אראל מרגלית וסודות האבולוציה

בכתב העת החשוב ביותר לפסיכולוגיה חברתית פורסם השנה מאמר מעניין מאוד שלפיו משתתפים במחקר נטו לייחס לגברים בעלי חזות אגרסיבית ומאיימת מעמד חברתי גבוה יותר ויכולת הנהגה רבה יותר. המאמר מקשר בין הממצאים לבין ההיסטוריה האבולוציונית של האדם. גברים חזקים שיכולים היו לעשות סדר בעניינים, להעניש חברי קבוצה חצופים ולהלך אימים על אויבים, יכולים היו למצוא דרכם לפסגות הכוח באותו עידן קדום שבו אבותינו התקיימו באזור הדמדומים שבין בני אדם לשימפנזות.

נזכרתי במאמר על רקע הסרטון של אראל מרגלית שבו הוא מדבר בתוקפנות ובאסרטיביות ומצולם בזווית שמציגה אותו כמישהו שלא היית רוצה להיתקל בו בלילה ברחוב. מרגלית המשיך בתיאטרון הכוחני שלו בהופעה בשישי האחרון בערוץ 10, שבמהלכה חבט בשולחן הזכוכית בעוצמה. האם יועצי הסתרים שלו לקחו השנה איזה קורס במדעי הדשא שלימד אותם שגבר שנראה כך נתפס כמנהיג?  לפי המאמר המדובר הממצאים תקפים רק לאופן שבו נתפסים גברים. נשים בעלות מבנה פיזי מוצק אינן מעוררות רושם חיובי דומה שהרי מנהיגות כוחנית קדמונית לא הייתה עניין למין החלש. כך ניתן להבין מדוע הצרחות של מרגלית אמורות לעשות רושם טוב, בעוד שכשהילארי קלינטון צורחת, הדבר מעורר בעיקר סלידה וגיחוך סקסיסטיים.

על פי מיתוס עקשן בבחירות לנשיאות בארה"ב המועמד הגבוה ביותר הוא זה שתמיד זוכה, וגובה הרי גם הוא סממן לחוזק פיזי, כמו גם אולי לעוד תכונות חיוביות – יש קשר חיובי בין גובה לאינטליגנציה. תוקפו של מיתוס ניצחון הגבוהים דעך בשנות האלפיים כשאל גור, ג'ון קרי ומיט רומני, כולם גברים נוסקים לשחקים, הפסידו בבחירות, וגם קודם לכן היו יוצאים מהכלל, קטני קומה שניצחו את הגבוהים מהם. לא על סמך המיתוס הזה ניתן למהר לקבוע שדונלד טראמפ (1.88 מ') יכה את הילארי (נמוכה מ-1.70 מ') שוק על ירך.

ייתכן שגם בפוליטיקה הישראלית מראה חיצוני דומיננטי ממלא תפקיד משמעותי. נתניהו ורבין נראו מרשימים ואיתנים יותר מפרס ולכן אולי היו בחירים יותר, אף שפרס היה זה שסיפק לנו, על פי מקורות זרים, את הנשק הכוחני האולטימטיבי. החזות החנונית של בוז'י הייתה בעוכריו בבחירות האחרונות, ועם מראה חיצוני אחר איווט ליברמן אולי היה מזמן מתחת לאחוז החסימה. מצד שני בן גוריון נמוך הקומה כיהן כראש ממשלה 13 שנים, ואהוד ברק נבחר על סמך היותו גיבור רב מעללים, אף שחזותו החיצונית אינה מקרינה זאת. קשה להוציא מכל זה מסקנה חד משמעית היכן כדאי יותר לפוליטיקאי להזיע – בחוגי בית ובכנסי פעילים או בהרמת משקולות בחדר הכושר.

45 תגובות בנושא “אראל מרגלית וסודות האבולוציה

  1. תמריץ , האמת הרבה יותר פשוטה :

    אנחנו בתקופת מעבר ממיין סטרים קלאסי של מרכז – שמאל ( או מרכז , תלוי בנקודת ההתבוננות ) ל : ימין חדש . כל המנהיגים מנסים לקרוץ לכיוון של אותו ימין חדש ומשונה שהופך להיות המיין סטרים בהדרגה , כך גם המחנה הציוני .

    אותו אראל מרגלית , חושב , שיסודו של הימין החדש , באיזה סוג של מעין ערס לייט , שנוטה פשוט לצמוח או להתמרד כנגד מוסכמות ציוניות אליטיות אקדמיות קלאסיות , לכיוון של :

    הבעות פשוטות , מבוזרות , אנושיות , כנות , מביעות שכל ישר , עממי , פטריוטיזם ישיר וממוקד , אסטריטיביות גיאו פוליטית וכדומה …. זה מתחיל להיות באופנה .

    לפעמים טוב לצמוח מתיאוריה ומן הכלל אל הפרט , לפעמים , טוב יותר להתחיל מהפרט , מן השטח , מן ההתבוננות , אל התיאוריה .

    להתראות

    אהבתי

  2. הזכרת לי סודות אבולוציה נוספים.
    גד סעד : הסטטוס גם משפיע בחזרה על הגובה הנתפס.
    סמלי סטטוס גם משפעים על הגובה הנתפס.
    בקשר לסמים סטטוס : נשים נוטות להעריך את הגובה ביתר במצב זה
    בעוד גברים שכנראה מאויימים נוטים להעריך בחסר.

    אהבתי

  3. סמלי…סטטוס ולא סמים .זה מתקן השגיאות האוטומטי דפוק ולא פליטה פרוידיאנית שלי.

    אהבתי

  4. אפשר לשנות את כותרת הבלוג ל
    בלוג (לא ) רק פוליטי

    בקיצור תולדות האנושות יש פרק בנושא הדן למה גברים שולטים בעולם ולא נשים. כי ההסטוריה מוכיחה שלא החזק שולט אלא המתאים והמתוחכם. למשל נפוליאון , בן גוריון ועוד..
    כידוי נפוליאון לא היה ככ נמוך. אך גם לא גבוה ופשוט הוקף בשומרים גבוהים

    בבלכה

    אהבתי

  5. שימי, לכתוב על פסיכולוגיה פוליטית אבולוציונית זה לא בדיוק לעסוק בפוליטיקה, כמו שלכתוב על פסיכולוגיה אבולוציונית של סקס (שכיח בבלוג של גיל גרינגרוז) זה לא לעסוק בפורנוגרפיה. אבל כן, התחלתי עם אוריינטציה הרבה יותר כלכלית טהורה.

    אהבתי

  6. אל רום, איני חולק על התיאוריה שלך אבל אפשר להבין שמתחת לרובד של ההיסטוריה הציונית נמצא גם רובד אבולוציוני אוניברסלי.

    אהבתי

  7. ברור שמרגלית מנסה לתת קונטרה לתדמית האולטרה חנונית שבוזי ויחימוביץ נותנים למפלגה.
    על אחת כמה כשזה באווירה הפשיסטית המתפשטת בעם

    אהבתי

  8. שלוש הערות:

    א. אין לי ספק שבישראל לא יבחר אף ראש ממשלה שאינו משדר לציבור תחושה שאפשר ללכת לישון בבטחה בידיעה ששלומו מופקד בידים איתנות, שניתן לסמוך עליו שידאג לבטחוננו. אולי בדומה לילדים האמורים לבטוח בהורה שיוכל וירצה להגן עליהם מכל רע, והולכים לבחור לעצמם הורה אחראי בו יוכלו לבטוח.
    תחושה זו אינה מועברת רק דרך ניתוח הטקסטים של המועמדים, אלא גם דרך מכלול שלם של שדרים לא מילוליים.
    גובה הוא רק אחד האלמנטים התורמים לתחושה זו. יש להוסיף לו:
    – מוצקות (לא יבחר אדם הנותן תחושה שרוח חזקה תוכל להעיפו),
    – טון הדיבור וגובה הקול (לא יבחר אדם בעל קול גבוה וצפצפני המדבר במהירות ובולע מילים),
    -שפת גוף דומיננטית ותנועות המתפשטות על מרחב גדול (לא יבחר אדם הנראה כמתגונן תמידית ומנסה לתפוס מקום מצומצם ככל האפשר) וכדומה.

    ב. לתפיסתי, אראל מרגלית טועה בשני דברים בתדמית החדשה שהוא מנסה ליצור לעצמו.
    1. הוא זיהה נכון שתדמית החנון החלשלוש של הרצוג אינה משדרת לציבור תחושה שיש על מי לסמוך, אך לא קלט שגם תדמית "ערס לייט" [אהבתי את המונח] מתלהם אינה משדרת ביטחון. הוא היה אמור לשדר אסרטיביות ותקיפות בוטחת בעצמה ולא תוקפנות מתלהמת. אדם המציג עצמו כמי שאינו מסוגל לשלוט ברגשותיו ומתחיל לצרוח – אינו נותן לציבור תחושה שיש על מי לסמוך. קשה לדמיין שאדם כמו נתניהו יאבד את עשתונותיו ויתחיל לצרוח. מותר לבטא כעס – אך הוא חייב להיות נשלט. אם נתניהו היה עושה זאת הציבור היה מתחיל לחשוש שאי אפשר לסמוך עליו. אין סיבה שהציבור יחוש אחרת כשאראל מרגלית עושה זאת.
    2. ה"מהפך" הפתאומי שעבר אראל מרגלית נתפס כהצגה לא אמינה, כניסיון להתחזות למישהו שונה מכפי שהוא באמת, והכעס שהציג בסרטון נתפס כהתפרצות כעס מזויפת. בכדי להיתפס כאמין – הוא היה אמור לקחת שיעורי משחק, ולנסות לשנות את תדמיתו בהדרגה, צעד אחר צעד, ולא בקפיצה גדולה אחת.

    ג. צר לי מאוד לחשוב שלפחות חלק מתקרת הזכוכית בה נתקלות נשים, בדרכן לתפקידי הנהגה בכירים בפוליטיקה ובעסקים, נבנתה במהלך המורשת האבולוציונית הארוכה של המין האנושי.
    הן תמיד תהיינה בעמדת נחיתות כלפי מתחריהן הגברים כשמדובר על מסרים לא מילוליים של שפת הגוף, גובה פיזי וגובה הקול. מורשת אבולוציונית שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להילחם בה.

    אהבתי

  9. קמיליה, סייג הערס המתלהם שאת מציינת נשמע דבר משמעותי שהמחקר שציטטתי לא מנסה להסביר.
    אין לי ספק שחזות ערס מאיימת לא תיתפס בידי רוב הציבור כקשורה לסטטוס גבוה בקבוצה (אולי רק בקבוצה של אסירים או עובדי נמל).

    אהבתי

  10. לגבי נשים בהנהגה, זה זמן לאופטימיות גלובאלית. ב-2008 הילארי קלינטון ציינה את מיליוני החריצים שחרצו המצביעים בעדה בתקרת הזכוכית. הבחירות האלו היא צפויה להישבר (אלא אם אמריקה באמת הרבה יותר סקסיסטית ומיזוגנית משניתן לדמיין).

    אהבתי

  11. בגין, שמיר, בן גוריון, גם ברק כלל לא היו מוצקים (חלקם גוצים, חלקם בעלי חזות סמי חנונית)

    אבל!
    מיצבו לעצמם תפיסה בציבור של קשיחות ושהם יודעים איך לדבר/לטפל בערבים. והיו (חוץ משמיר) גם כריזמטיים מאוד ורטוריקנים.

    וכאן שוב משל נפוליאון
    התחכום והתכססנות חשובים הרבה יותר.

    בוזי מרכז את כל התכונות האפשריות של "לא מנהיג" + כריזמה של צנונית.

    אם נחשוב איך שמיר, אנטי מנהיג גמור, נבחר..? רק משנאת מרדכי (מפאי).
    ומכאן שמשנאת ביבי בעתיד, עלולים לקרות דברים מפתיעים. אך רק אם העבודה תגייס רמטכל בדימוס.

    אהבתי

  12. לשימי חש,

    ברור שהשדרים הלא מילוליים הם רק חלק מהגורמים לבחירה בפוליטקאי
    מסוים והכשלון בבחירות של משנהו, אך אי אפשר לזלזל במרכיב זה.

    לתפיסתי גם ברק וגם שמיר שידרו סוג של מוצקות. תחושה שאם יתעקשו להישאר במקום מסוים – אף אחד לא יצליח להזיזם במילימטר. אסור גם לשכוח את הגבות העבותות, והכמעט מפחידות, של שמיר.

    לגבי בגין – אני מסכימה אתך. הוא נבחר למרות השדר הלא מילולי הסופר נבאכי / "גלותי" / חנוני שהוא יצר ולא בגללו.

    אני מסכימה אתך גם לגבי חשיבות דמות ביטחונית למפלגת העבודה. אין לי ספק שדרגות רמטכ'ל בדימוס מוסיפות לגובה הנתפס של מועמד אפילו יותר ממכונית הפורשה האדומה של גיא. יתכן ובזאת גם חלק מההסבר לבחירתו של אהוד ברק.

    ————————————————————————————————————-

    לתמריץ,

    על פי הדת שאימצתי – אופטימיות היא חטא, ותענש בחומרה. 😊

    תקרת הזכוכית שמעל לראשי נשים אינה יכולה להעלם ביום בהיר אחד.
    אפילו אם הילרי קלינטון תיבחר כנשיאת ארה'ב (וההסתברות שאני נותנת לכך נמוכה בהרבה מהערכתך הבוטחת על יחס ההימורים) התפיסות המיזוגניות / המאצ'ואיסטיות, והרצון של גברים לשמור על המועדונים הסגורים שלהם בחזקתם הבלעדית – לא יעלמו מהעולם.
    וכפי שרמזת בפוסט, גם המורשת האבולוציונית שלנו – אינה נעלמת. היא ממשיכה להשפיע על הלא מודע שלנו.

    התקדמות הנשים במאה השנה האחרונות אופיינה בקצב של שני צעדים מאוד איטיים קדימה וצעד אחורה. אולי תקרת הזכוכית תוגבה מעט, אולי מעט יותר נשים יצליחו לעקוף אותה ולהתברג בצמרת, אולי הקשר האינטרנטי במקום מגע פנים אל פנים יהפוך את המגדר לפחות רלוונטי בתחומים מסוימים כמו כלכלה – אבל התקרה לא יכולה להעלם.

    מצ'ב מאמר מהניו יורק טיימס המעלה את השאלה האם העפת המנהיגות בשלש מדינות בדרום אמריקה קשורה גם להיותן נשים. תשובת המאמר – גם. דגש על המילה גם.
    התפיסות המאצ'ואיסטיות השכיחות בדרום אמריקה ממשיכות להשפיע, והן כנראה נענשות ביתר חומרה על פשעיהן ומחדליהן מכפי שהיו נענשים גברים שהיו מבצעים את אותם פשעים.

    מה שמזכיר לי את התגובות בישראל להתפוצצות פרשת ענבל אור.
    ברור שמגיע לה להיענש, אך נראה שטייקונים, שגזלו מהציבור הרבה יותר ממנה, סבלו פחות ממנה מהחרמה גורפת של רכושם.
    יום אחרי יום מופיעות בגלובס תמונות ענק של ענבל אור בוכה, ומספרת על הסיוט שהיא נמצאת בו. קשה לי להשתחרר מהתחושה שיש כאן חגיגת שמחה לאיד – הקשורה גם להיותה אישה. שמחה לאיד שאינה בולטת כלל בדיווחים על גברים פושטי רגל ואפילו כאלו החשודים בנוכלות.

    אהבתי

  13. בל נשכח שגברת אור היקרה
    המריאה מעלה על כנפי התשקורת
    ולכן גם ההתרסקות היא על כנפי התשקורת. מי שהולך לישון עם כלבים…

    אין ספק ששפתי הבוטוקס המבחילות שלה, הבלונד והצהרות כמו "יום אחד כל ת"א תהיה שלי", תרמו הרבה בשני הכיוונים.

    אהבתי

  14. רעיון דומה אצל חז"ל : "אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה" מסכת שבת דף צב' עמוד א'
    הר"ן בדרשותיו – הדרוש השלישי (עמוד 17 כאן) שואל איך זה שהקב"ה מטיל את ההנהגה, את התפקיד להנחיל מערכת חוקים ומנהגים, על זקן בן 80, מגמגם, שעור פנין קרן (לדעת הר"ו קרן במובן של טוקסטורה כמו של חומר קרני) – מאד לא מרשים בהשוואה ל"חתיכים" הצעירים, רהוטי הדיבור, המנהיגים את עולמנו. משה רבנו בוודאי לא עובר מסך.
    הסיבה, לדעת הר"ן, היא שהקב"ה בוחר אדם כזה כדי איש לעולם לא יוכל לטעון, שהופעתו המרשימה של משה גרמה לו להגרר אחרי רעיון מוטעה.

    אהבתי

  15. ״אין הקב״ה משרה שכינתו אלא על גבור עשיר וחכם ועניו״ – נדרים לח

    כמדומני בעל קומה הכוונה למידותיו

    אהבתי

  16. ההופעה של אראל מרגלית הזכירה לי את הבדיחה על האיש שכל צהריים כשהלך לישון שחקו ילדים ברעש במגרש ליד החלון שלו ולא יכל לישון. ערב אחד עלה בדעתו פתרון. למחרת בשעת הצהריים כשבאו הילדים למגרש הוא פתח את החלון וצעק: מחלקים בשוק תפוזים בחינם. מיד כל הילדים התחילו לרוץ לשוק. האיש הלך למיטתו סוף סוף לישון בשקט. איך שהוא נשכב במיטה הוא אמר לעצמו – מה אני פראייר?! מחלקים בשוק תפוזים בחינם ואני פה שוכב?! ומיד רץ גם הוא עצמו לשוק
    השמאל אחרי כל הפסד בבחירות למזער את ההשפלה מספר בקול גדול שאנשים הצביעו ימין בגלל שהימין מדבר בתוקפנות …

    אהבתי

  17. מה דעתכם על החנינה לקצב? לא אם מגיע לו או לא כמו הנושא של חתימת הקיום של שר המשפטים. תמיד היתי סבור שהנשיא מחליט אבל מסתבר ששר המשפטים יכול לשלוח רגל ולהכשיל את הנשיא. האם אין זה נסיון להראות עליונות של הפרקליטות ומעורבות שלה בכל נושא ותחום אפילו על הנשיא?

    http://rotter.net/cgi-bin/go-news.pl?file=34447.html

    אהבתי

  18. תמריץ , אתה תגלה ענין אני מניח ( וכל המעונין ) בלינק הבא :

    ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , 13/5/2016 , המטבחון , יובל קרני , ניתוח מילולי והשוואה לבנט , של אראל מרגלית , תחת הכותר:

    " הח"כ המחקה " כאן :

    https://app.box.com/s/qjuxxn278xgxth91hun7lpeujuy1zprs

    להתראות

    אהבתי

  19. מהדקה ה 23 פנחס ענברי על מים ראיון ברדיו אוסטרלי. ראיון קצת קשה להבנה בשל האנגלית המזעזעזעזת של הישראלי אבל למי שמוצא שהנושא מעניין:

    http://tinyurl.com/gl3l2z4

    אהבתי

  20. השורות החשובות:

    בית המשפט הדגיש כי על אף הקביעה כי לשר המשפטים שיקול דעת בצרפו את חתימתו לחתימת הנשיא על כתבי חנינה אין לשר המשפטים זכות "וטו" בהחלטות חנינה. הוא אינו הופך לבעל סמכות שוות ערך לזו של נשיא המדינה, אלא מעמדו הוא כשל רשות המסייעת לנשיא המדינה, ואשר בכוחה, במקרים חריגים, למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל.

    לפיכך, על שר המשפטים להפעיל את סמכותו בכפוף לכך שהסמכות הראשית נמסרה לנשיא המדינה. האפשרות של שר המשפטים לסרב לצרף את חתימת הקיום צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן. השופט לוי, אשר שינה את דעתו הקודמת, הצטרף לעמדת הרוב וציין כי מנגנון הבקרה שמור אך למקרים בהם החלטת החנינה התקבלה מתוך שיקולים זרים, שלא בתום לב או בחריגה מסמכות.

    אהבתי

  21. ומה ימנע משר המשפטים להגיד שהוא אינו מרגיש שלם עם ההחלטה ואיננו יכול מתעצומת לבו וכמה מילים בארמית מדוברת לשים את שמו על החלטה שחוטאת וסותרת את המוסר כפי שהוגדר ועוד קצת זבל דיבורי בקיצור: שלא בא לו?
    הוא לא שווה ערך אבל בלי החתימה שלו אין ערך אז מה ההבדל וככה זה מתחיל.
    רשות מסייעת, בלבולי ביצים. אז למה הוא חותם? בתור המנקה של המשרד?
    כן צריך או לא צריך ושלא יסבנו אותי בספורים לתמימים, לא נולדתי אתמול, זה רצון להפקיע את זכותו של הנשיא.
    האם הנשיא יכול להגיד לא צריך עזרה אני מסתדר לבד?

    אהבתי

  22. ממש לא קשור לנושא.

    משום מה לא עלה עדיין בבלוג נושא משאל העם ההולך ומתקרב בבריטניה האם לעזוב את האיחוד האירופי או להישאר בו.

    מסקרנים אותי הימורכם מה יהיו תוצאות המשאל.

    כתבה מהטלגרף של בוריס גונסון, ראש עיריית לונדון הקודם, מדוע לדעתו צריך לעזוב את האיחוד. הוא כותב בצורה ציורית על החתולים השמנים של לונדון, היודעים לאיזה ביורוקרטים של האיחוד כדאי לגשת במהלך שהותם המשותפת בדאבוס. כמו תמיד – מלווה בנתונים כלכליים התומכים, לדעתו, בעמדתו.

    http://www.telegraph.co.uk/news/2016/05/15/of-course-our-city-fat-cats-love-the-eu–its-why-they-earn-so-mu/

    אהבתי

  23. אין מה להשוות את בן גוריון ושמיר לנתניהו ומרגלית.
    בן-גוריון נבחר לראש ממשלה ללא שרוב העם ראה אי פעם את פרצופו את דמותו. שמיר נבחר מאוחר יותר, אבל גם הוא לא נבחר בעידן תקשורתי כמו שלנו, עידן בו האימיג' חשוב ביותר.

    אהבתי

  24. יאיר, אני דווקא זוכר עימותים של שמיר עם פרס עם מאה אחוז רייטינג בערוץ הראשון ואחר כך חיכויים אין ספור בזהו זה ובסיבה למסיבה.

    אהבתי

  25. קמיליה , אין לי מושג מה יהיו תוצאות המשאל אך אני יכול לומר שבתור מחזיק דרכון בריטי מתחשק לי פעם ראשונה ללכת להצביע בקונסוליה בעד פרישה מהאיחוד.

    אהבתי

  26. אני לא זוכר כי כנראה בתור ילד עניינו אותי דברים אחרים [אתה פילוסוף מילדות 🙂 ]
    ועדיין נראה לי שתרבות עם תקשורת המונים שהדגל שלה היא ריאלטי והישרדות תיתן יותר דגש למראה ולהופעה מתרבות שהתקשורת שלה משדרת מקבילית המוחות (והשאלות שם היו בנושאים גבוהים ביותר).

    אהבתי

  27. בכדי לאזן את המאמר שהבאתי בעד יציאת בריטניה מהאיחוד:

    מאמר דעה בעברית מביזפורטל החוזה מבחר זעזועים, ואפילו אסונות, פיננסיים / כלכליים אם בריטניה תפרוש מהאיחוד.
    לעניות דעתי, המאוד לא מלומדת, חלק ממה שהוא מתאר כאסונות יביאו דווקא ברכה למשק הבריטי (פיחות בשטרלינג, עלייה באינפלציה, העלאת הריבית ) – אך מי אני שאתווכח אתו. וזאת בהנחה שמדינות יעמדו בתור בכדי לחתום על הסכמי סחר עם בריטניה במקום אלו שיתבטלו בעזיבת האיחוד.

    http://m.bizportal.co.il/marketopionion/news/article/428813

    אהבתי

  28. אני מאוד מחבב את בוריס ג'ונסון ואיבתו לקורדרוי שגיא הצביע עליה בזמנו. אבל אני לא בטוח שהוא צודק בכך שמבחינה כלכלית נטו כדאי לבריטים לעזוב את האיחוד. האירו הוא אסון כלכלי, האיחוד לאו דווקא. יש יתרון לאחידות בתקנים ובחוקים. גם ההגירה שמגיעה בשל האיחוד היא של הונגרים ופולנים ולא של מוסלמים, כך שגם בעיית ההגירה אינה נוראית כל כך ולמעשה ההגירה תורמת משמעותית לכלכלה ובכל אופן אני ארגיש שמחה גדולה אם אשמע שהבריטים בחרו לעזוב, כי יש לי סלידה עצומה בתחושת הבטן מעולם שמתנהל כמו השיר imagine של ג'ון לנון, או מכל אוטופיית שוויון וטשטוש זהות אחרת שמתכחשת לטבע האנושי.

    אהבתי

  29. לעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי השלכות רבות, הכלכלה היא רק אחת מהן.

    א. בריטניה היא כוח צבאי מאוד משמעותי בנאטו. החלשת ברית נאטו מדאיגה מאוד את האמריקאים ואת מדינות מזרח אירופה ומשמחת מאוד את הרוסים. אולי היא אפילו תכריח את מדינות היבשת להשקיע יותר בצבאן. אילוץ שכמו תמיד אינו נופל בזמן טוב.

    ב. אם בריטניה תפרוש מהאיחוד – עולים הסיכויים שבמשאל העם הבא בסקוטלנד – היא תכריז על עצמאותה, תתנתק מבריטניה ותצטרף לאיחוד האירופי.

    ג. קיים חשש / תקווה ששינויים אלו יעודדו גל של "חקיינים": מדינות חזקות ועשירות שיבקשו לעזוב את האיחוד האירופי ובכך יחלישו אותו משמעותית, וקבוצות לאומיות שידרשו להקים מדינה עצמאית שתצורף לאיחוד (כדוגמת הבסקים). עזיבת בריטניה נתפסת כפריצת הסכר, שאחריו צפויים גלים רבים של שינויים.

    ***
    להסתייגויות תמריץ:

    – בנושא ההגירה: בריטניה עצמאית תוכל להמשיך לקלוט כל מהגר שהיא תחפוץ בו מהונגריה או מפולין. היא גם תוכל להחליט באיזה תנאים. ההבדל המשמעותי: השליטה תהיה בידיה ולא בידי בריסל / מרקל והולנד.

    – אין כל מניעה שבריטניה תאמץ את תקני האיחוד האירופי גם אם אינה חלק ממנו. הצעה שאגב מסתובבת בישראל – בתקווה להחליש את כוחו המונופוליסטי של מכון התקנים הישראלי.

    אהבתי

  30. שכחתי להוסיף דבר חשוב: אני דווקא מאוד אוהבת קורדרוי. בעיני זה בד מדליק.

    אהבתי

  31. קמיליה, לא מסכים עם א' כי בריטניה תישאר בנאט"ו בלי קשר. מסכים עם השאר בסך הכול. זה נכון שאם יתגלגלו העניינים כך שסקוטלנד תפרוש, ייתכן שבריטניה תשקול לוותר על המערך הגרעיני שלה שממוקם בסקוטלנד. בכל אופן בעידן שבו על הבימה פייסן כאובמה ובדלן כטראמפ, יהיה זה משונה מצד הבריטים להתפרק מגרעין.

    אהבתי

  32. לגיא,

    האם החמאס, או ארגון מגונה אחר, אימץ לעצמו את בד הקורדרוי כבד הרשמי שלו?

    ——————————————————————————————————-

    לתמריץ,

    כל מיני גנרלים בכירים של ברית נאטו וארה'ב מזהירים שאם בריטניה תפרוש מהאיחוד – ברית נאטו מאוד תחלש, ויהיו לכך כמובן תוצאות קטסטרופליות.
    לא ברור לי האם הם בסה'כ חלק מהמקהלה המגויסת המנסה להשפיע על אזרחי בריטניה להישאר באיחוד באמצעות הפחדות מוגזמות (כדוגמת הקטסטרופה הכלכלית הוודאית מפניה מזהירים חלק מאנשי הכלכלה והבנקאות) – או שהם אכן מאמינים לכל אזהרותיהם.

    מצ'ב מאמר הפחדה של אורן נהרי, מאתר ליברל, הצופה מלחמת עולם שלישית אם טראמפ יבחר לנשיאות בארה'ב ואם בריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי. מוקד הקטסטרופה העולמית הצפויה, להערכתו, הוא התפשטות המגמה הבדלנית בעולם החייב שוטר חזק.
    מעניין, בעברית ולא ארוך.
    במהלך הקריאה רצוי להביא בחשבון שאורן נהרי הוא חובב מושבע של ספרי מדע בידיוני. מה שמעיד עליו שהוא: אינטליגנטי + רחב אופקים + חובב תיאוריות קטסטרופה בהיקף גלקטי (או, לכל הפחות, בהיקף גלובלי).

    http://theliberal.co.il/תרחישי-האימה-של-הבחירות-בארהב-ובבריטנ/

    אהבתי

  33. יציאה מהאיחוד האירופי של בריטניה לא תיצור שום בעיה ביטחונית עולמית. אלו דיבורי שווא נטולי כל בסיס. דונלד טראמפ הוא בוודאי לא נשיא רצוי וראוי, אבל יש יתרון לכך שהוא אניגמה בלתי צפויה. קשה מאוד יהיה להתגרות בו ולהניח שיעבור בשלום. הוא בלתי צפוי.

    אהבתי

  34. ראש בראשונה , הדיון שלכם מעניין.
    קמיליה ,בעניין הקורדרוי , בסדר , כנראה עברת את הביקורת
    שלי אבל במקומך הייתי יותר מודאג ממשטרת האופנה.
    אני לא אוהב את הבד כי אמא שלי היתה מ לבישה אותי
    בו בשנות השמונים ביחד עם תספורת ביטלס כשכל העניין
    היה לגמרי כבר לא באופנה. בנוסף לעניין שהייתי כבר אז ילד
    פילוסוף אפשר להבין את ה פרדיקמנט הלא פשוט של מצבי.
    המזל שלי היה שסבלתי גם מהמראה חיצוני מעולה.

    בבלכה.

    אהבתי

  35. תזכורת למען הקוראים בני הדורות הבאים לעניין נבזיות בד הקורדרוי.

    “The supporters of this so-called boycott are really just a bunch of corduroy-jacketed?lefty academics who have no real standing in the matter.”
    Boris Johnson

    אהבתי

  36. לגיא,

    תודה על הסרטון.

    בזכותו, הוספתי לבוריס גונסון לפחות עוד חמש נקודות חיוביות. והיו לו כבר לא מעט כאלו גם קודם.

    אבל, הוא לא הצליח לערער את אהדתי לקורדרוי.
    אמנם אינני שמאלנית, אך בכל שאר הנקודות אני מתאימה מצוין לאיפיון של אוהדי הקורדרוי: אקדמאים חסרי השפעה, שמחכים שנים ארוכות לשווא שמשטרת האופנה תעשה אצלם סוף סוף ביקור בית.

    אהבתי

  37. 🙂 , את משפיעה פה. אם אין לך השפעה ציבורית זה כנראה משום שאין דופי.

    "אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול מפני שלא היה בו שום דופי דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק [אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו] שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך"

    אהבתי

כתיבת תגובה