אנרגיה טובה ואנרגיה רעה

בריטיש פטרוליום הוציאה את המהדורה השנתית של הניתוח הסטטיסטי שלה לגבי השימוש באנרגיה בעולם. מסמך מעניין ביותר. המספרים עושים סדר בכל ההייפ והבלגן הכרוכים בנושא, אבל שום דבר לא מפכח כמו התרשים הזה:

אחרי כל הסיפורים שקוראים מדי יום ביומו במדורי הכלכלה והטכנולוגיה קשה להאמין עד כמה חלקה של האנרגיה המתחדשת עודנו קטן. נכון, היא צומחת במהירות. אבל מלבד אנרגיית המים שהיא מעט יותר משמעותית, אנרגיה מתחדשת עדיין מהווה חלק מזערי מצריכת האנרגיה האנושית.

יש שתי תקוות גדולות שתולים באנרגיה מתחדשת. הראשונה היא שתקטין את עלות צריכת האנרגיה וכך תתרום לרווחה האנושית. השנייה היא שתמנע את ההתחממות הגלובאלית. התרשים הזה מראה שהתקווה הראשונה מבוססת, אך התקווה השנייה רחוקה. בתקווה הראשונה יש ממש כי מחיר נקבע בשוליים. די בעלייה קטנה בפופולאריות של האנרגיות המתחדשות ובירידה מינורית בצריכת האנרגיות המסורתיות כדי לטלטל את המחירים. זאת מאחר שבשוק מלא קונים ומוכרים, כאשר נוצר עודף של היצע על ביקוש, אפילו הוא מזערי, כל היצרנים חוששים להיות אלו שיוותרו עם סחורה שלא נמכרה ומתחרים זה בזה באגרסיביות כדי למנוע זאת. המגמות שמסתמנות כרגע אינן מבשרות טוב למפיקי הנפט והפחם, אבל הן חיוביות עבור הנהג שמתדלק והצרכן הביתי שמדליק מזגן וחפצים בירידת מחירים.

לעומת זאת כדור הארץ לא מתרשם ממה שקורה בשולי שוק הקונים והמוכרים. הטמפרטורה שלו מושפעת מהנפח הכולל של הפחמן הדו חמצני שזורם לאוויר. עלייה קלה בצריכת אנרגיה מתחדשת משפיעה קלות, לא יותר. האתגר שבלהפוך את השינויים המינוריים בתרשים לדרמטיים ומשני כול הוא עצום, והוא עדיין לפנינו.

ונצואלה

יש עוד תובנות מרתקות במהדורה. מהמספרים שם יוצא שונצואלה היא בעלת עתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם. יותר ממדבריות סעודיה, יותר מחולות הנפט של קנדה. ונצואלה חוותה גידול עצום בהערכות לגבי עתודות אלו במהלך העשור האחרון בשל המאגרים העצומים שהתגלו באזור אגן אורינוקו. כמעט כל הגידול בהערכות לגבי עתודות הנפט העולמיות בא מוונצואלה (לא מעתודות פצלי הנפט של ארה"ב!). היית מצפה שכתוצאה מכך המדינה תפרח ותשגשג. אבל כמובן כולנו יודעים מה מצבה של ונצואלה בימים טרופים אלו. כתבה בווינט מ-2007 יכולה לשפוך אור בדיעבד על הרקע למה שהתחולל שם:

 

ונצואלה התקרבה צעד נוסף להשלמת הלאמת תעשיית הנפט באזור אגן נהר אורינוקו, לאחר שארבע חברות נפט זרות חתמו על ההסכמים שמעבירים את השליטה בפרוייקטים באזור ואת מירב הרווחים לידי המדינה.

בעבר, חברות הנפט הגדולות שילמו תמלוגים בהיקף של 1% בלבד עבור הנפט הגולמי שהפיקו מאזור אורינוקו. לאחר בחירתו של צ'אבז לנשיאות ב-1998, התמלוגים הועלו ל-33.2%, והמסים עלו מ-34% ל-50%. ארבעת הפרוייקטים הפועלים באזור אורינוקו מוערכים ביותר מ-30 מיליארד דולר, ולהם יכולת ייצור של כ-600 אלף חביות ביום. לפי הערכות, באזור יש רזרבות נפט של 1.3 טריליון חביות.

שתי חברות אמריקניות, ענקית הנפט אקסון מוביל וחברת קונוקו-פיליפס, החליטו לא לחתום על החוזים, ויצאו מפעילות במדינה. שר הנפט והאנרגיה של ונצואלה, רפאל רמירז, אמר אתמול בטקס החתימה על ההסכמים החדשים כי "אקסון מוביל וקונוקו-פיליפס מסיימות את השתתפותן ביוזמות חיפוש הנפט".

מודעות פרסומת

27 תגובות to “אנרגיה טובה ואנרגיה רעה”

  1. אל רום Says:

    תמריץ , המתואר בפוסט נכון בכללי . רק שני נקודות :

    הנפט מאוד מושפע מפרוספקט הצמיחה . והתנודות , יכולות להיות משמעותיות מאוד , בלי קשר לגילויים של אנרגיה חדשה .

    מעבר לכך , הסכם פאריז שנחתם לאחרונה ( בכללי נחתם ) מעיד על נחרצות של מדינות רבות בעולם , ומוסדות בינלאומיים , לצמצם הפליטה של הפחמן הדו חמצני , ולהפוך ההתחממות לרברסיבלית או לצמצמה באופן משמעותי . ההסכם הזה , הוא ציון דרך חשוב .

    למי שלא שמע על ההסכם או מכיר , אז כאן באנגלית ניתוח יותר מקצועי משפטי :

    http://opiniojuris.org/2015/12/13/it-the-paris-agreement-historic/

    וכאן בעברית בקצרה :

    https://he.wikipedia.org/wiki/הסכם_פריז_(2015)

    להתראות

    Liked by 1 person

  2. אל רום Says:

    תמריץ , כדאי להציץ בגרף ובטבלה שהבאתי כבר פעם בפוסט אחר , ולהיווכח בתנודות הנפט ההיסטוריות , ולגלות שכך או כך , לא כל שכן , לאור מה שאני מכנה " השווקים החדשים " משמע : יותר פיננסיים , יותר אלקטרוניים , יותר גלובליים , יותר היסטריים , יותר רגישים .

    משפיע כך או כך . הכי פשוט , הערכים הנומינלים בטבלה שם :

    http://www.forecast-chart.com/graph-crude-oil.html

    להתראות

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    תמיד יש בעיה להפריד הסיגנל, מה שמעיד על שינוי אמיתי, מהרעש, הגורמים האקראיים שאינם קשורים. כמו בסקר שבו פוליטיקאי אחד נוסק פתאום. האם במקרה נפלנו על אוהדיו או ששיעור התמיכה בו באמת השתנה?
    ההבדל יהיה בכך שגורמים אקראיים יטו פעם לכיוון זה ופעם לכיוון הפוך ואילו מגמה אם קיימת תפעל רק לכיוון אחד. במקרה כאן ירידה במחיר של אנרגיה ממאובנים יכולה להפוך למגמה כרונית ומבלי שהמחירים יחזרו מדי פעם לרמות הגבוהות של 2008.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    נאום מרשים של דונלד טראמפ על הטבח

    .http://time.com/4367120/orlando-shooting-donald-trump-transcript/

    אהבתי

  5. קמיליה Says:

    חמש הערות:

    א. ממבט בגרף רואים עלייה גדולה בשימוש בפחם – עלייה שמשום מה אף אחד לא מדבר עליה. לא ברור לי למה. למיטב ידיעתי, זהו המחצב המזהם ביותר. אני מנחשת שעיקר העלייה במדינות מתפתחות, ויתכן וזו הסיבה לשתיקה.

    ב. השימוש באנרגיות מתחדשות סובל מחסם פיתוח טכנולוגי: הקושי לאגור אנרגיה לשימוש במועד מאוחר יותר. מכאן, יתכן ואיזושהי אוניברסיטה או חברת סטארט אפ, במועד בלתי ידוע בעתיד, תצא עם איזושהי טכנולוגיה חדשנית שתסיר את המחסום, והשימוש באנרגיות אלו יעשה קפיצת מדרגה משמעותית. בינתיים, העולם בהמתנה למצטייני החמש נקודות במתמטיקה ופיזיקה.

    ג. קיימת גם בעייה חמורה של תמריצים לשימוש באנרגיה לא מזהמת.
    או, בניסוח הפוך : אנשים וחברות לא ניקנסים על הנזק שהם גורמים לאיכות האוויר ולבריאות הציבור, לאקלים כדור הארץ ועוד.
    שיטת "הרשיונות", של וועידות האקלים, היא למעשה אישור למדינות להמשיך לזהם במרץ. 2% הפחתה היא לעג לרש.
    שיטה אלטרנטיבית, להערכתי יעילה בהרבה, היא "קנסות" על פי גובה הזיהום. קנסות היכולים לתמרץ גם שימוש באנרגיות מתחדשות וגם חיסכון באנרגיה.
    קראתי איפושהו שמתבצע ניסוי של שיטת הקנסות באחד המחוזות בקנדה. שווה לעקוב אחרי התוצאות.

    ד. חלק ניכר מהמאמץ אמור להיות מושקע בצמצום השימוש הכולל באנרגיות ובחיסכון בחשמל (ולא רק במעבר מאנרגיה אחת לשנייה). בעיקר בעולם המפותח והבזבזני.
    כיום, לדוגמא, בנייה ירוקה, הדואגת לבידוד טוב יותר של הבניין כך שיופחתו משמעותית עלויות החימום והקירור שלו – אינה משתלמת כלכלית. ניתן להפוך בנייה שכזו למשתלמת רק אם עלויות האנרגיה יעלו (המגמה כיום הפוכה) או אם המדינות יתחילו לחלק תמריצים חיוביים לחסכנים ו/או שליליים לבזבזנים.

    ה. לו מקרה וונצואלה היה מצליח ללמד את העולם לקח (שאסור לעבור לכלכלה סופר ריכוזית / קומוניסטית) אפשר היה להתייחס לסבל הוונצואליים כפוגע בהם אך כמועיל לאנושות. אבל הצלחת סנדרס בארה'ב מוכיחה שהעולם אינו מסוגל כנראה ללמוד מטעויות של אחרים.

    אהבתי

  6. אל רום Says:

    תמריץ ,

    בסך הכל , חשוב התכל"ס . והתכל"ס זה לקבל החלטות , למסחר או לכל ענין אחר ריבוני נניח . ובתכל"ס , אילו תנודות וקשות , ואי וודאות .

    מעבר לזה , אפשר לדעת ולסנכרן סיבה , מסובב , ותוצאה בשווקים , רק צריך סבלנות , תיזמון , וגישה למאגרי מידע .

    מגמה לא עובדת בכיוון אחד . זוהי הפשטה כללית . המגמה או הכיוון של השוק , נקבעים קודם כל , על פי אינטרוול הזמן של הגרף שאתה פותח . מה שנראה כמגמה יומית , כלל וכלל לא כך ב – ארבע שעות , חצי שעה וכו… מה שנראה כמגמה שבועית שנתית , לא ייראה כך בגרף יומי .

    להתראות

    אהבתי

  7. משה Says:

    באתר קו ישר יש כמה מאמרים שטוענים שכל הסיפור של הורדת ההתחממות הוא קשקוש – רמת הורדת הטמפ' שתהיה אחרי כל התוכניות היא זניחה לדוגמא המאמר הזה:
    http://www.kav.org.il/%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/item/1945-%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A1%D7%A8%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    משה, איני מדען אקלים, אבל אין ספק שהרוב המוחלט של המדענים מאמין לחלוטין בהתחממות כדור הארץ ובכך שלפליטות גזי חממה יש קשר לכך.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    קמיליה, הצמיחה המטורפת של סין בעשור האחרון הייתה מתודלקת בפחם. מיתון בסין משמעותו פחות פחם, ומפיקי הפחם כבר מרגישים זאת חזק מאוד.
    המכוניות החשמליות צפויות לחולל מהפכה בשאלת האחסון, כי יהיו הרבה יותר בטריות בעולם. יש גם פיתרון של שמירת חום מהשמש במלח.

    אם ונצואלה לא תהיה לפחות לקח, זה יהיה באמת עצוב.

    אהבתי

  10. קמיליה Says:

    בעברית, קצר. נראה שהם יודעים על מה הם מדברים, אבל לא ניתן לשלול את האפשרות שהם אינטרסנטים.

    http://www.energy.org.il/cgi-webaxy/item?358

    אהבתי

  11. קמיליה Says:

    עוד כתבה בעברית ששווה לקרוא.

    סקירת הבעיות הטכנולוגיות הנוכחיות של כל רעיונות אגירת אנרגיה בסוללות ענק. כולל רעיון שימוש במלח, גלגל תנופה ועוד.
    לקראת הסוף, פינת המשקיעים. דו'ח של סיטי-גרופ הטוען ששיפור משמעותי בטכנולוגיה של סוללות הענק + הוזלה בעלויות ייצורן, יגרמו להתרסקות המחירים של דלק מאובנים.

    http://zavit.org.il/סוללות-העתיד-מהפיכה-חשמלית/

    לתמריץ,
    ניתן להבין שסוללות המכוניות החשמליות עדין לא יוצרות את הקפיצה הטכנולוגית ההכרחית לשימוש מסיבי באנרגיות מתחדשות.. הן לכל היותר עוד שלב בדרך. קפיצת המדרגה עוד תגיע. השאלה היא רק מתי.

    אהבתי

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    יש באמצע גרף המראה את הגידול בצריכה העולמית של פחם שכמעט כולה שייך לסין

    http://www.nytimes.com/2016/04/26/business/energy-environment/china-coal.html

    אהבתי

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    למשה,
    הבלוג אליו הפנת, קו ישר, אכן מעניין.

    להבנתי, הוא אינו טוען שהתחממות כדור הארץ היא קשקוש, ואינו מכחיש שקיימת בעייה.
    הוא טוען שהתכניות למלחמה בשינוי האקלים, עליהן הכריזו בחגיגיות ממנהיגי העולם, כולל אובמה, יצליחו להפחית את ההתחממות בשברירי אחוזים זניחים.
    אבל, וזו הבעייה לדעתי, הוא לא מציע תוכנית חלופית כלשהי.
    מלבד, כמובן, להמשיך לא לעשות כלום.

    ——————————————————————————

    הבאתי מבלוג זה את הפוסט שלו על וונצואלה.
    הוא מתלונן, כמוני, שמנהיגי העולם (אובמה, קמרון, סנדרס ועוד) לא לומדים מוונצואלה לקח, וממשיכים להציע את המשנה הסוציאליסטית שלהם.
    מגיב התלונן בשמה של "היי, זאת שלי" – שהוא שכח להזכיר גם אותה.

    http://www.kav.org.il/הבלוג-המרכזי/item/2098-ונצואלה-פנינת-הכתר-של-הסוציאליזם

    אהבתי

  14. קמיליה Says:

    זו קמיליה

    אהבתי

  15. משה Says:

    קמיליה

    להבנתי קו ישר הוא ליברטיאני גישתו הוא שאינו צריך להציג פתרון – השוק החופשי אם לא יפריעו לו ימצא פתרון. וזה כי יזמים ירצו למצוא פתרון יעיל בשביל למכור אותו. המצב בו יש סבסוד לפתרונות לא יעילים הוא תמריץ שלילי כי למה ליזם לחפש פתרון יעיל אולי הוא לא יצליח בשעה שהוא פשוט יכול לייצר את הפתרון הלא יעיל והמסובסד שעליו יש לו שוק בטוח. הדרך הכי טובה להגיע לפתרון היעיל היא פשוט להפסיק את הסבסוד לפתרונות לא יעילים.

    אהבתי

  16. קמיליה Says:

    למשה,

    למרות נטייתי הכללית לאהוד גישות ליברטיאניות, אני חייבת להודות באחת מנקודות התורפה המאוד קשות של גישות אלו : הטרגדיה של נחלת הכלל.
    בניסוח אחר, כל מה שקשור להתחממות הגלובלית וזיהום האוויר והמים הוא למעשה כשל שוק גלובלי. כשל שוק המחייב התערבות ממשלות.

    דוגמא בזעיר אנפין לבעייה הליברטריאנית: זיהום האוויר של מפעלים במפרץ חיפה, המעלים משמעותית את התחלואה של תושבי הסביבה. כיון שבלתי אפשרי להוכיח שזיהום האוויר שפלט מפעל מסוים, הוא שגרם לסרטן או לאסטמה של אדם מסוים – לא ניתן להגיש נגדם תביעות פיצויים ענקיות. מכאן, ברור שלמפעלים עצמם אין כל אינטרס לשנות את המצב הקיים, להפך. רק כפייה ממשלתית תוכל לעשות זאת.

    ואם נחזור לבעיית שינויי האקלים – ההכחשה הגורפת של הרפובליקאים את חומרת הבעייה אינה מקרית. היא נובעת מכך שזו בעייה שמאוד קשה להם להתמודד אתה.

    אהבתי

  17. אל רום Says:

    קמיליה ,

    אם רק יורשה לי , אותה נקודות תורפה , הינה אסטרטגית , ומתרחשת בכל תחום ותחום . אז איך את אוהדת מכללא , ובאופן נקודתי לא אוהדת ?

    מה שונה זיהום אויר ומסרטנים , מכל תחום אחר לא מובן ? זוהי סוגיה אסטרטגית לעילא !!

    כנראה שאת רגישה לנושאים ירוקים ומזהמים , או שלא מודעת לאסטרטגיות של השאלה או הבעיה .

    הרי נניח נושא קלאסי , שכר מינימום . אם המדינה לא תתערב , ותכפה שכר מינימום , אנשים טובים , אנשים ישרים , אנשים ששירתו בקרבי למשל , יחפשו עבודה , לא ימצאו , ובסוף :

    יעבדו תמורת 500 שח' בחודש , על פי היצע וביקוש, כי פשוט , יותר טוב להביא 500 שח' , מאשר לא כלום . אז המדינה מתערבת .

    מה זה שונה ממסרטנים ? מי שחי ב- ורד הגליל למשל , במצפה הילה , לא נפגע מבעיה של מסרטנים בקריות . אז זה לא בדיוק נחלת הכלל לכאורה . ואנלוגי לשכר מינימום במובן זה .

    להתראות

    אהבתי

  18. אל רום Says:

    קמיליה, ואגב , לא תמיד הבעיה היא של הוכחה של הנזק . בהרבה מקרים ( אבל לא יותר מדי ) גם אם מוכח נזק , גם אם מוכח קשר סיבתי לאי זהירות של מזיק , לא ישולמו פיצויים . מזיק בעיני המשפט הישראלי , הוא לא חברת ביטוח , שחייב לשלם בכל מקרה של נזק . יש מקרים שבהם לא ישולם . בית המשפט בתפיסה הישראלית , הוא " האדם הסביר " והוא קובע , מתי ישולם , מתי לא , גם אם מוכח בעליל הדבר ( משמע הנזק והקשר הסיבתי ) .

    למה זה ? אם כך , ממש בגדול :

    אם בכל מקרה של נזק צפוי , בגין אי זהירות מסויימת , ישולם פיצוי , החברה והפרטים בה , יהיו עסוקים כל היום בכיסוי תחת , במקום :

    התפתחות , שכלול , מסחר , יצירה וכו…. מתי ומתי את תשאלי ?

    יותר מדי כוסות קפה , את לא תטרחי על אחת , בטח לא מרציפן ליד , שהכנת בפסח האחרון .

    אולי בהזדמנות …. להתראות

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    לאל רום,

    א. כוונתי ב"נטייה כללית לאהוד גישות ליברטריאניות" היא שבעיני, לפני כל התערבות, על הממשלה מוטלת החובה להוכיח שיש לה סיבה טובה מאוד להתערב בכלכלה. שקיים כשל שוק חמור או שנוצר מצב המסכן בצורה חמורה את טובת הכלל.
    אינני חושבת שתמיד אסור לה להתערב (כפי שמאמינים ליברטריאנים אדוקים באמונתם). אך ברוב המקרים מאוד קשה לי לקבל בברכה ביורוקרטיה, רגולציות, חסמים ותקנות. ברוב המקרים, אני נוטה להעדיף ממשלות קטנות, שפע מקום ליוזמה חופשית ולעסקים, ומינימום חוקים, תקנות והתערבויות (אלא אם, כאמור, מוכח ההפך).

    ב. בדוגמא של מפרץ חיפה – כל משלמי המיסים במדינת ישראל משלמים על עלויות הטיפול, הישירות והעקיפות, בהמוני חולי הסרטן ומחלות כלי הנשימה. כולל תושבי ורד הגליל ומצפה הילה. בהנחה שגם אתה משלם מיסים, המועברים בחלקם למשרד הבריאות ולביטוח הלאומי – גם אתה בין הנפגעים מהזיהום במפרץ חיפה. לא רק החולים ובני משפחותיהם.
    מהרווחים של המפעלים במפרץ, שלא השקיעו מספיק בהעתקת מפעליהם ו/או במסננים ובטכנולוגיות מונעות זיהום, נהנים רק בעלי המפעלים והמשקיעים בהם. כיום, אין להם שום אינטרס להפחית את הזיהומים שהם יוצרים, להפך.
    דוגמא קלאסית בעיני לכשל שוק שבו על הממשלה חובה להתערב.

    ג. כנ'ל, ובקנה מידה ענק, השאלה מי אמור לשלם על כל נזקי ההתחממות הגלובלית ועליית מפלס פני הים. עמדתי המוסרית היא שככל שגוף מסוים / מדינה / מפעל "תורם" יותר להתחממות הגלובלית – כך חובה עליו לשלם יותר לקרן לפיצוי הנפגעים. זיהמת יותר – שילמת יותר. זיהמת פחות – שילמת פחות.
    יותר מכך, רק באמצעות הפעלת שיטת הקנסות על ההתחממות והזיהום – יווצר למדינות ולמפעלים אינטרס אמיתי ישיר לצמצמו.

    ד. בקטנטן – אני בעד צמצום למינמום של מיסי הרכישה של מכוניות ואביזרי בטיחות לרכבים, ובמקביל העלאה של המיסים על הדלק. ככל שאדם צורך יותר דלק (נוסע יותר ו/או במכוניות גדולות וזללניות דלק יותר), כך הוא מזהם יותר, ולכן חובה עליו לשלם יותר למדינה האמורה לטפל בנפגעים.

    אהבתי

  20. אל רום Says:

    קמיליה ,

    זה בסדר , באופן פונקציונלי , לבדוק ולוודות שההתערבות היא יעילה ונכונה וצודקת .

    אלא מאיי :

    אי אפשר בלי להתערב . אין מדינה בעולם ( והאמיני לי , אני יודע מה קורה בעולם ) שבה לא מתערבים בעיקרון , בכל ענין ובכל תחום . לא קיים !! מדינה שבה לא מתערבים , לא הייתה יכולה להיות אפילו חברה באו"ם . זה לא קיים .

    ודוק :

    כשם שאדם למשל , פותח עסק . הוא לא צופה בדיוק הקשיים , המכשולים , החוקים , השווקים וכדומה …. אלא , פותח , ומפיק לקחים ומשתכלל . כך גם המדינה , היא מתערבת , עושה המקסימום בעיקרון , לצפות כשלים , אבל , רק הניסיון והטעיה , מייצרים תיקון ושכלול . וכך , בחלוף הזמן , משתכללים ומשתכללים . זוהי הנדסה צוברת פשוטה !!

    לכן : אין אפשרות בלי רגולציה וביורוקרטיה , זה צריך להוציא מן הראש , זה לא קיים !!

    ההגדרה היותר נכונה , הינה זו , שהשוק החופשי , מטבעו , מטיבו , ועל מנת שיצליח ככזה , מזמין התערבות . ההתערבות לא שוללת שוק חופשי , אלא , משכללת אותו ומייעלת אותו . שוק חופשי באופן טהור ואוטופי , מייצר בסופו של חשבון :

    עושק , ניוון , ריקבון …. ומעל הכל : חוסר יעילות .

    אתן לך דוגמא קלאסית , שכבר הבאתי בעבר פה :

    מעבידים ככלל , יש להם אינטרס , לסחוט הלימון , ולמצות את מלוא כושר העבודה של העובד . ודוק : עובד ממורמר , חסר נאמנות לארגון ולמעביד , חסר סביבה הנדסית אנושית תומכת , עשוי להוריד בסוף התפוקה של העסק . עובד מרוצה , מאורגן , נאמן , עשוי ברוב המקרים , להעלות התפוקה .

    בקייס מסוים ( ראי להלן , ורבים כמותו ) במכון כושר , המעביד , מתוך קפריזה , בלי מחשבה , לא נתן ללוביסט ( פקיד קבלה ) לשבת במהלך העבודה , גם כאשר אין לקוחות .

    החוק לזכות עבודה בישיבה , מאזן , בין יעילות העסק , לבין אנושיות לגבי העובד . אלמלא החוק :

    מעבידים , סתם , בלי מחשבה , יסחטו הלימון , ויורו לעובד , לעמוד ולעמוד . העובד ממורמר , סטרסי , חסר היגיון , אם יישב , זה לא יפגע הרי בעבודה . אפשר לשים כסא . כאשר הלקוח מגיע , הוא עומד ( בעיקרון , סבוך ) , וכאשר אין לקוח , הוא יושב .

    לא הגיוני , לא אנושי , לא יעיל , רע לעסק , רע לחברה ,רע למדינה , רע לעובד , רע למעביד .

    לגבי מפעלי הזיקוק , יש פה סיבוך איום , קצרה ידי , זה לא כזה פשוט , מכיוון שהמדינה למעשה עומדת בפועל , מאחורי הדבר הזה . במשך עשרות שנים . המיקום והצורך אסטרטגים ביותר למדינה . בהזדמנות אחרת .

    בעיקרון אבל , אם נמנה את התחומים שמראש , המדינה חייבת להתערב , ולא תחלקי איתי כהוא זה , זה כבר יוציא לך מן הראש , אוטופיות דנן . זה לא קיים , ולא יכול להיות קיים .

    פסק דין , הזכות לעבודה בישיבה :

    https://app.box.com/s/dp2fqb3l1ql6hsi0iuavifhxwfnc1vpc

    להתראות

    אהבתי

  21. אל רום Says:

    קמיליה ( וכל המעונין ) בג"ץ להלן , לגבי הזיהום במפרץ חיפה וכדומה … על קצה המזלג הסיבוך האיום ( עתירה קצרה , שימו לב , לפסקה 3 , דבריו של סולברג שם לגבי השבתת משק הדלק בישראל ) להלן :

    http://elyon1.court.gov.il/files/15/680/027/o13/15027680.o13.htm

    להתראות

    אהבתי

  22. קמיליה Says:

    כתבה מעניינת (באנגלית, לא מאוד ארוכה) בנוגע למשאל העם בבריטניה.

    תזכורת: עוד שבוע, הסקרים מראים על שיוויון שיוכרע על חודו של קול.

    בהתחלה – קריקטורה מוצלחת על האיחוד האירופי, ששווה להתעכב עליה בכדי לקלוט את כל הפרטים.
    באמצע – נתונים על המדינות המקבלות מהאיחוד יותר מכפי שהן נותנות לו, והמדינות שמצבן הפוך. ומכאן, הכדאיות של עזיבת/ הישארות באיחוד לכל מדינה.
    בסוף, בתגובות הקוראים – תיאוריות קונספירציה על הקשר בין החוליגנים במשחקי היורו לבין רצון שולחיהם לפרק את האיחוד.

    http://www.unz.com/akarlin/brexit-and-eu-future/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=brexit-and-eu-future

    —————————————————————————————————–

    לאל רום,

    קראתי את הפניתך לעתירה בנוגע לזיהום במפרץ חיפה.
    הבנתי את שפע המחדלים של העותרים (כמו הגשת התביעה גם נגד מפעלים ששמם אפילו לא צוין), ומגבלותיהם (ל"מרבה ההפתעה" גם הם לא הצליחו להוכיח את הקשר בין המפעלים הספציפים שנתבעו לבין התחלואה). ואת הבעייה בדרישה (שהיא אכן בלתי סבירה) לסגור מיידית את בתי הזיקוק היחידים במדינה.

    אבל, דחיית העתירה לא פתרה שום בעייה, להפך.
    בעיני היא רק הבליטה את העובדה שממשלת ישראל ועיריית חיפה נמצאים בצד המפעלים המזהמים, ולא בצד המנסים לקדם את אינטרס הציבור הרחב. גם טיעונם, שהם מקדמים תוכניות ניטור ושיפור, אינו יותר מתירוץ מקושקש לאי עשיית דבר משמעותי.

    הדבר הזכיר לי את מלחמתן של חברות הטבק כנגד הממצאים, ההולכים ומצטברים, על הנזק שבסיגריות. ושפע נסיונות ההונאה ומריחת הזמן שלהן (כמו סיגריות עם פילטר וסיגריות לייט).
    הלכו לאיבוד עשרות שנות נזק, הולך ומצטבר, עד שהצליחו להגבילן. וגם זאת בצורה חלקית בלבד.

    מכאן, ההפניה שלך הייתה אמורה לככב בפוסט הקודם. בו תמריץ קבע שעדיף שהציבור יאמין שלא משנה לו במה עוסקת אימו של השופט.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    קמיליה, אכן כתבה מאוד מעניינת. מזכיר לי שלא כתבתי כלום על הברקסיט למרות שבדרך כלל אני מאוד אוהב לדוש בעניינים האלו.

    אהבתי

  24. אל רום Says:

    קמיליה , כן , בעיה רצינית … הדברים מסובכים , ומדיניות שלא קובעת לטווח ארוך ויסודי הדברים , מסבכת עוד יותר העתיד. קשור הרבה מאוד לשיטת המימשל , משילות , נסיבות הקמת המדינה וכיוצא מרעין בשין …. לא הבנתי איך זה קשור לפוסט הקודם .שהרי , במקרה דנן , כל שופט , היה דוחה העתירה , ללא שום צל של ספק .

    להתראות

    אהבתי

  25. אל רום Says:

    קמיליה , טעות שלי באמת , בלי קשר , יותר טוב לציבור , לא לדעת ( האמא של השופט וכו…. ) . להתראות

    אהבתי

  26. אל רום Says:

    קמיליה ( וכל המעונין ) ואפרופו , הוגשה ממש לפני מס' ימים , תובענה ייצוגית נגד המפעלים המזהמים , תובענה ענקית , ספק אם תאושר ככזו , אבל נראה , להלן :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001043424

    להתראות

    אהבתי

  27. כל הכוח שבעולם | תמריץ Says:

    […] לפני שנה בחודש יוני עמדתי על דברים מעניינים שמופיעים בדו"ח האנרגיה השנתי של בריטיש פטרוליום. גדלנו בשנה ובריטיש הוציאה את דו"ח השנה הנוכחית. […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: