התפנית החשמלית

כבר כמה שנים שניתן למצוא בשוק הרכב מכוניות חשמליות למכירה, אבל הצרכנים אינם מתלהבים. נתח השוק של המכוניות שאינן מונעות על ידי דלקים פוסיליים הוא זניח, פחות מאחוז, ועדיין אינו בעל השפעה משמעותית על הכלכלה העולמית. בעתיד הלא רחוק הדברים עשויים להשתנות. טסלה הציגה אתמול את המודל שלה להמונים. הוא יוכל לאפשר נסיעה של יותר מ-300 ק"מ ללא טעינה, וכך לאפשר לכל אחד לנסוע לעבודה ולחזור מדי יום ללא בעיות. אפילו בלי צורך להחזיק בהגה רוב הדרך, כי המכונית מסוגלת לנסוע בכבישים מהירים על טייס אוטומטי. לטסלה יש רשת של עמדות להטענה מהירה, שהולכת ומתרחבת ומתפשטת ברחבי ארצות הברית ומאפשרת גם לנסוע למרחקים ארוכים ללא חשש, כפי שאמריקנים נוהגים לעשות מפעם לפעם. גם ג'נרל מוטורס לא אמרה את המילה האחרונה. הוולט שהוציאה לשוק לפני חמש שנים אמנם לא עמדה בציפיות שתלו בה, ומכירותיה נותרו דלות מאוד לאורך השנים. אולם עתה עומדת לצאת הבולט הזולה יותר. וכמובן גם רנו בוחשת בשוק החשמליות ויש עוד חברות.

שתי טכנולוגיות הקשורות לרכב החשמלי נמצאות בשיפור מתמיד בעשור האחרון. מצד אחד טכנולוגיית הסוללות החשמליות הולכת ומשתפרת. הקמת מפעל הסוללות הענק של טסלה בנבדה תתרום גם את יתרון היעילות שבייצור בהיקף עצום. מצד שני השיפור בהפקת אנרגיית השמש והרוח יכול להיכנס יחד עם טכנולוגיית הסמרטפונים והאימנותרפיה לסרטן לרשימת ההישגים הגדולים של המאה הנוכחית. שמש ורוח זקוקות למכונית חשמלית שסוללותיה יאצרו את החשמל שהפיקו, ואילו משווקי המכונית החשמלית זקוקים לשמש ורוח כהוכחה שההנעה החשמלית נקייה וראויה לסבסוד ממשלתי. ישנה סינרגיה.

זה טוב ליהודים?

האם המכונית החשמלית טובה ליהודים? קשה לומר בוודאות. לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה בנייצ'ר, קצב ההתחממות הגלובאלית מסכן את שלמות הקרחונים במערב אנטרקטיקה ועלול להביא להצפת ערי החוף עוד במאה הנוכחית. בצדק אמר עמוס עוז שתל אביב היא אחד מפלאי העם היהודי לדורותיו, אינה נופלת משירת ספרד כהישג קולקטיבי. בוודאי איננו רוצים לראות בהצפתה. גם לא בהצפת ניו יורק, אף היא פלא שהיהודים יכולים להשתבח בו.

למכונית החשמלית מקום של כבוד במערכה הגדולה נגד ההתחממות הגלובאלית, והיא מאוד חיונית מבחינה זו. אבל מצד שני, אם נשוב לנושא שבו כבר דנתי בבלוג, המכונית החשמלית עלולה לדרוס את בית סעוד, משפחת השלטון בערב הסעודית ולמוטט את נסיכויות המפרץ. התחזיות צופות שמכוניות חשמליות ייתפסו כשליש מהשוק העולמי בעוד עשרים וחמש שנה. נראה שכניסה של מכוניות ללא נהג לתמונה יכולה להביא אפילו לנתונים מרשימים יותר. בחישוב מהיר המשמעות היא שהמכונית החשמלית תביא לירידה של בערך אחוז מדי שנה בצריכת הנפט לתחבורה לעומת התסריט החלופי שבו הנפט שולט. זה לא המון לכאורה, אבל בשוק המבוסס על היצע וביקוש תזיזיתיים המחירים נקבעים בשוליים. לעודף של אחוז יכולה להיות השפעה דרמטית על המחירים כלפי מטה. העודף העולמי שהוריד כל כך את מחירי הנפט בשנה האחרונה נאמד באחוז וקצת. בתסריט של התפשטות המכונית החשמלית אחוז ירדוף אחוז של מכוניות נטולות נפט מדי שנה בשנה. זאת בעולם שבו בכל מקום פרט לאפריקה (וארה"ב וקנדה וישראל) המגמה הדמוגרפית היא כלפי מטה והביקושים נמוכים.

ערב הסעודית והנסיכויות ביססו כלכלתן על נפט. מלבד נפט יש שם רק פועלים זרים. עולם ללא צורך נואש בנפט מבשר קריסה כוללת מבחינתן ואת מקומו של בית סעוד לא יחליפו ילדי פרחים. סעודיה היא למעשה שכנה שלנו. הגבול הסעודי הוא מרחק נגיעה מאילת. חוסר יציבות בסעודיה מסוכן לנו מאוד. ייתכן שהזמן שבו התנהלה סעודיה כשחקן נוח בזירה הבינלאומית, ודאי בהשוואה לאירן, הוא זמן שאול. בל נשכח גם שכספי סעודיה חיוניים להישרדות המשטר החילוני במצרים.

התמונה נראית שונה לגבי אירן. באירן המשטר השולט הוא כבר פונדמנטליסטי ומשבר כלכלי חריף ללא אופק טוב יותר נראה כאיום חמור עליו. מה שעוד יותר משמעותי, לאירן יש לכאורה נתיב פוטנציאלי לעתיד טוב יותר שאין לסעודים. אירן נהנית מקיומה של אליטה, שכבה איכותית ומשכילה שבורחת לארה"ב ולקנדה בהמוניה, אך מסוגלת להשתלב בכלכלה טכנולוגית מתקדמת אם יבשילו התנאים, השלטון יתגמש ויראה נכונות להשתלב בקהילה הבינלאומית.

אפשר לטעון שהפגיעה במפיקות הנפט במזרח התיכון תהיה נמוכה יחסית, מאחר שהן מפיקות אותו הכי בזול. למדינות אחרות, כמו רוסיה וונצואלה, ההפקה לא תשתלם במחירים נמוכים והן יצמצמו פעילותן ואילו הסעודים ימשיכו בהפקה כרגיל ובמחיר שיהיה נסבל מבחינתם. זה תסריט אפשרי, אם כי בשנות התשעים גם סעודיה סבלה קשות ממחירי הנפט הנמוכים והקשתה על חיי הסטודנטים, מה שעורר תסיסה חברתית. בתסריט שבו הסיטואציה חוזרת יהיה מצב הסעודים קשה בהרבה – מספר האזרחים שבינם מתחלקות הכנסות הנפט היה אז בסך הכול עשרה מיליון. המספר הוכפל מאז וימשיך לעלות עם השנים. גם רוסיה סבלה קשה בשל קריסת הנפט בשנות התשעים. אם תשנה מפולת נפט, הפגיעה ברוסיה יכולה להיות גדולה במיוחד וקשה לחזות השפעותיה הגיאופוליטיות. חולשת הנפט לא מפריעה לרוסיה כיום לקבוע את הטון באוקראינה ובסוריה, אבל חולשה כרונית שלו תאלץ את מנהיגי רוסיה לעשות חושבים לגבי עתיד מדינתם.