חוק בעייתי, ניסוי מרתק

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התמרמרה על הקולות שיצאו נגד בית המשפט בגלל פסיקת הגז. אבל היה בביקורות על החלטת בג"ץ משב רוח רענן – מישהו במדינה העז להביע בנחרצות ובבהירות עמדה שאינה הסוציאליסטית ביותר. בין המבקרים היה גם יובל שטייניץ שעד היום אנחנו משלמים את חטאי החלטתו לעשוק את משקיעי הגז באמצעות הקמת ועדת ששינסקי.

מצד שני העובדה שאפילו ח"כ אחד לא הצביע נגד החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים העידה עד כמה אנחנו במדינה עדיין שבויים בפרדיגמה שמעדיפה רגולציה אינסופית על כוחות שוק חופשי. אמת, הבנקים הם מונופול שנתמך בידי הידיעה שהמדינה מבטחת את פקדונותיהם, ולכאורה קיים קייס חזק למניעת ניצול לרעה של המצב הזה בידי בכירי המערכת. מצד שני, איזה תמריץ נותר למנהלים לייעל את המערכת, להילחם בטפילות של ועדי עובדים, לייצג את האינטרסים של המשקיעים, אם שכרם קבוע ולא יעלה באגורה כך או כך. ההצמדה לשכר העובד הנמוך ביותר היא בכלל הזיה סוציאליסטית מופרעת שרק מוח של יחימוביץ' ודומיה יכול היה להמציא. איזה היגיון כלכלי יש בדרישה להעלאת שכרם של מי שמנקים את השירותים בסניפי הבנק יותר משכר אלו שעושים זאת בשירותי משרדי ממשלה או הייטק. הריח הרע די דומה מן הסתם בכל המקומות.

גרוע מכך, בעוד שאפשר להשלים איכשהו עם חוק שכר הבכירים הפיננסיים בשל היות הבנקים בישראל קרטל חצי ממשלתי מנוון וחסר תקווה בלאו הכי, באופק מופיעים רעיונות חדשים שכבר גובלים ממש בטירוף. יצדיקו הקמת פסלים של לנין וטרוצקי בכיכר רבין אם ימומשו. הרעיון להטיל הגבלת שכר בכל חברה ציבורית יחסל לחלוטין את הבורסה לניירות ערך ויותיר בה רק חברות שיש סיבה טובה במיוחד עבורן, ואולי רעה במיוחד עבור המשקיעים, להיוותר במסחר. בכלכלה יש חשיבות רבה  לציפיות לעתיד. אם יווצר חשש מחוק מופרך להגבלת שכר בעתיד, ההשפעה הרעה והמצננת שלו על חברות ששוקלות להנפיק עצמן תתחיל כבר בהווה.  הבורסה היא המקום שבו יקבע גורל הפנסיות שלנו, וככל שזה תלוי בשלי יחימוביץ' ולמרבה החלחלה כנראה גם בשר האוצר כחלון, גורלן יהיה רע ומר.

ובכל אופן חוק שכר הבכירים גם נותן קורת רוח מסוימת למי שמרותק לאופן שבו תמריצים עובדים. אין ספק שלשינוי בתמריצים עבור בכירי המערכת הבנקאית יהיה השפעה על התנהגותם. כתבתי על התמריצים השליליים אבל יכול להיות שחלק מהתמריצים יהיו חיוביים, למשל חוסר עניין של בנקאים בסיכונים מיותרים או עידוד אנשים מוכשרים באמת לצאת מהסביבה הקרטלית של הבנקים ולפתוח ביוזמות חדשות. כדאי יהיה לעקוב ולצפות. נראה לי שמהעולם כולו יבואו חוקרים ללמוד איך בנק מושפע משינוי חד בתמריצים של מנהליו.

מודעות פרסומת

35 תגובות to “חוק בעייתי, ניסוי מרתק”

  1. אל רום Says:

    תמריץ , תודה על הפוסט , אלא שאם היו גורסים , ששכר הבכירים , צריך לבטא: ביצועים , ותוצאות , ולא תמורה שרירותית , היית אומר : סחטיקה !!

    שאם לא כן , מנהל לא יוצלח , או אפילו סתם בינוני , מרוויח ומרוויח , על מה ?

    נו , אז הקושיה חזרה לסוגיה , צריך לבדוק , להעריך , לפקח , אלא שהבעיה אינה הפיקוח :

    אלא התוכן , והיסודות , והתכלית הצודקת והיעילה . אז כן לפיקוח , רגולציה , משפט , אין ברירה , אלא :

    נכונה , צודקת , יעילה !!

    להתראות

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    באמריקה ניסו לחבר כל בונוס לאופציות הקשורות בהישגי הבנק. אבל אז הסתבר שעלות השכר לא פוחתת ואילו התמריצים רק מתגברים לכיוון לקיחת סיכון כי אופציות עולות ברווח הרבה יותר משיורדות בהפסד. אכן מסובך. אבל צריך לחתור תמיד לשיפור מערכת התמריצים, לא לחזרה לפיתרון הכי פרימיטיבי.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    אוקיי תמריץ , אני שמח שאנו מסכימים , אין מבלעדי רגולציה ומשפט , אלו חלומות באספמיה . חברות לא יונפקו לציבור , מבלעדי פיקוח עליהם , זוהי משמעות התביעה הנגזרת למשל מבחינה פילוסופית . כיצד הציבור , וזכויות המיעוט , מפני עושק , נשמרות , בעוד אלו האחרונים , לא יושבים בבורד הדיירקטורים .

    אלא שכאמור , רגולציה , צריכה להיות : הרבה יותר משוכללת , יעילה , נוטה לעשיית עושר וצמיחה , בד בבד , עם שמירה על זכויות מיעוט , הציבור , משאבי המדינה , וצדק מכללא !!

    להתראות

    אהבתי

  4. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    א. יש בדבריך סתירה פנימית: מצד אחד אתה טוען, ובצדק, שהבנקים בישראל אינם פועלים לפי כללי החוק החופשי (קרטל חצי ממשלתי, נהנים מביטוח הפקדונות ע'י המדינה… ) ומצד שני אתה טוען ששכר הבנקאים אמור להיקבע ע'י כוחות שוק חופשי (שכדבריך אינם פועלים במקרה זה) ולא באמצעות רגולציה. אין כאן בכלל מאבק בין רגולציה לבין כוחות השוק החופשי.

    ב. אתה מתלונן שבשל החוק הקיים למנהלי הבנקים לא יהיה תמריץ לייעל את המערכת, להילחם בשחיתות של וועדי עובדים ועוד. אבל, גם כיום למנהלי הבנקים לא היה תמריץ לייעל את הבנקים, ולהילחם בוועדי העובדים וכו' – וההוכחה לכך שעד היום אף אחד מהבנקים הישראליים אינו נתפס כיעיל בהשוואות בינלאומיות. למנהלי הבנקים בישראל מעולם לא הובטח בונוס כלשהו אם, ורק אם, יצליחו לייעל את הבנק. המרב שעשו היה לפטר המוני טלרים, המרוויחים שכר מינימום, שלא קיבלו עדין קביעות. [למעשה, יש לך כאן גם הנחה סמויה שמנהלים מונעים רק באמצעות כסף. הנחה שאני חולקת עליה, אך זהו נושא כבד כשלעצמו. אני מוכנה להסכים רק לכך שהם מונעים גם באמצעות כסף]

    ג. אתה מעריך שהגבלת שכר הבכירים תניע אנשים מוכשרים לעזוב את המערכת הבנקאית. נראה לי שתוכל להסיר דאגה מלבך. אין ביקוש בינלאומי לכוחות ניהוליים בכירים מישראל. ישראל לא נודעת בעולם באיכות הניהול שלה, ו'ציידי ראשים', המחפשים ממלאי תפקידים בכירים לחברות בינלאומיות גדולות, אינם נוהגים להגיע לישראל. המנהלים הישראליים יאלצו להמשיך להתחרות ביניהם על תפקידים בכירים בישראל – תהה אשר תהיה רמת השכר המקובלת במדינה. אם תהיה עזיבה של המערכת הבנקאית, בשל צמצום אופק השכר, היא תתבצע רק ע'י מנהלים צעירים יחסית, בדרגים זוטרים יחסית, שיבקשו לעבור לשוק הפרטי. תופעה רצוייה לדעתי.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אל רום, אני מסכים. אבל יכול להיות שמה שקורה במדינה סולל את הדרך להרבה פחות רגולציה בעתיד. כי בשלב מסוים המשך המסלול הנוכחי עלול להוביל לכל כך הרבה הרס שבהכרח תבוא תגובת ריאקציה. אם יעבור החוק של שלי יחימוביץ' להגבלת שכר בכל המשק והבורסה פשוט תתרוקן מחברות, זה יהיה שיעור נפלא לעדיפות כלכלת שוק על כלכלת יחימוביץ'. אולי שווה.

    אהבתי

  6. אל רום Says:

    תמריץ , יש צדק בדברים שלך , שהדבר יוביל לריאקציה חזקה , אלא מאיי :

    ריאקציה לחוד , ומציאות לחוד , שהרי : אי אפשר בלי פיקוח ומשפט .ולכן , הריאקציה , יכולה לבוא במלל , אבל , לא בפועל , או לא בפועל באופן גורף . כי הרי , מה אפשר לעשות ? למנוע נניח מבעלי מניות מיעוט , מן הציבור וכו… לעתור לבית המשפט ? המחוקק מה יעשה ? יבטל חוקים , ויאפס פיקוח ? הבעיות , לרוב נוצרות בגלל מציאות בראשיתית , אבולוציונית , ליבתית , גם סחר חליפין פרימיטיבי , לא היה בתיאוריה פותר בעיות , אלא מעצים אותן למעשה . על כל זה , יש מערכת בינלאומית , הדברים הם כך בכל העולם . בסוף , חוזרים למושכלות יסוד !!

    יותר מאוחר , אמחיש בצורה חותכת הדבר ….

    להתראות

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    קמיליה, הבנקים בישראל הם יצור כלאיים וגם בתוכם יש הבדלים. לאומי יותר קרוב לממשלתי. הפועלים יותר קרוב לפרטי בשל השליטה החזקה של שרי אריסון. ובאמת לאחרונה הפועלים נתפס כמוצלח יותר.

    אני מודע לטיעונייך ולכן אני רואה את החוק הנוכחי כאמביוולנטי, לא כרע מוחלט. אבל די ברור לי שהפחתה כל כך משמעותית של התמריץ של הבנקים להתייעל ולהתחרות לא תועיל לבעלי המניות שלהם ולציבור.

    עזיבה של בנקאים לעולם הרחב היא אפשרית אך איני נבהל ממנה. עזיבה לסקטור הפרטי נראית סבירה מאוד ואכן זו דווקא השפעה חיובית בעיניי.

    הטיעון שלא ימצאו אנשים מוכשרים וטובים בשכר של 200 אלף ש"ח לחודש הוא חארטה, אבל הטיעון שלאנשים הטובים שינהלו הבנק לא יהיה התמריץ הראוי להצטיין בניהולו אינו חארטה.

    אהבתי

  8. קמיליה Says:

    לתמריץ,
    לטענתי, גם היום אין לבנקאים הבכירים בארץ תמריץ להתייעל.
    יותר מכך, מי מהם שיצא למלחמה אמיתית בקביעות > בוועדי הבנקים > בהסתדרות – משול למתאבד. והם יודעים זאת.
    שכרם קשור, אם בכלל, ללקיחת סיכונים חסרי אחריות והסתבכות בתחומים בהם אינם מבינים מספיק, ולא בייעול המערכת עליה הם מופקדים.
    מכאן, אין מקום להתאבל על אובדן משהו שמעולם לא התקיים.

    ————————————————————–

    למבקשים להתנחם שמצב הבנקים באיטליה גרוע יותר ממצב הבנקים בישראל, והשפעתם הצפויה על שוק היורו ועל ארה'ב. הטענה היא שכולנו אמורים לפחד עוד יותר מכפי שאנו מפחדים כיום.
    באנגלית, מעט ארוך אבל לא נורא. מתאים מאוד לבלוג כלכלי.

    http://atimes.com/2016/03/italys-banks-should-scare-janet-yellen-even-more/

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    באופק יש תוכניות להתייעלות גדולה בבנקים, אם כי הדוחף שלה באופן מוזר הוא בנק ישראל ולא הבנקים עצמם
    http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/420525

    עדו מרוז הסביר פעם יפה מאוד למה הבנקים הם לא אלו שלהוטים להתייעל:

    בארץ זה פשע להרוויח הרבה. למה אני מתכוון? קחו למשל את הבנקים. הבנקים בארץ מרווחים ממש ממש קצת (כלומר התשואה שלהם על ההון העצמי נמוכה מאוד). ולמה להם להרוויח הרבה? ברגע שהם מדווחים על רווחי שיא, כל העיתונים צועקים עליהם. כל הציבור כועס עליהם שהם מרוויחים מצד אחד ומפטרים מצד שני. מרוויחים מצד אחד, ועושקים את החוסכים מצד שני. אז אם הייתי מנכ"ל בנק בארץ, למה אני צריך לדווח על רווחי שיא? עדיף לי כבר לעבוד עם גוף לא יעיל, מנופח בעובדים ולדווח על רווחים סולידיים.

    על זה אומרים – הציבור מטומטם. אם הבנק היה מרוויח יותר, אז המדינה הייתה מקבלת יותר מסים. תאמינו לי שבהונג-קונג אין את המנטליות הסוציאליסטית הזאת שמאשימה את כל מי שמרוויח יותר משקל וחצי.
    http://tinyurl.com/jhyk947

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    תמריץ ( והשאר כמובן ) . אורי כץ מן הארץ ,אתה בדרך עוקב אחריו , כתב בדיוק על הנושא :

    http://www.haaretz.co.il/blogs/orikatz/1.2900167?utm_content=%2Fblogs%2Forikatz%2F1.2900167&utm_medium=email&utm_campaign=blogs&utm_source=smarfocus&utm_term=20160331-09%3A03

    להתראות

    אהבתי

  11. מבקר טוקבקים Says:

    אל רום, תודה. מאמר מעניין.

    במאמר היה קישור למאמר אחר מעניין, שעוסק בפער בין התמריצים המתוכננים לתמריצים בפועל.
    http://www.econlib.org/library/Enc/UnintendedConsequences.html

    אהבתי

  12. יאיר Says:

    תמריץ,
    אני כן רואה הבדל גדול בין בנק לבין חברה ציבורית שאינה בנק.
    כל מהות הרווח בבנק לא נובעת מיצירת ערך מוסף כלשהו. לא ממציאים או מייצרים שם תוכנה ולא ממציאים או מייצרים שם מזון, ולא מעניקים שם שירות או יעוץ. מדובר באוליגופול שקיבל רישיון לקחת את הכסף שלך ולהלוות אותו כמה פעמים לאחרים (מעשה שתאגיד לא בנקאי היה עושה הוא היה מואשם ברישום כוזב במסמכי תאגיד או משהו דומה). ללא המעטפת החוקית שיצרה המדינה לא הייתה שום מערכת בנקאית שעומדת בפני עצמה (זאת בשונה מחברות תוכנה או מזון או ייעוץ הנדסי וכדומה שעומדות בפני עצמן).
    כיון שכך, מדובר בעסק ממשלתי שהשכר בו צריך להיות מסודר, שקוף ומדוד.
    וברגע שהוא מסודר ושקוף ומדוד, גם שיקולים כדוגמת שכר הזוטרים צריכים להילקח בחשבון.

    האם צריך להגביל את שכר הבכירים בחברות ציבוריות? לא (בהנחה שזכויות המשקיעים, גם אם הם במיעוט, נלקחות בחשבון).
    האם צריך להגביל את שכר בכירי הבנקים? בהחלט כן

    אהבתי

  13. יאיר Says:

    וגם תנוח דעתך, גם אם יוגבל שכר בכירי הבנקים וגם אם לאו, לא נראה מערכת מדהימה. רוב ענפי משק התקדמו פלאים. מערכת הבנקאות די מתנהלת בדומה כבר מעל 100 שנה.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    בנושא הגבלת שכר הבנקאים אני נוטה להתנגדות, אך מבין גם הנימוקים בעד. בחשבון הסופי העלות של השכר העודף נראית לי נמוכה ביחס לחשיבות של תמריצים להתייעלות וביחס לנזק לתדמית ישראל כמדינה שמאמינה בחופש כלכלי.
    שכר בנקאים מופרז הוא אולי אחוז מהרווח השנתי של פועלים או לאומי ולכן קיצוצו יצדיק במקרה הטוב עליית ערך הבנקים באחוז. לא שווה את הנזק.

    אהבתי

  15. משה Says:

    יאיר לדעתי אתה 100% צודק בנושא הבנקים אבל עם כל זה לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק. יש כאן צדק בקנה מידה קטן מאוד ויש כאן פתח למדרון שיוביל להגבלת שכר בעוד חברות ציבוריות רוב הציבור לא מבין את ההבדל בין הבנקים לשאר החברות ומה שמתחיל בצדק אי אפשר לדעת איפה יגמר הסיכון הגדול לא שווה את התועלת.

    אהבתי

  16. גיא Says:

    משה , 'הציבור לא מבין' נשמעת לי טענה מהסוג הפטרנליסטי שמי שמתנגד להגבלת שכר מתנגד גם לטענות מסוגה.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    אפשר להסתכל על זה מזווית אחרת – כולנו חושבים שגנבים הם רעים ופושעים. ואם מסתכלים על התמונה הכוללת ברור למה התעצבה תודעתנו כך – גניבה היא תמריץ נוראי. עכשיו, בהתנהלות הנהלת הבנקים לגבי שכרם יש אלמנט של גניבה אבל בתמונה הכוללת זו גניבה שנותנת תמריצים טובים יותר מגרועים כי מהווה חלק מהקפיטליזם שהוא מועיל.

    אהבתי

  18. מירון יעקוב Says:

    תמריץ עם כל הכבוד אתה אדם משכיל מבין עניין בעל השקפת עולם מאוד מגובשת אני לא שייך למפלגה שלך אבל יש לי בהחלט הערכה לאנשים בעלי דעה שונה למרות שאני עדין מעריץ את סטלין ואת איין ראנד..לגופו של עניין אין במדינת ישראל שוק חופשי לפי כל קנה מידה מקובלים בעולם הקפיטליסטי..יש הרבה הסכמות לאומיות לא כתובות אבל מקובלות על שני הזרמים המרכזיים אשר שולטים בממסד הישראלי מחנה הלאומי וזה כולל את הבית היהודי ומחנה העבודה וזה כולל את מרצ וחלקים ממפלגתו של יאיר לפיד המסמן את המרכז במפה הפוליטית…
    במסגרת ההסכמות הללו בעבר הלא רחוק רשויות המדינה שמרו על יחס סביר בשכר בקרב העובדים ומנהלים במיוחד בין העובדים המאורגנים לבין עובדים הלא מאורגנים ועובדים בסקטור הפרטי חלקם עובדי קבלן..בכל מקרה אין ולא היה שוק חופשי במדינת ישראל אומנם בשנים אחרונות יש גישה מאוד יצירתית וחיובית בענפי ההייטק ואלה בהחלט משפיעים על יתר חלקי המשק גם בדרישה לשכר גבוהה וגם ליותר ליברליזציה ביחס לעסקים רגילים אשר קמים ונופלים לעתים קרובות במדינה עם כלכלה ריכוזית כמו ישראל..הדרך לכלכלה חופשית עדין ארוכה על אף שהמערכת זזה קדימה בשנים אחרונות בהשפעתו של ביבי חסיד מושבע של כלכלת שוק נוסח אמריקה.. בכל מקרה במידה והיה כאן שוק חופשי יש להניח שהיו בישראל לפחות 50 מוסדות בנקאים ואולי אף יותר אבל בגלל המגבלות הרבות בנקאים שלנו נהנים מחסינות ואין שום מוטיבציה להתייעל כי אין תחרות ואין מי שלוחץ על המערכת הם גם אלה אשר פרצו את הגדר ללא כל הצדקה כלכלית ביחס לשכר מנהלים מהדרג האמצעי ועד לבכירים ביותר כל זה בגלל שהשלטון הוא בידיים שלהם ..

    אהבתי

  19. יאיר Says:

    אני לא יודע מה הציבור מבין או לא מבין, אבל אני יודע מה אני מבין:
    מגזר שאין לו תקרת שכר מלמעלה אבל יש לו גיבוי מלמטה (כי הממשלה גם מונעת תחרות בבנקאות מה ששומר על המשכורות גבוהות וגם נותנת גיבוי אם הבנק נופל. קרי משלם המיסים נותן גיבוי) זה מקור לתמריץ גרוע ביותר.
    ראינו זאת במשבר הכלכלי כשבנקים באירופה וארה"ב נשארו בלי תחתונים בגלל החלטות ניהוליות שתומרצו בעזרת משכורות ובונוסים על "צמיחה".

    אהבתי

  20. יאיר Says:

    חוץ מזה גם השכר הבנקאי הכללי הוא גבוה מהמקובל בשאר המשק. לא רק שכר הבכירים.
    מה שלא קורה ברוב החברות הציבוריות.
    ואת זה הציבור מבין והיטב.

    אהבתי

  21. קמיליה Says:

    אנסה לסכם את הדיון עד שלב זה.

    קיימת נטייה להסכים שהגבלת שכר הבנקאים הבכירים, כשלעצמה, לא תשפיע משמעותית על תפקוד הבנקים בישראל.
    הבנקים לא יתייעלו, איכות הניהול לא תשתנה, החיסכון הכספי זניח, לא ישתנו העמלות שיגבו מהציבור, לא ישתנו רווחי המשקיעים וכדומה. מה שהיה הוא בערך מה שיהיה.

    מכאן, קיימת נטייה להסכים שחשיבות החוק היא בעיקרה סמלית / תדמיתית / הצהרתית / תקדימית.
    מזווית זו הועלו רק טיעונים כנגד הגבלת שכר הבכירים:
    – פגיעה בתדמית ישראל כתומכת בשוק חופשי
    – תקדים להגבלות שכר בכל החברות הציבוריות בישראל

    ברצוני להתנגד למגמה הכללית בבלוג, ולהוסיף נקודה שדווקא תומכת בחוק: החוק רצוי דווקא כיון שהוא פופוליסטי! כיון שהציבור הרחב תופס אותו כנכון, כצודק וככזה שייטיב איתו ויפגע בשנואי נפשו.
    ידוע לי ש'פופוליסטי' נתפס, (בעיני לעיתים בטעות) , כמילת גנאי חריפה ביותר. אבל, קיימת סכנה לכל משטר דמוקרטי כאשר הציבור הרחב חש שההנהגה הפוליטית שלו אינה דואגת לו, ומשרתת רק את אילי ההון, העשירים והמקושרים, על חשבונו.
    לאובדן אמון הציבור במערכת הפוליטית השלכות שליליות חמורות אפילו יותר מאשר הפגיעה בתדמית המדינה כתומכת בשוק חופשי. תמיכה במפלגות ובפוליטיקאים קיצונים היא רק אחת מההשלכות האלו, ולא החמורה שבהן.
    אפשר להגיע גם עד ירידה מהארץ, מהומות אלימות, מרד מיסים, ודברים קשים נוספים.
    במקרה זה, המערכת הבנקאית לא באמת נפגעת ואילו הציבור הרחב נמלא נחת מתפקוד הכנסת.

    (אגב, אפשר להסביר את עליית טראמפ וסנדרס בארה'ב, וההוצאה מהמשחק של הפוליטיקאים הנתפסים כמקושרים ל"הון הגדול", כתוצאת איבוד האמון של הלבנים מהמעמד הבינוני והנמוך, ושל הצעירים ,מהמערכת הפוליטית. הם חשים שכללי המשחק הוטו מראש כנגדם ורוצים מישהו שישבור את הכלים. סנטימנט ציבורי מסוכן).

    אהבתי

  22. יאיר Says:

    קמיליה, את רואה מהלך ציבורי-תרבותי כאן אצלנו בדומה למה שקורה בארה"ב בהקשר לסאנדרס וטראמפ?
    מחאת האוהלים/הדיור/האמהות/ … הוציאה יותר ממיליון אנשים לרחובות ועדיין השלטון לא הוחלף וגם זכה מאז פעמיים בבחירות.
    את רואה התגברות של מיאוס מהנהגה הפוליטית אצלנו יותר משעכשיו?

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    קשה למצוא מכנה מאחד להמונים האשכנזים ולהמונים המזרחיים. האשכנזים מוכנים להתלהם על בסיס שנאת עשירים, אבל זה לא כל כך מדבר למזרחיים. זה לא שהם קפיטליסטים קיצוניים, אבל הנושא פשוט לא חשוב להם. זה דומה לשחורים בארה"ב, שמצביעים להילארי פשוט אין להם שום עניין בדיבורי סאנדרס כנגד וול סטריט. דבר אתם לעומת זאת על קיפוחם שלהם ותמצא אתם שפה משותפת.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    קמיליה, ממה שאני מבין את אומרת שכדאי לספק את הצורך הפופוליסטי של הציבור בחוק כזה שנזקו הוא לכל היותר מועט (ולדעתך אין נזק כלל), מאשר להסתכן בזעם הולך וגובר. מסכים שזו נקודה טובה לחשוב עליה.

    אהבתי

  25. ד Says:

    תמריץ, לשיטתך לא צריכה להיות בעיה שקבלנים, ראשי עיריות, ראשי וועדות מקומיות ותכנון ייקחו לעצמם דירות/מזומן בשווי גבוה כי בסך הכל הם מגדילים את היצע הדירות בישראל.

    ראש עיריית בת-ים יושב בכלא עכשיו (לחיאני), הוא עשה הרבה דברים טובים לעיר (שיפור רמת החינוך, תשתיות, כבישים, שיפוץ הטיילת ועוד) אבלעל הדרך מינה את אמא שלו (גננת) לראש מחלקת עירייה, הכריח עובדים שייתנו לו הלוואות לכיסוי חובותיו, נתן למשפחתו וחברים להשתלט על עסקים בטיילת להמון שנים קדימה ועוד.
    לפי ההיגיון שלך, לא היה צריך לשפוט אותו בכלל כי בסך הכל הוא עשה טוב ושיפר את העיר.

    אין שום הצדקה בעולם שמנכ"ל בנק ירוויח יותר ממנכ"ל בית חולים למשל שמרוויח "רק" בין 80-90 אלף שקל בחודש והוא פרופסור לרפואה ואחראי יומיום לחיים של אנשים (ולא מטאפורית).

    ואל תשכח שיצר הקנאה חזק מאוד אצל בני האדם. אנשים מוכשרים רואים אנשים מוכשרים אחרים (ואולי לדעתם פחות מהם) מרוויחים יותר מהם והם בתורם דואגים להגדיל את שכרם וכך הפערים מתרחבים.

    אהבתי

  26. קמיליה Says:

    לתמריץ,
    אני מוכנה ברצון להתפשר אתך על ההגדרה שנזקו של החוק מועט.
    אינני מתלהבת ממנו. אינני חושבת שהוא יתקן את הבעיות הקשות, והראויות מאוד לטיפול, במערכת הבנקאית שלנו – ורק ייתן אשליה שהנושא מטופל. אבל, כאמור, חשיבותו העיקרית בעיני היא סמלית – הצהרתית. מעט בדומה לנושא (חסר כל חשיבות ממשית) של שכר חברי הכנסת.

    ליאיר,
    אינני מסוגלת לחזות לאן המיאוס, הזעם ואובדן אמון הציבור במערכת הפוליטית יכולים להוביל.
    מה עוד שאצלנו נושאי חוץ וביטחון תמיד מאפילים על נושאי פנים וכלכלה. והם המסבירים העיקריים של תוצאות הבחירות. מה עוד שכדברי תמריץ הציבור הישראלי מפולג והמחנות השונים מתקשים לשתף פעולה ביניהם.
    מצד שני, אני חושבת שזו טעות חמורה להמשיך למשוך בכתפים ולהתעלם מתחושות מצטברות של ההמונים. יתכן ותוצאת ההתעלמות תהיה מסוכנת – כמו סיר לחץ העומד על אש קטנה זמן מאוד ממושך עד שלבסוף הוא מתפוצץ ב"מפתיע". או שסתם יוביל לשיקול דעת לקוי ומזיק (בדומה לתמיכה בסנדרס ובטראמפ).

    בהקשר הישראלי – קל לי לדמיין שהמיאוס ואובדן האימון במערכת הפוליטית מובילים לאחוזי הצבעה מאוד מאוד נמוכים. רק אנשים חדורי להט אידיאולוגי מאוד עמוק ילכו להצביע, והמרכז השפוי ישאר ברובו בבית. מעין הצבעת מחאה שקטה. במצב זה מפלגות מאוד קיצוניות, מהימין והשמאל, זוכות מההפקר. בלי קשר לשאלה מי מהן תזכה – אנחנו נפסיד.

    אהבתי

  27. ד Says:

    מסכים שאסור להגבלה זו לזלוג למגזרים פרטיים נוספים.

    אהבתי

  28. ד Says:

    קמיליה, אל תדאגי לנושא ההתייעלות. הוא מגיע כיום בעיקר מהמפקחת על הבנקים והרגולציה שדוחפת את זה מאוד בלי קשר לשכר המנכ"ל.

    מי יודע, אולי ישראל תהיה מקרה בוחן בעולם ומדינות אחרות יחקו אותנו….

    אהבתי

  29. קמיליה Says:

    לתמריץ,
    נזכרתי בביטוי ש"לא מטילים על הציבור גזרה שהציבור אינו מסוגל לעמוד בה".
    נדמה לי ששכר בנקאים של חמישה – שישה – שבעה מיליון. זו גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה

    אהבתי

  30. קמיליה Says:

    לד'
    אני מחזיקה אצבעות למפקחת על הבנקים.
    אבל, חלק ניכר מהבעייה בבנקים קשור למוסד הקביעות / לכוח וועדי הבנקים / להסתדרות.
    המפקחת על הבנקים אינה יכולה להוביל את המאבק להחלשת כוחה של ההסתדרות.

    אהבתי

  31. יאיר Says:

    קמיליה,
    אני מסכים שאחוזי הצבעה נמוכים, בהם המרכז נשאר בבית, הם איום.
    מעשית, זה לא קרה עד כה, ולמיטב ידיעתי, בישראל אחוזי הצבעה גבוהים מהמקובל.
    אני דווקא מזהה דפוסי התמרכזות בציבוריות הישראלית. זה שקשה להמונים האשכנזים ולהמונים המזרחיים למצוא מכנה משותף להתאחד כנגדו (כדברי תמריץ), זה לא אומר שלא ניתן למצוא מכנה משותף להתאחד בעדו. השמאל הימר על הסוס הלא נכון וכשל בהבאת ביטחון ולכן (נכון לעכשיו) הוא איבד את הרלוונטיות שלו, והוא מאבד יותר ויותר את הדומיננטיות שלו. הימין לא איבד את הדומיננטיות שלו אבל הוא אימץ ערכים רבים מן השמאל (רובם טובים ומיעוטם גרועים) – לכן התוצאה הסופית היא התמרכזות.
    המציאות נכון לעכשיו היא שאין מפלגות קיצוניות לא מימין ולא משמאל:
    לא מימין כי הבית היהודי בהנהגת בנט בחרה להפוך למיני-מפלגת שלטון מה שגורם לה להתעסק ביותר מנושא שלמות הארץ, והיא בלעה לתוכה את מפלגות הימין המסורתיות.
    ולא משמאל כי איחוד המפלגות הערביות וצביעת האיחוד הזה בקיצוניות דחפה את העבודה/מחנה-ציוני לאימוץ מדיניות מרכזית (וגם האיחוד בין לבני לעבודה גרמה להתמרכזות בנושאי כלכלה וחברה).

    צריך עוד זמן, אבל אני חושב שהעלאת אחוז החסימה עשתה בעיקר טוב לציבוריות הישראלית:
    אין מפלגות יהודיות קיצוניות
    אין מפלגות מימין לבית היהודי (הן נכנסו לתוכה ובכך הוחלשו)
    אין מפלגות משמאל למר"צ (והיא עצמה חלשה)
    הקיצוניות הערבית קיבלה בית ברור ומובחן ויצאה מחוץ לגדר
    נוצרו 2 מפלגות מרכז
    וגם מפלגת השלטון מאמצת את ערכי המרכז

    בסיכומו של דבר, אני לא שותף להערכה שהמיאוס ואובדן אמון במערכת הפוליטית יובילו לאחוזי הצבעה נמוכים.

    אהבתי

  32. קמיליה Says:

    ליאיר,
    בגדול, אני מסכימה שקיימת מגמת התמרכזות. ועדין, בעיני מר'צ וחלק לא מבוטל מהמחנה הציוני הם קיצוניים. כנ'ל חלק מהבית היהודי. ואסור לשכוח את פייגלין,, אלי ישי ומרזל שעכשיו הם אמנם על הספסלים, אך מתחממים בכדי להיכנס לסיבוב הבא של המשחק.

    אבל, בעיית. הניתוק מרחשי הלב של ההמונים אינה עלולה להתבטא רק בתחום הפוליטי ובבחירות הבאות לכנסת, לדוגמא:
    – המוני צעירים מהעלייה הרוסית עזבו את ישראל כיון שהאמינו שבישראל המשחק מכור, ואין לאנשים 'לא מקושרים' סיכוי להצליח בארץ. תופעה העלולה להתגבר.
    – במילא קיימת בישראל סלחנות מרובה כלפי מעלימי מיסים. ככל שהציבור ילך וישתכנע שכספי המיסים שלו אינם חוזרים אליו, אלא מרפדים את כיסי שכבה צרה של עשירים מופלגים, כך הלגיטימציה להעלמת מיסים תלך ותגבר.

    למעשה, יש לי טענה כללית לאליטות הישראליות: אל תבוזו לעמדות ולרחשי הלב של הציבור הרחב. אל תתייחסו לפופוליזם כמילה גסה, וכשיקול שחובתכם להתעלם ממנו בעת קבלת החלטות. אחרת תמצאו את עצמכם כג'נרלים לאחר שהחיילים שלהם החליטו לא למלא פקודות או לערוק.

    ובחזרה לשכר הבכירים – לא יתכן שניתן לדון לעומק בהרבה מאוד קריטריונים לחיוב ולשלילה, אך רצון ההמונים אינו נתפס אפילו כקריטריון.
    ברור שזה לא יכול להיות קריטריון יחידי, ואפילו לא קריטריון עיקרי, אך זהו קריטריון חשוב ולגיטימי.

    אהבתי

  33. יאיר Says:

    אני חושב שיש סתירה פנימית בדבריך:
    מחד, "יש לי טענה כללית לאליטות הישראליות: אל תבוזו לעמדות ולרחשי הלב של הציבור הרחב".
    אך מנגד, "מר"צ וחלק לא מבוטל מהמחנה הציוני הם קיצוניים. כנ"ל חלק מהבית היהודי".
    כלומר את מקדמת את הפופוליזם הנוח לך. ברגע שהוא לא לטעמך הוא הופך לקיצוניות.

    אהבתי

  34. קמיליה Says:

    ליאיר,
    סביר שגם אני מוטה, וכל מי שדעותיו מאוד שונות משלי נתפס בעיני כ'קיצוני'.
    אבל, איני תופסת בדברי כל סתירה פנימית.
    ב'המונים' כוונתי לרוב הציבור, מעבר לעמדות פוליטיות.
    אם מדד האמון בכנסת, ממוצע של מדגם פחות או יותר מייצג, צנח לשפל של 30 ומשהו אחוז (אינני זוכרת את המס' המדויק) אנחנו בסכנה.
    אם רוב הציבור מאמין שהשיטה הכלכלית בישראל מעוותת, מושחתת ולא הוגנת – אנחנו בבעייה קשה.
    מכאן, אם כל הדיונים המלומדים בחוק שכר הבכירים מתעלמים לחלוטין מבעייה ענקית זו – הדיונים עצמם לוקים בחסר.

    אהבתי

  35. ניסוי בעתו | תמריץ Says:

    […] כתבתי על הניסוי שאנו במדינה עושים בשינוי התמריצים לבנקאים, על ידי הגבלת שכרם כפי שאף מדינה מערבית לא עשתה. אני לא מתלהב מהניסוי וחושש מסכנותיו, אבל כבכל ניסוי גדול יש בו ערך לימודי לא מבוטל. באמריקה פונים לניסוי אחר כרגע, העלאה גדולה של שכר המינימום במדינת ניו יורק ובקליפורניה. יש אותיות קטנות והשינוי המלא יקח זמן אבל המטרה הסופית של מתניעי המהלך היא להגיע לשכר מינימום של 15 דולר לשעה, כמעט 60 ש"ח מפרספקטיבה ישראלית. פי שניים משכר המינימום בארץ. […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: