קישורים לשבת

בקריאה בפורום הסולידית נתקלתי בבלוג השקעות עברי בשם חופש כלכלי שנראה מעניין במידה יוצאת דופן ואף הספקתי ללמוד ממנו לא מעט. ממליץ.

נדב שנרב, פרופסור לפיזיקה מבר אילן ואישיות ידועה בחוגים אינטלקטואלים דתיים, הוא אחד מהוגי הדעות החביבים עליי. המאמר שלו בשבח הבורגנות הוא אחד הטובים.

מזמן לא כתבתי על המכונית ללא נהג, אף שעדיין זו נראית כפריצת הדרך הגדולה של חצי המאה הנוכחית. מי שמרותק לעניין יוכל לשקוע באתר שלם שסוקר את הנושא באנגלית.

כרגיל כל אחד מוזמן להוסיף קישורים מומלצים משלו בתגובות או סתם להגיד את אשר עולה בדעתו.

89 תגובות בנושא “קישורים לשבת

  1. אהה, המסקנות שלך לגבי השינויים שתביא המכונית האוטונומית קצת קיצוניות. זה יהיה תהליך של עשרות רבות של שנים ולכן ערך הנדל"ן לא ירד והחברה לא תשתנה זה שינוי שישתלב בהדרגה ובלי לעורר עניין.
    אם את אובר לא מאשרים, נהגי המוניות יאפשרו רכב אוטונומי?

    אהבתי

  2. אני לא במגרש הביתי אז אם מישהו רוצה
    לקחת כל עצמו\ה לסכם נקודות עיקריות מהאמר
    על הבורגנות , שנראה מעניין , אשמח.

    אהבתי

  3. הנה משפט מהמאמר שימצא חן בעיניך:
    אמר הרמב"ם "אלמלי המשתגעים היה חרב העולם",

    המצחיק הוא שאתה דווקא כן במגרש הביתי ומרגיש זר

    אהבתי

  4. הפטנט המרכזי של השיטה המכונה דמוקרטיה ליברלית הוא מציאת המשטר המתאים לסוג כזה של אדם: משטר המבוסס על מושג הזכויות )לחיים, לחרות ולרדיפת הבצע והתענוגות(, המציע לאדם את
    היכולת לממש את חלומותיו תוך שהוא מקפיד על אי פגיעה באחרים, וממנף את פעילותו הכלכלית או
    המדעית לטובת החברה כולה – דרך מיסוי, או מנגנונים להפצת רעיונות מדעיים – תוך שהוא מקפיד
    על כך שלפרטים יהיה תמריץ מספיק גדול להועיל לכלל, כלומר שיישאר בידיהם מספיק כסף לאחר
    ניכוי המס, שההמצאה או היצירה שלהם תישא רווח בזכות ההגנה על זכויות קנין רוחני ופטנטים
    וכדומה.

    לבן דורנו קשה לעכל את העובדה שמדובר בסט רעיונות בן כמה מאות שנים, שלא יושם בשום מקום
    לפני המהפכה האמריקאית ב 1881 ,ושזכה לפופולריות עולמית רק לפני כשבעים שנה. קשה לנחש
    מה טומן בחובו העתיד, אבל ככל שהדברים אמורים בהיסטוריה הידועה לנו, הצלחת המשטר
    החברתי החדש הזה היא ללא תקדים. כל השיטות המתחרות, הן המסורתיות כמו מלוכה, שלטון
    אצולה או שלטון אנשי הדת, והן אלו שהומצאו במקביל, כמו הפאשיזם או הקומוניזם, נמצאות כבר
    מזמן בפח האשפתות של ההיסטוריה, לאחר שנכשלו כישלון חרוץ בהבטחת הביטחון, הרווחה
    והשגשוג של אזרחיהן בהשוואה עם הדמוקרטיה הליברלית.

    אהבתי

  5. הבורגני הוא "האזרח האידיאלי", הוא מי שמעשיו וערכיו מתאימים לעקרונות הדמוקרטיה הליברלית.
    החברה אינה מיוסדת על מידותיהם הטובות של חבריה אלא על תמריצים חיוביים ושליליים
    בראש סולם המידות הרעות של החברה הבורגנית עומדים אותם הרגלים או סגנונות חיים שאם
    אנשים רבים יאמצו אותם הם יגרמו לפירוק החברה, לכן היא נרתעת מאד מהולכי הבטל ואנשי מדון
    כדי שהחברה תתפקד היא זקוקה לפרטים הפועלים מתוך אנוכיות נאורה, אנוכיות המוכנה
    לשים על שאיפותיה סייגים כדי להתחשב באחרים אבל עדיין מנסה למקסם את רווחיה, לפעול
    בהתאם לתמריצים המוצעים לה, בתוך המסגרת הזו. מי שמחליט לא לייצר ולחיות על תמיכות סעד
    מסוג כזה או אחר, מי שחבר בכת דתית החולקת בחריפות על הסדר החברתי ומעמידה ערכים
    פרטיקולריים מעליו, מעמיד בטפילותו או בחרחור המדנים שלו את החברה בסכנה, ולא נותן לה
    משאבים להתמודד עם הסכנה הזו. לעומתו, אדם שבונה עסק או ממציא פטנט הוא אדם היוצר עושר
    שמועיל לחברה גם דרך אותם סכומים הנגבים ממסים וגם דרך הוצאותיו, ולכן לא רק שאין מצפים
    ממנו לפעילות לא אגואיסטית, והשאלה אם הוא השיג את הישגיו ביושר ובענווה או לחילופין
    4 במרפקנות ובחלקת לשון נתפסת כמשנית

    אהבתי

  6. נו מפה זה מסתבך, אבל עדיין לא השתכנעתי שזו התוצאה הסופית. אני לא בטוח שהדמוקרטיה עובדת. קיבלנו אצילים מיוחסים עורכי דין שופטים עשירים בעלי תפקידי מפתח ושררה שחוזרים ומתבוננים על בני המעמד השלישי כאילו היה אפס מאופס שנועד לחלוב אותו ולשרת אותם.

    אהבתי

  7. תודה ,מעניין. אני מבין למה תמריץ המליץ.
    אני מקווה שעם הזמן שהשיטה תתבגר היא תדע לייצר אופציות
    לאופוזציות נאמנות. כאלו שלא יעמידו אותה בסכנה ויאפשרו שיחרור לחץ מבוקר.
    האמרה של הרמבם הזכירה לי אמרה אחרת שאף פעם איני זוכר
    את מקורה.
    בעולם שפוי לחלוטין השיגעון הוא החופש היחיד.

    אהבתי

  8. במקביל לעלייתו של ה"טיפוס" הבורגני )או מה שכונה פעם זעיר בורגני או איש מעמד הביניים(
    למעמד חברתי בולט, הופיעו גם מבקרי הבורגנות ואף שונאיה. יסוד הביקורת הוא די פשוט:
    הבורגנות היא התבהמות. בהעמדת החברה על התשוקות ה"נמוכות" כביכול של האדם, תשוקות
    ומאוויים לקיום עצמי, לאכילה ולשתייה ולשאר הנאות שאינן מיוחדות למין האדם אלא משותפות לו
    ולכל מיני החיות, בחיסול היסוד ההרואי שבאישיות ובהחלשת המחויבות למסירות נפש על בסיס
    אידאות דתיות או רוחניות אחרות, הבורגני נתפס כמין דרגת קיום אנושית שפלה. גם החסדים שהוא
    עושה והצדקה שהוא נותן אינם מועילים; בהיותם חלק מן המשחק החברתי שכלליו הבסיסיים
    נקבעים לפי עקרונות הדוניסטיים ואגואיסטיים, הם כביכול "מיטמאים", הם אינם מעלים אותו מעבר
    למדרגת הבהמה הוולגרית.

    אהבת החיים
    והממון היא תכונה משותפת ליהודים וליוונים, לנשים ולגברים, לרואי חשבון ולציידים, ולכן בעקרון אין
    שום מניעה להרחיב את המשטר אל מעבר למדינת הלאום ולהקים מדינה עולמית שבה יהיו כל
    הבריות שווי זכויות וחובות. מי שמעוניין להקים או לתמוך בקיומה של קבוצה מובחנת כמו יהודים או
    בסקים או נוצרים קתולים, ומעוניין שהקשרים בין חברי אותה קבוצה יהיו חזקים יותר, צריך במסגרת
    המשטר החדש, להילחם בשחיקה המתמדת הנובעת מן האינטראקציה של חברי הקבוצה עם אנשים
    זרים על בסיס שוויוני. אין סתירה גלויה בין עקרונות הדמוקרטיה הליברלית לבין קיומן של קבוצות
    והתאגדויות על בסיס וולונטרי, אבל קיימת תחושה שעקרונות המשטר ואופן ההתנהלות של הבריות
    בו נוטים לאכל אט אט את הקשרים הללו; אין ספק שחשיבותם של הלאום, הדת והמשפחה ירדה
    פלאים במאתיים השנים האחרונות

    עוד קבוצה שמרגישה עצמה פגועה מעקרונות הדמוקרטיה הליברלית היא אלו שה"שיטה"
    גוזרת עליהם אלם. בקבוצה זו נכללים אלו שאינם יכולים להתבטא או לנצח בוויכוח רציונלי, אם מפני
    שהם פשוט טיפשים, או בגלל שמניעיהם העמוקים ורגשותיהם הנעלים לא יכולים להגיע לידי ביטוי
    ראוי בוויכוח כזה, וכך נגזר עליהם להיות הצד המפסיד לא בגלל שאינם צודקים אלא מפני שחוקי
    המשחק החברתי לא מאפשרים להם להביע את עצמם. אמנים לזניהם שייכים הרבה פעמים לסוג
    האנשים הזה, באשר עיקר עניינם אמור להיות הניסיון להעמיד יצירות המבטאות זרמי עומק כאלו.
    ככלל, כמעט כל מי שמנסה לפעול למען מה שנראה בעיניו, לפחות, כהעלאת הרמה של החברה,
    נתקף בשלב מסוים תסכול מן הנמיכות, הוולגריות והאגוצנטריות של הבורגנים, והרבה פעמים מגיע
    למסקנה שאין תרופה אלא בשינוי חברתי כולל.

    אהבתי

  9. המון אנשים )אולי רוב רובם, לפחות בשלב כלשהו של החיים( מרגישים ש"חייב להיות
    משהו מעבר לזה", משהו ספיריטואלי או רליגיוזי או הרואי, ובנוסף הם מרגישים שהמדינה המודרנית
    הדמוקרטית-ליברלית והחיים הבורגניים מדללים או מחלישים את אותו "משהו שמעבר". התוצאה
    היא שנאת הבורגנות, שבמסגרתה נמצא כל מיני קואליציות מוזרות של דתיים ופמיניסטיות )לדוגמה,
    במלחמה נגד החפצת גוף האשה( של לאומנים ואמנים )המשטרים הפוליטיים שמצאו חן בעיני
    מיאקובסקי, או פיקסו, או עזרא פאונד( של סוציאליסטים וחסידים וכן הלאה. ברוב המקרים תקבל
    ה"תנועה" האנטי בורגנית בששון גם את תמיכתם האוטומטית של הצעירים באשר הם צעירים
    )מהפכות הסטודנטים של שנות הששים, עולם הישיבות(, שלא לדבר על הלא מרוצים, עלובי החיים
    והטיפשים שהם תמיד חיל המילואים של המהפכה.

    שוו בנפשכם. איזה "הוד והדר" יש, לעזאזל, בטענה לפיה כולנו מכונות טבעיות ודטרמיניסטיות,
    שנוצרו מכוח המקרה ופועלות ללא בחירה חופשית? איזה הוד והדר יש באמירה שעולם הטבע הוא
    תולדה של אינסוף מאבקים לחיים ולמוות בין כל היצורים, גדולים וקטנים, שצווחות הנטרפים וייסורי
    הגורים והזחלים הגוועים ברעב במשך מיליוני שנים הם המצע ממנו הופענו כולנו? האם אמר מישהו
    אי פעם אמירה מרושעת יותר או אכזרית יותר על עולמו של הקדוש ברוך הוא?

    מי שמדגיש את חשיבות ההרואיות, צריך להבין שהוא בעצם
    אומר שהחברה או הסדר החברתי צריך להיות משועבד לצרכיו של היחיד המעולה שהוא סגולת החברה או המין האנושי, וכמעט בהכרח מובלעת בתפיסה כזו ההנחה שכל יתר האנשים ה"רגילים" יכולים ללכת לעזאזל.
    לניטשה ולוובר )ולרמב"ם( לא הייתה שום בעיה עם הרעיון. השקפתם היתה "ימנית" במובן הספציפי
    הזה, כלומר בהנחה שלמין האנושי יש איזו תכלית )במובן האריסטוטלי של המלה(, התכלית היא
    הנביא או האיש הכריזמטי או האדם העליון, והחברה משועבדת להעמדת האדם הזה. כתוצאה מכך
    ניטשה וחסידיו הראשונים היו בפירוש אנטי-דמוקרטים ואנטי-סוציאליסטים.
    הרב אליהו דסלר )מכתב מאליהו ג' ע' 300 )תופס גם הוא כיוון דומה כאשר הוא מנסה להסביר את
    ההבדל בין השיטה החינוכית של תורה עם דרך ארץ שיסד הרש"ר הירש בפרנקפורט לבין מה שהוא
    מכנה "שיטת הישיבות"
    פרנקפורט התירה את המדע והכניסה את הלימוד באוניברסיטה לכלל ה"לכתחילה"
    שבחינוך. המחיר ששילמו בעד זה היה שנתמעטו מספר גדולי התורה בין חניכיהם … רק
    מעטים מאד נהיו ללומדים גדולים. אמנם הרוויחו בזה אשר מספר המקולקלים אצלם היה
    קטן מאד … כמעט כולם נשארו מקיימי מצוות במסירות נפש…
    שיטת הישיבות – להעמיד למטרה יחידה לגדל גדולי תורה ויראת שמים כאחד, ובשביל זה
    אסרו את האוניברסיטה לחניכיהם … אמנם, לא נחשוב שלא ידעו מראש כי בדרך זה ח"ו
    יקולקלו כמה, מאשר לא יוכלו לעמוד בקיצוניות זו, ויפרשו מדרכה של תורה, אמנם זהו המחיר אשר ישלמו בעד גדולי התורה ויראת שמים אשר יתחנכו בישיבותיהם… ימותו אלף
    סכלים וייהנה ממנו חכם אחד.
    די מדהים לקרוא את הטענה ולפיה מה שרבנים מכנים כיום "השואה הרוחנית", עזיבת חלק הארי של
    כלל ישראל את דרך התורה, הייתה תוצאה מכוונת אשר נבעה משיקול דעת קר של רבנים חשובים.
    אינני בטוח שהדברים באמת התנהלו כפי שהרב דסלר מתאר, אבל הרעיון ברור.
    מכאן לקח חשוב למי שבועט בבורגניות בשם ההרואיות: קשה מאד לראות כיצד המשנה שהוא מציג
    תהיה דרך לרבים. בדרך כלל היא תכיל באופן גלוי או מוסווה את ההנחה שהחברה קיימת עבור יחידי
    הסגולה. אין שום פשע בהנחה כזו, ואפשר להתווכח לגבי נכונותה, אבל חשוב לא לנסות לאכול את
    העוגה ולהשאיר אותה שלמה. בפרט, בתקופתנו הדמוקרטית הרבה פעמים בעלי התיאוריות האנטי-
    בורגניות מנסים להציג עצמם באופן ההפוך, כאלו שבאים להציל את ההמון משליטה מוסווית של
    התקשורת וכדומה, ובכך הם מסווים )אולי גם מעיני עצמם( את טיבה האליטיסטי והאנטי דמוקרטי
    של שיטתם.

    אהבתי

  10. כשהייתי בשיעור ד' אחד מר"מי הישיבה שבה למדתי העביר לנו שיחה ליומו השני של ראש השנה.
    לא זכורים לי יותר מדי פרטים ממנה, אבל מה שנחרט במוחי הוא אמירת אגב שהוא מסר בשם מי
    מרבותיו. "בעלי הבתים שואלים למה אנחנו צריכים לפרנס את הלמדנים. מה השאלה? כמו שלכל
    איכר יש ארבעה סוסים שעמלים בשבילו, כך לכל למדן צריכים להיות ארבעה בעלי בתים שמפרנסים
    אותו".
    נדמה שכל מי שעבר בעולם הישיבות נתקל בכל מיני מימרות ומעשיות שזה פחות או יותר המסר
    שלהן, ולמרות שהרקע הפסיכולוגי ברור, קשה לי עד היום להשלים עם השילוב הנפסד של פרזיטיות
    לא מתנצלת עם כפיות טובה בוטה מהסוג הזה. הצורך של אדם להתפרנס ולכלכל את משפחתו הוא
    אחד הקלפים החזקים שמושכים אנשים, גם אם הם צעירים מהסוג שתואר לעיל, אל תוך החברה
    הבורגנית, ולאנטי בורגנים יש אינטרס מובנה להשתחרר מהכבלים הללו, לכן הם בוחרים הרבה
    פעמים במסלולי חיים על חשבון הציבור, אם על ידי ניצול של מדיניות הרווחה הממשלתית או
    , וכאשר הוא מורכב על 12 באמצעות איסוף ממון מאוהדים או מבעלי חסד. כיוון זה עצמו הוא בעייתי
    בוז ואפילו שנאה כלפי אלו שעל זיעתם חי אותו אנטי-בורגני יהיו כאלו שיחושו כי אין הצר שווה בנזק
    המלך.

    עם זאת אינני משלה את עצמי: הסוסים הבורגניים ימשיכו לסחוב את עגלת החברה במרכז הכביש,
    בשעה שעל המדרכות יעמדו הצדיקים באמת והצדיקים בעיניהם, פראי-האדם הצעירים, האמנים
    המופרעים והפרזיטים כפויי הטובה ויסקלו אותם בעגבניות רקובות. אפשר לקוות שהחברה
    הליברלית-דמוקרטית היא מספיק חזקה ותוכל לשרוד את ההתקפות הללו ואף להפך את המר
    למתוק, כלומר ליהנות מיצירותיהם של האמנים או מרוח ההקרבה של האנשים ההרואיים בלי
    להיכנע לדרישה שלהם לשינוי חברתי כולל. בינתיים, אני מקווה שהמיפוי שהצגתי במאמר זה, למרות
    שהוא רחוק מלהיות ממצה, ייתן בכל זאת לשני הצדדים כמה נקודות למחשבה.

    סוף

    אהבתי

  11. השופט בדימוס אליהו נאווי הגיש, לפני שנים רבות, תכנית רדיו מרתקת, בה סיפר סיפורי משל ערביים.

    וזה המשל, והנמשל בצידו:

    מעשה באדם שמכר את ביתו, אבל התנה תנאי אחד עם הקונה. הבית כולו יהיה של הקונה פרט למסמר אחד התקוע באחד מקירות הבית. מסמר זה יישאר בבעלותו של המוכר.

    זמן מה לאחר המכירה הגיע המוכר וביקש לראות אם שלום למסמר שלו. למחרת בא וביקש לצחצח ולצבוע את המסמר. אחר כך בא וביקש לתלות עליו את מעילו וכך הלאה והלאה עד אשר הצליח לסלק את הקונה מן הבית.
    ומה הנמשל?
    המסמר הזה הוא משל למכלול יחסינו עם הערבים. אנחנו מוכרים להם, חינם אין כסף, שטחים נרחבים ותמיד נשאר מסמר הנשאר בבעלותם, שהם באים לדרוש אותו יחד עם כל הבית שלנו.

    היו שורה של מסמרונים כאלה. פרשת טאבה בהסכם השלום עם מצרים. חוות שבעה בבריחה מלבנון. גם כשנתן להם שרון את גוש קטיף במתנה טענו מייד אחרי הנסיגה והחורבן כי שטח קטן מצפון לרצועה שייך להם והם תבעו שגם הוא יפונה.

    אך דומה שהמסמר הגדול ביותר התקוע בבשרנו מזה שנות דור היא רצועת עזה. סאדאת הערמומי ויתר בנדיבות על הרצועה שהיתה בשליטת המצרים עד מלחמת ששת הימים. בגין, ברוב איוולת, האמין בנוסח העברי של הסכם השלום. הפלסטינים אינם פלסטינים אלא "ערביי ארץ ישראל".
    לא מדינה פלסטינית תקום בשטחי ארץ ישראל אלא אוטונומיה. חסר היה רק שאזרחי האוטונומיה יברכו זה את זה בבירכת תל-חי.

    http://hamachtarot.blogspot.hk/2014/03/1.html

    כשההתנצלות גרועה מן החטא

    ביקש המלך הארון אל ראשיד, משר החצר שלו, אבו נאוואס, להסביר לו את הפתגם האומר כי ההתנצלות גרועה מן החטא.
    במקום להסביר במילים הדגים שר החצר במעשה. כשעלה המלך במדרגות השיש הרחבות של ארמונו שלח שר החצר את ידו ותפס בעכוזו של המלך.
    "מה אתה עושה. הנטרפה עליך דעתך" – שאל המלך.
    ושר החצר השיב: "אני מתנצל. סבור הייתי כי זה עכוזה של המלכה".
    חמת המלך בערה בו והוא ביקש לתלות את שר החצר שלו. ואז אמר לו השר: "הנה המחשתי לך מה פרוש שההתנצלות גרועה מן החטא".

    אהבתי

  12. העניין הוא שלמרות ששינו את שיטת המשטר לדמוקרטיה
    ליברלי ת לא נגעו בשורשי הפילוסופיה וב הנחות המוצא ,שבסיסן כנראה
    בעיקר מהנצרות שהקדוש
    והחול הם כמעט לגמרי דיכוטומיים והם אינם באים ביחד וזקוקים
    ו נשענים לעיתים אחד על השני. לכן ההתנשאות על השונה על העולם
    היא מרכיב בלתי נפרד מהגדרת הזהות. מכאן אין הכרח להגיע
    לפילוספיות ניו אייגיות של חיבוק האחר וחיבוק עצים אלא
    חשוב לציין שלא כל עניין של קדוש
    וחול הוא באמת עניין של קדוש וחול אלא ש הנחות מוצא לא בדו קות הופכות
    אותו לכזה.

    אהבתי

  13. מוחמד עלי נפטר לפני שעתיים, אני זוכר אותו עוד כשהיה קסיוס קלי, את הקרבות הצבעוניים שלו עם פרייזר במנילה, כדי להסיח את העם הרעב מפשעי השלטון של מרקוס, ונגד ג'ורג' פורמן בזאיר, את הסרוב שלו ללכת להלחם בויאטנם. הוא הצליח להביא את עולם האיגרוף לעמודים הראשונים של העתונים והחדשות. אני זוכר היטב שהוא אמר שהוא יפרוש בזמן בגיל צעיר וישמור על פניו היפות. שלו -זה לא יקרה, פגיעות המוח. היה שווה לשלם מחיר שכזה? פרקינסון במשך 32 שנים? ג'ו פרייזר אמר עליו: אולי הפסדתי בקרב אבל אני, עדיין הולך, וזמן קצר אחרי זה נפטר בשנות השישים לחייו. איך אפשר לקרוא ספורט לשני אנשים מכים אחד את השני עד אובדן עשתונות, במאה ה 21.

    float like a butterfly sting like a bee song

    אהבתי

  14. אלמנטרי , ווטסון.
    אפשר לקרוא לזה ספורט כי הבורגנות צריכה סובלימציה מהוגנת.
    לא שיש משהו לא בסדר עם בורג נות וכו..

    אהבתי

  15. The U.S. trade deficit, after falling to the lowest point in more than two years, increased in April as a surge in imported goods outpaced a rebound in exports
    The Commerce Department said today that the deficit increased by 5.3 percent in April to US$37.4 billion, up from an imbalance of US$35.5 billion in March. Exports increased by 1.5 percent to US$182.8 billion but imports grew faster, increasing by 2.1 percent to
    US$220.2 billion

    The politically sensitive deficit with China surged by 16.3 percent to US$24.3 billion, a development certain to heighten trade tensions between the world's two largest economies.
    So far this year, the deficit is running 4.8 percent below the pace set a year ago with a fall in imports offsetting further weakness in U.S. exports, which have been hurt by a slowdown in global growth

    The deficit for all of 2015 totaled US$500.4 billion, up by 2.1 percent from the previous year. The higher deficit subtracted 0.6 percentage point from overall growth in a year when the economy, as measured by the gross domestic product, expanded by a modest 2.4 percent

    The deficit for all of 2015 totaled US$500.4 billion

    מי זה פה אמר: זה כסף קטן כשהחוב הוא במטבע שלך???

    אהבתי

  16. אם נתון בנתונים של שנות ה90 ובתחילת שנות ה2000
    ש הקו האדום הוא גרעון של שישים אחוז מהתוצר כ שהריבית
    הריאלית היתה בסביבת השלושה ארבעה אחוזים אזי נראה זה תשלום
    על הגרעון היום (קצת יותר מהתוצר ) כ שהריבית הריאלית בסביבות האחוז
    נמוך יותר.

    מ.ש.ל

    אהבתי

  17. לא רק שזה עתה חווינו את אפריל החם ביותר ב-137 שנות תיעוד, הוא גם היה החודש ה-12 ברציפות שקבע שיא חדש.

    שבירת השיאים אינה יודעת מנוח. מאי 2015 היה מאי החם ביותר שנרשם, מאז 1880. לאחריו בא חודש יוני החם ביותר שתועד אי פעם. לאחר מכן באו יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר, פברואר, מארס – כל אחד מהם הם ביותר שנמדד אי פעם – וכעת, כפי שהודיעה השבוע הרשות הלאומית לאוקיינוסים ואטמוספירה בארה"ב (NOAA), התבשרנו כאמור גם על אפריל החם ביותר שתועד אי פעם.

    בעידן של עלייה בטמפרטורות, שיאי חום חודשיים הפכו לדבר שבשגרה. ועדיין, שרשרת של 12 כאלו ברציפות היא חסרת תקדים.

    מה שאולי יוצא דופן עוד יותר הוא גודלם של השיאים החדשים. נקודות הקיצון של החודשים האחרונים הן כאלה, שכבר כעת – ארבעה חודשים בלבד ב-2016 – קיימת סבירות של יותר מ-99% שהשנה הנוכחית תהיה החמה ביות שתועדה אי פעם, כך לפי גאווין שמידט, העומד בראש מכון גודאר של NOAA לחקר החלל.

    אהבתי

  18. מתישהו תתפוגג גם ההכחשה של הימין האמריקני לגבי התחממות הכדור. הימין הישראלי צריך להרגיש אחרת בנושא כי הנפט אינו שלנו אלא של אויבינו ומאוס מבחינתנו.

    אהבתי

  19. אכן מהנדס. אבל צריך לשים לב שמבחינת טבלת התשלומים השוני לא גדול כי היום אנו משלמים ריבית לפי תנאים שנקבעו בשנים עברו.

    אהבתי

  20. בלום מאשים את האקדמאים בני-זמנו בשפיפות קומה אינטלקטואלית והתרפסות בפני הרעיונות הפופולריים שקידמו הסטודנטים. את הסיבה להשתעבדות הוא תולה באובדן אמונתם של הפרופסורים מחנכי הדור ביכולתם להציע לסטודנטים אפשרות אמיתית לידיעת הטוב והרע, לזיהוי האמת, ולחיפוש אחר "החיים הטובים" (מונח אחרון זה לא משמש במובן העכשווי של הנאות החיים, אלא במובן הקלאסי, חיים של טוב מוסרי, פוליטי ואינטלקטואלי).
    מבחינה אינטלקטואלית, הכניעה לרוח שנות השישים מתבטאת בשתי תופעות מרכזיות: הרלטיביזם התרבותי, הטוען כי כל הערכים יחסיים ואין נקודת-מבט בעלת תוקף לא-יחסי, וההיסטוריציזם, הגורס כי כל מחשבה מתייחסת לזמנה בלבד ואינה יכולה לחרוג אל מעבר לו.

    כמעט כל סטודנט הנכנס לאוניברסיטה מאמין, או טוען כי הוא מאמין, שהאמת היא יחסית … העובדה שמישהו יכול לראות טיעון זה כבלתי מובן מאליו, מדהימה אותם.
    מכאן, טוען בלום, קצרה הדרך לאמונה הכמעט-דתית לפיה טענות מוסריות הטוענות לתוקף מוחלט הן מסוכנות. זאת משום שכל טענה לא-יחסית מעידה על חוסר סובלנות.

    http://mida.org.il/2012/09/28/ביקורת-ספר-חצי-יובל-לפרסום-דלדולה-של-הר/

    אהבתי

  21. המאמר בשבח הבורגנות

    לפני הפניית תמריץ – לא שמעתי מעולם על נדב שנרב (ומקריאת מאמרו ברור לי שהפסדתי לא מעט). כנראה הגבולות בין המגזרים גבוהים מכפי שרציתי להאמין.

    מספר הערות ראשוניות (זהו מאמר הדורש זמן עיכול ממושך)

    א. לכל אורך המאמר לא נעשית הבחנה בין יחסים סימביוטיים (מהם מרוויחים שני השותפים לסמביוזה) לבין יחסי טפיל – פונדקאי.

    לדוגמת המנזרים בימי הביניים: הנזירים לא היו רק (דגש על המילה רק) טפילים שמצצו את דם האיכרים האומללים. הם היו האחראיים העיקריים לשימור הידע וההשכלה (האוניברסיטאות הראשונות צמחו מתוך מנזרים) ולביצוע משימות קהילתיות חיוניות כמו טיפול בחולים וביתומים.
    גם האבירים / המשטרים הפיאודלים / המלוכה מילאו משימות שבמונחי ימינו יקראו צבא, משטרה ומערכת חוק ומשפט, עבודות ציבוריות כמו גשרים ועוד.
    נותר לעסוק בשאלת היחס בין עלותם לבין תועלתם, ובסוגיות כמו רמת השחיתות וזכויות העובדים – אך היחסים במהותם לא היו לגמרי טפיליים אלא סמביוטיים.

    בחזרה לימינו: קיימת שאלה מי / כמה / באיזו מידה "האנטי – בורגניים", הניזונים מזיעת עבודתם של הבורגניים, גם תורמים דברים משמעותים לבורגנות. האם מדובר בסמביוזה ממנה מרוויחים שני השותפים או בטפילות נטו בה צד אחד רק נהנה והשני רק סובל.
    ניתן לטעון שקיים אינטרס חברתי, שיועיל גם לבורגנים העמלים, שיהיו מוזיאונים עם יצירות אמנות, חוגים למדעי הרוח באוניברסיטאות, ואולי גם ישיבות של תלמידי חכמים. מה שכמובן מחזיר אותנו לשאלות פרוזאיות כמו היחס בין עלות לתועלת, תפוקה שולית פוחתת, מניעת ניצול לרעה של כספי ציבור, שחיתות וכדומה.

    ב. נדב שרגאי טוען שהאנטי בורגניים, הבוחרים במסלול חיים על חשבון הציבור, מנסים להציג עצמם כמגויסיים להצלת ההמונים משליטת האליטות. בכך הם מנסים להסוות, מהאחרים ומעצמם, את טיבה האליטיסטי והאנטי דמוקרטי של שיטתם.
    להערכתי, יש כאן הכללת יתר. לא כל הקבוצות האנטי בורגניות דומות זו לזו. בהכללה גסה משלי:
    אמנים ו"רוחניקים" למינהם מתמקדים בעיקר בדרך הנכונה, לשיטתם, לפרט, לאושרו, לנשמתו ולחיי הגן עדן שלו. הם פחות עוסקים בסוגיות של שינוי סדרי שלטון ומשטר.
    לתפיסתי טענה זו נכונה מאוד כשמתייחסים לקומוניסטים, ומעט פחות כלפי סוציאליסטיים ואנשי ה"מחאה חברתית". הם מתיימרים להציל את האנשים הפשוטים, המנוצלים והסובלים. והם מסווים את רצונם לצמצם את חופש הפעולה וההחלטה של האנשים, ולהעצים כוחן של אליטות מצומצמות של מקבלי החלטות, שישלטו על המערכות האדירות של הסעת הכספים אותן יקימו. קומוניזם ודמוקרטיה הם לעולם בסתירה.

    ג. חלק גדול מהשינויים החברתיים, התרבותיים והשלטוניים, מימי הביניים ועד ימנו (וניתן לשער שמימנו אל העתיד) הם תוצאה של פעולת גורמים "חיצוניים" שלא ניצפו מראש.
    בדוגמת ימי הביניים: שינויי אקלים (תקופת הקרח הקטנה) שיצרו תקופות רעב כבד בצפון אירופה ומערבה + מגפות קשות (שהביאו המונגולים) -השמידו כמחצית מהאוכלוסייה. כתוצאה מכך שכר האיכרים הצמיתים וזכויותיהם עלו משמעותית. היה שפע מזון אך חסרו ידים עובדות.
    לאחר העלייה ההמונים התקוממו כנגד כל נסיון להרע שוב את תנאי חייהם. היו שרשראות מרידות איכרים בצרפת ואנגליה. מה שהביא לבסוף לקריסת כל השיטה הפיאודלית במערב אירופה.
    במזרח אירופה, שאוכלוסייתה לא נפגעה קשה כל כך ולא הצטמצמה דרמטית, השיטה הפיאודלית נותרה למעשה על כנה עד סוף המאה ה 19.

    מכאן, יתכן ודווקא התפתחויות טכנולוגיות (או גורמים חיצונים אחרים כמו שינויי אקלים) הן אלו שיביאו לתום עידן הדמוקרטיה הליברלית ושלטון הבורגנים. לאו דווקא הקבוצות הרבות של האנטי בורגנים.

    יתכן אפילו שהמכונית החשמלית תתגלה כמשפיעה יותר מכל הבזים לבורגנות והמנסים לנצלה. 😒

    אהבתי

  22. (המשך)
    ד. המחבר מספר שקשה לו להשלים עם השילוב הנפסד בין פרזיטיות לא מתנצלת לבין כפיות טובה, בוז ושנאה כלפי אלו שעל חשבון זיעתם הוא חי.

    נדמה לי שבכך המחבר מסגיר למעשה את "הערצתו הנכזבת" לחברה החרדית. כאדם המרוחק מהחברה החרדית – הרבה פחות אכפת לי ממנו האם הם מכירים תודה או בזים ומתנשאים.
    ברור לי, שמבחינתם, הכרת תודה עלולה לדרדר אותם לתחושת צניעות וחלילה אפילו לתחושת נחיתות. וכידוע לכל הרבה יותר נעים לחוש עליונות, גם אם בעיני האחרים היא מדומה בלבד ואפילו מעוררת מעט חמלה.

    החברה החרדית אמורה להיות מוטרדת מהשאלה האם שיטתם היא בת קיימא לטווח ארוך או שנידונה לכלייה.
    באנלוגיה למערכות אקולוגיות בטבע – חיידקים וטפילים נתפסים כמוצלחים אבולוציונית רק אם אינם הורגים את הפונדקאי שלהם. הם אמורים לאפשר לו להמשיך לחיות ואפילו להתרבות – בכדי שתמיד יעמוד לשירותם פונדקאי מזין ומגן. מכאן, חשוב לשמור על יחס מספרי בר קיימא בין מספר הטפילים ומספר הפונדקאים. אבל, אני חוששת שהחברה החרדית בישראל לא מבינה מספיק גם במערכות אקולוגיות, ועלולה להתעורר מאוחר מדי.

    אהבתי

  23. לגוש' ושרלוק הולמס,
    בהמשך לקינה על האיגרוף: האם גם הפוטבול האמריקאי, הענף המכניס ביותר, בדרך להיכחד ?

    אובמה סיפר שלו היו לו בנים, הוא לא היה שולח אותם ללמוד לשחק פוטבול. היו שהאשימו אותו בפגיעה ב'רוח האמריקאית'. אבל יש יותר ויותר מחקרים על פגיעות ראש קשות מהם סובלים שחקנים לשעבר, ויותר ויותר הורים בארה'ב נרתעים מלשלוח את ילדיהם לחוגי פוטבול. עתיד הענף הפופולרי בסכנה.

    מאמר מכלכליסט. בתחילתו פרק משעשע מסדרת טלוויזיה על המצאת ענף ספורט נטול סיכונים.

    http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3594729,00.html

    אהבתי

  24. תקציר של זאב גלילי, מהאתר הגיון בשגעון, להרצאה של פרופסור ישראל אומן על פרדוקס הסחטן.
    מדוע ישראל תמיד נכשלת במומ עם הפלסטינאים – מנקודת המבט של תורת המשחקים. מומלץ.

    http://www.zeevgalili.com/2012/12/17481

    אהבתי

  25. קמיליה , תודה על הלינק , נראה בלוג טוב . לא מציע לך להתלהב יותר מדי מהבלות רוח סינטטית של תורות משחקים . באמת תקצר היריעה , אבל , אם שמת לב , הרי אותם נושאים ונותנים , מייצגים מלכתחילה תסריט סינטטי לחלוטין :

    שהרי , אותו שמעון , רוצה 90,000 דולר , ולא מסתפק בחמישים , זאת כאשר מלכתחילה , אין לו , סובייקטיבית אפילו , שום זכות לדרוש כדבר הזה , זוהי סחיטה פרופר , וקרימינלית למעשה . זאת בעוד במציאות המושגית , וכאן הקונקרטית בסכסוך :

    הפלסטינאים , מציגים עצמם , ונתפסים גם , כקורבנות מובהקים , קורבנות של גזל ודיכוי וכיבוש מובהק . מה שהם דורשים , הינו בחזרה מה ששלהם , אליבא כולא דעלמא ( חוץ מישראלים כמובן ) . ואילו קרימינליות טהורה של סחיטה , בלי שמץ של מראית עין מוסרית , אליבא כולה דעלמא , נדחית בכל חברה ותרבות בעולם , כבעליל בלתי מתקבלת על הדעת .

    אין מה להתרגש מהבלות כזו , היא לא עוזרת לכלום …. להתראות

    אהבתי

  26. לרצוח את הדרקון: על דיכוי לבן ואלימות שחורה

    אנחנו צריכות נשים אלימות (ושוב, ים קרדיט לאמא שלי) כדי שנוכל לדמיין לעצמנו אפשרות שבה אנחנו מפרקות במכות גבר שהרביץ לנו או מנסה לאנוס אותנו. אני זוכרת שהלכתי לראות דג'אנגו לפני כמה שנים כשהוא יצא בקולנוע. הסרט, למי שלא מכירה, הוא ז'אנר של מערבון על מציאות של עבדות בדרום ארה"ב, וברגעי השיא שלו דג'אנגו – העבד, יורה ומפוצץ ומחסל את כל בעלי החווה שבה הוא הוחזק. זה סרט אלים וגרפי באופן די מזעזע, עם דם ואיברים נשפכים וכל הג'אז הזה. אני זוכרת שנגעלתי בטירוף לאורך רובו, אבל לקראת הסוף הרעיון של אלימות כדרך אפשרית לשחרור כבר לא הרגיש לי כזה מגעיל. הליידי-המתעלפת-לנוכח-דם שבי נרגעה קצת, והתחלתי להעריך את זה שטרנטינו מכריח אותי לראות את כל האלימות הזאת, להתרגל אליה. הסרט, כפי שכתוב בשקופית הראשונה, מתרחש כשנתיים לפני מלחמת האזרחים, נקודת זמן שנועדה להזכיר לנו שכך באמת השתחררו העבדים – עם דם ופיצוצים ואיברים נשפכים. חופש הוא לפעמים די דוחה. וטרנטינו, ככה הרגשתי, מכריח אותי להתבונן, להבין במה זה כרוך, בקשיחות הנפש שדרושה לעיתים כדי שאדם (או אשה) תוכל לשחרר את עצמה.

    בסוף הסרט הייתי צריכה לצעוד למכונית שלי לבד בלב אזור תעשיה. בעשר הדקות האלו שהלכתי לאוטו הרגשתי את ההשפעה של הסרט על כל האיברים הפנימיים שלי. הייתי מוכנה לפרק, לנשוך, לקרוע את הבשר של מי שינסה להתקרב אלי. דג'אנגו הפך אותי תוך שלוש שעות מליידי מבוהלת למטר חמישים וקצת של אמזונה שלא כדאי להתעסק איתה. גם זה שחרור.

    לרצוח את הדרקון: על דיכוי לבן ואלימות שחורה

    אהבתי

  27. כל הטענות של שראל בקישור אמורות לנבא אינפלציה גבוהה בשל בעיות קשות בצד ההיצע. כמו בונצואלה. ההיפך נכון. רק בדירות יש אינפלציה. בכל השאר יש דפלציה. מה שאומר שצריך להצע הרחבה תקציבית באופן שלא יזלוג לשוק הדיור.

    אהבתי

  28. אל רום תורת המשחקים מנסה לנתח החלטות כלכליות ולקבוע כללי משחק תוך כדי מו"מ מסחרי בין בני אדם על בסיס רציונלי וניתוח מדעי בכל מקרה לא מדובר במדע מדויק לפי מיטב הבנתי..
    פלסטינאים חולמים על "סחיטה" וזה לא מצליח להם למרות האהדה לה הם זוכים בחוגים בינלאומיים שונים בעיקר במערב..למרבה הפלא דווקא יהודים הם אלה אשר הצליחו "לסחוט" את נציגי העם הפלסטיני והדוגמה הבולטת לכך הוא הסכם אוסלו אשר אילץ אותם להכיר בדיעבד במדינת ישראל כעובדה קיימת..תורת השלבים של הפלסטינים .? לא בהכרח זה יותר דומה לתורת ההתקפלות שלהם מול שאיפותיה הלאומיות של ההנהגה הציונית והעם בישראל …
    שמעון פרס האיש אשר דחף במלוא כוחו את הממשלה הנבחרת אז בראשותו של יצחק רבין ז"ל ללכת על העסקה עם ההנהגה הפלסטינית ובראשה יאסר ערפאת הארכי טרוריסט האיש הכי פחות אמין בזירה הערבית, הסיכון היה גדול אבל הסיכוי עוד יותר גדול.. עד היום פלסטינאים לא מבינים איך זה קרה להם כאשר עובדתית בחתימה על הסכמי אוסלו הם וויתרו על מרבית התביעות שלהם כלפי היהודים.. ההיסטוריה היהודית עוד תזכור את המהלך המדיני של שמעון פרס ויצחק רבין ז"ל כמהלך מבריק ובלתי הפיך אשר שינה את מעמדינו במזרח התיכון ואת ההכרה לה זכינו בקרב כלל עמי ערב ובזירה הבינלאומית..

    אהבתי

  29. מירון , טוב התגובה שלך מורכבת קצת , אבל , בחלקה קולעת למטרה . לגבי תורת המשחקים :

    זה לא משנה איך קוראים לזה , מה שכן משנה , מה כתוב בפוסט אליו הפנתה קמיליה , והאנלוגיה לסכסוך , והכל בבחינת הבלות רוח צרופה .

    כאשר אומרים על משהו שהוא לא מדע מדוייק , הרי מטבעו הוא לא מדוייק ויכול להיות מדוייק כפי מדע מדוייק , זה לא אומר , שלא צריך לדייק ככל האפשר במעשה המרכבה או בתצריף או בקונפיגורציה המוצעת . אחרת השרלטנות והחובבנות , ישלטו ביד רמה , ללא עוררין .

    משל למה דומה הדבר :

    אנלוגיה בין הכיבוש של אלג'יר על ידי הצרפתים , לבין הכיבוש הישראלי בשטחים . אלא מאיי : שכאן , הכיבוש הוא בבחינת הישרדות והגנה עצמית מובהקת ( לפחות סובייקטיבית , אבל מספיק הדבר !! ) כלומר : מלחמה על הבית . ואילו באלג'יר , עסקינן בקולוניאליזם , אלפי מילין מצרפת .

    אז מה תגיד ? זה לא מדע מדוייק !! ודאי , אבל , צריך לדייק באנלוגיה , ולא מראש לפטור אנלוגיה שגוייה , במנטרה פאבלוביאנית . ואכן , הנה אתה עצמך גורס להיפוך יוצרות, יהודים ישראלים סחטו פלסטינאים , ולא וייס ורסא . מה נאמר , מה נוסיף ?

    להתראות

    אהבתי

  30. מירון , רק לצורך ההמחשה של מיקסום האנלוגיה :

    על מנת לבצע אנלוגיה הולמת , היה צריך , 2 שותפים בעסק . בקופת הפירוק נשארו 100 אלף דולר . אחד טוען שחלקו בפירוק : 80,000 דולר , ולשותף השני : 20,000 דולרים . ואילו השני טוען כי :

    10,000 דולר חלקו של השני , ולו עצמו : 90,000 דולר . ודוק :

    שניהם נורמטיבים , וכל אחד מציג להוכחת טיעוניו : חשבוניות , מאזנים , דוחות רווח והפסד , חוזים , תעודות משלוח וכדומה .

    או כי אז , מכניסים אותם לחדר , עם מזוודה של 100,000 דולר , ונותנים להם כללי פשרה או משחק כפי בפוסט .

    אם מתודולוגיה כזו של תורת משחקים , אוכלת , אזי , קודם כל , צריך היה לדייק בקונפיגורציית הבסיס . שהרי הקונפיגורציה בפוסט הינה של אדם נורמטיבי , אל מול : קרימינל , בלי שמץ או אבק של זכות מוסרית , זכות שביושר , זכות שבדין וכדומה .

    ואילו בסכסוך הזה , יש אחיזה משפטית ומוסרית , לשני הצדדים . ברור שלא באותה המידה , ברור שזה תלוי בעיני המתבונן גם , אבל :

    לא מדובר בסחיטה קרימינלית , אלא , יותר משמץ של אבק של זכות שבדין , זכות שמושתתת על אדנים מוסריים כלשהם , או לפחות , למראית עין כך .

    להתראות

    אהבתי

  31. בהתיחס לכתבה themoneyillusion שהעלה תמריץ. מאד מומלצת.

    כמובן שאלו הערכות תאורטיות "בואקום", מבלי להתחשב בשינויים אחרים שיתחוללו.

    הונג קונג מופיעה ברשימה במקום השני במיעוט ילדים 1.2 מיד אחרי מקאו הזעירה. ניגריה מופיעה במקום הראשון מבחינת ילודה 7.63. לאחרונה יש הצפה של ניגרים את הונג קונג. פשיעה רבה מצידם. הם לא ישארו בניגריה הם יגיעו לכל מקום באגרסיביות רבה.
    מי יאכיל את הניגרים?יהיה תהליך ובו מדינות מפותחות ישקיעו באפריקה בשביל זכויות כריה, אלא שהסגנון של המשטר האפריקאי יחלק את ההכנסות רק בין בני המעמד השליט.
    זה יעלה דיקטטורות אלימות כמו בזימבבואי אחרת יהיו מהומות ומרידות. אין לצפות שאפריקה תהפוך ל "סין" ותתפתח. זה לא הולם את הכושים.

    אם האפריקאים יציפו את אירופה בשנים הקרובות היא תהפוך ימנית קיצונית יותר וכמובן זה יעשה מאוחר מדי, מה שיגרום למהפכות אזרחיות. מדינות אחדות יצליחו לעצור הגירה לשמור על האופי ואחרות לא וזה יגדיל את השוני בין המדינות ויעורר מתחים על רקע לאומי קיצוני ומכן הדרך מובילה למלחמה אירופאית גדולה.

    ואין נבואה למה עומד להתחולל בעולם הערבי, אם האוכלוסיה של עירק תגדל פי 5 כפי שהטבלה מנבאת, הם ימצאו מנהיג כריזמתי, הם לא ישארו במקום אחד. הם יאיימו על אירן ותורכיה ויתכן גם ישתלטו על סעודיה ויקימו מעצמה ערבית אחת אחידה

    כמובן הכל בתחום הדמיון וניחוש עתיד.

    אהבתי

  32. הונג קונג היא אחת המדינות המערביות ביותר באיזור והיא דוברת אנגלית, קל להסתדר, קל להכנס, רמת חיים טובה, מקומיים נאיבים ולא אלימים ויש כבר מרכזים של אפריקאים שמסייעים.

    במקור הראשונים היו עוסקים ביבוא, היו מגיעים קונים נעליים טלפונים משומשים בגדים ומביאים הביתה למכור. בחברת התעופה האתיופית הגבילו את המשקל המותר לקחת ביד למטוס ל 80 קילו.
    בהדרגה הם הפכו לא חוקיים. המגורשים חוזרים מיד עם דרכונים מזוייפים, מתחתנים עם מקומיות נאיביות. פונים באי מייל לכנסיות שמוצפות ברווקות נואשות ומספרים לבחורות שהם כמרים בכנסיות ושאלוהים אמר להם לבוא לפתוח כנסיה וחסר להם כסף. כל הדרכים כשרות.
    יש פה גם קהילה אדירה של פקיסטנים שהם בעניני סמים כבדים והרבה הודים.
    הרבה מאד אינדונזיות ופיליפיניות שיציפו את העולם כשיהיו הרבה זקנים ויהיה צורך בעזרה זולה. דווקא נגד אלו רשויות ההגירה מאד מקפידות.

    אהבתי

  33. http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001128953
    יואב קרני על הניו נורמל.
    ההסתגלות לבלתי-נסבל היא תכונה אנושית בהחלט. רובנו איננו מהפכנים של בריקדות. אנחנו מבכרים שקט, איזון, ודאות. את מאבקינו הפוליטיים אנחנו נוטים להגביל לשיחת סלון, או קפה. את מה שהאנגלים קוראים "האומץ של השקפות-עולמנו" אנחנו מעדיפים להפגין בטוקבק אנונימי, המעניק לנו את ההזדמנות לגדף, להטיל דופי ולהשתמט מפני מבחן של רצינות ושל כנות.

    אהבתי

  34. לאל רום,

    לטענתך, תורת המשחקים היא אנלוגיה סינטטית, המציגה סיטואציה של אדם מול קרימינל, ולכן לא ניתן להקיש ממנה דבר למציאות ביננו לבין הפלסטינים.

    1. לתפיסתי, כל האנלוגיות, ללא יוצא מהכלל, כוללות עיוות מסוים של המציאות. לעולם המשל אינו זהה לחלוטין לנמשל. הוא לכל היותר מציג דמיון בהיבטים מסוימים, אך לעולם לא בכל ההיבטים.

    גם האנלוגיות שהבאת, לבעיית הקולוניה הצרפתית באלג'יריה, ולמחלוקת על חלוקת רכוש בעת פירוק שותפות עסקית – אינה יכולה לשקף את כל היבטי המחלוקת, או הקונפליקט, ביננו לפלסטינים.
    גם אנלוגיה למשפט גירושים מכוער, בו יש צורך להגיע להסכם על משמורת ילדים וחלוקת רכוש, כשכל צד טוען לרכוש קדם נישואים, אינו יכול להוות אנלוגיה מלאה לקונפליקט ביננו לפלסטינים.

    למעשה, כל האנלוגיות לסכסוך, היכול להסתיים באמצעות הכרעת בורר או שופט או חבר שופטים, סובלות מבעייה קשה משותפת. אין בעייה למצוא שופטים לא מוטים, שאינם חייבים לפסול את עצמם בשל הקשר שלהם לאחד הצדדים. אבל, בסכסוך ביננו לפלסטינים – אין בנמצא, על כדור הארץ לפחות, שופטים או בוררים שכאלו. הוכחה לכך היא ההחלטות ברוב קולות מדינות העולם במליאת האו'מ, במועצה לזכויות האדם של האו'מ ודומיהם.

    2. מספיק שקיימות נקודות דמיון מסוימות – בכדי להעשיר את החשיבה על הסוגייה. ניתן ללמוד גם מאנלוגיות חלקיות וסינטטיות.

    א. במחלוקת ביננו לפלסטינים כל צד טוען לזכותו על כל השטח. מכאן, שהצד השני הוא קרימינל, המנסה לסחוט בכוח הזרוע או באיומים משהו שאינו שייך לו.
    למעשה, ניתן לחלוק גם על קביעתך שמי שאינו מוכן להסתפק ב 50% הוא קרימינל, המשולל אפילו מראית עין של זכות. כנראה חוש הצדק שלך הוביל אותך להחליט שעליהם לחלוק שווה בשווה. אבל, המזוודה הכוללת 100,000 ש'ח ניתנה לשניים בתנאי שכל סוג של הסכם חלוקה אליו יגיעו ביניהם – יהיה מקובל על נותן המזוודה.
    הדורש 90% יכול לטעון, לדוגמא, שעליהם לחלוק את הכסף על בסיס קריטריון מידת הצורך בכסף ומידת חיוניותו לכל צד, יכולת השתכרות עתידית וכדומה – והצורך שלו בכסף גבוה פי 10 משל חברו. הצדק בעיניך אינו הצדק בעיני מצדיקי חלוקה פרוגרסיבית או סוציאליסטית.
    (נושא שמזכיר לי אסוציאטיבית בעיית חלוקת ירושה בין אחים ואחיות – כשאחד מהם סובל מלקות חמורה והשאר לא. האם בהכרח הצדק הוא לצד מצדדי החלוקה שווה בשווה?)

    ב. מתורת המשחקים ניתן ללמוד שהעמדה הראשונית של הצדדים לסכסוך, לגבי ההכרח להגיעה להסכמה, משפיעה דרמטית על תוצאותיו.
    במשא ומתן, הצד החש שחובה עליו להגיע להסכם, יהיה בעמדת נחיתות קשה ביותר מול הצד המוכן שהמו'מ יתפוצץ.

    אמונות ישראליות בנוסח "בלי פתרון לבעייה – גורלנו נחרץ" / "לא נקום מהשולחן לפני שנגיע להסכמות" / "הזמן פועל לרעתנו" / "יש לפנינו חלון הזדמנויות שעלינו לפעול במהרה לפני שיסגר" וכדומה – למעשה רק מחלישות את סיכויינו להגיע עם הפלסטינים להסכם סביר.
    הן מעבירות לצד השני את המסר שאם ימשיך להתעקש לא לזוז מעמדתו הראשונית – אנחנו בסוף נוותר.

    (ראה גם את הסחטנות המופעלת על נשים הנחפזות להתגרש, בכדי להספיק להביא ילדים לעולם, בבתי דין רבניים, ע'י סרבני גט. הנואש להגיע להסכם עלול להפוך בקלות לקורבן סחיטה)

    אהבתי

  35. קמיליה, שום דבר ממה שייחסת לי , אין לייחס לי כלל וכלל , ואי אפשר היה להבינו מן התגובה שלי :

    טענתי לסינטטיות מכללא , לגבי תורות משחקים , ובמקרה הזה למשל , המחשה אחת , אדם נורמטיבי מול קרימינל , סינתטי לגמרי ביחס למציאות.

    מה שטענתי מאידך , זה שכאשר יוצרים אנלוגיה , צריך לשאוף לדיוק מקסימלי , במקרה של הפוסט המוצג , על פניו , לא היה דיוק בסיסי ביותר , במקום שלא היה כזה קשה כך לעשות .

    אני הבאתי את האנלוגיה של צרפת ואלג'יר , בגלל שמרבים בה ודשים בה , והיא כלל וכלל לא אנלוגיה מדוייקת , ובגלל כך , הבאתי אותה , ובמקרה של אלגי'ר / צרפת , עסקינן באנלוגיות מציאותיות , ולא " משחקיות " דמיוניות . אז , עד כמה קשה הדבר !!

    לא גרסתי כלל 50/50 לגבי הסכסוך , ולגבי האנלוגיה של המזוודה . אלא גרסתי , שבהעדר קונטקסט מתאים , האדם האחד הוא קרימינל , והשני נורמטיבי . הוא דרש וסחט , בלי אבק של שמץ של זכות מוסרית למראית עין אפילו . זה לא אומר : 50/50 בהכרח .

    גם אם קיימות נקודות דמיון , ומעשיר הדבר , צריך לדייק כמה שאפשר ( אם בכלל המתודולוגיה מתאימה ) .

    תורות משחקים דנן, לא הולמות או מגוחכות למעשה ( למעט כמתודולוגיית המחשה כללית או מבואית ( מבוא ) ) בגלל שהן לא לוקחות בחשבון , את מוחו התיאולוגי של האדם ( תיאולוגי במובן הרחב ) ותקצר היריעה .

    להתראות

    אהבתי

  36. יואב קרני הוא אדם מריר. חברתית גורלו לא שפר עליו והוא יושב רחוק מאנשים ומגיב בסערה ובחוסר סובלנות אפילו כלפי המעריצים שלו. זה שהוא בעל השכלה נרחבת, שמרו ושמאל של העבר לא עוזר. דור נכחד. הוא בפרוש לא יכול להסתגל לשינויים אולי זו הסיבה שהוא נטש את וושינגטון שהכיר כ"כ טוב לטובת בומבי.
    האינטרנט אפשר לכולם להביע דעה לכאורה באנונימיות, אלא שקל מאד לצוד ולאמת בן אדם אם מילותיו הכתובות, כמו שקורה בהרבה מדינות ולא רק שאינן דיקטטורות.
    אף אחד פה לא "מכיר" את "רעהו" אלא על בסיס רעיונותיו בלבד והרבה דמיון אישי.

    אהבתי

  37. המאמר שהביא תמריץ על תחזיות האו'מ לגודל האוכלוסייה באפריקה (ובעיראק) + הנתונים שהביאה רונית על שינוי האקלים, רק מעצימים זה את זה. אלו אינן שתי תופעות לא קשורות.

    שניהם יחד למעשה מנבאים שהעולם הראשון ישטף בעשרות, אם לא במאות, מיליוני אפריקאיים, שיאלצו לברוח מארצותהם בשל שינויי האקלים וצפיפות היתר. כיום, רוב "פליטי האקלים" במערב ומרכז אסייה ובאפריקה עדין שוהים במחנות פליטים באזורי המוצא שלהם. אבל, נדידתם ליבשות האחרות ולמדינות העשירות כבר החלה, וצפוי שתהליך זה רק ילך ויתעצם.

    אבל, כיום, תוכניות האו'מ (ופילנטרופים גדולים כמו ביל גייטס) מתמקדים בעיקר בצמצום התמותה ממחלות באפריקה.
    לא בטיפול בגורמים המנבאים בוודאת כמעט מלאה את הקטסטרופה העולמית הבאה. אני תוהה האם אפילו היום זה לא מאוחר מדי.

    מכאן, אני תוהה האם תוצאות המלחמות העולמית הבאות לא יוכרעו על פי גובה החומות שמדינות בנו סביבן, ויכולתן הנפשית לגרש בכוח הזרוע את האומללים המאיימים לפרוץ את הגדרות או שהצליחו כבר להסתנן דרכן.

    מעין חזרה לימי הביניים, בהן גורלה של עיר נקבע על פי עמידות חומותיה, גודל מאגרי המים והמזון שבתוכה, והאכזריות היחסית של הצרים והנצורים.

    אולי סדרת הטלוויזיה הפופולרית על אש ועל קרח, המדמה מלחמות אכזריות בימי הביניים – משקפת בעצם פחדים של הלא מודע הקולקטיבי, ואזהרות שהאנושות כיום מעדיפה להתעלם מהן.

    —————————————————————————————————-

    לגיא,

    ניסיתי לעקוב אחרי שרשרת האסוציאציות שלך מאגרוף / פוטבול, לספורט ישראלי, לחרטא-בול, לאי נכונות חברות הביטוח לשלם תביעות מוצדקות ומחדלי מערכת המשפט הישראלית – והרמתי ידיים.
    האם יש לכך איזשהו קשר לפילוסופיות מזרחיות? 😊

    אהבתי

  38. המחשה
    חזרה לימי הביניים, בהן גורלה של עיר נקבע על פי עמידות חומותיה

    אהבתי

  39. לאל רום,

    לא לגמרי ברורה לי כוונתך במשפט שתורת המשחקים מגוחכת כיון שהיא מתעלמת מטבעו התיאולוגי של האדם.

    אם כוונתך לטעון שהיא מתעלמת משאלות של צדק, מוסר, חוק ומשפט – אתה כמובן צודק. היא עוסקת בשאלות אלו רק אם הן רלוונטיות לניבוי התנהגותו של אחד הצדדים.

    אבל, באופן דומה ניתן לטעון גם שכל האנלוגיות לחוק ולמשפט מתעלמות לחלוטין מטבעו האבולוציוני של האדם. מהדחף לנצח בתחרות על משאבים מוגבלים, מהעובדה שאין דין אחד לחזקים ולחלשים, מהעדר שופטים שאינם מוטים ואינטרסנטיים ועוד ועוד.

    לתפיסתי, גם תורת המשחקים וגם מערכת המשפט הן אנלוגיות חלקיות בלבד להסבר הקונפליקט ביננו לפלסטינאים ולזיהוי הדרכים העדיפות לפתרונו או לניהולו.
    מכאן, שתי האנלוגיות החלקיות די משלימות זו את זו.

    אם לא הבנתי את כוונתך – אשמח לקבל הסבר.

    ————————————————————————————————————–

    לרונית,

    הסרטון שהבאת יכול לשמש דוגמא להשפעת מערכת תמריצים מעוותת. התאמה מושלמת לבלוג בשם "תמריץ".

    האו'מ והאיחוד האירופי קבעו, בכסילותם הרבה, שכל מי שיצליח לעבור את הגדרות, ולהניח רגליו על אדמת אירופה, יזכה בפרס ענקי: אפשרויות הכנסה, ומענקי סעד נדיבים. מעמד תושבות, ובעתיד אפילו אזרחות, ואפשרות להכניס למדינה את קרובי משפחתו.
    ממפעלי ההגרלות בעולם ידוע שאנשים רבים מוכנים להמר על כל מה שיש להם, עבור סיכויי די זניח לזכות בפרס ענקי.

    בכדי לעצור את ההסתערות על הגדרות היה עליהם לקבוע שאישורי שהיה ועבודה יתקבלו רק לאחר פנייה לשגרירויות או לקונסוליות הפזורות בעולם. ולהקפיד לפרסם, מדי חודש, את שמות הזוכים המאושרים באישור כניסה ועבודה.
    במקביל, לפרסם ברבים שכל שוהה בלתי חוקי שיתפס ע'י הרשויות, יגורש מיידית ללא זכות ערעור, ויאבד לנצח את סיכוייו לקבל אישור עבודה או מעמד תושב בכל מדינה באירופה.

    ובראיה לטווח מעט ארוך יותר – להשקיע רבות, כולל גם את הכספים שיחסכו מבניית גדרות ושמירה עליהן, ומשיחוד מדינות גבול כמו טורקיה ומרוקו לעשות את המלאכה המלוכלכת והאכזרית במקומם, להקטנת מקורות הבעייה.
    להקטנה דרמטית של שיעור הפריון במדינות המייצאות אנשים, ולפתרונות טכנולוגים של המחסור במים ההופך עוד ועוד שטחי חקלאות למדבריות.

    אבל, הם מעדיפים להטמין את ראשם בחול.
    מה שמזכיר לי את המשפט האלמותי ש"תמיד ימצאו המוני אנשים שיבעטו בישבנו של כל מי שטומן ראשו בחול".

    היכונו לימי הביניים – גרסה 2.

    אהבתי

  40. קמיליה ,
    אולי בצורה קלושה יש להן קשר גרביטציוני(במובן הרחב) אבל הייתי חש בנוח להמר שאפילו רורשאך עצמו היה מרים את ידיו בניסינות לעקוב.

    נ.ב.
    אם ימשיכו להוריד ענפי ספורט שלמלמדים לבעוט בישבנים(יענו KICK ASS) לא יהיה מי שיעשה זאת וישמור על החומות.

    אהבתי

  41. קמיליה , תורות משחקים כ- מהות הינן מגוחכות , אבל לא כמתודולוגיה להמחשה כללית , להרצאת מבוא , להפשטה , לגירוי וכדומה ….. במובן זה , בסדר גמור !!

    הבאתי בעיקרון כמה סיבות : האחת סינתטיות כאמור , ופירטתי בדיוק . והשניה, שהיא נגזרת בעצם :

    האופי התיאולוגי של האדם . אופי טבוע זה , מייצר תפיסות שרירותיות לא פעם , שרירותיות וסובייקטיביות ממילא , שלא ניתנות לצפיה , או שמגלמות או מכמינות , מרכיבים רבים , כאוטים , ולא רציונלים כלל וכלל .

    בכל חברה ותרבות כדרך משל , ערך " קדושת החיים " הינו ערך עליון , אלא מאיי :

    שהוא נגזר מתיאולוגיה שרירותית , שהרי , אין לך כמעט אדם , שיעדיף לחיות תחת דה הומניזציה קשה , עינויים קשים , כל חיו לא כל שכן ( ואפילו 10 דקות עם שיטות מתאימות ) ובלבד שיחיה בשם קדושת החיים , ולא למות , ולשים קץ ליסורי שאול . אבל בכל זאת :

    המנטרה לכאורה , חוזרת ונשנית : קדושת החיים כערך עליון . יש אנשים אינספור , נורמלים , שמתאבדים מסיבות נפשיות , אישיות , פנימיות . יש אנשים שחיים בכלוב סגור ( בכלא ) והם הרבה יותר מאוזנים , מרוצים , מאשר , סתם אנשים מן היישוב , ואפילו חיים ב – " כלוב של זהב " .

    עמוקות מיני ים השאלות , ותורות משחקים , או כזו כפי שהוצגה בפוסט , אין להן פשר או אחיזה במציאות הכה מורכבת .

    נמחיש זאת בהקשר הקונקרטי :

    נניח שוב , מזוודה עם 100,000 דולר . שימי לב ,הנחת העבודה שלך , ושל מביא המשחק , הייתה , שני אפשרויות :

    חצי בחצי , או קרימינל סחטן . אבל , שימי לב :

    באותו החדר , היו יכולים להיות שני מתמודדים נניח . שניהם לא קרימינלים , והנחת העבודה צריכה לכאורה להיות , שרציונל נורמטיבי , הגון , מניח חלוקה של 50/50 כאמור , אלא מאיי :

    יטען אחד המתמודדים , טיעון תיאולוגי ( במובן הרחב , וסובלימטיבי ) :

    חלוקה של 50/50 הינה אנטי סוציאלית , מדוע ? מכיוון שהיא מתגמלת אדם , באופן שרירותי , לא ביחס לכישורים , ליכולות , למצוינות לתרומה שלו החברתית וכדומה ….

    או כי אז , הוא היה מאתגר את המתמודד השני , לתחרות מסויימת , והמנצח בה , זוכה בחלק הארי של הכסף , נניח :

    משחק שכלי , משחק קלפים , הורדת ידיים , שחמט וכדומה …. ( אגב כלים או אפשרויות דנן , לא ניתנו למתמודדים על פי הפוסט במשחק ) .

    תיתכן גם מניפולציה קרימינלית , לא הכי תיאולוגית , אבל , מרוככת , וכך :

    אם הסחטן הקרימינל , יעמיד המתמודד על : 90 / 10 אזי , זה הנורמטיבי , מחמת הפרנציפ התיאולוגי , לא להיכנע לסחיטה , יעדיף אפילו , למות על קידוש השם , ולא לוותר , ושאף אחד לא יראה שום חלק !!

    ודוק : מניפולטור מרוכך ומתוחכם יותר , יטען כך :

    או שאנו מתחלקים : 60/40 או שלא תראה כלום !! אל תהיה שוטה !! או כי אז , המתמודד הנורמטיבי , יכנס לדיסוננס וניואנס , הרבה יותר בעייתי , שהרי לא עסקינן בסחיטה טוטאלית , אלא מרוככת , ובסך הכל , הוא יזכה בארבעים גדולים ( אלפים ) במקום , לא לראות כלום ( אם הוא מאמין שהקרימינל המרוכך כאמור, לא ימצמץ ) .

    אז עכשיו , בקשר לסכסוך :

    לא רק שהפלסטינאים דורשים את מה שהם בודאי גורסים שהוא שלהם ובצדק מבחינתם , לא רק שהם מוכנים למות למען המטרה , ופיצוי בחומר לא ממש מענין אותם , אלא :

    מספיק להסתכל על כיפת הזהב , כיפת הסלע , צפונה לדאע"ש , שהידים שעולים לשמים , לשבעים בתולות , שחורות עין , שיגישו להם פירות צוננים , בגן העדן ממנו יוצאים הנהרות כדברי הנביא , בשביל לקלוט , כמה הזוי הדבר , על קצה המזלג לקלוט !!

    ראי התעקשות אבו מאזן , על הכרה במדינת ישראל , אבל , לא כמדינת הלאום של העם היהודי , בשביל להבין , כמה סבוך הדבר !!

    להתראות

    אהבתי

  42. קמיליה , רק מתודולוגית , האבחנה בין תיאולוגיה במובן המצומצם נ' הרחב :

    תיאולוגיה במובן המצומצם נהיר לך : חקר הדת ( החקר העיוני ) עיסוק בפילוסופיה של הדת או של דת וכו….. ואילו , במובן הרחב :

    טבעו הטבוע של האדם , לחפש תבניות מאורגנות ושיטתיות , המניעות את העולם . עיסוק סקרני ומנטלי בנסתר ממנו . עיסוק בשאלות גדולות . מי אנו , מאיפה באנו , לאן אנו הולכים , היש חיים אחרי המוות , איך נוצרו החיים , מה מניע העולם , האם יש ישות עליונה יוצרת , וכדומה ….

    טבע טבוע זה , הינו נחלתו של כל אדם , בין אם הוא דתי , בין אם לאיו , ואפילו אתיאיסט כמובן ( לרוב , ביחוד אתיאיסט ) . הכל להבדיל מחיות , שהן :

    חיות על פי אינסטינקטים של הישרדות מיידית , דחפים מיידיים בלבד ( בעיקרון , אבל לא לישון ) :

    רעב , צמא , הזדווגות , טריטוריה וכו…. אבל :

    לא מנין באו , ולאן הולכים ….. הכל להבדיל מן המין האנושי .

    להתראות

    אהבתי

  43. קמיליה , רק הבהרה חשובה :

    אין כמובן לערער או להרהר אחרי הקביעה שמוחו של האדם , הינו תיאולוגי במובן הרחב , כמוצג לעי"ל , חשוב רק לציין מיכניזם מנטלי המניע זאת :

    מבלעדי סדר טבוע , קדומני , תבניות מאורגנות , הרי האדם יאלץ לחוות בהכרה או תת הכרה , חויה של עולם : שרירותי , מנוכר , חסר פשר , כציץ יחלוף , לא בא והולך משום מקום , לשום מקום , וכמובן , שזה ממריץ אמיתי לחולי נפשי , למלנכוליה , לערעור הסדר החברתי , לחוסר איזון נפשי , ניכור , וכיוצא בזה מרעין בשין …..

    קשה בעיקרון למין האנושי , להשלים עם תחושות דנן ….. אתה פשוט נובל כמו צמח , ומתכלה מן העולם , לא בא זכרך יותר ? לא פשוט כמובן !!

    להתראות

    אהבתי

  44. תמריץ, בעבר התנחמת בעובדה שהסכמי קמפ דיויד 78 הביאו לשלום והמחיר ששילמנו מצדיק את השלום.
    איך היה נראה המצב לו הינו בוחרים אחרת?
    אין שלום ביננו לבין מצרים וירדן. אין מלחמה אבל זה לא מכיון שהם מכבדים את הנייר שעליו חתמו כדי לקבל חזרה את סיני (שבמקור כשהוקמה מצרים לא רצו אותו כלל). גם עם סוריה לא היתה מלחמה מאז 73. לו מדינות ערב היו חושבות שמלחמה תתן להם יתרון הם לא היו מהססים לפתוח בה.
    אם ישראל היתה שומרת על סיני היא היתה בהדרגה יכולה להעביר את הפליטים לשם, כולל את אוכלוסית הערבים הישראלים. יכלה לבנות מדינה פלסטינית שם ולקבוע עובדות בשטח ולא הינו נשארים עם עצם בגרון.
    ה"תבוסה" של 73 הביאה אותנו להרגשת פחד ובהלה גלותית של קיום שדחפה אותנו לחתום על ניירות שהאמריקאים הכניסו לנו בכוח כפי שהם רגילים לעשות. לכפות על המדינות הסמוכות לשולחנן הסכמים לא מציאותיים.

    אהבתי

  45. לא מאמין באפשרות של טרנספר לסיני. מה שכן אפשר היה אולי להתעקש על החזרת עזה למצרים בהסכם השלום.

    אהבתי

  46. אתה מתכוון החזרת עזה.
    הייה אפשר לחכות לדיל טוב יותר. זה מה שאנחנו עושים כעת

    אהבתי

  47. לתשומת ליבו של גיא:

    80 סנטימטרים רוחב, שני מטרים אורך ו–1.6 מטרים עומק, ולא סנטימטר אחד יותר. את הנוסחה הזו שיננו היטב 18 זוגות שבאו ביום שישי האחרון לבית הקברות בעיר דברצן שבהונגריה, כדי להשתתף בתחרות מעט יוצאת דופן: חפירת קברים.

    את התחרות ארגנה האגודה ההונגרית לעובדי בתי הקברות, שמקווה כי היא תסייע לעלות את קרנו של מקצוע הקברנות וגם למשוך אליו צעירים, בימים שבהם נתון המקצוע בסכנה, בשל הפופולאריות הרבה של שריפת גופות.

    המשתתפים, שהתקבצו בחלקה 37A בבית הקברות הציבורי, לא נדרשו לקוד לבוש מיוחד לצורך התחרות. חלקם התייצבו למלאכה בחולצות לבנות, עניבות ומותניות מהודרות. אחרים הסתפקו בטישרטים או בסרבלי עבודה, ואחד הזוגות לבש סרבל פלסטיק. אך הכללים היו זהים לכל – תחפרו מהר, במידות הרצויות, ואל תשכחו את הסגנון: בסיום מלאכת החפירה יש להחזיר את האדמה לבורות ולערום מעליהם תלולית בערך בגודלו של ארון קבורה גדול. תלולית מוצלחת זיכתה אף היא בניקוד. מלבד היוקרה, לנגד עיניהם של המתחרים עמד פרס נוסף: העפלה לתחרות האזורית שתתקיים השנה בסלובקיה.
    הקברן של דברצן,סלו טות, ניצח יחד עם חברו יאנוש ראץ. השניים הצליחו לחפור את הקבר המושלם ב–34 דקות בלבד. הניצחון העניק להם את הכרטיס הנכסף לתחרות האזורית שתתקיים בנובמבר בטרנצ'ין בסלובקיה, בה יתמודדו נוסף להונגרים גם צוותים מפולין, סלובקיה ומצ'כיה.
    מארגן האירוע, אירן קארי המנסה להפוך את המקצוע ליוקרתי יותר, פועל בימים אלה כדי שהקברנים יזכו בתמיכה פסיכולוגית כדי להתמודד טוב יותר עם הלחצים בעבודה. "הגברים האלה רואים את פני המוות בכל יום", אמר. "לפעמים צוחקים עליהם בזמן עבודתם, אבל גם הקברנים הם בני אדם". העובדה שהצעירים מתרחקים מהמקצוע, מטרידה אותו אף היא, שכן בבתי הקברות הצפופים אי אפשר להכניס מחפרונים, והחפירה צריכה להיעשות ביד. ולשם כך דרוש כוח. "אנחנו נתקלים בקשיים למצוא מחליפים לעובדים שלנו שיוצאים לגמלאות", אמר. "הצעירים כיום אינם אוהבים לחפור ולעבוד".

    אולם מי שעשוי לרומם מעט את רוחו של קארי הוא צ'אבה האלאס בן 21, שהיה אחד המתחרים הצעירים בתחרות. האלאלס החל לעבוד בקברנות בתום לימודיו בתיכון. ואף על פי שסיים תואר בחינוך גופני, הוא נשאר במקצוע. "המקצוע הזה בחר בי", אמר. "הוא קשה, אבל בהחלט ראוי. הקרובים באים תמיד להודות לי. המקצוע הזה פשוט כבש אותי".

    "זו עבודה טובה, יש בה חברים טובים וסביבה טובה".

    אהבתי

  48. אומרים שאנשים מצטיינים במקצועות שהם אוהבים. מעניין אם יש למיזנטרופים יתרון במקצוע מסוג זה.

    קמיליה, רק הבהרה שיטתית.
    האבחנה בין גרביטציות , להלן:
    במובן הרחב, הגרביטציה היא
    מהכוחות הבסיסים בטבעו הטבוע של הטבע, המעקמת את מרחב הזמן תגובה .במובן הקוונטי , הגרביטציה ,פועלת כיביכול באמצעות חלקיק שליח ומגיב ושואפת לשלב את הכוחות הגרעיניים החזק והחלש בתיאוריה מאוחדת.

    צ'או.

    אהבתי

  49. זה שאומרים זה רק לדכא את הבורגנות משאיפות מהפכניות.
    כולם אוהבים סקס, אז כולם מצטיינים בזה?
    גרביטציה קורעת את המיזנטרופים

    אהבתי

  50. לגיא,

    1. היית אמור לכנות את עצמך "הבהמות והמרגריטה – השימושי".
    תקציר תורת היחסות שהבאת – היה יכול לחסוך לי שעות רבות של לימודי פיזיקה ונסיון (די כושל) להבין למה אינשטיין התכוון בתורת היחסות. הרמז להשליח והמגיב – היו יכולים אפילו לחסוך זמן בלימודי גנטיקה (RNA)

    2. הצטיינות בקברנות מחייבת שילוב, די נדיר, בין מיזנטרופיה לבין מזוכיזם. עבודה פיזית מאוד קשה, תחת כיפת השמים (ללא מזגן!), ובשכר נמוך – תבריח אפילו את גדולי המיזנטרופים.
    למיזנטרופים מעט פחות מזוכיסטים הייתי מציעה לשקול דווקא רעיון הסבה לכוורנות. מה רע בטיולי בדד, בחיק הטבע, כשמועצת הדבש דואגת היטב לפרנסת חבריה? .

    אהבתי

  51. קמיליה , ניסית באמת להבין תורת היחסות ( יש אגב שניים : פרטית וכללית ) ולא הצלחת ? את מעוניינת להבין , אין ממש בעיה גדולה ….. להתראות

    אהבתי

  52. לאל רום,

    איני מבינה את פליאתך. העובדה שאיני מבינה את כל מה שאני קוראת – בדרך כלל לא עוצרת אותי מלהמשיך לקרוא.
    הוכחה: אני קוראת גם מדורי כלכלה. 😊

    אהבתי

  53. קמיליה , כלל לא הבעתי פליאה , אלא שאלתי שאלה פשוטה ….אם אכן , ניסית ברצינות , ולא עלה בידך , ואם רק תרמזי , הרי אנסה לכבוש ליבך , באמצעות ניסיון נואש להרצאה סדורה ומרהיבה בענין .אולי יצלח בידי הדבר , מי יודע ……

    יותר חשוב או הכי חשוב , להבין למה את לא מבינה ( בין אם כלכלה , בין אם תורת היחסות או כל דבר אחר ….. ) אבל , זה נושא סבוך ונפרד .

    נ.ב : אם את חושבת , שכלכלנים , פיסיקאים , היסטוריונים ומומחים בכלל , תמיד מבינים , מה הם קוראים , או מה הם מומחים בו , טעות קשה ביותר , לקרוא , להבין , להבין באמת ובתמים , ולמדר … סיפור מן התחת !! למה ? בין יתר הסיבות , חוסר ההבנה , בדבר אי ההבנה . המוח באופן אוטונומי , משדר : אני מבין ,אבל , זוהי לא הבנה של ממש , השדר האוטונומי הוא רגשי/ מנטלי , אבל הוא מפוצל מן הכתוב או הנושא . אני מכנה התופעה : " סכיזנופרניה אינטלקטואלית " וזוהי , בעיה רצינית ביותר !! טוב , לא נגמור בעוד עידן ועידנים …..

    להתראות

    אהבתי

  54. בעבר דיברנו פה על ההשוואה בין רייגן וטראמפ. אפשר לראות את קטע הוידאו הזה כדי להבין כמה זה מופרך.

    אהבתי

  55. לאל רום,

    תודה.
    אבל לאחרונה אני כבר פחות מתעניינת במדע פופולרי. ממה עוד שקלטתי שתחומי ידע היררכיים, כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה – מחייבים השקעה רבה בלימוד מעמיק של כל ההגדרות, היסודות והמבואות לפני שיכולים לעלות לשלב הבא. וכן הלאה וכן הלאה. השקעה מפרכת מדי לטעמי.
    עברתי להתעניין בתחומים שהידע בהם אינו היררכי אלא מצטבר. כמו סוציולוגיה, היסטוריה ויחסים בינלאומיים.
    כלכלה נתפסת בעיני כמקרה ביניים. לא היה מזיק לי ללמוד מבוא לכלכלה ועוד כמה קורסים על מיקרו ומקרו – אבל לא באמת בא לי להשקיע בכך.

    לתפיסתי, ניתן להמיר את המונח "סכיזופרניה אינטלקטואלית" בחוסר יכולת ו/או נכונות להשקיע בלימוד היסודות, ורצון לקפוץ מייד לראש הפרמידה.

    בכל מקרה, תודה.

    ———————————————————————————————————

    לתמריץ,

    איני מוכנה לתת לשוקן אפילו שקל אחד, ולכן אקרא את המאמר רק אחרי ביקור אצל הורי (שלצערי מנויים על הארץ).

    אבל, מהשורות הספורות שקראתי, אני משערת שהוא כולל הטייה משמעותית. שמעוותת כנראה את כל התמונה, ההסברים לה והדרכים המוצעות להתמודד אתה.

    אין אלימות גבוהה בחברה הערבית בישראל! יש אלימות ופשיעה מאוד מאוד גבוהה רק בקרב גברים ערביים בישראל!
    נשים ערביות הן מאוד לא אלימות. נדמה לי ששיעורי הפשיעה בקרבן אפילו נמוכים משיעורי הפשיעה בקרב נשים יהודיות.
    מכאן, יש צורך להסביר את אלימות הגברים הערבים.

    מה שמזכיר לי שני מאמרים שפורסמו לאחרונה בממרי.
    האחד, של עיתונאית ירדנית הטוענת שפשעי המין של המהגרים המוסלמים באירופה נובעים מהחינוך הערבי-מוסלמי בנוגע לנשים, והיחס לנשים בחברה המוסלמית.
    השני, עיתונאי שתוקף את התזה הנ'ל. למעשה, הוא מכחיש את הנתונים שגברים ערביים מוסלמים מעורבים יותר בפשיעה נגד נשים מאשר גברים לא מוסלמים. התקיפות המיניות ההמוניות בקלן ובערים אחרות באירופה היו, לטענתו, בסה'כ מעשי יחידים יוצאי דופן שנופחו מעבר לכל פרופורציה. + השפעת המעצורים התרבותיים בחברה המוסלמית להתלונן על פשעי מין שביצעו אירופים נגדם.
    (בעיני הוא סותר את עצמו. אם נשים מוסלמיות אינן מעזות להתלונן על פשעי מין שבוצעו בהן, מחשש שהן עצמן תוענשנה – מדובר בחברה חולה)

    אגב, העובדה, שנשים ערביות אינן מעורבות כמעט בפשיעה, היא בעיני הוכחה לעובדה שפשיעה קשורה פחות לעוני ולקיפוח ויותר לנורמות וערכים תרבותיים. כנ'ל רמת הפשיעה בחברה החרדית.

    אהבתי

  56. וואלה.!
    הבחנה אכן מאוד יפה.
    "העובדה, שנשים ערביות אינן מעורבות כמעט בפשיעה, היא בעיני הוכחה לעובדה שפשיעה קשורה פחות לעוני ולקיפוח ויותר לנורמות וערכים תרבותיים. כנ'ל רמת הפשיעה בחברה החרדית."

    אהבתי

  57. השאלה היא איזה נורמה היא הגורם לפחות פשע אצל נשים ערביות. האם הנורמה היא שנשים צריכות להיות מוסריות יותר מגברים? או הנורמה שנשים לא יוצאות מהבית לכן ממילא יש להם פחות אפשרות לפשוע? או שהפשע הוא 'עבודה גברית' ולכן מחוץ לתחום עבור נשים?

    אהבתי

  58. עוד יכול להיות שמי שנמצא תחת דיכוי נמצא במצב נפשי פחות 'יוזמתי' ולכן פחות פושע. נדמה שלי בברית המועצות בתקופת סטלין הפשיעה הפלילית היתה נמוכה וכך באופן כללי בדיקטטורות חזקות.
    הגברים הערבים לא נמצאים תחת דיכוי והפשיעה פורחת הנשים שם כן תחת דיכוי.

    אהבתי

  59. כל הכבוד משה, פעמיים בוהן למעלה.

    יש להוסיף לשקלול את החישוב שבפני נשים לא עומדות ההזדמנויות והאפשרויות לפשע כפי שהן עומדות בפני גברים.

    אהבתי

  60. קראתי פעם טענה שהקשר בין עוני ודיכוי לבין אלימות וטרור הוא הפוך מהמצופה.
    דווקא כאשר מצבם של אנשים משתפר, ויש להם יותר זמן פנוי להתאסף ולשלהב את עצמם, להפנות משאבים ואנרגיה לדברים שהם מעבר לקיום הבסיסי המינימלי – רמת ההפגנות / המהומות / הטרור / המהפכות עולה. גדולי המדוכאים עלי אדמות אינם מסוכנים לסדר החברתי הקיים. המסוכנים ביותר הם בני המעמד הבינוני ומעלה.

    מכאן, שיפור משמעותי בכלכלה הפלסטינית – צפוי להגביר את הפעולות נגדנו ולא להפחיתן.

    אהבתי

  61. זו טענה כוללנית מדי ופשטנית מדי. כשהפלסטינים עניים יש להם מנהיגים דתיים ופוליטים שדוחפים אותם לטרור מחוסר עתיד או תמורת תמריץ טובת הנאה למשפחה. טענה סוציולוגית היא שכשמצבם הכלכלי משתפר יש להם מה להפסיד לכן הם ימנעו מטרור ויתפשרו. בסופו של יום הם לא יחידה הומוגנית ואי אפשר לעשות חישוב חד משמעי.

    אהבתי

  62. לרונית,

    מצ'ב מאמר תוצאות מחקרים שסיכם דויד סיון (בעברית ודי קצר) בנושא הקשר בין עוני לבין טרור.
    כולל נוסחאות מתמטיות של ביקוש והיצע שיקסמו כנראה ללב כלכלנים (גם אם במחיר ניכור מה של ההדיוטות).
    בגדול – נמצא קשר קלוש. גורמים אחרים חשובים בהרבה.
    בתגובות מוזכר גם הקשר בין השכלה אקדמית לטרור (מבאדר מינהוף ועד הטרוריסטים של ה 11.9)

    http://www.faz.co.il/story_4137

    מצד שני, (מזכרון) נמצא קשר הדוק בין אחוזי אבטלה לבין טרור.
    התגייסות לארגוני טרור היא אופציה קוסמת למובטלים. ובעיקר אם הצעת העבודה היחידה שביכולתם לקבל כוללת גם ביטוח שארים מאוד נדיב.

    נושא האבטלה הגבוהה, לצד ארגוני פשיעה / טרור מאוד עשירים, למעשה אומרת שהבעייה אינה המחסור בכסף, אלא דווקא להפך – עודף כסף, הנמצא בידים הלא נכונות ומשולם ל"עבודות" נפשעות.

    מכאן, כשחושבים על כל המדינות התומכות מאוד בנדיבות בארגוני טרור פלסטינים ובתעמולתם – הטיעון לעוני הפלסטיני נראה מעט אבסורדי.

    מכאן ניתן להסיק שהמצב האידיאלי למניעת טרור: חברה העובדת קשה, חסרת אקדמאיים, עם אפס אחוזי אבטלה. חברת האיכרים המסורתית – ההולכת ומתפוגגת מהעולם.

    אהבתי

  63. הGDP של עזה היה לאחרונה $876 לשנה לבן אדם, ממש שכונה של עשירים פלצנים, פחחח נחסל לגמרי את המענקים של אונר"א ואז יבוא שלום.
    המסקנות שלך ביטלו בהבל פה את המהפכה הצרפתית והבולשביקית וכל המהפכות הדרום אמריקאיות. גם שיחרור העבדים בארה"ב היה טעות? אם אדם מטומטם הוא לא יכול לכתוב את המילה טרור ופשוט ישב בשקט?
    דברים הרבה יותר מורכבים מהתאורים החדגונים שלך

    אהבתי

  64. מאמר מעניין של אורי כץ (הבלוג דעת מיעוט / עיתון הארץ) על חוסר הקשר בין מלחמות לכלכלה.
    אולי מי שלא קרא את מאמרו של ד'ר דוד סיון – יאות לקרוא אותו.

    הוא בודאי שלא חשוד כימני, אך למעשה הוא תוקף את אחת מ"הפרות הקדושות" של השמאל: כל בני האדם עלי אדמות זהים בשאיפותיהם לשקט, שלווה, יחס מכבד ומצב כלכלי טוב. אם רק נאפשר לפלסטינים לשפר את תנאי חייהם, יהיה להם מה להפסיד ואזי ישכחו מרעיון המלחמה בישראל.

    http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/374/

    אהבתי

  65. קמיליה , עם כל הכבוד , יש לך איזה טעות עקרונית בניתוח המצב ( הסכסוך ובכלל ) :

    לא כל גורם או פקטור בסכסוך , מהווה סיבה מבלעדיה אין . לא צריך לחפש סיבות חד משמעיות , כוללניות , יחידניות , שעליהן עומד הסכסוך .

    בניתוח מצבים אנושיים , לא פעם , מוטב להתיחס למצב דברים , כאילו ישנה מערכת שנעה בחלל , והמערכת מורכבת מווקטורים ( כוח עם כיוון ) . הווקטורים שונים ומשונים , מגוונים , וכל ווקטור משפיע באופן אחר , ובמינון אחר על התנועה של כלל המערכת . משמע :

    המערכת נעה , והווקטורים בתוכה נעים איתה . וכך :

    יש גרעין תיאולוגי פנאטי , אבל , הוא מקבל מימדים שונים , או עוצמות משתנות , הכל ביחס למסובבים או טריגרים הקשורים כדרך משל למצב הכלכלי .

    כאשר המצב הכלכלי והעדר עבודה מעיקים , הווקטור התיאולוגי יתחזק בתוך המערכת . ( כך אגב גם אצל ישראלים בתוך מערכות שונות ) .

    ולכן , מערכות הביטחון , זרועות הביטחון, הגיעו למסקנה אגב , חד משמעית , הווקטור הכלכלי , מהותי ביותר , אלא :

    שהוא לא סיבה מבלעדיה אין , אבל , הוא מוריד באופן משמעותי ההסתברות להתפרצות אלימה , או מנמיך מאוד הלהבות .

    הנה כחלון למשל , מודע היטב לבעיה :

    http://english.palinfo.com/site/pages/details.aspx?itemid=76226

    עוד אמחיש לך יותר מאוחר ביתר שאת ….. להתראות

    אהבתי

  66. קמיליה , באמת המחשה זניחה ביותר , קראי הידיעה וההתבטאויות של ראשי המערכת כאן , ותביני קצת יותר טוב , השילוב או הסימביוזה בין השניים ( תיאולוגיה וכלכלה ) . ואגב :

    צריך להבחין או לאבחן בין דורות שונים כמובן :

    דור הסעידים ( אבו מאזן , איסמעיל הניה , ג'בריל רג'וב וכו… ) לבין דור האינתיפאדה ( מעין דור מעבר , נניח מרואן ברגותי ) ובין דור " פראי האביב " ( אביב העמים הערבי ) . אילו האחרונים , בעייתיים ביותר , מורכבים ביותר .

    הנה :

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4594463,00.html

    להתראות

    אהבתי

  67. לאל רום,

    אנא קרא את שני המאמרים שהבאתי, ונמשיך בשיחה על בסיסם.

    אגב, מערכת הבטחון הישראלית אינה ידועה בניבוייה המוצלחים על כל ההתפתחויות החשובות שארעו במזרח התיכון בעשורים האחרונים.
    למעשה, היא כשלה בגדול בכל תובנותיה האסטרטגיות וניבוייה (למרות תחכומה הטקטי המזהיר).
    נדמה לי גם שעדין לא הוכח שכחלון עולה בחדות תובנותיו על ד'ר דוד סיון ואורי כץ.

    אהבתי

  68. קמיליה , הטיעון שלי הוא ברמה העקרונית , והוא לא קשור לניבויים כלל וכלל , אלא קשור למורכבות. המחשבה שמשהו עומד על משהו אחד , ומבלעדיו אין , בסכסוך כה מורכב , כאשר עסקינן בפסיפס אנושי כה מורכב , חסרת היגיון על פניה ממש . הרי ברור לך , שמצב כלכלי , לכאן או לשם משפיע . ברור לך גם שדת או פנאטיות תיאולוגית משפיעים . ברור גם שהמעמד הסוציו אקונומי משפיע . ברור שמידת החילוניות דתיות , משפיעים . ברור לך , שבאם אדם נפגע ישירות מפעילות כוחות הביטחון , או שקרוב שלו נפגע , זה משפיע . ברור לך שהגיל וההשתייכות החברתית , משפיעים .

    כל אלו ערב רב של גורמים , סבוכים ומורכבים , אין לזה קשר כרגע לניבוי או יכולת ניבוי , לא על כך כתבתי . אלא :

    בשביל להתמודד עם הסכסוך , לכאן או לשם , צריך להגדיר המצב כשלעצמו . ראיה חד מימדית , לא עוזרת פשוט . אקרא ברצון הלינקים יותר מאוחר, רק שפשוט לא קשור לענין .

    להתראות

    אהבתי

  69. קמיליה , קראתי את אורי כץ שהפנית אליו , זוהי הבלות רוח צרופה , הנה אצטט :

    " ולפעמים יש גם משהו מעבר לכך. חוקר הדתות תומר פריסקו כתב לאחרונה בנוגע לדאע"ש שמומחים לכתות דתיות ולאסלאם מתקשים להסביר את הקיצוניות של הארגון. הוא כותב כי "נראה שדאע"ש פשוט אכזריים, בלי להיות זקוקים לסיבה. הם לא תחת כיבוש, לא מוחים נגד הקולוניאליזם, לא נאבקים לחופש או לשוויון שחסרים להם". מדבריו משתמע שבדומה לכלכלן ערן ישיב, גם בפקולטות אחרות באקדמיה מתמקדים יותר מדי בניסיונות לרציונליזציה (לרוב בדיעבד) של פעולות אנושיות. אך האמת היא שהדחף לאלימות הוא משהו שכולנו נולדנו איתו, סוג של אינסטינקט. גם פציפיסטים אהבו בילדותם לשחק עם טנקים ולראות סרטים אלימים, וגם פציפיסטיות חשבו בצעירותן שגברים חסונים במדים האוחזים בנשק הם סקסיים. לא כולנו התבגרנו. וכן, כפי שאמר אלפרד, עוזרו הנאמן של באטמן, ישנם גם אנשים שפשוט רוצים לראות את העולם נשרף (ונראה שרבים מהם חיים במזרח התיכון).

    על כן, לא נראה לי סביר ששיפור רמת חייו של הפלסטיני הממוצע, גם אם היא אפשרית במידה מסוימת תחת מגבלות הטענה הראשונה שהזכרתי, תשנה באופן משמעותי את רצונו להמשיך ולהילחם במדינת ישראל."

    הדברים מורכבים , לא לחובבנים , זה מגוחך . אינסטינקטים ? ולהם אין הסבר ? אנלוגיה בין פלסטינים מכללא לדעא"ש ? מגוחך , מתומר פריסקו הוא רוצה להבין התופעה ? יש לתופעה של דעא"ש מיכנזים ברור ( רק פשוט מורכב מאוד ) . הנה כדרך משל , מחקר מקיף של פרופ' מאוניברסיטת מרילנד , תקראי ותביני כמה זה מגוחך פשוט ( והמחקר שלו , לא מקיף כל התופעה) אלו הפשטות לא הגיוניות , לא קובעות או מייצרות דרכי פעולה ויכולת להבין , להגדיר , ולקבל החלטות ביצועיות .

    מומלץ מאוד :

    http://www.e-ir.info/2014/10/28/psychology-not-theology-overcoming-isis-secret-appeal/

    עוד אחזור בהמשך , כי זה פשוט , בלתי מתקבל על הדעת …להתראות

    אהבתי

  70. לאל רום,

    א. הטיעון שמשהו יותר מורכב מכפי שהוא נראה מלכתחילה, ומעורבים בו עוד משתנים – הוא תמיד נכון. בסטטיסטיקה – אם משתמשים במספרים מספיק גדולים – אפשר להוכיח שלכמעט כל משתנה יש השפעה מובהקת כלשהי.
    מכאן, השאלה היא רק מידת השונות המוסברת על ידי כל משתנה ו/או תרומתו ליכולת הניבוי.

    ברור שגם למצב הכלכלי יש השפעה כלשהי (הן דרך ההשפעה על רמת האבטלה והן ישירות) – השאלה היא רק מידת חשיבותו יחסית למשתנים אחרים. או, אם נרד לרמה קונקרטית, באיזו מידה שיפור הכלכלה הפלסטינית יפחית את יעלים את הטרור. או, שכדאי להפנות את עיקר המאמצים לכיוונים אחרים.

    ב. קראתי בעיון את המאמר אליו הפנת. זהו המאמר הטוב ביותר בו נתקלתי על המניעים של צעירים להתנדב לדאעש / לעשות מעשי טרור. מאמר מעניין ומחכים.
    אבל, הוא מוכיח בדיוק את ההפך ממה שרצית להוכיח!

    הוא מתייחס לצרכים פסיכולוגים, ובעיקר של צעירים השרויים במבוכה תרבותית:

    – צורך ב"סגירות", בהירות, בוודאות, בבטחון בנוגע לעתיד ויכולת לנבאו.
    צורך המתחזק בתקופות של חרדות סביב הגירה, התנגשות בין תרבויות ומבוכה תרבותית, אי יציבות פוליטית, אי ביטחון כלכלי ועוד.

    – צורך במשמעות אישית ובמטרה לחיים.
    מכאן גם שאיפה לסטטוס של גיבורים ומרטירים, ולשיפור משמעותי של מעמדם בהיררכיה החברתית. אלו היכולים להציל את העולם המוסלמי מסבלו ומהשפלתו (תפיסות המועצמות ע'י התעמולה האיסלמית)

    – משיכה אבולוציונית להזדמנויות לפרוק תוקפנות, כולל קבלת היתר לאלימות מינית

    מכאן, הוא מסביר את המשיכה להתנדב לטרור באמצעות קבלת הזדמנות לתהילה ולמשמעות בחיים.
    לא דת כשלעצמה (ולכן דיונים תיאולוגים לא יעזרו), ולא מצב כלכלי!

    אהבתי

  71. (המשך)

    – נדמה לי שאפילו לאחוז הצעירים בחברה הפלסטינית יש השפעה גדולה בהרבה על רמת הטרור מאשר למצבם הכלכלי.

    – לא ברור לי כלל מדוע אתה שולל את הדמיון בין צעיר מוסלמי מאירופה המוכן להתנדב לדאעש, או לבצע מעשה טרור בעירו נגד ה"כופרים", לבין צעיר פלסטיני המוכן לקחת סכין או רובה בכדי להרוג כמה יהודים לפני שיהרג. בעיני הם נתפסים כעשויים מאותו חומר, ופועלים בהשפעת אותם מניעים פסיכולוגיים.

    אהבתי

  72. קמיליה , קודם כל , אני שמח שאנו מסכימים , והיטבת לבטא את בעיית המשתנים והתמהיל שלהם .

    אלא , שזה בכובעך האחד , בכובעך השני , חזרת לטעות היסודית לגבי דעא"ש , זאת מהסיבה הפשוטה , שעל פי המאמר , על פי השכל הישר , שורת ההיגיון , ניסיון החיים , אזי :

    לתופעה יש מיכניזם ספציפי , שהוא תלוי תרבות , חברה , מעמד סוציו אקונומי וכדומה . אם כך , יש לפרט , לבודד , ולהגדיר . זה מה שטענתי . זוהי לא תופעה אוניברסלית בעיקרה , אלא , פרטנית , ומכאן את מבינה , שהיא לא סתמית , אינסטניקטיבית , ומשליכה על פלסטינאים ומצבם , באופן כללי ושרירותי .

    אלא מאיי :

    שאת צריכה להניח במקרה הזה , שבעיות כלכליות , כמו תמיד , יכולות להעצים , יכולות להעלות , ולא להוריד . משמע :

    אם החומר תבעירה נמצא שם , אם התרבית , התשתית קיימים ,אזי :

    מצב כלכלי נואש , יהווה כר הולם , לאימוץ אידיאולוגיה פנאטית , שהיא ממילא רדומה ופרה דיספוזיטיבית . וזה בדיוק מה שקורה עם פלסטינאים וגם עם דעא"ש .

    פנאטים (בחלקם ) כן !! אבל , זה ווקטור אחד , שמתעצם ומתרכסם , לאור הפעולה והעוצמה של כלל הווקטורים . ובידי ישראל , היכולת לנסות לכוון , לשלוט , לכרסם , לתעדף , ווקטורים . אבל , כל זה , מחייב הגדרה נכונה של התמהיל .

    ולכן , הגורמים בשטח , השב"כ , זרועות הביטחון , וכדומה … תמיד מגיעים למסקנה , שכמובן אסטרטגית יש פה בעיה מורכבת , אבל , טקטית , המצב הכלכלי , מהווה טריגר לא פשוט , לאותו כר תשתיתי פנאטי , שיכול להתרכסם , להתעצם , הכל תלוי בנסיבות , שאנו שולטים בחלקן או ברובן , ללא שום צל של ספק .

    משמע : סתם דני , הולנדי , צרפתי , בבעית זהות אישית , אזי : משתגע , מתאבד , לוקח סמים , נעשה אנרכיסט נאצי וכו… ואילו , מוסלמי : מתקרב למה שפרה דיספוזיטיבי אצלו , קרי : איסלאם , פנאטיות .

    בישראל למשל , אם אריאל זילבר , אם אורי זוהר , נכנסים למשבר זהות אישית , אזי : הם מאמצים אידיאולוגיה שתרכך ותפתור הדחק האישי , ואיזה , מה שנהיר , קרוב , פרה דיספוזיטיבי , משמע :

    חזרה בתשובה ….. זוהי ההגדרה היותר מדוייקת . לענין הפלסטינאים , צריך להרחיק אותם , או לכרסם בווקטור הפנאטי , על ידי , העצמה של ווקטורים אחרים , שלא יתנו לזה הפאנטי איסלאמי , להשתלט על הוואקום בעוצמה .

    להתראות

    אהבתי

  73. קמיליה , לגבי התגובה המאוחרת שלך ( שלא קלטתי ) :

    כבר ציינתי שבגדול , אין פלסטינאים סתם , זה כוללני :

    יש את " דור הסעידים " , דור האינתיפאדה , ודור " פראי האביב " . דור פראי האביב , אכן מושפע מדאע"ש , אלא , שנכון לעכשיו , הוא לא בדיוק נותן הטון בהנהגה , והוא בא לידי ביטוי אכן , באינתפאדת הסכינים האחרונה .ואפילול לגביהם , זרועות הביטחון , הגיעו למסקנה , שאבטלה ויאוש כלכלי , מהווים טריגר או ווקטור מעצים להטיה דאעשי"ת .

    אמחיש יותר מאוחר .

    להתראות

    אהבתי

  74. קמיליה , באמת על קצה המזלג , ראי את " צוק איתן " קראי הערכות של גורמי הביטחון , בדבר הקשר ( לא טוטאלי כמובן , אבל קשר ברור ) בין אי היכולת של החמאס לשלם משכורות לעובדי מנגנוני השליטה שלו , לבין הפריצה של מעשי האיבה :

    http://www.israeldefense.co.il/he/content/זרע-הפורענות-הבאה

    http://www.molad.org/articles/articlePrint.php?id=873

    להתראות

    אהבתי

כתיבת תגובה