלוי ובמוצהר, אפשר להזיק רבות גם בגישה של פסיב אגרסיב, שקל להכחישו. ובודאי שניתן ליצור זאת אם פקידי בריסל יחושו שזו "רוח המפקד" הנושבת מצרפת.

    לגבי חטיפת ילדי תימן – בעבר הייתי משוכנעת שבגדול זו האשמת שווא, מצב קשה, טעויות ובלבול. חשיפת המידע שקימים ארכיונים שנגנזו ל 120 שנה, ורק החלטת ממשלה מוסמכת לפותחם – הכניסה בי ספקות.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    העמדות הקשוחות ייבחנו בשבע עיניים, אלפי מאמרי פרשנות ייכתבו. ייעשו השוואות להסכמים קיימים. האמריקנים יתערבו. תוכניות סאטירה יגחכו. זה פשוט לא יעבור. לא מדובר ביוון, מדינה שעסקה בקיבוץ נדבות. מדובר באומה עשירה וגאה שרק מבקשת לסחור בתנאים הוגנים.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    ממליץ לקרוא המאמר הבא באנגלית:
    http://www.slate.com/blogs/moneybox/2016/06/24/david_cameron_has_secured_his_place_as_one_of_the_worst_pms_ever.html

    זה יכול להיקרא כמו סאטירה על אליטיזם של אנשי תקשורת אבל זה נכתב ברצינות ומבטא את עומק הבוז שרוחשים כותבים ליברלים להמונים.

    אהבתי

  8. קמיליה Says:

    השוואה בין הברקזיט לבין מרד האיכרים באנגליה במאה ה 14.
    כולל שיעור קצרצר בהיסטוריה (לדאבוני באנגלית, כי הערך הזה בויקיפדיה העברית די עלוב).

    מרד האיכרים הזה נכשל, אך השלכותיו לטווח ארוך למעשה ערערו את כל המערכת הפיאודלית באנגליה, והעלו את אנגליה על נתיב שהובילה לבסוף לדמוקרטיה.

    יש כאן למעשה השוואה, אם כי סמויה, בין מוסדות האיחוד האירופי והאליטות האירופיות לבין שליטים פיאודלים, המטילים מיסים כבדים על הצמיתים, ואינם מקשיבים כלל לרצונותיהם.
    (מי, לדוגמא, שאל בכלל את תושבי אירופה האם ברצונם לקלוט מיליוני מהגרים. ההחלטה התקבלה מעל ראשם, תוך נסיונות השתקה של כל המוחים באמצעות תיוגם כנכשלים וכגזענים).

    רקע נדרש: בכל אירופה המונח "איכרים" הוא שם נרדף לטיפשים, בורים, פרימיטיבים ושטופי אמונות טפלות.
    מתכתב היטב עם הטרוניה שבעד הברקזיט הצביעו בעיקר זקנים נבערים וגזענים, הכופים את תוצאות החלטתם על צעירים, משכילים ונאורים, ובכך הורסים את עתידם.

    https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/06/25/the-brexit-a-modern-day-peasants-revolt/#comments

    בי הנושא מעורר ספקות קשים לגבי עומק השורשים הדמוקרטיים באליטות האירופיות.
    הן אמנם מרבות להצהיר על חשיבות הערכים הדמוקרטיים ולרוממם.
    אך הן אינן מוכנות לייחס להמונים (שברור מראש שרובם חסרי השכלה גבוהה) את ה"חוכמה" הנדרשת לקבלת החלטות מהותיות על עתיד החברה והמדינה.
    תיוג מישהו כטיפש ונבער – הוא כמעט תנאי מספיק, ואפילו הכרחי, להתעלמות מדבריו ולאטימות לרצונותיו ולמצוקותיו.
    [לתמריץ, למקרה שתהית, זהו גם המשך לויכוח שלנו על נושא טפשות ההמונים]

    יתכן וזהו חלק מההסבר לתמיכת האינטלקטואלים הצרפתים בדיקטטורים (בהתחלה היטלר, אח'כ סטאלין, אח'כ מאו, אח'כ פידל קסטרו וצה' גאוורה ועוד), ולעויינותם הטבועה העמוקה כלפי ארה'ב (המסמלת במהותה ערכים דמוקרטיים).

    אהבתי

  9. יאיר Says:

    אני ממליץ לקרוא את "איש ההמון" של חוסה אורטגה די גאסט.
    מדובר בפילוסוף ספרדי שחי בתחילת ובאמצע המאה ה-20 וכתב על איחוד אירופה.
    הספר שלו מתאר לפרוטרוט את יחס האליטות האירופאיות להמונים.
    הספר תורגם לפני שנים רבות לעברית ובעבר מצאתי אותו ברשת.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    אני קורא שאולי האליטות מצאו פרצה – ההסכמים למתן אוטונומיה לסקוטלנד נותנים לפרלמנט שלה זכות וטו על עזיבת האיחוד.

    אהבתי

  11. יאיר Says:

    טענת שהפוליטיקה הבריטית תכבד את ההכרעה. לא?

    אהבתי

  12. יאיר Says:

    הם לא יכבדו אותה, ובחירה במתווה של הפרלמנט הסקוטי תגרום לזעזועים לאומיים משמעותיים בין אנגליה לסקוטלנד שיכולים לגרום לפירוק הממלכה.

    קמרון יזכר כאישיות שגרמה לזעזועים הללו. איך שגלגל מסתובב לו.

    אהבתי

  13. יאיר Says:

    אותי מעסיקה שאלה מקומית יותר:
    איך תוצאות משאל יציאת בריטניה ישפיעו על הפוליטיקה כאן אצלנו.
    אם בכלל.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    האמת שלא חזיתי את עוצמת ההיסטריה של האליטות. אפילו אצלנו.

    אהבתי

  15. יאיר Says:

    אם האליטות אצלנו בלחץ (ואני מסתמך עליך כי אני לא הספקתי לעקוב אחרי מה שקורה אצלנו) אז זה מחזיר אותנו לנקודה שקמיליה ניתחה:
    נקודת המחלוקת היום בין ימין לשמאל היא נקודת הזהות התרבותית.
    האליטות שלנו רואות עצמן כקוסמופוליטיות ולכן הן בהיסטריה, בעוד שרוב הציבור לא מבין על מה המהומה. האליטות לא מסוגלות לקבל את החלטת ה"המון הנבער" שממשיך ובוחר בזהות שלו ובאמונות הטפלות שלו (ראה ערך "מנשקי מזוזות").

    כל עוד השמאל שלנו לא יבין זאת הוא נידון להמשיך להטיף על סוציאליזם אבל לא לקבל את קולות השכבות החלשות.

    אהבתי

  16. קמיליה Says:

    בעקבות ההמלצה של יאיר על הספר איש ההמון של חוסה אורטגה די גאסט, מצאתי ברשת סיכום (בעברית) של משנתו מהספר מרד ההמונים.
    בסוף, בערך בעשירית האחרונה, יש גם מעט ביקורת על עמדותיו.
    לדעתי, הביקורת עליו הייתה אמורה להיות רחבה יותר ונוקבת הרבה יותר.

    http://textologia.net/?p=22369

    קלי לי לקבל את ביקורתו של די גאסט, שבמידה רבה הקדימה את זמנה, על הלכי רוח פוסט מודרניסטים, והרלטביזם התרבותי, הטוענים שאין כל מקום לשיפוט ערכי, ואין מקום להיררכיות בין נעלה ונחות. בין אליטות לבין המונים נבערים.
    כנ'ל גם את ביקורתו על הערצת הנוער ורוח הנעורים, והזלזול במבוגרים ובמשכילים.

    מצד שני, הוא למעשה ממשיך את תפיסתו (המאוד מסוכנת לדעתי) של אפלטון, המקדשת את שלטון הפקידים על ההמונים, ונותן הכשר לאי ההקשבה לרצונותיהם ולערכיהם. שלטון מרכזי חזק מדי ואטום מדי.
    הוא למעשה, נותן הכשר לנוהלי השלטון והממשל של מדינות דרום אמריקה ומקדמם. כולם יכולים להיוכח לאן האליטיזם הדרום אמריקאי הוביל מדינות אלו, בהשוואה למגמות הצפון אמריקאיות הדמוקרטיות יותר.

    די גאסט למעשה טועה בגדול בזיהוי מקור הסכנה העיקרי. לרוב האליטות הרבה יותר מסוכנות מההמונים. לדוגמא, האליטות הן אלו שהובילו את המהפכה הקומוניסטית, לא המוני האיכרים הנבערים.
    וכיום, האליטות הן אלו המנסות לכפות על ההמונים לוותר על זהותם הלאומית והדתית.

    ———————————————————————————————————

    לשאלת יאיר על השפעת הברקזיט על הפוליטיקה הישראלית:

    להערכתי (גם) האליטות הישראליות ספגו תבוסה כואבת.

    1. עקיפות, כיון שהאליטות האירופאיות, אליהן מחוברת האליטה הישראלית, ספגו תבוסה קשה, גם האליטה הישראלית עצמה ספגה תבוסה.
    אליטות השמאל רואות, בדאגה עמוקה ואפילו בחלחלה, כיצד הולכת ומתחזקת באירופה אליטה חלופית – של ימין שמרני, וימין קיצוני.
    ימין אירופי האוהד את ממשלת נתניהו השנואה.
    עובדה המחלישה את השמאל הישראלי, הנהנה להתריע שישראל הופכת למדינה מבודדת ומצורעת, ואם רק השלטון בישראל יחזור לידיו – מגמה זו בודאי שתתהפך.
    כלומר, אחד ממשענות הכוח של השמאל הישראלי מתגלית כמשענת קנה רצוץ. וצץ ומתחזק באירופה כוח חלופי, המתחבר לימין בישראל.

    2. רעיונית, משאל הברקזיט מאיים לפרק את פאר היצירה של המדינה הכלל אירופית, המהווה צעד נוסף בדרך לאוטופיה של המדינה הכלל עולמית.

    רצון תושבי בריטניה נותן מכה קשה לטענה שזמנה של מדינת הלאום חלף מהעולם. וישראל, כמדינת לאום של העם היהודי, היא אנכרוניזם שחלף זמנו. מכאן, מכה לטענה שחובה להפוך גם את ישראל למדינה כל אזרחיה, הפותחת לרווחה את שעריה למהגרי כלל העולם.
    העובדה שהימין הישראלי יכול לטעון שאיננו שונים מבריטניה ותושביה, שומטת את הקרקע גם מתחת הטענה שישראל גולשת לפשיזם של שנות השלושים. המשאל הוכיח שישראל אינה כל כך חריגה, והחלטותיה בתחום הלגיטימי. איננו פושעים נגד האנושות, ואיננו מדרדרים אחורה במקום לצעוד עם כוחות הקידמה האנושית.

    3. עצם התביעה של הבריטים לעריכת משאל עם, והרצון שביטאו לריבונות וליכולת השפעה על עתידם – מחלישה את יכולת השלטון של האליטוות בכל העולם, גם בישראל.
    בסוף עוד יתברר, למרבה הזוועה, שגם תושבי ישראל ירצו שישאלו את פיהם לפני קבלת החלטות לאומיות חשובות. השמאל הישראלי יכול לדמיין איך תיווצר קונסטלציה פוליטית שתחליט על "סיום הכיבוש".
    יהיה קשה לו יותר להתמודד עם הלגיטימציה שנוצרה לעריכת משאל עם, לפני החלטה בסדר גודל שכזה.
    נחלשה גם אמונתו ביכולת האליטה להשפיע על תוצאות ההצבעה של ההמונים. משאל הברקזיט הוא דוגמא מפחידה ומסוכנת, מבחינתם, להמונים שציפצפו על כל עצות הבכירים והמומחים החשובים, ולא שעו לכל אזהרותיהם מהסכנות שיפלו על ראשם אם יחליטו לעזוב.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    קמיליה, ניסחת זאת היטב וחסכת לי פוסט שתכננתי לכתוב 🙂

    אהבתי

  18. קמיליה Says:

    בהמשך לטענתי שהאליטות מסוכנות מההמונים, ושחובה לשאול את ההמונים מה מאוד חשוב בעיניהם ועל מה יסכימו לוותר, הייתי אמורה להזכיר את הסכם סייקס -פיקו.

    שני אדונים נכבדים, מורמים מעם, שהחליטו היכן יעברו הגבולות במזרח התיכון. הם לא טרחו לשאול את ההמונים הנבערים, שמילאו את האזור, האם ברצונם להסתופף, באותה מדינה, גם עם בני דתות שונות משלהם ולאומים אחרים. את התוצאות העגומות רואים בטלוויזיות בכל העולם.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    יאיר, קמיליה, זהו באמת מאבק על זהות. אבל יש אירוניה כי זהויות מסוימות כמו הסקוטית במקרה כאן והפלסטינית במקרה שלנו הן בברית עם הזהות הקוסמופוליטית.

    אהבתי

  20. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    אנא תכתוב פוסט.
    בטוח שאמצא משהו שנוכל להתווכח עליו.

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    עוצמת ההלם הציבורי, אפילו כאן בארץ, כה גדולה, שאני מניח שאתקשה לשתוק.

    אני מאוד מעריך את עופרי אילני וכתיבתו בהארץ. לא משום שאני מסכים עם השורה התחתונה. הוא הרי איש שמאל הארד קור. אלא כי אומר דברים מעוררי מחשבה. עוד לפני היוודע הברקזיט הוא כתב על הבידוד של ישראל במערב או היפוכו –
    https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=668361496649816&id=165478130271491

    אהבתי

  22. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    גם הסקוטים והאירים, בדיוק כמו האנגלים, מאוד מדגישים את נושא הזהות העצמית שלהם, ורצונם שלא "להתבולל" ולהיבלע בזהות גדולה יותר.

    השוני היחיד בינם לאנגלים – ההישארות בבריטניה, שמחוץ לאיחוד האירופי, מאיימת על הזהות הסקוטית והאירית יותר מכפי שיוצרת הישארות באיחוד האירופי.
    למרבה האירוניה, ההצבעה שלהם להישאר באיחוד – היא למעשה הצבעה על חשיבות זהותם הנבדלת.
    כנ'ל הקטלונים. הם יכולים לממש את זהותם הנבדלת רק אם יפרדו מספרד, ויצטרפו לאיחוד האירופי. הישארות בתוך ספרד, המנותקת מהאיחוד האירופי, היא האיום הכי גדול על זהותם.
    כנ'ל כל שאר העמים הקטנים הרוצים עצמאות ממדינות האם שלהם. האיחוד האירופי הוא המסגרת היחידה שבה יוכלו לממש את רצונם בנבדלות לאומית.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    הברקזיט בעיה אישית קשה להרבה אנשים
    http://www.vox.com/2016/6/26/12032972/brexit-uk-referendum-marriage

    אהבתי

  24. גיא Says:

    קמיליה , גם אם לדעתך אורטגה ראוי לביקורת נוקבת יותר אני מבקש שתתי
    עמו חסד שכן לא כל יום אדם נתקל בטקסט קנוני שכזה :

    "מי האנשים שעבור אורטגה הם המסוכנים ביותר של ההמון הזה? אלו שהם כמו טכנאים, רופאי שיניים, מהנדסים – בעלי מקצוע שיש להם משהו מיוחד במינו. הוא קורא להם "בורים מלומדים", הם יודעים איך לתקן מחשבים אבל אין להם מושג על התרבות המערבית הרחבה. הם מבזבזים את מה שקיבלו בירושה כאילו שזה שלהם.

    להם יש תכונה מאוד מעניינת בעולמנו: המסוכן אצלם הוא שהם מקבלים הרבה מאוד סמכות מכוח הדברים שהם יכולים לעשות. הם מכובדים ולכן הם חושבים שלדעתם בכל יש סמכות."

    כמובן , כמובן שיש את היוצאים מן הכלל שאינם מעידים הכלל.
    פלוס , למותר לציין שכמה מחבריי הטובים ביותר כולל חלק ניכר מבני משפחתי הם מהנדסים.

    אהבתי

  25. גיא Says:

    קמיליה , הסכמי סייקס פיקו נראים מאד הגיוניים לזמנם. לא נראה לי הוגן להאשים את האליטות בהכל. דיסקסנו את זה פעם פה.
    http://tinyurl.com/jobkb5p

    כתבת
    "מצד שני, הוא למעשה ממשיך את תפיסתו (המאוד מסוכנת לדעתי) של אפלטון, המקדשת את שלטון הפקידים על ההמונים, ונותן הכשר לאי ההקשבה לרצונותיהם ולערכיהם. שלטון מרכזי חזק מדי ואטום מדי."

    בקשר לכך אני מביא מויקיפדיה את פרשנותו של ליאו שטראוס , (שהוזכר בכתבה ושתמריץ אמר באחד הפוסטים הקודמים שהוא כנראה הושפע ממשנתו ) לאפלטון.

    Strauss's Interpretation of Plato's Republic[edit]
    According to Strauss, The Republic by Plato is not "a blueprint for regime reform" (a play on words from Karl Popper's Open Society and Its Enemies, which attacks The Republic for being just that). Strauss quotes Cicero: "The Republic does not bring to light the best possible regime but rather the nature of political things—the nature of the city."[32]

    Strauss argued that the city-in-speech was unnatural, precisely because "it is rendered possible by the abstraction from eros".[33] Eros means bodily needs. [Though skeptical of "progress", Strauss was equally skeptical about political agendas of "return"—that is, ]going backward instead of forward.

    In fact, he was consistently suspicious of anything claiming to be a solution to an old political or philosophical problem. He spoke of the danger in trying finally to resolve the debate between rationalism and traditionalism in politics.] In particular, along with many in the pre-World War II German Right, he feared people trying to force a world state to come into being in the future, thinking that it would inevitably become a tyranny.[34] Hence he kept his distance from the totalitarianisms of his century, the right-wing fascists and the left-wing communists.

    +

    He was a conservative," she says, "insofar as he did not think change is necessarily change for the better."

    אהבתי

  26. תמריץ Says:

    למי שעוד לא ראה, קטע מוצלח מאוד של ארץ נהדרת שבו מופיעים הגבעטרון וירדנה ארזי. לא בלתי קשור לפוסט על אף 5,000 הקילומטרים שבינינו ללונדון:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4820549,00.html

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    ] In particular, along with many in the pre-World War II German Right, he feared people trying to force a world state to come into being in the future, thinking that it would inevitably become a tyranny

    זה היה חזונו של איינשטיין – ממשלה עולמית. מאוד יהודי מצדו. איינשטיין גם היה ציוני ואפשר לומר שבעצם רצה את מה שרוצים היום הסקוטים. עצמאות מוגבלת לעמם בתוך גוף רב לאומי עצום.

    אהבתי

  28. קמיליה Says:

    לגיא,

    צר לי לחלוק עליך. אך אם אעמוד בפני הברירה להיות כפופה לשלטונם של טכנאים, רופאי שיניים ומהנדסים, לבין להיות כפופה לשלטונם של פילוסופים ו"אנשי רוח" ותרבות למינהם – אין לי ספק שאעדיף את הראשונים.
    אני מניחה שהמהנדסים יהיו עם שתי רגליים על קרקע המציאות, לפיכך גם הרבה פחות יומרניים, ומכאן גם הרבה פחות מסוכנים.
    וזאת בלי קשר לשאלה איזו חבורה נוהגת ללבוש ג'קטים מקורדרוי. 😊
    ***
    עדין לא התעמקתי בפרשנות של ליאו שטראוס שהבאת. אעשה זאת כנראה רק מחר (או מחרתיים).
    אני התייחסתי לאפלטון בהיבט המלצתו שעל עיר המדינה ה"אוטופית" שלו ישלטו הפילוסופים, ושלילתו את כל ניצני הדמוקרטיה האתונאית.
    מה שהפך אותו למקור הסמכות הרעיוני של הטוטליטריות האדומה (הקומוניסטית) והשחורה (הפשיסטית).
    וכיום, משנתו מאומצת ע'י מקדשי שלטון האליטות, שאינן נבחרות ע'י ההמונים, כמו פקידי בריסל. פקידים שבסמכותם לבטל חוקים של הפרלמנטים (הנבחרים) של מדינות האיחוד. מערכת שלמעשה מעקרת מתוכן את הדמוקרטיה של מדינות האיחוד. שההמונים אינם יכולים להשפיע עליה או להחליפה.

    ————————————————————————————————-

    ובהקשר ישיר לנושא הברקזיט – חשבתי על כך שיש כנראה "אופי לאומי". אופי המשתקף פעמים רבות בשירים הלאומיים הקנוניים של כל עם.
    נזכרתי כמובן בהמנון חיל הים הבריטי:
    !Rule, Britannia! Britannia, rule the waves
    !!! Britons never, never, never shall be slaves

    זהו העם שסירב להיכנע לנאצים, בניגוד לצרפתים ושאר עמי מערב אירופה שנכנעו כמעט ללא קרב. למרות שבמערכה זו אנגליה כמעט חרבה. גם אז, רבים טענו שהיה משתלם להם יותר להיכנע. אך הם היו נחושים להמשיך ולהלחם על חרותם.
    וכיום, העם הבריטי סרב לוותר על ריבונותו, ולמסרה למרקל ולפקידי בריסל. זו אכן הכרזת עצמאות. הוכחה שהעם הבריטי מסרב להפוך לעבד של אליטות אירופאיות. וזאת למרות כל ההפחדות שרמת חייהם כנראה תיפגע. לפחות בטווח הקצר. עם של בני חורין גאים (למרות שלעולם לא נרתעו מלשעבד עמים אחרים).

    אהבתי

  29. גיא Says:

    קמיליה , מהנדסים לא מסוכנים? דיברנו פעם פה על המקרה המפורסם ו שאלות שלא נשאלו כשקיבלה כיתת מהנדסים בטכניון מסימת הקמה של צינור הדם לאילת. אם אני זוכר נכון יש פוסט מומלץ
    של זאב גלילי בנושא. בכל מקרה כשאת מתעמקת בשטראוס שימי לב
    לפרשנותו לגבי המלך הפילוסוף.

    Strauss was never personally active in politics, never endorsed imperialism, and questioned the utility of political philosophy for the practice of politics. In particular, Strauss argued that Plato's myth of the Philosopher king should be read as a reductio ad absurdum, and that philosophers should understand politics, not in order to influence policy but to ensure philosophy's autonomy from politics.

    אהבתי

  30. יאיר Says:

    הטור של עפרי אילני מחזק בי את המחשבה שנבנתה כאן יצירה ייחודית שעל אף קטנה המספרי משפיעה (ותשפיע) על רבים בעולם.

    אהבתי

  31. יאיר Says:

    הברית בין הזהות הפלסטינית לקוסמופוליטיות אינה ברית בין הפלסטינים לתרבות המערבית הקלאסית והמודרנית, אלא בינם לבין האנרכיזם האירופאי וכנופיית באדר-מיינהוף.

    אהבתי

  32. יאיר Says:

    הטור של עפרי אילני מחזק את המחשבה שנבנתה כאן יצירה ייחודית (שכמעט) ולא נראית במקומות אחרים. זאת כיון ש:
    – מתגבשת תרבות לאומית שמשלבת מסורת עם ליברליזם וזכויות אדם
    – נוצר כאן שילוב של רמת חיים טובה יחד עם פיריון (ילודה) נאה אף הוא
    – צבא העם מנהל מלחמה בלתי מתפשרת בטרור ובמקביל מטיב עם חייהם של מאות אלפי פלסטינים
    – עם שהגיע מאזורים שונים בעולם מייצר כאן מוצרים וטכנולוגיות שמיוצאים בחזרה לכל העולם

    ועם היצירה המורכבת הזאת (מורכבת מבחינה עושר הפרטים אך גם מורכבת מבחינת הסתירות הפנימיות שבה) אנחנו נידונים לחיות ולהמשיך ולפתח. וכולנו בסירה הזאת יחד. נרצה או לא נרצה.
    אני אופטימי. אופטימי שעל אף הקשיים נוכל להמשיך ולהתפתח. וגם אופטימי שהימין והשמאל יוכלו לבסוף לשתף פעולה ולהסכים על מכנים משותפים.

    אהבתי

  33. תמריץ Says:

    שותף לסנטימנט אבל זו אמירה קצת מפוקפת להגיד שאנחנו מיטיבים עם תושבי השטחים.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    עוצמת המהומה בלייבור היא אחד הדברים המטורפים ביותר בכל הסיפור..
    http://www.newstatesman.com/politics/uk/2016/06/live-blog-jeremy-corbyn-hit-shadow-cabinet-revolt

    אהבתי

  35. יאיר Says:

    אנחנו לא ביהודה ושומרון בשביל להיטיב עם הפלסטינים. אני לא מנסה לצייר תמונה אוטופית שכזאת. אנחנו שם בשביל להיטיב עם עצמנו (כמובן שזאת אמירה סוביקטיבית כי רבים רואים בנוכחותנו שם "מכשול לשלום"). אבל גם השמאל יודה שבלעדינו הייתה שם מדינת טרור שהראשונים שיפגעו ממנה הם הפלסטינים. שבלי נוכחות צה"ל, חיי הפלסטינים היו נראים כמו חיי רבים מהסורים, היזידים והעיראקים.
    ובכלל, ללא הקמת הבית הלאומי היהודי כאן באזור, הפלסטינים היו חיים ברמת חיים של אפגאני מצוי, תמותת התינוקות שלהם הייתה בשיעור דומה לשיעור של מדינות נחשלות באפריקה, וככל הנראה הם גם היו מהגרים מכאן (כמו שרובם הגיע לכאן עם גלי העליות. עליות שפיתחו את האזור ואיפשרו מחיה לכולם).
    קל לפלסטינים להאשים את ישראל בכל התחלואים, אבל חבל שהם לא מסוגלים לראות את התמונה המלאה. אני מבין את רצונם בעצמאות אבל עדיין חבל שהם לא מסוגלים לראות את התמונה המלאה. יש הבדל בין גישה בוגרת שאומרת "אני מבין את מה שעשית לטובתי ועדיין אני בוחר ב…." לבין גישה ילדותית שאומרת "היהודים מנסים להרוג אותנו מאז ומעולם והם אפילו מרעילים לנו את הבארות ….".

    —————

    עוצמת המהומה בלייבור היא בגלל שהאליטות נמצאות (בעיקר) בשמאל והן אלו שחטפו הכי הרבה מהמשאל.

    אהבתי

  36. תמריץ Says:

    יאיר, ערביי ישראל נהנים מרמת חיים גבוהה יותר בגלל הציונות. אבל הפלסטינים לדעתי לא. יש לנו קבוצת ביקורת בשם ממלכת ירדן והיא עשירה מיו"ש.

    אהבתי

  37. יאיר Says:

    הממלכה עשירה או שפלסטיני שם חי טוב יותר מפלסטיני ברמאלה?

    אהבתי

  38. חושב בקול Says:

    אני מוחה נגד הגזענות נגד מהנדסים בתגובות מסוימות בבלוג הזה. זה מאד לא פוליטיקלי קורקט.

    אהבתי

  39. גיא Says:

    לא מדובר ב"גזענות" נגד מהנדסים אלא בעניין מדעי:

    באגליה הויקטוריאנית(*)(אפרורו , אליטות לא שמאלניות) לא הורשו המהנדסים אפילו להיכנס בשערי החברה המלכותית למדעים(**)
    משום שלימודיהם היו טכניים ותפקידם בפועל היה לשמש נוגשי עבדים לפועלים במפעלים.

    (*)בה התרחשה המהפכה התעשייתית והיו צריכים הרבה מהנדסים.
    (**)אגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.
    ——————————————-
    חזרה לשטראוס :

    Strauss on reading

    In the late 1930s, Strauss called for the first time for a reconsideration of the "distinction between exoteric (or public) and esoteric (or secret) teaching".[13] In 1952 he published Persecution and the Art of Writing, arguing that serious writers write esoterically, that is, with multiple or layered meanings, often disguised within irony or paradox, obscure references, even deliberate self-contradiction. Esoteric writing serves several purposes: protecting the philosopher from the retribution of the regime, and protecting the regime from the corrosion of philosophy; it attracts the right kind of reader and repels the wrong kind; and ferreting out the interior message is in itself an exercise of philosophic reasoning

    (עם כזו פילוסופיה היה מתקבל בנקל לזרם האר-תגובו 🙂 )

    אהבתי

  40. חושב בקול Says:

    גם האאוגניקה היתה מדעית

    אהבתי

  41. תמריץ Says:

    אם תסתכל על המשכורת הממוצעת בירדן ועל המשכורת הממוצעת ביהודה ושומרון, נדמה לי שבירדן טוב יותר ובכל מקרה לא ההיפך.

    אהבתי

  42. ד Says:

    יאיר,בהמשך לטענה שלך לגבי הכיבוש "הנאור והמיטיב" שלנו, אם כך אז את אותו הדבר אפשר לטעון לגבי המנדט הבריטי. בתקופתו ישראל פרחה כלכלית, מצבנו הוטב, הבריטים היו גם אלה ששמרו עלינו מפני איומים צבאיים מבחוץ (הנאצים) ושמרו על הסדר הפנימי היטב (מלבד כמה פרצי אינתיפאדות למיניהם אבל גם אנו היום לא מונעים זאת). ויותר מזה, היינו יכולים להיות חלק מאימפריה (בזמנו) וגם היום הדרכון הבריטי שווה הרבה יותר מהישראלי ולכל ישראלי היום היו יכולות להיות הזדמנויות כלכליות ואישיות הרבה יותר טובות מאשר מצבנו בלעדיהם.

    הטענה הזו שה"כיבוש שלנו מיטיב עם הבורים האלה ואיך הם לא קולטים את זה" נשמעה אצל כל כובש בהיסטוריה המודרנית.

    אותה הטענה נשמעה מהפקידים בבריסל ומסתבר שהאנגלים לא קנו את הלוקש הזה בחמישי שעבר…

    אהבתי

  43. תמריץ Says:

    ד, מסכים. משהו לחשוב עליו – בהקשר של המנדט הבריטי הייתה תחושת ערבות הדדית כלפי אלו שלא היו מסוגלים לעלות לארץ. עלייה חופשית הייתה בלב המאבק. אולי גם אצל הפלסטינים, אפילו אם יהיה טוב להם פה, תשלוט הערבות ההדדית כלפי אחיהם במחנות הפליטים.

    אהבתי

  44. יאיר Says:

    לד,
    לא באתי להציג את ה"כיבוש" כנאור. אני מודע למחיר הנגבה.
    זאת הייתה שורה אחת מתוך תמונה גדולה יותר.
    כשנושא נוכחותנו ביהודה ושומרון עומד בפני עצמו – אז "כיבוש" הפלסטינים על כל בעיותיו מזדקר לעין.
    כשמסתכלים על כל התמונה כולה, על המורכבות ועל כל הפסיפס כולו (עם ששב לארצו, אויבים סביב, ההצלחות של העם המתחדש והיצירה שלו …..) – אולי גם אתה תסכים שיש כאן יותר מרק כיבוש, נאור או פרמיטיבי.

    אהבתי

  45. קמיליה Says:

    לגיא,

    ברור שהסטודנטים בטכניון לא שאלו מדוע צריך צינור דם מחיפה לאילת.

    הם עברו כמה שנות חינוך בבי"ס תיכון, שבהם התבקשו לפתור שפע שאלות מטומטמות. כמו הזמן הנדרש למילוי / ריקון ברכה – כשמצד אחד מוזרמים אליה מים, ומהצד שני נשאבים ממנה מים. מי שהיה מעז לתהות בקול רם על הטמטום, ןמציע לסגור או את הברז או את המשאבה – היה נזרק מהכיתה (מניסיון אישי).

    אז עד שהגיעו לטכניון, הם כבר למדו שלא כדאי להתפלסף (גם) עם מרצים לפסיקה.
    מה שמוכיח את השכל הישר של הסטודנטים להנדסה.

    ובאשר לשטראוס – הוא הולך מדחי אל דחי בכתב ההגנה שלו על אפלטון.
    בתחילה הוא טוען שאפלטון לא התכוון בכלל לדיקטטורה טוטליטרית, שהוא רק הביא את הדברים לידי אבסורד, והתכוון בדיוק לההפך.
    ואח'כ הוא ממליץ לכתוב בצורה שההמונים לא יצליחו להבין את הכוונה האמיתית. מה אני אמורה להבין מזה?

    אהבתי

  46. קמיליה Says:

    ליאיר,

    בהקשר לברית הפלסטינים עם האיחוד האירופי –
    לא ברור לי מדוע ציינת את האנרכיסטים, ואת ממשיכי כנופיית באדר מיינהוף. לתפיסתי הם מיעוט, די שולי, באיחוד האירופי.

    אבל, קל לי להסכים עם הנחתך שלא מדובר בברית עמוקה והמשכית, ואין ביניהם שותפות בערכים ובמטרות.
    אני תופסת זאת יותר כ"עיסקה", בה כל אחד מהצדדים מקבל הרבה מאוד, ומשלם רק מחיר פעוט מבחינתו.

    בהתנגדות לישראל ובתמיכה בפלסטינאים – האירופים מקבלים:
    – אפשרות לרצות את המדינות המוסלמיות / מפיקות הנפט העשירות
    – השבעת רצון ציבור המצביעים המוסלמי בארצותיהם ושיפור סיכויי בחירתם
    – אפשרות ל"תיקון" כל העוולות שעשו בזמנו האימפריאליסטים, באמצעות תמיכתם כיום ב"ילידים" המעונים החלשים, מול הכוח האימפריאלי החזק
    – הוכחה שבתקופת מלחה"ע השניה, הם בסך הכל עזרו להשמדת עם, שהתנהגותו כיום מוכיחה שהיה די ראוי להשמדה
    – מוצא, לגיטימי, לביטוי אנטישמיות, בלי להאלץ להודות בה

    ומה המחיר שהם משלמים על כך?
    – קצת כסף (במונחי האיחוד האירופי)
    – לעתים קצת אמריקאים וקצת ישראלים ותומכיהם מעקמים את האף, ונוזפים בהם שהגזימו. במקרה זה תמיד ניתן ללכת חצי צעד טקטי אחורה.

    בברית עם אירופה – הפלסטינאים מקבלים:
    – תקווה עזה שישראל, בדרכים מדיניות, ובסיוע חזק של האירופים, תאלץ לסגת, להחלש, ולבסוף להתפורר. כדוגמת הצלבנים שאת לקחם הם מפארים
    – קשירת ידיה של ישראל במלחמותיה בטרור, בהמרדה ובבניה בלתי חוקית וכו, והפיכתה להרבה פחות אפקטיבית,
    – הרבה מאוד כסף במונחי תמיכה לנפש
    – הצדקה לריסון החמאס וארגוני הטרור המאיימים על הרש"פ, בטענה שהאירופים לא יאהבו פעולות או התבטאויות מסוימות

    ומה המחיר שהם משלמים על כך?
    – לפעמים צורך לעדן מעט את הביטויים בהם הם נוקטים לפני קהל אירופי בהשוואה לדבריהם לקהל הערבי הפנימי פנימי. קצת צביעות ואי אמירת כל האמת.
    מחיר די פעוט.

    אהבתי

  47. גיא Says:

    קמיליה. אבוי כזה שכל ישר. בכל זאת יש הבדל
    בין ריקון בריכה ומילואה(שהרי גם בעבודתם מהנדסים מעבירים באפר ממקום למקום ) לבין צינור דם.
    זה מוכיח ציתתנות נרצעת.

    לגבי מלך הפילוסוף … אולי את לא מבינה משום שאינך אליטה ; )
    סתם.. סתם…
    וברצינות … כדאי לשים לב שיש לפעמים נגזרת שניה.
    למשל בבגדי ה מלך החדשים…
    בגזרת 1 : רק לילד יש את האומץ לומר…
    בנגז ת 2, רק ילד לא מבין בעצם מאיפה משתין הדג

    וכמו שזו זו (שלא היה מהאליטה ) היה אמר : ותחשבי על זה..
    מואהה , מואהה

    אהבתי

  48. תמריץ Says:

    הגעתי למסקנה שנייג'ל פאראג' נטול תודעה היסטורית לחלוטין:
    אמר היום בפרלמנט האירופי –
    "Isn’t it funny? When I came here 17 years ago and I said that I wanted to lead a campaign go get Britain out of the European Union, you all laughed at me. Well, I have to say, you’re not laughing now, are you?

    זה לא משפט שאדם משכיל היה אמור להגיד בגלל האסוסיאציה.

    ב-30 בספטמבר 1942 אמר היטלר ב"ארמון הספורט": בזמנים עברו צחקו יהודי גרמני לנבואתי. אינני יודע אם עדיין הם צוחקים או שמא נדם צחוקם בינתיים. אפילו בשעה זו, רשאי אני להצהיר שצחוקם יידום בכל מקום ומקום. וגם בנבואה הזאת יהיה הצדק אתי.
    בנאומו בפני "ותיקי הלוחמים" במרתף-בירה (Lowenbraukeller (במינכן, ב-8 בנובמבר 1942 ,אמר היטלר:
    אתם זוכרים את ישיבת הרייכסטאג שבה הכרזתי: אם מדמה היהדות בלבה שביכולתה לגרום למלחמה עולמית למען השמדת הגזעים האירופיים, לא תהיה התוצאה השמדת הגזעים האירופאיים אלא השמדת היהדות באירופה. תמיד צחקו לנבואותיי. מבין מי שצחקו לי אז, רבים מאוד אינם צוחקים עוד היום, ומי שעדיין צוחקים אולי יחדלו מצחוקם עוד רגע- קט. העולם כולו יבין ויתפוס זאת בהדרגה. אנו, הנציונל-סוציאליסטים, נדאג שהיהדות הבינלאומית תיחשף לעין כול בכל סכנתה השטנית
    http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20706.pdf

    אהבתי

  49. יאיר Says:

    קשה לי לראות את פאראג' מתכתב עם היטלר.

    קמיליה,
    השמאל האירופאי שתומך בפלסטינים הוא בתוך תוכו אנארכיסט.
    האירופאים פיתחו את הסובלימציה התרבותית למדרגה כזאת שהם הצליחו להפוך את האדום (קומוניזם) לירוק (סביבתי), ובדומה הם מכמינים את השאיפות האנרכיסטיות היטב פנימה.
    האנארכיזם האירופאי אינו מיעוט. יש לו שורשים עמוקים מאוד באירופה, בעיקר בספרד, אבל לא רק.
    להבנתי הדלה, חצי מההיסטוריה והסיפור האירופאי הוא מאבק פנימי בין יצריות אנארכיסטית לבין ממשל וסדר (בין אם בצורת מלוכה ואם בצורת כנסייה).
    זה הסיפור הצרפתי, זה הסיפור הגרמני, זה הסיפור היווני, זה הסיפור האיטלקי, וזה משפיע על עמים נוספים.
    האנגלים היחידים שלא בסיפור הזה והמסורת שלהם נפרדת. ובמידה מסוימת גם הולנד קצת שונה וגם הסקנדינבים.

    דווקא האיחוד האירופאי הוא ניסיון לכפות גיגית על המאבק הפנימי הזה. לדעתי ללא הצלחה.

    אהבתי

  50. יאיר Says:

    ראיתי עכשיו את הנאום של פאראג'. מדובר בדקת פתיחה שבה פאראג' היה זחוח-דעת. שאר הנאום היה רציני (מלבד הסוף בו הוא האשים את חברי הפרלמנט בכך שבחיים הם לא עבדו). כנראה שמדובר באנגלי אמיתי כי הוא סנוב.

    ואחרי הכל, מדובר במנהיג אמיתי. בוריס ג'ונסון ונוספים תפסו את התהילה בנושא, והם קפצו על העגלה, אבל מי שהפך את הנושא מ-Non-issue ל-issue בוער ואמיתי הוא לא אחר מאשר ניג'ל פאראג'.

    האם הוא יצליח לעצב פלטפורמה פוליטית חדשה אחרי שפרויקט חייו הצליח?

    אהבתי

  51. תמריץ Says:

    בריטניה ברגע מכריע. נניח שהמשבר הגדול בלייבור מוביל להתפטרות המנהיג השמאלני והיורו סקפטי ונניח שהשמרנים נבהלים ולא מוליכים ליציאת אירופה מהאיחוד, פאראג' יכול לקבץ סביבו את פורשי השמרנים והלייבור ולשנות את המפה הפוליטית.

    אהבתי

  52. יאיר Says:

    אני לא רואה את המשאל הזה מפרק את החלוקה של ימין ושמאל בבריטניה. הוא יגרום לזעזוע ולמעבר קולות מצד לצד, אבל לא לפירוק טקטוני.

    הרי מה שקמרון עשה היה בדיוק זה: להפריד בין יציאת בריטניה לבחירות לפרלמנט, כלומר לתת בחירה עצמית לכל אחד להצביע בעד השמרנים ונגד האיחוד.

    אהבתי

  53. יאיר Says:

    ואני חוזר שוב על ההערכה שלי שבריטניה לא תצא לבסוף מהאיחוד אלא תקבל תנאים סופר-דופר.
    פקידי בריסל יקברו את האיחוד בשקט. הם ישמרו על הדגל והפרלמנט אבל הכח יחזור לממשלות הנבחרות. ישמר שיתוף הפעולה וכל מדינה תוכל לבחור לאיזה "פרויקט" להצטרף.

    אהבתי

  54. יאיר Says:

    לינק למודל הקשר בין נורווגיה לאיחוד, שוק משותף אבל לא מעבר לכך (כלומר גלובליזציה כלכלית ללא גלובליזציה תרבותית ושמירה על התרבות המקומית):
    http://www.theguardian.com/politics/2015/oct/28/the-norway-option-what-is-it-and-what-does-it-mean-for-britain

    אהבתי

  55. ד Says:

    איפה אורי?!?!?!

    אהבתי

  56. orihippo (מתחזה) Says:

    ד , אם אורי לא הגיב לקטעים על המהנדסים כנראה שהוא לא עוקב.
    הייתי ממליץ לשאול את השאלה לפוסט שהוא הגיב כדי שיקבל את השאלה ישירות במייל.

    אהבתי

  57. יאיר Says:

    דעה כלכלית בנוגע לחוסר הצורך בהסכמי סחר בין בריטניה לשאר העולם:

    ארוך אבל יש בו חלקים מעניינים.

    אהבתי

  58. יאיר Says:

    בדומה,
    טענתו של משה ארנס כי עדיף לנו להגיע לתיאום ביטחוני/מדיני עם מדינות ערביות בצורה ישירה ופרטנית, מאשר לחתום על הסכם כולל עם כל מדינות ערב (בדמות הליגה הערבית):
    http://moshearens.com/heb/2016/06/28/union-league/

    ב"הסכם כולל" הסעיף הראשון שבו יהיה הבעיה הפלסטינית, וזאת בעיה שהמחיר לפתרונה גבוה מאוד ומונע בריתות ישירות מול מדינות ערב מסוימות.
    הוא ממליץ על תיאום ישיר ללא הסכם כולל.

    המאמר שלו גם מסביר לי יותר טוב את ההתעקשות של ממשלת נתניהו על מו"מ ישיר מול הפלסטינים. כשהפלסטינים מגיעים יחד עם האירופאים או יחד עם הליגה הערבית – אז המחיר שלהם גבוה בהרבה מבחינתנו.

    אהבתי

  59. יאיר Says:

    מצטרף לתמיהה, אורי איכה?

    אהבתי

  60. יאיר Says:

    תמריץ,
    בהמשך לנושא הנאום של פאראג'. שמעתי אותו שוב והוא מסיים במשפט "השאיפות הגלובליות של בריטניה".
    זה משפט חשוד בעיני. לא הפתיחה שלו. בריטניה רוצה להקים את האימפריה מחדש? שובו של הג'די??

    אהבתי

  61. ד Says:

    יאיר, נתניהו וקודמיו (ביבי לא המציא פה את הגלגל) התעקשו תמיד על מו"מ ישיר אך רק בתיווך ארה"ב הידועה בהיותה פרו ישראלית לרוב.

    עד היום אני לא מבין למה הפלסטינים לא מתעקשים על הוספת מתווך אירופאי למו"מ בינינו.

    אהבתי

  62. יאיר Says:

    ד, אתה צודק. נתניהו אינו הראשון שהתעקש על מו"מ ישיר. אבל יש הבדל מסוים. להבנתי, נתניהו מתעקש על מו"מ ישיר בגלל סוגיית המחיר. ממשלות ישראל בעבר התעקשו על מו"מ ישיר כיון שבכך ממשלות האויב הכירו בנו. כיום, כשמדינות ערב מכירות בנו (דה-פקטו) והחלטת חרטום התמוססה, סוגיית המחיר היא היותר משמעותית.

    ומעניין לעניין באותו עניין:
    אולי ההסכם עם הטורקים צריך להוות מודל חדש ליחסים עם מדינות שכנות. אין צורך בחתימות פומביות, אין צורך בלחיצות ידים וחיבוקים, אין צורך במדשאות הבית הלבן, ואין צורך בפרסי נובל. שתי מדינות חותמות על הסכם, מודיעות לקונית לציבור שלהן בנפרד, וההסכם הראשי מוצג לציבור כאשר נספחיו נשארים חסויים.

    אהבתי

  63. יאיר Says:

    מת השלום יחי הבריתות האזוריות (7.7.14)

    … ייתכן מאוד שאנו חווים את סוף פרדיגמת ה"שלום" במזרח התיכון ומעבר אפשרי לפרדיגמת "הבריתות המקומיות והאזוריות". זה לא אומר שבתוך כך "הסכמי שלום" אינם כלי מדיניות חיוביים אפשריים, אבל הם רק עוד כלים מתוך מגוון רחב, כלים שלא בהכרח סומכים עליהם שייספקו את הסחורה, והם אינם מהווים עוד מטרת-על …

    רעיון השלום המדיני בין ישראל לשכנותיה – שלום בין יישויות שהן מדינות מוגדרות היטב השולטות על שטחן – לכל הפחות התערער קשות. רקטות שנורו בשנים האחרונות מסיני המצרית (עמה יש לנו כידוע הסכם שלום) או עברו ממנה לרצועה, וטיל הנ"ט הקטלני שנורה לא מזמן בגולן, הם רק ההתחלה של המגמה הזו. למעשה, גם לו דב חנין ואחמד טיבי היו מכהנים בתפקיד ראש ממשלת ישראל ברוטציה היינו צפויים לטרור פונדמנטליסטי, פשוט משום שגם מדינות ערביות לחלוטין סובלות ממנו. בינתיים עירק מתפרקת ואל-קעידה משתלטים על חלקים בה, סוריה מתפרקת, בירדן הלבה גועשת, לבנון אף פעם לא הייתה יציבה, וקשה להספיד את מערבולות המהפכנות במצריים. ומאחורי "היוזמה הסעודית" עומדת מדינה פונדמנטליסטית דכאנית שמלבה בעקיפין טרור אזורי.

    השלום הפייסני והרך נתפש כלא רלוונטי לאזורנו, בפרט בעידן הנוכחי, ובצדק – אם מי נחתום הסכם, עם אסד או המורדים? האם לא נכון יותר בעת הזו להערך למאבק מול כוחות האופל הפונדמנטליסטי שעולים באזורינו?

    באקלים פוליטי אחר, הלכי הרוח הללו יכלו להתרגם לשיתופי פעולה קריטיים במרחב. זה כמובן לא מסתדר עם ציונות-מייהדת. כשאתה לא מבטא הוגנות בסיסית כלפי ערבים, אל תתפלא עם תתקשה ליצור בריתות מתבקשות במרחב ערבי. אפשר לשנות את זה, רק שמדובר בראציונל פוליטי ורטורי אחר לגמרי משיח השלום: אנו צריכים להיות הוגנים לא כדי להשיג שלום (כיעד ריאלי בטווח הנראה לעין), אלא כדי להשיג בריתות מקומיות ואזוריות. השלום יישאר שאיפה עתידית.

    https://yarivmohar.wordpress.com/2014/07/07/%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA/

    אהבתי

  64. ד Says:

    יאיר, התכוונתי שאף פעם לא היה קיים באמת מו"מ "ישיר" בינינו לפלסטינים אלא רק עם תיווך אמריקאי. מה שנקרא "ישראבלוף".

    ההסכם עם טורקיה אינו דוגמא לכלום ולא מחדש כלום. ישראל וטורקיה אינן אויבות ולכן המו"מ היה הרבה יותר ישיר בינינו אך האמריקאים להבנתי כן תיווכו פה קצת.
    תהיה בטוח שאם היינו אויבים אז היה צורך במתווך בינינו.

    אהבתי

  65. יאיר Says:

    פאראג' פרש.
    לדעתי מדובר באדם ישר עם שכל ישר.
    זה מה שהניע אותו לנהל קמפיין נגד האיחוד, וזה גם מה שהביא אותו לפרוש. הוא ישר עם עצמו שהוא לא יוכל להיות מנהיג של מפלגה כי הוא לא מקובל על חלק נכבד מהציבור.
    פרישתו ופרישת ג'ונסון מאפשרים למנהיגי סקוטלנד להישאר בפוליטיקה הבריטית ולא לפרוש מהממלכה.
    בפרישתם הם גם חרצו את דינו של שר המשפטים גוב (גם הוא מתומכי הפרישה) והטילו את המושכות של השמרנים על מיי או מועמד אחר שהתנגד לפרישה.

    אהבתי

  66. יאיר Says:

    לא רק אורי נעלם, גם קמיליה.

    אהבתי

  67. תמריץ Says:

    כן, נעלמו לנו. מבאס, אבל מקווה שישובו.
    לגבי פאראג', נראה לי חכם מצד פוליטיקאי לפרוש ברגע השיא. חכם אבל נדיר. את מקומו בהיסטוריה קנה. הרבה יותר מקמרון.

    אהבתי

  68. גיא Says:

    כן ,אהה.
    זה מתחיל להיראות כמו בלוג פולני . כולם פה נעלבים.
    טוב,
    אם זה משהו שאני אמרתי וכרגיל הוצא מהקשרו, אני מתנצל

    וגם
    http://m.ynet.co.il/Articles/4823583

    אהבתי

  69. קמיליה Says:

    אני לא נעלמתי. סתם עברה עלי תקופת לחץ, שאני מקווה לצאת ממנו בקרוב.

    לגיא – אחת מהגדרות הפולניות בעיני היא להניח שאתה אשם במשהו, אפילו כשאין לך מושג על מה בדיוק אתה אמור לחוש אשמה. ומכאן, הנכונות להתנצל, על כל מקרה שלא יבוא. שיהיה. ליתר ביטחון.

    אגב, גם ההכרזה של בנט שהוא מפסיק להתנצל (בלי לציין בכלל על מה ולפני מי) נתפסה בעיני כאחד ממנגנוני ההגנה של פולנים כנגד פולנים אחרים. לא פולנים אפילו יתקשו לקלוט את משמעות ההצהרה החדשנית. מה שהדגיש שמפלגתו מתקשה לתקשר עם לא פולנים בכלל ועם מזרחיים בפרט. ההפך כנראה ממה שרצה להשיג.

    אהבתי

  70. תמריץ Says:

    ברוך שובך קמיליה. נראה לי שגם בקרב נעלמינו שוררת פולניות, כך שגיא הוא פולני בקרב פולנים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: