הכאוס של אובמה

לפעמים קורה שמתחילים לכתוב פוסט מתוך כוונה אחת ומסיימים אותו עם תוצאה שונה לגמרי. זה מה שאירע לי כשניסיתי לכתוב על דבריו של הנשיא אובמה לפיהם התקופה שבה אנו חיים היא התקופה הטובה והשלווה בהיסטוריה. אובמה הרגיז רבים מאחר שמהדברים משתמע שאינו מתרגש במיוחד מהקטל העצום המתרחש במזרח התיכון בתקופה הזו, ושאובמה תורם לו במדיניותו הפסיבית. רציתי לכתוב על כך שאובמה, כנשיא המלומד שהוא, צודק ומיטיב לצטט את השקפות החוקרים בנושא שבוטאו יפה במיוחד בספרו של סטיבן פינקר על דעיכתה ההיסטורית של האלימות. אבל אז קראתי טור תגובה של אראל סג"ל שבו הילל את הנשיא בוש ובז לאובמה וטען שעליית האלימות הגלובאלית בזמן אובמה משתקפת במספרים ומהווה חריגה מעידן השלום שזכינו לו מאז תום מלחמת העולם ושהנשיא בוש תרם לייצב אותו. יצאתי ובדקתי את המספרים ולהפתעתי סג"ל צודק לחלוטין. במהלך כהונתו המושמצת כל כך של ג'ורג' בוש כנשיא ארה"ב חלה ירידה מדהימה באלימות הגלובאלית הנובעת מסכסוכים פוליטיים. הצניחה באלימות הגלובאלית בתקופתו נבעה בעיקר מהשקט היחסי שהחל במפתיע לשרור באפריקה אחרי תום המלחמה בקונגו, ומשמעותו מבחינת החיסכון בקורבנות בנפש הייתה גדולה בסופו של דבר מהמחיר ששילמו עירק ואפגניסטן על כיבושן בידי ארה"ב.

השנים שבין 2000 ל-2008 מבחינה זו היו מרשימות מבחינה זו, כהמשך למגמה רבת שנים של הישגים פנטסטיים שרשמה האנושות בהנחלת שלווה לעולם.

מאז, לעומת זאת, המאזן מצער. כתבה בגרדיאן מציינת שב-2014 מתו כ-180 אלף בסכסוכים אלימים ברחבי העולם. בשנת 2008, לעומת זאת, שנתו האחרונה של ג'ורג' בוש בתפקיד, מתו רק כ-56 אלף. מקור ההבדל הוא בהתגברות האלימות בסוריה, בעירק ובאפגניסטן, כל אותם מקומות שלהם הנשיא אובמה הפנה עורף.

סטיבן פינקר קושר בין ירידת האלימות בהיסטוריה לבין עליית מוסד המדינה. המדינה היא גורם חזק וסמכותי שביכולתו למנוע מהבריונים לנסות ולרמוס את החלשים, כפי שעשו הטרוריסטים של דאעש לנשים היזידיות וכפי שעוללו האלימים בכל הדורות. אף שבתקופות מסוימות בהיסטוריה המדינה שימשה כמכשיר של הפצת מוות אלים שיטתית, כמובן בראש ובראשונה גרמניה הנאצית במהלך השואה, התפקיד האופייני יותר שלה הוא דווקא לרסן ולהגביל אלימות.

בדיעבד מתברר מה שקשה היה להאמין בו מראש – שאפילו המדינה העיראקית בראשות סדאם חוסיין והמדינה הסורית בראשות משפחת אסד היו כלי לריסון אלימות, לפחות בהשוואה לאלטרנטיבה. החלטתו של בוש למוטט את עירק של סדאם אינה נראית חכמה במיוחד בהתבוננות לאחור, אבל בוש לפחות הציב אלטרנטיבה משלו לוואקום – נוכחות של הצבא האמריקני שאחרי כמה שנים קשות החלה להניב פירות. אובמה פשוט התנער. איני משוכנע כלל שארה"ב צריכה לבזבז חיי אדם ומשאבים יקרים על ניסיון לעשות סדר בסוריה או בעיראק ולהגן על תושביהן מהקיצוניות של האיסלם שבו הם מאמינים. הסיכונים מובטחים, אך ההצלחה רחוקה מלהיות מובטחת. אבל כן, צורם מאוד שאובמה חתן פרס הנובל לשלום מתהדר בשלווה עולמית שהוא בחר במודע שלא להיאבק עליה וכך תרם להפרתה.

מודעות פרסומת

83 תגובות to “הכאוס של אובמה”

  1. orikatz Says:

    כל מה שאתה אומר כאן זה שבתקופתו של אובמה התממשו התוצאות של המדיניות שהוביל בוש, ולכן לכאורה נראה שאובמה גרוע ממנו…

    אהבתי

  2. Georgvon1 Says:

    אורי, אובמה לא ניהל את המקומות שבוש כבש ביעילות.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ , אז שוב , אלו מספרים , לא אנשים , לא פרמטרים , אלא מספרים !! המספרים צריכים לשקף תובנות או להאיר אותן :

    נקודת המפנה העולמית למעשה ( אם כי קונקרטית ולא מושגית ) הינה כיבוש כווית על ידי סדאם חוסיין . אחרי כיבוש כווית , התארגנה קואליצה עולמית , של מעל 30 מדינות ( קואליציה צבאית ממש , כולל מדינות ערביות ,כולל אפילו סוריה , בה שלטה מפלגת הבע"ת כפי בעירק של סדאם ) והבהירה לעולם :

    אין יותר עידן של כיבושים , עידן של אימפריות , של מדינות שכובשות מדינות , על כרעיהן , קרביהן , ובני מעיהם , זה נגמר !! האם מן הבחינה הזו , העולם יותר שקט ובטוח , ודאי !! האם זה קשור למספרים או למספר ההרוגים , לא ממש !!

    התגברות האלימות ,קשורה למה ? לאביב העמים הערבי בין היתר !! אם כך , מהו אביב העמים הערבי ? באביב העמים הערבי , שבכלל בוש הביא אותו , הרי :

    ניתנה הזדמנות לעממים מדוכאים ( הזדמנות , ושוב על ידי בוש ) להתקומם כנגד משטרי מוחאברת אכזריים , ולקחת את גורלם בידם , ולעצב אותו בידם . לצורך הענין , הם ( הערבים , כפי טבע האדם מכללא ) הוכיחו שהם :

    מעדיפים ככלל למות ,מאשר לחיות תחת משטרי מוחבארת אכזריים . לכן , מי שכלל מעדיף למות מאשר לחיות , אתה לא יכול להלביש עליו שום סטטיסטיקה , בטח ובטח לא במספרים !! זהו חפצם שלהם !!

    אפריקה : ממש לא לענין , כך או כך , יש בעיה כרונית ביבשת הזו, ממש יותר נוח היה שלא יכתב , מאשר יכתב ….. אפריקה , יבשת נפרדת ומטורפת לגמרי .

    אהבתי

  4. אל רום Says:

    רק הבהרה , השארתי בעלמא משהו בסיפא של התגובה :

    אפריקה , יבשת נפרדת ( ומטורפת ) בגלל תרבות שבטית סקטוריאלית ששולטת שם . שם נוהג הכלל של :

    The winner takes it all מי שעולה לשלטן , לרוב בפוטש , ממשיך מסורת של חלוקת משאבים והפליה סקטוריאלית , וכך הוא עולה בכוח , מורידים אותו בכוח , וחוזר חלילה , לא יוצאים מזה שם !!

    הבעיה הינה תרבותית פנימית , וכוחות עולמיים , חיצוניים , כוחות קידמה ונאורות , מעט מאוד השפיעו עד כה על היבשת הזו . אפילו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג , תובע ורודף בלי סוף , ואפילו הרבה מדינות דנן משם , חברות או חתומות ומאושררות על אמנת רומא , ואין :

    לא עוזר , לא נגמר פשוט !! כך שם , מקדמת דנא ….. לכן , עסקינן בהחרגה לכל סטטיסטיקה ( לא רלבנטית בעיקרון ) או לכל ניתוח גלובלי דנן .

    להתראות

    אהבתי

  5. יאיר Says:

    ומה בדבר הסבל האנושי שלא מתרגם להרוגים? למשל פצועים, נכים ועקורים במלחמת האזרחים בסוריה?
    אובמה במדיניותו אחראי במידה רבה למה שקורה שם.
    וכמו שתמריץ סיים, זכותו לבחור במדיניות כזאת, אבל בוודאי שלא להתהדר בקידום השלום וצמצום האלימות.

    אהבתי

  6. גיא Says:

    ג'ורג' נכון. מעתה ההיסטוריה תראה אותו כ 'ברח' אובמה.

    אהבתי

  7. Orihippo Says:

    מאחר ואובמה לא המשיך במדיניות של בוש הוא נושא באחריות למעשיו. אורי כץ טועה בהתיחסו להשלכות כאילו היה ארוע כלכלי שתוצאותיו במקרה בתקופת אובמה. בוש הכריז שיהיה צורך להשאר 50 שנה בעירק עד שתתבסס דמוקרטיה.
    לו כך היה תכן שכל הארועים שעירק וסוריה היו שונים, אירן לא היתה חזקה ומאיימת על השכנות, לא היתה הרגשה שארה"ב נוטשת את ידידותיה, רוסיה לא היתה מחזקת את השפעתה באיזור.
    מצד שני אפשר להתיחס לבוש כאילו היה הטיפש שזרק אבן לבאר ולאובמה כחכם שמנסה להוציא אותה משם.
    אובמה יצא מעירק כיוון שהוא לא סופר את מספר החילים האמריקאים שהיו עתידים למות (כדי להביא דמוקרטיה לעירק) באותו קנה מידה שהוא סופר את מספר המקומים המתים. גם להשקפתנו חיי חיל ישראלי שווים אין ספור מחבלים ואזרחים עזאתים.

    אי אפשר לשפוט את אובמה על פי מספר מתים אקראי באפריקה שם אין לאמריקאים חלק ומאחר ו"אביב העמים הערבי" כבר יצא לדרך לפני זמנו אי אפשר להעריך כמה אזרחים שלהם היו הורגים קדאפי או סאדם חוסין בדכוי התקוממות.

    אובמה החליט לתת למוסלמים לפתור את מלחמות הדת שלהם בכוחות עצמם. אי אפשר להאשים אותו באחריות למדיניות הפליטים המוטעה של הגוש האירופאי

    בסופו של דבר אנחנו באמת חיים בתקופה השלווה ביותר, גורבא'צוב החליט שלא לנהוג בכוח הזרוע נגד מדינות פורשות, היתה חלוקה אלימה שהסתימה של מדינות כמו יגוסלביה ולמרות המשבר הכלכלי החמור לא פרצו מלחמות או סכסוכים בעולם.

    אהבתי

  8. קמיליה Says:

    כששמעתי את נאום אובמה נזכרתי בהתייחסות למספר הטובעים בבריכות ובאגמים שעומקם הממוצע 10 ס'מ.
    אכן יש בעולם אזורים שבתקופתנו לפחות מזל להיוולד בהם – שקט, שלווה ושגשוג. אבל לגבי אלו שמזלם פחות שפר עליהם – אובמה רק שפך מלח על הפצעים. ומכאן לדעתי, הכעס שעורר נאומו.

    לגבי הפוסט – 3 הערות:

    א. הטבלה מעט מטעה כיון שהיא מתייחסת למספר ההרוגים בשנה ומתעלמת מגידול האוכלוסייה בעולם. היה עדיף להתייחס לאחוז מהאוכלוסייה / למספר הנרצחים מכל 1,000 איש וכו'.

    ב. סביר שגידול האוכלוסייה המטורף בחלק מאזורי העולם, אפריקה והמזרח התיכון, אחראי לחלק ניכר מהעלייה במקרי הרצח באזורים אלו. במקביל, סביר שהזדקנות האוכלוסיה באירופה ובמזרח אסיה – משפיעה לטובה על ירידת הרצחנות. קשה להאשים או לשבח את בוש או את אובמה במגמות דמוגרפיות.

    ג. בראש רשימת הרוצחים הגדולים בהיסטוריה של מאה השנים האחרונות לא ניצב היטלר.
    סטלין מקדימו בגדול. ההרעבה ההמונית של הקולאקים באוקראינה היא רק חלק קטן ממעלליו. למרות שלגבי היטלר מתייחסים בעיקר לג'נוסייד ולגבי סטאלין לפוליטיסייד, בשניהם יש מיליוני או עשרות מיליוני אזרחי המדינה שנרצחו.
    וככל הנראה, מאו שם את סטלין בכיס הקטן כשמדובר על מספרי הנרצחים כשמתייחסים לאחוז הנרצחים מהעם – החמר רוז' בקמבודיה זוכה למקום הראשון.
    מכאן, חלק ניכר מירידת אלימות המדינה כלפי אזרחיה, לקראת המאה ה 21, קשורה ישירות להחלשות המשטרים הקומוניסטים ולבסוף להתפוררותם. גם בזאת קשה להאשים או לשבח איזשהו נשיא אמריקאי.

    מסקנתי היא שנשיא ארה'ב הוא אולי האדם החזק בעולם, אך כוחו הרבה יותר מוגבל מכפי שמייחסים לו.

    אהבתי

  9. דניאל Says:

    המדיניות גם שלנו (וככה צריכה להיות) היא עדיפות לאזרחינו וחיילינו, ולאיר מכן חיי בעלי בריתנו והרחק בסוף חיי אוייבנו. מהבחינה הזו אי אפשר להאשים את אובמה שלא חושב שארהב העא השוטר של העולם ושארהב צריכה לשלב בדם בניה כדי לעשות סדר במקומות שנתקעו בימי הביניים (לפחות מבחינת מנטליות).

    נב עמליה – הטבלה היא יחסית ל 100000 .

    אהבתי

  10. קמיליה Says:

    לדניאל,

    אולי זכותו להחליט שהוא מעדיף 1,000 הרוגים 10,000 פצועים ו 100,000 פליטים, מהעולם השני והשלישי, ובלבד שלא תיפול שערה מראשו של אמריקאי אחד.
    אבל, להתגאות אח'כ על השקט, השלווה והשגשוג בעולם כולו? האם לדעתו גם מיליוני העקורים והפליטים אמורים לחוש ששפר גורלם שנולדו דווקא בתקופה זו בהיסטוריה?

    נ.ב. מי זו עמליה?
    (תודה על התיקון. לא שמתי לה שהטבלה יחסית לגודל האוכלוסיה)

    אהבתי

  11. גיא Says:

    אורי היפו ,אני מסכים עם סג"ל.
    אורי כץ כתב פוסט יפה בנושא חוק זניח(לדבריו ) שעלול להוביל להתגלגלות במדרון חלקלק ולהוות זרז למירוץ איכפתיזם מטורף אל התחתית שאת סופו קשה לנחש. אני טוען שאם ביכולתו של חוק זניח לעשות כן אז קל וחומר שאי תמיכה במובראק ובאביב האירני הקצר ז"ל 2009, תמיכה באחים המוסלמים
    פלוס יציאה בלתי אחראית מעיראק ואפגניסטאן פלוס עסק הביש בלוב יכולה גם יכולה להביא ולזרז את גל שלישי מטורף שאת סופו קשה לנחש.
    הזמן כנראה יאמר אם הבחירה של אובמה בן מלחמה(במובן של צמוד והמשך מדיניות בוש) לחרפה( בה לפי בנות בריתו הנוכחיות והלשעבר הוא בחר )תוביל בסופו של דבר לצערינו גם למלחמה.

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    אני מסכים שזכותה של ארה"ב להחליט שאינה רוצה להיות השוטר של העולם, תפקיד כפוי טובה. בפרט אחרי שהציבור האמריקני מאס במורשת בוש בנושא ואין לו עניין בהישגים של בוש בסוף כהונתו שכללו החזרה לפחות חלקית של השד של האלימות לבקבוק ממנו יצא. אבל בהתנהלותו של אובמה בעניין יש צביעות מסוימת. הוא מנהל מדיניות לא אכפתית לעולם הדומה להצעות דונלד טראמפ ומבקש הערכה והוקרה כאמא תרזה.

    אהבתי

  13. יאיר Says:

    ועדיין נשארה שאלה פתוחה:
    האם אובמה בדלניסט והערכים הליברלים שלו הם רק כסות להצדקת הבדלנות?
    או שאובמה הוא אנרכיסט (רוצה בחופש לכל העולם כולל נפילת משטרים דיקטטורים גם במחיר של אבדות בנפש וסבל רב) והמדיניות הבדלנית שלו היא לשם קידום אג'נדה זו?

    בעבר כשדנו בשאלה הזאת תמריץ טען שאובמה בדלניסט ומדיניותו מגיעה מפטריוטיות אמריקאית.
    תמריץ, אתה עדיין סובר כך?

    נ.ב
    הפוסט הנוכחי מבהיר לי יותר ויותר שאכן נתניהו מעדיף את הילרי קלינטון כנשיאה גם על פני המועמדים הרפובליקנים. הילרי לא הכי אהודה עליו אבל לפחות יש לה משנה סדורה ולא בדלנית כלפי המזה"ת.

    אהבתי

  14. יאיר Says:

    אנקדוטה קטנה שאני לא זוכר היכן קראתי:
    סנדרס הוא המועמד היחיד לנשיאות שאין לו נכדים יהודים (אפילו שהוא עצמו יהודי).

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    יאיר, יפה. כמובן נכון רק אם משמיטים קרוז וקייסיק שיש להם ילדים שעוד לא הגיעו לגיל הנישואים. מבין אלו שיש להם ילדים נשואים זה נכון ומעיד על מצב יהדות אמריקה.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    במחשבה שנייה – לא יודע אם צ'לסי תגדל ילדיה כיהודים ובוודאי אינם כאלו מבחינת ההלכה.

    אהבתי

  17. יאיר Says:

    התחמקת מהשאלה ששאלתי אותך

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    יאיר, נדמה לי שבטענתי היה עוד נדבך. אובמה אינו מסוגל לשאת מצב שבו העולם הראשון מכתיב דברים בכוחניות לעולם השלישי. זה האימפריאליזם שהוא כה סולד ממנו. לא הייתי מגדיר זאת אנרכיה, אלא השקפת עולם מאוד עוינת להיררכיה בין עמים. אפשר להבין זאת טוב יותר לדעתי עם דוגמה. נניח שיש לך חבר או קרוב משפחה שעושה בחירות איומות בחייו. בהשקפת העולם המקובלת היום המדגישה את חירות הפרט אין כל כך לגיטימציה להפעיל עליו לחץ כבד לשנות דרכו. תשאל את רוב בני האדם למה והם ירמזו לכך אבל יוסיפו נימוקים נוספים פרט לכך ש"אלו החיים שלו". ראשית, כפיה מבחוץ לא עוזרת ולא אפקטיבית. שנית, צריך הרבה אנרגיה ומשאבים נפשיים כדי להיאבק עם מישהו אחר על חייו.
    הנימוקים האלו תקפים גם בין אומות ויכולים להסביר מדיניות אובמה.

    אהבתי

  19. יאיר Says:

    ומה לגבי הירארכיות פנימיות כמו משטר דיקטטורי? למשל סוריה, מצרים וסעודיה?
    מה יחס אובמה לכך?

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    אפשר לומר שאובמה הוא הנגטיב של ציפורה אהרון – http://m.pplus.ynet.co.il/Article.aspx?id=4797603

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    ברור שאובמה סולד מדיקטטורות ומכך שתמיכת ארה"ב ארץ החופש תביא להתחזקותן.

    אהבתי

  22. יאיר Says:

    גם בוש סלד מדיקטטורות אבל השאלה היא מה המחיר?
    האם ההרג והסבל בסוריה, לוב מדינת האיסלאם ושאר אזורי האנרכיה ("ואקום") שווים סתימת אף ממשטרים דיקטטורים?
    האם המחיר של הרס הדיקטטורה הערבית הוא לא התעצמות הג'יהאד האיסלמי וגרורותיו בעולם, גם באירופה?
    האם מנהיג לא צריך לקחת כל זאת בחשבון?

    אהבתי

  23. קמיליה Says:

    בחוכמת בדיעבד – נראה לי שהמפתח להבנת אובמה והערכת מדיניות החוץ שלו, נמצא בנאומו בטקס קבלת פרס נובל לשלום. בזמנו לא קלטתי זאת.

    בנאומו אמר "למרות כל הרוע והקשיים בעולמנו, איננו שבויים ביד הגורל. למעשינו יש השפעה, ואפשר לכופף את ההיסטוריה לכיוון של צדק".

    ברור שאינו חושב, כדוגמת טראמפ ובדלנים מוצהרים אחרים, שקיימת הצדקה מוסרית לאי התערבות ברוע ובקשיים בעולם, ולאי נקיטת פעולות להגדלת הצדק בעולם.
    מצד שני, ברור גם שבשלב זה של נסיונו כנשיא, הוא למעשה אינו מבין מדוע אנשים / מדינות נמנעים מלהתערב. הוא מסביר אי התערבות בעמדה נפשית פסיבית – פטליסטית (שבויים בידי הגורל / חושבים שלמעשיהם לא תהיה השפעה). הוא מתעלם מהסיבה העיקרית לבדלנות. המחיר הכבד שיש לשלם על כל התערבות, והצורך לקבל אחריות גם על תוצאות לא רצויות ולא חזויות מראש של התערבות.

    כאשר ידע מראש שארה'ב תאלץ לשלם מחירים כבדים על התערבותה (הפסקת פיתוח הגרעין האיראני, עצירת סין מלבנות איים בים הדרומי… ) – בחר בבדלנות ובאי מעורבות. עיוורון מרצון להשלכות העתידיות של אי מעורבות.

    אבל, כאשר האמין שארה'ב לא תאלץ לשלם כל מחיר – התערב לטובת הצדק בעולם בשמחה רבה. הוא רצה להאמין שנסיונו לסלק את הדיקטטורים הערביים יניב רק תוצאות חיוביות. וכאשר התברר לו שטעה – הוא נטש את הזירה, וסירב לשאת בכל אחריות לנזקים.

    במובן זה הוא דומה לילד שמשחק בגפרורים. רוצה להעלות מדורות קטנות שיגבירו את האור והחמימות בעולם. אבל, כאשר האש יוצאת מכלל שליטה ומתחילה להשתולל – הוא בורח מהשטח במקום לנסות לכבות את האש, ומסרב לשאת בכל אחריות לנזקים.

    בדלנים אמיתיים לא משחקים בגפרורים, אפילו כשמאשימים אותם באדישות ובאטימות לרוע המשתולל בעולם.
    אידיאולוגי "ניהול העולם" לא בורחים ממשימות מאוד חשובות אפילו כשהם נאלצים לשלם מחירים כואבים.
    אובמה רק ניסה להרוויח את הטוב שבשני הגישות, בלי לשלם את המחיר הכואב הנלווה לכל אחת מהן.
    " ילד! ".

    אהבתי

  24. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    יאיר , שים לב שתמריץ מתחיל לשנות את דעתו לגבי אובמה, הוא העריך אותו מאד בעבר .
    יאיר (2) בתור נציג Hasbara אני רוצה להזכיר שאנו במחלקה הדיפלומטית לא מאמינים באווטינג וכן מאמינים שהצדדים לדיון שואפים להגיע להסכמה מאשר לאי-הסכמה. אני רוצה להדגיש שגם איננו מאמינים שהצקה לחתול כשהוא מתחיל לרדת מהעץ תסייע למהלך.

    בברכה.
    לא בבית כרגע ואתם יודעים מי.

    אהבתי

  25. יאיר Says:

    בסדר, לא אפריע לתמריץ לצאת מהארון (הדיפלומטי/מדיני).

    אהבתי

  26. יאיר Says:

    "סטיבן פינקר קושר בין ירידת האלימות בהיסטוריה לבין עליית מוסד המדינה. המדינה היא גורם חזק וסמכותי שביכולתו למנוע מהבריונים לנסות ולרמוס את החלשים, כפי שעשו הטרוריסטים של דאעש לנשים היזידיות וכפי שעוללו האלימים בכל הדורות … אפילו המדינה העיראקית בראשות סדאם חוסיין והמדינה הסורית בראשות משפחת אסד היו כלי לריסון אלימות, לפחות בהשוואה לאלטרנטיבה".

    בכמה אינדוקטרינציות נשטפנו על-מנת להוכיח לנו שהמדינה היא הלא נורמלי, שהאושר הוא באנרכיזם, שהמדינה מפלה, מכחידה, מייאשת ותארים נוספים.
    אני לא רפובליקן או מלוכני ואני לא מתיימר להלל את מוסד המדינה. אני רק ריאליסט. וגם לא צריך את הובס לשם כך. הדבר נכתב כבר לפני כאלפיים שנה במקורותינו – "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו" (מסכת אבות, פרק ג, משנה ב).

    ההסבר של פינקר יכול גם להסביר את הטרור באירופה. מוסד המדינה נחלש שם, מה שמוביל לעליית האלימות. וגם אם לא אלימות של טרור הרי שבוודאי אלימות כמו האלימות המינית שמופעלת כנגד נשים בידי מהגרים מוסלמים.

    [ידעתם שהמשטרה הבלגית לא עורכת מעצרים בלילה בכדי לא להפריע את מנוחת השכנים הישנים?? והתוצאה – חוליות טרור מסתובבות בבריסל ימים רבים עד שהן נתפסות. זאת דוגמה שהרצון הטוב והכנה לייצר סביבת חיים נינוחה בסופו של דבר פוגעת בחיים עצמם. כי הכוח בהחלט צריך להראות. גם על חשבון שכנים שמתעוררים בלילה מרעש המעצר].

    אהבתי

  27. Orihippo Says:

    מאחר וארה"ב מנסה במזרח התיכון לכפות את ההסדרים הישנים, כנראה שאין לה תוכנית נסתרת מרחיקת ראות לגבי עוף החול שיצמח מהבלגן. הם פשוט לא יודעים מה הם עושים. הם אף פעם לא הבינו שאחרים חושבים ומגיבים אחרת מהם. יש להם הסטוריה של טעויות בדרום אמריקה. לכן אין לחשוב שבעתיד נבין למה אובמה התכוון.

    יתכן ואובמה צודק אבל ירידת האלימות היא מגמתית כללית בעשרות שנים האחרונות

    סטיבן פינקר מונה עוד כמה סביבות לירידת האלימות:
    אם נמשיך ונקרב את העדשה נגלה, לדבריו, שאחרי המלחמה הקרה, בכל חלקי העולם חלה ירידה תלולה בסכסוכים בין מדינות, וכאשר מתגלעים סכסוכים בכל זאת, סביר שיסתיימו במשא ומתן ולא בלחימה. במאמרו, מצטט פינקר מחקר של ברברה הארף, שהראה שבין השנים 89' ל-2005 מספר הריגות האזרחים ההמוניות ירד ב-90 אחוז. פינקר מכנה זאת "השלום החדש", שהוא תוצאה של העובדה ש"השלום הארוך" מתחיל להתפשט לשאר חלקי העולם. לבסוף, ישנן מהפכות הזכויות, שמבטאות ירידה באלימות כלפי מיעוטים, נשים, ילדים ואף חיות.

    http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1586217

    אהבתי

  28. קמיליה Says:

    לגיא / טרול לא מזוהה

    גם את המשפט "אנו לא מאמינים שהצקה לחתול כשהוא מתחיל לרדת מהעץ תסייע למהלך" צריך להכניס לפנתיאון. 😒

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    גיא הלא מזוהה, נכון – עד שראיתי את המספרים לא הבנתי את קנה המידה הגדול שבו תקופת אובמה הייתה מפנה לרעה בקטל המלחמתי בעולם. זה בהחלט לא עומד לזכותו.

    אהבתי

  30. גיא Says:

    המאמר שאורי הביא של סטיבן פינקר הוא מ2011 ….
    מה שנקרא buy on the rumor sell on the news בעיתוי אביבי מושלם.

    קמיליה, תודה אבל אם תאכילי את הטרול הוא יחזור.

    אהבתי

  31. קמיליה Says:

    ליאיר,
    אם אינך רואה את השלטונות כמקור כל הרוע, ואינך מתמקד רק בחובה הקדושה להגן על הפרטים בפני עריצות השלטונות, אתה חושף את עצמך כשמרן. 😊

    בעיני, סיפור המטוטלת חוזר על עצמו גם בנושא זה.

    במחצית הראשונה של המאה ה 20 היו לא מעט משטרים טוטליטרים אכזריים, שרמסו בחוזקה את כל זכויות האדם. עינויים ורציחות המוניות של מתנגדים פוליטיים לא היו דבר נדיר.

    תגובת הנגד, שכמו תמיד היא חזקה מדי, היא משטרים רפים מדי, על גבול האנרכיה. בהם בריונים וקבוצות חזקות עושים ככל העולה על רוחם. והמדינה חסרת אונים מכדי לפעול באפקטיביות. היא יכולה רק להתחנן, לנסות לשחד או להרים ידים.

    אהבתי

  32. יאיר Says:

    הבאתי ציטוט לפני כמה ימים מאתרו של אודי מנור אודות הלאומיות שהיא "בעלת תיאוריה חלשה אבל פרקטיקה חזקה".
    בדומה, למדינה תיאוריה חלשה (בקרב האינטלקטואליזם) אבל פרקטיקה חזקה (בקרב כל השאר).
    המדינה אינה מקור הרע ואינה מקור הטוב. היא רק סיפור המסגרת אותו ממלאים בתוכן.

    אהבתי

  33. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    אל תרד כל כך מהר מהעץ. מספיק שתרד ממרומי הצמרת אל מקום הסתעפות הענפים מהגזע. 😊

    בעיני, ההשפעה של אובמה על מספרי ההרוגים והפליטים פחות דרמטית מכפי שמייחסים לו. אינני שותפה בכך לתפיסת אורי כץ שאובמה רק אוכל את הדייסה שבוש בישל לו. לדעתי, גם השפעתו של בוש הייתה מוגבלת.

    אסור להמעיט מחשיבות פיצוץ האוכלוסיה, שינויי אקלים, חוסר ההלימה בין דת האיסלם ותרבות מאמיניה לבין דרישות העולם המודרני, התפרקות המשטרים הקומוניסטים וקץ המלחמה הקרה, ועוד ועוד.

    מה שכמובן לא סותר את העובדה שאובמה עשה טעויות רבות, הן כשבחר להתערב והן כשנמנע מלהתערב.

    אהבתי

  34. יאיר Says:

    קמיליה, (כמעט) כל מה שכתבת נכון (התאמת האיסלאם למודרנה, פיצוץ אוכלוסין….). אבל כל אלו לא השתנו בשנה-שנתיים. מה שכן השתנה בזמן מועט שכזה היתה מדיניות החוץ של ארה"ב. ממדיניות בוש לאובמה.
    האביב הערבי הוא בהחלט משאת נפשו של אובמה (וזה גם היה היחס שלו למהלך הזה) וגם אם הוא היה פורץ מעצמו, הרי שהשפעתו לא הייתה כה משמעותית ללא תמיכת מעצמה, לפחות תמיכה שבשתיקה ובהימנעות ממעשה.

    אהבתי

  35. יאיר Says:

    גדי טאוב. ארוך אבל שווה קריאה:
    http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2891135

    אהבתי

  36. יאיר Says:

    http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2799312

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    מאמר מרשים אף שבעיקרו חוזר על דברים שטאוב הרבה לומר בעבר. אף על פי כן אני לא חושב שאובמה באמת פוסט מודרניסט. שיקוליו שלא לדבר על איסלם קיצוני הם מן הסתם פרגמטיים לחלוטין.

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    נשיא פוסט מודרניסט לא היה עורך שיתוף פעולה ביטחוני חסר תקדים עם ישראל.

    אהבתי

  39. יאיר Says:

    אין קשר בין פוסט מודרניות לשיתוף פעולה בטחוני. הבאתי את הלינקים בשביל לתאר את התפיסה השמאלית-ליברלית-אנרכית בחוגים האינטלקטואלים במערב.
    דרך אגב, השמאל אצלנו מאמץ את אותן תפיסות והציבור חש בכך ובורח מהן.

    אהבתי

  40. קמיליה Says:

    ביקורת ספר מעניינת.
    טיפונת ארוך, אבל אם לוקחים בחשבון שהביקורת הזו חוסכת קריאת ספר שלם – זה קצרצר להפליא.

    מה קורה לאליטה של מפלגה המתיימרת להיות "מפלגת העם" (המפלגה הדמוקרטית בארה'ב). נושא ה"ליברליים בלימוזינה".
    לטענתו, האליטה הדמוקרטית, כולל אובמה וקלינטון, משרתת בעיקר את המעמד הבינוני הגבוה, המשכיל והקוסמופוליטי. היא זנחה את המעמד העובד, את ארגוני העובדים ולמעשה את כל בני המעמד הבינוני והנמוך. היא חתמה על הסכמי סחר המצמצמים את מס' המשרות בארה'ב.
    היא אינה מנסה להילחם באי שוויון ההולך וגדל. חמור מכך, היא כנראה מצדיקה אותו. אחד מבכירי הדמוקרטים אפילו טען שהאי שוויון הולך וגדל כיון שהיחס לאנשים הולך ומתקרב ליחס שהם ראויים לקבל ! (משפט שחשוב להתעכב עליו בכדי לעכלו).

    לכן, לטענתו, בני המעמד הבינוני והבינוני נמוך מצביעים בהמוניהם לאנשים כמו טראמפ וסנדס. האליטות של שתי המפלגות הפנו להם עורף.

    http://www.nytimes.com/2016/05/01/books/review/listen-liberal-and-the-limousine-liberal.html?rref=collection%2Fsectioncollection%2Fbook-review&_r=0

    אפשר לקרוא את הכתבה ולחשוב גם עלינו. המחנ'צ, מרצ, ולמעשה גם הליכוד. הפער בין הצהרות חגיגיות לבין השאלה את מי הם באמת משרתים.

    אהבתי

  41. יאיר Says:

    הליכוד לא מייצג דיו את ה"אדם הפשוט", אבל לפחות, ובשונה מהמחנה הציוני וממרצ, הוא משלב כח"כים גם אנשים שמזוהים בכל מאודם עם האדם הפשוט.

    המחנה הציוני ומרצ בכלל לא מתיימרות לייצג את המעמד הבינוני והנמוך/"האדם הפשוט"/"העם", ולכן ההשוואה צריכה להיערך בין המפלגות המתיימרות להיות "מפלגת העם", קרי בין הליכוד לבין יש עתיד של לפיד.
    במבט משווה ראשוני, הגיוון האנושי בליכוד גדול מכל מפלגה אחרת, כולל יש עתיד.
    כמובן שגיוון שכזה הוא לוקסוס הניתן למפלגות גדולות בלבד, אבל רק בפוטנציה. צריך לדעת לנצל את יתרון הגודל לביטוי הגיוון.

    אהבתי

  42. תמריץ Says:

    פול קרוגמן כתב דווקא על ההונאה שהמפלגה הרפובליקנית הונתה עד היום את מצביעיה. הם הצביעו לה כי לא סובלים שחורים והיספנים. אבל בפועל מה שעניין את הרפובליקנים זה בעיקר לעשות טוב לעשירים. עכשיו, לפי קרוגמן, המצביעים מצאו בדונלד טראמפ מי שנראה להם שישרת את מאוויהם האמיתיים.

    וזה טור יפה נוסף של אראל סגל על סוציאליזם וקפיטליזם:

    http://m.nrg.co.il/online/1/ART2/774/028.html?hp=1&cat=479&loc=9

    אהבתי

  43. קמיליה Says:

    כתבה מהוושינגטון פוסט, שגיליתי רק עכשיו, למרות שנכתבה לפני כחודש וחצי.
    היא מבקרת את דברי אובמה בראיונות שנתן לג'פרי גולדברג מהאטלנטיק.
    לטענתו גישתו הכללית של אובמה בראיונות היא "אני צודק, ואתם לא מקשיבים". סיכום חביב (העלה בי אסוציאציה לאהוד ברק ולכל ה'אובר-חוכמים האחרים שאני מכירה).

    מוקד הכתבה: השפעתו מערערת היציבות של אובמה על המזרח התיכון.
    גם הכתבה וגם התגובות עליה דנים בנושאים שהועלו בבלוג, אבל מנקודת מבט אמריקאית.
    בעיני רבים מהמגיבים 'שישרף המזרח התיכון, העיקר שלא ישפך עוד דם אמריקאי ולא יבוזבזו עוד 2 טריליון דולר. בוש השני והניאו – קונס לדראון עולם'.

    https://www.washingtonpost.com/blogs/post-partisan/wp/2016/03/15/obamas-destabilizing-candor-on-the-middle-east/

    אהבתי

  44. תמריץ Says:

    המאמר בוושינגטון פוסט מאוד מעניין, והתגובות עליו גם.

    אהבתי

  45. יאיר Says:

    http://www.israelhayom.co.il/opinion/378121

    http://moshearens.com/heb/2016/05/03/fixation-on-artificial-borders/

    אהבתי

  46. Orihippo Says:

    ממשל אובמה חושף: מצג השקר סביב ההסכם עם איראן
    בן רודס, אחד מיועציו הבכירים של הנשיא האמריקני, חשף ב"ניו יורק טיימס" כיצד פעל הממשל לגייס מומחים ועיתונאים על מנת ל"מכור את ההסכם"

    http://www.israelhayom.co.il/article/379385

    אהבתי

  47. קמיליה Says:

    השלמה לגילויים של ממשל אובמה: כתבה מאתר מידה על תפקידו של מאיר דגן בכבילת ידי נתניהו.
    כנראה, עם עזרה קלה מגבי אשכנזי, ואולי גם פרס. והתגייסות מסיבית של התקשורת הישראלית לצד "כוחות האור" מול "כוחות החושך". בעיני אתר מידה מעשי דגן גובלים בפוטש.
    לטענת דגן פקודה להכין את הצבא לתקוף את אירן היא פקודה בלתי חוקית, ולכן "נאלץ" לפנות לאמריקאים בבקשה שירסנו את ישראל.

    מעלה מחשבות נוגות על בעיות המשילות בישראל, הן כשלעצמן והן בהשוואה לארה'ב. יכולת נתניהו לקדם את מדיניותו ויכולת אובמה, מי מכוון את התקשורת ומי מכוון על ידה ועוד.

    http://mida.org.il/2016/05/06/הפוטש-הפרטי-של-מאיר-דגן/

    אהבתי

  48. אל רום Says:

    קמיליה , הנושא קצת מורכב , ולא כל כך פשוט :

    על פי חוק יסוד הממשלה , אין לפתוח במלחמה , ללא החלטת ממשלה , והודעות מתאימות לכנסת וכו…..

    אפשר להגדיר תקיפה באיראן , כמבצע מוגבל לכאורה, ולא פתיחת מלחמה . אלא מאיי :

    שמי שהיה פותח במבצע כזה , צריך היה לקחת בחשבון ( או יקח בחשבון ) שסבירות גבוהה מאוד , ומראש , שזו תהא מלחמה למעשה , ולא מבצע מוגבל , מכאן , הייתה נדרשת מראש , אישור של הממשלה .

    מעבר לסיבוך הרציני סביב הסיפור של איראן , והפוסט שם , לא מתחיל אפילו לתאר סיבוכי האימים , הרי עסקינן בדילמה רצינית מבחינה חוקית ……זוהי קביעה מפורשת של המחוקק , הנה שוב החוק :

    40. (א) המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה.
    (ב) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור.
    (ג) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף קטן (א) תימסר לועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.

    אז מה היית עושה ? האם לדעתך תקיפה באיראן , לא הייתה גוררת מלחמה כוללת ? בואי נשמע ….

    להתראות

    אהבתי

  49. אל רום Says:

    קמיליה , רק הבהרה מסויימת :

    יש הטוענים , שעצם התקיפה באיראן , הינה בבחינת מלחמה , או הכרזת מלחמה . אם לשפוט על פי היקף הפעולה המתוכננת , יש ביסוס מסויים לטיעון כזה . על פי התוכניות , מדובר על 100 מטוסי קרב בקירוב , סימולטנית שפועלים באיראן . אפשרות לגלים חוזרים ונשנים . פעולות קרקע במקביל בתוך איראן ( מספיק שתחשבי על טייסים שנופלים , ויחידת החילוץ 669 באה לחלץ אותם עם חיפויים וכניסה למגע . ברור גם שיש שם כורים ואתרים , שתקיפה אוירית , לא הייתה יכולה להם קרוב לוודאי ( פורדו למשל , הינו אתר , שחצוב בהר ממש , קשה מאוד מן האויר , יש בעיה או הייתה בעיה עם פצצות חודרות בונקרים בזמנו , אין לתאר הסיבוכים , בלתי נתפסים ) ) .

    כך שזה לא לגמרי מופרך , לטעון , שזוהי מראש , הכרזת מלחמה . אבל , תוכלי להקשות כך :

    אז מכריזים מלחמה , מכוח החלטת ממשלה , ויוצאים למבצע ותוקפים , מה הבעיה עם זה אז ? ( והודעות בדיעבד לכנסת , זה חוקי ומותר ) .

    מענין מה תגידי על זה …. להתראות

    אהבתי

  50. אל רום Says:

    קמיליה , רק שימי לב , מנוסח החוק המובא לעי"ל , אפשר בדיעבד לכאורה להודיע לכנסת , בהתבסס על התיבות : " בהקדם האפשרי " .

    להתראות

    אהבתי

  51. Orihippo Says:

    ומה ההגדרה המשפטית לבהקדם האפשרי? כל מה שאני מוצא בחוק זה:

    תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי), התשס"ו – 2006
    מעמד אישי ומשפחה – כשרות משפטית – ייצוג חולי נפש …. בתקנה 5(א), יודיע המנהל לאחראי על הייצוג המשפטי, בהקדם האפשרי, על הצורך במתן ייצוג משפטי למטופל;

    אהבתי

  52. יאיר Says:

    אם מחברים את הנקודות:
    הסיפור של אשכנזי כנגד ברק (כולל מעשים על הגבול הפלילי)
    הסיפור של דגן כנגד נתניהו (כולל ערוץ אישי בממשל האמריקאי כנגדו)
    המעורבות של פרס (חתרן בלתי נלאה)
    המעורבות של דיסקין
    סגן רמטכ"ל שמחנך את הציבור ומבקר בעקיפין את התנהלות הממשלה
    גיבוי כל הנ"ל מצד התקשורת

    כל הנקודות הללו מציגות חונטה צבאית שחברה לחונטה תקשורתית (ובעבר גם לחונטה המשפטית) במטרה לנהל את חיינו מבלי להיבחר.

    אהבתי

  53. תמריץ Says:

    ייתכן שכל האזהרות שהפנו הקצינים לאמריקנים שביבי נחוש לתקוף סייעו ליצור את הרושם שתקיפה באירן ממשמשת ובאה בעוד שהסיכוי שביבי באמת היה הולך להרפתקאה אסונית כזו הוא נמוך.

    אהבתי

  54. אל רום Says:

    יאיר , כמה פעמים , צריך להסביר לך אני תוהה , ש – " חונטות" לא נבחרות , אין כדבר הזה בשום מקום בעיקרון !! לא בוחרים : רמטכ"ל על ידי הציבור , סטטיסטיקאי ממשלתי , מפכ"ל משטרה , שופטים , אלופים , יועמ"ש , גנז המדינה וכדומה, על ידי הציבור ….. אלא , העם בוחר כנסת , הכנסת מקימה ממשלה מתוכה , והממשלה ממנה בדרכה שלה , על פי החוק , משרות דנן . אני רציני , יש משהו שחודר לך לראש , צריך איזה חודר בונקרים ככה עם הברגה רצינית …. תתעשת כבר !! הסברתי לך ובכלל זאת , כמה פעמים !!

    אהבתי

  55. אל רום Says:

    יאיר , רק להמחיש לך , יש גנז למדינת ישראל , הוא אחראי על ארכיוני המדינה . ואיך הוא ממונה , הנה מצטט סעיף 2 לחוק הארכיונים :

    2. (א) הגנז יתמנה על ידי הממשלה לאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה.

    עד כאן הציטוט :

    עיניך הרואות , הממשלה ממנה הגנז !! תוכל לגשת לחוק כאן :

    http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/028_001.htm

    כך גם שופטים , ישנה ועדה , יש בה נציגי האופוזיציה , קואליציה , שר המשפטים שופטים , נציגי לשכת עורכי הדין , והם ממנים שופטים , הנה ,גש לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב ) ותקרא שם סעיפים : 6 והלאה , הכל כאן :

    http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_002.htm

    וחלס , חמאס …. להתראות

    אהבתי

  56. אל רום Says:

    יאיר , רק פאנצ' ליין :

    העם אכן בוחר את כל נושאי המשרה האלו , על ידי בחירה של הכנסת !! ואם לאיו , מה אתה מעלה בדעתך ? מאות משרות כאלו , ייבחרו ישירות על ידי העם ? העם לא סומך על הממשלה שהוא בחר בה ? שתמנה אנשים נכונים וכשירים או מתאימים ? והרי יש ועדות מקצועיות להערכת מסוגלות וכשרות מקצועית , מאיפה העם יעריך כדבר הזה לגבי משרה מורכבת ? לא מבין !!

    להתראות

    אהבתי

  57. יאיר Says:

    אם כך נוצר הרושם אזי זה חיובי ביותר. אני מסכים איתך שנתניהו מתון ושקול הרבה יותר ממה שהוא מוצג.
    גם הטענות הצתפרסמות עכשיו בדוח מבקר המדינה על ניהול צוק איתן מלמדות על הססנות וזהירות.
    איך מי שחושש ממיטוט החמאס בעיר של מיליון וחצי תושבים ילך ויפציץ במדינה חזקה של מליוני בני-אדם?
    לא סביר.
    עם זאת, זה שביבי הצליח להשתמש בחתרנות כנגדו לא פוטרת את החתרנים מאשמה.
    זה מדאיג מאוד גם אם התוצאה הסופית לא הייתה רעה.

    אהבתי

  58. אל רום Says:

    יאיר , הנה לך דוגמא לועדות מקצועיות וכדומה : ועדת טירקל , מאשרת מינוי בכירים , והנה מאשרת את מינוי קרנית פלוג למועמדות לנגידות בנק ישראל , והכל מגיע לאישור הממשלה , פה :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000888309

    להתראות

    אהבתי

  59. אל רום Says:

    לכל המעונין , מפה של אתרי הגרעין באיראן , להבין את תחילת הסיבוך . טיסה מעל ירדן ועירק : קרוב ל: 2000 ק"מ ( רק הלוך ) . ואילו מעל ים סוף , האוקיאנוס ההודי, ומיצרי הורמוז ( עם תדלוקים ) מדובר על קרוב ל : 13,000 ק"מ ( הלוך חזור ), בלי יכולת למעשה לנחות לתדלק וכו… ( תדלוק באויר ) . היו דיבורים על אזרבייג'ן , לא הגיוני פשוט , טורקיה גם לא הגיוני . פשוט סיבוך אימים .

    פה מפת האתרים :

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4143516,00.html

    ופה מפה גלובלית מדינית( תגדילו רזולוציה) תנסו להציץ , להבין איזה סיבוך :

    http://www.lib.utexas.edu/maps/world_maps/world_pol_2011_nov.pdf

    להתראות

    אהבתי

  60. קמיליה Says:

    א. בניגוד לתחביבי לגבש עמדה נחרצת על כל דבר עליו אני יודעת להגיד 3-4 משפטים (פחות מכך – אין לי מספיק מה להגיד. ידע מעמיק יותר – רק מקשה להיות כל כך פסקני) – מעולם לא הייתה לי דעה ברורה מה כדאי לישראל לעשות או לא לעשות בנוגע לגרעין האיראני.
    למרות שבעיני הוא תמיד נתפס כאיום אסטרטגי ולא כתרגיל הפחדה מניפולטיבי, כדברי מקהלות המלעיזים את נתניהו וברק.

    בין השאר, מחוסר מידע:
    – האם ניתן להניע את האמריקאים לבצע תקיפה צבאית?
    – אם לא: האם לישראל מידע על *כל* המתקנים ויכולת להשמידם כליל + כנ'ל לגבי כל משגרי הטילים לטווח רחוק + כמה זמן ייקח לאיראנים לשקם את מה שנפגע. (ניחוש שלי: לישראל מעולם לא הייתה יכולת לבצע התקפה אפקטיבית).
    ומידע קריטי אף יותר, (האופציה המועדפת עלי) : האם ניתן להפיל את השלטון האיראני / לסייע למתנגדי משטר מקומיים ולדרבנם. וכמובן, רצוי שגם זאת יבוצע ע'י האמריקאים ו/או מדינות סוניות העוינות את משטר האייתולות ולא על ידנו.
    הבעייה היא שבדרך כלל אין יותר מדי מתנדבים להוציא את הערמונים מהאש. מהמידע המתפרסם כיום על אובמה נראה שהיה מוכן להונות את ישראל / הקונגרס / הציבור האמריקאי שהוא מוכן לפעול אם המו'מ יסתכם בעסקה גרועה – ומראש לא התכוון להזיז אצבע.

    ב. בעיני, כמנהל תקין : ההחלטה על המהלך הטוב ביותר לישראל הייתה אמורה להתקבל ע'י ראש הממשלה, שר הביטחון, ומספר אנשים נוספים שהם סומכים על מהימנותם ועל שיקול דעתם. מעין "מטבחון" בטחוני בכיר. הרמטכ'ל, אלופי צהל, ראש המוסד וכו' אמורים למסור לדרג המדיני המחליט את כל המידע העומד לרשותם, לייעץ, לקבל מהם הנחיות מה לעשות, ולבצען !!! . חובתם כמובן להביע את דעתם ולייעץ – אך הצבא אמור להיות כפוף לדרג המדיני, לא להפך.
    אם מאיר דגן לא היה מרוצה מההחלטה המתגבשת – הייתה לו זכות מלאה להתווכח ולנסות לשכנע אותם. ואם לא הצליח – להשאיר את המפתחות על השולחן וללכת הבייתה בשקט בלי לאמר מילה לאיש. מסירת מידע למדינה זרה על תוכניות ממשלתו – היא למעשה בגידה באמון וריגול.

    ג. קיימת אפשרות שנתניהו וברק שלחו את דגן לאמריקאים – כתרגיל "תחזיקו אותי" – כפי שטוען תמריץ, והוא לא פעל אחרי גבם אלא בשליחותם.
    המידע הסותר זאת – דבריו בראיונות והקלטת שהשאיר לפרסום אחרי מותו (שידע שיהיה קרוב בשל מחלת הכבד שלו).
    יתכן, ומעט סביר ביותר בעיני, שדגן חשב שהוא פועל בניגוד לרצון נתניהו וברק, אך למעשה הם דחפו אותו לעשות זאת. תרגילים נפתלים בנוסח זה אינם מעל כוחו של אהוד ברק. מכאן, דגן היה למעשה מרגל כפול בלא ידיעתו.
    גם אם זה נכון – נוצר תקדים בעייתי נוסף לעצמאות יתר של הדרג הצבאי, ואי כפיפותו לדרג המדיני. לא פלא שאח'כ הרמטכל גבי אשכנזי מנסה למצוא חומרים מכפישים על שר הביטחון, הממונה עליו.

    ד. אין לי מושג לגבי השאלה החוקית: האם יש צורך להכריז מלחמה, ומתי אם בכלל אמורים להביא את ההחלטה לאישור הממשלה (שחלק משריה מדליפים כרונית) או אישור הכנסת.
    אבל, בנושאים המהווים איום אסטרטגי על בטחון המדינה – הצעדים החוקיים – הפורמליים בעלי חשיבות שולית בעיני.
    מבחינתי, שיכנסו אותם לישיבה, ויאסרו עליהם לצאת מהחדר (שיצויד מראש בשירותים כימיים) עד שתי דקות לפני נחיתת המטוסים החוזרים.

    אגב, נדמה לי שאיראן שלחה כוחות צבא נגדנו בשנת 1948. הסכמי שביתת נשק לא נחתמו איתה אלא רק עם מצרים, ירדן וסוריה. האם יכול להיות שאנחנו במילא במלחמה? אם כן: אולי זה משנה את התמונה החוקית.

    אהבתי

  61. אל רום Says:

    קמיליה , את כרגיל , מעלה ים של סיבוכים בלתי נתפסים ( לחיוב כמובן אומר זאת ) . אבל ככה רק בקטנה :

    בעיקרון , מתגובתך עולה , שבמשתמע , את מסכימה עם כך , שלא ייתכן שראש הממשלה , ורק הוא , יחליט על מלחמה , זה לא מקובל על אף אדם סביר ושפוי במדינת ישראל ( בתיאוריה , בלי קשר לחוק ולמצב המשפטי הקיים ) . ואם כך , הקושיה חזרה לסוגיה :

    צריך לשמור על העיקרון , ומקסימום לשנות המינון , אז מטבחון ! אבל , הרי זוהי אותה הבעיה , מה קורה אם כל המטבחון נגד , וראש הממשלה בעד ? והרי , יש הרבה יותר מדי דברים , שרק ראש הממשלה יודע , ורק הוא נושא באחריות ( שלא נדבר על הדלפות ) .

    מעבר לזה , מבחינת החוק הבינלאומי , והתגובה הצפויה ( בלי קשר לצידוקים וטיעונים סובייקטיביים ) אין ספק שתקיפה כזו , הינה בעליל בלתי חוקית , ועולה לכדי : crime of agression ( עבירה אגב שתהא ברת תוקף על פי אמנת רומא , רק ב – 2017 בעיקרון ) , הנה , אצטט לך , את סעיף 51 המפורסם , מאמנת האו"ם , המגדיר את הזכות להגנה עצמית של מדינות :

    Article 51
    Nothing in the present Charter shall impair the inherent right of individual or collective self-defense if an armed
    attack occurs against a Member of the United Nations, until the Security Council has taken measures necessary
    to maintain international peace and security. Measures taken by Members in the exercise of this right of self
    defense shall be immediately reported to the Security Council and shall not in any way affect the authority and
    responsibility of the Security Council under the present Charter to take at any time such action as it deems
    necessary in order to maintain or restore international peace and security.

    עינייך הרואות : באטמוספירה האנטי ישראלית בעולם , את יכולה רק לתאר לעצמך , איך הייתה מתקבלת תקיפה כזו , למעשה , מבחינה משפטית , באם המשמעות של התקיפה , הייתה ממש יציאה למלחמה ( וגם מבלעדי ) אזי , ברור כשמש שאין ספק , שהיו מחשיבים זאת , כאקט בעליל בלתי חוקי , מבלי להיכנס לסיבוכים משפטיים מפגרים לגמרי !!

    להתראות

    אהבתי

  62. קמיליה Says:

    לאל רום,
    האם סעיף 51 מאמנת האו"מ היה בתוקף כשבגין יצא להפציץ את הכור העירקי? ואולמרט את הכור הסורי?

    אהבתי

  63. אל רום Says:

    קמיליה , ודאי , אבל זה היה אז הרי מבצע צבאי מוגבל , והאטמוספירה אז הייתה שונה , ואילו פה , ניתן יהיה לטעון , שזוהי מלחמה , יציאה למלחמה , הכרזת מלחמה וכו… היקף התקיפה עצום , והתגובת נגד , השם ירחם , והנגד נגד , בלתי נתפס , לא אאריך פה בתסריטי אימה . אבל , ממש אין אנלוגיה כמעט !! להתראות

    אהבתי

  64. אל רום Says:

    קמיליה, רק שכחתי כמובן את איסור האגרסיה על פי אמנת האו"ם ( הזכות להגנה עצמית , הינה כמובן החרגה לאיסור האגרסיה , וברור שזה לב הסיפור , אבל בשביל הבהירות והקוהרנטיות ) הנה סעיף 2(4) :

    4. All Members shall refrain in their international relations from the threat or use of force against the territorial
    integrity or political independence of any state, or in any other manner inconsistent with the Purposes of the
    United Nations

    להתראות

    אהבתי

  65. קמיליה Says:

    לאל רום,

    נראה לי ש"ניתן יהיה לטעון" כמעט כל מה שרוצים לטעון.
    ניתן יהיה לטעון שזה מבצע צבאי מוגבל המכוון רק נגד מתקני גרעין ומשגרי טילים לטווח רחוק. אלו שהאיראנים ציינו מפורשות שהם מייעדים עבורנו, ומטרתם למחוק את ישראל מהמפה. לא הותקפו בסיסי צבא, נמלי ים, שדות תעופה, בתי חרושת, ערים … היקף התקיפה ומספר המטוסים הם בסה'כ פרט טכני, כמותי, שלא הופך מבצע "הגנה עצמית" בעל יעדים מוגבלים למלחמה כוללת.

    מכאן, אם הקהילה הבינ'ל תרצה להתערב היא תתערב, ואם לא תרצה להתערב היא לא תתערב. ניסוח החוק אינו משנה דבר.

    לשאלתך, מה אמור לקרות אם רק ראש הממשלה רוצה לתקוף, ואילו שר הביטחון וכל שאר חברי אותו מטבחון בכיר מתנגדים לכך בתוקף. קשה לי לדמיין מצב כזה, בד'כ הדעות נחלקות בין תומכים ומתנגדים.
    אבל, אם כולם מתנגדים, מנסים לשכנעו אך לא מצליחים, והם מגיעים למסקנה שראש הממשלה איבד את שפיותו / סובל מבעייה מוחית / משרת אינטרסים זרים וכדומה – נראה לי שקיים / אמור להיות קיים איזשהו תהליך הדחה של ראש ממשלה שאינו כשיר יותר למלא את תפקידו.

    אהבתי

  66. אל רום Says:

    קמיליה ,

    עם כל הכבוד, זה כלל לא משנה מה תוקפים , אם קראת הניסוחים ( ואביא לך יותר מאוחר , גם מאמנת רומא ) הרי מדובר בתקיפה כנגד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של המדינה הנתקפת , הנה :

    use of force against the territorial integrity

    זה ממש לא משנה !! ומבחינת הגנה עצמית , אזי ישאל השואל , הגנה עצמית ממה ? האיראנים לא תקפו , לא יכלו לתקוף , אין שום הוכחה ממשית לשום גרעין אפילו , לא היו הכנות לתקיפה מצידם לא כלום , זה לא יהיה פשוט כמו תות !! מה גם שיש הסכם כמובן ( לגבי תקיפה עתידית , והם עד כה , לא הפרו אותו ממש ) .

    גם הסברתי לך , שמימדי התקיפה , יהיו עצומים , בלתי נתפסים , ייתכן בהחלט שיקח מספר ימים , מדובר גם בהגדרה על תקיפה של תשלובות אזרחיות למעשה , אז מה זה משנה ? על כל זה , יהיו קרוב לוודאי , פעולות קרקעיות , תגובות ותגובות נגד .

    אז זה לא פשוט יהיה , לא להגדיר זאת כהכרזת מלחמה , יציאה למלחמה וכו…. 100 מטוסים תוקפים בו זמנית ( תסריט סביר מאוד ) או גלים במשך ימים של עשרות מטוסים , זה לא מבצע צבאי מוגבל ממש , ואפילו ככזה , צבאי מוגבל , זה לא פשוט כלל ( אמחיש מאוחר יותר ) .

    כדאי אולי להבין :

    לנתניהו נעשה עוול !! הוא היה נחוש לתקוף , ובגלל , חישובים אסטרטגיים די סבוכים , הוא הסתבך ( וכבר עמדתי על כך בפוסטים אחרים ) אלא מאיי :

    כמעט כל הצמרת הבטחונית , מדינית , מודיעינית , וכל הפוליטיקאים , היו בדיעה אחידה ממש :

    לא תוקפים , אלא אם כן , מוצו כל האפשרויות המדיניות או אפשרויות הסנקציות , נתניהו היה כמעט לבד ( ברק וגלנט היו לצידו בעיקרון ובעד תקיפה ) איך הגדיר זאת דגן בזמנו בקשר לתקיפה באיראן ( ראי לינק ) ככניסה :

    "בעיניים פקוחות למלחמה אזורית. זה מתחייב רק כשאנחנו מותקפים או כשהחרב מתחילה לחתוך בבשר החי".

    בקשר לתהליך הדחה , אזי :

    אין תהליך של ממש , אבל הקרוב ביותר בחוק , הינו סעיף 20 (ב) בחוק יסוד הממשלה , וכך , מצטט :

    20 (ב) נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 שבו מכהן ממלא מקום במקומו.

    עד כאן הציטוט :

    נבצר ככתוב , דרך קבע למלא תפקידו , מתיחס גם למצב של ליקוי כלשהוא עקרוני בתפקידו ( יעני התחרפן כדברייך ) . אלא מאיי , שאם היה מתחרפן כפי שאת מציינת , והיה לוקה באיזושהיא צורה , אם כך :

    לכך בדיוק יש את בג"ץ , או מוסד הצבעת האי אמון בממשלה בכנסת וכאלו …. שהם חיצוניים לממשלה או כופים על ראש הממשלה או הממשלה וכו…… לעשות מעשה בנדון .תכל"ס, לזה יש את בג"ץ , שהרי בג"ץ , ערכאה זריזה ואכזרית מאוד , אין דומה לה ממש בעולם , שהרי אחרת , מה יעשה אדם , יחכה למה ? נניח שהממשלה או ראש הממשלה מתכננים מעשה מטורף , אין הרבה אפשרויות לתקוף זאת ולמנוע זאת ברמות מיידיות , אלא רק בג"ץ , בלי בג"ץ , הציבור חסר אונים , אחרת מה : יחכו להליכים של חודשים , שבועות וכו…אם בכלל יעבוד , הרי לא אמור לעבוד , יש קואליציה ורוב בכנסת בתיאוריה לממשלה , אז מה עושים ? רק בג"ץ !! או פוטש צבאי , מה לעשות ? אבל זה כמובן תיאורטית מה עושים , לא סביר שראש ממשלה ילקה בליקוי מוח כפי שאת מתארת , וימשיך לתפקד , ראש ממשלת ישראל , זה התפקיד הכי קשה ותובעני ומורכב שקיים בעיקרון על פני הגלובוס .

    לינק דגן :

    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1581382

    להתראות

    אהבתי

  67. אל רום Says:

    קמיליה , גשי ללינק הבא , תגיעי ל :

    Article 8 (2)(b) (פשע אגרסיה )

    הכל באמנת רומא , ותביני , שגם סתם תקיפה ( למרות שהסעיף עדיין לא בתוקף ממש ) הינה פשע דנן .

    מעבר לזה , חשוב להבין :

    האיראנים יכולים לטעון , לפשע מלחמה פשוט , או פשעים נ' האנושות , והכל , בעצם התקיפה של תשלובות אזרחיות למעשה והרג אזרחים שעובדים שם וכו…. ( מבחינתם ומהרבה בחינות , אובייקטיבית , עסקינן בתשלובות לייצור חשמל ממש ) .

    זה נכון , שישראל לא חברה באמנת רומא ( חתומה , אבל לא מאושררת ) אלא מאיי :

    ישנה דוקטרינה מאוד אכזרית : UN referral ( סעיף 13 (b) לאמנת רומא ) , כך שגם אם מדינה לא חברה , מועצת הביטחון , מפנה הקייס , לבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג , ואז , יש לבית משפט סמכות מלאה , לחקירה והוצאת צווי מעצר . וכך היו כבר שני מקרים : סודן ( זוועות דרפור ) הוצאו שני צווי מעצר נגד אומר אל בשיר נשיא סודן ( אחרי הפניה כאמור של מועצת הביטחון , למרות שסודן לא חברה כלל באמנת רומא ) וגם נגד הבן של קדאפי ( לוב שגם היא כאמור , לא חברה באמנת רומא ) .

    סיבוכים , האמיני לי . לינק Article 8 2(b) ( crime of aggression ) :

    https://www.icc-cpi.int/iccdocs/PIDS/publications/RomeStatutEng.pdf

    להתראות

    אהבתי

  68. אל רום Says:

    רק הערה חשובה מאוד :

    צריך בעיקרון ( אבל לא לישון ) להתגבר על וטו אמריקני או אחר , במקרה של הפניית קייס נגד מדינה לא חברה באמנה דרך מועצת הביטחון .

    להתראות

    אהבתי

  69. קמיליה Says:

    לאל רום,

    "כניסה בעיינים פקוחות למלחמה אזורית, זה מתחייב רק כשאנחנו מותקפים או כשהחרב מתחילה לחתוך בבשר החי" – זו עמדה פוליטית לגיטימית.

    אך לגיטימית לא פחות העמדה שאם נחכה עד שהחרב תתחיל לחתוך בבשר החי – עלול להיות כבר מאוחר מדי. סיכון שאסור לקחתו – ולפיכך חובתנו להנחית מכה מקדימה, ולנצל את יתרון ההפתעה.

    ובויכוח בין שתי עמדות פוליטיות לגיטימיות – עמדת ראש הממשלה ושר הביטחון אמורים לזכות בבכורה על עמדת ראשי הצבא, המוסד ועיתונאים בכירים.

    להזכירך, במלחמת ששת הים מטוסינו יצאו להפציץ את שדות התעופה ומטוסי חילות האוויר המצרים במכת מנע. קדמו לכך חסימת מיצרי טיראן והצהרות נאצר על כוונותיו לגבנו, אך הם (עדין?) לא ירו אף יריה לכיווננו.

    מבחינתי, הכרזת מנהיג איראן על כוונתו למחוק את ישראל מהמפה שקולה להכרזת מלחמה. גם אם לא אמר את המילים המפורשות – הוא ללא ספק איים עלינו בהשמדה. ועל הטילים שהוצגו במצעד הצבאי בטהרן נכתב "ישראל". אנחנו לא צריכים לחכות עד שיבצע תקיפה פיזית בכדי להגדיר זאת כהגנה עצמית. (האם התקפה של מאיים ברצח המניף כלי נשק – אינה מוגדרת כהגנה עצמית? )

    מכאן, זכותה של ישראל לא לחכות עד שהמועד יהיה נוח לאויבנו, הם יסיימו בשקט ובנחת את כל הכנותיהם, ואנחנו נופתע.
    אין צורך לחזור על מלחמת יום כיפור בה ישראל נמנעה מלהנחית מכה מקדימה ואפילו לגייס מילואים – פן אנחנו ניתפס ע'י העולם כתוקפנים. שילמנו על כך מחיר יקר מדי. אם נחכה עד שאיראן תתקוף ראשונה, ורק אח'כ "נחזיר" – המחיר ששילמנו ביום כיפור עלול להתפס כדוגמית קטנטנה.

    בכדי למנוע אי הבנות – איני טוענת שהיינו צריכים לתקוף את איראן.
    כאמור, קטונתי מלגבש עמדה בנושא, ואין לי אפילו מאית מהמידע הרלוונטי לקבלת החלטה מושכלת.
    אני רק טוענת שבסופו של חשבון – למאיר דגן אין את הסמכות להכתיב את ההחלטה בנושא העלול להשפיע על עצם הקיום של המדינה.
    על ראש הממשלה ושר הביטחון מוטלת האחריות לדאוג להמשך הקיום של המדינה, והסמכות לצוות על כל המהלכים הנדרשים בכדי להשיג זאת.
    על דגן והרמטכ'ל למלא את החלטותיהם או להתפטר.

    אהבתי

  70. קמיליה Says:

    לאל רום,

    יצא לי לשמוע על הורים לחייל שאמרו לבנם: אל תיקח שום סיכון. אם מישהו שנראה לך חשוד יתקרב אליך – תירה בו מיד. כן מתאים או לא מתאים להוראות הפתיחה באש. אנחנו נבקר אותך אם יכניסו אותך לכלא. אנחנו לא מוכנים לבקר אותך בבית קברות !
    כשאני חושבת על עתיד מדינת ישראל מצד אחד וחוקי האום ואמנת רומא מצד שני – אני מרגישה בדיוק כמו ההורים האלו של החייל.

    אהבתי

  71. אל רום Says:

    קמיליה , מבחינה משפטית , זה לא כזה פשוט , אפילו הצהרות השמדה אינן עילה למלחמה על פי המשפט הבינלאומי , כאשר מדינה היא בכלל 2000 ק"מ מרחק , והצהרות יכולות להיות מטאפוריות , ואגב , הן גם מטאפוריות , כי הם אכן מתכוונים או היו מאוד רוצים להשמיד את מדינת ישראל , אבל , בפועל הם ריאלים לעת הזו , וענינם בהצהרות דנן , יותר מתיחס ל : רה אינסטיטוציה של מדינת ישראל , משמע :

    החזרת הפליטים כולם לכאן , פתיחה מחדש של הסיפור , הצבעה הוגנת לכאורה, ואז : כינון מעין מדינה חדשה , על פי תוצאות ההצבעה .שהרי , את לא מאמינה , שהם בריש גליי בזירה הבינלאומית דיפלומטית, גורסים שיש לשחוט היהודים ולזרוק אותם לים ?

    מבחינת המשפט הבינלאומי , לא מתקיפים כך בעילות כאלו , מבחינה משפטית , זוהי הבלות רוח בגלל הצהרות , לעשות כל זה . לגבי גרעין , אז אין שום הוכחה , ואפילו היה להם , מה :

    האמריקנים מאויימים תדיר על ידי צפון קוריאה בשימוש בנשק גרעיני , טילים בליסטיים וכו…. אז מאיימים !! ושם הרבה יותר מוחשי ומסוכן !

    ביום כיפור , זה לא הסיפור כלל וכלל , לא הייתה שום פחד מתוקפנות או כדומה , אלא ש :

    המצרים והסורים נקטו בהונאה של גיוס מילואים , ושיחרורם , גיוס חוזר , ושיחרורם , ישראל גייסה מנגד , ונוכחו לדעת שלא קורה כלום , זה יצר לחץ על קופת המדינה , על הצבא ובכלל , ונרדמו ב – " סינדרום הזאב והכבשים " כאשר בא הזאב , כבר היה מאוחר מדי .

    ולכן אגב , לא היה שם ממש מחדל , אלא כך נתפס הדבר , אבל זה לא ממש !

    שהרי נניח את היית צריכה לקבל החלטות , והאוייב מולך , מגייס מילואים , מתכונן נחזה למלחמה , ואז משחרר . ושוב ,ושוב …מה היית עושה ? איך תדעי מתי יבוא הזאב ? כל פעם היית מורה על גיוס מילואים ? זה לא פשוט !! הייתה אכן אופוריה , אבל , היא לא הייתה קשורה להכנות למלחמה תכל"ס , אלא : אופוריה כללית , נהפוך הוא :

    הצבא היה מאוד עירני , המודיעין היה מאוד עירני , אבל גייס לשווא מילואים , בזמנים הלא נכונים , לפני שהזאב הגיע פשוט !!

    להתראות

    אהבתי

  72. אל רום Says:

    קמיליה, תחושת ההורים ותחושתך , תחושה לגיטימית , תחושה טבעית , אלא שהחוק והמשפט , לא בנויים על אינסטינקטים או הכרת הטוב , אלא נהפוך הוא :

    החוק והמשפט שואפים מכללא , לעקרונות של מוסר קונסטרוקטיבי ומלאכותי , אחרת , לא ניתן יהיה לקיים סדר חברתי .

    אמחיש לך זאת , מן החוק הישראלי דווקא :

    עיקרון הבא להרגך , השכם להרגו, לא חל בחוק הישראלי ( הרגיל , משמע דיני העונשין ) . לא תעמוד לאדם זכות הגנה עצמית , אם הוא קורבן , אבל , לא קורבן של רגע מיידי כאשר נכפתה עליו הסיטואציה באופן מיידי ממש .

    אתה יכול להיות קורבן , ולמעשים אכזריים , לא תוכל אבל להתגונן ממרחק של זמן ומקום ( בלתי כי אם לדווח למשטרה ) .

    נניח אישה קורבן להתעללות מינית . לא דיווחה למשטרה מחמת הכחשה . בסוף התעשתה , אבל , לא בתוך הסיטואציה המיידית של ההתעללות , אלא , תפסה קריזה , ממרחק של זמן ומקום , נסעה לבית של המתעלל בה , ומעין בדם קר , במחשבה תחילה , הרגה אותו .

    האם תעמוד לה זכות של הגנה עצמית מפני רצח ? ממש לא !! האם זה תואם תחושות צדק , הכרת הטוב וכדומה ? ממש לא !!

    כך הדבר , בין אם זה מקומם אם לאיו !! אבל אפשר להבין התסכול הקשה . תשאלי למה זה ? אם כך :

    זה שיחה לחמישים כוסות קפה , הואיל ולא תטרחי להכין לי אחת אפילו , לא כל שכן מן המרציפן שהכנת לפסח , אז נדחה זאת לפעם אחרת .

    להתראות

    אהבתי

  73. אל רום Says:

    לבסוף קמיליה , אם תרצי , תקבלי המחשה , להעדר זכות להגנה עצמית , בדין הישראלי , שלא בסיטואציה מיידית , למרות היותו של אדם , קורבן ברור למעשי זוועה :

    בקייס של יונתן הילו , עסקינן בבחור , שהיה קורבן ברור להתעמרויות קשות והתעללויות מיניות , הוא רצח את המתעלל בו , בסיטואציה מסויימת , אבל , לא ממש מיידית , ואכן , הואשם ברצח , ולא עמדה לו , שום זכות להגנה עצמית ( למרות היותו קורבן מובהק ) הנה גזר הדין :

    https://www.google.co.il/url?url=https://freeyonatan.files.wordpress.com/2014/10/d792d796d7a8-d794d793d799d79f.doc&rct=j&q=&esrc=s&sa=U&ved=0ahUKEwjS1KDa0cvMAhUBmhQKHW73CYMQFggeMAM&sig2=yd4n7YcQrnfe25ISY3Sm_A&usg=AFQjCNFoYdck3AR5X_uTqueW_3NYsRVs_g

    נ.ב: זה לא השופטים , זה לא אליטה שמאלנית תקשורתית ואללה …זה המחוקק , לא אף אחד אחר !!

    להתראות

    אהבתי

  74. אל רום Says:

    קמיליה ( וכל המעונין ) אפרופו איראן , גרעין תקיפה ואלללה ….לכו ללינק הזה , תיקרעו מצחוק , מה גרסו דאז ( קטעי עיתונות דאז ) על פצצה גרעינית איראנית , אין, אין , אין !! לא תאמינו , ולבסוף : מי שגורס שזה לא בדיוק אותה האנלוגיה לימינו אנו , ינסה אולי להסביר , נראה אם מישהו יעלה על הענין ( שהרי , למה לא לטעון , שגם אז חשבו פצצה גרעינית , והסתבר : קשקוש לכאורה ) אל תחמיצו , הנה :

    http://kabirism.com/?p=769

    נ.ב : מי שיצליח לעלות על הקטש , ולהסביר , טוב , לא אוכל להזמין אותו כמובן לאיזה בלק פורסט , אבל , אוכל לארגן לו חיי נצח מכאן ואילך ….ומה זה הנצח , לעומת : בלק פורסט ?

    להתראות

    אהבתי

  75. מירון יעקוב Says:

    אל רום הידע שלך והפרשנות בתחום המשפטי ראויים לשבח ברור לי שללא חוק ומשפט אין סיכוי לקיים חברה מאורגנת ומתקדמת בכל התחומים כלכלה חברה צבא וביטחון..בהערת ביניים אני לא חסיד של אקטיביזם משפטי היות וזה מפר את האיזון בין רשות השופטת לבין רשות המחוקקת ונציגי ציבור נבחרים בממשלה צריך לדעת איפה עובר הגבול מה רצוי ומה פסול..
    לעניין של מלחמה כנגד האויב מכל סוג יש חוקים רבים שאינם כתובים וטוב שכך לממשלה יש את כל הסמכויות להחליט על מהלך מלחמתי כנגד כל אויב אשר יש ביכולתו ורצונו לאיים על גבולותיה של מדינת ישראל ועל שלום אזרחיה..
    הפצצת הכורים באירן הם סוג של פעולה או הכנה לפעולה שלממשלת ישראל יש זכות בלעדית ללממש היות ומדובר במדינה עוינת אשר מנהיגיה הצהירו בעבר וגם בהווה שהם פועלים במלוא המרץ להשמיד את ישראל הכל בגלוי פרוש הדבר שהם למעשה הכריזו מלחמה כנגדנו..לפי מיטב הבנתי היו וישנם עדין אי הסכמות לדרכי פעולה כנגד האויב האירני בתוך הממשלה ומחוץ לממשלה יחד עם זה צה"ל התאמן ונערך ליום הפקודה אם כאשר זו תגיע ..אני משוכנע שלישראל יש את היכולת המבצעית להשמיד את כל מערך הגרעיני ואת בסיסי הטילים של אירן ..
    ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מלחמת התשה ארוכה כנגד אויביה לכן ברוב המקרים צה"ל פעל בעבר וגם בהווה באמצעות פעולות מנע כך זה היה במצע קדש וכך גם פעלנו במלחמת ששת הימים לרבות כל המבצעים גדולים כקטנים שבאו בעקבות זה..בפעם היחידה שישראל לא פעלה למנוע מתקפה מתוכננת של האויב למרות שהמידע היה זמין היה זה במלחמת יום הכיפורים ועל כך שילמנו מחיר כבד מאוד..את היכולת הגרעינית והמבצעית של אירן חייבים להשמיד הכל שאלה של עיתוי מתאים ואני מקווה שזה יגיע בקרוב..

    אהבתי

  76. אל רום Says:

    מירון ,

    תודה . אין דבר כזה אקטיביזם שיפוטי , הסברתי כבר בפוסט אחר , זה של מיתווה הגז , תקרא שוב ותבין , אלו סתם מגה שקשוקות נוסח ריבלין הנשיא ( הוא אגב מת על שקשוקות , וגם נגד אקטיביזם חסר שחר מעיקרו ) .

    הממשלה יכולה להחליט על תקיפה וכדומה ….. אלא שמחינה משפטית , הניתוח הוא אחר לגמרי , והכל הוסבר פה לעי"ל . ליום כיפור אין שום קשר , מספיק היה ביום כיפור , שהמילואים היו מגוייסים ( ובזמן מגוייסים , המילואים גוייסו , לפני פרוץ המלחמה , אבל , בהתרעה קצרה מדי ) אזי , הסורים והמצרים היו נוחלים תבוסה קשה ביותר , והמלחמה לא הייתה מתארכת כך , ומסתבכת כך . הרי עם גורם ההפתעה הטוטאלי כמעט ,אריק שרון , חצה התעלה , וכיתר הארמיה השלישית, לא כל שכן ברמת הגולן . אז רק תאר לך !!

    לבסוף , אני מסכים איתך , שיש בפועל יכולת תקיפה והשמדה , אבל תקצר היריעה . אלא , שצריך לקחת בחשבון מירון :

    הגרעין האיראני , לא נועד בעיקרון לתקיפה על ישראל ( תקיפה גרעינית , וגם המוסד , גם המודיעין , מסכימים עם כך , וגם למעשה הדרג המדיני הודה בכך בשפה רפה ) אלא למשהו אחר לגמרי ( תעודת ביטוח כנגד תקיפה אמריקנית מסיבות שונות ומשונות ) . תוצאות של תקיפה כזו באיראן , קשות מאוד יהיו , אני בספק אם אתה מבין את כלל ההשלכות , כי להקליד מילים , זה קל , אלאללה קל , להבין תוצאות , זה לא פשוט . ואני , לא משוכנע שאתה מבין במה זה כרוך עם כל הכבוד .

    מיתווה הגז , תמריץ , אקטיביזם שיפוטי , כאן :

    https://tamritz.wordpress.com/2016/03/28/שאלות-על-פסילת-מתווה-הגז/

    להתראות

    אהבתי

  77. אל רום Says:

    רק הבהרה לתגובותי לעי"ל בקשר לניתוח המשפטי :

    שלא יובן שמדינה ( מדינת ישראל למשל ) עומדת לדין . מדינה לא יכולה לעמוד לדין פלילי ( לא לאומית , ולא בינלאומית ) . רק אינדיבידואלים עומדים לדין בהאג ( עומדים לדין פלילי ,וראה סעיף 25 באמנת רומא לעי"ל ) .

    לכן , אם הייתה , אם תהיה תקיפה , הרי , האיום ירבץ לפתחי : הרמטכ"ל , ראש הממשלה , שר הביטחון , ובכירים אחרים . מאידך :

    אין להבין , שנתניהו , או מן דהוא מן הצמרת הביטחונית , עושה שיקולים הנוגעים לעורו שלו , נתניהו לא חושש משום העמדה לדין , ואלו לא שיקולים כלל וכלל אצלו , באם לתקוף , באם לאיו .

    מירון,

    נושא ההשלכות מאוד סבוך , ובאמת אין לאל ידי לעמוד על כך . אבל , אתה מאוד מחזיק מתמריץ , אז תבקש ממנו למשל , שיעלה פוסט, שמנתח השלכות כלכליות למשל של תקיפה דנן ( וזה רק אספקט אחד ) וזה עשוי להבהיר יותר , האספקט הכלכלי לפחות . אתה גם יכול לייגע מוחך , ולחשוב בעצמך ….. אתה יכול להישאר בדיעה שזה רצוי לתקוף , אני רק לא משוכנע , שאתה כלל מבין את כל רוחב ההשלכות .

    להתראות

    אהבתי

  78. קמיליה Says:

    לאל רום,

    אתה מערב בין שתי סוגיות שונות, שהקשר ביניהן אסוציאטיבי בלבד:

    1. פעולות נקם או פעולות תגמול.
    אדם או מדינה מחליטים, בדם קר, לתקוף את מי שבעבר התעלל בהם ופגע בהם. המניע העיקרי הוא נקמה על העבר או יצירת הרתעה מהמשך המעשים.
    כדבריך, החוק הפלילי שולל לגיטימיות של "נקמת דם", ומכיר במסכת התעללויות קודמת רק כנסיבות מקילות לקביעת חומרת העונש.
    אבל, במסגרת הצבאית, מקובל שמותר לנו "להחזיר" לעזה אחרי כל פעם שהם שולחים לעברנו רקטות או פצצות מרגמה.

    2. פעולות מכה מקדימה או מכת מנע, כשאדם או מדינה חשים שאם לא יפעלו מיידית – חייהם יהיו בסכנה, ואסור להם להמתין. המניע העיקרי הוא הגנה עצמית. לא נקמה על העבר.
    השאלה היא מתי סביר שאדם יחוש שחייו נמצאים בסכנה ועליו לירות כלפי מי שלהערכתו מנסה להרגו.
    מוסכם שלגיטימי להרוג אדם הרץ לעברך עם סכין שלופה (למרות שתיאורטית הוא עדיין לא תקף, ועשוי היה לשנות את דעתו בשניה האחרונה), אך לא לגיטימי להרוג את מי שניסה לרצוח אך ששוכב כפות על הקרקע ואינו יכול להוות יותר סכנה.

    הויכוח בין מאיר דגן לנתניהו הוא במסגרת סעיף 2, לא סעיף 1.
    גרסת דגן: עלינו להמתין עד שהמאכלת תהיה כבר על הצוואר ותתחיל לחתוך את הבשר החי, ורק אז להתחיל להתגונן. כלומר, אסור לנו ליזום, לבחור את המועד והמקום, ומותר לנו רק להגיב.
    גרסת נתניהו: יש להשמיד את מי שמאיים עלינו בהשמדה המונית, בעת שהוא יושב לו בשקט ובנחת ומשחיז את המאכלת שלו. כלומר, חובה לתקוף לפני שיהיה מאוחר מדי. אסור להמתין עד שטילים עם ראשי נפץ גרעיניים יהיו כבר בדרכם עלינו.

    ————————————————————————————————————-

    המאמר שהבאת, על התבדות הניבויים של המועד בו יהיה לאיראן נשק גרעיני, אינו מוכיח שאיננו בסכנה מנשק גרעיני איראני. ומכאן, ושמדובר בסה'כ בקונספירציה להפחיד את הציבור ולשלוט בו.

    1. גם אם מספר רב של צעקות "זאב, זאב" התחוורו בדיעבד כמוטעות – לא ניתן להסיק מכך שאין בנמצא זאבים, או שכל הזאבים באזורנו הפכו לצמחונים ואינם רעבים יותר לבשר.

    2. יותר מכך, יתכן שזאבים ערמומיים במיוחד הפיצו מידע מוטעה על התקדמותם – בכדי ליצור מספר רב של התראות שווא, שיגרמו להתעלמות מאזעקת אמת.

    3. הערכות לגבי מועד הסיום של הרבה פרויקטים מתגלות תכופות כ"אופטימיות" מדי (בהקשר שלנו – כ"פסימיות מדי" או זהירות מדי). להזכירך, פרויקט נתב'ג 2000 היה אמור להיפתח לפני הגעת גל הצליינים, שהיה אמור לשטוף את המדינה לרגל חגיגות הדו-מילניום להולדת ישו. טרמינל 3 נפתח רק 2004.

    4. נעשו מאמצים רבים למנוע את הגשמת הנבואה לגבי מועד הסיום. האיראנים סבלו מכורח להחליף את הספקים, הגעת חלקי חילוף קלוקלים, מדענים שמצאו את מותם בטרם עת, וירוסי מחשבים הרסניים ועוד.

    5. אפילו אם יתברר שאיראן מעולם לא פעלה בעבר, ואינה פועלת כיום, להשגת נשק גרעיני, וכל מומחי המודיעין בארץ ובעולם שגו בענק – זו אינה הוכחה לקיום קונספירציה. זו יכולה להיות טעות בתום לב ו/או תוצאה של שתילת מידע כוזב (ראה סעיף 2). הוכחת תיאוריית קונספירציה דורשת הרבה יותר.

    אהבתי

  79. אל רום Says:

    קמיליה ,

    לא עירבתי כלום , כי לא טענתי כלום , ממה שאת טוענת שטענתי :

    לא טענתי כלל שהאיראנים לא שאפו ושואפים לנשק גרעיני , הבאתי הפוסט עם עיתונות דאז , בשביל הדאחקה , ואפילו זרקתי איתגור : למה זה לא אנלוגי להיום או לעבר הקרוב , למרות שזה נחזה מאוד אנלוגי , משמע : אני טוען שזה כלל לא אנלוגי , והאיראנים בעליל שואפים לנשק גרעיני ( באופן כללי , סבוך מדי ) .

    לגבי ההקבלה עם הדין הפלילי הלאומי , לא ביצעתי הקבלה מהותית , אלא פילוסופית , לגבי מוסר קונסטרוקטיבי נ' מוסר שיסודו בהכרת הטוב .

    מכאן גם הטעות שלך , לחשוב שמדובר בכלל בהגנה עצמית , מבחינת המשפט הבינלאומי . שהרי , מבחינת המשפט הבינלאומי , לא מדובר בעיקרון בהגנה עצמית , ולא כך יתפס הדבר . אי אפשר להוכיח שום סכנה מסתברת שבעטיה ישראל יצאה למלחמה או אפילו פעולה צבאית . הרי אני לא מבין , במצב הקיים , אי אפשר היה להוכיח אפילו תחילת אופציה גרעינית איראנית , אלא רק בעתיד הערטילאי . על זה , מבחינת המשפט הבינלאומי , אי אפשר לצאת למלחמה , ומקסימום , לפעול דרך מועצת הביטחון , תקראי שוב התגובות והסעיפים .

    ברור שמבחינה סובייקטיבית ( בעיניים ישראליות ) זה נתפס אחרת , אבל המשפט , לא בנוי על תפיסות סובייקטיביות כפי שהבהרתי לך בפירוט , כי אם את חושבת , שישראל תתקיף , או הייתה מתקיפה , והקהיליה הבינלאומית בכלל , והמשפטית בפרט , היו מצדיקים הפעולה , אז זה פשוט ניתוק מוחלט מן המציאות עם כל הכבוד .

    לגבי זאבים , רק תיארתי מה קרה במלחמת יום כיפור , ולא שאין זאבים , אלא , שיסודו של המחדל הלכאורי , אינו במה שחושבים בדרך כלל , משמע : הייתה התקפת פתע , וכתוצאה מאופוריה התעלמו מן הסימנים , אלא נהפוך הוא : לא התעלמו כלל , אלא , ריבוי הזאבים , גרם לקהות חושים , הא ותו לאיו !!

    להתראות

    אהבתי

  80. אל רום Says:

    קמיליה , רק להבהרה :

    הכרת הטוב מבחינה מוסרית , משמע : אינטואיציה ! אלא , שהמשפט והאינטואיציה , לרוב עומדים בסתירה , ואפילו סתירה מובנית , אל תטעי לרגע אחד אפילו , והדוגמא של גזר הדין לעי"ל של יונתן הילו , המחשה זניחה ממש. מה שאינטואטיבית נתפס כמוסרי והוגן וצודק , אינו כלל וכלל כך בעיני המשפט והחוק . היי סמוכה ובטוחה בכך !! כך זה במשפט הבינלאומי , וכך עוד יותר , במשפט הלאומי .

    להתראות

    אהבתי

  81. תמריץ Says:

    פוסט של בלוגר אחר על אותו נושא בדיוק – עם מסקנה שונה
    https://blivav.wordpress.com/2016/05/07/follow-the-trend-lines-not-the-headlines/

    למעשה זה הפוסט שהתכוונתי לכתוב כשניגשתי לעניין – לשבח את אובמה על צדקתו לגבי ירידת האלימות בעולם. אבל בסוף החלטתי שאי אפשר להתעלם מהצרימה בזה שאובמה מתפאר בכך כשהנתונים מראים שתקופתו דווקא מתאפיינת בעלייה לא זניחה בכלל, ושניתן בקלות לייחסה למדיניותו.

    אהבתי

  82. גיא Says:

    http://mida.org.il/2016/08/24/הקו-האדום-והאולטימטום-האיראני-נזקי-כה/

    אהבתי

  83. אמת היא תורת אובמה גם בנפול חלב? | תמריץ Says:

    […] הוא יותר רע ואכזרי מכפי שהיה בשלהי כהונתו של בוש. סטטיסטיקות המוות במלחמה אינן משקרות כאן. יש מחיר לאי המעורבות. אך מהי בעצם […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: