מדוע תם עידן הכלכלנים?

נחמיה שטרסלר מלין בטורו בעיתון הארץ על כך שתם עידן הכלכלנים.

זהו. נגמרה תקופה. היא החלה ב–1985 והסתיימה עכשיו. הכלכלנים יכולים לומר מה שהם רוצים, אבל איש כבר לא מקשיב להם. אין כבוד למקצוע, אין הערכה לידע שנצבר. היום החברתיים שולטים. הם יודעים את כל התורה כולה, אפילו אם לא למדו שעה אחת של מאקרו־כלכלה ולא שיננו אף תרגיל בתורת המחירים.

יש לדעתי שמץ של אמת בהבחנתו של שטרסלר – הפופוליזם מתחזק, גם בארץ וגם בארה"ב. לא כל המגמות מוליכות בהכרח לאותו כיוון. למשל לאחרונה הונהג במשרד האוצר הנומורטר הנוראי, שלא נשמע כמו רעיון פופוליסטי אלא דווקא כמו פנטזיה של כלכלנים (לפחות אם הם בינוניים ושבלוניים). ועם זאת התחושה היא שאכן כוחה של הגילדה הכלכלנית נחלש.

אבל יותר משהייתי מייחס את הסיבה למחאה החברתית מ-2011 הייתי מייחסה לגורם אחר – ריבית האפס. לכל אורך השנים מאז תוכנית הייצוב ב-85' התנהל מאבק מתמיד בין שרי הממשלה לבין הנגיד, מאבק ששיקף עימותים דומים בעולם כולו. הנגיד שאף להותיר את הריבית גבוהה כדי להבטיח אינפלציה נמוכה, בעוד ששרי הממשלה שאפו להוריד ריבית על מנת להבטיח שגשוג ותעסוקה. בסופו של דבר הייתה נרקחת הסכמה ושני הצדדים היו יוצאים עם תאוותם בידיהם. הנגיד היה מסכים להוריד ריבית, שרי הממשלה היו מתחייבים לנקוט ברפורמות שיקטינו הבזבוז הממשלתי וישפרו את מערכת התמריצים במשק. הייתה גם מושגת הבטחה מצד גורמי הממשלה להדביר חוקים פופוליסטיים בעודם באיבם.

אבל ריבית האפס הביאה את הנגיד למצב שבו הוא נטול כל כוח במקח ובממכר. אין לו מה להציע. את הריבית במילא לא יוכל להוריד עוד, וגם אין דרישה שיוריד כי לריבית הנמוכה יצא שם רע בשל ניפוח בועת הנדל"ן.

כל עוד הריבית עמוק באפס, וכרגע במצב הדפלציוני של המשק זו נראית תופעה כרונית, הפופוליזם ישלוט. אם הכלכלנים המכהנים כנגידי בנקים רוצים לחזור לעידן שבו על פיהם יישק דבר, יש להם אלטרנטיבה אמיצה – לנקוט בצעדים שיעלו את הריבית חזרה לאזור שבו יש להם כוח מיקוח. אין הכוונה שהם יעלו את הריבית במצב של דפלציה. צעד כזה שקול להתנהגות של רופא שידביק אנשים בחיידק טורף כדי להגדיל הפניות למרפאתו. הנגידים צריכים לנקוט בצעדים שבאמת יחזקו את הביקושים במשק ויהפכו העלאת ריבית לטבעית ומוצדקת. בין האפשרויות – קנייה של מט"ח בהיקף עצום, גיבוי לממשלה בהורדת מסים דרסטית או בהגדלת תקציבים למטרות חיוניות, או הבעת נכונות מוצהרת לריבית שלילית עמוקה.

74 תגובות בנושא “מדוע תם עידן הכלכלנים?

  1. אפשרות נוספת ל"תום העידן" למרות שהמוניטין של הכלכלה ושל הכלכלנים מעולם לא היה גבוה במיוחד הוא משבר 2008 שלגמרי טרף את הקלפים. אפילו המלכה אליזבת(* – סבתא שלי , עליה השלום תמיד הייתי אומרת ש[אפילו] היא מחזיקה את הפולקע של העוף ביד) שאלה מדוע אף אחד לא חזה את המשבר.
    התשובה ש"התאוריה כלכלית צופה כי לא ניתן לחזות אירועים מסוג זה" כנראה לא מתקבלת בציבור בקלות. אנשים כנראה האמינו אמונה מוחלטת בהנחת המוצא שיש אך ורק מודל כלכלי מוגדר מראש שחוזה מדעית את התפתחות הכלכלה.
    ייתכן גם שמדובר בחוסר הבנה של מהות המדע.
    מדע שנעשה בצורה ראויה הוא תמיד זמני, ופתוח לשינוים לאור נתונים או חוויות חדשות: אך הרבה תיאריות מאקרו-כלכליות הפגינו ומפגינות עקביות עם השקפות עולם א-פריוריות ולא נותנות להתנהגיות נצפות לבלבל אותם תוך כדי שהן מבלבלות את הציבור.

    אהבתי

  2. דברים שכתבתי לפני כמעט חמש שנים:
    "זה נכון שהמלך (כלומר התיאוריה הכלכלית הניאו-ליברלית) הוא ערום. אבל מנסחי התיאוריות הם עדיין לא מעצבי המציאות, והמדיניות הכלכלית, כמו תמיד, מעוצבת ליד שולחן הממשלה ולא ליד שולחן ההוגה הכלכלי. התיאוריה הניאו-ליברלית לא תפסה את עמדת הדומיננטיות שלה בגלל שסיפקה הסבר טוב יותר למציאות, אלא בגלל שזכתה לגיבוי כלכלי ופוליטי של כוחות מסויימים שאותם היא משרתת, ואותם כוחות לא יסוגו ממנה כל עוד היא משרתת אותם. והכלכלנים יכולים לצעוק עד מחר."

    המלך הוא ערום – אבל הוא לא קובע את חוקי השוק

    אהבתי

  3. avshalombz , זה כמובן נכון שהמהמדיניות הכלכלית מעוצבת ליד שולחן הממשלה ולא ליד שולחן ההוגה הכלכלי.
    זכור לי שפרופסור עומר מואב אמר (אני מקווה שאני לא מעוות את דבריו) שהויכוח לגבי האידואולוגיה זה הבדל של [טעמים] ושהוא בתור כלכלן מתייחס לויכוח המעניין ובעל הטעם לדידו שהוא הויכוח לגבי [האמצעים] הכלכלים הנכונים להשיג מטרות אידיאולוגיות שכבר נקבעו ליד שולחן הממשלה . הטענה שלו נגד המערכת התקשורתית הכלכלית בארץ שהיא מתעסקת באינטואציות שגויות במקום לחקור ולהסביר את האמצעים לעומק.

    בכל מקרה לטענה הזו טרם שמעתי טענה נגדית בעלת משקל.

    אהבתי

  4. אבשלום, קראתי עכשיו את הפוסט שהפנית אליו ונראה לי שנקודת המחלוקת בינינו היא שמה שאתה רואה כקזינו אני רואה כגיוס עצום מימדים של חוכמת ההמונים לניבוי העתיד הפיננסי וזה דבר חשוב מאוד בעיניי וההישג המרשים ביותר של האסכולה המכונה בנימה שלילית ניאו ליברלית.

    אהבתי

  5. תמריץ, הפתעת שלא הבאת את המאמר של קרוגמן על חוקי מרפי של המדיניות הכלכליתו הקשבה לכלכנים.
    חיכיתי , חיכיתי והחלטתי לעשות את העבודה בעצמי 🙂

    'Murphy's Law of economic policy": "Economists have the least influence on policy where they know the most and are most agreed; they have the most influence on policy where they know the least and disagree most vehemently." It's flip and cynical, but it's true.

    אהבתי

  6. גיא, אם אני מבין את עומר מואב, באמירה ברוח מה שהבאת, מנסה לטעון שיש דיון אידאולוגי שצריך להכריע מה המדיניות, ושהדיון המעניין הוא הדיון על האמצעים הנכונים להשגת המטרות האידיאולוגיות שנקבעו. הנקודה לטעמי היא שהטענה שלו שונה מאוד מהשיח שכלכלנים רבים (כולל מואב עצמו) מנהלים מול הציבור, בו הם מתעלמים לחלוטין מהאפשרות של קביעת מטרות אידיאולוגיות (כלומר חברתיות) שונות מהמדדים הכלכליים שהם מציעים, ומציעים את הצעדים המעשיים כדיון האפשרי היחיד בהנתן כלכלה נכונה אחת.

    תמריץ – העניין הוא שחיזוי "העתיד הפיננסי" הוא בעל חשיבות דומה לחיזוי המספר עליו יעצור כדור הרולטה, בסיטואציה שבה למשהו כמו 99.2 אחוז מהעסקאות הפיננסיות אין נגיעה לכלכלה הריאלית. לכן אני חושב שזה קזינו. המגזר הפיננסי יכול להיות מנגנון טוב להקצאת הון, אם הרווח שלו היה מגיע מדיווידנדים על רווחים של החברות היצרניות, ולא מניצול תנודות במחירי המניות שלהן או מהימור על תנודות כאלה באמצעות נגזרים שונים ומשונים. קיינס זיהה את הנטיה של המערכת הפיננסית לספקולציה שהיא חסרת תועלת לכלכלה, והציע להתמודד איתה באמצעות יצירת תמריצים להחזקת מניות ארוכת טווח (שמשמעותה הגדלת הרווחים מהדיבידנדים על חשבון הרווחים מהספקולציה) ונגד מסחר ספקולטיבי מהיר. זה גם חלק מההגיון מאחורי הרעיון של מס טובין או "מס רובין הוד".

    אהבתי

  7. אני רוצה להמשיך את טענת גיא, ובמידה מסוימת גם את טענת אבשלום, ולהחריפן: קרנם של הכלכלנים ירדה כיון שתוצאות המדיניות הכלכלית אותה קידמו אינן משביעות רצון. וזאת בלשון המעטה.

    נקח כדוגמא את פיתוח אפריקה. הבנק העולמי, עתיר כלכלנים מלומדים ומוערכים, שפך מליארדים במדינות אפריקה כשהתנה זאת בכך שמדינות אפריקה יקדמו את המלצותיו המלומדות. התוצאות מעוררות רחמים. הסתבר שרק בשנים האחרונות היו כלכלנים ש"נזכרו" לבדוק מהו הקשר בין צמיחה כלכלית לבין רמת השחיתות במדינה. יתכן ולו נזכרו קודם, והיו מתווים תוכניות כלכליות המתמודדות עם נושא השחיתות, היו נמנע בזבוז המיליארדים ו/או שמצב תושבי אפריקה היה משתפר.

    דוגמא לכשלון קולוסלי נוסף הוא הריכוז הולך וגדל של העושר באחוז הולך וקטן של האוכלוסייה, הקטנת הסיכוי של עסקים קטנים לשגשג בשל תחרות מוטה מראש לטובת העסקים הענקים והמקושרים, כוח היתר שצברו הבנקים והמוסדות הפיננסים בהשוואה לשאר ענפי המשק וכו'. גם בנושאים אלו – רק לאחרונה כלכלנים החלו לחקור לעומק את התהליכים שיצרו מגמות אלו ולחשוב על שינויי המדיניות הנדרשים.

    אם אקצין את טענתי: כלכלנים לט מסוגלים לתכנן ולבנות בניינים יציבים ומתפקדים. לאחר שחלק מהבניין קורס – הם טוענים שעכשיו הבינו מה גרם לקריסה ואיך יש לשפצו. ואז רצים לנסות להסביר מדוע חלק אחר של הבניין קורס. תיקון: הם לא רצים. לוקח להם שנים רבות לגלות שבבניין נפערו סדקים עמוקים והוא למעשה בסכנת קריסה.

    או, בניסוח אחר, לו האנשים היו מרוצים מתוצאות המדיניות הכלכלית – הם גם היו מעריכים את הכלכלנים שהגו אותה.

    ————————————————————————————————————

    לגיא,
    במשפחתי הילדים נהגו להתגונן מהתביעה שיקפידו על נימוסי השולחן שלהם בטענה "שכשיוזמנו לאכול ע'י מלכת אנגליה – אז יאכלו בנימוס".

    אהבתי

  8. תמריץ, כתבת: "הנגידים צריכים לנקוט בצעדים שבאמת יחזקו את הביקושים במשק ויהפכו העלאת ריבית לטבעית ומוצדקת. בין האפשרויות – קנייה של מט"ח בהיקף עצום, …".

    קניית מט"ח היא לא משחק סכום אפס בין הנגידים? כשבנק ישראל קונה דולרים הוא מגדיל את מספר השקלים אך מקטין את מספר הדולרים (הזמינים).

    אהבתי

  9. אני לא מודע לכך ש-99.2% מהעסקאות לא נוגעות לכלכלה הריאלית. זה נראה לי מופרז מאוד. מט"ח נוגע לכלכלה הריאלית. אופציות ומניות נוגעות לכלכלה הריאלית. מאוד קשה להרוויח כסף מעיסוק שאין לו שום קשר לכלכלה הריאלית וזו הסיבה שוורן באפט מצליח לעשות כסף ואילו סוחרי יום שמתעלמים לחלוטין מהכלכלה הריאלית – לא. זה נכון שיש עשיית כסף מארביטראז' אבל היא מייעלת את השווקים וכמה משאבים היא כבר צורכת, דהיינו כמה אנשים חכמים מבזבזים את זמנם עליה במקום להמציא תרופה לסרטן? לא חושב שיש כל כך הרבה מועסקים בקרן רנסנס של ג'ים סיימונס.

    אהבתי

  10. הילארי גם הכינה תוכנית לשינוי מיסוי רווחי ההון כך שיתגמל משקיעים לטווח ארוך. לדעתי זה רעיון נוראי שיכניס עיוותים לשווקים ויתמרץ אנשים לעשות כסף מתחמון העיוותים האלו במקום שיעשו משהו מועיל עם חייהם.

    אהבתי

  11. מבקר, נניח שבנק ישראל קונה אג"ח יפניות ובו בזמן הבנק של יפן קונה אג"ח ישראליות. שער השקל יישאר זהה לשער הין ולכאורה זה נסיעה בניוטרל אבל הריבית על האג"ח בשתי המדינות תרד בגלל הביקוש הגבוה. במידה שהמדינות מנפיקות אג"חים לטווחים של שלושים שנה, מאה שנה או אפילו אג"ח צמיתות, אלו אג"חים שמן הסתם תשואתם ההתחלתית תהיה גבוהה משמעותית מאפס אפילו בעידן הנוכחי בשל טווח הזמן העצום ולכן יש מה להוריד.

    תסריט אחר הוא שמדינה קטנה תחליש את המטבע שלה ותעזור מאוד לכלכלתה בזמן שהפגיעה במדינה הגדולה תהיה מזערית. מה אכפת לאמריקנים שהשקל ייחלש אבל לישראל זה יעזור בגדול. האמריקנים כמובן יצטרכו פיתרון אחר להגדלת ביקושים.

    אהבתי

  12. תמריץ, אלה הנתונים שאני מכיר לגבי היקף הפעילות הספקולטיבית מול הריאלית:
    א. "הנתונים מהשוק מבהירים על מה טוררו [מקסימו טוררו (Maximo Torero), מנהל מכון המחקר הבינלאומי למדיניות מזון (IFPRI)] מדבר. רק 2% מהיקף העסקאות בשוק החוזים העתידיים [בתחום המזון] מסתיים במסירה של סחורות אמיתיות. שאר ה־98% הם ספקולציה."
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553780,00.html
    ב. ג'ון בוגל, מנהל קרנות נאמנות גדול, סוף 2013:
    "אנחנו נוהגים לחשוב על מניות כעל השקעה, לא כעל ספקולציה. אבל *בפועל רוב השווקים מבוססים על ספקולציה ולא על השקעה*. אם חושבים על זה, התפקיד המסורתי של וול סטריט הוא הקצאת הון, כלומר תיעול הון לשימוש הטוב ביותר שלו. ובוול סטריט אנחנו אכן עושים זאת: וול סטריט מספקת מדי שנה הון של 250 מיליארד דולר לחברות קיימות וגם לחברות חדשות בעלות סיכויי צמיחה גבוהים. אבל היקף המסחר הכולל בניירות ערך הוא 33 טריליון דולר. זה אומר *ש־99% מהמערכת עוסקים בספקולציה ורק, 1%, וליתר דיוק 0.8%, סובב סביב השקעה.* זה עולם הפוך, והמצב הזה חייב להשתנות בחזרה."

    מבט מבפנים על שוק ההון


    ג. ג'ון קיי, כלכלן בריטי, ינואר 2016:
    "הסחר העולמי משגשג בעשורים האחרונים, אבל המסחר במטבע חוץ משגשג עוד יותר: *ערך עסקאות המט"ח היומי בעולם הוא פי 100 מערך העסקאות לרכישת סחורות או שירותים*. גם שוק הנגזרים, שהם הימורים על ערכם העתידי של מגוון נכסים, מחבית נפט עד טון נחושת, התנפח פלאים, ו*ערך הנכסים שבבסיס חוזי הנגזרים הוא בכל רגע נתון פי 300 מערך כל הנכסים הפיזיים בעולם*. הטענה של קיי פשוטה: בעוד המוסדות הפיננסיים עסוקים כל העת בפעילות מסחר בלתי פוסקת בינם לבין עצמם, *כלל לא ברור במה מועילה כל הפעילות הענפה הזאת לחברה*."

    על סדר היום: ההנהגה הפלסטינית, ההרוג השלישי, הבלוף הפיננסי

    אהבתי

  13. הספקולציות בסוף חייבות להיות קשורות להערכות ריאליות לגבי מחסור וביקוש, אחרת לא יהיו רווחיות. כי בסוף המצב של הנפט קשור לעודף ולמחסור ריאליים. יש חשיבות בכך שאפשר לגדר סיכונים וחברות תעופה למשל יכולות להשתמש בכך כדי לפעול ללא חשש משינויים פתאומיים ביכולתן לקבל דלק.

    אם 99% מבני האדם בענף הכלכלה היו מקדישים זמנם לעסקאות נגזרים, הייתי חושב שזו בעיה אמיתית כי איננו יכולים להרשות לעצמנו שכל כך הרבה אנשים מוכשרים יעסקו בכך. אבל זה אולי 99% מזמן המחשוב ועל אף שמן הסתם העניין דורש אנרגיה להפעלת המחשבים, לא נראה שמחירו החברתי כה עצום.

    אהבתי

  14. תמריץ, אבל ניתן באותה מידה לרכוש אג"ח מקומי, ואתה משום מה הדגשת מט"ח, שזה אפילו לא חייב להיות אג"ח.

    כשהריבית יורדת, עלות ההזדמנות בהחזקת מזומן יורדת, ולכן המזומן עצמו מתחיל להתנהג כמו אג"ח ממשלתי.

    מסכים שבנק ישראל קטן לא מזיז לדולר, אבל אי אפשר לומר זאת לגבי סין, יפן ואירופה.

    אהבתי

  15. נכון, קניית מט"ח כאסטרטגיה רלוונטית יותר למדינות קטנות מול גדולות, בתקווה שהגדולות ימצאו דרך אחרת להעלאת ביקושים.

    אהבתי

  16. קמיליה , העניין שמדרך הטבע אנשים בד"כ לא מרוצים. כנראה לא למדו אותם בילדותם את העקרון 'שמה שיוצא אני מרוצה' . כמובן שגם עקרון זה נכון במובן מסוים , לא נכון במובן מסויים וכו… וכו….

    אבשלום , למען הגישה המדעית הנכונה אני לוקח לעצמי את החירות להפריד את הטוען מהטענה(בעניין פרופ מואב) שנראית נכונה. במאמר של קרוגמן שצירפתי ניתן לראות שכלכלנים אידיאולוגים מהשמאל ( כלומר חברתיים)ו אידיאולוגים מהימין (כלומר , נאו ליברלים בעד שוק חופשי) די מסכימים שפיקוח על שכר דירה לא עובד ללא קשר למטרות האידיאולוגיות.
    רק מי שמתעמק במעמקי הבלוגוספירה יגיע לעובדות אלו שלא מדוסקסות בתקשורת.

    אהבתי

  17. אבשלום, לדעתי בציטוט שהבאת ג'ון בוגל מבלבל בין מסחר בשוק המשני ובין ספקולציה. מסחר בשוק המשני זה דבר חשוב, ולא מעיד בהכרח על ספקולציה. לשם המחשה, אם גידול האוכלוסיה ייעצר ויבנו פחות דירות חדשות אך ימשיכו לקנות דירות יד שניה, האם זה בפני עצמו יהפוך את שוק הדירות לספקולטיבי? ברור שלא. ומהכיוון ההפוך, אם ינפיקו מאות חברות חלום ספקולטיביות, אז מדובר אומנם בהנפקות ראשוניות, אבל ספקולטיביות.

    מסקנה: השקעה מול ספקולציה זה ציר אחד, שוק ראשוני מול משני זה ציר אחר. אין להסיק מהראשון על השני.

    אהבתי

  18. תמריץ,
    התמחור לא צריך להיות קשור להערכות ריאליות, כי הביקוש העיקרי הוא לא למוצר הריאלי אלא לז'יטון הספקולטיבי (מט"ח, אג"ח, נגזרים), והוא נקבע לפי התנודות הספקולטיביות הרבה יותר מאשר לפי הערכת הערך הריאלית. אנחנו מדברים על סחר במתנהל במחזורים של שניות ושברירי שניות, וגוזר את הרווח מעליית מחיר המוצר הפיננסי במהלך פרק הזמן הזה.
    המחיר של הספקולציה על ההתנהלות התקינה של הכלכלה הריאלית הוא עצום, כי התמחור של סחורות ריאליות נקבע לפי המחיר הזמני במשחק הספקולטיבי (שבעצמו נתון למניפולציה), ובנוסף הוא מטיל על הכלכלה הריאלית את העלות של מנגנוני הגנה מפני התנודות הספקולטיביות (למשל גידור של שער מט"ח תנודתי עבור עסקאות ייצוא של סחורה עתידית).

    אהבתי

  19. תמריץ , אלא שאתה מבלבל , בין מעמד הנגיד או הנגידים , לבין הריבית . מעמד הנגידים למעשה , התחזק !! מדוע :

    מכיוון שהם שקדו ושוקדים על עצמאות הבנק המרכזי סו קולד ( ראה החקיקה בהשראת סטנלי פישר בחוק בנק ישראל , ראה למעשה את ה – ECB שהפך הנגיד מלך הכלכלנים באירופה , בן ברננקי , לא כל שכן !! ) אלא מאיי :

    המעמד שלהם התחזק , בעידן של הרחבות כמותיות לא כל שכן , אבל :

    הם שמים כל הביצים בסל אחד !! והוא : המדיניות המוניטרית , השפעה באמצעות הרחבות וריביות וקניות של אגחי"ם לרוב . אבל , מהלך עצמאי או כאוטי , או בלתי נשלט של הכלכלה , או מה שנחזה ככזה , משאיר אותם עם תחושה של אפסות אמצעים .

    אז איפה הבעיה ? הבעיה הינה בדיוק הפוכה :

    המעמד שלהם חזק ועצמאי , ואז , זה מייצר דיסאינטגרציה עם שאר הזרועות הכלכליות במשק , או כי אז : אין מדיניות מתואמת ועוצמתית מצד המימשל . כך :

    בשביל איזה רבע אחוז עליה צפויה באינפלציה , נגיד בנק משתולל לך , וג'נט ילן , כבר מצטערת על ההעלאה האחרונה . למעשה :

    בעידן של מדיות מבוזרות , חברתיות , הנגיד משום מה , עדיין המלך !! ומלך מקצועי , יוקרתי , ונחשב מאוד , זה פשוט עדיין כך !! הפוסט פשוט הפך יוצרות מעיקרו .

    אהבתי

  20. אבשלום, אני לא תמריץ אך אענה בכל זאת:

    לדעתי הספקולציה לא מזיקה ואף מועילה. הספקולציה עוזרת לתמחר את הנכסים נכון. אם הספקולנט טועה הוא מפסיד. כדי להרוויח, רבים מהסוחרים הולכים עם המגמה — וזה דווקא אומר שהם לא משפיעים על הכיוון אלא רק מזרזים את ההגעה ליעד. אם הם סוגרים פערי ארביטראז', אז אין סיכון אבל הם מספקים שירות חשוב: תמחור נכון של הנכסים. אם הם מקדימים אחרים בגלל עיוותים של המערכת וקוצרים פרוטות מכל עסקה, אז זה בעייתי מוסרית ולא מועיל, אבל מהווה עמלה קטנה מאוד באחוזים, ולא משפיע על מי שמחזיק את ניירות הערך לטווח בינוני וארוך.

    ובהסתכלות רחבה יותר עם גוון היסטורי:

    בביקורת על הסוחרים יש הד מרקסיסטי. המרקסיסטים חשבו שהם יודעים להגדיר מה יצרני ומה לא יצרני. במקומות בהם יושמה גישתם, הכל נהיה יצרני כל כך שאנשים חיכו בתור לאוכל.

    אהבתי

  21. כמי שקרא את מרקס ומכיר לא מעט היסטוריה של ניסיונות מרקסיסטיים, אני מודה שהסיפא שלך מקשה עלי לקחת ברצינות את התחלת דבריך.

    אהבתי

  22. לא קראתי ולו מילה אחת של מרקס פרט אולי למנשר שלו עם אנגלס, אבל מסכים עם מבקר לגבי התועלת בספקולציה. עצוב לי לראות אנשים שחושבים שירוויחו ממסחר יום נאיבי. אבל השוק מהר מאוד מפריד כאלו מכספם כך שהנזק מוגבל מאוד.

    אהבתי

  23. אל רום, לדעתי הקלה הכמותית אינה אהודה בציבור ולכן הפוליטיקאים לא מתחננים לנגידים שיבצעו אותה ולכן היא לא מספיקה כשלעצמה כדי לתת לנגידים כוח.

    אהבתי

  24. תמריץ , ההקלה הכמותית , ועוד איך אהודה על הציבור !! לא רק שהיא אהודה , אלא שהיא גם תואמת במהות תפיסות מבוזרות חברתיות , של פיזור , הרחבה , במקום צמצום וקיצוץ . הנה שלי יחימוביץ ( לינק להלן ) :

    "אפילו האיחוד האירופי נעשה ספקן באשר ליעילותה של מדיניות הקיצוצים, ובעולם הולכים גוברים הקולות הקוראים להזרים חמצן למשק כדי לאושש אותו ולמנוע האטה ומיתון, במקום לחנוק ולדכא אותו"

    עד כאן הציטוט :

    מעבר לזה , אתה צריך להבין , שנגיד , זהו מינוי מקצועי פרופר , בכל העולם זה כך בעיקרון . הכל להבדיל משר אוצר , או שר כלכלה , שהם מינויים פוליטיים , ולאיו דווקא מקצועיים .

    לכן , אנו נשארים , במשבר כלכלי , עם המינוי הכי מקצועי ויוקרתי , שיש בידיו את מרבית הכלים לפעולה עצמאית , ואם יסודם של הכלים , בהרחבה ולא בצמצום , כפי במשבר הנוכחי , ובהרבה מדינות בעולם , אזי :

    קיבלת מתכון מושלם לחיזוק של מעמד הנגיד !! ( הכל מבלי להביע דיעה אישית כמובן )

    לינק לגלובס , שלי יחימוביץ מברכת על הרחבת הגירעון , הנה :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000840879

    אהבתי

  25. שלי מדברת על הגדלת תקציב פיסקלית למיטב הבנתי. היא לא תברך על הקלה כמותית משתי סיבות. ראשית מאחר שאני בספק אם היא מבינה היטב את משמעותה, ושנית מאחר שהיא מנפחת את מחירי הדירות ונתפסת גם כמנפחת נכסי העשירים (אם כי בעניין זה אני לא חושב שיש הבדל גדול מכל הורדת ריבית שהשמאל מאז ומעולם תמך בה, אבל איכשהו יצא להקלה כמותית שם רע במיוחד. ראה גם כאן דעתי בנושא: http://tinyurl.com/go2pbtz ).

    אהבתי

  26. תמריץ ,ברור שהיא לא מבינה , אבל , הבעיה אינה מה היא לא מבינה , אלא מה היא כן מבינה !! ומה שהיא מבינה , סובייקטיבית , זה פשוט :

    הרחבות , הזרמות , הינן דבר טוב וחברתי וכלכלי מוצלח !! אתה הרי הקשית באם זה אהוד על הציבור , לא מה התועלת האובייקטיבית כלכלית שבדבר !!

    והרי , יש קשר אובייקטיבי , זיקתי , בין הרחבות , לבין הגדלת גירעון , בכל מקרה עסקינן בגישה הרואה בכלכלה :

    את הדינמיות , את האנשים , את המכלול , את הגוף כולו , הרואה בפעילות הכלכלית , בהמרצה , את הפיתרון לקשיים , ולא ב :

    קיצוץ , ניקוז רעלים , קטיעה של איברים וכו….. בן ברננקי על כך עשה דוקטורט , והוא עצמו הבין , שהקיצוצים בשפל הגדול של שנות השלשים , העמיקו המיתון , והוא יישם היטב הלקחים , כפי הידוע לך , והתוצאות עד כה , מרשימות ביותר .

    אהבתי

  27. לגיא,
    גם אבי סבי נמנה על אלו שקיבלו עיטור לשבח גרמני במלחה'ע הראשונה. הוא אפילו נכלל בנבחרת השחיה שייצגה את גרמניה בתחרויות בינ'ל וזכה עבורה במדליית ארד. אות ההצטיינות והמדליה לא עצרו בליל הבדולח את המוני הפורעים שהרסו את בית המסחר, שאך סיים להקים. לשמחתי, זה גרם לו לקלוט שעליו לעזוב את מולדתו האהובה. משימה קשה כיון שאשתו התעקשה לא לעזוב את הוריה ושאר בני משפחתה, ודרשה להשאיר את שני ילדיהם עמה, בגרמניה.

    אזכור גורל היהודים שלחמו לצד גרמניה במלחה'ע הראשונה – מעלה למעשה טענה שהיהודים שיברחו מהטרור והמלחמות בישראל עלולים למצוא עצמם נרדפים בחו'ל בשל יהדותם.
    הדבר נכון רק לגבי כל מי שחשוב לו לשמר את יהדותו ויהדות ילדיו ונכדיו (ומכאן ההכרח לבקר תכופות במוסדות הקהילה היהודית במקום מושבו). ונכון על אחת כמה וכמה למי שמעוניין לשאת סימני זיהוי ליהדותו. לא לכולם זה חשוב.
    אחוז נישואי התערובת של ילדי היורדים מישראל לארה'ב גבוה משמעותית מאחוז נישואי התערובת (שגם הוא מאוד גבוה) של היהודים הוותיקים.
    כנראה כיון שהיורדים נוטים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים ולא לבתי'ס פרטים יהודיים – הידועים כיקרים וכלא מצטיינים ברמתם האקדמית.
    סביר גם שזה מה שיקרה לילדי היהודים הרוסים שעברו בישראל לפני שהיגרו לקנדה. עוד דור שניים הם כבר לא יהיו יותר חלק מהעם היהודי.
    כנראה שהבחירה הריאלית אינה בין טרור ומלחמות בישראל לבין אנטישמיות רצחנית בחו'ל, אלא בין טרור ומלחמות בישראל לבין וויתור על היהדות ועל המשך העם היהודי בחו'ל.

    נ.ב. המשפט "מה שיוצא – אני מרוצה" נתפס בעיני כמנוגד לאתוס היהודי.

    אהבתי

  28. גיא, אם כישלון החיזוי ב-2008 הוא מה שהרס לכלכלנים את המוניטין, איך תסביר את הפופולאריות המתמשכת של האסטרולוגיה?

    אהבתי

  29. קמיליה, אני מאמין שמדינה שבה יהודים לא יוכלו לחיות עקב האיסלאם תהפוך בתוך דור או שניים למדינה שבה אף אחד לא יכול לחיות. אולי אפילו לרבות המוסלמים עצמם שיברחו כמו שהם בורחים מסוריה ומלוב. היהודים הם הקנרית של המערב. אולם כשאסון מתרגש על מכרה פחם, זה אף פעם לא נגמר בקנרית.

    אהבתי

  30. קמיליה , אני מסכים עם הניתוח שלך.
    קמיליה(2) , "מה שיוצא – אני מרוצה" אולי מצלצל זר אך אינו מנוגד לאתוס שיש חוכמה(מתנות) במזרח (קדמה אל ארץ קדם) שלא ניתנה לעם ישראל –>
    ——————————————————-
    על פי טענה רווחת, ישנו קשר היסטורי-רעיוני בין המיתולוגיה ההינדית לבין סיפורי הקודש היהודיים. על פי אמונה זו, קיים דמיון רעיוני (ואף מצלולי) בין דמויות ברהמה וסרסווטי לבין הדמויות של אברהם אבינו ואשתו שרה אימנו. יש הקושרים זאת גם לפסוק: וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם (בראשית כה ו).
    ——————————————————-
    תמריץ , אפשר אולי להסביר את זה בעקרון התחלפות הפראיירים והטעיית האחרונות(?) (latency bias??). נכון לעכשיו הפראיירים טרם התחלפו . הם יתחלפו כשהמשק העולמי ישגשג.. וכולם ישכחו את המיתון וייחסו אותו לעידן פרה-היסטורי של כלכלה ישנה.
    לגבי אסטרולוגיה – אני מניח שהיא יותר מנחמת מחשבון אינפיניטסימלי ומשוואות סטוכסטיות.

    אהבתי

  31. לאבשלום ומלבקר טוקבקים,

    המסמך היחדי שקראתי ממרקס הוא "על השאלה היהודית". אפילו התעמקתי בהבדלים שבין התרגום לאנגלית לבין הגרסה העברית מצונזרת. מסמך שאחריו כבר לא רציתי לקרוא אף מילה נוספת של מרקס.

    אבל, אני מכירה לא רע את האתוס הציוני – קומוניסטי שהתפתח בפלסטינה א'י, ונראה לי שהוא עדיין רלוונטי לדיון בינכם.
    על פי אתוס זה חובה להפוך את פרמידת העיסוקים היהודית – גלותית. כידוע רוב יהודי הגולה עסקו / נאלצו לעסוק במסחר (ממסחר זעיר, רוכלות וספסרות ועד מסחר קמעונאי – בינ'ל), בתיווך, בגביית מיסים, בבנקאות והלוואות בריבית וכדומה.
    עיסוקים שלתפיסתם הובילו הן לניוול ולעליבות של דמות היהודי – הגלותי והן לאנטישמיות כלפי יהודים אלו.

    למעשה רק החקלאיים ופועלי התעשייה והמלאכה נתפסו בעינהם כיצרניים אמיתיים. מכאן, חובה לדעתם שרוב היהודים בישראל יעסקו במקצועות יצרניים וחשובים אלו (זהו הדחף להקמת עוד ועוד קיבוצים ומושבים ותפיסת ה"עירוניים" כאנשים מסוג ב').
    הם גילו סלחנות כלפי עובדי שירותים נדרשים כמו נהגים, ומקצועות רפואיים, וכלפי מנהלים ומנהיגי ציבור.
    אך לתפיסתם, סוחרים, מתווכים ובנקאים הם "מקצועות אוויר" (לופט – גשפטן) שנזקם עולה על תועלתם. להערכתם, במשטר קומוניסטי מנוהל ומתוכנן היטב מראש, שלא תלוי בגחמות השוק, הם מיותרים. הם פורחים ורווחיים רק בשיטה הקפיטליסטית המעוותת והמנוולת.

    משום מה חלק מהדיון העכשווי על "כלכלה אמיתית" וראויה מול "כלכלת הספקולנטים" הבזויה – מזכיר לי את אותו האתוס הציוני – סוציאליסטי על פרמידת העיסוקים.

    אהבתי

  32. לתמריץ,
    למיטב ידיעתי אף כנרית לא התנדבה לרדת למכרות ולמות ראשונה – בכדי להזהיר את בני האדם שבמכרה להתחיל לברוח.
    אנו עוסקים בשאלה מנקודת מבט הכנריות – מה כדאי להן לעשות (בהנחה כמובן שהבחירה בידן).

    אהבתי

  33. לגיא,
    התכוונתי רק לציין שהמשפט "מה שיוצא אני מרוצה" מנוגד למסורת הנהי והבהי, היבבות והטרוניות.
    כמי שהציג עצמו כמומחה מתקדם ל"פולניות" – ציפיתי שתבין שאסור לפולנים להציג עצמם כמרוצים מחלקם.

    אהבתי

  34. קמיליה , ברור שהבנתי והתממתי כי ידעתי שאהנה יותר לראות שאת מודה בזה. בכל מקרה אני מומחה רק לפולניות. עם פולנים אני לא מתעסק , הם כבר סובלים מספיק.

    אהבתי

  35. לתמריץ,

    נראה לי שהציפיות מכלכלנים ומאסטרולוגים שונות, ולכן גם התגובות השונות לכישלון ניבוייהם.

    אסטרולוגים מתיימרים לעזור לאנשים הסובלים מחרדות ומקושי לקבל החלטות בתנאי אי- וודאות. למעשה, להרגיע, ולחלק גלולות להקלה של מצוקות החיים.
    כשהניבויים נכשלים – האדם יספר לעצמו שלא בחר את האסטרולוג הנכון, וילך לבקש סעד מחוזה – עתיד אחר כלשהו.

    כלכלנים, מאידך, מתיימרים לידע של רופאים מומחים. הם אמורים לבצע דיאגנוזה נכונה של הבעיות העיקריות, להציע מתווה טיפולים, ולספק פרוגנוזה אמינה של סיכויי המטופל בכל אחד ממתוי הטיפול.
    כשהניבויים נכשלים, והטיפולים מביאים ליותר נזק מתועלת – רוב האנשים לא יאשימו את עצמם שלא בחרו ברופא המומחה הנכון. הם יסיקו שכל הידע הרפואי של תקופתנו, לכל הפחות בנוגע לבעיות מהם הם סובלים, לוקה בחסר.

    אהבתי

  36. קמיליה, מה שכתבת על האתוס הציוני-סוציאליסטי אכן רלוונטי מאוד. הם אימצו את תפיסתו של מרקס, שערכו של מוצר נקבע לפי העבודה שהושקעה בייצורו. לתפיסה הזאת יש השלכות:

    1. הדגשת-יתר של המאמץ הפיזי, הזיעה שנוטפת מהמצח.

    2. אי-הבנה של תפקיד המתווכים, כולל הסוחר שמתווך בין יצרן וצרכן, והבנקאי שמתווך בין לווה ומלווה.

    לעומת זאת, כאשר מחזיקים בתפיסה שערכו של מוצר הוא ביסודו סובייקטיבי, ומשתנה מאדם לאדם לפי מטרותיו, העדפותיו והחלופות שבפניו, מתקבלת תמונה שונה:

    1. המאמץ הפיזי יורד מחשיבותו.

    2. לסוחר יש תפקיד חשוב כי הוא מעביר מוצרים ממקום או זמן שבו ערכם נמוך למקום או זמן שבו ערכם גבוה, ובכך הוא תורם את חלקו להשבחת הערך. חלק מעליית הערך נשאר בידו, וזה בסדר.

    אהבתי

  37. למבקר טוקבקים,

    יש עוד היבטים כלכליים מעוותים באתוס הציוני – סויאליסטי.
    הדוגמא הבולטת: הכמעט "קדושה" שיוחסה לעבודה חקלאית.
    בתקופה שארה'ב ייצאה מזון לכל העולם כשפחות מחמישה אחוז מאוכלוסייתה עסקה בחקלאות, הם חתרו לכך שחמישים אחוז מהאוכלוסייה יעסקו בחקלאות. כלומר, תכננו מראש לפתח חקלאות לא יעילה, עליה יהיה חובה להגן, כיון שאינה מסוגלת להתמודד בשוק החופשי. הם ניסו לדחוף את העולים בעלייה ההמונית למושבים נידחים, בהם ימצאו את פרנסתם מענף הלול . ולבסוף, שנים רבות אפילו התגאו בכך שמוצר הייצוא העיקרי של ישראל הוא תפוזים.
    המעבר לתעשייה בקיבוצים היה קל יחסית, כיון שמראש תעשייה נתפסה כ"עבודה אמיתית". אבל, היה להם קושי אמיתי להיכנס לענפי שירותים ומידע, או לאקדמיה. הדבר בוצע רק כאילוץ מכאיב לאחר קריסת הקיבוצים ותהליך ההפרטה. ועד היום – בצורה חלקית וצולעת.

    אבל לדעתי, הדבר המעניין באמת לגבי האתוס הציוני-סוציאליסטי הוא עדין לא מת. זהו זרם מעמקים שמשפיע עד היום.
    דוגמאות:
    – תפיסת כל העוסקים ב"עסקי אוויר" כטפילים וכעלוקות המוצצים את דמם של המבצעים" עבודה אמיתית". ראה היחס העוין לבנקאים. למעשה, קיימת בורות – מרצון לגבי תפקיד הכסף בכלכלה וחשיבותו.
    – הבנת ואפילו הצדקת היחס האנטישמי של עמי העולם ליהודים הגלותיים הטפיליים. אוטו אנטישמיות במיטבה, כשהם מחריגים את עצמם בלבד מהיהודים הראויים ליחס האנטישמי שיקבלו. בימינו – תפיסת המגזר החרדי כמגזר טפילי לא יצרני, אליו מופנת עוינות אנטישמית / גזענית.
    – השימוש הנפוץ במונח "ההתיישבות העובדת". מונח הרומז שהעירוניים לא מבצעים "עבודה אמיתית".

    אהבתי

  38. החרדים מתנהלים מבחינה כלכלית כטפילים ואין שום דבר אנטישמי בעיניי בלהגיד זאת.

    ועדה שמחליטה מראש על דברים בלי לתת גמישות לשווקים זה אסון בין אם הוועדה מחליטה ש-50% יועסקו בחקלאות ובין אם מחליטה להשתמש בבסיס הזהב.

    אהבתי

  39. לתמריץ,
    אני מעדיפה את המונח "טרמפיסטים" על טפילים.
    טפילים ועלוקות אינם חלק מהמין האנושי – והמרחק בין זה ל"דה-הומניזציה" של מגזר שלהם קצר מדי.
    יש עוד הרבה "טרמפיסטים" בישראל פרט לחרדים, אך לרוב היחס כלפיהם לא מגיע לשנאה ותיעוב קיצוני.
    אקדם בברכה כל תוכנית שתדחוף את כל הטרמפיסטים לשלם את דמי הנסיעה שלהם. במגזר החרדי התחילה כבר מגמה של הגברת ההשתלבות בשוק העבודה – ויש לחזקה. אך כשמדובר בטרמפיסטים חשוב לזכור שקיימים שני צדדים. יש לשנות גם את הצד המאפשר לטרמפיסטים לעלות בלי לשלם את חלקם.

    אהבתי

  40. לתמריץ (המשך)

    חשוב לשים לב ששנאת החרדים חזקה במיוחד דווקא במחנה הסוציאליסטי, וחלשה במעט במחנה הקפיטליסטי. וזאת ביחס הפוך לנכונות להגדיל את ההקצבות לעניים, כולל לעניים מרצון.

    בנוסף לבעיית ההזדהות עם התפיסות האנטישמיות של היהודים, ותיעולם לכיוון החרדים, קיים אלמנט נוסף.
    הטרמפיסטים בכלל והחרדים בפרט הם הוכחה חיה לכשלון התפיסה הסוציאליסטית. תפיסה שאינה מחייבת אנשים לשאת באחריות לתוצאות מעשיהם והחלטותיהם – למעשה מתגמלת את מי שמעדיף להיות טרמפיסט. ואז כמובן שונאת אותו בלהט.
    גם הקיבוצים התקשו להתמודד עם כל חברי הקיבוץ שבחרו לעשות את המינימום שבמינימום, לתפקד כ"ראשים קטנים" חסרי יוזמה, ולבזבז במקביל את כספי המשק. אורות חשמל וממטרות שפיזרו מים לילות שלמים היו חזיון נפוץ. בקהילות קטנות ניתן במידת מה להתמודד עם התופעה באמצעות לחץ חברתי. ברמת מדינה – תומכי הסוציאליזם הנדיב לעניים לא מסוגלים להתמודד עם ההעדפות של המגזר החרדי.

    אהבתי

  41. קמיליה, אני מסכים מאוד. כתבתי פעם נדמה לי שהחרדים הם אסון לסוציאליזם משתי בחינות. ראשית מאחר שהסוציאליזם אידיאולוגיית שמאל שוויונית מודרנית, והחרדים שמרנים מטבעם – יש פער עצום ביניהם. דיברתי עם מכרים חרדים, והם פשוט לא הצליחו להבין מה אכפת לאנשים כמו שלי יחימוביץ' שיש עשירים שמרוויחים המון כסף.
    שנית, מאחר שהחרדים כקומיבנטורים מומחים יודעים לנצל כל תקנת מדינת רווחה לטובתם בצורה די מניפולטיבית, הם מהווים הדגמה שלילית לבעייתיות של מדינת רווחה. הזכרתי כאן מה החסידויות עוללו לתקציבי בתי הספר הציבוריים בניו יורק – http://tinyurl.com/gwckael

    אהבתי

  42. קמיליה, הבדואים טרמפיסטים אך החרדים יושבים בממשלה. כלומר, מדובר בטרמפיסט שאוחז מדי פעם בהגה ומפנה את הרכב למסלול שנוח לו.

    תמריץ, הבעיה היא לא בהחלטה מראש אלא בהפקעת ההחלטה מהיחיד והעברתה לרשויות. כך במקרה של תחומי עיסוק, כך במקרה של מכסות ייצור ויבוא, וכך במקרה של ויסות מחירים.

    דבריך בגנות ההחלטה מראש מזכירים לי את דברי המתנגדים לסעיף היציבות במתווה הגז: "הרשויות צריכות לשמור לעצמן את גמישות ההחלטה". גמישות זה לא תמיד טוב. לפעמים דרושה תשתית ודאית שעליה אפשר לבנות.

    לטענתי הריבית במשק צריכה להיקבע על ידי היצע וביקוש להלוואות, לא על ידי החלטה של ועדה מוניטרית. גם המטבע המוביל צריך להיקבע על ידי תחרות בין מטבעות (ביניהם קשיחים וביניהם גמישים! 🙂 ), ולא על ידי הרשויות. בעבר הזהב ניצח בתחרות; לא יודע מה יהיה בעתיד, כשהתחרות תתאפשר מחדש.

    אהבתי

  43. לגבי שנאה לחרדים, צריך לומר שבעשורים האחרונים דווקא המחנה המרכזי קפיטליסטי בציונות לקח אותה על עצמו (שינוי, יש עתיד בגרסתה לפני "ההתקרבות" של לפיד לדת), בעוד שמרצ לחלוטין הורידה הילוך בנושא.

    אהבתי

  44. קמיליה, תמריץ,

    מסכים עם דבריכם על המפגש בין חרדים ובין מדינת רווחה, אך יש רובד נוסף והוא שהחרדים פעילים פוליטית. קצבאות הילודה למשל קוצצו ולאחר מכן הוחזרו (רטרואקטיבית כמדומני!), בלחצו של מי? זה מוסיף מימד נוסף לנושא.

    אהבתי

  45. הערה:
    רק מיעוט ממנהיגי מרצ ומצביעיה תומכים בכלכלה סוציאליסטית. שרידי מורשת מפם שלמעשה נכנעו למגמות הקפיטליסטיות של רצ ושינוי.
    ראה גם את ההתנהגות הקפיטליסטית של ארגוני הקיבוצים. השאר קפיטליסטים מושבעים המוכנים לשלם מס שפתים בלבד לסוציאליזם.
    יש למעשה יש יותר סוציאליסטים אמיתיים במחנה הציוני מאשר במר'צ.

    כאמור, המניע העיקרי לדעתי לשנאת החרדים של שינוי אינו הכלכלי, אלא הפנמת התפיסה האנטישמית של היהודים כרודפי כסף נצלנים ומזיקים – ותיעולם כלפי הקבוצה החרדית בלבד. הכלכלה היא מניע משני.

    אהבתי

  46. לדעתי יש עוד סיבה, פשוטה אך חשובה, לירידת קרנם של הכלכלנים.
    כלכלן, מסטודנט שנה א' ועד נגיד בנק מרכזי, נשען על תיאוריה של "תפוקה שולית פוחתת". זוהי אחת מהנחות היסוד של הכלכלה היום וממנה נגזרים חלק גדול מהמודלים הקשורים לקביעת מחירים, ריבית, תקציב אינפלציה וכו'.

    התורה הזו לא מתאימה לעידן הנוכחי (למשל הפצת טובין דיגיטליים בתפוקה שולית אפס) ולכן נוצרים המון עיוותים שעל חלקם נכתב כאן יפה בבלוג (למשל חשש מגרעון בעידן בו גרעון הוא דבר רצוי).

    אהבתי

  47. לא צריך שהתפוקות השוליות יפסיקו להצטמצם לחלוטין, מספיק כמה שינויים כדי לשנות את המגמה, אבל המודלים עדיין לא מתחשבים בכך:
    1. בייצור מוצרים פיזיים עדיין קיימת תפוקה שולית פוחתת תיאורטית, אולם שיווי המשקל שנוצר בתעשייה המתקדמת שיש היום נמצא הרבה "לפני" העלות הממוצעת המינימלית. הרבה מפעלים היום יכולים לייצר בנפח הרבה יותר גבוה ומוגבלים בעיקר מצד הביקושים. המשמעות היא שיש לחץ מתמיד של המחירים כלפי מטה (בניסוח אחר עליה בביקושים לא תוביל לעלייה במחיר).
    2. יותר חשוב מזה הוא קיומם של מוצרים שלא היו קיימים כלל בזמן שפיתחו את המודלים של המחירים, אבל היום תופסים נפח הולך וגדל בכלכלה. למוצרים אלה יכולות להיות עלויות קבועות גבוהות אבל עלויות שוליות נמוכות מאוד, קבועות ואף אפסיות. החל מהקמת רשת תקשורת ואז מכירת יחידות "זמן אויר", וכלה במוצרים דיגיטליים (למשל אפליקציה באפ סטור) שלאחר פיתוחה ניתן למכור ממנה כל כמות ללא עלויות יצור או הפצה.
    זה רק שתי דוגמאות שנוסחו בצורה לא מסודרת, אבל לדעתי התפיסה של שיווי משקל שמושפע ממינימום העלות הממוצעת כבר לא מתאר את הכלכלה של היום (שוב, יש מקרים שזה תופס אבל זה כבר לא "אוניברסלי" כמו שהיה פעם).

    אהבתי

  48. פיתוח אפליקציה נראה לי דומה להוצאה לאור של ספר או תקליט: משקיעים משאבים באופן חד-פעמי, ואח"כ משכפלים. (פלוס תחזוקה). אבל מה — יש סיכון, כי לא ידוע מראש אם הקהל יאהב וישלם. זה לא ממש חדש, ואני מתאר לעצמי שהכלכלנים עסקו בכך.

    הקמת רשת תקשורת נראית לי דומה להקמת אמת-מים באימפריה הרומית: משקיעים משאבים באופן חד-פעמי (פלוס תחזוקה), אבל זה לא אומר שזרימת המים נמצאת תמיד במקסימום. זה לא ממש חדש, ואני מתאר לעצמי שהכלכלנים עסקו בכך.

    אהבתי

  49. תמריץ ( וכל המעונין ) אפרופו , סקר טרי , על היחס של האמריקנים לאג'נדות הכלכליות או בכלל של המועמדים.

    אהבתי

  50. מסכים עם קמיליה, כי המניע העיקרי לשנאת החרדים (בעיקר מצד השמאל) אינו כלכלי, כי אם תרבותי/אנטישמי.

    בנוסף, בהמשך לדברי המבקר אודות הצורך בתחרות חופשית בין מספר מטבעות. זה מזכיר לי (ללא התייחסות למבקר או לדבריו) את האירוניה, ואף הצביעות, בכך שכאלו שתומכים בפירוק המונופול הדתי של האורתודוקסיה, לא מעלים על דעתם לטעון דבר דומה כנגד המונופול המוניטרי של האורתודוקסיה השקלית.

    לדידם מוסד בנק ישראל הוא בשר מבשרה של המדינה, וככזו אסור לשום מטבע לאיים על המטבע של בנק ישראל *, בעוד שהרבנות הראשית (למשל) היא סרח עודף. כאילו שרק כלכלה היא חלק אינטגרלי מהמדינה והחברה בעוד שתרבות, דת, זהות לאומית וכו' אינם חלק מכך. פשוט חוסר עומק היסטורי כיצד קמה לה התרבות האנושית, הלאומיות והמדינה המודרנית.

    * לפי החוק, נגיד בנק ישראל יכול להכריז על מטבע או כל הילך אחר כאסור לשימוש. תיאורטית גם על "תו הזהב" של שופרסל.

    אהבתי

  51. יאיר , זה בגלל שכסף הוא הדת של כווולם….
    סתם , הייתי חייב …
    את תתיחס , פשוט עוד לא הגבתי היום ואני אוהב לראות את דמותי בסייד-בר של התגובות.

    אהבתי

  52. יאיר, אחת ההקבלות הכי מקוריות שקראתי. מעניינת אבל לא משכנעת כל כך, דווקא בשל האופי הטכני בסך הכול של הבנקאות המרכזית לעומת האופי האידיאולוגי והמהותי של הרבנות.

    אהבתי

  53. לומר שלמערכת המוניטרית אופי טכני בלבד זה כמו לומר שלבית המשפט העליון אין ערכים שמנחים אותו אלא רק חוקי המדינה היבשים נגד עיניו.

    אני לא בא לדבר על כל התרבות האנושית, אלא רק עלינו ועל מקומנו. מדובר על ישות/תרבות/זהות שקמה מן האפר וחזרה לתחייה (חזון העצמות היבשות) והקימה צבא וכלכלה ותחבורה ותעשייה ומדע וכל החלקים הנדרשים לקיום ריבונות ומדינה (וגם לניהול חיים טובים – דבר לא שולי לכשעצמו).
    והישות הזאת גם אם אין מטרתה ריכוזיות, הרי שלצורך קיומה היא דורשת בלעדיות מסוימת, כמו שהיא לא יכולה לסבול קיום 2 צבאות או 2 משטרות או 2 בתי משפט.
    בדומה אין היא יכולה לקיים מערכת מקבילה של מספר רבנויות כי היא צריכה דת מדינה כמו שהיא צריכה מטבע או משטרה. והויכוח על אופיה הדתי של המדינה צריך להתנהל בתוך הרבנות כמו שהוויכוח על אופי המשטר המוניטרי צריך להתנהל בתוך הבנק המרכזי.

    (כמובן שהדברים שכתבתי לא מונעים את הצורך הדחוף והנמרץ בשינוי עמוק בדמותה של הרבנות ובביזור מסוים של שירותי הדת ויותר עיסוק בזהות יהודית מאשר בכפיית הלכות שוליות על כלל הציבור. וכן בפתרון בעיות במשטרת ישראל וכן בשינוי סדר היום והאקטביזם של בית המשפט העליון. אבל לא ראיתי מי שטוען שצריך להקים בית משפט עליון מקביל בשביל להחליש את האקטביזם או מי שטוען שצריך להקים משטרה מקבילה בשביל להפחית את הניכור שלה ממיעוטים וכו'…).

    אהבתי

  54. הרבנות זה עוד גוף סובל מהטרמפיסטיות החרדית (התפשרתי על המילה). החרדים אינם מאמינים בה אבל שולטים בה וכך פוגעים בדמותה בעיני כל הציבור.

    אהבתי

  55. חשבתי על סיבה נוספת לפיחות במעמדם של כלכלני ישראל (בהמשך למשפט של גיא "הכסף זה הדת של כווולם").
    האכזבה של המשקיעים הישראליים מביצועי שוק ההון המקומי, בהשוואה לביצועי שווקי הון אחרים – מחזקת את האמונה שהישראלים רחוקים מלהצטיין בתחומם.
    לדוגמא:
    – השוואת רווחיות השקעה לטווח ארוך בין ת"א 20 או 100 לבין s&p500
    – בריחת חברות ישראליות מהנפקה בארץ להנפקה בחו'ל, וצמצום מס' החברות הנסחרות בישראל כיון שיותר חברות עוזבות את הבורסה הישראלית בשנה מאשר נכנסות אליה
    – מספר "התספורות" שארעו לאחרונה בישראל והיקפן הכספי האדיר. כשכל תספורת שכזו מעלה ספקות כבדים לגבי שיקול דעתם של הבנקים ולמעשה של כל הגופים הפיננסיים והגופים שהיו אמורים לפקח עליהם

    נראה שההמלצה הכללית להקטין את "ההטיה לטובת הקבוצה הביתית" ולהשקיע אחוז גדול יותר מתיק ההשקעות בחו'ל – מתפרשת כהמלצה לא לסמוך על כל "מומחי" הכלכלה הישראליים.

    אהבתי

  56. ולגבי מומחי הכלכלה בעולם כולו ולא רק בישראל:
    כל המחקרים המראים שלטווח ארוך – קרנות הנאמנות האקטיביות אינן מצליחות להכות את המדד אליו הן קשורות.
    עצם ההמלצה למשקיעים להעדיף תעודות סל וקרנות נאמנות מחקות על קרנות נאמנות אקטיביות היא למעשה המלצה לא לסמוך על כל מומחי ההשקעות הדגולים, יחד עם כל מערכות המידע ומיחשוב המפוארות שהקימו.
    כאשר מוכח שכל הידע שלהם וכל מומחיותם אינם מצדיקים אפילו תוספת פעוטה לדמי הניהול – קשה להחזיק באשליה שהכלכלנים הם המומחים בתחומם, ויש לסמוך על המלצותיהם.

    מה עוד שאסטרולוגים, צדיקים ו'מקובלים', קוראי עתידות בקפה ובכדורי בדולח, גובים הרבה פחות מהיושבים במשרדים מפוארים בבנקים ובבתי ההשקעות. 😜

    אהבתי

  57. קמילה , כמובן לייק לגבי "ההטיה לטובת הקבוצה הביתית" אבל אחרי הכל אנחנו ציונים וכמו שאמרתי בגיל 18 אם אני לא אלך לקרבי אז מי יילך? אז אותו כנ"ל לגבי השקעות בישראל.
    ענייך הרואות שחכם גדול לא נהייתי עם השנים.

    בכל מקרה , לא מדובר רק בכלכלה אלא בהכל.
    כפי שאמר דוביד שוויצר ז"ל , שכונה הכריש , כולם עובדים על כולם כל הזמן.
    טענה נכונה אם כי קשה להוכחה.

    אהבתי

  58. קמיליה, הנושא של השוק ותעודות הסל יותר מורכב. אם כולם יסתמכו על השקעה פסיבית היא תפסיק לתת תשואות סבירות. צריך מנהלי תיקים. רק כנראה מעט פחות מהיום ביחס לאפיק הפסיבי.

    אהבתי

  59. לתמריץ,

    א. שטרסלר התלונן על ירידת ההערכה לכלכנים והנכונות להקשיב לדבריהם. כלומר, על הפיחות במעמדתם והפגיעה בתדמיתם. בתחום זה חשוב רק מה ציבור הלא-כלכלנים זוכר, ומה הוא חושב על כך. בין אם הציבור צודק או לא, ירד לעומק הסוגיות או לא.
    ובשנים האחרונות הציבור זוכר בעיקר רצף של כשלונות, יומרות חסרות כיסוי, התנהגויות לא מקצועיות ולא אחראיות של הנהלות בנקים ועוד ועוד ועוד.

    ב. ברור לי שהמשקיעים הפסיבים מסתמכים על כך שמישהו עושה עבודה אמיתית, בוחר בקפידה במי ובמה רצוי להשקיע לטווח ארוך, ומשקיע בעסקו. כלומר על משקיעי ערך אמיתים, כדוגמת וורן באפט. אך אלו מהווים מיעוט כמעט מבוטל מקרב מנהלי ההשקעות. והמצליחים שבקרבם – מיעוט מהמיעוט.
    אם אגלה נדיבות חריגה – אסכים שהמשקיעים הפסיבים הם במידה מסוימת הטרמפיסטים על המשקיעים האקטיביים. אבל נדיבות שכזו מתגלה אצלי רק בתאריך 29.2 (יום אחד מדי 4 שנים)

    ג. אתה לא חייב להתפשר בגללי על המונח "טרמיפסטיות חרדית". אני אצליח להתמודד גם עם מונחים מעולם החי והצומח.
    אבל המונח טרמפיסטיות מוצא חן בעיני כי הוא מזכיר שלא ניתן להפוך טרמפיסט ללא ההסכמה ושיתוף הפעולה של נותן הטרמפ. שהאחריות למצב ולשיפורו היא על שני הצדדים.

    אהבתי

  60. קמיליה, כתבת: "אך אלו מהווים מיעוט כמעט מבוטל מקרב מנהלי ההשקעות."

    1. במקום לספור ראשים צריך לספור נכסים מנוהלים.

    2. לא כל מנהל השקעות שנראה אקטיבי הוא באמת כזה. יש תופעה של closet indexing ובעברית "חקייני-מדד בארון".

    http://www.investopedia.com/terms/c/closetindexing.asp

    אהבתי

  61. קמיליה, הערה נוספת.

    כתבת: "ברור לי שהמשקיעים הפסיבים מסתמכים על כך שמישהו עושה עבודה אמיתית, בוחר בקפידה במי ובמה רצוי להשקיע לטווח ארוך, ומשקיע בעסקו. כלומר על משקיעי ערך אמיתים".

    הזיהוי בין "בוחר בקפידה" ובין "משקיע ערך" שגוי. גם משקיעי צמיחה בוחרים בקפידה ו"עושים עבודה אמיתית" וחשובה.

    אגב, רוב משקיעי הערך לא משקיעים לטווח ארוך. ברגע שהשוק מכיר בערך הם מוכרים ברווח ועוברים הלאה. זה דווקא טוב שהם פועלים כך: זה מאפשר להם למקד את השפעתם באותם מקומות בהם השוק טועה בגדול, לדעתם.

    אהבתי

  62. מבקר , קראתי את הקישור שצירפת לגבי תיאוריית הסובייקטיביות של הערך.
    לא כל כך הבנתי ואני רואה בך את האחראי :).
    מה שלא הבנתי זה את הטיעון של התיאוריה האוסטרית לגבי הביקורת על מעגליות הטיעון שיש מחיר שיש בו צורך על מנת להעריך את התועלת השולית שבעזרתה מעריכים את המחיר.

    נ.ב.
    אין ערך בויקפדיה בעברית שמסביר את התאוריה הסובייקטיבית של הערך לעומת שיש ערך בעברית שמסביר בפרוטרוט שבפרוטרוט את "תאוריית הערך של העבודה" אז אולי תייצר ערך ותכתוב אתה את הערך בויקפדיה? ( 6 פעמים ערך במשפט אחד).

    אהבתי

  63. גיא,

    לכבוד ט"ו בשבט כל ילד בכיתה מקבל שקית פירות יבשים. ילד אחד מציע לשני להחליף משמש תמורת שזיף, והשני מסכים. כל אחד מהם נותן פרי שהוא פחות אוהב ומקבל פרי שהוא יותר אוהב, כך ששניהם משפרים את מצבם, לתפיסתם הסובייקטיבית.

    אם רוב הילדים בכיתה מעדיפים משמש, אז אולי הילד שמעדיף שזיף יוכל לקבל שני שזיפים תמורת משמש בודד. יחס ההחלפה הוא בעצם מחיר. יחס ההחלפה לא קובע עבור הילד מה הוא מעדיף, הוא לכל היותר קובע אם הילד יוכל לשפר את מצבו באמצעות החלפה.

    ילד שלישי שומע על ההחלפה ועיניו נדלקות! אבל אולי כבר אין עם מי להחליף, או שיחס ההחלפה השתנה. אפשרויות ההחלפה של העבר לא בהכרח מעידות על אפשרויות ההחלפה של העתיד.

    הערות:

    1. כשמחיר עסקה מושפע ממחירי עסקאות קודמות זו לא מעגליות, כי מדובר בעסקאות שונות/זמנים שונים.

    2. כשמחיר חומר גלם מושפע מציפיה לגבי המחיר העתידי של המוצר המוגמר, זו לא מעגליות, זה ניסיון לגזירה לאחור.

    3. כשמחיר מכונה מושפע מציפיה לגבי רווחיות המוצר שהיא תייצר, זו לא מעגליות, זה ניסיון לגזירה לאחור.

    4. כשלקוח מעדיף מוצר א' אך קונה מוצר ב' בגלל המחיר הזול יותר, הוא לא באמת בוחר בין שני מוצרים, אלא בין שתי עסקאות. בחלופה ב' נשאר לו כסף בו הוא יכול לקנות דברים נוספים. אז הבחירה היא לא בין א' ל-ב' אלא בין א' ל-ב' פלוס דברים נוספים.

    5. האוסטרים משתמשים במונח תועלת (ותועלת שולית) בהקשר של הפרט בלבד. הם טוענים שאי-אפשר לבצע אריתמטיקה על תועלות של אנשים שונים. אין "תועלת מצרפית". ומכאן שאי-אפשר לטעון שהמחיר משקף את "התועלת השולית המצרפית".

    אהבתי

  64. * "גזירה לאחור" הכוונה שהולכים אחורה בשרשרת הייצור.
    * אני הנחתי שהילדים מבצעים החלפות לשימוש עצמי, ולא למסחר. בואו לא נעמיס על הדוגמה הזאת יותר מכפי שהיא יכולה לשאת…

    אהבתי

  65. מבקר , תודה רבה.
    קראתי עכשיו את הדיון מתחילתו והבנתי יותר טוב השורשים האידיאולוגים של המחלוקת על הסחר העולמי המשגשג בעיסקי מט"ח.

    אהבתי

  66. החלטתי לדחוף את הכתבה דווקא לפוסט זה בעיקר בגלל המונח "תום עידן" והאסוציאציות שהעלה בי למוות.
    כותרת הכתבה "מותה של אומה".

    ניבוי צניחתה המתקרבת במהירות של וונצואלה לתהום, והתרסקותה הסופית.
    המאמר משלב בין תיאור חיי היום יום בוונצואלה מוכת ההיפר אינפלציה, חוסר חשמל, מים ומוצרי מזון חיוניים (כולל חשש מהתפרצות מגפות) + הסבר ההדרדרות ב "קללת המשאבים", כלכלה סוציאליסטית, שחיתות ועוד.
    לטענתו, כל בעייה בתחום מסוים – מחריפה את הבעיות בתחומים אחרים. כמו חולה סופני, שכל מערכת בגופו המפסיקה לתפקד כהלכה – פוגעת בכל המערכות אחרות. לדוגמא: בעיית החוסר בחשמל מקטינה את תפוקת הנפט של המדינה. סחרור בלתי ניתן לעצירה של מעגלי קסמים בכיוון השלילי.

    הכתבה והתגובות כוללים, כצפוי, גם רמיזות למערכת הבחירות בארה'ב.

    בזמן קריאתו אפשר לחשוב גם על סעודיה. האם תצליח לחלץ עצמה מהגורל המצפה לוונצואלה.

    https://pjmedia.com/richardfernandez/2016/04/28/the-death-of-a-nation/?singlepage=true

    אהבתי

  67. קמיליה , נושא קצת סבוך , אבל , הסעודים צופים המצב , והקימו קרן סוברנית של 2 טריליון , בשביל , לצאת מן " הפרה ההולנדית " ( תלות במכירות הנפט , בגלל המחירים היורדים ) תוכלי כאן לקרוא למשל :

    http://www.bloomberg.com/news/articles/2016-04-01/saudi-arabia-plans-2-trillion-megafund-to-dwarf-all-its-rivals

    להתראות

    אהבתי

  68. לאל רום,

    שמעתי על תוכנית 30 השנה השאפתנית עליה הכריזו הסעודים בחגיגיות רבה.
    קראתי גם את הספקות של דני רשף, באתר אודות ישראל, בנוגע לסיכויי הצלחתם, ועלו בי גם פיקפוקים משלי.

    אחד הנסיונות להסביר את כשלון הציוויליזציה הערבית בהשוואה למערבית ולמזרח אסייתית, היה של שני ערבים (שכמובן שכחתי את שמם). לטענתם, הציוויליזציות המצליחות בתחרות העולמית נאבקות בעזרת שתי ידיהן. הערבים נאבקים עם יד אחת קשורה אחרי הגב, ולכן ברור שיכשלו. כוונתם הייתה כמובן לדחיקת הנשים למרחב הביתי בלבד. האם מדינה האוסרת על נשים אפילו לנהוג – תוכל להשתנות במהירות הנדרשת? כל נסיון שינוי במעמדם היחסי של גברים לעומת נשים – יתקל בהתנגדויות עזות. ואין להם את הזמן הנדרש בכדי להתקדם בצעדים איטיים, קטנטנים ובקושי מורגשים.

    לכך יש להוסיף את יחסם של "בני האצולה" הסעודים לעבודה בכלל ולעובדים זרים בפרט. אנשים שגדלו בתרבות לפיה "כל עבודה מביישת את בעליה", ורק הנחותים נאלצים לעבוד למחייתם, נאלצת ליבא מסות של עובדים זרים. נראה לי שגמילה מהתמכרות לחיי בטלה ומותרות – היא גמילה קשה וכואבת ולא ברור האם הסעודים יצליחו בכך.

    במונחי שינוי תרבות – 30 שנה הם הרף עין.
    אלו שיהיו אמורים להנהיג את הכלכלה הסעודית החדשה והמשגשגת כבר לומדים עכשיו בבית הספר היסודי ובתיכון הסעודיים. מוסדות חינוך שאינם ידועים בעולם בהישגיהם הגבוהים.
    על רמת המדעים בסעודיה חבל להרחיב את הדיבור.

    אהבתי

  69. קמיליה , על פניו , ההקשיות והתהיות שלך , מאוד נכונות , וגם מאוששות היטב היסטורית . אלא מאיי :

    שכחת לשאת עינייך למזרח האקזוטי , ושם נמצאת סין .סין היא בבחינת שדה ניסויים ענק , הם גורסים שאפשר לשלב :

    אלמנטים טוטאליטריים עם שוק חופשי , צמיחה , קפיטליזם וכו…. ( מה שאני מכנה : קומוטליזם ( קומוניסטי / קפיטליסטי ) ) .

    ועד כה , הם הצליחו ( עד כה ) ולמה :

    מכיוון שיש להם אפשרות , בהנדסה מדוייקת וזריזה , להגיע ליעדים בשיא היעילות , מבלי שאושיות שלטון החוק ודמוקרטיה , יכבידו על המימשל , וכך :

    אם נניח יפקיעו קרקע פה , בישראל , לצרכי ציבור, מאדם פרטי : וואלק , אדם כזה , יתקע לך מקלות בגלגלים ( ובצדק ) של פרוייקטים ציבוריים אדירים :

    יעתור לבג"ץ , יתבע פיצויים , סוללות של עורכי דין , ישגעו כל המערכת והמימשל , ואילו בסין :

    צ'יק צ'ק , צו זריז , ביצוע זריז . הם גורסים , שאין ממש קשר דיאלקטי , בין שוק חופשי , קידמה , טכנולוגיה , צמיחה , לבין :

    האדם כתכלית ולא כאמצעי …..בעיני אדם מערבי , לא ייתכן , שמדינה תתעקש על קידמה , יצירתיות , יזמות, ובו זמנית , המימשל יצנזר בגוגל אזרחים וכדומה …. סיפור !!

    להתראות

    אהבתי

כתיבת תגובה