אג"ח צמיתות ינצחו את ריבית האפס?

כפי שכבר כתבתי לא פעם, הבעיה העיקרית של הכלכלה העולמית בשנים האחרונות היא ריבית האפס. למשל אפשר להסתכל על המצב במשק שלנו. המשק שרוי תחת לחצים אנטי אינפלציוניים כבדים. בנסיבות רגילות מדי חודש היה בנק ישראל מוריד את הריבית. אולם עתה כשהריבית נושקת לאפס ואילו הנגידה היא בינונית ושבלונית ונראה שאינה מסוגלת מטבעה לנקוט בצעדי מדיניות יוצאי דופן, בנק ישראל בוחר שלא לעשות דבר ומותיר את הצמיחה אנמית.

בפוסט מעניין שפרסם היום פרופסור לכלכלה אמריקני בשם בריאן קפלן, הוא הציע פיתרון פשוט ליציאה מהמבוי הסתום של האפס. במקום לבסס את הכלכלה על הלוואות קצרות טווח, ניתן לבססה על הלוואות לנצח, מה שקרוי אג"ח צמיתות. המדינה יכולה להנפיק בטריליונים רבים אגרות חוב שאין להן תאריך תפוגה ויהיו תקפות כל עוד לא נקנו בחזרה בידי המדינה. מה הריבית הצפויה על אג"ח כאלו? היא חייבת להיות גדולה מאפס מאחר שריבית אפס על אג"ח צמיתות משמעותה הפיכתה לפיסת נייר נטולת כל ערך. זהו אחרי הכול אג"ח שלעולם לא יחזירו את הקרן עליה, אלא רק את הריבית.

אחרי שהמדינה תנפיק את אג"ח הצמיתות לממן בהן את הוצאותיה, לבנק המרכזי תהיה שמורה הפריווילגיה לקנות אותן בכל מחיר שיראה לנכון. אם האינפלציה תהיה נמוכה מהרצוי, הבנק יציף את השוק בסכומי עתק שיקנה איתם את אגרות החוב וכך מחירן יוכל לנסוק מעלה מעלה. נסיקת המחיר משמעותה ירידת הריבית עליהן מבחינת קונים עתידיים. כמו בכל הורדת ריבית התוצאה הצפויה של ירידה זו תהיה ניפוח מחירי נכסים במידה שתעודד פעילות במשק ותיצור לחצים להעלאת מחירי מוצרי צריכה. אבל עם הבדל אחד – לעולם לא יהיה חשש שגבול ריבית האפס ייחצה, ניתן יהיה רק להתקרב אליו עוד ועוד ללא גבול כמו בעקומה שלקוחה מהחשבון האינפיטיסמלי.

דמיינו למשל שאג"ח צמיתות שהונפקה תמורת מאה שקל מחלקת שני שקלים בשנה. כלומר היא מהווה אגרת שתשואתה שני אחוזים בשנה. אם אפשר לקנות אותה בשוק במאתיים שקל, אז משמעות הדבר שמקבלים עליה אחוז שנתי. אם ניתן לקנותה באלפיים שקל, המשמעות היא שאפשר לקבל עליה פרומיל שנתי. אם המצב בשוק מאפשר לקנותה רק במאתיים מיליון שקל, אז ישנה במשק סביבת ריבית  שעומדת על מיליונית אחוז. אבל לגבול ריבית האפס לעולם לא יגיעו כשמדובר באג"ח צמיתות.

אף שחשש ריבית האפס כבר לא יהיה רלוונטי, בעיות אחרות הקשורות להורדת ריבית יעמדו בתוקפן – בעיקר החשש מבועה. כאשר בועה מתנפחת החשש הוא שעם שינוי הנסיבות והתפוצצותה, יחולו שינויים קטסטרופליים במאזנים הכספיים. אם מישהו החזיק אג"ח צמיתות בסביבת ריבית שואפת לאפס וידע שבכספת שלו ספונים מאות אלפי שקלים, הוא ירגיש מאוד לא נעים כאשר עליית ריבית פתאומית תביא כמעט למחיקת ערך האג"ח.

שינויים בשיעורי אג"ח קשורים כמובן בקשר הדוק לשינויים בערכי בתים למכירה. תשואת אג"ח צפויה להיות דומה לשיעור ריבית המשכנתא שניתן לקבל מהבנק. עם ירידת הריבית יזנק סכום המשכנתא שניתן לקבל תמורת אותו תשלום חודשי ואיתו יזנקו מחירי הבתים. בני אדם אמנם אינם יכולים להתחייב על משכנתת צמיתות כל עוד לא נמצא סוד האלמוות, אבל  בעקבות מחירי אג"ח הצמיתות גם הריביות על משכנתאות לטווח זמן מוגבל צפויות לצנוח מטה מטה וכך להביא לניפוח שלא ייאמן במחירי הדירות.

אג"ח צמיתות אם כך יכולות לפתור את הבעיה הטכנית של ריבית האפס, אך הן מנגד רק ממחישות בכך את עומק הבעיות האחרות הכרוכות בשימוש בריבית נמוכה מאוד כאמצעי להקיץ את המשק מתרדמתו האנמית.

מודעות פרסומת

25 תגובות to “אג"ח צמיתות ינצחו את ריבית האפס?”

  1. אל רום Says:

    תמריץ , להזכירך , אנטי אינפלציוני , הוא בעיקרון טוב , אלא שאתה מבלבל בין אינדיקטור למהות . האינפלציה היא לא המהות , אלא : אינדיקטור למצב המשק ( מתחמם , צומח , פעיל וכו…. ) . כך , שמה שהוא אנטי אינפלציה , תמיד טוב ,אלא , שאינפלציה נמוכה, מהווה בסך הכל אינדיקטור לפעילות העיסקית או הצריכה במשק , כאשר ההנחה הינה שמשק צומח , מייצר אינפלציה , ומשק לא צומח , משמעו דפלציה או מעין . בפועל , המודל האידיאלי , הינו אינפלציה נמוכה , וצמיחה . אין לבלבל בין השניים , ולא תמיד יש סתירה בין השנים . ואפרופו ריבית אפס :

    אזי , אתה שוכח , שריבית , זה רק כלי או אמצעי , מתוך ארסנל של אמצעים מוניטריים שבידי הבנק המרכזי . אתה שוכח שמריו דרגי , עודד עסקים באירופה ( עסקים בקשיים ) על ידי הזרמות או עידוד בנקים מסחריים להלוות להם כספים או על ידי רכישה של אג"ח קונצרניות ( כאלו שבקשיים ) .

    בכל מקרה ,לא התמודדת עם הדינמיקה ההכרחית ממש :

    אם הריבית יורדת , שוקי המניות עולים , לשם מוזרם הכסף . ואיך תפתה משקיעים ( ולמה בכלל לפתות ) להשקיע באג"ח צמיתות כדבריך , במקום בשוק המניות , אם כך , אפשר להניע גם שוקי מניות על ידי תמריצים שונים , זה יותר יעיל למשק .

    מריו דרגי , קונה אג"ח קונצרניות :

    http://www.bloomberg.com/news/articles/2016-04-21/ecb-to-start-buying-corporate-bonds-in-june-as-part-of-stimulus

    להתראות

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    ההנחה היא שבנקים מרכזיים מרגישים יותר נוח להתעסק עם אג"חים ממשלתיים מאשר עם קניית נכסים פרטיים. עם זאת גם בנק ישראל וגם הבנק של יפן קונים מניות והדבר גם הוא אינו בלתי אפשרי.

    לגבי מה שמשקיעים יעשו או לא, זה לא כל כך משנה. אם בנק מרכזי קונה אג"ח צמיתות במחיר מופקע, אלו יהיו המחירים שלו בשוק. גם אם סוחרים אחרים אינם מעוניינים לקנותו במחיר כזה עבור עצמם, הם יקנו אותו כדי לסחור בו עם הבנק המרכזי.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ , אני בעד שוקי מניות פורחים , זה ברור , אבל , אני חושב , שקניה מוצלחת , של אג"ח קונצרניות , של כאלו שהם בקשיים , אבל , יש להם פוטנציאל צמיחה , תועיל יותר .

    עדיין תמריץ , לא שיכנעת אותי , מבחינת שיקול הוני , למה סוחרים יקנו את האג"ח צמיתות שאתה מציע . לא פירטת ממש . זה לא ממש מובן . אתה יכול להסביר ולפרט שיקולים ברורים , למה סוחר יעדיף דבר כזה ( או סתם משקיע ) על פני : מניות , אג"ח קונצרניות , מט"ח , אינדקסים שונים . בוא תפרט לנו בצורה ברורה . לכל אפיק יש יתרון יחסי , בזמן נתון , לאור זאת , תסביר לנו , למה יקנה סוחר או משקיע , אג"ח צמיתות . איזה יתרון בדיוק ? לחכות עד שבנק מרכזי יקנה ממנו האג"ח ? לא מובן ממש !!

    להתראות

    אהבתי

  4. אל רום Says:

    ואגב תמריץ , אני לא ממש מכיר הדוקטרינה , אבל מהגדרות שאילתרתי פה ושם , מדובר במשהו קצת שונה , להלן :

    A perpetual bond is a bond with no maturity date. Perpetual bonds are not redeemable but pay a steady stream of interest forever. Some of the only notable perpetual bonds in existence are those that were issued by the British Treasury to pay off smaller issues used to finance the Napoleonic Wars (1814). Some in the U.S. believe it would be more efficient for the government to issue perpetual bonds, which may help it avoid the refinancing costs associated with bond issues that have maturity dates.

    A perpetual bond is also known as a 'consol'.

    אז אם לשפוט לפי ההגדרה , אין זמן הבשלה או פידיון , אלא , פשוט תשלום תמידי , מכאן ואילך של ריבית , כך שלא הבנתי , איך זה מסתדר עם מה שהוצג בפוסט . לאור זאת , בטח ובטח , שלא מובן , למה סוחר או משקיע , יקנה כדבר הזה .

    להתראות

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אלרום, נכון. ההגדרה שציטטת זו ההגדרה של אג"ח צמיתות. במה שונה ממה שכתבתי?

    נניח שאף סוחר לא ירצה לקנות אג"ח צמיתות, אז המחיר יירד עד שמישהו כן יהיה מעוניין.. ככה עובד שוק משוכלל.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    נראה לי שהבנתי הנקודה הלא ברורה. אבהיר אותה: אני מתכוון כמובן לכך שהאג"ח יחלקו ריבית מדי שנה ולא סתם יהיו חסרות ערך.

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    תמריץ , אי ההבנה ברורה עכשיו , אתה פשוט לא עשית אבחנה ברורה בין שוק ראשוני למשני , וזה קצת בילבל אותי , כי כתבת :

    " המדינה יכולה להנפיק בטריליונים רבים אגרות חוב שאין להן תאריך תפוגה ויהיו תקפות כל עוד לא נקנו בחזרה בידי המדינה….. "

    זה יצר אצלי בטעות רושם , של תפוגה כלשהיא כנראה … שהרי , אג"ח דנן , על פי ההגדרה , לא נקנות חזרה על ידי המנפיק , אלא רק מחלקות ריבית לעד . טוב , עדיין , הרבה עינינים לא ברורים , אולי אחר כך באמת … להתראות

    אהבתי

  8. Orihippo Says:

    הממשלה מגלגלת את אגרות החוב, ולכן אני לא רואה מדוע האג"ח האלו שונים מכל אג"ח אחר.
    כשיש תאריך פקיעה לכאורה ניתן לחשב בהוצאות הממשלה את החוב שלה. כשאין תאריך פקיעה החוב יגדל בלי סוף מכיון שיהיו אג"ח מתקופת האבן שעדיין ישלמו עבורם ריבית.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    אורי, אני חושב שבכל מקרה תמיד חוב של מדינה גדל עם השנים בערכים מוחלטים (אם כי לא בהכרח ביחס לתמ״ג). מלבד זאת גם באג״ח צמיתות קיימת אפשרות למנפיק לקנות חזרה את החוב ולבטלו.
    ריבית האפס זו בעיה טכנית משמעותית ופתרונה הוא דבר גדול. אגב זה נכון שהפיתרון אינו מלא כאן כי יתכן שאם אג״ח צמיתות נותן אחוז, אז התמחור הסביר של אג״ח לחמש שנים צריך להיות בריבית שלילית, וזה עדיין לא יתאפשר.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    בנוסף צריך לשים לכך שעם השנים האינפלציה תלך ותשחוק את משמעותו של האג״ח.

    אהבתי

  11. שימי חש Says:

    עוד תעלול פיננסי מבית הלהטוטים הפיננסיים המנותקים מהמציאות ומהכלכלה הריאלית.
    אוויר חם ועוד אוויר חם. סופו להתקרר.

    בבלכה

    אהבתי

  12. Orihippo Says:

    בעתיד הקרוב הממשלות תממן את האזרחים על בסיס מענק חודשי. זה והתמוטטות מוסד הנשואין כפי שהכרנו אותו בעקבות נשואי הומואים יביא למצב של נשואין מוגבלים ל 7 שנים.
    אני מכיר גבר בגיל העמידה שנראה כמו חלום רע, הוא פגש אינדונזית צעירה ממנו ב 15 שנה ורשם אותה בתור עוזרת בית, היא גרה אתו, מנהלת משק בית והחוזה שלה פוקע כעבור שנתיים. הם שניהם הולכים עם טבעות, הוא משלם לה את השכר החודשי הקבוע בחוק וזה בדיוק כמו אג"ח לשנתיים נושא ריבית קבועה. ביום הפקיעה הוא יכול לקנות לה כרטיס חזרה או לחדש את האג"ח. הוא טוען שזה כלכלי יותר יעיל יותר ורק עורכי הדין מפסידים מזה.

    אהבתי

  13. קמיליה Says:

    כהדיוטית גמורה בכלכלה – איני מתיימרת אפילו להבין את הרעיון.
    אך דווקא בשל כך קל לי לנחש איך הדבר ייתפס ע'י שאר ההדיוטים (כלומר רוב העם) : אכן, כדברי שימי חש, כ"עוד תעלול פיננסי" חסר תועלת.

    שיקום התשתיות בארה'ב (כהצעת טראמפ), החשוב הן כשלעצמו והן בכדי לעורר את הצמיחה הכלכלית, יכול לשבות את הלב והדמיון של האנשים.
    בתרגום לישראל: הכרזה על פרויקט/ים לאומי/ים, כמו הגדלת בתי החולים והמרכזים הרפואיים בפריפרייה, או הרחבת ושיפוץ של כל המעונות לגיל הרך, הגנים ובתי הספר והתאמתם לעולם המודרני ולתקני בניה נגד רעידות אדמה וכדומה. פרויקטים שגם הדיוטות יוכלו להבינם ואפילו להתלהב מהם.

    האם מישהו מוכן להסביר לי למה לא? / מה היתרון של אג'ח לצמיתות על רעיונות שכאלו?

    אהבתי

  14. קמיליה Says:

    לאורי היפו,
    יש לי הצעת ייעול לאותו גבר שרכש לעצמו שפחה אידונזית צעירה: אם לאישה אין למה / למי לחזור באינדונזיה – הוא יוכל להתנות את הישארותה עמו בכך ש"תסכים" למכור כלייה, רשתית ואונת כבד, ותשכיר את רחמה לאנשים המוכנים לשלם היטב לאם פונדקאית.
    מובן מאליו שהוא ישאיר את הכסף אצלו לכיסוי הוצאותיו, והעובדה שלא יכל ליהנות משירותיה במהלך ימי האשפוז המתבקשים. .

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    קמיליה, העדיפות היא בהנחה שהמגזר הפרטי מוציא כסף ביתר יעילות מאשר המגזר הציבורי ולכן עדיף לתת לאלפי אנשים להחליט על מה לעשות בכסף באופן פרטי מאשר לגורם אחד באופן ציבורי וריכוזי.
    ריביות נמוכות אמורות להביא לניפוח ערך נכסים פרטיים ולהקטנת עלות אשראי וכך לתת לאנשים פרטיים כסף שיוכלו להחליט בעצמם מה לעשות איתו.

    אהבתי

  16. אל רום Says:

    קמיליה , אג"ח בעיקרון , כלל לא נתפסות כתעלול פיננסי וכדומה , אלא נהפוך הוא : השקעה סולידית והגיונית ביותר . למעשה , מבחינת סטנדרט משפטי וכללי , בעיקרון , אג"ח ממשלתיות , לעשר שנים , נחשבות השקעה סבירה , נורמטיבית , ראויה , לשמירה על ערך הכסף , או לעשיית פירות , כפי ההגדרה המשפטית . הנה למשל ב :

    " תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), תש"ס–2000 "

    תקנות אלו , קובעות לאפוטרופוס , שמנהל כספו של אדם לא כשיר ( נניח חסוי , פסול דין וכו…. ) איפה הוא יכול להשקיע , בנאמנות , באופן סביר , וכך התקנות מפרטות למשל :

    2. אפוטרופוס ישקיע את כספי החסוי, שאינם דרושים לצרכיו  השוטפים, באחת מדרכים אלה:

    (1) בנכסים בנקאיים כמפורט להלן:

    (א) כספים אשר צפוי כי יידרשו לצורכי החסוי בתוך שנתיים ממועד ההשקעה — בפיקדונות בנקאיים שקליים, נושאי ריבית או הפרשי הצמדה וריבית;

    (ב) כספים שלא צפוי כי יידרשו לצורכי החסוי בתוך שנתיים ממועד ההשקעה — בתכניות חיסכון בנקאיות צמודות מדד, לפרקי זמן מוגדרים מראש, בהתחשב באמור בתקנה 3;

    (2) בניירות ערך שהוציאה המדינה או שהיא ערבה לפירעונם;

    אם כך , ברור כשמש , שאג"ח , זוהי נחשבת השקעה ראויה וסבירה ביותר ולא ספקולטיבית כלל וכלל ( חוץ מאשר קונצרניות כמובן , אבל , זה נחשב הרבה פחות ריסקי וספקולטיבי ממניות ) .

    אלא שתמריץ , אתה לא מסביר משהו אחר :

    למה במצב הקיים , ישקיע מישהו בזה ? איזה חלופה , איזה יתרון יחסי יש בדבר כזה , כלל וכלל לא מובן . ברור שהריבית לא תהא גבוהה כלל וכלל , והרי זה אמור בעיקרון , רק לשאת ריבית . במצב הקיים , למן 2010 המניות יותר אטרקטיביות , ריביות נמוכות , נכון שיש מדינות ג'נקיות , שיציעו ריבית גבוהה בגלל מצבן הכלכלי , אבל , גם הריסק בהתאמה .

    להתראות

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    אל רום, סביר להניח שאג"ח צמיתות יניבו ריבית גבוהה משמעותית מזו של אג"ח לשלושים שנה, וזה יהיה הפיתוי להשקיע בהן. במקרה הכי גרוע שבו לא יהיה אף קונה, הבנק המרכזי יוכל לקנות אותן ישירות מהמדינה וכך בעצם לממן ישירות הוצאות גרעוניות. באירופה הדבר נאסר במפורש אך לדעתי לא בישראל ובאמריקה.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    באותו הקשר – דונלד טראמפ ונשים https://twitter.com/mikiebarb/status/731428833912602624?s=03

    אהבתי

  19. אל רום Says:

    תמריץ , כידוע לך , ריבית על אג"ח, נקבעת במכרז . משמע , ביקוש והיצע פשוט . אז לא מובן , למה יניב ריבית גבוהה יותר ? אתה טוען זאת בעלמא !! בכלל , יש בבנק ישראל , יחד עם הקרן של הגז , סכומי עתק ( בסביבות 90 מיליארד דולר רזרוואר רק לבנק המרכזי פה ) אז מה , זה כל מה שאפשר לעשות ? רבאק , אפשר לחשוב על עוד 20 מליון דרכים יצירתיות לצמוח , לממן וכדומה ….. בכנות , לא משכנע עדיין , כלל וכלל לא !!

    להתראות

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    אל רום, אני לא מבין. אתה הרי טוען שלא יהיו קונים. לא יהיו קונים אז הריביות יאמירו, עד שכן יהיו קונים.

    אהבתי

  21. אל רום Says:

    תמריץ , לא טענתי שלא יהיו קונים , אלא הסך הכל שבדבר , לעומת המצב הקיים והאפשרויות . ואם ריביות יאמירו , אז איך ינפיקו ? המדינה תתאבד על הריבית ? אז הקושיה חוזרת לסוגיה !!! הרי יש גבול מסויים לביקוש והיצע גם במכרז . בסך הכל הכללי , חיוור , קלוש , לא יהווה לדעתי איזה גיים צ'נז'ר , בטח ובטח במצב הקיים .אז טוב לשמוע רעיונות כמובן , וללמוד מהם משהו , אבל , לא התלהבתי בכלל . כל זה לעומת למשל , קרן ריבונית ואפשרויות השקעה בכל העולם ,וקיום של תכליות ציבוריות דרכה למשל . קרן הגז בכלל , וגם אותה דיכאו לגמרי , עם ריבית קופונים , מפחד מהפרה ההולנדית וכאלו . אבל שלא תבין , אני מברך על כל רעיון יצירתי או חדשני , או ניסיון דנן אפילו כמובן . להתראות

    אהבתי

  22. Orihippo Says:

    קמיליה. היתרון באג"ח ארוכות טווח היא חסכון בעלויות המימון. זהו גם פתרון נוח למשקיע לטווח ארוך. אולי אפשר גם לעודד אינפלציה כשקונים מהציבור את האג"ח האלו למרות שיותר פשוט לקנות דולרים.
    לגבי שיקום תשתיות בארץ כבר דננו בנושא. רכבת מהירה מאד מהדרום למרכז תוריד מחירי דיור והסינים הציעו לממן אותה מכיסם.
    לגבי תשתיות בארה"ב, האם יש טעם לבנות בלי יתרון כלכלי? האם לא צריך לעודד את השוק הפרטי לבנות?

    לגבי הבחור והאינדונזית. מה דוחה או פגום במערכת היחסים בינהם לדעתך?

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    http://israelbikebus.blogspot.co.il/2016/05/blog-post_13.html?m=1
    רעיון לפרויקט תשתית עצום באיילון לשם הרחבת קיבולת הרכבת. רק שבעבר כתבתי הרבה על הרכב ללא נהג, וייתכן שבהתפשטותו בשנים הקרובות הוא יוריד את הצורך ברכבת.

    אהבתי

  24. ד Says:

    קמיליה, הגדלת השקעה בתשתיות בארה"ב איננה רעיון של טראמפ והרפובליקאים, זהו רעיון של הדמוקרטים שהרפובליקאים בקונגרס ובסנאט לא מאשרים מה שנים כי זה מגדיל את תקציב המדינה ובכך מגדיל את כוחו של הממשל ולזה הם מתנגדים עקרונית.
    הרפובליקאים רוצים הקטנה של התקציב ולא הגדלתו.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    ד, אתה צודק כמובן לגבי התשתיות והרפובליקנים, אבל בגלל שהרפובליקנים הם המכשילים, אז רק טראמפ יכול להיות זה שבאמת יצליח להזיז דברים, כמו שרק הליכוד מסר את כל סיני.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: