זכית בלוטו? שיהיה לך לבריאות?

שוטי אקסל כמו הכלכלן הצרפתי תומאס פיקטי או איתן אבריאל מדה מרקר חושבים שפקד את החברה המערבית אסון נורא עם התרחבות הפערים הכלכליים על הנייר בדור האחרון בין עשירים לכל השאר. האמת היא שהפערים העצומים הטרגיים כביכול האלו מתחילים ונגמרים בגיליון האקסל. מכל בחינה ממשית הפערים בין עשירים למעמד הביניים מצטמצמים. מעמד הביניים במערב נהנה ממגוון עצום של אפשרויות, בילויים ותפנוקים, שבימים עברו רק מתי מעט מיליונרים יכולים היו ליהנות מהם. על כך ניתן ללמוד מהתארכות תוחלת החיים הכללית, ממאגר הידע האינטרנטי הפתוח בחינם, מהתפשטות הטיסות לחו"ל, מהגאדג'טים המדהימים שתחת כל יד, מהמכוניות המשוכללות והבטוחות שמשווקות להמונים, מכך שמספר הקלוריות לאדם הגיע למינון אופטימלי ועוד.

מחקר מרתק שנערך בשוודיה בחן את הסוגיה מזווית מעניינת. המחקר עקב אחרי זוכי לוטו ובחן האם הזכייה הניבה להם ולמשפחותיהם תוצאות בדברים שחשובים באמת ובפרט בבריאות. האם תוחלת החיים של הזוכים גדלה? האם בעקבות הזכייה הילדים של זוכי הלוטו נעשו חכמים יותר?  התשובה של המחקר היא שלילית. לא נצפו אפקטים כאלו. החוקרים אמנם מונים כמה סוגים של השפעה קלושה שיש להם ראיה סטטיסטית אך אומרים שהדפוס הכללי מלמד על השפעה אפסית לזכייה בלוטו. תוצאות אלו עומדות בניגוד לממצא הכללי הידוע שלפיו קיים קשר בין עושר לבין תוחלת חיים ואינטליגנציה של ילדים, ורומזות אולי שהקשר הזה מעולם לא היה סיבתי. למשל לא העושר מגדיל תוחלת חיים, אלא רכיב סיבתי שלישי אחראי גם לתוחלת החיים הגבוהה וגם לעושר.

אז האם יש טעם בכלל בזכייה בלוטו? קרן אור אחת עבור הזוכים היא שנמצאה אצלם ירידה, אמנם מינורית, בצריכת תרופות נוגדות חרדה. יש להם מעט פחות סיבות להתהפך על משכבם בלילה. יש עוד מחקרים שמראים שזוכים בלוטו נהנים ממצב רוח משופר. מצד שני האפקט של זכייה על הצלחת ילדים בלימודים הוא שלילי. אולי מאחר שהילדים בוטחים בהורים העשירים במקום בספרי הלימוד, אבל נראה שהאפקט כל כך מינורי שאין לייחס לו שום חשיבות ואין טעם להתעמק בו.

שתי הסתייגויות לגבי המחקר. הראשונה היא שהפרסים שנבחנו הם גדולים בחלקם, אבל לא גדולים במידה אגדית. יכול להיות שפרסים של עשרות מיליוני קרונות (או שקלים) ובטח פרסים במאות מיליונים מחוללים אפקטים משני חיים דרמטיים יותר. דבר שני שצריך לקחת בחשבון הוא שהמחקר נעשה בשוודיה, לא בהודו. כסף פחות משמעותי במדינה הומוגנית שבה מונהגת רשת ביטחון חברתית לכול.