המורה המאושר

"הייתי עשירה והייתי עניה, ועדיף להיות עשירה", סיכמה פעם השחקנית ההונגריה ז'ה ז'ה גאבור את חייה. הכנות הטריוויאלית אך הבוטה הגלומה בהצהרה הזו הלמה בי כשהתבוננתי בטבלת שביעות הרצון מהעבודה שפרסמה הלמ"ס בשנתון 2015. השנתון יצא זה עתה לכבוד יום העצמאות. מי שעובד במקצוע שבו מרוויחים טוב, מרוצה יותר. זו המסקנה שהטבלה מבהירה במבט מרפרף לכל מי ששוגה באשליות על אושר שמתוך דחק.

אבל גם מתוך ההכללה הברורה מאליה, ניתן למצוא יוצאי דופן. מורים אינם ידועים במשכורת חלומות, אבל הם מרוצים, ואם הם מורים במוסדות להשכלה גבוהה, אז אושרם פשוט נוגע בשמים. לא סתם שומעים מדי פעם על מי שנוטש פרנסה מכניסה בהיי-טק לטובת לוח וגיר. לחסידי המזרח בינינו הייתי מציע פרספקטיבה חדשה על מורי זן – אולי הם כל כך שלמים עם החיים לא בשל הזן אלא בשל ההוראה.

מה יש בתלמידים שעושה את מוריהם מאושרים, ובפרט כשאלו תלמידי ישראל שאינם ידועים כלוגמים בצמא דברי מלמדיהם ללא הצקות והפרעות? אולי זאת משום שמקצוע ההוראה מיוחד בכך שמבוסס על רקימת קשרים מיטיבים ויציבים יחסית עם בני אדם אחרים, ובסופו של דבר הקשר החם והתורם עם הזולת הוא הדבר שנותן ערך ומשמעות לחיינו. יצוין אומנם שלרוע המזל היגיון דומה אינו הופך מטפלים סיעודיים למרוצים, על אף הקשר הבין אישי שבבסיס עבודתם.

מודעות פרסומת

36 תגובות to “המורה המאושר”

  1. avshalombz Says:

    ייתכן שזה הקשר האישי, שאמנם הוא לא תמיד נעים, אבל גם לא מתמקד דווקא במקרי מצוקה כמו פקידי סעד (במיוחד כשמדובר על מרצים באוניברסיטה). אני מציע עוד פרמטר, מרצים באוניברסיטה (כאלה עם תקן) נהנים משכר גבוה יחסית, תנאי העסקה טובים וקביעות – אלה נכסים עצומים בשוק העבודה של היום. מורים במשרד החינוך נהנים בעיקר מהקביעות. יכול להיות שזה משפיע על שביעות הרצון שלהם ביחס לבעלי מקצועות אחרים עם רמת הכנסה דומה. הייתי שמח לראות את הפילוח של התשובות שלהם בין מרצים למרצים-מן החוץ, ובין מורים שמועסקים במשרד החינוך למורים שמועסקים כעובדי קבלן, אני מניח שיימצא שם פער גדול בשביעות הרצון, מה שייחזק את ההנחה שלי.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אבשלום, בהחלט ייתכן שהקביעות משחקת פה תפקיד. נושא שהיה מעניין לקבל עליו מידע נוסף.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ , אכן , מוטב להיות עשיר ובריא , מאשר : עני וחולני , אומרים :

    I would rather prefer to be wealthy and healthy , over being needy and greedy

    לגבי מורים בישראל , זה די פשוט :

    קודם כל , הלמדנות והלמידה וההשכלה , מושרשים בגניוס היהודי , רפול גרס בזמנו :

    " גננת שווה יותר מאלוף פיקוד"

    מעבר לכך :

    אסור לשכוח , תלמידים , ילדים , ניתנים להשפעה ועיצוב די בקלות . אם כך , המורה בעל תחושה של אחריות במקרה הטוב , התלמידים למרותו , הינם : בבחינת חומר ביד היוצר , במקרה הרע : הוא יכול לפרוק אגרסיות אישיות על הסיטואציה הדידאקטית , שבה הוא חושב , שתלמידים חושבים ( בין אם כך , בין אם לאיו ) שהוא איזה : כלי רציני . בקיצור :

    להיות חכם על קטנים , לבנות הזהות המגלומנית משהו , על יצורים לא בשלים ממש , לא ביקורתיים ממש . יש גם מורים כאלו . מעניק תחושת חשיבות .

    אגב , הניסיון האנושי מוכיח , שמה שנרכש כדוגמא ממבוגרים והורים בגיל צעיר , יש לו השפעה עצומה במהלך חיים של אדם . מורים נושאים זיכרון זה , ומשליכים כך על תלמידים .

    להתראות

    אהבתי

  4. גיא Says:

    אההה , אבל מולה זן אמיתי יודע שאין מה ללמד זן .התלמיד כבל יודע הכל בעצמו. גם ידוע שהתלמיד מוכן המולה כבל יופיע.

    אהבתי

  5. אל רום Says:

    רק הבהרה , כנראה שהציטוט היותר מדויק של רפול , הינו :

    " גננת טובה , חשובה יותר מאלוף"

    להתראות

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    מה קרה לר' ולל' שלך, גיא?

    הציטוט של רפול נראה לי שייך למיתוס של השנים הראשונות בחיים, כאילו הילד מתעצב בהן בצורה קריטית וההשפעה החינוכית אז מקסימלית. תמיד הייתי סקפטי וחשבתי שהראיות בפועל בנושא קלושות למעט בכל מה שקשור ללימודי שפה וגם בזה לאו דווקא הגננת היא זו שקריטית. אישית, לא חושב שחיי וחיי השאר היו שונים במשהו עם גננת אחרת. אבל אם אני טועה, אני רוצה להודות מקרב לב לגננות שהעמידו את מגיבי הבלוג הנאמנים.

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    תמריץ , אמחיש לך זאת כך :

    קח תינוק , נניח בחצי שנה שנה הראשונה לחיו . ונניח חלילה וחס , היו מתעללים בו קשות , מכים אותו , חוסכים ממנו אוכל , שתיה , חלב , שינה , לא מחליפים לו בזמן וכדומה ….סרטי אימה !! ( וכבר היו דברים מעולם , בלתי נתפסים ) .

    האם לפי דעתך , הוא יגדל להיות תינוק נורמלי , באם תפסיק זאת באופן פתאומי , אחרי נניח חצי שנה של התעללות קשה , ומן החצי שנה ואילך , ינהגו בו נורמלי ?

    ברור שתטען, מבלי להבין ממש לגמרי , שהרבה מאוד סיכויים שהוא יהיה דפוק בראש .

    למה הבאתי התינוק בגיל דנן ? פשוט , הרציונל שלו אפסי כמעט , הקליטה הינה חושית ורגשית . תינוקות , בגילאים מאוד מוקדמים , של ממש אחרי לידה ( נניח עד חצי שנה ) אין להם אני !! האני , יסודו ביחס או בזיהוי ובהפרדה שבין המרחב הפיסי הסובב אותו , לבין הפיסיות של התינוק עצמו . שים לב , תינוקות בגיל כזה , התנועות שלהם לא ממש ברורות , אין להם מוטוריקה קוהרנטית . לכן , מה שיקרה להם , וטראומטי במיוחד , יקלט אצלם כקשור אליהם , ולא לעולם החיצוני הסובב , זאת הואיל , ואין להם הפרדה בין הסובב לבין עצמם ( " כוליות " , על דרך : כל ….) .

    אז מה הקשר ? אם כך , אם תסכים שסיכוי טוב שהוא ייצא דפוק בראש לשארית חיו , הכל למרות העובדה , שהוא נעדר יכולת של רציונליזציה , תבין ותאשר בכך ש :

    המערכת הרגשית ( המערכת הלימבית ) היא המעצבת אותו , יותר מאשר האיברים או המערכות היותר רציונליות . הן אלו שהטביעו בו חותמם לשארית חיו . שהרי , ההתעללות נגמרה , חדלה, והוא קיבל יחס נורמלי , והפך להיות בוגר רציונלי !!!

    למה דומה הדבר ? נניח אדם עבר אירוע טראומתי קשה . סוף האירוע , יהיה תחילת הטראומה , שתלווה אותו כל חיו, ללא שום שליטה ( הזיות ריח , הזיות טעם , הזיות ראיה , סיוטים פולשניים וכו…. ) . העובדה שהאירוע נגמר , לא תשנה את היותו דפוק בראש מכאן ואלך …

    ככה אנו בנוים אבולוציונית , המערכת הלימבית , זו הרגשית , שולטת בנו ללא עוררין . מכאן , שדוגמא של בוגרים , בעוד אנו נתונים להשפעה בקלות , ובמצב של תלות , חוסר ניסיון , הינם מכריעים ביותר .

    להתראות

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    אני לא יודע מה המשמעות של חסך רגשי בשנת החיים הראשונה. לא היו מספיק מחקרים בנושא והרי לא אתי ליצור סיאוציה כזו מלכתחילה.
    באופן כללי: https://movingonfrombowlby.wordpress.com/2013/01/05/the-myth-of-the-first-three-years/

    אהבתי

  9. גיא Says:

    אההה, זה חוש הומול לא מוצרח.
    http://dialectblog.com/2011/12/30/the-east-asian-l-r-mixup/
    איפה מבקל טוקבקטים ?

    אהבתי

  10. עומר Says:

    "מורים" ו-"מרצים במוסדות להשכלה גבוהה" הם עיסוקים שונים לחלוטין. אין בינהם *שום* דמיון. כלום. נאדה.

    1. מרצים באוניברסטאות הם לא רק "מורים", אלא גם (ואולי בעיקר) "חוקרים".

    2. גם כשהם מלמדים, הם עוסקים ב-"הדרכה" ולא ב-"חינוך". מדובר בעיסוקים שבינהם קשר רופף, אם בכלל.

    3. ובכל מקרה – השכר שלהם, בניגוד למורים בבתי-ספר, גבוה (ולעיתים גבוה מאד, בתחומים בהם הם יכולים לעסוק במקביל בשירותי ייעוץ לגופים מסחריים וממשלתיים).

    http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8-2013-%D7%A1%D7%92%D7%9C-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8.pdf

    אהבתי

  11. אל רום Says:

    תמריץ , זוהי רק המחשה ( שנת החיים הראשונה ) הענין הוא שוב :

    המערכת הלימבית ( הרגשית ) הינה המכריעה בנפש האדם , אין עוררין על כך . המחשתי לך זאת עם טראומה , שום רציונליזציה בעיקרון , לא תועיל לאדם שעבר אירוע , והטראומה מתחילה . וככל , שהגיל יותר צעיר , הרי , המערכת הרגשית , נתונה או מושפעת יותר מן הסובב או מן הדוגמה של הבוגרים מסביב . זוהי עובדת חיים שאין להרהר אחריה !!

    אתה למשל אגב , יכול לקרוא את " אישיות וסטיה " של פרופ' גיורא שוהם , שם מתואר כיצד למשל , תינוקות שחוטפים טראומה בשלבים המוקדמים של כוליות , יכולים להפוך להיות אוטיסטים כדרך משל . מדוע ? מכיוון שהם לא מופרדים מן הסביבה ( כוליות ) הואיל וכך , הסובב רע , אז : אני רע !! וכך תינוק יכול להידפק בראש , לשארית חיו .

    בסך הכל תמריץ , נראה לי שאתה מקבל מצב שגרתי כמובן מאליו , זוהי טעות נפוצה , המבחן לצורך הגדרה , הוא גם מבחן האקסטרים .

    כולם הולכים לגן , לבית ספר , ולא מובנת ההשפעה לגמרי , כי זוהי שגרה , אבל חסך , או מצויינות , באקסטרים , ממחישים ומדגימים היטב ההשפעה .

    להתראות

    אהבתי

  12. אל רום Says:

    אגב תמריץ , פרופ' שוהם , לא עומד על מנגנונים אנטומיים במקרה של אוטיזם הנובע מטראומה בהיריון או בינקות וכו… כאן תוכל למצוא למשל , תיאוריה בדבר הקשר האנטומי לטראומה או חבלה בראש בינקות או בהיריון ( קשר בין טראומה דנן , ואוטיזם ) :

    https://www.autismspeaks.org/science/science-news/studies-implicate-early-injury-cerebellum-major-cause-autism

    ושוב , מה שחשוב באמת , זה להבין מנגנונים או תופעות יסוד , בנפרד מתיאוריות .והתופעות יסוד , מובהרות היטב בתגובות שלי לעי"ל .

    להתראות

    אהבתי

  13. אל רום Says:

    תמריץ , רק ביתר העמקה לגבי אנטומיה , חבלה במוח ואוטיזם :

    Nayate and colleagues (2005)

    על המחקר שלהם ( בין היתר )תוכל לקרוא כאן אם אתה מתענין :

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2732264/

    להתראות

    אהבתי

  14. קמיליה Says:

    א. יש בטבלה הזו גם לא מעט תעלומות נוספות.
    לדוגמא:
    1. למה רואי חשבון, כלכלנים, יועצים פיננסים ויועצי השקעות כל כך לא מרוצים (רק 32.9%), ואפילו מנהלי חשבונות מרוצים יותר מהם (42.2%) ?
    2. איך יתכן שמזכירות מנהליות ועובדי מזכירות מרוצים אפילו יותר מהמנכ'לים שלהם/ן (55.4% ; ,51.4%)?

    ב. בנוגע לקשר בין שכר לשביעות רצון – נראה לי שהוא תקף רק בשלבים המאוד נמוכים של הסולם ו/או במקצועות בהם אין כל ציפייה לקידום מקצועי / לעליית השכר עם העלייה במיומנות או בוותק: עובדי נקיון, מאבטחים, נהגים, קופאים, מוקדנים וכדומה.
    פרט למקצועות שבתחתית הסולם – איני רואה מרפרוף בטבלה קשר ברור בין שביעות הרצון לשכר ו/או לצפיות התקדמות. (אבל ברור שחסרים נתונים)

    ג. נדמה לי שקיים כאן משתנה מתערב של מין.
    במקצועות בהם אחוז גבוה מאוד של נשים יש יותר מרוצים מאוד מהעבודה מאשר במקצועות בהם אחוז גבוה מאוד של גברים.
    אם השערתי נכונה – יתכן וזהו חלק מההסבר לשביעות הרצון הגבוהה יחסית בהוראה, בעבודה סוציאלית, במזכירות ובקרב מעצבי שער ועובדים בתעשיות יופי. במקצועות "הצווארון הוורוד".

    למרות שלמעשה זהו רק פתח להמוני השערות נוספות על הסיבות לפער בין המינים בשביעות הרצון מהעבודה
    (האם, לדוגמא, צפיות הנשים ממקצוען נמוכות יותר משל גברים ולכן הן גם פחות מאוכזבות? האם למספר שעות עבודה ביום ולמספר ימי חופשה וחגים השפעה דרמטית על שביעות הרצון מהמקצוע? האם הנשים בוחרות מקצוע בעיקר לפי קריטריון מידת סיפוקן העתידי ממנו ואילו גברים בעיקר לפי קריטריונים אחרים כמו הכנסה או סטטוס מקצועי? …)

    אהבתי

  15. אל רום Says:

    תמריץ , אגב , רק להמחשה זניחה ביותר , מבחינת החוק והמשפט , לגבי השפעה מוגברת על קטינים , הנה , סעיף 368 (ב) לחוק העונשין , מצטט :

    "המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו – מאסר ששה חדשים. "

    עד כאן הציטוט :

    עיניך הרואות תמריץ , אין לשדל קטין להמיר דתו , הוא נתון להשפעה מוגברת , ואין הוראה דומה נניח לגבי אדם בוגר וכשיר . זוהי תפיסה שאין להרהר אחריה :

    קטינים מושפעים בקלות יתר מבוגרים . אם תרצה לשטוף מוח של אדם , ברור שעל קטין ככלל יעבוד הרבה יותר חזק , אין אפשרות כהוא זה להפריך הדבר או לאתגר אותו .

    להתראות

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    קמיליה, אני חושב שהתיאוריה על השפעת הנשים נשמעת הגיונית מאוד. חבל שהלמ"ס לא מפרסמת כל הפילוח.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    עומר, הטבלה מאוד מעניינת. שכר המרצים אינו בשמים יחסית להשקעה. פחות משיכולים לקבל צעירי הייטק. אבל ייתכן שיש הרבה חלטורות מכניסות לאקדמאים בכירים.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    אל רום, השפעת סביבת הרחם בוודאי קריטית. מכאן ועד להניח השפעה מיוחדת של גננת, המרחק רב.

    אהבתי

  19. שימ חש Says:

    קמיליה,
    לשאלתך,
    הכל עניין של ציפיות ולמי משווים.

    1. למה רואי חשבון, כלכלנים, יועצים פיננסים ויועצי השקעות כל כך לא מרוצים – ניתן להניח כי הציפיות שלהם בשמיים מבחינת קידום, תפקיד, הצלחה ושכר והם משווים עצמם לעשירונים שמעליהם שהם רואים בכל מקום, ולכן חוסר שביעות רצון

    2. איך יתכן שמזכירות מנהליות ועובדי מזכירות מרוצים אפילו יותר מהמנכ'לים שלהם/ן – המנכלים כנל הסעיף הקודם, בעוד המזכירות הן "פשוטות" יותר ולכן ציפיותיהן אולי צנועות יותר.

    ובנימה אישית
    גדלתי בקיבוץ, היה לנו מעט בחומר, אך היינו די מאושרים כולל ההורים, כי לכולם היה ככה, לא היה במי לקנא, ובנוסף היינו עשירים ברוח.

    בבלכה
    (גיא, האא אהה אהה…)

    אהבתי

  20. Orihippo Says:

    גם לאחר שמתחשבים בהשפעתם של עושר, השכלה ומקום מגורים, אפשר לראות כי שביעות הרצון הכללית שלנו מגיעה לשפל בשנות ה-40 לחיינו ועולה שוב בעשור הבא. אוזוולד וחוקרים נוספים מצאו ששביעות הרצון שלנו מהעבודה שוקעת גם היא באמצע הקריירה, ונוסקת שוב בשנות ה-50 וה-60 לחיינו.

    כצעירים אנו נוטים לייחס לעצמנו אושר עתידי רב מדי, ולכן אנו חשים אכזבה בהמשך החיים. אך לקראת גיל 60 אנו נוטים דווקא לייחס לעצמנו אושר עתידי מועט מדי, ולכן אנו מופתעים לטובה בהמשך הדרך. נדמה גם שבשלב מאוחר בחיים אנו מרכיבים משקפיים ורודים: מחקרי מוח מראים שככל שאנו מזדקנים אנחנו מתמקדים בחיובי יותר מאשר בשלילי.

    שתחושת תכלית מנבאת חוסן נפשי וגופני. בהשוואה לאנשים נטולי תכלית, לאנשים המדווחים על תחושת תכלית חזקה יש סיכוי נמוך הרבה יותר למות בתקופה נתונה. יש להם גם סיכוי נמוך יותר ללקות בשבץ או בהתקף לב, והם סובלים בתדירות נמוכה יותר מווירוסים ובעיות נוספות כגון סוכרת, סרטן גרורתי ומחלות ניווניות של מערכת העצבים.

    משבר אמצע החיים מתחיל מתישהו אחרי גיל 40, כשאתה מביט בחייך וחושב, זה כל מה שיש? והוא נגמר עשר שנים לאחר מכן כשאתה מביט בחייך וחושב, האמת, זה בכלל לא רע".

    http://alaxon.co.il/article/%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/

    אהבתי

  21. שימ חש Says:

    אצל דור Y
    משבר אמצע החיים מתחיל בגיל 30..

    http://waitbutwhy.com/2013/09/why-generation-y-yuppies-are-unhappy.html

    http://www.mako.co.il/video-blogs-weekend/millennials/Article-cb4f392edb8c351006.htm

    בבלכה

    אהבתי

  22. אל רום Says:

    תמריץ , זה לא גננת , מה אתה רוצה מגננות במיוחד לא הבנתי , בסך הכל אימרה ידועה של רפול . אני לא מבין , איפה אתה חי בדיוק ? אתה רוצה לאתגר דבר כזה ?

    קטינים , הם צדדיים הרבה יותר להשפעה ממבוגרים , נקודה ! הכל הוסבר לך , חבל על הזמן !!

    אם אתה לא מבין עובדת חיים כזו , אז אני בכנות תוהה מה גורם לך לתפיסה כזו , באמת לא מבין !!

    יש לכך , בסיס אנטומי , פסיכולוגי קוגנטיבי , אפילו חקיקתי כפי שהסברתי לך , זה לא ממצה הכל , אבל בעליל כך , בכל מדינה , בכל מקום , בכל תרבות זה כך .

    לכן , בכל תרבות וחברה , מערכת החינוך , ההוראה , המורים , נחשבים כקריטיים ביותר לעיצוב החברה ולמוביליות והישגיות ומעל הכל :

    עיצוב אידיאולוגי חברתי . אפילו בדעא"ש מבינים את זה , לא מבין אותך !! ( בדעא"ש רציני אומר , לא מסתלבט עליך ) .

    להתראות

    אהבתי

  23. קמיליה Says:

    היו חוקרים רבים שטענו שעליה בהכנסות תורמת לעליה באושר רק עד נקודה מסויימת.
    בתחומים הנמוכים – כל עלייה קטנה בהכנסה מקטינה משמעותית את המצוקה הכלכלית, והגרף עולה בתלילות.
    אבל, מעל נקודה מסוימת, הגרף די משתטח, ונפסק הקשר בין גידול ההכנסנ לבין אושר. ואפילו שבקרב המאוד מאוד עשירים מסתמנת ירידה קטנה באושר בהשוואה לסתם עשירים.
    במונחים ישראלים – זכורה לי במעומעם התייחסות להכנסה משפחתית של 14,000 ₪ כנקודה אותה אמורים לעבור. כנראה מספר שבמילא כבר לא עדכני.

    אבל לאחרונה התפרסמו מחקרים חדשים (בארה"ב ובריטניה) שלא זה המצב. שלמעשה אין גבול עליון לתוספת הכנסה התורמת לאושר. ככל שמרוויחים יותר ויש חסכונות גדולים יותר, עולה הסיכויי שגם תחושות הרווחה והאושר יגדלו.

    כתוצאה מכך אני די מבולבלת. האם סביר שכל החוקרים בעבר שגו? בעיני, לא סביר. אז האם המחקרים החדשים לא נכונים? גם לא סביר.
    כנראה שהקשר בין עושר ואושר הרבה יותר מסובך יותר.
    עוד תעלומה שמחכה לפתרונה, וממתינה לגל החוקרים השלישי.

    אהבתי

  24. Orihippo Says:

    מיסטר חש כתבות מוצלחות העלת, הנה זו שהעלת באנגלית בתרגום לעברית

    http://gafrur.co.il/2015/09/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94-y-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A9-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D/

    אהבתי

  25. שימ חש Says:

    קמיליה
    כידוע ישנה את האדפטציה ההדוניסטית
    גם אדם שיזכה במיליונים, לאחר כשנה, יתרגל לרמת החיים החדשה, ויחזור לאותה רמת אושר או אי אושר שחש לפני.
    כנל בעליית שכר או בקניית דירה.
    פשוט, הבעיות שהיו קטנות יותר בעבר, יהפכו לעיקריות יותר

    אהבתי

  26. אל רום Says:

    תמריץ , רק להמחשה של הבלות הרוח של גישתך , ולהמחיש לך , שאני לא מסתלבט עליך עם דעא"ש וחינוך , תקרא פה , איזה יחס וארגון , דעא"ש מעניקים למערכת החינוך , לא מובן איפה אתה חי פשוט , ומה שכתבתי , האמן לי , רחוק כרחוק שמים וארץ , מזרח מן המערב , ממיצוי הנושא , הנה :

    http://www.al-monitor.com/pulse/originals/2014/10/islamic-state-impose-education-program-iraq-syria.html#

    http://uk.businessinsider.com/isis-quilliam-report-nazi-2016-3

    להתראות

    אהבתי

  27. קמיליה Says:

    כתבה שהתלבטתי האם לקשור לפוסט זה (העוסק בקשר בין פסיכולוגיה וכלכלה), או לפוסט על הכלכלה של טראמפ (מוזכרת בו השאלה מדוע לא כל העשירים מצביעים לטראמפ) או לפוסט על הטרמפיסטים (אנשים המצביעים למפלגה העלולה לפגוע באינטרס שלהם – בתקווה שהצבעות האחרים ימנעו ממנה ליישם את מצעה).

    נושא הכתבה: מדוע אנשים לא מצביעים בהתאם לאינטרס הכלכלי שלהם.
    אורך סביר ובעברית.

    http://finance.walla.co.il/item/2958823

    אהבתי

  28. Orihippo Says:

    שמעון, הדברים שאתה אומר הם בחלקם רק סטיגמות. הרי אם יציעו לך כעת מילגה נאה לשארית חייך בסכום גבוה וקבוע החיים שלך יהיו הרבה יותר מאושרים. כמובן שאתה תהיה אחראי לחייך ומה אתה עושה בכסף. תוכל לטייל לשבת במלונות נחמדים לאסוף חברים. אני לא מוצא שום סיבה שבעולם מדוע הכסף לא יעזור לאדם להיות מאושר יותר.

    אהבתי

  29. Orihippo Says:

    לפעמים להצביע נגד זה בשביל להרגיש טוב, אבל לא באמת כדי לגרום נזק.

    אהבתי

  30. גיא Says:

    נראה לי שאורי צודק וכל העניין של ההטיה ההדוניסטית זה המצאה ומחקרים ממומנים על ידי עשירים בשביל שהעניים ישבו בשקט( אני לא באמת מאמין בזה … אבל אני מציב פיתיון שאני חושב שהמבקר לא יעמוד בו ויאלץ להגיב) . עם כל הכבוד לזזה גאבור ותעשיות הסרטים ההונגרי אאלט בריזיט בארדו
    אמרה שמי שטוען שכסף לא קונה אושר קונה במקומות הלא נכונים.

    אהבתי

  31. שימי חש Says:

    זו ממש לא המצאה.
    אתם מבלבלים בין נוחות לאושר.
    אם ממחר אטייל בעולם. אז זו תהפוך לשיגרה שלי. כבר לא ירגש אותי או אתכם אחרי x שנים או חודשים.
    כנל אם בר רפאלי תהיה במיטתי כל ערב……
    כמובו שאקח ב 7 ידיים כל אחד מהדילים הנל ואדווח מסקנות..

    אהבתי

  32. גיא Says:

    עכשיו נראה לי ששימי צודק. היום קמתי כולי הפוך משנת צהריים ולא הייתי מרוצה שאני לא משלים את השינה ושאני צריך לקחת את הילדה מהגן והחיים שלי קשים. אך לפני כמה שנים זה היה חלום כשהייתי מגיע מהעבודה במהירות בקושי פעם בשבוע חמש דקות לפני שסוגרים את הגן.

    אהבתי

  33. Orihippo Says:

    זאת אומרת גיא שאתה מעדיף שאתן לך בעיטה ברגל כדי להרגיש איך הכאב מתפוגג וכמה טוב זה בלי כאב? אתה אומר שמזוית לחוצה ובדידות מרווחת עשויות שמחותיו של פרוור העולם?
    שאת האושר אפשר להשיג רק כשיש אותו במידות מוגבלות ?
    שמעון, קודם כל, טיילתי בעולם ונתקלתי במטיילים מכורים שרוצים לטייל כל חייהם בלי סוף. נתקלתי בגסט האוס בסינגפור באיזו בריטית יבשה כמו דג בסוף שנות השישים שלה שהחלה לטייל כשהיתה בת 16 ולא הפסיקה. הרעיון של בעל וילדים העביר בה חלחלה. טיילתי כ5 שנים מחיי בלי הפסקה וזה היה נהדר. ואם אחרי 5 שנים די, בסדר נעבור לחיים מאושרים מסוג אחר. אבל יש את האפשרות הכלכלית לעשות את זה.
    אם יש לך בעייה עם השיגרה אז תגוון ותשגר את עצמך לדרך חיים שונה הרי יש לך את הכסף לעשות את זה. כסף נותן אפשרויות בחירה. זה קשור לאושר. זה לא שאתה במצב שאתה רוצה לעזוב את האשה והילדים ולסוע לחודש ולא יכול כי מישהו צריך לפרנס, או שהעבודה לא נותנת, וכשאתה בחופשה עם מכונית יפה וביגוד טוב ומנהל רומן רומנטי בלי לחשוש למחיר כל ארוחה שאתה מזמין את הזרה המיסתורית או כמה עולה סויטת ההאנימון במלון יותר מאשר בדורמטורי.
    אושר מגיע בנקודות ופשוט צריך לדאוג בחיים שיהיו כמה שיותר מהם וכמה שיותר קרובות ברצף עד שנוצר קו אחיד.
    לאנשים מסוימים יש את הבעייה של עוד ועוד יותר ממה שיש לי כעת. זה לא אומר שזה אצל כולם ככה

    אהבתי

  34. גיא Says:

    טוב , חברה , נו מה אתם מצפים?
    למצוא פולני שמבין באושר זה כמו למצוא צרפתיה שמבינה בבתולין .
    בתור אחד שקרא על זה אני יכול לומר שאומרים שהאושר בא בהפתעה כשלא מצפים לו. מצד שני וודי אלן עבד כשהוא היה בקולג" במלתחות הנשים תמורת 200 דולר לשבוע. הוא אמר שזה כל מה שהוא היה יכול להרשות לעצמו לשלם. ….
    הוא יצר את ההזדמנות.

    אהבתי

  35. Orihippo Says:

    באחד המחקרים, כאשר נתנו לאנשים לבחור בין ממתק (שנחשב רע לבריאות אך מהווה הנאה מיידית) לבין הימנעות ממנו, הייתה תחושת ההנאה מאכילת הממתק חזקה יותר אבל קצרת מועד; לעומת זאת, התחושה הטובה הנלווית להתאפקות מהממתק הייתה פחות חזקה, אך נמשכה יותר זמן.

    המילה "אושר" מקורה בתנ"ך.
    בתנ"ך המילה אושר נובעת מהמילה אישור, ופירושה שהאדם חש שיש אישור לפעולותיו ומעשיו, והוא נטול ספקות. לדוגמה משמש הפסוק בחומש בראשית (פרשת ויצא) "באושרי כי אישרוני בנות" שפירושו שלאה הרגישה מאושרת משום שהיא קיבלה אישור מהבנות שהיא אכן אישה הגונה.
    זהו המקור של המושג אושר. אמנם השימוש המקובל במילה אינו מתייחס לאושר כאל אישור, אך מתחת לפירוש הרגיל מסתתרת ההנחה הפסיכולוגית שמרכיביו של האושר הם הגורמים לאדם להרגיש שיש אישור לפעולותיו ואישיותו.

    להררי יש הסבר לאושר. כנראה מי שמצליח למצוא את דרכו בסבך האתר של הררי הוא אדם מאושר
    http://www.ynharari.com/

    אהבתי

  36. גיא Says:

    אורי , לא הכרתי את ההגרדה של התנך לאושר ששווה עמידה במוסמכות פלוס אישור.
    בכל מקרה ,מומלץ לזכור שהסבר לאושר והגדרה לאושר אינם אושר.
    כשרודפים אחרי האושר הוא בורח וכשוכחים ממנו הוא לעיתים מופיע.
    אני חושב שבחלק מתורות המזרח מבינים שהוא קורה מעצמו. (כאן תזכורת להסברו בצרפתית של מסטר הזן לגבי דבר שקורה מעצמו)

    בכל מקרה , זו העונה להיות שמחים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: