אבי שמחון מתנגש בבלטה

מהומה שלמה מתחוללת סביב הצעתו של אבי שמחון שבנק ישראל יתן לשער השקל להמריא, גם אם הדבר יגרום לפיטורי עשרות אלפים בתעשיית היצוא. גלובס מציין שעל אף שהרעיון זוכה לגינויים חריפים מצד התעשיינים ומצד יו"ר ההסתדרות, כלכלנים במגזר הפרטי מביעים בו תמיכה. האינטואיציות הטבעיות והבריאות של כל אחד צריכות להגיד לו שכאשר יו"ר ההסתדרות נגד וכלכלנים מן השורה הם בעד, הרעיון נפלא. אבל לא הפעם. זהו באמת רעיון גרוע מאוד.

מה בעצם מנחה את חשיבתו של שמחון? הוא רוצה לחזור לגן עדן קפיטליסטי בראשיתי כזה, שבו אין התערבות ממשלתית מלאכותית, והדברים מתנהלים באופן חופשי באמת. לא לניפוח מלאכותי של שער המטבע בידי בנק ישראל, כן לקביעת השער בשוק של מוכרים וקונים. בכל זה היה טעם אם שמחון לא היה שוכח שבגן עדן חופשי באמת צריכים להיפטר מכל המכשלות המלאכותיות, ובכלל זה המכשלה מספר אחת – קיומו של המזומן. המזומן לא נוצר כאחד מאיתני הטבע בספר בראשית, הוא לא חלק בלתי נפרד מהעולם. הוא המצאה מלאכותית לחלוטין. סיטואציה משפטית פיננסית די מופרכת שקובעת שמי שמקבל שטרות נייר עם דיוקנאות של אנשים במיטב שנותיהם חייב לתת תמורתם מוצר.

מדוע הצעת שמחון נופלת שדודה מול המזומן? אם נוותר על קניית המט"ח בידי בנק ישראל, סביר שהמחירים במשק יצנחו בשל התיסוף בשקל. התגובה הטבעית של המשק לכזה אירוע, ירידת ריבית, תיבלם באופן מלאכותי לחלוטין בסף האפס. הריבית לא תצנח למקום הראוי לה, מינוס 3% או מינוס 4% או אף יותר, כי אינה יכולה לרדת מתחת לאפס. קשה מאוד לגבות ריבית שלילית משמעותית כאשר קיימת במשק אופציית הבריחה למזומן. ברגע שבו ריקי כהן מחדרה תשמע שעליה לשלם לבנק 3% או 4% כל שנה קנס על הזכות להפקיד בו את חסכונותיה, היא תאוץ תרוץ למשוך כסף בכספומט, תשחק לחלומותיהם של שוטי בנק ישראל שחושבים שיצליחו להטיל עליה הגזרה ותפגיש ללא קץ את הבלטות של דירתה עם השטרות בדמות טשרניחובסקי ואלתרמן.

לתהליכים הטבעיים מונחי השוק שאבי שמחון משתוקק אליהם אין תוחלת ואין סיכוי. הם ייבלמו בשל קיום המזומן. מנגד קניית מט"ח אינטנסיבית היא אולי עיוות, אבל היא יכולה להעלות את הריבית הטבעית מעבר לאפס, וכך לחסוך למשק צלילה לכיוון מטה שבסופה חבטה לא נעימה מכיוון הבלטה שמתחתיה תחוב המזומן.

 

מודעות פרסומת

51 תגובות to “אבי שמחון מתנגש בבלטה”

  1. אל רום Says:

    תמריץ , ברור שזוהי הבלות רוח , אבל מעוד הרבה סיבות :

    ותחילה , הכוחות הגלובליים : כוחות גלובליים ? זה האנדרסטיימנט של המילניום !! שוק פורקס של 5 טריליון דולר ליום אחד , מגוחך לחלוטין !! כל התעטשות של הפנדה או של הנשר וכל העולם מתזז לך , משל על הג'בלאות של נבי מוסא , או מסע אלונקות במעלה גמלא .

    ובכלל , הצמיחה במדינת ישראל , מוטת יצוא , אין פה גבולות ביטחון , רק שווקים רחוקים בעיקרון . לא מובן , מה זה לתת לשקל להמריא ?

    אגב , ריבית שלילית , היא לא חוקית ( קרוב לודאי ) במדינת ישראל .

    בקיצור , מי שחושב שהמשק הישראלי , הוא איזה מעגל חשמלי סגור , אז תשמע … באמת בלתי נתפס .

    מעבר לזה , הכסף המזומן , מאפשר לא רק פעולות רחוקות , מגוונות , וסינטטיות , אלא עוגן הכרחי , לקביעת ערך , ולמינוף או בקרה של ערכים , וזה אמצעי חשוב אימים .

    להתראות

    אהבתי

  2. רונית Says:

    מה גורם לשקל להיות חזק כל כך? גם האג"ח הישראלי בריבית נמוכה מהאמריקאי. עולם הפוך

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    השקל לא כל כך חזק. כבר היה גבוה יותר. אני מניח שבעיקר יש הרבה אמון בהעסקת ישראלים בהייטק ובקניית נדל"ן בארץ.

    אהבתי

  4. הרוזן מונטה קריסטו Says:

    מה גורם לדולר להיות דווקא 4 שח
    בעוד לדינר הירדני דווקא 5.5 שח?
    בעוד מטבעות אפריקאים שכלכלתם חלשה כמו ירדן הם עשירית או מאית מהשקל? וכו

    אהבתי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    לבנק ישראל יש 100 בליון דולר. שיקנה אי בים התיכון ויקים שם מדינת ישראל 2. אם זה יהיה אי של יוון תהיה לנו הגנה של נאטו.

    אם יציעו לכל משפחה בעזה 100 אלף דולר ומעבר למדינה ערבית אפשר יהיה להעביר כאת כולם וישאר עודף.

    אפשר להציע לערבים ישראלים לקנות מהם את רכושם במחיר גבוה ממחיר השוק ולשלוח אותם לירדן או לצפון אפריקה

    http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/05-05-2016ForexReserve.aspx

    אהבתי

  6. ריצ'ארד צמברליין Says:

    תמריץ , קראתי כמה פעמים ולא בטוח שהבנתי (אני אומנם
    באיזה אירוע חברתי שאני חייב להופיע בו אבל בכל זאת הצלחתי
    קצת להתרכז ) …האם אתה מתכוון שהשוק הפרטי לא יכול
    לקבוע ריבית שלילית? הרי בנקים מרכזיים באירופה כבר קבעו
    ריבית כזו. יש לך פוסט בנושא שמדבר שאפשר לגבות ריבית
    שלילית על עוד היא נמוכה מעלות החזקת כספת פלוס עלות
    עמלות של חברות אשראי.

    אהבתי

  7. רונית Says:

    הרוזן ממונטה קריסטו עליך להתבונן בשינוי של השער של כל מטבע לעומת השקל על פני 10 שנים כדי לדעת איך הכלכלה שלהם בהשוואה.
    משונה שהשער הירדני לא ירד בהשוואה לישראלי לאורך זמן, כנראה המצב הכלכלי שלהם לא הורע

    אהבתי

  8. שימי ח. Says:

    הדולר כבר היה ב 3.3 לדולר לא מזמן
    ולא זכורה לי קטסטרופה

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    הרוזן, אם מדינת ישראל תחליט לעבור לשנקל כמטבע רשמי וכל משכורת וחוב במדינה יהיו חצי מערכם הנקוב בשקלים כי יהיו נקובים בשנקל זה יהיה עניין טכני ולא מהותי. כך גם לגבי שערי מטבעות.
    עם זאת לפעמים מטבע מאוד חלש משקף תקופה ארוכה של אינפלציה בעברו.

    Liked by 1 person

  10. תמריץ Says:

    הדולר היה פעם נמוך אבל הריבית לא הייתה כל כך נמוכה. כלומר המשק לא היה באזור מיתון.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    ריצ'ארד, תהנה מהאירוע. זוכר בחיבה הופעתך ב"ציפורים מתות בסתר". נכון, אפשר להנהיג ריבית שלילית עד גבול מסוים כפי שכתבתי בזמנו אבל גם לכך יש גבול ובעיקר קרנית פלוג אינה האדם ההרפתקן שיעשה זאת.

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    טענתי בזמנו שטיהור אתני תמורת כסף לא יעבוד כי הלאומנים בציבור הערבי יוציאו חוזה על מי שייעתר לרעיון. כמובן, יש עוד מכשולים רבים.

    אהבתי

  13. קמיליה Says:

    עדכון תקופתי, גם ללא מתעניינים, על משאל העם בבריטניה:

    לכאורה, יתרון קטנטן לתומכי העזיבה (52% מול 58%).
    אבל, מסתבר שיש 13% מתלבטים [נתון שבישראל משתדלים שלא לפרסמו]. מכאן, הכל עדיין פתוח. יהיה כנראה מתח עד הרגע האחרון.

    https://pjmedia.com/trending/2016/06/02/shocking-poll-52-of-brits-now-favor-leaving-the-european-union/

    קשור יותר לנושא הפוסט הנוכחי:
    מחקר מהרוורד – איזה מדינות בעולם "בשלות" יותר לויתור מוחלט על כלכלת המזומנים. השוואה בין מדינות על עלות המזומנים למדינות, העלות לצרכנים, נתח הכלכלה השחורה ועוד.
    מזכיר גם את החששות מריבית שלילית והרצון להוציא מזומנים מהבנקים, חשש מהונאות מחשב ועוד. אך הטון הכללי של המחקר מתייחס לביטול כלכלת המזומנים כאידיאל נכסף.
    רק בסוף מגלים שחברת כרטיסי אשראי נתנה חסות למחקר.

    מאמר די ארוך, באנגלית, אבל מעניין. והחשוב מכל, לא שוכח לדרג את ישראל בכל ההשוואות הבינ'ל.

    https://hbr.org/2016/05/the-countries-that-would-profit-most-from-a-cashless-world

    אהבתי

  14. קמיליה Says:

    לתמריץ, לגבי שאלת עידוד ההגירה הערבית

    אתה מניח כנראה ש:
    א. ישראל צריכה להכריז על הפרויקט באמצעות תופים וחצצוצרות. היא אינה יכולה להעביר בחשאי כספים לכל מיני עמותות צדקה וחסד, לשמן בסתר שליטים ו"נותני עבודה" הלהוטים להגדיל את חשבונות הבנק שלהם במסתורי מס וכדומה.
    ב. ישראל חייבת להתחיל ולסיים את הפרויקט בתקופה קצרה. הסעודים יכולים לתכנן שינויים שיבוצעו במהלך 30 השנים הקרובות, אך ישראל לא.
    ג. הרוצחים הפוטנציאליים של המבקשים להגר אינם יכולים למצוא את מותם בכל מיני דרכים מסתוריות.

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    גם על פני 60 שנה אף אחד לא יפספס התרוקנות ערים פלסטיניות במימון ישראלי..

    אהבתי

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    הבעייה היא ה אף-אחד השמלאני הישראלי. תהיה יותר בעיה להעביר את זה אצלנו מאשר אצלם.
    צריך להקיף כפר שלם או איזור שלם עם צבא ולהציע להם את האופציה של הגירה למקום אחר, תוך אופציה של כפיה. הם יכולים לעבור למחנה פליטים בעזה או לשכונה יוקרתית בתוניסיה. זה צריך להעשות בעידודו של הדוד סם

    אהבתי

  17. שימי חש Says:

    תמציר
    אני רק שאלה
    שאלה גרביטציונית בלבד

    נניח וניישם את ה שמחון הזה
    ואין ריבית שלילית משמעותית. אז אין בלטה.
    השקל ממריא
    יהיו פיטורים המוניים בהייטק ויצואנים אך הם יספגו לטענתו בשיגשוג שיהיה בצריכה וביבוא.
    תהיה דיפלציה שתגרום לפיטורים
    אך עקב ירידת מחירי צריכה ויבוא והביקוש הגואה בעקבותיהם יווצרו המון מקומות עבודה חדשים בתחום הזה
    זה גם ייצר כמובן הרבה מיסים ממעמ. מה שאין על הייטק ויצוא.

    יווצר גרעון מסחרי גדל. יבוא מול יצוא. ש… יחליש את השקל חזרה?
    הלא כצעקתה?

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    לא יהיה שגשוג ביבוא ובצריכה. מפוטרי התעשיה יכניסו המשק כולו למיתון, לא יקנו בסופר ולא יפקדו מסעדות.
    אפשר להבין זאת בצורה פשוטה: כמות השקלים שיזרמו במשק תרד כי פחות כסף יגיע מבחוץ ויותר כסף יישאב החוצה לטובת מוצרים זרים. אז למה שיהיה שגשוג?

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    אל רום, שכחתי לשאול או שמא דנו בכך כבר. מניין שריבית שלילית בארץ אינה חוקית?

    אהבתי

  20. שימי חש Says:

    אגב טרנספר הומני בתשלום.
    אוהב את הרעיון.

    מעניין מה מציעיו היו אומרים
    אם היו מציעים ליהודים במדינה או מדינות העולם
    טרנספר הומני שכזה בתשלום..
    או בכפייה אך עם פיצויי ענק..

    מסתבר שדו פרצופיות וצביעות יש בכל צידי המפה הפוליטית

    אהבתי

  21. שימי חש Says:

    תמציר
    אך מחירי צריכה ויבוא ירדו חזק מה שיכול לחפות על מה שאתה אומר.
    והרי בהייטק עובדים רק 10% מהעובדים

    ניתן קצת להשוואה לכך שניפוח הנדלן מ 2009 חילץ את המשק ממיתון. למרות שהחלו פיטורין בהייטק וכד

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    ניפוח נדל"ן גורם ליצירת כסף יש מאין כי אנשים לוקחים משכנתאות גדולות ואז הבנק מייצר כסף מאוויר כדי לתת להם משכנתא. משק שמסתובב בו הרבה כסף חדש הוא משק משגשג כל עוד אינו נקלע לסחרור אינפלציוני בשל כך.

    התהליכים שתיארת לא יובילו ליצירת כסף חדש שיפצה על הנזק ליצוא. נניח שמחיר ג'ינס מאיביי יורד, אז לכאורה לקונה נשארים יותר שקלים לדברים אחרים. אבל צריך להבין שגם בתסריט שבו הג'ינס היה יקר אז השקלים היו ממשיכים להסתובב במשק. הקונה היה נותן את השקלים לאיביי. איביי (או חברת האשראי) היו מוכרים השקלים וקונים בהם דולרים והשקלים היו עוברים למוכר הדולרים ולצרכיו וממשיכים להסתובב במשק. מבחינה זו הורדת מחיר הג'ינס לא עזרה להגברת זרימת השקלים במשק.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    הדבר הריאלי היחיד בעיניי שאפשר לעשות כדי לשפר המצב הדמוגרפי היהודי ממערב לירדן הוא להשקיע ככל האפשר בהשכלת נשים ערביות. השכלה בקשר הפוך עם ילודה.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    וכשאני חושב על זה יש צד שני למטבע – צריך להשקיע ככל האפשר במניעת השכלה לנשים חרדיות. מדיניות מניעת לימודי הליבה של הממשלה נשמעת פתאום הגיונית.

    אהבתי

  25. שימי ח. Says:

    אבל אז הרבה יותר אנשים קונים גינס. והרבה יותר גינסים פר איש.
    נניח שמחיר הגינס יורד בחצי אז סביר מאוד שיקנו יותר מ פי2 גינסים.
    נוצרת הבהלה לגינס עקב מחירו הזול והמשתלם ( עם האיום כמובן שמחירו יעלה בהמשך , ולכן רוץ וקנה היום לפני שיגמר).
    כמובן שלא תוך שבוע
    אלא תהליך..

    אהבתי

  26. אמיל והבלשים Says:

    הפרוייקט שאיחר את הרכבת: יציאת עזה אחרי ששת הימים

    עם סיום מלחמת ששת הימים החלה תופעת הגירה של תושבי עזה לחוץ לארץ. לתנועה הספונטנית נוסף עידוד מטעם רשויות המדינה, שהבינה את גודל השעה. פרופ' יואב גלבר על ההזדמנות שהוחמצה

    http://mida.org.il/2016/06/02/יציאת-עזה-אחרי-ששת-הימים/

    אהבתי

  27. orihippo Says:

    האם מישהו פה קרא את הספר הזה?

    אשמח לשמוע דעה. העלנו פה בעבר את הרעיון של קריאת ספר במשותף.


    האם ניתן ליישב בין תורת האבולוציה לאמונה? האם מי שמאמין בקיומו של אלוהים נידון לנצח לכפור בממצאי המדע? האם ניאו-דרוויניסט הוא בהכרח גם אתיאיסט? הספר אלוהים משחק בקוביות הוא מענה מבריק לשאלות האלה, המיישב במקוריות ובתבונה בין האמונה באלוהים לבין תורת האבולוציה ומציג בפני קוראיו טענה חדשנית, שלפיה נקודות המוצא של שני הצדדים נכונות אבל מסקנותיהם מוטעות. נראה שלא לנצח נצטרך לבחור בין שתי חלופות גרועות: להיות מאמינים-טיפשים או אתיאיסטים-חכמים.

    הפולמוס סביב האבולוציה מסרב לדעוך כבר כמאה וחמישים שנה. למעשה, הוא מסלים ומתנהל יותר ויותר כדו-שיח של חירשים. האדם, כמדומה, צריך לבחור בין חלופה גרועה לגרועה יותר – משום שהניאו-דרוויניסטים מציגים את המאמין כמי שמאיים על המדע ועל הנאורות, והמאמינים מציגים את הניאו-דרוויניסטים כרשעים וכופרים.

    אף על פי שהשיח נשלט בידי קצוות קיצוניים, רוב הציבור נמצא בתווך. אבל עמדת הביניים הזאת חסרה ביסוס תיאורטי ושיטתי, ולכן היא כמעט נעדרת מהמרחב הציבורי ומהדיון הפילוסופי-מדעי שנערך בו.

    תיאוריית האבולוציה מבוססת היטב, הן תיאורטית הן אמפירית. אך רבות מן הפרשנויות המוצעות לה – גם תיאיסטיות וגם אלה שנוטות אל האתיאיזם – לוקות בכשלים מסוגים שונים. בספרו של דוקינס

    אהבתי

  28. ריצ'ארד ציימבליין Says:

    אחלה , לא קראתי את הספר אלא רק את התסריט.
    אלוהים משחק ב קוביות כי כנראה משעמם לו והוא רוצה הפתעה.
    במיתולוגיה הינדי ת (מתקן השגיאות מתעקש על ההולנדית משום מה ,כנראה גם הוא רוצה
    הפתעות ) זה בדיוק מה שקורה. לכן האלוהים שם רוצה לשכוח את עצמו בכל הדמו יות
    ולהיות מופתע מהעולם.

    במערב כנראה גם מגיעים לעיתים למסקנות זהות בעניין השיעמום.

    איש אחד הלך לפסיכולוג ואמר לו: משעמם משעמם החיים חסרי עניין חסרי התלהבות. 
    איך העבודה שאל הפסיכולוג: אני בעל החברה, אמר האיש, מצליח אבל חסר עניין, משעמם
    אתה נשוי? נשוי אבל חסר התלהבות משעמם.
    אז קח מאהבת אמר הפסיכולוג.    יש לי , משעמם, חסר התלהבות.
    אז תספר עליה לאשתך, אמר הפסיכולוג.

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    טקסט מעניין על יציאת עזה. אשכול היה אדם עם שתי רגליים על הקרקע.

    אהבתי

  30. תמריץ Says:

    חחחח. בדיחה טובה על השעמום.

    קראתי הספר. מיכאל אברהם בעיניי אחד מהוגי הדעות המעניינים והחשובים בישראל.

    אהבתי

  31. אמיל והבלשים Says:

    השאלה למה למנוע השכלה רק מנשים חרדיות בשם הדמוגרפיה?
    עדיף למנוע השכלה מנשים יהודיות בכלל וכך לעודד ילודה.
    אתגר מסויים
    אישה היא חופרת בהגדרה
    האם עדיף חפירות מטומטמות מפי לא משכילה
    או חפירות עלאק אינטיליגנטיות, פסבדו מלומדות , מפי משכילה?

    אהבתי

  32. אמיל והבלשים Says:

    אגב לפי גיא בכור אין שום בעיה דמוגרפית היהודים מאיצים בריבוי והערבים מאטים וכבר השתווינו עם מגמה לטובתנו ואלה רק הפחדות של הסמול הלא ציוני

    אהבתי

  33. אל רום Says:

    תמריץ , כתבתי קרוב לוודאי שריבית שלילית לא תהא חוקית . קרוב לוודאי , כי אין ממש איסור מפורש, אלא שלא יעבור בג"ץ קרוב לוודאי , מהרבה יותר מדי סיבות . ואפרט אולי בהמשך ….קצרה ידי כרגע . להתראות

    אהבתי

  34. אמיר והברנשים Says:

    וכו

    אהבתי

  35. קמיליה Says:

    כתבה על החורף הדמוגרפי הטורקי והשלכותיו. למעשה, מורכבת ממספר חלקים בעלי קשר מעט רופף.

    בחלק הראשון: דאגת ארדוגן מהילודה הקורסת של הטורקים האתנים והילודה הגבוהה של הכורדים. מכאן קריאתו לנשים הטורקיות שלא להשתמש באמצעי מניעה. אין סימנים להיענות נשות טורקיה לקריאה זו.

    בחלק השני: ניתוח גיאופוליטי של מדיניות טורקיה. מטרתו העיקרית של ארדוגן למנוע הקמת מדינה כורדית, שתקרע מטורקיה את חלקה הדרומי – מזרחי של מדינתו. מכאן, תמיכתו בדעא'ש (הנלחם בכורדים) למרות שלכאורה הוא חלק מנאטו שהכריזה מלחמה על דאע'ש + משלוח המוני פליטים לאירופה בכדי לסחוט את האיחוד האירופי.

    בחלק השלישי: טענה שהסכם סייס פיקו החזיק מעמד כל כך הרבה שנים רק כיון שאנגליה וצרפת השכילו לשים נציגי קבוצות מיעוט בראשי המדינות. עלוואים בסוריה שהיא ברובה סונית, וסוניים בעירק שהיא ברובה שיעית. השליטים הדיקטטורים הפכו למגיני כל קבוצות המיעוט, וקבוצת הרוב הבינה שיש מגבלות לדיכוי המיעוטים. בוש שאפשר שלטון שיעי בעירק, ולמעשה הכריח את הסונים העירקים להילחם על חייהם. וכך החלה מלחמת האזרחים.

    בחלק הרביעי: להערכת המחבר הפתרון הריאלי, הכי פחות גרוע, להפסקת מלחמות האזרחים וגלי הפליטים: פיצול המדינות לפי קווים אתניים – דתיים. טורקיה היא המתנגדת העיקרית לפיתרון זה בשל חששה מהקמת מדינה כורדית. ברלין וושינגטון, התומכות בארדוגן, למעשה מחריפות את הבעייה בה הם רוצים לטפל. המלחמות וגלי הפליטים רק ימשכו.

    בתגובות עולה טענה שלטורקיה, ישראל ורוסיה אינטרס משותף: להמשיך את המלחמות והקזת הדם, ולערער את האיחוד האירופי באמצעות המשך גלי הפליטים.

    בעיני – כתבה מעניינת, אבל מעט ארוכה. וכמובן – באנגלית.

    http://atimes.com/2016/05/turkeys-demographic-winter-and-erdogans-duplicity/

    אהבתי

  36. קמיליה Says:

    שתי תהיות:

    1. במדור הדעות של הגלובס התפרסמה היום כתבה מאוד אוהדת להצעתו של שמחון. בין התגובות לכתבה יש החושדים באינטרסים של הכותב / העיתון. האם יש מקום לחשדות? (זו לא הפעם הראשונה שהגלובס מפרסם כתבות כלכליות, שאפילו בעיני הן תמוהות)

    2. האם אחוז שונאי הנשים בבלוג זה משקף נאמנה את חלקם באוכלוסיית הגברים הישראליים, או שיש משהו בבלוג זה המושך אליו מיזנטרופים באחוזים חריגים, מעל ומעבר לחלקם באוכלוסייה?

    אהבתי

  37. אל רום Says:

    תמריץ , לנושא חוקיות הריבית השלילית :

    בנק ישראל , כפי שאתה יכול להניח , הינו רשות ציבורית ( הוא התאגד על פי חוק כדרך משל , ופועל על פי חוק : " חוק בנק ישראל תשי"ד 1954" ועוד …. ) .

    עיקרון על במשפט הישראלי , הינו זה , שלרשות הציבורית , מותר רק מה שהותר לה בדין , מה שלא הותר לה , ובדין , אסור לה (" חזקת החוקיות " ) הנה אצטט כדוגמא מתוך : ע"א 4708/14 י.ח דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' המועצה המקומית גן יבנה ,הנה כך :

    "עיקרון חוקיות המינהל – המורה כי הרשות אינה מוסמכת לעשות אלא את אשר הוסמכה לו בדין – הוא הציר המרכזי שסביבו סב דיוננו (ראו למשל, בין רבים, בג"ץ 9488/11 מיטראל בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, [פורסם בנבו] פסקה י"ז (3.2.2015); בג"ץ 6824/07 מנאע נ' רשות המיסים פ"ד סד(2) 479, 497 (2010); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א' 98-97 (2010)). כך ככלל, כך בפרט כשמדובר בגביית תשלומי חובה מן האזרח. אז זוכה עיקרון חוקיות המינהל לתוקף חוקתי מכוחו של סעיף 1(א) לחוק-יסוד: משק המדינה המורה כי "מסים […] ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו […] אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות". מסגרת חקיקתית זו נועדה להבטיח כי רשויות השלטון תקפדנה הקפדה יתרה בבואן להטיל על האזרח תשלומי חובה ותמנענה מפגיעה עודפת בזכויותיו החוקתיות (ע"א 1600/08 מקסימדיה פרסום חוצות בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו, [פורסם בנבו] פסקה 8 (18.8.2011); בג"ץ 170/87 אסולין נ' ראש עיריית קרית גת פ"ד מב(1) 678, 695 (1988) (להלן: עניין אסולין)). מכוחו של עיקרון חוקיות המינהל נובע גם כי רשות מקומית אינה רשאית לגבות אגרות והיטלי פיתוח – הם תשלומי החובה שנועדו לממן את הוצאותיה לצורך הקמתן של תשתיות מוניציפליות והחזקתן – אלא אם הוסמכה לכך בחוק או מכוח".

    עד כאן הציטוט :

    האם ריבית שלילית , פוגעת בזכויות של מן דהוא ? ודאי ? בזכויות הבנקים המסחריים !! בזכויות הציבור והמשקיעים !! האם יש היתר מפורש בדין לכך ? אין שום היתר בחקיקה הישראלית למעשה כזה !! מדוע בעצם ? הרי הבנקים המסחריים מפקידים תדיר בבנק ישראל , ומקבלים ריבית . אלא מאיי , כך מוגדרת הריבית השלילית על פי אינווסטופידיה למשל :

    A negative interest rate means the central bank and perhaps private banks will charge negative interest: instead of receiving money on deposits, depositors must pay regularly to keep their money with the bank. This is intended to incentivize banks to lend money more freely and businesses and individuals to invest, lend, and spend money rather than pay a fee to keep it safe.

    משמע , בנק ישראל , יגבה בעצם תשלום , שלא כדין , על הפקדת כספים , על מנת לעודד הלוואות של הבנקים המסחריים . אלא , שעצם ההפקדה , מעניקה זכות לקבלת ריבית , ולא לחיוב או מעין קנס בגין , הנה , סעיף 52 לחוק בנק ישראל , תשי"ד 1954 כך מצטט :

    52. הבנק רשאי לשלם ריבית למוסדות בנקאיים על יתרותיהם או על חלק של יתרותיהם המוחזקות בבנק.

    עד כאן הציטוט :

    ואילו ריבית , מוגדרת כך באינווסטופידיה למשל :

    interest is the charge for the privilege of borrowing money….

    גם פרופ' יוסף גרוס , בספרו " תכנון המס בניירות ערך ובהשקעות " מגדיר הריבית , כפיצוי לאדם , על החזקת כספו בידי אדם אחר ( לא ציטוט , אלא מן הזיכרון ) .

    משמע , אם בנק ישראל , " קונס " על החזקת פקדונות ,או הבנקים המסחריים " יקנסו " אזי, ישנה פעולה של גביה , שלא בא זכרה בשום הוראת חוק , המתירה זאת . זה אסור בדין הישראלי ( ובדרך כלל בעולם ) . הסיכוי קלוש , שדבר כזה יעבור בג"ץ , ובטח ובטח שיהא בג"ץ !!

    כל זה על רגל אחת , אבל , ממש קצרה ידי ….

    להתראות

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    תודה אל רום. עליי להודות שמה שאתה מציג נשמע קייס חזק נגד.

    אהבתי

  39. תמריץ Says:

    1. אוהדת אבל מסבירה מדוע לא תתגשם. לא יודע אם לפישמן יש אינטרס אישי.

    2. מגיב אחד או שניים הם בגדר אנקדוטה סטטיסטית שקשה להכליל ממנה. הבלוג שלי מעט ימינה מהמרכז ואני מניח שימניים יותר פגיעים למיזוגניה. מצד שני באמריקה מאשימים את תומכי סאנדרס בשביבי מיזוגניה בגישתם העוינת להילארי.

    אהבתי

  40. ד Says:

    לגבי הכתבה המעניינת על גירוש הפליטים מעזה, פשוט לא להאמין איך המנהיגים קלטו את גודל הבעיה כבר בהתחלה, לאחר מלחמת ששת הימים, וכשהגיע המו"מ עם מצרים אז בגין די ויתר על למצוא פיתרון מוסכם לזה ולקח בעצם אחריות עליה.

    אהבתי

  41. אל רום Says:

    על לא דבר תמריץ …..

    קמיליה , כל שונא נשים כזה , את בסך הכל , צריכה להזכיר לו , את מוראות הילדות שלו : ילד כאפות , שהחבר'ה עשו עליו אינספור סיבובים . בחורות , עם שוקר חשמלי לא היו נוגעות בו , וכל לילה , היה מאונן ושופך על לבני נשים , בעוד דמעות דם על מר גורלו , זולגות ללא הרף מעיניו המיוסרות . דחפי לו אצבע בעין , וחסל !

    להתראות

    אהבתי

  42. orihippo Says:

    ד. אפשר להבין מהכתבה שהם לא הבינו את הבעיה לעומקה. היתה להם אפשרות לפתור את הבעיה על ידי העברת ה"פלסטינים" מעזה והגדה לסיני, לימית. באופריה של אז לא חשבו שיחזירו את סיני אפילו. אם שמת לב יש הערה שהרעיון של ישובם בסיני התקבל רק אם יחזירו את סיני למצרים. למעשה אם זכור לי היו תקופות בזמן הבריטים שהמצרים אפילו לא רצו את סיני.

    אהבתי

  43. קמיליה Says:

    המאמר במידה על עידוד ההגירה מעזה אכן מרתק.

    אפשר להבין שהם גם לא הבינו את הבעייה לעומקה, וגם לא ידעו להתמודד היטב עם הבעייה אותה הבינו.

    א. אשכול, המואשם בגישה של חנווני קטן, לא היה מוכן להקצות לפרויקט את התקציבים וכוח האדם הנדרש.

    ב. הם בכלל לא חשבו שהם חייבים לטפל במקביל גם בסוגיה של הריבוי הטבעי החריג בעזה. הם ניסו להוציא מים מבריכה באמצעות דליים, כשבאותו זמן צינור רחב ממלא אותה בעוד ועוד מים.

    ג. הם עשו את הטעות הישראלית ה"קלאסית" של נסיון לעבוד במהירות, בשיטת ה"בליץ קריג" / "זבנג וגמרנו" / "למהר לנצל את חלון ההזדמנויות לפני שייסגר" וכדומה. סגנון פעולה שאינו מתאים לכל סוגי המשימות והאתגרים. היה בלתי נמנע שימשכו הרבה תשומת לב אזורית ובינלאומית מיותרת, ויעוררו תגובות נגד חזקות.

    ד. בשל תגובות הנגד – הם הפסיקו את הפרויקט לחלוטין, ו"שכחו" אותו. במקום לעשות איזושהי הפסקה מתודית של מספר שנים, ואז לחזור אליו בצנעה, על אש קטנה, בטפטוף מתמיד במקום בזרם עז.

    בעיני, נקודת האור בכתבה, היא ההיכרות עם עדה סירני ופועלה.
    לבושתי, לא שמעתי עליה כלל קודם.

    אהבתי

  44. orihippo Says:

    2. האם אחוז שונאי הנשים בבלוג זה משקף נאמנה את חלקם באוכלוסיית הגברים הישראליים, או שיש משהו בבלוג זה המושך אליו מיזנטרופים באחוזים חריגים, מעל ומעבר לחלקם באוכלוסייה?

    קמיליה, חסר טעם לענות לך, אי אפשר לחנך בני אדם ובוודאי שלא אותך.
    את קופצת למסקנה שהביקורת עליך נובעת מכיון שאת אשה, היא נובעת בגלל האופי שלך.

    באופן קבוע את פותחת בפרשנויות לא נכונות מיסודן וממשיכה משם למקומות חסרי שחר. אם היית מנסה להשתלט על עצמך וחושבת שאת כותבת לאדם שאת מעריכה היית עולה ליגה ומרגישה את זה. אפשר להנות מידית מארטיק ואפשר להנות מתוצאות של דיאטה.
    את לא מנסה למצוא את האמת, את מנסה רק לדבר כמו לשכנות שלך.

    הבלוג הזה היה בלוג נהדר, מהטובים שנתקלתי בהם. הכותבים השתדלו
    לחדש וללמוד ולהפרות אחד את השני, הם לא ניסו סתם להשמיע את קולם הם השתדלו ללמוד והשכלתי הרבה מהם, שיניתי דעות, הוא דחה את הדימנציה.

    הסגנון שלך שהוא סגנון של ישראלים גסים צורמים, צ'חצ'חים אשכנזים, מקלקל לי ומוציא לי את החשק להשתתף ואם את מקלקלת לי אז כבר אין סיבה לא לפגוע בך.
    הסגנון שלך הוא סגנון של אשה מניפולאטורית ילדותית אז בוודאי שהתגובה היא בהתאם.

    את לא מכירה את האנשים פה ולא תכירי אותם והתוכן חשוב ולא שטויות. זה לא קישקוש בין שכנים. תחשבי שאת כותבת לבני אדם שאת מכבדת שאת מעריכה את דעתם ותראי שההנאה שלך והתמורה יגדלו ותצאי מפה אדם מוצלח יותר מהשכנות שלך.

    הרוזן ממונטה קריסטו, הנה לך מקרה של מישהו שהחיים קצרים מכדי לבזבז את הזמן עליו, אבל אתה מבזבז כי אתה מנסה להציל בכוח משהו שלא שווה את זה, תמשיך הלאה, תפנה מקום. ואם לא ראית את זה, אז עדיין לא הבנת את המשפט ואתה צריך לחטוף בעיטה באחוריים.

    אהבתי

  45. תמריץ Says:

    אני מאוד מעריך את התגובות של קמיליה.

    אהבתי

  46. גיא Says:

    גם אני , כידוע ,מעריך את התגובות של אמיליה
    וככל שיענוהה כך נצא להגנתה.
    בכל מקרה , אין חוק שמכריח לקרוא תגובות של מי שלא מעריכים.

    אהבתי

  47. גיא Says:

    קמיליה לא אמיליה …. זו תיקון של מתקן השגיאות.

    אהבתי

  48. orihippo Says:

    הבנתי שאצל הסולידית גמזו אותך עד שיצאת משם, גם אצלה היו עודף שונאי נשים?
    מזל שלא סיפרת לנו שאת פולניה עוד היית אומרת שאני שונא אשכנזים.

    אהבתי

  49. orihippo Says:

    הטענה: למה יש אצלך כל כך הרבה שונאי נשים, אוי אני אשה מסכנה באתר שלך, מתקיפים אותי גברים בוא תגן עלי. זו מניפולציה עליך.
    התגובה המתנצלת שלך היא אישור לזה שלכאורה מבקרים אותה כי היא אשה.

    זה מזכיר לי את האלוף ח"כ אורי אור שהתלונן על הח"כ המרוקאים מהמפלגה שלו שכל פעם שחולקים על דעתם הם טוענים שזו מסיבה עדתית.
    זו הפעם השלישית שהיא משתמשת בקלף המרוקאי הזה.

    אהבתי

  50. שער השקל ביום של הפצצה | תמריץ Says:

    […] אלו התעורר דיון מחודש על קניית הדולרים בידי בנק ישראל. כבר הסברתי מדוע זו אסטרטגיה טובה מההיבט הכלכלי. אבל אין לשכוח גם […]

    אהבתי

  51. גיא Says:

    גם פרופסור עומר מואב מתנגש בבלטה
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001179486

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: