כולם לוקחים טרמפים

בעיית הטרמפיסט היא אחת הבעיות המהותיות בכלכלה. חלק מהאנשים עמלים על ייצורו ועל שימורו של משאב כלשהו, ואילו אחרים, הם הם הטרמפיסטים, פשוט נהנים מעמלם בלי להשתתף בטרחה. בשפה פחות יפה בדיון הציבורי קוראים לטרמפיסטים גם פרזיטים, אלו שנהנים מהפונדקאי שלהם ועל חשבונו.

בישראל בתג הפרזיט או הטרמפיסט נושאים בעיקר החרדים. הם לא מתגייסים לצבא, אבל נהנים מכך שיש מי ששומר עליהם מפני מזרח תיכון עוין. הם משלמים מעט מסים יחסית, אבל נהנים מכך שיש קצבאות רווחה נדיבות. אפשר לטעון שגם ערביי ישראל מתנהלים כטרמפיסטים – למשל הם משלמים מעט ביטוח לאומי אבל מקבלים חלק גדול מקצבאותיו, אבל בניגוד לחרדים הם נראים ראויים פחות לתווית זאת. הערבים הועלו לטרמפ בעל כורחם, בסיומה של מלחמה שבה רוב בני עמם הוברחו מפה, וגם כלל אינם מנסים לקבוע את תנאי החיים במכונית, אלא מראש מצהירים על סלידתם ממנה ומרוב מה שקורה בה.

בכל אופן, יש מידה של חוסר הגינות גם בראיית החרדים כטרמפיסטים אופייניים. זאת משום שהתנהגותם אינה נובעת מעצלות או מחיפוש אחר נוחות, אלא להיפך – מהיצמדות לאורח חיים אידיאולוגי נוקשה שמטיל עליהם הגבלות רבות. בחייהם הפרטיים החרדים מוכנים לעשות קורבנות רבים, שחלקם משרתים במידה מסוימת גם את יעדי המדינה בכללותה. כך, הילודה החרדית מנציחה את הרוב היהודי במדינה. מהסיבות הדמוגרפיות יש הרואים סכנה של רוב חרדי במדינה והעתיד נראה להם שחור משחור, אבל אלמלא החרדים האלטרנטיבה עלולה הייתה יכולה להיות רוב ערבי אשר בכלל היה סותם את הגולל על המפעל הציוני. לפי תחזית האמצע של הלמ"ס ב-2059 שליש מהצעירים באוכלוסיה הלא חרדית יהיו ערבים, אך רק חמישית אם נכלול את החרדים.

ואם אנחנו מתחילים לדבר על טרמפיסטיות שאינה אופורטוניסטית, אלא אידיאולוגית – כאן על כל קבוצה במדינת ישראל אפשר לגלול את האשמה.

יפי הנפש בשמאל יכולים להיחשב פרזיטים או טרמפיסטים מוסריים. הם מתהדרים במסירותם לזכויות אדם, אבל בפועל חיים בשכונות בטוחות מאחר שאחרים מונעים טרור פלסטיני, גם בשיטות לא כל כך נקיות, וכך הם יכולים לשבת בשקט בבתי קפה שאינם מתפוצצים ולטוס לחו"ל מנתב"ג במטוס שלא יופל בידי רקטה. אחרים שאינם יפי נפש חוסמים עבורם בהצבעתם ובפועלם הגירה המונית מהעולם השלישי שאולי הייתה מאפשרת להם למצוא עובדי משק בית זולים וצייתנים, אך גם הייתה מגבירה את הפשיעה ומעצימה את חדירתן של נורמות עולם שלישי לפוליטיקה.

המתלהמים בימין יכולים להיחשב גם כן כמייצגים לאומנות פרזיטית. הם רוצים שצה"ל יעשה שימוש חסר עכבות בנשק שלו, אך מהיכן לצה"ל יש נשק כה חדיש ורב עוצמה, אם לא מאמריקה, ואמריקה אוהבת אותנו הרבה בגלל יפי הנפש שלנו ובגלל מחויבותם לדמוקרטיה ולערכים ליברלים. מהיכן הגיעו צוללות יום הדין אם לא מגרמניה, ומי שומר על יחסינו עם גרמניה ועם אירופה בכלל, אם לא השמאלנים יפי הנפש. גם אם חלקם (כמו יושבי מערכת עיתון הארץ) עושה בעצמו כל מאמץ להבאיש את ריח ישראל בעולם, עצם קיומם פה מותיר את ישראל כחברה לגיטימית בין האומות המערבית ומאפשר לנו לנפוש בברלין בנעימים.

דברים דומים ניתן לומר על מי שדוגל בהפיכת ישראל לדתית יותר ויותר. התקציבים שדרושים כדי לממן את המשפחות הדתיות הגדולות מושגים מעמלן של שכבות יצירתיות וחילוניות לרוב, שהיו בורחות ממדינה דתית באימה. חלקן נמצא בעמק הסיליקון כבר עכשיו. איזו טרמפיסטיות זו להשתמש בעמלם של החילונים של מעמד הביניים כדי לממן ילודה דתית.

ומצד שני, וזה דבר לא טריוויאלי שאישית הפנמתי אותו רק בשנים האחרונות, לא בטוח שתרבות חילונית מערבית יכולה לשרוד בכלל בטווח הארוך מול עליית הפונדמנטליזם ומול הילודה העצומה של הדתיים בעולם – הערבים המוסלמים במזרח התיכון והנוצרים השחורים באפריקה, בלי שתהיה מצוידת בזהות דתית-לאומית עמוקה משלה. איזו הצדקה תהיה לישראל שהיא לגמרי חילונית לשמור על זהותה מול העמלים מהעולם השלישי שרוצים לחצות את הגבולות ומול הערבים שמוכנים באופן כה לא רציונלי להרוג ולהיהרג על טריטוריה. ההתמודדות של אירופה החילונית מול השאלות האלו אינה פשוטה בכלל ולא בטוח שתצליח. ישראל בתקופת מפא"י אמנם השיגה הרבה על בסיס זהות חילונית וסוציאליסטית, אבל נראה שהזהות החילונית והציונית נחלשה מאוד ככוח מניע.

גם בקרב המאמינים באידיאולוגיות כלכליות נחרצות יש טרמפיסטיות – אלו הדוגלים בשוק חופשי נהנים בחיי היומיום שלהם מהישגיה המפוארים של מדינת הרווחה הישראלית, הכוללים מערכת בריאות טובה, מערכת חינוך שאינה פרטית ובכל אופן מספקת שירותים סבירים. הם אולי מוקסמים מהשמרנות האמריקנית אך היו מתחלחלים מיישומה פה בתחומי הבריאות והחינוך. ומנגד על הטרמפיסטיות הגלומה בסוציאליזם מיותר להכביר מילים.

כולם פה טרמפיסטים וכולם צריכים את כולם. איזה פוסט של אחדות ישראל כתבתי, וחבל שיצא לי עכשיו. הייתי צריך לשמור אותו למימונה.