זכית בלוטו? שיהיה לך לבריאות?

שוטי אקסל כמו הכלכלן הצרפתי תומאס פיקטי או איתן אבריאל מדה מרקר חושבים שפקד את החברה המערבית אסון נורא עם התרחבות הפערים הכלכליים על הנייר בדור האחרון בין עשירים לכל השאר. האמת היא שהפערים העצומים הטרגיים כביכול האלו מתחילים ונגמרים בגיליון האקסל. מכל בחינה ממשית הפערים בין עשירים למעמד הביניים מצטמצמים. מעמד הביניים במערב נהנה ממגוון עצום של אפשרויות, בילויים ותפנוקים, שבימים עברו רק מתי מעט מיליונרים יכולים היו ליהנות מהם. על כך ניתן ללמוד מהתארכות תוחלת החיים הכללית, ממאגר הידע האינטרנטי הפתוח בחינם, מהתפשטות הטיסות לחו"ל, מהגאדג'טים המדהימים שתחת כל יד, מהמכוניות המשוכללות והבטוחות שמשווקות להמונים, מכך שמספר הקלוריות לאדם הגיע למינון אופטימלי ועוד.

מחקר מרתק שנערך בשוודיה בחן את הסוגיה מזווית מעניינת. המחקר עקב אחרי זוכי לוטו ובחן האם הזכייה הניבה להם ולמשפחותיהם תוצאות בדברים שחשובים באמת ובפרט בבריאות. האם תוחלת החיים של הזוכים גדלה? האם בעקבות הזכייה הילדים של זוכי הלוטו נעשו חכמים יותר?  התשובה של המחקר היא שלילית. לא נצפו אפקטים כאלו. החוקרים אמנם מונים כמה סוגים של השפעה קלושה שיש להם ראיה סטטיסטית אך אומרים שהדפוס הכללי מלמד על השפעה אפסית לזכייה בלוטו. תוצאות אלו עומדות בניגוד לממצא הכללי הידוע שלפיו קיים קשר בין עושר לבין תוחלת חיים ואינטליגנציה של ילדים, ורומזות אולי שהקשר הזה מעולם לא היה סיבתי. למשל לא העושר מגדיל תוחלת חיים, אלא רכיב סיבתי שלישי אחראי גם לתוחלת החיים הגבוהה וגם לעושר.

אז האם יש טעם בכלל בזכייה בלוטו? קרן אור אחת עבור הזוכים היא שנמצאה אצלם ירידה, אמנם מינורית, בצריכת תרופות נוגדות חרדה. יש להם מעט פחות סיבות להתהפך על משכבם בלילה. יש עוד מחקרים שמראים שזוכים בלוטו נהנים ממצב רוח משופר. מצד שני האפקט של זכייה על הצלחת ילדים בלימודים הוא שלילי. אולי מאחר שהילדים בוטחים בהורים העשירים במקום בספרי הלימוד, אבל נראה שהאפקט כל כך מינורי שאין לייחס לו שום חשיבות ואין טעם להתעמק בו.

שתי הסתייגויות לגבי המחקר. הראשונה היא שהפרסים שנבחנו הם גדולים בחלקם, אבל לא גדולים במידה אגדית. יכול להיות שפרסים של עשרות מיליוני קרונות (או שקלים) ובטח פרסים במאות מיליונים מחוללים אפקטים משני חיים דרמטיים יותר. דבר שני שצריך לקחת בחשבון הוא שהמחקר נעשה בשוודיה, לא בהודו. כסף פחות משמעותי במדינה הומוגנית שבה מונהגת רשת ביטחון חברתית לכול.

מודעות פרסומת

23 תגובות to “זכית בלוטו? שיהיה לך לבריאות?”

  1. orikatz Says:

    שמעתי על עוד מחקרים דומים, למשל זה:
    https://econresearch.uchicago.edu/sites/econresearch.uchicago.edu/files/bleakley.pdf
    מצד שני, המחקרים שעסקו בהעברת עניים משכונות עוני לשכונות יותר נורמאליות בארה"ב כן מצאו אפקטים משמעותיים.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    קראתי עכשיו את תקציר המאמר שהבאת. נשמע באמת מאוד דומה.

    מעניין מה שהערת. הוצאת ילדים עניים מגטאות בארה"ב יכולה לעבוד אולי בהתאם להשקפתה של ג'ודית ריץ' האריס על כך שמלבד הגנטיקה הגורם המשפיע על ההתפתחות הוא קבוצת החברים.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ , הרבה נעוץ גם בעובדה שזוהי זכיה בלוטו כמובן , ולא כסף שהתגלגל לאדם , מסוים , בנסיבות אחרות , אלא פשוט זכיה אקראית , לאדם אקראי לגמרי , שלא ציפה לזה ממש , לא חתר לזה ממש , ובין לילה זכה בסכומי עתק .

    ואין זה כלל וכלל מסובך להניח במה עסקינן :

    כאשר אתה עשיר , מכסף שאתה עשית , במו ידיך , אזי , הדימוי העצמי המתגבש , שונה מזכיה אקראית בלוטו כמובן . כך גם היחס עשוי להיות שונה לכסף עצמו . כמובן , שמי שחתר לכסף והרבה , אזי נקודת המבט שלו קרייריסטית , ואילו זכיה בלוטו , היא מה שנקרא : wind fall משמע : מעין מתת חסד לא צפוי , משמע , התחושה של תגמול על מאמץ וכישורים , שונה לחלוטין וכדומה …

    צריך לקחת זאת בחשבון במחקר דנן …. להתראות

    אהבתי

  4. קמיליה Says:

    תקציר מוטה, כולל פרשנויות, של חדשות מהעולם, הנוגעות לנושאים שעלו לאחרונה בבלוג:

    א. רוב מכריע של השוויצרים דחה את רעיון שכר מינימום.
    סיבה משנית: חשש (תיאולוגי – פרוטסנטי) לעודד חיי בטלה + חשש לקושי לאייש משרות בשכר נמוך
    סיבה עיקרית: דאגה ששויצריה תמשוך אליה המוני מהגרים. ("לו היינו אי – היינו מצביעים בעד, אבל…)
    מסקנה: התחליף של השוויצרים לגדרות: נכונות לפגוע גם בעצמם, בכדי לא לתת תמריץ למהגרים

    ב. המשך השביתות והמהומות בצרפת.
    – קושי של הצרפתים להשלים עם הגלובליזציה והצורך להתחרות בתנאי העבודה בעולם
    – כל דור ודור של צעירים צרפתים, שחונכו על ברכי המהפכה הצרפתית המהוללת, אינו מוכן להפסיד את הזדמנות חייו להשתתף במהומות נגד "שלטון הרשע" של תקופתם.
    מתקשר למאמר של נדב שנרב הכולל גם את הקביעה שאין מטרה שאליה לא ניתן לגייס המוני גברים צעירים משולהבים המחפשים ריגושים.

    ג. משחקי היורו בצרפת (אין כנראה, לצערי, סכנה שיבוטלו)
    בין המוני המאבטחים שגויסו להגנת המשחקים מפעולות טרור – נמצאו עשרות אנשים המופיעים ברשימות החשודים בטרור.
    תזכורת: הפצצה במטוס הרוסי שהמריא מסיני הוטמנה כנראה ע'י עובד מוסלמי, מסור לטרור, בשדה התעופה בסיני.

    ד. הקיץ צפוי "בייבי בום" בדנמרק.
    דנמרק מוכיחה: הילודה הנמוכה במדינות העשירות אינה גזרת גורל.

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/784/885.html?hp=1&cat=666

    אהבתי

  5. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    להבנתי, התזה של ג'ודית ריץ' האריס מתייחסת בעיקר להשפעת המעמד בקבוצת הגיל על התפתחות תכונות האישיות / האופי. כלומר, לפסיכולוגיה.

    השפעת העברת ילדים משכונות מצוקה לשכונות אמידות – מוסברת בעיקר בשינוי הערכים, הנורמות והלחצים החברתיים. מעבר מ"תרבות העוני והפשע" של שכונות המצוקה אל תרבות בני המעמד הבינוני וערכיה. כלומר, לסוציולוגיה ולימודי תרבות.

    אהבתי

  6. גיא Says:

    קמיליה , ג.ר.ה היא אינטרדיספלינרית (במובן הרחב) והיא מתיחסת בעיקר להשפעות של קבוצת השווים בהקניית היכולת לפעול בעצמאות חלקית\חתרנות מסויימת נגד נורמות נוקשות בעולם המבוגרים.(פחות לעניין המעמד של הפרט וסטטוסו בקבוצת השווים … שכן הם כיביכול שווים).
    לעיתים נוצרות שם תת תרבויות שהם מסגרת ההתיחסות הבלעדית.
    ____________________
    קבוצת השווים שונה ממשפחה בכך שהיא מאפשרת לילדים לפעול ללא השגחתם הישירה של ההורים, תוך עצמאות (חלקית). סוד קסמה של קבוצת השווים היא מתן היכולת לחבריה לעסוק בפעילויות שנאסרו עליהם על ידי עולם המבוגרים. (לרוב הורים ומורים).

    יש מקרים בהם קבוצת השווים הופכת לתחליף מלא (או כמעט מלא) למשפחה, והמתבגר רואה בה את קבוצת ההתייחסות הבלעדית שלו, התופעה מודגשת בחברות מהגרים, דוגמה היא תיאור המצב בסיפור הפרברים בו נוצרה חבורת רחוב בעלת תת-תרבות משלה.
    ______________________
    כמו שכתבת ,ניתן להניח שילד או אף אדם בוגר שמשנה את סביבת השווים שלו במעבר לשכונה לא עניה עם נורמות התנהגות אחרות הוא גם מחליף נורמות נוקשות שנוצרו בסביבת השווים עצמה.

    נ.ב. בקשר לקבוצת השווים
    זכורות לי משום מה האימרות 'לך עם פיסח שנה ותצלע גם אתה'
    וגם 'אל תבזבז את החיים על האנשים הלא נכונים'

    בברכה.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    http://www.scientificamerican.com/article/parents-peers-children/

    The tendency of kids to split up spontaneously into subgroups also explains the uneven success rate of programs that put children from disadvantaged homes into private or parochial schools. The success of these programs hinges on numbers. If a classroom contains one or two kids who come from a different background, they assimilate and take on the behaviors and attitudes of the others. But if there are five or six, they form a group of their own and retain the behaviors and attitudes they came in with.

    דהיינו אם זכית בלוטו ועברת לשכונה של בני טובים והילדים שלך מתחנכים עם בני טובים, בלי שיהיו שם בכיתה חמישה או שישה ערסים קטנים ומזיקים, שיחקת אותה עבור ילדיך.

    אהבתי

  8. Orihippo Says:

    מה היה עושה כל אחד מכם לו היה זוכה במליון דולר ומה לו היה זוכה ב 10 מליון?

    אהבתי

  9. ד Says:

    תמריץ, אני נוטה להסכים איתך שמתחילים להגזים עם כל הכותרות על האי שוויון ש"הורס" את החברה וכמה זה אסון.

    צריך עזרה, אני זוכר שפעם פורסמה כתבה לגבי פילוח ההכנסות בתוך העשירון העליון או ניתוח העשירון העליון עצמו. יש למישהו לינק לפילוח כזה?

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    ד' , נסה כאן , למ"ס , אבל ביחס לכלל משקי הבית , אבל שם תמצא על עשירונים עליונים :

    cbs.gov.il/www/hodaot2015n/15_15_267b.doc

    להתראות

    אהבתי

  11. אל רום Says:

    ד' , אתה צריך להעתיק להדביק ולגלוש , משום מה , הלינק לא הפך חם , אנסה שוב כאן :

    cbs.gov.il/www/hodaot2015n/15_15_267b.doc

    להתראות

    אהבתי

  12. קמיליה Says:

    לגיא,

    ההפניה של תמריץ לסינטיפיק אמריקן ממשיכה את הויכוח ביננו בנושא "התרוץ (?)" של הורים להתגורר בשכונות אמידות "למען ילדיהם".

    למעשה, גם גודית ריץ האריס, בספרה מיתוס גידול ילדים, טוענת שאחד הדברים החשובים שהורים יכולים לעשות למען ילדיהם הוא לבחור את הסביבה בה יגדלו / להעביר אותם לבית ספר אחר.

    ————————————————————————————————————

    לד'

    זו כנראה לא העזרה שאתה צריך, אבל בכל זאת.
    כתבה מכלכליסט, מלפני כשלוש שנים, המביאה נתונים על המאיון העליון בישראל. החלק היותר מעניין של העשירון העליון, שעדין אינו לגמרי צהוב ורכילותי כמו האלפיון העליון.

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602668,00.html

    אהבתי

  13. גיא Says:

    קמיליה , נראה לי שבארה"ב המנעד בין הסביבות בהן גדלים הילדים יותר רחב. גם בדוגמא של תמריץ מדובר על מעבר מסביבה 'חסרת יתרונות' לבית ספר פרטי שבו רצוי שלא יהיו יותר משני תלמידים מ סביבות 'חסרות יתרונות' אחרים. אני לא יודע אם אפשר בכלל לתרגם את זה ל'ישראלית'.
    נ.ב
    נראה לי שאיננו חלוקים על תשובה לשאלה אם בארץ הורים עוברים רק ל'מען הילדים" והצלחתם מ[שכונה טובה] לשכונה יותר אמידה של 'בני טובים'\פלצנים.

    גילו נאות.
    הכותב גר באיזור פלצני( אך אינו פלצן ,… רגע … אז למה הוא הזכיר זאת?
    אולי שמא זה פרדוקס הפלצן)

    אהבתי

  14. קמיליה Says:

    לגיא,

    איני משוכנעת שטובת ילדי!
    ך היא להתגורר באזור "פלצני" אמיד, ולהתחבר עם בני גילם בו.

    היכרותי עם כמה ילדים של ה"בני בני טובים" לא מלאה אותי בהערכה ובכבוד לערכים ולנורמות המכוונות את חייהם, ולשאיפותיהם בחיים.
    ליתר דיוק, היא עוררה בי דחף לבעוט בישבן המפונקים, החלולים, והחושבי עצמם כנעלים מלידה.

    מה עוד שהנסיון לקיים סגנון חיים אנטי צרכני, ולהימנע מהשתעבדות למותגים, בסביבה שכזו, נידון מראש ליצור קונפליקט קשה בין הבית לבין הסביבה.

    כשחיפשנו דירה, ובדקנו נתונים על בתי הספר בשכונות שונות, הגענו לנתונים (חסויים אך לא סודיים) על התיכונים השולחים רבים מבוגריהם לתלפיות, ל 9200 וליחידות עלית טכנולוגיות. למיטב זכרוני, לא נכללו בהם התיכונים של של יישובי האלפיון העליון.

    למעשה, אפילו סתם נתוני אחוז מסיימי בגרות המאפשרת קבלה ללימודים אקדמיים ואחוז גיוס לצה'ל הם בעיני אינדיקטורים לסביבה ולתרבות בה בוחרים לגדל את הילדים. המתאם בינם לבין עושר / מחירי הדיור – חיובי אך מאוד רחוק מלהיות גבוה. יש לא מעט הפתעות לטוב ולרע.

    אהבתי

  15. גיא Says:

    יפה. כפי שאמרתי – אנו לא חלוקים.
    הוצאת ילדים מ'גטאות' במקרה של זכיה בלוטו אינה שקולה
    להוצאתם מ שכונה טובה לשכונה כיביכול יותר טובה.

    אהבתי

  16. רונית Says:

    קמיליה וגיא,
    אני גידלתי ילדה ברמת אביב ג' ומנסיון אישי לא חוויתי משהו שמזכיר את התאור שלך. התגובה שלך היא רגשית שלילית כלפי קבוצה שלא התקיימה עימה אינטראקציה חברתית מצדך, כל זאת רק על סמך השתייכותה החברתית של הקבוצה. לבטח קינאה וחוסר יכולת כלכלית. הענבים נראים חמוצים אמר השועל שלא יכול היה לעבור בחור. אתה גיא תמיד יכול להעביר את ילדיך לפתח תיקווה או ירוחם אם הפלצנות מכאיבה לך. ומה חושבת אשתך על זה?

    אהבתי

  17. קמיליה Says:

    טרחתי (בציפייה למחיאות כפיים 😊) להביא את המאמר מממרי אליו התייחסתי: ויכוח בין עיתונאים ירדנים מי אשם בכך שפליטים מוסלמים הטרידו מינית נשים בקלן.

    ברור שאני תומכת בכל ליבי בעמדת העיתונאית. וחושבת שהעיתונאי הוא בסה'כ עוד גבר שלא מוכן לשנות את היחסים בין המינים בחברה המוסלמית. ולכן גם מכחיש את המציאות שלא נוח לו לראות.

    תקראו ותשפטו בעצמכם.

    http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=4161

    אהבתי

  18. אלמונימי (לא מזוהה ) Says:

    רונית , מדובר ב
    ויכוח ישן במשפחה. אם עמדותי היו מתקבלות … היה יכול להיחסך לי
    עשור בשוק העבודה כולל עוגמת הנפש אבל אדם לא מתחתן בשביל ש
    עמדותיו יתקבלו. בכל מקרה לידיעת הקוראים חזרתי בנתיים לחצי משרה
    והאדם שקיבל אותי ביקש שלא א גלוש בפורמים בזמן העבודה כפי שעשיתי פעם קודמת. כך שלא רק הגרביטציה (במובן הרחב ) מעקמת
    את הזמן -מרחב-תגובה שלי אלא גם הבקשה לעיל.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    מאמר מעניין, קמיליה. גם במצרים בזמן המהפכה הייתה השתוללות מוחלטת של הטרדות מיניות.

    אהבתי

  20. Guy Says:

    .Something is not rotten in the state of denmark
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4813588,00.html

    אהבתי

  21. קמיליה Says:

    לגיא,
    לא ברור לי האם עלי להגיב לבשורה על חזרתך לשוק העבודה בהבעת השתתפות בצערך 😒 או בהשתתפות בשמחתך 😊 .
    אני מנחשת ששניהם גם יחד.

    אני תוהה לגבי המשפט "אדם לא מתחתן בכדי שעמדותיו יתקבלו".

    חשבתי תמיד שאדם מתחתן *גם* כדי שעמדותיו יתקבלו. ואז, בשלב מסוים בחיי הנישואין, קולט ש*גם* ציפייה זו אינה ריאלית.

    אהבתי

  22. גיא Says:

    קמיליה ,פריסייסלי ואקסאקטלי –
    ציפיות יש בכריות – אבל מי מתלונן גם שם הן לא מובנות מאליהן 🙂

    אהבתי

  23. חכמת חיים | תמריץ Says:

    […] על אורח חיים בריא, כשהוא טרוד בלהאכיל את ילדיו. עם זאת, בעבר הבאתי מחקר שנותן סיבה לחשוב שלא העוני כשלעצמו הוא העניין. גם בארץ […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: