ניסוי בעתו

כתבתי על הניסוי שאנו במדינה עושים בשינוי התמריצים לבנקאים, על ידי הגבלת שכרם כפי שאף מדינה מערבית לא עשתה. אני לא מתלהב מהניסוי וחושש מסכנותיו, אבל כבכל ניסוי גדול יש בו ערך לימודי לא מבוטל.
באמריקה פונים לניסוי אחר כרגע, העלאה גדולה של שכר המינימום במדינת ניו יורק ובקליפורניה. יש אותיות קטנות והשינוי המלא יקח זמן אבל המטרה הסופית של מתניעי המהלך היא להגיע לשכר מינימום של 15 דולר לשעה, כמעט 60 ש"ח מפרספקטיבה ישראלית. פי שניים משכר המינימום בארץ.

הכלכלנים לא אוהבים את המהלך ברובם, ויש בו גם משום התעללות בבעלי עסקים קטנים השורדים כבר ככה בקושי. אף על פי כן אני חושב שהוא מותאם היטב לרוח התקופה. יש בצעד הזה שילוב של כל הדברים ההולמים את כלכלת זמננו – עידוד ההסתמכות על אוטומציה, הקטנת פערים חברתיים, העברת סכומי העתק הרובצים בכספות בתנאי ריבית אפס להמונים שיעשו בהם שימוש מועיל.
יש שני חסרונות בולטים בהעלאת שכר המינימום. האחד הוא הקושי לסגת במקרה שיתברר שההשלכות שליליות משקיוו מתניעי המהלך. אין מדובר בהעלאת ריבית או בשינוי מיסוי אלא בקביעת משכורת, ומשכורות זזות לאט. גם אם שיעור האבטלה יעלה בחדות בשלב מסוים כמעט שלא יהיה זה פרקטי להחזיר השעון אחורה. אם קליפורניה וניו יורק היו מחזיקות מטבע משלהן היו יכולות לבצע בו פיחות, אך הן שותפות במטבע עם שאר מדינות הברית. יוון היא דוגמה למה שקרה למדינה שנתקעה עם משכורות גבוהות מגדר האפשרי ללא יכולת לבצע פיחות.

הבעיה השנייה היא שבחלק מהמקומות בניו יורק ובקליפורניה יש מחסור עצום בדיור. קל לשער איך בעלי דירות המשכירים אותן או מוכרים אותן לעובדים עניים יבינו במהרה שהם מסוגלים לדרוש מהם יותר וכך ישלשלו לכיסם את המשכורת העודפת. צדק חברתי לא יהיה במקרה זה, אך לא הכול שלילי.  גם עליית מחירי דירות שתבוא יכולה לתדלק כלכלה יפה מאוד לפחות לזמן מה.

אולי החיסרון הכי גדול של העלאת שכר המינימום הוא שהיא יכולה להצליח, ולדעתי אפילו להצליח בגדול. יהיו שירצו מאוד לפרש זאת לא כצעד מוגבל ההולם את הזמנים, אלא כהוכחה גורפת שאזהרותיהם של כלכלנים שמרנים הן חארטה. זו תהיה מסקנה מסוכנת שתוליך לצעדים שיסכנו את ברכות הקפיטליזם שמהם אנו נהנים כיום.

מודעות פרסומת

44 תגובות to “ניסוי בעתו”

  1. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ , אין ספק שאתה צודק בהיבטים הכלכליים ( מקרו ) לגבי שכר מינימום והעלאתו . תורם מאוד !! יחד עם זה , יש כמובן בעיה של סנטימנט . שהרי אתה קובל לא פעם , על אי התערבות המדינה בכלכלה ובכלל , עודף רגולציה , ושאר מרעין בשין . הכפיה הזו , על בעלי עסקים , ביחוד קטנים , שבקושי שורדים , את השכר מינימום ( ביחוד אם הוא גבוה יחסית או משמעותי יחסית ) יוצרת סנטימנט שלילי , לא מבוטל ,כלפי המדינה ומוסדותיה או השיטה . וזה מובן !!

    אם כך , ברור הרי , שפירמה גדולה וריווחית , נושאת בנטל הזה , יותר בקלות מאשר עסק קטן שמצוי בהישרדות קשה . אז שוב חוזרים להנדסה מדוייקת :

    לפזר הנטל , באופן יעיל , כך , שמי ששכר מינימום , מהווה פגיעה משמעותית בעסקו , ועסקו יעמוד על כרעי תרנגולת בגין כך , יש לבוא כמובן לקראתו , ברגולציה נוגדת . ולא קשה לדמיין המון אמצעים לכך .

    להתראות

    אהבתי

  2. קמיליה Says:

    יש היבט נוסף לחוקי שכר מינימום: "הוכחה" שאין צורך בוועדי עובדים בכל ארגון / שניתן לדאוג לעובדים מנוצלים ומקופחים גם בלי לשלם את המחירים הכבדים שעולה לנו ההסתדרות.
    הדבר דומה לחוק העבודה בישיבה של הקופאיות שהעבירה שלי יחימוביץ. היא למעשה נתנה לתזה שלה, שאי אפשר בלי הסתדרות חזקה, גול עצמי.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    קמיליה , אין קשר בהכרח , בין ועדי עובדים וארגוני עובדים כגון ההסתדרות וכו…. לבין חוקים דנן . הם לא חופפים אחד את השני בהכרח . לכל תחום עבודה , יש את הבעיות או הנישות והצרכים שלו . חקיקה היא כמובן ברמה לאומית בעיקרון , ואילו בועדי עובדים וכו… מדובר , על צרכים ספציפיים שנוגעים לכל התחום ( נניח : שמירה וניקיון , פועלי ייצור , קופאים וכו… ) או לפירמה מסויימת . נניח נושא של שביתה בגלל ענין מסוים , בתאגיד ספציפי , המחוקק ברמה הלאומית , לא יכול להתעסק עם כך . כך שהם לא ממש חופפים אחד השני . להתראות

    אהבתי

  4. קמיליה Says:

    נקודה נוספת: אני חושדת (לא יודעת) שיש לא מעט הסכמי שכר הצמודים לשכר המינימום ו/או שאם יועלה שכר המינימום יתעוררו לחצים להעלות גם את משכורות העובדים המרוויחים מעט יותר מהמינימום. עובדים שלא יהיו מוכנים להשלים עם כך שאינם מרוויחים יותר מהמינימום. והלחצים להעלאות שכר לא יסתיימו בהם. כלומר, בסדרה של תגובות שרשרת – כל המשכורות הנמוכות יחסית והבינוניות יועדכנו כלפי מעלה. ישתנו הסטנדרטים למהו שכר עבודה סביר.
    מצד אחד – יצומצם האי שוויון. פערי השכר, שהלכו וגדלו בשנים האחרונות, יתכווצו
    מצד שני – עסקים השורדים בקושי לא יעמדו בכל הדרישות להעלאות שכר ויאלצו להיסגר. כולל עסקים שלא מעסיקים כלל עובדים בשכר מינימום.

    אהבתי

  5. קמיליה Says:

    לאל רום,
    בכל הויכוחים בנושא המחירים שאנו משלמים בשל העבודה המאורגנת בהשוואה לתועלת בוועדי עובדים ונחיצותם – תמיד מושמעת הטענה שאם לא יהיו וועדי עובדים המעסיקים ינצלו באכזריות את העובדים החלשים ביותר ויקפחו אותם.
    חוקים כלל – מדינתיים, המונעים ניצול וקיפוח, יכולים להוות תשובה, ולו חלקית, למתנגדי המצב הקיים.

    בדנמרק לא מוכרת כלל זכות קביעות במקום עבודה. למעסיקים יש חופש לגייס ולפטר עובדים כרצונם. גמישות תעסוקתית מלאה. אבל, יש וועדי עובדים כלל ענפיים וחוקי מדינה שעוזרים לכל מי שפוטר ממקום עבודתו. למשל מספר חודשי שכר הסתגלות עד שימצא עבודה חדשה + השתלמויות לעדכון כישורים מקצועיים חינם ועוד. כלומר, דאגה לעובדים שאינה מוצמדת למקום עבודה ספציפי.
    הייתי שמחה לו היינו מתקרבים לשיטה הדנית.

    אהבתי

  6. אל רום Says:

    קמיליה , תוכל להיווכח בדוגמה קלאסית :

    קנסות שמעביד מטיל ( ולמעשה מקזז מן השכר ) על איחורים של העובד .

    בעיקרון , אסור למעביד לעשות כדבר הזה , אלא אם כן , הוסכם הדבר בהסכם קיבוצי , הסכם קיבוצי הוא לתחום מסויים כפי הידוע לך אני מאמין , ולכן , תמצאי תחומים כמו ניקיון שם זה אסור ( להלן לינק ) ותחומים בהם זה מותר .לכך יש ארגוני עובדים , להבדיל מחקיקה לאומית .

    הנה ,להלן , צו הרחבה בדבר הסכם קיבוצי לעובדי ניקיון במגזר הפרטי, תגיעי לסעיף 17 , איסור הטלת קנסות , על ידי המעביד , על העובד :

    http://www.chamber.org.il/serviceslobby/legal/1856/2034/

    בדרך כלל הצמדה לשכר , היא על שכר ממוצע , שכר מינימום , מבטא איסור עושק , ולא סטנדרד חיים מסוים המרמז כלפי מעלה .

    להתראות

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    קמיליה , ככלל , התפיסה הכי יעילה ( מדגיש יעילה ) והוגנת וצודקת , הינה זו , שרואה בעובד נכס . רואה בעובד או בנאמנות שלו לארגון , את התרומה או הזיקה החשובה לפיריון או לתרומה לעסק בו הוא עובד . ככל שרווחת העובד תהא משמעותית יותר , ההזדהות עם הארגון , והתוצר , והיעילות שלו בעסק תגדל .

    כולם בסירה אחת … ברמה של המיקרו והמקרו . זה הדבר שהכי יעיל , חשוב , והוגן וצודק לטפח .בסוף כולם צריכים להרוויח מכך . איך מגיעים לזה ? זה סיפור לא פשוט של חינוך , הטמעה , חקיקה וכו….

    להתראות

    אהבתי

  8. קמיליה Says:

    לאל רום,
    אם, כדבריך, יש הסכמי שכר המוצמדים לשכר מינימום – משמעות עלייה בשכר המינימום הופכת לענקית. יתעורר גל של העלאות שכר לכל העובדים ששכרם מוצמד לשכר מינימום. בשל העלאות שכר אלו – יעלה גם השכר הממוצע במשק. ואז גם כל העובדים ששכרם מוצמד לשכר הממוצע יקבלו העלאת שכר.
    החלטה פעוטה לכאורה, להעלות את שכר המינימום, תשנה את כל המשק.

    ניתן להתנחם שהמוטיבציה לא לעבוד תפחת. אלא אם קיצבאות האבטלה והבטחת ההכנסה מוצמדות גם הן לשכר המינמום.

    אהבתי

  9. Yih Says:

    כשאתה כותב " עידוד ההסתמכות על אוטומציה", רוצה לומר עליה וודאית באחוז האבטלה? כי זו הטענה הבסיסית נגד צעדים חברתיים מסוג זה, שפוגעים בראש ובראשונה בעובדים החלשים ביותר והיותר ניתנים להחלפה.
    אגב, ישנה איזו נוסחה לחקיקת שכר מינימום? או שמדובר בכיפוף ידיים ותו לא

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    קמיליה , קראי שוב , טענתי בעיקרון , בדיוק ההיפך ….. ההצמדה היותר אופינית היא לשכר ממוצע , ולא מינימום , שכר המינימום מבטא יותר עושק , או סטנדרט מינימלי , ולא סטנדרט חיים כלפי מעלה . להתראות

    אהבתי

  11. אל רום Says:

    yih , בהצעת החוק :

    " הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשע"ד–2014 "

    מוצע שם , בדברי ההסבר , כך ( מצטט ) :

    " עוד מוצע לעדכן את שכר המינימום מידי שנה בהתאם לפריון העבודה, שהוא אחוז השינוי המצטבר של התוצר המקומי הנקי לשעת עבודה לכלל המשק, וזאת על מנת למנוע שחיקה של שכר המינימום."

    להתראות

    אהבתי

  12. אל רום Says:

    yih , כמו כן ב :

    חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 , כך הוראות סעיף 4 לחוק :

    " הגדלת שכר המינימום

    4. שכר המינימום יוגדל לפי שיעורי תוספת היוקר, פיצוי בעד התייקרות או תוספת שכר אחרת, שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי והמשתלמים לרוב העובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים; תחילת ההגדלה תהיה ביום תחילת התוספות כאמור. "

    להתראות

    אהבתי

  13. אל רום Says:

    קמיליה , את יכולה לקרוא למשל , את הצעת החוק להלן ( ראי לינק ) שם מדובר על הצמדת קצבת נכות , לשכר המינימום , ולא למחיר בסיסי . שכר מינימום , מרמז על רמת חיים מינימלית, סטנדרט בסיסי ביותר , לאוכלוסיות חלשות כמובן , הכל בקשר לעושק או מעין , לא לסטנדרט חיים ששואף כלפי מעלה , הנה :

    http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/4257.rtf

    בדקתי את חוק הביטוח הלאומי באמת , ועדיין לא עודכן כדבר הזה שם , בקשר לקצבת נכות ,כפי המוצע בהצעת החוק לעי"ל .

    להתראות

    אהבתי

  14. אל רום Says:

    קמיליה , חוק הביטוח הלאומי ( נוסח חדש ) תשנ"ה 1995 , מגדיר כך את השכר הממוצע ( סעיף 1 ) :

    "השכר הממוצע" – הצירוף של שניים אלה:

    (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר);

    (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;

    כך שאפשר לראות , לפחות פורמלית , שאין קשר לשכר מינימום , הטיעון שלך , לגבי איזושהיא זיקה , בין העלאת שכר המינימום , לבין אפקט הצמדה מוכמן בהעלאת שכר ממוצע ,אפשרי בהחלט , אבל , נראה לי הרבה יותר אקראי , ולא ממש אחוז במציאות .ייתכן שיש תיאוריות קונספירציה , לא ידוע לי ממש , זרקת רעיון , אני אבדוק אותו .

    להתראות

    אהבתי

  15. אל רום Says:

    קמיליה ,

    ניסיתי לברר , קצת קונספירציות והערכות , באמת שלא מוצא ממש . אלא שמצאתי ריאיון של גדעון עשת עם פרופ' אלן קרוגר , מומחה עולמי לשוק העבודה , ואני מצטט אותו להלן , בקשר לתיאוריה שהעלת , הכל בארה"ב , אמנם 2004 , אבל מענין , הנה :

    " האם אין סכנה ששכר מינימום מוגדל יתגלגל לשכר יותר גבוה בכל הדרגות ולאינפלציה של שכר?

    "כאשר אני בוחן את ההשלכות בארה"ב, התשובה היא שלילית. שכר המינימום השפיע על השכר מעל למינימום, אך לא בהרבה. מצאנו גלגול שכר על עוד כעשירית מהעובדים. חלק מהגלגול הזה נעשה דווקא ביוזמה של המעסיקים.

    "הנה דוגמה מאלפת: בעת העלאת שכר המינימום בארה"ב בראשית שנות ה-90 איפשר החוק שלא להעלות את השכר המינימלי של בני עשרה. כלומר, נתנו אפשרות חוקית להפלות לרעה עובדים צעירים. הממצאים מראים שרוב המעסיקים בחרו לשלם יותר גם לצעירים, כי מה שחשוב למעסיק לא פחות מהשכר זה יחסי עבודה טובים והגינות. אם יש לך עובד טוב בן 19, מדוע לשלם לו פחות מאשר לעובד בן 20? מדוע להסתכן ביחס גרוע, באפליה?

    "בכל מקרה, חשוב לציין כי במידה ויש גלגול הוא תופס, חלקית כאמור, רק במקומות בהם שכר המינימום הוא השכר האפקטיבי. לא מצאנו כל גלגול או שינוי בשכר במקומות שמראש שילמו יותר משכר המינימום. לכן הדיבורים על אינפלציה של שכר הם מוקדמים מדי".

    להתראות

    אהבתי

  16. orihippo Says:

    העלאת השכר הוא צעד פוליטי וחברתי לא כלכלי, זה נושא כל כך מוכר שספק אם הכלכלנים יכולים לטעות בהשלכות שלו. אם האוטומציה מצמצמת את כוח העבודה זה עידוד לאלו שמוכנים לעבוד לא מענק לבטלנים. בארה"ב במקדונלדס רוב העובדים אם או צעירים מאד או מבוגרים מאד, זה מעלה את כוח הקנייה של אלו שהם לא חלק מכוח העבודה העיקרי. ההשלכות של זה על שאר השכר במשך הזמן כנראה יגרמו ללחצים אינפלציונים. זה בוודאי לא מה שיסגור את הפערים בין העניים לעשירים. יש להניח שבעסקים קטנים שם כוח העבודה הוא השני בעלותו אחרי שכירות זה יגרום להעלאת מחירים, אבל זה רק בשרותים, ביצור ממילא ייבאו הכל מסין.

    אהבתי

  17. orihippo Says:

    מעוותים את הדיון הציבורי: הפוליטיקאים משתלטים על האינטרנט

    מדינות רבות ברחבי העולם עושות שימוש ברשתות חברתיות כדי לעוות את הדיון הפוליטי הציבורי: "המטרה היא להפוך את האינטרנט למקור לא אמין של מידע, ולחתור תחת אופיו הדמוקרטי

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001114406#fromelement=hp_morearticles

    אהבתי

  18. orihippo Says:

    ביקורת על טענתו של טראמפ שאנחנו (אמריקה) על סף מתון, הוא לא יודע מה הוא מדבר, כל הכלכלנים חושבים אחרת

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001114249#fromelement=hp_morearticles

    ומנגד מספר כלכלנים בכירים אחרים אומרים ש
    שיף טוען כי כלכלת ארה"ב כבר נכנסה למיתון בעקבות העלאת הריבית בדצמבר, ומוסיף: "מי שיחליף את אובמה כנשיא יירש מיתון חמור יותר מכפי שהוריש הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש. למעשה, גל הירידות הגדול ביותר בהיסטוריה של שוק המניות כבר החל, כך שאני לא חושב שהפד ירצה להעלות את הריבית באפריל".

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001112637

    אז במה להשקיע עכשיו?

    לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
    רואה את מה שלפניו
    על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
    והוא טרוד בענייניו
    מתחשק לגשת אליו קרוב
    ולומר לו בצחוק רחב
    הכל זהב

    פתחו נא את שערי הזהב
    הצדיקים בוא יבואו עכשיו
    הנה הגיע כבר תור הזהב
    הנה פוסעים הם בשביל הזהב
    ומחייכים בשיני הזהב
    כן, הכל זהב

    אהבתי

  19. orihippo Says:

    גבולות לצמיחה (ספר)

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    אורי, זו נקודה חשובה. בייצור מביאים הכול מסין והכלכלה המערבית היא ברובה כלכלת שירותים. אם המצב היה אחר, חוק שכר מינימום היה זורע הרס. נקודה חשובה לדיונים על סחר חופשי. סחר חופשי מעביר את הייצור למזרח וכך מאפשר העלאת שכר מינימום במערב.

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    עוד מחשבה על שכר מינימום גבוה – הוא עומד בסתירה להגירה כי אין אפשרות להשתמש בכוח עבודה זול. זו חלק מבעיית המהגרים בשוודיה. המשק השוודי לא כולל הרבה משרות במשכורות נמוכות. יש שם חיסכון בכוח אדם ואוטומציה.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    נדמה לי שהייתה מהומה על רקע זה שהעלאת שכר המינימום מעלה השכר הממוצע וכך מעלה משכורות ח"כים.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    החוקים החדשים באמריקה באמת סופגים ביקורת מכלכלנים שסבורים שאינם מידתיים ואינם עושים ההבחנות הנחוצות בין סוגי עסקים וסוגי ערים. גם אלן קרוגר חושב שיש פה הגזמה.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    אגב שוודיה. http://www.breitbart.com/london/2016/03/09/bus-driver-suspended-for-sharing-immigration-critical-news-articles-on-social-media/
    בלי חופש ביטוי אין כל חופש אחר.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    אוטומציה אינה בהכרח מבשרת אבטלה. היום יש לנו הרבה יותר דברים אוטומטיים מאשר לפני 25 שנה אבל שיעור האבטלה נמוך יותר.

    אהבתי

  26. orihippo Says:

    בארה"ב תמיד היתה הגירה איטית של מקסיקנים שסיפקו את כוח העבודה מבלי להשפיע יותר מדי על אופי החברה. גם באירופה היה כך, קראתי סטטיסטיקה על הגירה לגרמניה לפני 2010 והמספר היה כ 80 אלף מהגרים בשנה כיום זה פי 10. גם בישראל היתה אפשרות בזמנו להביא פלסטינים, הם יחזרו הביתה וזה טוב לכולם. לו היה שלום אתם זה היה פתרון כלכלי טוב לכולם.
    אוטומציה תביא כנראה למצב שמדינות המערב ישלמו לנתיניהם פנסיה קבועה. לפני 50 שנים זה נשמע דמיוני. לא יהיה צורך לעבוד. אין לי מושג מה נעשה בזמננו הפנוי.

    אהבתי

  27. orihippo Says:

    לגבי נהג האוטובוס השוודי, מדובר על כך שבמידיה השוודית משנים את צבע העור של החשודים בפשע כדי להמעיט בקשר בין הגירה לפשע

    The habitual censorship in Sweden’s mainstream media which sees photographs of migrant criminal suspects pixelated, and even their skin tone changed to hide the extent of migrant crime.

    אהבתי

  28. orihippo Says:

    הקלות התקשורתית של המהגר

    http://alaxon.co.il/thought/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%AA/

    אהבתי

  29. קמיליה Says:

    עוד כמה מחשבות בנושא עליית שכר המינימום:

    א. בישראל, החוק החדש על שכר הבנקאים למעשה מצמיד אותם לשכר המינימום. סביר גם שהוא ידחוף כלפי מטה גם את שכר הבכירים האחרים במערכת הבנקאית (בכדי לשמר על פערי שכר "נאותים" בינם לבין המנכלים, ובין דרג זה לדרג הנמוך מעט ממנו וכן הלאה). במקביל, שכר המינמום ידחוף כלפי מעלה גם את שכרם של אלו המרוויחים מעט מעל המינימום, וכן הלאה. כלומר, תיווצר מגמה של צמצום פערי שכר ע'י שילוב של לחץ כלפי מטה ושל לחץ כלפי מעלה. זהו כוח מנוגד למגמה העיקבית של גידול הולך וגובר באי שוויון, וריכוז אחוז הולך וגדל של העושר בידי אחוז הולך וקטן של האנשים.
    ב. לדעתי, יצירת כוח מנוגד לגידול באי השוויון (מסוג זה או אחר) חשוב ביותר.
    תזכורת היסטורית (תמציתית ולכן מאוד לא מדויקת) :
    רבים ניסו להסביר מדוע נכשלה תחזיתו של מרקס לפריצת מהפכה קומוניסטית עולמית. ההסבר המקובל: התחזית התייחסה למצב הפועלים במאה ה 19 ותחילת המאה ה 20. הברונים השודדים בארה'ב ושירים כמו "אני חייב את נשמתי לחנות המפעל" ולתנאי הסף עבדות של פועלי מכרות הפחם בבריטניה. מדינות המערב, בין השאר בגלל חרדתן מפריצת מהפכה קומוניסטית בארצותיהם, אפשרו הקמת ארגוני עובדים, אסרו על עבודת ילדים ועוד ועוד. התוצאה: במקום מבנה פרמידלי שבתחתיתו המוני פועלים שכמעט לא היה להם מה להפסיד, מדינות המערב עברו למבנה דמוי מעויין. במרכז – המוני בני המעמד בינוני, ובתחתית הענייה ובצמרת העשירה – רק מעטים. המוני המעמד הבינוני הפכו לא רק לעובדים אלא גם ללקוחות וצרכנים. ולפיכך מדינות המערב התעשרו.
    מאז שהחרדה מהשתלטות הקומוניזם נחלשה, המערכת הולכת ונסחפת חזרה למבנה דמוי פירמידה. גידול הולך וגובר של אי שוויון, ההולך ומתקרב למצב במאה ה 19. כלומר, סכנה הולכת וגוברת לאי שקט חברתי והרס המנגנונים הדמוקרטיים.
    כיום, קיימות תחזיות שברני סנדרס כנראה יכשל, אך "הסנדרסיזם" ישאר. לפחות כל עוד תישאר בעינה התחזית שרמת החיים של הצעירים הגדלים היום במערב לא תשיג את רמת החיים של הוריהם.

    ג. כל העלייה בשכר המינימום תושקע חזרה בשוק המקומי. לא סביר שאפילו אחוז אחד מהכסף ימצא מקומו לבסוף במקלטי מס בפנמה.
    תופעה חיובית ביותר למעוניינים במעט אינפלציה מברוכת.

    ד. עליית שכר המינימום עלולה להגדיל את המוטיבציה לשכור עובדים שאינם מסוגלים להתלונן שלא קיבלו את השכר המגיע להם: שב'חים פלסטינים ומסתננים מאפריקה. רק אם האכיפה על העסקת עובדים בלתי חוקיים תיגבר – תעלה המוטיבציה להשתמש במיכון / אוטומציה.

    ה. רוב בעלי העסקים מאזור המרכז מסוגלים לספוג את עליית שכר המינימום ו/או לגלגלו ללקוחותיהם, שיהיו מסוגלים לשאת בעליית המחירים. לגבי המעטים שלא: עובדיהם לא יתקשו למצוא עבודה חדשה במקום אחר.
    הבעייה הקשה תתעורר בפריפריה הגיאוגרפית הרחוקה. מפעל שבקושי שורד בחצור הגלילית או בדימונה – לא יוכל לספוג את עליית השכר. עובדיו שפוטרו – לא יצליחו למצוא עבודה חילופית.
    אם המדינה תרצה למנוע נטישה המונית של הפריפריה ו/או יצירת עיירות שלמות שכל תושביהן נתמכי סעד (חשוב מהרבה סיבות) יהיה עלייה לייצר מנגנונים שיקזזו את הנזק הצפוי מעליית שכר המינימום.

    אהבתי

  30. orihippo Says:

    לאורי כץ יש אתמול כתבה בנושא. מתגלגלים במדרון החלקלק

    אהבתי

  31. orihippo Says:

    http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2886565

    אהבתי

  32. קמיליה Says:

    לנושא חופש הביטוי וההגירה

    כתבה על נסיון למנוע פרסום סקר עמדות בקרב מוסלמים בבריטניה. הסאן פרסם כותרת דרמטית ונתקל בנסיון בוטה לסתימת פיו. ממצאי הסקר אמנם עוותו, אך זהו הנוהג ברוב פרסומי תוצאות הסקרים. במקום ויכוח עניני על הפרשנות הנכונה של התוצאות יש נסיון למנוע כל דיון בנושא,

    http://atimes.com/2016/03/uk-tabloid-censured-over-survey-on-muslims-support-for-is/

    להערכתי נסיונות ההשתקה אינם נובעים רק מהחשש מהתגברות פשעי השנאה כלפי המהגרים / המוסלמים מצד הרוב הוותיק, ועליית התנגדותם להמשך ההגירה.
    החשש העיקרי הוא ההשפעה הצפויה על המוסלמים עצמם. אם יחושו שהם נמצאים במלחמת ציוויליזציות, הם ידחפו לבחור צד. והצד בו רבים מהם יבחרו למעשה יבטיח שאכן תפרוץ בסוף מלחמת ציוויליזציות.

    יש כאן דילמה אמיתית האם לסתום פיות ולנסות לטשטש את הסכנות או לשמור על קדושת חופש הביטוי ולהגביר את הסיכון ממלחמה במיליארד וחצי מוסלמים.

    אהבתי

  33. קמיליה Says:

    לאורי,
    שלחת אותנו בטעות למאמר של גיא רולניק. לא נורא – גם מעניין.

    לא קשור לנושא.
    עדות לצדקת תפיסתי את סנדרס כיהודי עוכר ישראל

    ג’יימס זוֹגבי (Zogby), נשיא ‘המכון הערבי האמריקני’, זילזל במסעה של איפא”ק נגד ה-BDS. הוא הכריז ב-19 במרס כי “מתפתחת תנועה לאומית כוללת, עם יוזמות הנתמכות על ידי איפא”ק, לא רק בקונגרס אלא גם בשני תריסרים של בתי מחוקקים מדינתיים”. זוגבי צודק. המסר נגד BDS נשמע ברמה מפי הנהגת הקונגרס ומפי פקידים רשמיים בממשלי המדינות.

    יש לשים לב שזוגבי צוין על ידי המועמד ברני סנדרס כאחד מיועציו בענייני מדיניות חוץ. “דיברנו עם אנשים כמו ג’ים זוגבי, ועם חברים בג’יי סטריט כדי להשיג מבט רחב על המזרח התיכון”, אמר סנדרס בתכנית “פגוש את העיתונות” של ה-NBC (7 בפברואר 2016).3 העצה שקיבל הייתה אולי אחד הגורמים להחלטה לדלג על ‘יום המועמדים’ של איפא”ק.

    – See more at: http://jcpa.org.il/2016/03/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%A7/#sthash.LOJl31BW.dpuf

    אהבתי

  34. galgal21 Says:

    יש גם רעיון אחר: הממשלה תחלק משכורת לכל אזרח בוגר ללא תלות במצבו הכלכלי, או משכורתו או האם הוא עובד או מובטל. זה יצמצם פערים, יבטיח איזו הכנסה מינימלית לכל אחד (כך שלא יצטרך לדאוג לעתיד למקרה ויפוטר וירשה לעצמו להוציא כסף ובכך לעזור לגלגלי הכלכלה לנוע).
    מה דעתכם על רעיון כזה?

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    גלגל, בישראל זה רעיון נורא. במדינות שבהן יש נורמה לעבוד, כלומר ללא נשים ערביות וגברים חרדים – שווה לחשוב על זה.

    אהבתי

  36. אל רום Says:

    galgal 21 , יש עוד היבט שחשוב להבין , באיזה סכום כסף מדובר ? שהרי , ככל שההכנסות במדינה , יותר נמוכות , יותר מוטות לקצבאות , או שכר מינימום , אזי ברור , שייטה הדבר שכבות יותר חלשות , לא לעבוד . אם נניח שכר המינימום פה , היה 9 גדולים ( אלפים , כפי הממוצע בקירוב ) והיית מתמרץ עם 2000 , זה היה ניתן לבחינה ומחשבה ,אבל , אם 5 גדולים , והמרצה של : 3 גדולים , זה כבר בעיה !! זה אגב היה הרציונל בזמנו של הממשלה , בכל הנוגע לקיצוץ קיצבאות הבטחת הכנסה ( בג"ץ העוני דאז ) ההנחה הייתה , שהדבר , גורם לאבטלה מרצון . להתראות

    אהבתי

  37. מירון יעקוב Says:

    תגובה של קמיליה בקשר לשכר הבכירים בבנקים והלחץ שהשינוי המסתמן יצור על עוד בעלי שכר גבוהה בענף הפיננסי ואולי גם בענפים אחרים זה אומנם דבר רצוי אבל לא בטוח שהוא יתממש בפועל.. הוועדים החזקים במשק לרבות של עובדי הבנקים הנם כוח פוליטי ובעל השפעה חזקה מאבק נגדם יהיה קשה ואלה יחסמו כל ניסיון לפגוע בשכר המנהלים בדרג הביניים..בקשר למוביליות חברתית אשר החלה להתפתח במערב מיד עם סיום ההפגנות האלימות של הסטודנטים והצעירים בכלל בצרפת גרמניה איטליה ועוד בשנת 1968 והחשש מצד הממסד הבורגני מהתפשטות הקומוניזם הוא ניתוח הגיוני ומקובל עלי..יחד עם זה צריך להסתכל היום בעיניים מפוכחות על המגמות המסתמנות בחברה המערבית ובעולם הגלובלי בכלל ..לכולם ברור היום למעט למר דונלד טראמפ שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה גלובליזציה בכלכלה עולמית זאת עובדה קיימת וצריך לדעת איך לחיות אתה ואיך להתקדם למרות הקשיים..אפשר היום לומר שהמשבר הפיננסי זה שפרץ ב2008 הוא תוצר ישיר של המהפך הכלכלי עם פתיחת הגבולות המסחריים ויצירת שוק עולמי פתוח לרוב המדינות ובמיוחד לסין הרעבה לצמיחה כלכלית..לכל מהפכה חברתית כלכלית יש צירי לידה קשים וכרגיל הממסד השבע מסרב לפנות מקום לבאים אחריו עולם ישן דומה לטיטניק גורלו נחרץ..בכל זאת אני סבור שהרצון לשינוי חברתי כלכלי אשר בא לידי ביטוי עם הופעתם של דונלד טראמפ וברני סנדרס בזירה הפוליטית המגמה הזאת תקבל תנופה בעתיד הלא רחוק אולי לא תחת אותם מנהיגים אשר ידועים לנו היום בכל מקרה השינוי הוא הכרחי והוא יבוא..

    אהבתי

  38. אל רום Says:

    תמריץ ( וכל המעונין כמובן ) תגלה המון ענין כאן :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001114789

    להתראות

    אהבתי

  39. galgal21 Says:

    לתמריץ ואל-רום: יש מדינות באירופה שיש בהם אנשים שלא עבדו מימיהם. יש מדינות שבהן יש חופשות ענקיות לעובדים (למשל חופשת לידה של שנתיים). בעידן האוטומציה יש פחות ופחות צורך בעובדים וזה גורם לאבטלה או לעבודה במשרות שלא תורמות מאומה למשק. באירופה שמעתי על אבטלה של מעל 20%. גם בישראל לדעתי האבטלה יותר גבוהה בהרבה ממה שמפורסם כי הרבה אנשים לא נרשמים בלשכת התעסוקה. מי שמובטל היום בדרך כלל לא עושה זאת מרצון אלא בגלל שאין עבודה.

    אהבתי

  40. אל רום Says:

    galgal 21 , תחילה גלגל , אין דבר כזה אירופה . יש ה – EU בעיקרון . ושם האבטלה בין 13 אחוזים ל – 10 אחוזים . וזה נכון ששם התנאים הסוציאלים לרוב , הרבה יותר מתקדמים , אבל :

    אסור לשכוח , שזה גם מה שהביא בין היתר את משבר החובות הריבוניים העצום שם . אסור גם להשוות עם מדינת ישראל , שמצבה הכלכלי והגיאופוליטי הרבה יותר שברירי . אין לנו שום ענק גלובלי אחד , חוץ מ – " טבע " . אקזיטים על אקזיטים זריזים . מבחינת משאבי טבע , רק לאחרונה הגז נתגלה .מדינית בטחונית , המצב פה לא פשוט . זה לא כזה פשוט .

    להתראות

    אהבתי

  41. אל רום Says:

    galgal 21 , קבל רק תיקון מסוים , האבטלה בגוש האירופי : קצת מעל 9 אחוז , ולא בין 10 ל – 13 כפי שכתבתי . תוכל לראות בלינק להלן , ההתפלגות של האבטלה , לפי מדינות :

    http://www.statista.com/statistics/268830/unemployment-rate-in-eu-countries/

    רק תוספת חשובה , אם ממריצים באמצעות מענקים או קצבאות לאזרחים , לא רק שככל שההמרצה גדולה , והמינימום קטן , זה יתמרץ לא לעבוד , אלא :

    יתמרץ גם לעבודה שחורה או צדדית מזדמנת וחלקית כמובן . אדם יקבל 3 גדולים , במקום שכר מינימום של 5 בעבודה , וכולה 2 גדולים פער , יסגור בעבודות מזדמנות או שחורות , כאשר הוא פנוי כל היום כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  42. אל רום Says:

    galgal 21 , הנתונים נכונים לדצמבר 2015 למעשה , ובאמצע ההתפלגות בגרף , תראה עמודה אפורה שמתארת רמת האבטלה בגוש כולו ( הממוצעת , 9 אחוזים ) . להתראות

    אהבתי

  43. אל רום Says:

    galagl 21 , רק תכל"ס שכחתי , נכון לפברואר 2016 עסקינן ב – 8.9 אחוז אבטלה , תוכל לראות פה המעודכן :

    להתראות

    אהבתי

  44. קמיליה Says:

    כתבה על הנושא מדוע אזרחי ארה'ב כועסים בבחירות אלו יותר מאשר בסבבי הבחירות הקודמים.

    הגורם לשוני – התופעה ההולכת ומתגברת, של מיקור חוץ / העסקת עובדים זמנים / עובדי קבלן / פרילאנסים. הם סובלים מהעדר כל הזכויות הסוציאליות הניתנות למועסקים במשרה מלאה בחברות. כיון שגם העיתונאי עצמו הוא פרילנסר, הוא מונה מזווית אישית את הקשיים של פרילנסר. משעשע לשים לב שהטבה של "קביעות במקום העבודה" אפילו לא עולה על דעתו של אמריקאי.

    הפיתרון שהוא מציע לבעייה מעניין. למעשה -מעיןנ ווריציה של המודל הדני להגנה על זכויות העובדים.
    התאגדויות וולונטרית של עובדי ענפי משק שונים, שתקנה להם ביטוחים שונים וזכויות, שילוו אותם בכל מעבריהם בין מקומות עבודה ובין מעסיקים. כל עובד שיבחר להצטרף לארגון שכזה יחויב להפריש לו נתח מהתשלומים שירוויח. בתמורה ההתאגדות תספק לו ביטוח רפואי מוזל, תשלום ימי חופשה ומחלה ועוד ועוד.
    הוא קורא לרשויות המדינה לחייב גם את המעסיקים לתת להתאגדויות, בהן חברים העובדים שהם שכרו את שירותיהם הזמניים, את שווה הערך של ההטבות הסוציאליות שהם נותנים לעובדיהם הלא זמניים.

    בעיני, עוד רעיון מבורך איך להחליש את ההסתדרות בלי לפגוע בזכויות העובדים, פיתרון לשמירת הגמישות התעסוקתית של המעסיקים, ומענה לבעיית עובדי הקבלן.

    https://newrepublic.com/article/132407/voters-angry-its-1099-economy-stupid

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: