שאלות על פסילת מתווה הגז

קראתי את רוב עמודי הפסיקה הארוכה שהוציא בג"ץ אתמול. האינטואיציה המיידית של כל קורא חדשות היא שהשופטים השמאלנים השתמשו בכוחם בעניין זה כדי לתת לשלי יחימוביץ' את השלטון שלא זכתה בו בקלפי. בקריאת הפסיקה לעומקה מתגלה תמונה מורכבת יותר, אך עליי להודות שלא לגמרי הצלחתי להבינה.

בית המשפט העליון אישר ברוב דעות את עיקרי מתווה הגז, אפילו מבלי להידרש לכך שהכנסת תקבלו בחוק.  השופטים נפנפו למעשה את כל הטענות של דה מרקר ואנשי מחאת הגז על פיקוח מחירים, תחרות, עקיפת הממונה על ההגבלים, השתקת גורמי ממשלה מתנגדים. האמת שאיני זוכר את בג"ץ מבטל בצורה כל כך גורפת סדרת טיעונים שהאליטות בתקשורת דחפו לנו למוח במשך חודשים. השופטת חיות למשל יצאה מגדרה להדגיש עד כמה התרשמה שיש טעם בטענה שההסכם קשור לנושאי ביטחון ומאפשר לעקוף הממונה על ההגבלים. מהבחינה הזו הפסיקה ברובה המכריע הייתה טובה לחופש העסקי.

הנקודה שרוב שופטי בג"ץ סירבו לקבל היא עניין היציבות – ההבטחה של הממשלה שלא לתת לכנסת לחוקק חוקים שיסתרו את המתווה במשך עשר שנים. הממשלה אינה השליטה בכנסת והיא אינה יכולה להתחייב לכך. רק מדינות נחשלות מנסחות חוזים בצורה שחוסמת את שיקול הדעת העתידי של מוסדותיהן.
מדברי השופטים ניתן היה להסיק שהסדר שמאפשר שינוי ברגולציות אך מבטיח פיצויים בגינו היה מקובל עליהם, אפילו בלי חקיקה. אף השופט סולברג, הסמן הימני בבית המשפט, סבר שפסקת היציבות אינה יכולה לעמוד אלא אם תפורש כהבטחה על מתן פיצויים.  שני שופטי הרוב האחרים דרשו שהממשלה תבטל במוצהר את ההתחייבות ליציבות וסברו שאין להסתפק בפרשנותה כהתחייבות לפיצוי.

מה שעדיין אינו ברור לי הוא אילו פיצויים יהיו קבילים. הרי אין הבדל גדול בין האמירה שההסדר לא ישונה לעולם ובין האמירה שניתן יהיה לשנותו ולשלם על כך פיצויים אסטרונומיים. בנוסף, כשהמדינה חותמת על הסכם עם גוף לא ישראלי, היא מן הסתם עלולה להיות נתונה ללחץ בינלאומי עצום ולבוררות בינלאומית שתוכל לכפות עליה תשלום פיצויים גדולים במקרה שתפר את רוח ההסכם בעתיד, גם אם אין פסקת יציבות מפורשת שמופיעה בחוזה, כך שכל הנושא נראה לי מעורפל מאוד. המדינה רשאית לבטל מן הסתם את הסכם השלום עם מצרים למשל, אבל המחיר הבינלאומי שתשלם על כך יהיה מטורף. גם המחיר שתשלם ישראל על הפרת הסכם עם חברות הגז יהיה כבד ברמה שתהפוך זאת לצעד בלתי הגיוני אף אם לא תהיה פסקת יציבות מפורשת. ראו לאיזה מלחמות נקלעה ארגנטינה במאבקה עם מחזיקי האג"ח שלה ולא בבתי משפט ארגנטינאיים אלא אמריקניים.

נקודה נוספת שהעלה השופט סולברג בחוכמה היא שגם אם פסקת היציבות הייתה הופכת לחוק, אין זה נהיר איזו יציבות הייתה מושגת בכך. כנסת רשאית לשנות חוקים. האם מישהו מעלה על דעתו שיש לחוקק חוק יסוד: מתווה הגז שיהפוך לדבר החקיקה היחיד בתולדות המדינה שלא תהיה דרך לבטלו? אולי בדומה לסעיף הבלתי ניתן לביטול בכל רוב שהוא המצוי בחוקה האמריקנית שקובע שלכל מדינה יהיה אותו מספר נציגים בסנאט?

בכל אופן, על אף שההבדל בין קיום פסקת יציבות לבין העדרה מעורפל, ברור שהפסיקה מעלה במידה מסוימת את תוחלת הסיכון מבחינת מנהלי נובל אנרג'י. מי יתקע לידם ששלי יחימוביץ' לא תהיה שרת האוצר הבאה או אפילו ראש הממשלה ותעשה בהם שפטים, יהיה אשר יהיה המחיר שישלם על כך המוניטין של מדינת ישראל? הם כנראה יצטרכו לקבל משהו שיאזן את הפגיעה מכיוון אחר. לכן אפשר לשער שאחר שייעשה עוד קצת סחר סוסים, בסופו של דבר ייצא הגז מן הים.

מודעות פרסומת

89 תגובות to “שאלות על פסילת מתווה הגז”

  1. קרולין גרינברג Says:

    עדיין לא ברור לי ע"ס מה בג"צ רשאי להתערב זה.
    הרי כשרבין, באמצעות שוחד, העביר את הסכמי אוסלו. הוא חתם על הסכמים שגם ממשלות ישראל הבאות מחויבות אליו ואף אחד לא עירער על כך.
    ממשלת ישראל גם חתמה על הסכם ארוך טווח עם דרך ארץ, מפעילת כביש 6. במה זה שונה?
    (אגב, גם לכביש 6 היו מתנגדים, בדיוק כל אותם ארגונים שמתנגדים עכשיו למתווה הגז)

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    ראשית, אני מניח שלא היה סעיף יציבות מנוסח בצורה קיצונית כזו בחוק כביש 6.
    שנית, יש חוק כנסת לכביש 6.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    קרולין ,

    יש הבדל בשיטה המשפטית שלנו , בין " הסדר ראשוני " , לבין " הסדר משני " .בהסדר ראשוני , עומדת תוכנית לאומית על הפרק , שהיא כה קריטית , כה גדולה , כה משמעותית , סכומי הכסף גדולים , הציבור חלוק עליה וכו… עד אשר יש :

    לאשר אותה באמצעות הכנסת , הריבון הטבעי . כך גם עם מיתווה הגז , מדובר בסכומי עתק , בהסדרים גורפים , והעם , הריבון הטבעי , צריך לומר דברו בענין , הממשלה כשלעצמה , לא מספיקה , בשביל לקבל החלטות כה רחבות .

    זה ברור שמיתווה הגז הוא הסדר ראשוני ( המיתווה בכללותו לגבי השופטים ) ולכן , הוא מחויב אישור או הסכמה של הכנסת , הריבון הטבעי .

    לרוב בכלל תוקפים את בג"צ , שהוא עוקף הכנסת , עם מסתננים , ומזלזל בריבון הטבעי , בציבור , בכנסת , בכולם , אליטה עלק !!

    עכשיו , גם כן ? כאשר הוא נותן כבוד לכנסת ולציבור .

    ככה זה , מה ששופטים לא יעשו , יהרגו אותם !!

    להתראות

    אהבתי

  4. אל רום Says:

    רק תיקון :

    הכנסת לא הריבון הטבעי , אלא הייצוגי ( שמייצג בתורו הריבון הטבעי , העם , הציבור ) . להתראות

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אל רום, מה שאתה כותב הוא דעת המיעוט. דעת הרוב לא ראתה בעיה במתווה פרט לסעיף היציבות אפילו אם לא יאושר בידי הכנסת.

    אהבתי

  6. אל רום Says:

    תמריץ , מה שאני כותב , זה דעת הרוב , לא דעת המיעוט . דעת המיעוט היא רק של סולברג , שגרס שאין צורך כלל בחקיקה בשום היבט של הענין . מה שהרוב לא רואה בעיה במיתווה , זה בעיה כלכלית או של סבירות כללית , או הפעלה של סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים . אבל , המיתווה בכללותו , כה קריטי ( ומדגיש בכללותו ) אזי , אין אפשרות שפרק היציבות שבו , יהא כפי שהוא מנוסח ומוסכם , למה ?

    כי כל המיתווה גופא , בגדול , הינו "הסדר ראשוני " , ולכן , הכבילה העצמית , בהעדר חקיקה , בפרק היציבות, לא מתקבלים על הדעת .

    להתראות

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    אפשר להגיד שהאופן שבו פירשתי את הפסיקה הוא נאיבי. הרוב בבית המשפט פשוט הושפע משלי יחימוביץ' ודה מרקר וחיפש תירוץ להביא דמעות התרגשות לעיניה של שלי. לא היה מוצא תירוץ בדמות פסקת היציבות, אז היה מוצא תירוץ אחר.

    עם זאת נראה לי מקריאת הפסיקה במלואה שבכל הסוגיות התייצבות השופטים (פרט לג'ובראן) לימין הממשלה הייתה די החלטית ולא צבועה. דהיינו אמרו בעצם לביבי, תעשה מה שאתה רוצה עם הגז וזה סבבה אבל לא תוכל לעשות משהו שישלול את האפשרות ששלי תהיה ראש ממשלה ותעשה ההיפך. זו בעיה קשה – נראה לי שאין מנוס מלתת לנובל אנרג'י עוד כסף כדי לפצותם על סיכון שלי שנאלצים לקחת על עצמם. הסוציאליזם עולה לנו כסף.. להבדיל, הדבר דומה לכך שבהסדר מדיני נדרוש מהפלסטינים ערובות הרבה יותר חזקות, כי נדע שיש סיכוי שהחמאס ישלוט בסוף ויעשה מההסכם קציצות.

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    למי שמעונין להבין ההבדל בין הסדר ראשוני למשני , בג"ץ להלן , שיגיע לפסקה 37 ושם מוסברים הדברים למשל , הנה :

    http://elyon1.court.gov.il/files/03/630/111/A18/03111630.a18.htm

    להתראות

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    אל רום, לא שמתי לב שפוגלמן וחיות כתבו שניתן לפתור בעיית סעיף היציבות בחקיקה ראשית. לדעתי עניין היציבות אינו בהכרח קשור בחקיקה ראשית. גם חוק לא יכול להגביל חוק שאחריו, אלא אם הוא חוק יסוד קיצוני בשריונו כמו הדוגמה שהבאתי מחוקת ארה"ב לגבי השוויון בין המדינות בסנאט.

    אהבתי

  10. orihippo Says:

    אנחנו בעולם שלישי וכבר היו הלאמות של חברות גז באיזור בעבר. צריך לתת לחברות איזה ביטחון.

    אהבתי

  11. קמיליה Says:

    א. מי או מה מעניק לשופטי העליון את הסמכות והידע הנדרש בכדי לנפנף, או לא לנפנף, את טענות דה מרקר ואנשי מחאת הגז? עצם הרעיון שבית המשפט העליון אינו פוסל את עצמו מלדון בנושאים אלו, ומתנהג כאילו "הכל שפיט", והכנסת והממשלה אמורים לסור למרותו בכל נושא בו יבחר להתערב, אינו מקובל עלי.
    בית המשפט העליון בעצם לוקח על עצמו סמכויות דיקטטוריות. אין אף גוף במדינה שיכול להגביל את סמכותו או לאזן את כוחו.
    לו נציגי בית המשפט העליון היו נבחרים בבחירות דמוקרטיות (ברור שהרעיון אבסורדי) ניחא. הדמוקרטיה לא נפגעת. אבל במצב הקיים כל חשיבות מערכת הבחירות הדמוקרטיות נפגעת. הציבור הרחב בוחר בסך הכל גוף הכפוף לחלוטין למרותו של בית המשפט העליון. דיקטטורת הבג'צ היא בעייה עקרונית – בלי כל קשר לתוצאות החלטות ספציפיות שלו.

    ב. קיים הבדל מהותי בין "התחייבות שהסדר לא ישונה לעולם" לבין התחייבות לעשר שנים. הראשון אכן בלתי סביר, ויכול לאפיין רק מדינות נכשלות בהן השלטון לא אמור להתחלף לעולם. השני סביר בהחלט ואפילו הכרחי. אף ממשלה לא תוכל לחתום על שום עסקה, המחייבת השקעות כבדות בתשתיות, אם לא תורשה להתחייב לעשר שנים. טווח זמן מקובל לחלוטין בחוזים רבים. משמעות ההחלטה שממשלה לא יכולה להתחייב לעשר שנים היא שכל רעיון להעביר פרויקטים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי יגדע בעודו באיבו. למעשה, יש כאן תמיכה, בלתי מוצהרת, ברעיון הסוציאליסטי של מגזר ציבורי גדול. קץ עידן ההפרטות ונסיונות ההפרטה.

    אהבתי

  12. אל רום Says:

    תמריץ , תעזוב , אתה לא בכיוון עם כל הכבוד . שהרי בג"ץ לא ממש ביטל המיתווה , אלא , הוא קבע שנה אחת , להסדר חקיקה , וזהו !! בתוך אותה שנה , אם יגיעו להסדר חקיקה , מה טוב . לבג"ץ לא אכפת מן הסיפור הכלכלי והפוליטי בדבר . לבג"ץ אכפת מחוקיות . אם בתוך שנה ,יסודר הסיפור , אז יסודר . ואם לאיו , מאות מיליארדים , לא יחתכו כך , מעל הראש של הציבור , מעל הראש של הכנסת , בהחלטה של ראש ממשלה או כמה שרים .

    תקרא הבג"ץ שהפניתי אליו , לגבי ההבדל בין הסדר ראשוני למשני . בזמנו למשל , בגין , מנחם בגין :

    עשה שלום . הוא הרשות המבצעת . הוא ראש הממשלה . אלא שהוא בימין היה . וגרס רצף טריטוריאלי עד שארם אה משך . ופתאום , רצה להחזיר את כל סיני תמורת הסכם שלום . היה צריך להתיחס לדבר כאל הסדר ראשוני , ולהצביע בכנסת על כך . אחרת מה ? מעל הראש של הציבור ? של הכנסת?

    כך הדבר , עסקינן בחוקיות , ולא בפוליטיקה . בזמנו היה בג"ץ העוני , קרעו את שופטי בג"ץ , הם לא התערבו בהחלטת הממשלה לקצץ בקצבאות הבטחת הכנסה . קראו להם רשעים , עשירים , הון שלטון ואללה .אז עכשיו הם קומוניסיטים ושלוחי שלי יחימוביץ ? אלו מחשבות לא הגיוניות פשוט !!

    להתראות

    אהבתי

  13. אל רום Says:

    קמיליה , לא נהירים לך עם כל הכבוד , מושגי יסוד במשפט ומימשל . העם בוחר בבחירות ישרות , את הפרלמנט , ומתוכו נבחרת הממשלה . אבל :

    אנשי מקצוע , לא נבחרים בעיקרון ( אבל לא לישון ) על ידי העם , ולא ישירות ממילא . כך ממנים :

    מפכ"ל , סטטיסטיקאי ראשי ממשלתי , רמטכ"ל וכדומה …. את רוצה שהעם יבחר בשופטים ? איפה יש דבר כזה ? שופטים הם אנשי מקצוע , ונבחרים על ידי הריבון הייצוגי ( הכנסת ) . אלא מאיי :

    שכך העם למעשה בוחר את השופטים , דרך הבחירה שלו את הריבון הייצוגי . שהרי , ישנה ועדה לבחירת שופטים , ובתוכה , יש חברי כנסת מן הקואליציה , ומן האופוזיציה ( ועוד מלשכת עורכי הדין וכו…. ) .

    כך אומר העם את דברו , דרך נציגיו . כך בוחר העם : מפכ"ל משטרה ,בוחר רמטכ"ל , בוחר יועמ"ש וכו….. את רוצה שיבחר מפכ"ל או רמטכ"ל בבחירות ישירות ? לא מבין ?

    קצת מחשבה קמיליה …. להתראות

    אהבתי

  14. אל רום Says:

    תמריץ , איך הגעת לזה , שחוק , לא יכול להגביל חוק שאחריו ? אתה יכול להסביר עצמך , במחשבה שניה , לא הצלחתי להבין אותך בכלל !! הרי כל השופטים , כולל נועם סולברג במיעוט , גורסים שיש צורך בעיגון בחקיקה ראשית . אלא מאיי :

    סולברג גורס שכבר נמצא העיגון ( בחוקים שונים , לא ניכנס אליהם מחמת הסיבוך ) והשופטים האחרים , גורסים , שאין למעשה , וצריך הסדר חקיקה ספציפי .

    אז עכשיו , אם אתה מבין , שכך או כך , חייב להיות מעוגן בחקיקה ראשית , מה הקשר לחוק מגביל שאחריו אם לאיו , לא הצלחתי להבין !!

    ככלל , ישנה תופעה , של חוקים מאוחרים ( שאגב יש להם עדיפות באופן כללי , בגלל שהם מאוחרים ) שמגבילים , חוקים קודמים . למה אתה חושב שאין דבר כזה ?

    להתראות

    נ.ב. : רק להבהרה , כבילה עצמית של שיקול דעת של רשות ,ומניעות מייצור מעשה חקיקה , על ידי הראשות המבצעת או הכנסת , אינה חוקתית וחוקית בכך עסקינן , או כך ההגדרה היותר מדוייקת . לא כל שכן , בהסדר ראשוני !! ייתכן הדבר בהסדר משני זניח , אבל בטח לא בהסדר ראשוני ככזה בכללותו .

    אהבתי

  15. מירון יעקוב Says:

    אני מוכרח להודות שעד היום לא התעמקתי בסוגיה של "מתווה הגז" והנושא הזה ממש לא עניין אותי כמו לרבים אחרים במדינה.. תמיד חשבתי לתומי שאם היזמים ירוויחו מיליארדי דולרים ואילו המדינה גם היא תרוויח מיליארדי דולרים אז במקרה כזה מתווה הגז יכול לעבוד ואין בו שום דבר פסול..
    אולם במחשבה יותר מעמיקה אני יכול לומר היום שאני בכל זאת מתנגד לתכנית אשר מוצעת על ידי ממשלת ישראל ושמה מתווה הגז..אם כך מה הבעיה מדוע אני נגד..? אני יכול לומר בפשטות שהבעיה שלי ושל הרבה מאוד אזרחים במדינה יהודית קרי מדינת ישראל זה החשש ממחלה מסוכנת אשר הולכת ומתפשטת מחלה ושמה ""תשובה" מחלה ממאירה ומסוכנת..היסטוריה קצרה של האיש בתחילת דרכו כיזם קבלן עשה הון קטן בעזרתו האדיבה של ראש עיריית נתניה מר אלרואי הכל באופן "חוקי" אם כי בהמשך הצליח למחוק חלק גדול מרווחיו אבל תמיד ידע לצוף מעל המים בדרכו היצירתית..את המכה הראשונה הוא עשה על ידי רכישת חברה ציבורית קטנה מבעלים ירושלמיים לחברה היה מלון צמוד לכנסת ישראל ועוד מלון אי שם בצפון..כבר אז הוא הבין נכון את הפוטנציאל האדיר של שוק ההון בישראל שוק ריכוזי אשר נשלט על ידי הבנקים -פקידי הבנקים- חברות ביטוח וחברות גדולות כמו כור ההסתדרותית כלל וכדומה..את הטכניקה ליצירת מנוף פיננסי אדיר בשוק ההון הישראלי הוא למד מאחרים אשר שלטו בשוק כמו יציק שרם פיננסייר של חברת כלל הגדולה דאז..בעזרת קרנות הגמל של הציבור אפשר היה להצליח בגדול כל מה שהיה דרוש זה לפרגן למנהלי אותם קרנות ולבנקאים בכירים תוך הבטחה להרבה הטבות לכולם בהווה ובעתיד והוא עמד בהבטחותיו היו לו קבלות..אין גוף מכובד בישראל בעל סמכויות ניהוליות ממלכתיות לרבות צה"ל בנקים והאוצר אשר נציגיו לא זכו להתברג חזק בעסקיו של תשובה ואלה הלכו וצמחו במיוחד לאחר רכישת חברת דלק הגדולה.. היו לו ועדין ישנם מקורבים אינטימיים בעלי מעמד בפוליטיקה בגופים פיננסיים וגופים ביטחוניים ואלה יודעים לעבוד ולממש את האינטרסים של קבוצתו.. די להזכיר את אלוף במיל' מר פלד אשר שימש אצלו כמנהל חברת בניה ציבורית אולם בהמשך כאשר פרש עשה מספר עסקאות נדל"ן באופן עצמאי כשל בהן ועמד על סף פשיטת רגל יצא מזה במאמץ רב חבול וללא חסכונות אותם צבר במשך עשרות שנים..אפשר בהחלט להזכיר שניים אחרים מוצלחים מאוד בעסקים שניהם רואי חשבון צנועים ורחוקים מעיני הציבור מר יגאל אהובי-הרוויח מאות מיליוני שקלים בשיתוף עסקי עם דלק נדל"ן ומר סווארי וגם הוא הצליח לגרוף סכומים אדירים בעסקים עם עם דלק נדל"ן מקבוצת תשובה..אליהם אפשר להוסיף עשרות מנהלים בכירים לשעבר בבנק לאומי פועלים ועוד ממקורבי השלטון הממסדי והבכירים שבניהם אשר נהנו וגם נהנים היום משכר מאוד מפנק בקבוצת תשובה..אפשר להרחיב את הנושא עוד ועוד אבל המסקנה מהשתרשות שיטותיו של תשובה בחברה ישראלית היא אחת זאת חברה מושחתת ועומדת על סף תהום והתרסקות לכן אני מתנגד למתווה הגז כל זה מתוך דאגה לדורות הבאים שלי ושל אחרים במדינה יהודית..? קרי מדינת ישראל…

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    אל רום, יש להבחין בין שני דברים
    1)צריך לעגן את מתווה הגז בחקיקה נוספת על החקיקה הקיימת. השקפת הרוב בבג"ץ: לא נכון (כדעת השופט סולברג)
    2)פסקת היציבות בלתי אפשרית. השקפת בג"ץ: נכון. (כדעת השופט רובינשטיין).

    דברי סולברג בעניין העובדה שגם חקיקה לא יכולה לעזור לפסקת היציבות:

    ביתר שאת וביתר עוז, עולה שאלת ההסדר החקיקתי ביחס לפסקת היציבות הרגולטורית. פסקת היציבות הריהי הצהרה של הרשות המבצעת (כלפי כולי עלמא להלכה, כלפי חברות הגז למעשה), שעניינה בשמירה על 'קיפאון רגולטורי' בשוק הגז למשך תקופה ארוכה. תוכנה של ההצהרה מבטא את עמדתה של הממשלה, הרשות המבצעת, באשר לאופן שבו יש לשמור על הרגולציה של שוק הגז; ואילו האמצעים המנויים בפסקה לביצוע עמדה זו הם פעולה (בעיקר אי-פעולה) במסגרת אפשרויות הפעולה השונות של הממשלה ברשות המחוקקת. מובן אפוא כי אין מקום לדרוש עיגון של פסקת היציבות הרגולטורית גופה בחקיקה. המחוקק מתווה את המדיניות הנראית בעיניו, ולא את המדיניות הנראית לממשלה. יהיה זה אבסורד לצפות שהמחוקק יקבע בחוק, שהממשלה לא תפעל לשינויו של חוק זה או אחר. קביעה כזו תפגע בעקרון הפרדת הרשויות הרבה יותר מאשר במצב שבו הממשלה תקבע הסדר ראשוני המשיג את גבולה של הרשות המחוקקת. אין גם מקום לצפות לכך שהמחוקק יגביל את עצמו בעריכת שינויים בחקיקה הקשורה למתווה הגז (השוו לדברי חברי, השופט ס' ג'ובראן, בסיפא לפסקה 15, והם מוקשים בעיניי). המחוקק לא יכבול את שיקול דעתו בקביעה כי הוא עצמו לא ישנה את החוק במשך עשור; שאם כך, נמצא המחוקק קובע נורמה חוקתית, מעין 'חוק יסוד: מתווה הגז'. הדבר כלל איננו עומד על הפרק ולא עולה על הדעת. אילו תנוסח פסקת היציבות באופן של פסקת "איזון כלכלי", כפי שסבור חברי, המשנה לנשיאה, כי ראוי לעשות, מעלה הדבר קושי אחר, שהרי ברור כי פסקה מעין זו מתאימה לחוזה מנהלי בין צדדים ולא לחוק עלי ספר החוקים של מדינת ישראל.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    טוב, מצד שני אני רואה עכשיו שהשופט פוגלמן דעתו אחרת, ונראה שסובר שאפשר להציל את פסקת היציבות באמצעות חקיקה:

    דברינו עד כה על פסקת היציבות נגעו למישור הפעלת הסמכות המינהלית. לא אלה הם פני הדברים בהתייחס לחקיקה ראשית של הכנסת, אשר כפי שתיאר בהרחבה חברי, המשנה לנשיאה א' רובינשטיין בהקשרו של הדיון בשאלת ההסדרים הראשוניים (שאליו נידרש להלן), היא המייצגת את הריבון – הוא העם – וכוח החקיקה המסור לה אינו מוגבל אלא על ידי חוקי היסוד. ברצותה, מוסמכת הכנסת לגבש פתרון חקיקתי שיאפשר לקבע את שלושת ההסדרים שבהם עוסקת פסקת היציבות לתקופת זמן מוגדרת, בין אם על ידי חקיקתו של הסדר ייעודי, בין אם על ידי חקיקת הסמכה מפורשת לעשות כן.

    אהבתי

  18. אל רום Says:

    תמריץ , אתה פשוט לא מבין את הענין , ובאמת חבל על הזמן , אבל , בכל זאת אטרח שוב , הנה סולברג , מצטט מן הבג"ץ :

    " אדגיש . פסקת היציבאות הרגולטורית אינה משאת נפש ולא אידיאלית . הפסקה מעלה קושי ממשי . ואילו היה הדבר אפשרי מוטב היה להימנע ממנה . ואולם בנסיבות שפורטו לעי"ל , במצב הדברים בו פסקת היציבות היא – לעמדת המדינה , שלה היכולת המקצועית לקבוע זאת – תנאי – בלעדיו – אין לקיום המתווה , ובגמישות שאותה הותירה המדינה לעצמה במסגרתה , אינני סבור כי ניתן לומר שפסקה זו כובלת את שיקול דעתה העתידי של המדינה באופן מוחלט , המחייב התערבות בית משפט זה . זאת ועוד – " רשאית הממשלה בשם המדינה , למכור נכסים מנכסי המדינה " ( סעיף 5 לחוק נכסי המדינה , התשי"א – 1951 ( להלן חוק נכסי המדינה ) . "

    עד כאן הציטוט :

    אז עינך הרואות , הוא מכיר בפסלות הכבילה של שיקול הדעת של הרשות , הוא מכיר בצורך בעיגון בחקיקה ראשית , אלא שהוא טוען שיש כבר חקיקה ראשית , והכבלות של שיקול הדעת , לאור הנסיבות , נזקה תעלה על התועלת המושגית חוקתית .

    כך הוא גם מעגן בחקיקה ראשית בהסתמך על חוק ההגבלים העיסקיים ( סעיף 52 ) וגם סעיף 33 ( א) לחוק הנפט וכו….

    כלומר , הוא מסכים עם העקרונות המושגיים , אבל , אומר שבנסיבות הענין , אפשרי הדבר , מעין רע במיעוטו בהינתן הנסיבות הקריטיות שלפנינו , והשתלשלות הדברים .

    להתראות

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    לאל רום,

    א. בארה'ב, לדוגמא, כל מינוי של שופט עליון מחייב את אישור הקונגרס. אישור הניתן רק לאחר חקירה צולבת של המועמדים. והקונגרס כידוע נבחר ישירות ע'י אזרחי ארה'ב, ואמור לייצג את רצונותיהם והשקפת עולמם. בדמוקרטיה זו, שופטים עליונים אינם מעורבים בבחירה מי יצטרף או לא יצטרף לקליקה שלהם. בישראל – למעשה, אם כי לא להלכה, יש להם זכות וטו. ראה את טרפוד המינוי לעליון של רות גביזון.

    ב. בהתאם לעיקרון של הפרדת הרשויות – כוחה של כל אחת מהרשויות אמור להיות מוגבל ע'י שתי הרשויות האחרות. לאף אחת מהן אין כוח בלתי מוגבל, וכך לא יכולה להתפתח דיקטטורה.
    מה או מי מגביל את כוחו של בית המשפט העליון בישראל? האם יש איזשהם גבולות ליכולת ההתערבות שלו, בהנחה ש"הכל שפיט"? האם לגוף כלשהו סמכות לבקר אותו?
    לטענתי, מאז כהונת אהרון ברק הוא צבר יותר מדי כוח, ורצוי לאזן מחדש את הכוחות בין הרשויות.

    אהבתי

  20. אל רום Says:

    קמיליה , עם כל הכבוד , אלו מנטרות שקשוקה , שרצות בתקשורת , ואין להן שום אחיזה במציאות :

    מינוי שופט עליון בארה"ב , דרך הקונגרס , אכן !! ומהו הקונגרס ? הריבון הייצוגי , של הריבון הטבעי , משמע : העם הציבור . כך גם כאן :

    ישנה ועדה לבחירת שופטים, ובין נציגיה , נציגים של הריבון הייצוגי ( מן הכנסת ) אלא מאיי :

    שבאמריקה , זה מפגר לחלוטין , זאת הואיל , ולבחירת שופטים , יש גם פן מקצועי חשוב מאוד . וצריך שיהיה בועדה , גם שופטים מן העליון , שהם הסמכות המקצועית האולטימטיבית , לבחינה והערכה מקצועית ( להבדיל מאבחון פסיכוכטכני ) . פה העומס עצום , פה העבודה תובענית , מורכבת ואכזרית מאוד , וטוב שכך !! אלא שבכל מקרה , עסקינן בועדה או שרשור ייצוגי בבחירה .

    איזה להגביל את כוחו של בית המשפט העליון ? באיזה הקשר ? שלטון החוק , משמעותו : שלטון העם , וממילא דמוקרטיה !! בפועל , משמעות שלטון החוק , הינה :

    הביקורת השיפוטית , על מעשי הרשות הציבורית . וזה תפקידו של בית המשפט העליון ( בג"ץ ) . הרי בכל מקרה , מדובר באנשים שמבקרים אנשים ( תיאורטית אפשר להגיש בג"ץ על בג"ץ , וזה כבר נעשה אגב ) . אם כך :

    תמיד יהיה מישהו , שאין עליו בעיקרון . ומעליו מה יהיה ? פשוט :

    שלטון החוק , ואלוהים . עכשיו , אם ממילא חייבים מישהו דנן , שאין מעליו , בלתי כי אם שלטון החוק ( שהוא כשלעצמו ישות אמורפית ) או אלוהים , אזי :

    מוטב שזה יהא שופט , שופט מנוסה , חכם , בעל אינטגריטי , שהוכיח עצמו בשפיטה ואורחות מוסר , במשך עשרות שנות עבודה , ויהא עצמאי בעבודתו , והנה , מעשי המחוקק ( חוק יסוד השפיטה ) מצטט :

    2. בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.

    סוף הציטוט :

    את רואה , זה מה שהמחוקק אפילו קבע , שופט אין עליו מרות , רק מרותו של הדין , הדין משמע : שלטון החוק, שלטון העם ,אחרת :

    מאיפה יהא לציבור , לפרט , מיגננה , בפני מכבשי המימשל , שהרי הממשלה והרשויות, אינן בלתי כי אם , נאמנות הציבור , ורק לשמו וטובתו הן פועלות .תארי לך , ששופט תהא עליו מרות מעבר לחוק , אזי :

    הוא בקייס פלילי , יעבוד אצל המדינה ? יפחד שהמדינה או הפרקליטות תתעמר בו ? ואז , יעמוד הפרט , האינדיבידואל , חף מפשע לטענתו , אל מול מערכת דורסנית , מערכת עם מכבשים עצומים, ועל מי ישליך יהבו ? רק על שופט , שלא עובד אצל אף אחד !! קצת מחשבה עם כל הכבוד !!

    להתראות

    אהבתי

  21. orihippo Says:

    בגץ הגז, היום שבו נוצחה הדמוקרטיה, על פי מידה

    http://mida.org.il/2016/03/27/%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%94%D7%92%D7%96-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%95-%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    במידה כהרגלם נסחפו ביותר. זו עוד פגיעה בסביבה העסקית בישראל שכבר כיום לא משהו. נוסף עוד עול ביורוקרטי ועוד חוסר בהירות. פגיעה בדמוקרטיה? לא צריך להגזים.

    אהבתי

  23. אל רום Says:

    קמיליה , רק שיומחש לך הדבר , במו עינייך , שני בגצי"ם להלן :

    בראשון , בג"צ שהוגש על ערעור אזרחי , שנדון בבית המשפט העליון , משמע : בג"צ על בית המשפט העליון , שהוא עצמו יושב כבג"צ הרי . ושני :

    בג"ץ כנגד נשיא בית המשפט העליון דאז ( אשר גרוניס ) ובבג"ץ , ישבו שופטים , מן השורה , מן העליון , ודנו בבג"ץ , נגד הנשיא שלהם עצמו .

    שוב , נקודת הייחוס העליונה מכאן , הינה שלטון החוק , ושלטון החוק , הינו אמורפי , ולכן , תמיד יהיו נושאי משרה , בשר ודם , שבעיקרון , אין עליהם ומעליהם , ומוטב שאלו יהיו שופטים , כך זה בכל העולם , אין שום דרך אחרת ( למעט כמובן ערעור לבית משפט יותר גבוה, ונציב קבילות השופטים , שלא דן בעינינים משפטיים שיפוטיים , אלא : מזג שופטים , התנהלות וכדומה …) .

    לינקים :

    בג"ץ על ערעור אזרחי שנדון בעליון , להלן :

    http://elyon1.court.gov.il/files/04/780/103/N02/04103780.n02.htm

    ובג"ץ על נשיא בית המשפט העליון , שנדון בעליון :

    http://elyon1.court.gov.il/files/14/030/047/t05/14047030.t05.htm

    ואם לאיו , מה ישאר לאדם , בית דין של מעלה !!

    להתראות

    אהבתי

  24. אל רום Says:

    אגב קמיליה , גם אהרון ברק , והפרדת רשויות , מגה שקשוקה , זה ההגדרה היחידה לכל פיטפוטי התחת האלו בתקשורת ובכלל , אבל , בהזדמנות , קצר במשאבים כרגע …. להתראות

    אהבתי

  25. משה Says:

    תמריץ כתבת "רק מדינות נחשלות מנסחות חוזים בצורה שחוסמת את שיקול הדעת העתידי של מוסדותיהן." העובדה שסעיף יציבות מופיע רק במדינות נחשלות יכול להיות שהסיבה לכך הפוכה ממה שאתה מתאר. במדינה שבה זה דבר ברור ופשוט שיש לכבד הסכמים אין צורך בסעיף יציבות לכן רק מי שעושה עסק עם מדינה שלא מכבדת הסכמים דורש הכנסת סעיף כזה ויש מתאם בין מדינות כאלה למדינות נחשלות. כלומר במדינה מסודרת אין סעיף כזה לא כדי לחסום שיקול דעת אלא כי לא יעלה על הדעת לא לכבד הסכם.

    אהבתי

  26. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    העובדה ש"כבר היום הסביבה העסקית בישראל לא משהו. נוסף עוד עול ביוקרטי ועוד חוסר בהירות" – לא רק שאינה מקטינה את חומרת החלטת הבג'צ אלא להפך. מחמירה אותו.

    חבל שאי אפשר לתבוע את הבג'צ לשלם פיצויים למדינה על כל הנזקים, הישירים והעקיפים, שגרמה החלטתו לדון בנושא זה.

    אהבתי

  27. אל רום Says:

    קמיליה ,

    כאן את צודקת , יש בעיה עם הסביבה העסקית , והיא לא פשוטה בכלל בישראל , סיבוך באמת קשה !! אלא שלבג"ץ ובתי המשפט , אין מה לעשות כאן . מזכיר לך :

    לבג"ץ עותרים , לבתי משפט עותרים או מגישים תביעה , בית משפט לא יוזם כלום , ולא יכול ליזום כלום . אלו פני החברה והמימשל בישראל . ואכן , הבעיה בישראל הינה בעיית משילות . הבחירות כאן יחסיות , ועוד במדינה , בה הקיטוב והשסעים בלתי נתפסים . כך נוצרות קואלציות צרות , וכל חבר כנסת , כל סיעה זעירה , מחזיקה בגרון את הממשלה ואת כל מטלות הביצוע שלה .

    ככלל שתביני , שופטים ובתי משפט , לא יכולים להיות אחראים בנזיקין , ולא בפלילים . ושוב , זה המחוקק , לא השופטים , לא בתי המשפט , הנה , סעיף 8 , לפקודת הנזיקין ( נוסח חדש ) :

    8. אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר — לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי.

    עד כאן הציטוט :

    עינייך הרואות , אין להגיש בעיקרון ( בעיקרון , אבל לא לישון , מסובך מדי ) תובענה בנזיקין נגד שופט או בית משפט . וכך גם בפלילים , הנה , מתוך חוק העונשין , תשל"ז 1977 , סעיף 34כ , כך , מצטט :

    34כ. נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו.

    עד כאן הציטוט :

    עינייך שוב הרואות הרואות , זה המחוקק , מורה מפורשות , אין שופט אחראי , לא בפלילים , לא בנזיקין !! ושוב , למה : השופט לא מפחד מאף אחד , לא עובד אצל אף אחד, ואם יפחד , לסדום ועמורה נדמינו !!

    להתראות

    אהבתי

  28. orihippo Says:

    מעט על מתווה הגז מנקודת מבט ירוקה

    http://www.hayadan.org.il/why-gas-should-stay-at-sea-2903168

    אהבתי

  29. ד Says:

    קמיליה, כל ממשלות הימין מאז ממשלת רבין יכלו לבטל את הסכמי אוסלו. בהסכמים לא היה סעיף יציבות אפילו לחמש שנים.
    אז למה ביבי ושרון לא ביטלו אותם? ביבי ואפילו בנט לא מעלים את זה כדיון תיאורטי בכלל……

    אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בג"ץ, אינו שמאלני כלל וכלל, הוא בכלל ימני, ואף הוא פסל את סעיף היציבות. אבל בעינייך הוא הפך לשמאלני בוגד.

    אין ספק שהכי קל למשול במדינות כמו רוסיה, סוריה, סין, ערב הסעודית שם אין אף בית משפט עליון שיפריע לממשלה ה"נבחרת"….
    אולי זה מודל השלטון שאת מעדיפה לנו.

    בג"ץ היה מעביר את המתווה אם כל המתווה היה עובר בחקיקה אבל הממשלה לא יכולה להעביר את זה בכנסת אז הכי קל להם לבוא ולהאשים את בג"ץ.

    בהנחה שסעיף היציבות יעבור בכנסת, מה ימנע מכל חברה בינלאומית אחרת לדרוש את אותו הדבר? אם הייתי מנכ"ל אינטל ישראל אז הייתי דורש הטבות מס גדולות עם סעיף יציבות ל-15,20 שנים. הרי גם אינטל השקיעו פה מיליארדים ומעסיקים הרבה יותר ישראלים מחברות הגז (שרוב עובדיהם יהיו זרים בכלל) וההשפעה הכוללת שלה על כלכלת ישראל גדולה.
    כך גם חברת טבע וכל חברה בינלאומית אחרת.

    האם יש דוגמא לסעיף יציבות כזה במדינות אחרות?

    אהבתי

  30. משה Says:

    ד

    אתה מערבב בין ימין כלכלי לימין מדיני יש מתאם רחב בניהם אבל בהחלט לא מוחלט. הקיבוץ הדתי רובו המוחלט ימין מדיני אבל לא ימין כלכלי רובנשטיין די מקורב לחוגים האלה.

    לגבי מדינות לא דמוקרטיות דבר ראשון אם אתה חושב שקל למשול שם אתה טועה בגדול. אבל כל הדיון בקל וקשה הוא טעות בכיוון השאלה היא לא אם קל או קשה אלא האם זה יעיל ונכון.
    עוד טעות קשה בכיוון הבעיה העיקרית שלי לחיות בערב הסעודית וכדו' היא לא שאין בית משפט עליון שיפריע לממשלה ה'נבחרת' אלא שהממשלה שם לא 'נבחרת' אין לציבור אפשרות אפקטיבית להחליף את השילטון שלא בדרך של שפיכות דמים.
    באיזה מדינה אתה מעדיף לחיות במדינה שיש שליט שאין לציבור דרך להחליף את השליט אבל יש בית משפט עליון שיכול להפריע מאוד לשליט או במדינה שבית המשפט העליון לא יכול להפריע לשליט אבל הציבור יכול פשוט להחליף את השליט? אני בהחלט הייתי מעדיף את השניה.

    אהבתי

  31. מבקר טוקבקים Says:

    השופטים בארה"ב מתמנים על ידי הנשיא (הרשות המבצעת), אך צריכים לעבור שימוע בפני ועדה מיוחדת בסנאט, בת 20 חברים, ולאחר מכן לקבל את אישורו של הסנאט (הרשות המחוקקת).

    בארה"ב השופטים הקיימים (הרשות השופטת) לא משתתפים *בהחלטה* מי יהיו השופטים החדשים. יתכן שהנשיא מתייעץ איתם או מקבל מהם המלצות, אבל הם לא משתתפים בהחלטה או בהצבעה.

    כנ"ל לגבי עורכי הדין/לשכת עורכי הדין.

    בישראל, לעומת זאת:
    1. לקואליציה יש רק 3 נציגים מתוך 9, בוועדה לבחירת שופטים.
    2. לבית המשפט העליון יש 3 נציגים בוועדה, כלומר כוחו שקול לזה של הקואליציה.
    3. לאנשי הקליקה המשפטית (שופטים + עורכי דין) יש 5 נציגים מתוך 9.
    4. במינוי שופטים לבית המשפט העליון (להבדיל משופטים רגילים) מספיקה התנגדות של 3 נציגים כדי לטרפד מינוי.
    5. המשמעות של הסעיף הקודם היא שאפקטיבית, לנציגי בית המשפט העליון יש זכות וטו על מינוי שופטי עליון!

    תארו לכם שחברי הכנסת היוצאת היו צריכים לקבל את אישורם של חברי הכנסת היוצאת. האם זה הגיוני?

    אהבתי

  32. מבקר טוקבקים Says:

    תיקון: תארו לעצמכם שחברי הכנסת ***הנכנסת*** צריכים לקבל את אישורם של חברי הכנסת היוצאת. האם זה הגיוני?

    אהבתי

  33. קמיליה Says:

    לד'

    א. התפרצת לדלת פתוחה. לא טענתי כנגד העובדה ששופטי בג'צ הרבה יותר שמאלנים מקהל הבוחרים הישראלי (אם כי אין ספק שזה נכון) אלא נגד גישת האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק וממשיכיו. העובדה שבג'צ אינו פוסל עצמו מלדון בנושאים מסוימים שאינם מעניינו. האמונה ש"הכל שפיט". שאין כל גבולות ליכולת ההתערבות שלו.

    לטענתי, ככל שבג'צ מתערב יותר בניהול ענייני המדינה – חשיבות הבחירות הדמוקרטיות הולכת ויורדת. אם הציבור הישראלי העדיף את נתניהו על פני שלי יחימוביץ – זה סימן שהוא רוצה שנתניהו יוכל ליישם את מדיניותו ולא את מדיניותה של יחימוביץ. הן בנושא הגז, הן בנושאי המסתננים, הן בנושא וועדי העובדים וכו' וכו'. אם בג'צ מנטרל, פעם אחר פעם, את יכולתו של נתנייהו ליישם את מדיניותו, ואין למעשה 'משילות' – בשביל מה טרחנו בכלל לקיים בחירות?

    ב. דלת פתוחה נוספת היא רצוני לנטרל את כוחו של בית המשפט לבלום, במקרים מסוימים, את השלטונות. איני משתוקקת שנידמה לרוסיה, סעודיה ודיקטטורות אחרות. ממש לא. אני מאמינה גדולה באמרה ש'כוח משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט'. איני רוצה שלאף גוף במדינה יהיה כוח מוחלט! לא לראש הממשלה, לא לכנסת ולא לבית המשפט העליון!
    לתפיסתי, בשנות המדינה הראשונות לממשלה היה יותר מדי כוח ולמערכת המשפט פחות מדי כוח. ובתקופתנו לממשלה פחות מדי כוח ולמערכת המשפט יותר מדי כוח. אני שואפת להגיע לאיזון כוחות טוב יותר מהמצב הנוכחי.

    אגב, ההוכחה לכך שגם שופטי בג'צ הם בני אדם, שאינם חסינים להשחתה, היא עוצמת הנפוטיזם בקרבם. ילדי השופטים העליונים שלמדו משפטים, מתמחים זה בלשכתו של זה, ודרכם להתקדמות סלולה. העדפת מקורבים שכנראה אינה נופלת מהנהוג בוועדי העובדים של הרכבת ונמל אשדוד.

    ————————————————————————————————————–

    מצ'ב מאמר בעברית על בית המשפט העליון בארה'ב, ודרך מינוי השופטים בו. כולל חשיבות מותו של השופט העליון סקליה וההשלכות על מערכת הבחירות. כנהוג בבלוג זה – מאמר ארוך, יסודי מאוד וברור מאוד. למידה נטו.
    זו גם זווית הסתכלות אחרת על ההתמודדות בין הרפובליקאים והדמוקרטים. התמודדות בין מפלגות והשקפות עולם ולא בין אישים.

    מקריאת המאמר מתברר שממש לא כדאי לנו לאמץ את השיטה האמריקאית לבחירת שופטים עליונים.
    כנראה יהיה עלינו למצוא דרך אחרת לשינוי דרך בחירת השופטים העליונים שלנו.

    http://yiffysamericanelections2016.blogspot.co.il/2016/03/blog-post_12.html?showComment=1458462544913#c7274926296131359225

    אהבתי

  34. אל רום Says:

    קמיליה , אין שקשוקה כזאת של שפיטות או התערבות . אלו המצאות חסרות פשר , חסרות היגיון , של קבוצות ואינידיבידואלים , שאו שלא מבינים בדבר , או שסוגרים חשבון עם שופטים , או מונעים על ידי הטיות אינטרנסטיות .

    בעיקרון קמיליה :

    כל מה שחקיק , הוא גם שפיט !! אין לך מעשה שהוא חקיק , והוא לא שפיט !! אם יש חוק , עוברים עליו , או מקיימים אותו , והשופט או בית המשפט , קובע אם המעשה חוקי אם לאיו .

    הואיל והכל חקיק , הכל שפיט !! המחוקק קובע הכל :

    הוא קובע , שאתה יכול בחדרך הפרטי , לעשות מה שאתה חפץ , אבל , לא לאנוס בחורה . אז הוא קובע מה תעשה בחדרך שלך ! הוא קובע למעשה שאתה יכול לנשום , אבל , לא להסניף קוקאין , משמע : הוא קובע מה תנשום ! הוא קובע שאתה יכול ללכת ברחוב , כדין , על המדרכה , ודוק :

    אתה לא יכול להיכנס ברכב באין כניסה , או לחצות כביש , שלא במעבר חציה , כלומר , הוא קובע לאיפה אתה הולך , או לא הולך ! הוא קובע שאתה יכול לאונן בחדר , אבל , לא יכול לאונן בפרהסיה , משמע :

    הוא אפילו קובע אם תאונן אם לאיו , ואיך .

    אם כך , אם הכל חקיק , אזי , הכל שפיט !! שהרי , רק השופט ( או שוטר בחקירה מוקדמת ) קובע , באם בהינתן נסיבות מסויימות , מעשיו של אדם פלוני אלמוני , הינן חוקיות , או היו חוקיות אם לאיו .

    כלומר , ברמה המושגית , הכל חקיק , משמע הכל שפיט , אלא ענין לנו לא בשאלה אם הכל שפיט , אלא :

    מה חוקי מה לאיו !! אם כך :

    כל שאלה , כל סוגיה , היא לגיטימית להצגה בפני בית משפט , ובית משפט , רק ידחה מחמת חוקיות , או יחייב מחמת אי חוקיות ( כל שאלה במובן של כל מיתחם מן החיים , לאיו דווקא סוגיה ספציפית שהיא כלל לא כרוכה בשאלה משפטית , כגון שאדם מתלונן שאשתו מסרבת לו לאחרונה ) .

    אם כך , בראש ובראשונה , אם הכל חקיק , אז הכל שפיט ( מבחינת מיתחמים , לא מקרה ספציפי ) הרי הראשונים להיות חקיקים ושפיטים , הינם מי ?

    ודאי , מעשי הרשות המבצעת. מדוע ? מכיוון ששלטון החוק , משמעותו : שלטון העם , ודמוקרטיה למעשה . ואיך העם מבקר את מעשי הרשות המבצעת , דרך בתי המשפט !!

    אלא מאיי :

    שהציבור לא מודע לכך , שבית משפט לא נכנס בנעלי הרשות המבצעת מבחינת השיקול המקצועי , אלא רק בודק חוקיות המעשה ( כפי במיתווה הגז ) . ורוב העתירות , נגד הרשות המבצעת , נדחות למעשה :

    אלא מאיי : שהן נדחות , לא בגלל שהתחום לא שפיט , אלא בגלל שבנסיבות הענין :

    מעשי הרשות , היו חוקיים , ואם הם חוקיים , וסבירים ממילא , אין עילת התערבות . אבל יודגש שוב :

    רצונו של המחוקק , הינו כך , שבתי משפט , יתערבו בכל אספקט של החיים , בכל אספקט עשיה של הרשות המבצעת . הכל חקיק , משמע : הכל שפיט !

    אמחיש לך מאוחר יותר , בצורה קצת יותר אכזרית ….

    להתראות

    אהבתי

  35. קמיליה Says:

    לאל רום, ובעצם גם לכל חסידי המשך המצב הקיים

    יש סדרה של ארבע הרצאות רדיו שנתן עו'ד יורם שפטל בנושא "הדיקטטורה של בג'צ".
    אני מניחה שאינך נמנה על חסידיו, כנראה להפך. אך אין זה אומר שאינו צודק, לפחות בחלק מטענותיו. בכל מקרה, מומלץ להקשיב.

    ההרצאות נמצאות במספר אתרים באינטרנט. משך כל אחת מההרצאות יותר משעה – אז מתאים במיוחד להקשיב להן במהלך נהיגה ממושכת, פעילות ספורט או ניקוי הבית.

    אהבתי

  36. אל רום Says:

    קמיליה , אין לי כלום נגד יורם שפטל , לא אישית , לא כללית , אלא רק זה , שהרבה פעמים , אדם מומחה בתחום מסויים , אבל , לא תמיד מבין אותו באמת , או לחילופין :

    מומחיות כללית , או צרה , שני נושאים שונים לגמרי . שפטל הוא פליליסט , הוא לא מומחה למשפט חוקתי . בכל מקרה , לא מטיל דופי בכוונותיו , לפחות לא מראש .

    ואין לזה קשר להמשך המצב הקיים , כך הדבר , מקדמת דנא , ובכל העולם . פשוט , פרופ' פרידמן ( דניאל ) בלבל השכל במדינת ישראל , עם שפיטות ואללה , ונתן איצטלה אקדמית עלק , לדה לגיטימציה של בתי המשפט . על זה :

    אהרון ברק , לא שמר על צניעות , כפי ששופט אמון ואמור , והתבטא בצורה מיותרת על שפיטות וכדומה , והדליק אש בשדה קוצים …. ועוד ועוד ….קצרה ידי כרגע . להתראות

    אהבתי

  37. אל רום Says:

    קמיליה ,

    רק המחשה , קלילה , על קצה המזלג , אלא שהיא רומנטית ופשוטה יחסית ( אגב יש לה גם אספקט נשי מאוד מענין אפרופו ) :

    הנה , מה רצונו המפורש של המחוקק , מצטט מתוך : חוק יסוד : הממשלה , הנה :

    40. הכרזת מלחמה –
    א. המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה.
    ב. אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור.
    ג. הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף קטן (א) תימסר לועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.

    סוף הציטוט :

    אם כך ברור לך , החלטה לפתוח במלחמה , אליבא כולה דעלמא , החלטה מקצועית , של גנרלים , שרי ביטחון וכו…. כל כולה פריבילגיה של הרשות המבצעת כמובן . ודוק :

    המחוקק מחייב , את הממשלה או המדינה , לא לפתוח במלחמה , בלתי כי אם , מכוח החלטת הממשלה , וכרוך הדבר גם בחובה למסור הודעות מתאימות . האם ההחלטה על מלחמה , הינה מקצועית , ושל הרשות המבצעת ? ודאי !!

    אלא מאיי , מיתחם החוקיות של ההחלטה , לא קשור להיבט המקצועי לכאורה , אלא להיבט של קיום הדרישות החוקיות במסגרת קבלת ההחלטה , משמע : הודעות , והחלטת ממשלה .

    כך , במלחמת לבנון השניה , עתרו לבג"ץ , על אי הכרזת מלחמה ( מבחינת הרשות המבצעת , לא מלחמה הייתה זו ) ואי חוקיות ממילא . דורית בייניש , אז הנשיאה , הובילה התיק , והרי מה :

    בשביל להחליט אם חוקי אם לאיו , כפי מצוותו של המחוקק , היא נאלצה תחילה , מה ? להגדיר מהי מלחמה !! שאם לאיו , אין טעם בחוקיות , שהרי , רק ההגדרה תקבע אם המעשה חוקי אם לאיו , אם היה צריך החלטת ממשלה ודיווחים וכו….. שהרי , אם לא נזהה שבמלחמה עסקינן , אין צורך בהחלטת ממשלה ודיווחים . משמע :

    רצונו של המחוקק , הינו זה , שבשביל האספקט החוקי , השופט , יקבע לרשות המבצעת , האם עסקינן במלחמה אם לאיו , ואפילו , מהי בכלל מלחמה !! אחרת , איך הציבור יידע אם חוקי אם לאיו !! זהו רצונו של המחוקק !!

    אלא , שאם דורית בייניש התמודדה עם השאלה , לא מחמת הרצון שלה להתערב ולהטות , אלא , מחמת חובתה , לקבוע את גדרי החוקיות של המעשה , על מנת לקבוע אותו , היא גם צריכה לפעמים , להבין את שיקולי הרשות המקצועיים , אבל שוב : בשביל האספקט החוקי , לא האספקט המקצועי , אלא רק דרך האספקט המקצועי באופן טבעי והכרחי .

    את רואה , הכל שפיט, אפילו גנרלים ומלחמות , כך המחוקק קובע מפורשות !

    לינק לפסק הדין , הכרזת מלחמה , לבנון השניה :

    http://elyon1.court.gov.il/files/06/040/062/N04/06062040.n04.htm

    להתראות

    אהבתי

  38. אל רום Says:

    רק להבהרה :

    התפקיד המושגי של בג"ץ , למי שלא יודע , הינו לבקר ( בין היתר ) את החלטות הממשלה והרשות המבצעת ( חוק יסוד : השפיטה , סעיף 15 (ד) ) . במקרה דנן , חוקיות המלחמה או חוקיות החלטה ליציאה למלחמה אם לאיו , הכל בנסיבות הענין .

    להתראות

    אהבתי

  39. orihippo Says:

    סקטור הבריאות הוא סקטור של טיפול במצב, והשקעה ב"ביטוח שלא יקרה משהו רע". סקטור התורם במידה מועטה יחסית לצמיחה העתידית ומהווה חלק קטן מן ה"עושר הנוסף" שבצמיחה ארוכת הטווח. במקרה האמריקאי הספציפי, ניתן להוסיף שככל שהזמן עובר ההשפעה של Obamacare הופכת להיות כבדה, לא רק עבור הצרכנים, אלא גם עבור החברות.

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001113052

    אהבתי

  40. אל רום Says:

    ד' ,

    אתה יכול לקרוא בלינק להלן , על נושא היציבות , בגאנה ( מדינה באפריקה ) לגבי הסכמים עם חברות נפט וכו.. מאוד מענין :

    http://www.uklsa.co.uk/wp-content/uploads/2014/06/UKLSR-Volume-2-Issue-1-Article-3.pdf

    להתראות

    אהבתי

  41. אל רום Says:

    קמיליה ,

    הנה , אליקים רובינשטיין , אליבא כולה דעלמא , ימין משהו , לאומני , חובש כיפה , בג"ץ שהוא ישב בראשו, אינדוקס פסקי דין ( אתר בתי המשפט ) הנה , מצטט אותו כלשונו מפסק הדין ( להלן לינק ) הנה :

    " בפתח הדברים נציין, כי בית משפט זה אינו נחפז להתערב בשיקול הדעת של הרשות המינהלית, ובמיוחד כך מקום שעסקינן בהחלטות בתחום מקצועיותה (בג"ץ 338/87 מרגליות נ' שר המשפטים, פ"ד מב(1) 112, 116, פסקה 6 לפסק-דינו של השופט בך (1988); בג"ץ 7510/05 לוטן נ' שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, פסקה 23 לפסק-דינו של השופט ג'ובראן (2006)). עם זאת, נחטא לתפקידנו אם נעצום עינינו בפני החלטות מינהליות החורגות באופן מהותי וקיצוני ממתחם הסבירות. דרישת הסבירות קשורה בטבורה לדרישת הסמכות, ושתיהן נשענות על הרציונל הדמוקרטי שנסקר מעלה (ראו פסקה ט"ו). כאמור, הרשות המינהלית מוגבלת בפעילותה לד' אמות שהתיר לה המחוקק – כנציג הציבור הרחב. דעת לנבון נקל, כי אותן ד' אמות אינן כוללות החלטות שאינן סבירות בצורה יוצאת דופן, שכן לא לכך התכוון המחוקק. כדברי השופט – כתארו אז – ברק:

    "האיזון בין האינטרסים השונים הופקד על-ידי המחוקק בידיו של המשיב מס' 2, וכל עוד הוא שקל את השיקולים ראויים ונתן להם את המשקל הראוי, לא נתערב. אך אם שיקוליו של המשיב מס' 2 לוקחים בחוסר תום לב, בשרירות, באפליה או בחוסר סבירות – לא נהסס מלהתערב" (בג"ץ 148/79 סער נ' שר הפנים, פ"ד לד(2) 169, 178, פסקה 8 לפסק-דינו (1979)). "

    סוף הציטוט :

    עינייך הרואות , אין שום קשר להטיות פוליטיות , רק לבחינת החוקיות של מעשי הרשות המבצעת , זוהי משמעות שלטון החוק, זהו אינטרס הציבור , זוהי הדמוקרטיה . וכל השאר :

    שקשוקות במחבת ענק , זיוני שכל גרידא …..

    לפסק הדין :

    http://elyon1.court.gov.il/files/14/700/058/t17/14058700.t17.htm

    להתראות

    אהבתי

  42. משה Says:

    אל רום
    אתה כמו ד לפניך מערבב בין ימין כלכלי לימין מדיני יש מתאם רחב בניהם אבל בהחלט לא מוחלט. הקיבוץ הדתי רובו המוחלט ימין מדיני אבל לא ימין כלכלי רובנשטיין די מקורב לחוגים האלה.

    אהבתי

  43. אל רום Says:

    משה ,

    אלא שהויכוח נסוב על הטיות פוליטיות של שופטים ( הויכוח הכללי בציבור ) ומכנים אותם : אליטה תקשורתית שמאלנית שהשתלטה באמצעות התקשורת ובתי המשפט , על המדינה . זה ככה ברמת הכללית והרחבה .

    ברמה הפרטנית , אותו ההבדל בין שמאל לימין במישור הפוליטי , נכון גם לגבי המישור הכלכלי , הסברתי לא פעם פה :

    השמאל רואה באדם התכלית גופא , הימין רואה באדם , אמצעי לתכליות גדולות ממנו ( דת , מדינה , דגל , סמל , פטריוטיזם , קדושה , אלוהים וכו…. ) .

    אם כך , כיצד תתהה , הימין בעד הפרט , היזם , הטייקון , העושר , הקפיטליזם ? פשוט מאוד :

    הימין והשמאל , לא חלוקים בעיקרון אסטרטגית לגבי עינינים כלכליים , כולם בעד :

    צמיחה , עשיית עושר , רווחה , קידמה , טכנולוגיה , איפה הם חלוקים ? פשוט :

    קורבנות כל הדרך למעלה !! בעוד הימין גורס , הקורבנות כל הדרך , הם כורח , אמנם מגונה , אבל כורח , השמאל גורס :

    בשום אופן !! רשתות ביטחון , הכלכלה נועדה לאנשים , לא למספרים , אין אפשרות שזה יהא כרוך בעיקרון בקורבנות ( עסקינן כמובן במודלים , ברצוי האוטופי , לא במצוי תמיד , בשני הקצוות ,לא גורסים בעיקרון : ייחרב העולם וזהו ) .

    כך שגם בכלכלה , יש מטש !! ושים לב , נועם סולברג , היה בדעת מיעוט , לגבי ביטול מיתווה הגז ( זה למעשה לא ביטול , אלא שיהוי להסדר , שיהוי לשנה ) והוא אכן , בימין בעיקרון ( דתי מעין לאומני ) , אם כי , אין פה פרדיגמות סכמטיות , אבל קוהרנטיות משמעותית ביותר !! כחלון למשל , הוא ימין או מעין ,גיאו פוליטי , אבל חברתי , ואכן , פרש מן הליכוד , להקים מפלגה עצמאית .

    להתראות

    אהבתי

  44. מבקר טוקבקים Says:

    קמיליה,

    כתבת: "מקריאת המאמר מתברר שממש לא כדאי לנו לאמץ את השיטה האמריקאית לבחירת שופטים עליונים.
    כנראה יהיה עלינו למצוא דרך אחרת לשינוי דרך בחירת השופטים העליונים שלנו."

    האם את יכולה לנמק או להסביר מה בעייתי לדעתך בשיטה האמריקאית? אולי כוונתך שיש טעם לפגם בכך שלעתים שופטי העליון מנסים לתזמן את פרישתם כדי להשפיע על בחירת המחליף? — זה נראה לי פגם זערורי לעומת המצב אצלנו, שבו לנציגי השופטים יש פשוט זכות וטו אפקטיבית על מי שהם לא רוצים…

    הערה: בשיטה פרלמנטרית כמו אצלנו, לא קיימת אותה מידה של הפרדה בין הרשות המבצעת והמחוקקת שקיימת בארה"ב. לפיכך, אם תאומץ אצלנו השיטה האמריקאית לבחירת שופטים (הממשלה תמנה והכנסת תאשר), לא תהיה בכך אותה מידה של בקרה דו-שלבית שקיימת בארה"ב.

    מצד שני, ממילא בשיטה הנוכחית שלנו לבחירת שופטים לא קיימת בקרה דו-שלבית, כי אומנם משתתפים בבחירה נציגי גופים שונים, אבל כולם יושבים ודנים בדבר כוועדה אחת, מה שחושף אותנו לכשל שנקרא groupthink.

    אהבתי

  45. משה Says:

    ועדיין רובינשטיין אינו שייך לימין הכלכלי ולכן לנסות להראות דרכו שאין השפעה לדעות שמאל כלכלי על פסק הדין במתווה הגז אינה נכונה.

    אהבתי

  46. אל רום Says:

    משה , ייתכן שרובינשטיין , אינו בימין הכלכלי , ייתכן בהחלט , לא נוטע מסמרות , אבל , בעיקרון , יש מיתאם וקוהרנטיות , בין ימין גיאו פוליטי וכלכלה , וכך בין שמאל גיאו פוליטי ( ופוליטי ) לבין כלכלה , וכאן , אין אפשרות לחלוק על כך בעיקרון . אני לא גורס שהקוהרנטיות , מושלמת במובן האינדיבידואלי , יש גם פערי דורות , תפיסות אינדיבידואליות פרטניות ויוצאות דופן , אבל , בגדול , יש קוהרנטיות ברורה , בכל מקרה , עסקינן בהגדרות , ובהפשטה מתודולוגית , ובהקשר זה , אין לחלוק !! להתראות

    אהבתי

  47. orihippo Says:

    http://tinyurl.com/hq59785

    האקטיביזם השיפוטי ירד מהפסים
    עקיבא ביגמן | 29/03/2016
    עיון בפסק דין השופט רובינשטיין שביטל את מתווה הגז חושף את עומק השערורייה: הנחות ללא ביסוס, טענות ללא נימוק והשמצות הגובלות בדיבה, הופכים אותו לשיא חדש בשפל המשפטי הישראלי

    אהבתי

  48. orihippo Says:

    הקומיקאים ואנשי הסאטירה היידיים דז'יגאן ושומאכר מסבירים באחד המערכונים את ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה; דיקטטורה היא כשהעם אינו יכול לומר דבר והממשלה עושה כרצונה, ודמוקרטיה היא כשהעם יכול לומר את
    שירצה, ועדיין הממשלה עושה מה שברצונה. ציטוט של רובינשטיין בפסק הדין

    אהבתי

  49. משה Says:

    זאת מלבד כמובן שיש מקום לחלוק על אבחנותיך על ההבדלים בין ימין ושמאל

    אהבתי

  50. אל רום Says:

    רק הבהרה לתגובתי לעי"ל :

    הסירוב של האישה המוזכר , לקיים יחסים עם גבר , הוא ענין שפיט ( המיתחם הכללי ) אלא שהוא חוקי , ולא שהוא לא שפיט או שהמיתחם בגדול , לא כרוך בשאלות משפטיות . שהרי , יכול להגיע לבית דין רבני קייס דנן , על אישה סוררת נניח או מעין המסרבת לבעלה הרי , או אפילו , תביעת נזיקין , אם היה נגרם נזק לבעל . כך , שהתחום בגדול הוא שפיט כמובן , אלא שהסיטואציה המוזכרת , לא שהיא לא שפיטה , אלא : שהיא חוקית .

    להתראות

    אהבתי

  51. קמיליה Says:

    אל רום,
    אני נאלצת להודות שאתה צודק – שמי שמסכים לטענה ש'הכל חקיק' חייב גם להסכים עם הטענה ש'הכל שפיט'.
    אבל, הדבר עדין משאיר מקום לביקורת קשה על ההתנהלות. העובדה שלבית המשפט מותר להתערב בכל נושא – אינה מחייבת אותו להתערב בכל נושא. השאלה היא האם התנהלותו הנוכחית אינה פוגעת במדינה, ואינה עלולה בטווח הארוך גם לפגוע בו עצמו.

    דוגמא מהתנהלות הכנסת: לתפיסתי, הבעייה העיקרית של ישראל אינה העדר חוקים או חוקים גרועים, אלא העדר אכיפה של החוקים הקיימים. דוג' שהוזכרה בבלוג זה: יש בישראל חוק נגד פוליגמיה, שמערכת החוק והמשפט הישראלי החליטה לא לאכוף אותו על המגזר הבדווי. מכאן, הייתי שמחה לו חברי הכנסת היו עסוקים פחות בתחרות מי מחוקק יותר חוקים, ועוסקים יותר בפיקוח ובקרה על משרדי הממשלה, והדרך בה הם מיישמים או לא מיישמים את חוקי הכנסת.

    בחזרה לבית המשפט העליון: לתפיסתי קיימת בישראל בעיית משילות ויכולת ליישם החלטות, הנובעת לפחות בחלקה מעודף משפטיזציה. מכוח יתר של יועצים משפטים ומחלקות משפטיות. לפיכך, הייתי שמחה לו בית המשפט העליון היה מחליט להתערב רק במצבים של חוסר סבירות או חוסר מידתיות מאוד קיצוניים. מקרים בהם תתגלה גם הסכמה רבה יותר בין שופטים, השונים זה מזה בתפיסת עולמם ובמזגם השיפוטי.

    אהבתי

  52. משה Says:

    קמיליה אני קצת מתפלא על ההודאה שלך:

    הבעיה העיקרית שלי עם מערכת המשפט אינה עם עצם העיקרון ש'הכל שפיט' אלא עם איך בפועל הוא שפיט.
    שפיטה צריכה להיות על ידי מערכת הוגנת כמו שלא יתכן בין שני אנשים שהשופט יהיה קרוב של אחד הצדדים כך כשיש נושא העולה למשפט שנוגע למחלוקת פוליטית לא יתכן שהשופט יהיה קרוב של אחד הצדדים הפולטיים זה לא הוגן.
    כדי שזה לא יקרה יש שתי אפשרויות האחת שבית המשפט לא יתעסק בעניינים פוליטיים ולא רק בגירסא של שהיות ואינו מחויב שלא יעשה זאת אלא שהיות ואין לו את הכלים לעשות זאת בהגינות אסור לו לעשות זאת. ולכן גם אם להלכה הכל שפיט למעשה לא הכל שפיט והגרירה בין חקיק לשפיט אינה נכונה למעשה.

    לשיטת אל רום שלשופטים אין מרחב שיקול לדעת והם רק מראה למה שהחוק אומר כמובן שדברי לא רלוונטיים. אבל להבנתי יש לו כאן טעות יסודית. יש מרחב פרשנות והדעה הפוליטית משפיעה על הפרשנות.

    האפשרות השניה שהרכב בית המשפט יהיה מאוזן מבחינה פוליטית כך שהקרב לשני הצדדים תהיה שוה ויהיה כאן איזושהי הגינות היות וזה לא המצב כרגע זה לא רלוונטי.

    אהבתי

  53. אל רום Says:

    קמיליה ,

    אני שמח שאנו מסכימים לגבי חקיק – שפיט .

    אלא שכפי שכתבתי , בית המשפט לרוב , לא מתערב , רוב העתירות נדחות , רק חוגים בציבור , סופרים את אלו שלא נדחות , ושוכחים כל אחד בתורו , את אלו שנדחות . כולם יש להם טענות לבית המשפט , שמאל , ימין , מרכז , כולם !!! וזה מראה שהם בעיקרון , שופטים בהגינות , ועל פי חוק והלכה נוהגת ,אלא שמתעמרים בהם בלי סוף , מכל החוגים , והם , אפילו לא יכולים להתגונן ( על פי חוק או אתיקה למעשה , פשוט אסור להם ) זוהי שערוריה !

    מעבר לכך , חשוב לזכור תובנה פשוטה :

    בית משפט לא יוזם כלום . בית משפט , יגרבץ כל היום , ולא יזיז כלום מכלום , אם לא יעתרו אליו , או יגישו תביעות ובקשות . משמע :

    העיסוק של בית המשפט , או איכות וכמות העתירות , הינן המראה החברתית מימשלית , קודם כל !! זה העם , זה הציבור , אחרת , לא היה צורך לעתור , ובית משפט לא היה מתעסק עם אף אחד !!

    רק היועמ"ש , חובתו לפעול וליזום , לא בית משפט , בית משפט , חובתו , לא ליזום , ולא לפעול , בלתי כי אם , מוגשת תביעה ועתירה .

    זוהי כפי שכתבתי לך לעי"ל , בעיית משילות !! היא לא קשורה בעיקרון לבית המשפט . כל ח"כ , תופס בביצים הקואליציה , הממשלה , את כולם , בזאר פרסי – טורקי !! רק אתמול ראיתי בערוץ 99 את זה הח"כ האתיופי , גורס , שעד לא יעלו 9000 או 900 יהודים מן הפלשמורה ואללה , הוא לא יצביע בעד התקציב .

    את צודקת , יש בעיה של אובר מישפטיזיה , זה ראי העם , המחוקק , והציבור , אלא שזה הכרחי , ועל אובר משפטיזציה , מתגברים , באמצעות מישפטיזציה נוגדת . זוהי בעיה קשה , בכל העולם !!

    מעבר לכך , יש בעיות , שגם בית משפט נזהר מלהתעסק איתם , כאן יש בעיה מסויימת :

    נניח נישואין אזרחיים , מעצרים מינהליים , תקנות ההגנה לשעת חירום , התנחלויות , כיבוש וכו….. בית משפט ,מודע לשסעים העצומים בחברה , מודע לאיפיונים תרבותיים שונים , ומנסה הרבה פעמים ללכת על חבל דק , וקורא תדיר למחוקק , לעשות מעשה . אלא שהמחוקק מסרב , ו :

    אין לנו חוקה , וממילא נוקשה , וממילא זהות ברורה , בית משפט אבל , במקרים דנן , לא אמור בהכרח להוציא הערמונים מן האש , בשביל המחוקק או קבוצה מסויימת .

    זוהי בעיה קשה של מנהיגות .

    להתראות

    אהבתי

  54. אל רום Says:

    משה , תחזור שוב לתגובה שלי , עם יציאה למלחמה , תקרא בזהירות , ותבין :

    בית משפט חייב לדון בנושא היציאה למלחמה , אבל , הוא לא דן בהיבט הגיאו פוליטי מבצעי , אלא בחוקיות , ורק למראית עין , זהו עיסוק פוליטי . אלא , שאם הוא ימנע מעיסוקים שלמראית עין הינם פוליטיים , לא רק שהוא יתעלם מחובתו החוקית , מרצונו של המחוקק , אלא :

    שכך הוא יהפוך שחקן הרי בזירה הפוליטית . האם שוטר לא היה אמור לחקור את אולמרט , בעודו מכהן כראש ממשלה , ובכך ידע הרי , שהוא יפיל הממשלה קרוב לוודאי ? אז מה , אם היה נמנע , כתוצאה מאי רצון לשחק משחק פוליטי , הוא עצמו היה חוטא : לאמת , לחוק, לציבור , ואפילו הופך בפועל , לשחקן בזירה הפוליטית . בית משפט לא יכול להימנע מכך , אלא :

    שזוהי רק מראית עין של עיסוק בפוליטיקה , אבל , כלל וכלל לא בפועל , אלא , עיסוק בחוקיות , ומסגרות משפטיות !! דורית בייניש לא גרסה שהמלחמה מיותרת , מבצעית שגויה , אלא : האם זוהי מלחמה , ומכאן , האם היה צריך לקבלה כהחלטת ממשלה וכו… ולא עיסוק עם החוכמה האסטרטגית שבדבר , או ההטיה הפוליטית בכך ,ואכן , היא דחתה העתירה !!

    להתראות

    אהבתי

  55. משה Says:

    קראתי. להבנתי הדוגמא הזאת לא עניינית לשאלה הנדונה.
    נגדיר בבירור את השאלה הנדונה: האם בשאלה שמגיעה לבית משפט ויש בה נגיעה ברורה למחלוקת פוליטית יש לדעה הפוליטית של השופט השפעה על פסיקתו וכמובן אם יש השפעה כזו אז אסור לו לדון בזה.
    לגבי מלחמת לבנון היתה מחלוקת פוליטית האם יש טעם במלחמה והיו הפגנות לצאת מלבנון והפנגנות נגד. אבל בשאלה שדנה בה השופטת ארבל האם לקרוא למה שהיה מלחמה או מבצע לא ראיתי שום הפגנת המונים לקרוא לזה כך או כך. לכן מקרה זה אינו רלוונטי לדיון ודאי שרוב המקרים המגיעים לבית משפט אינם נוגעים למחלוקת פוליטית ואינם נוגעים לשאלתינו.

    אהבתי

  56. אל רום Says:

    משה ,

    תגיד לי משה , אתה ספייסמן ? אני רציני !! הרי זה בדיוק סוג הטענות שלך ושכמותך כנגד בג"ץ :

    הטענה שהם מוטים פוליטית . שהם מחליטים מתוך הטיה פוליטית . אז הסברתי לך , שזוהי מראית עין , הם מתעסקים עם נושא שהוא במהותו פוליטי , אבל , לא חותכים אותו מתוך הטיה פוליטית , אלא דנים בחוקיות של המעשה . אז מה פה לא עניני לשאלה הנדונה ? אני לא קולט הדעתנות שלך !! אז בוא אצטט אותך ישירות , שתבין שאתה צריך לשדד מערכות , ולהבין עצמך קודם , לפני שאתה מנסה לתפוס דברי הזולת , הנה הציטוט :

    " שפיטה צריכה להיות על ידי מערכת הוגנת כמו שלא יתכן בין שני אנשים שהשופט יהיה קרוב של אחד הצדדים כך כשיש נושא העולה למשפט שנוגע למחלוקת פוליטית לא יתכן שהשופט יהיה קרוב של אחד הצדדים הפולטיים זה לא הוגן.
    כדי שזה לא יקרה יש שתי אפשרויות האחת שבית המשפט לא יתעסק בעניינים פוליטיים ולא רק בגירסא של שהיות ואינו מחויב שלא יעשה זאת אלא שהיות ואין לו את הכלים לעשות זאת בהגינות אסור לו לעשות זאת. ולכן גם אם להלכה הכל שפיט למעשה לא הכל שפיט והגרירה בין חקיק לשפיט אינה נכונה למעשה. "

    עד כאן הציטוט :

    אז מה גרסת ? אתה גופא !! שבית משפט לא צריך להתעסק עם עינינים פוליטיים , שהרי , לא ייתכן ששופט ישפוט כאשר הוא קרוב לאחד הצדדים הפוליטיים . ומכאן , אפשרות אחת , שבית משפט לא יתעסק עם עינינים פוליטיים ציינת . ואני מנגד ציינתי , שאפילו מלחמה , פררוגטיבה מובהקת פוליטית של הרשות המבצעת , הינה ענין שנתון לביקורת שיפוטית , על ידי בית המשפט , ויתירה מזו : זוהי הוראה מפורשת של המחוקק !!

    לא מבין משה ? אולי אתה מסתלבט עלי ? זה איזה מערכון של הגשש ? בגפן ב- גפן , עם ניקוד , בלי ניקוד ?

    תקרא שוב , בזהירות , אין לי זמן לבלבולי שכל …..

    אהבתי

  57. אל רום Says:

    משה , רק השלמה :

    ודאי שלא זוכר אתה הפגנות . תקרא טוב מה כתבתי :

    העתירה נדחתה , דורית בייניש , גרסה שהכל בסדר במעשי הרשות המבצעת , ואין זו מלחמה !! אלא מאיי :

    אם היא הייתה גורסת שזוהי מלחמה , אזי :

    מה היו גורסים בעליל : שופטת בבית משפט , קובעת לרמטכ"ל , ולשר הביטחון אם זוהי מלחמה אם לאיו ? אתה תכחיש הדבר ? מה הולך כאן היו זועקים כל הצפרדעים המקרקרים של האקטיביזם השיפוטי המגוחך שהמציאו כאן .

    אלא מאיי , נשתכח מזכרונך , שרבים בשמאל , היו נגד המלחמה , זהבה גלאון למשל , הופיע בחדשות , וגרסה שהיא נגד המלחמה הזו . ואפילו עיתונאית מן הארץ ( ליבני ) גרסה לעומתה : שאולי הפעם אנו צודקים . אז , האם אתה מעלה על דעתך , שדורית בייניש , מן השמאל התקשורתי אליטי עלק , הייתה גורסת , שזוהי מלחמה ( משפטית ) על מנת להתעמר בימין מרכז דאז ? מגוחך !! ואם גרסה שלאיו , אין זו מלחמה , אזי :

    אפשר היה לגרוס , שהיא עם הימין מרכז , מוטית לצידם ? אינסיין ממש !!

    תקרא בזהירות משה , אין לי טרחנות להתגבבות מיותרת ….

    להתראות

    אהבתי

  58. משה Says:

    ההוראה של המחוקק לבית המשפט היא לשפוט משפט צדק בכל עניין. כשאין לבית המשפט את הכלים לעשות משפט צדק במקרה מסויים הוא אינו יכול לבצע את הוראת המחוקק. אם בית המשפט שופט במצב זה בכל זאת הוא אינו מבצע את הוראת המחוקק הוא מבצע מעשה אחר שאינו חוקי.
    בנושא מלחמה אם הנושא הנדון ביחס למלחמה הוא נושא שיש בו מחלוקת פוליטית ולבית המשפט אין הרכב הוגן פוליטי אז המצב הוא שהחוק הטיל על בית המשפט משימה שהוא לא יכול לבצעה. יש הוראה כללית של החוק לבצע משהו ויש נסיבות שבהם מי שהוטל עליו הביצוע אינו יכול לבצע את ההוראה המפורשת של החוק.

    אם הנושא הנדון ביחס למלחמה אין מחלוקת פוליטית כמו מלחמת לבנון שהדיון היה אם לקרוא לו מלחמה או מבצע נושא שאין בו מחלוקת פוליטית בית המשפט יכול ומחוייב לבצע את הוראת החוק כפי שעשתה השופטת ארבל. דוגמא נוספת היו נפגעי טראומה ממלחמת יום כיפור שתבעו פיצויים מהמדינה גם בזה אין שום נגיעה למחלוקת פוליטית דיון במלחמה אינו אוטמטית דיון השייך למחלוקת פוליטית.

    הדיון בחוק המסתננים וכל הדיונים שיש בהם מחלוקת פוליטית אינו מעשה של ביצוע החוק אלא מעשה של עבירה על החוק. מה לא ברור כאן? זה לא נושא משפטי זו לוגיקה בסיסית.

    אהבתי

  59. משה Says:

    אל רום
    אתה מערב שני נושאים. היתה מחלוקת פוליטית האם להלחם. זה נושא אחד. נושא שני היה האם לקרוא ללוחמה הזאת מלחמה הנושא השני והשלכותיו לא היו נתונות במחלוקת פוליטית ולא על זה היו הויכוחים בין ימין ושמאל הויכוחים היו על הנושא הראשון.

    אהבתי

  60. אל רום Says:

    משה ,

    אתה אשכרה , חסר שמץ של מושג והבנה , אבל ברמות על ממש !! לוגיקה בסיסית , לא קשורה למשפט , למשפט יש את הלוגיקה שלו !! ואין אתה מצוי בה , וגם לא תהיה מצוי בה !!

    ציטטתי אותך , וגרסת הרי , שבית משפט , לא יכול לדון בנושאים פוליטיים , אלא שהסברתי לך , בית משפט , דן , לא בפוליטיקה , אלא בחוקיות !!!

    והרי הסברתי לך , היו בשמאל שהתנגדו למלחמה , אתה פקינג לא קולט !! בית משפט תדיר עוסק בנושאים פוליטיים , ושנויים במחלוקת , אבל :

    הוא דן בהם מן ההיבט המשפטי חוקי , לא הפוליטי הטייתי . אלא , שמקרקרי האקטיביזם השיפוטי , לא רק שלא מבינים בדבר , אלא שמתעלמים מן ההחלטות, שלכאורה ( ומדגיש רק לכאורה ) מצדדות בעיני הדיוטות , בצד זה או אחר , של המפה הפוליטית . לא מבין , אתה חי במאדים ?

    למעלה מן הדרוש , אפנה אותך , לעוד בג"ץ ותבין סופית , כי אתה נראה לי , יש לך ראש , אר פי ג'י , טיל קורנט לא יחדור אותו :

    בבג"ץ להלן , עתרו , בנושא העברת כספים , מן הרשויות המקומיות בהתנחלויות ביהודה ושומרון , לטובת , מלחמה נגד ההתנתקות . מי עתר בין היתר :

    שלום עכשיו , נגד מי ? נגד מתנחלים !! האם זה נושא פוליטי ? חם ? מובהק ? ודאי !!

    שים לב , לא רק שבג"ץ דן בכך , אלא הוא חתך לטובת המתנחלים וההתנחלויות ( בעיקרון ) . והרי מסביר לך :

    מכנים את בג"ץ : הסניף של אחמד טיבי , מעוז השמאל האליטה התקשורתית , מתעסק בפוליטיקה במקום במשפט , מלאה הארץ בהשמצות דנן .

    אלא מאיי , שגם בשמאל גם מתעמרים בבג"ץ , כולם מתעמרים בו . ואני מוכיח לך , שהם לא מתעסקים עם פוליטיקה , אלא עם חוקיות , ובטעות כולם חושבים :

    שהם מתעסקים עם פוליטיקה , והטיות לשמאל ( בעיקר ) .

    גש ותקרא , כי אין לך מושג קלוש בדבר , זעיר ממש , ואתה מלא דעתנות , כל הזמן , אני מטיף פה בבלוג , על הקשר , בין מנטליות לשכל , מדהים !!

    ובכלל, מאיפה אתה יודע , פקינג מבין , מה השופט או משפט צדק , ואם אין כלים ואללה , שופט לא יכול לשפוט או מה . הנה , סעיף 1 , לחוק יסודות המשפט , תשמ"א 1980, כך מורה אותנו :

    "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. "

    עיניך הרואות , בית משפט , חייב להכריע , ואם אין לו דרך , הוא פונה חייב לפנות , למורשת ישראל לחפור ולמצוא משהו !! מאיפה אתה קובע ? אתה פקינג לא מבין כלום בדבר !! זה מגוחך אימים !!

    פסק הדין :

    http://elyon1.court.gov.il/Files/04/040/101/t20/04101040.t20.HTM

    סלאמת ….

    אהבתי

  61. אל רום Says:

    משה , זוהי התגבבות אחרונה איתך פה בנושא זה , תעשה גם לעצמך טובות , ותמנע מעצמך בושות , לטובתך אומר זאת . למעלה מן הדרוש הבהרתי לך הסוגיות , ברצינות מעמיקה ביותר ( וביננו , אני מתחרט עליה , אתה לא מבקש ללמוד ולהבין , בלב פתוח ונפש חפצה …. זה אשכרה בבחינת : " לזרוק פנינים על חזירים " העיקר שנהיה בריאים !! ג'יננת אותי !! ) .

    אהבתי

  62. משה Says:

    אל רום
    תודה על המחמאות
    בכל אופן אני רואה שוב כשל בלוגיקה בסיסית בדבריך גם אם היה מקרה ואפילו הרבה מקרים שההטיה הפוליטית לא השפיע על בית המשפט זה לא מוכיח שיש פעמים שההטיה כן משפיעה ולכן אסור לו לשפוט במצב כזה.
    ושוב סעיף 1 שהבאת הוא ראיה נגדך בסעיף זה כתוב שבית המשפט צריך להכריע לאור עקרונות הצדק. וכשיש הטיה אין זה צדק והוא אינו יכול לבצע הכרעה המוטלת עליו.
    כשל לוגי נוסף: זה שכולם מתלוננים על בג'ץ אינו מוכיח שהוא אינו נוטה יתכן שיש כאלה שרגילים שהוא לטובתם ועל כל סטיה קלה מטובתם הם מקימים רעש גדול. אבל אולי בלוגיקה משפטית אין זה כשל.
    בהחלט תתכן לוגיקה משפטית אבל היא חייבת להיות על גבי לוגיקה בסיסית.

    אהבתי

  63. אל רום Says:

    משה , אתה אשכרה מקרה אבוד , טוטל לוס !! אפילו יצחק לוי ,אדון מחירון , לא יוכל להושיע אותך , אני רציני …. יאללה סלאמת …..

    אהבתי

  64. קמיליה Says:

    למבקר טוקבקים – שיטת מינוי השופטים בבית המשפט העליון

    לדעתי, רצוי שלא לאמץ את השיטה האמריקאית כיון ש:
    א. הסיבות אותן ציינת
    ב. המערכות הפוליטיות שלנו שונות.
    אצלנו לא יתכן מצב בו הכנסת וראש הממשלה לעומתיים זה לזה. או לפחות לא תלויים זה בזה. גם במקרים בהם נשיא ארה'ב ורוב הסנט שייכים לאותה מפלגה – חברי הסנט עצמאיים להצביענבניגוד לרצון הנשיא. במערכת שלנו שופטי בג'צ יהיו חייבים להכיר תודה לראש הממשלה שמינה אותם ולמפלגת השלטון שלו. מצב המאפיין דיקטטורות, החסרות מערכת משפט עצמאית.
    ג. מהפוסט למדים שהמערכת בארה'ב מלאת חסרונות:
    – בשנת בחירות הסנט יכול לסרב לכנס דיון בנושא בחירת שופט עליון. שיתוק שיכול להימשך שנה שלמה. ובמהלך שנה זו בית המשפט לא יוכל לדון בשום נושא חשוב, נבהרכב מלא של כל השופטים, כיון שעכשיו מספרם זוגי.
    – המערכת האמריקאית שמה דגש רב מדי על שיוכם הפוליטי של השופטים. הייתי רוצה מערכת שתנסה לאתר משפטנים שהם משכמם ומעלה, גם אם במקרה שיוכם הפוליטי הנתפס הפוך מזה אותו מבקשים הפוליטיקאים באותה שנה.
    שיקול נוסף הוא שרצוי לדעתי שבית המשפט העליון ישקף את כל המגזרים בישראל, כך שאף מגזר לא יחוש מודר. איני רואה איך בשיטה האמריקאית דואגים שיהיה לכל הפחות שופט ערבי אחד ושופט חרדי אחד. ורצוי גם יותר משופט אחד ממוצא מזרחי. אינני שואפת לייצוגיות אלא לסוג של שיקוף.

    בכדי למנוע אי הבנות – למרות שאני פוסלת את הרעיון להעתיק את השיטה האמריקאית, אני תומכת בכל ליבי בשינוי שיטת מינוי שופטי העליון בישראל.

    אני עדיין מבכה את העובדה שרות גביזון (אותה אני מעריכה כמשפטנית, וכאדם, משכמה ומעלה) לא מונתה לבית המשפט העליון. חמור מכך, אני זועמת על מניעי פסילתה. אהרון ברק (שלו הייתה למעשה, אם כי לא להלכה, זכות וטו על מינויי שופטים) טען שהנימוק לפסילתה הוא "שיש לה אג'נדה". ברור שגם לברק עצמו, כמו לכל אדם חושב אחר, יש אג'נדה. מכאן נובע שהיא נפסלה רק כיון שהאג'נדה שלה הייתה שונה מזו של אהרון ברק. כל מי ששואף לכך שבבית המשפט העליון ישבו שופטים בעלי השקפות עולם שונות זה מזה – אינו יכול לתמוך בהשארת המצב הקיים על כנו.

    (וזאת גם התערבותי בויכוח בין אל רום למשה)

    אהבתי

  65. orihippo Says:

    משה, דנו פה בנושא של שופטי בית המשפט העליון בארה"ב . עד כמה הבחירה שלהם חשובה לטווח ארוך וההשפעה שלה על הכיוון אליו תלך המדינה, ימין או שמאל. בסופו של דבר שופטים הם בני אדם המביעים דעתם ומה הם רואים נכון ולא נכון זה מה שקובע את עמדתם הפוליטית וכך המחוקק קובע את החוק. שופט אומנם יפעל במסגרת החוק אבל הוא יפרש אותו כראות עינו ויש לו מרחב רב. אל רום איננו עורך דין אומנם אבל כנראה שבית המשפט הוא ציפור נפשו והוא עצמו נותן פה דוגמה של קושי להודות ששופט יכול להיות בן אדם ככל האדם, שחצן, יהיר, ומתנשא מספיק כדי לחשוב שהוא מלך. ביחוד שופטות 🙂
    בעצם קראתי ביקורת שאל רום העביר על שופטים והוא מודע לחולשותיהם גם אם יש לו קושי להצהיר את זה אולי כי הוא חושב שהפורום הזה לא יבין.
    בישראל לאחרונה השמאלנים והערבים הצליחו בבחירות ללשכת עורכי הדין לקבל עמדה וכוח יחסית גדולה מאד בהשוואה ליחס האוכלוסיה, גם איזורי ההצבעה של המגזר הערבי חולקו בצורה שתתן להם עמדה לכן יש להם יותר כוח השפעה על בחירת שופטים ויותר כוח להחליט מה חוקי ומה לא. לרשות המחוקקת יש כוח התערבות גדול מדי בעניני הממשלה והכנסת. זו עוד עילית שמנצלת את כוחה להאדיר את עצמה.

    אהבתי

  66. orihippo Says:

    קמיליה, בעצם אין הבדל גדול. ראש הממשלה מרכיב ממשלה, כמו הנשיא בארה"ב, למעשה הוא מוגבל יותר מהנשיא וצריך להתפשר עם המפלגות. בארה"ב הנשיא יכול לבצע החלטות שעוקפות את הסנט והממשלה שלו מורכבת רק מחברי המפלגה שלו. מערכת המשפט שלנו מקשה על ראש הממשלה לבצע החלטות וזה לא מתאים למדינה קטנה שצריכה לבצע החלטות מהירות כדי להתאים את עצמה לסכונים ולחצים. אובמה ביצע השנה הרבה מאד החלטות ששינו את ארה"ב וזה בניגוד למערכת שם שנבנתה כדי ששינויים יתבצעו לאט.
    למה שופטי בג"ץ חייבים תודה לראש הממשלה, ההשפעה שלו על בחירתם קטנה אם הבנתי נכון.
    מה לא בסדר בזה שהסנט מסרב לבחור שופט? הוא מונע מנשיא לבצע חד צדדית החלטה שעלולה להיות משמעותית ל20-30 שנים. ששופטי בית המשפט העליון יאלצו השנה להגיע להחלטות בדעת רוב מוחלט זה אפילו משכנע יותר.
    לגבי שייכות השופטים לצד פוליטי, לבני אדם יש דעות וזה מה שעושה את הפוליטיקה. אם אדם שמרן אז הוא חושב שזה הנכון, איך אפשר להפריד בין דעה פוליטית להחלטות?
    אולי כשברק אמר של רות גביזון יש אג'נדה הוא התכוון בדיוק למה שאל רום התיחס אליו, שלדעתו רות גביזון תתקשה להפריד בין האג'נדה שלה לחוק.

    אהבתי

  67. אל רום Says:

    קמיליה ואורי ,

    צריך להבין : השיטה שבה הפרלמנט בוחר שופט , הינה שיטה פסולה מעיקרה . למה ? מכיוון שמי שטורח על יושרה והגינות ואי משוא פנים של שופטים , הרי מגחך הדבר , כאשר פוליטיקאים הם אלו שבוחרים השופטים . מחזיקים החבל בשני קצותיו , והוא באורך 20 מטר ? מגוחך !!

    ואיפה ההיבטים המקצועיים , שופט זה התפקיד הכי קשה , מורכב , תובעני מכל הבחינות , אשר קיים במדינת ישראל ובכלל .

    אז יושבים לך פוליטיקאים , שדרני רדיו , עיתונאים , מלצרים , בנאים , וקובעים מי יהיה השופט ואיפה ? זוהי בעיה רצינית !!

    אצלנו לפחות , יש נציגים של לשכת עורכי הדין גם , ושופטים שם בוועדה . עכשיו , ממילא הרי אם פוליטיקאים יבחרו , אזי תהא הטיה , וממילא תמיד יש שובר שיוויון , אם כך :

    החלק הכי פחות בעייתי , ונקי , זהו החלק שבו השופטים מכריעים !! שהרי ממילא , בכל מדינה , וגם במדינת ישראל , סומכים באופן עיוור על יושרתו של שופט , אין מעליו , אין עליו ביושרתו . ועל כך , שזוהי הנחת יסוד , אף אדם לא יכול לחלוק . אז אם כבר :

    מוטב ששופטים יבחרו , ולא פוליטיקאים , כי לשופטים , נותנים כוח הכרעה , כוח לחרוץ גורלות , סודיות וחיסיון , ברמות שלא יאומנו , אז לא לסמוך עליהם במינוי שופטים ?? מגוחך אימים !! ודאי שלא יסמכו , פוליטיקאים דואגים לכך !!

    ברק לא רצה שופטים עם אג'נדה , וטוב שכך , שהרי זה מגוחך לחשוב שהוא לא רצה ברות גביזון , ותחתיו או לצידו היו :

    אדמונד לוי , יעקוב טירקל , לאומנים דתיים וכו…. אם כך , ברור שלא אג'נדה הנחתה אותו . רות גביזון , לא מבינה ולא הבינה העסק , ומקריאה של תגובותי , אני משוכנע שהבנתם היטב למה . מה גם שהיא חסרת ניסיון בשפיטה .

    המערכת המשפטית הישראלית ,נחשבת בעולם , לאחת המשוכללות והמתקדמות . ולא בכדי , לא רוצים שכל המערכת הזאת , תהפוך לחרבנה פוליטית .

    אורי , אתה צודק , שניכרה בתגובותי , ביקורת מסויימת על השופטים והמערכת לגבי עינינים חוקתיים מסויימים , אבל , למעשה , הרבה יותר על המנהיגות , שלא השכילו לייצר אתוס וזהות ברורים במדינת ישראל , השופטים , לא יכולים ולא יכלו לעשות הרבה יותר מדי , יש גבול !! זה לגיטימי !! זה חורג מעבר להכרעה בקייס זה או אחר , אלו עינינים תרבותיים וזהותיים , שצריכים להיות מוכרעים , לא בבית המשפט ממש .

    נ.ב. : אורי , אני אמנם פורמלית לא עורך דין , אבל מעשית , גרוע מזה …. הרבה הרבה יותר גרוע .

    להתראות

    אהבתי

  68. orihippo Says:

    אל רום, הבה נשמע דעתך על ההשתלטות של השמאלנים הקיצוניים וביחוד של עורכי הדי הערביים על לשכת עורכי הדין. כניסה בדרך האחורית למקום שמשפיע ביותר על החוקים ועל ביצוע החלטות הממשלה. הפלסטינים מערערים את יסודות מדינת ישראל על ידי פלישה כמו תולעים למוסד שיש לו כוח לקבוע בחירת שופטים.
    ובכלל כל מי שהיה לו מגע עם עורכי דין שיודע שהם טיפוסים חסרי מוסר ועכבות. רמאים נצלנים שודדים ברישיון. חלקם הופכים לשופטים. כמו שקמיליה אמרה פעם סטטיסטית פסיכופטים מהווים אחוז גבוה מהאוכלוסיה בתפקידי שליטה. עורכי הדין זו דוגמה מצויינת.

    אהבתי

  69. orihippo Says:

    השמאל הקיצוני והערבים ניצחו בקרב על הלשכה
    החוק החדש, הסביר יו"ר הלשכה נווה בעמוד הפייסבוק שלו, "יחזק את מעמדה של לשכת עורכי הדין בכנסת ובממשלה, אנו הופכים לגוף חשוב, משמעותי ובעיקר משפיע על שלטון החוק במדינת ישראל". לדבריו, לשכת עורכי הדין – שעד היום אמורה הייתה לתפקד כמעין רגולטור ואיגוד מקצועי – הופכת מהיום לגורם נוסף המתערב בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה. מעתה תהיה ללשכה "האפשרות והזכות הסטטוטורית להגיב על כל הצעת חוק ועל כל תקנה"; ומכיוון שהלשכה מצטרפת למערכת המשפטיזציה המופרזת של הדמוקרטיה הישראלית, תפקידה משתדרג: "תפקידנו הוא לשמור על שלטון החוק וערכי היסוד של מדינת ישראל".
    גוף זה – שיש לו השפעה קריטית על מינוי השופטים בישראל – אינו יותר ממטרד.

    מתוך כ-15,000 קולות שנספרו למועצה, 2,500 משתייכים לרשימות הערביות ו-2,000 נוספים לרשימות הדתיות. במילים אחרות, 4,500 מהמצביעים – שליש – הם נציגי מגזרים מובהקים.

    http://tinyurl.com/huohpaz

    http://tinyurl.com/zk8fnwp

    אהבתי

  70. orihippo Says:

    שופט שנתפס בשוחד פתח באש על השוטרים

    מה עושה שופט באודסה שבאוקראינה שנתפס בשוחד של 500 אלף גריוונה (20 אלף דולר בערך)? פותח באש על השוטרים שבאו לעצור אותו.אף אחד לא נפגע מהירי והשופט הצליח להימלט.

    אהבתי

  71. משה Says:

    אל רום
    כשכתבת שאתה גרוע מעורך דין התכוונת שאתה שופט? ☻☻☻

    אהבתי

  72. אל רום Says:

    לא משה , כלל וכלל לא …..

    אהבתי

  73. מירון יעקוב Says:

    אפרופו מתווה הגז… אני עדין לא הבנתי מה הסיבה שראש הממשלה מר נתניהו נאבק בעקשנות כה רבה שהמדינה תאשר הסכם שהוא על דעת רבים לרבות אנשי מקצוע בתחום הסכם רע למדינה.. איפה ההיגיון הכלכלי במתן התחייבות גורפת להבטחת תשואה נטו על ההשקעה ליזמי תגלית הגז "ליוויתן" תשואה בין 23% ועד 30% לשנה הכל בערבות מדינת ישראל קרי הקופה הציבורית של כולנו..נתניהו לא מושחת הוא אומנם קמצן נוראי ונצלן אבל בהחלט לא מושחת ולא ישים את ידו על כספי ציבור ההפך הוא ידוע כמי שיודע לשמור היטב על הקופה הציבורית ובעל הבנה עמוקה במספרים כך שאי אפשר לעבוד עליו וזה עומד לזכותו כקברניט מדינת היהודים..
    האם ראש הממשלה מנסה לחפות על מחדל נוראי של משרד האנרגיה ומי שעמד בראש המשרד בתקופה הרלוונטית מר עוזי לנדאו והוא זה שאישר את ההסכם הבעיתי עם בעלי זכויות במאגר הגז ליוויתן הכל כמובן בהתייעצות מוקדמת עם מנכ"ל משרדו דאז מר שאול צמח…? למדינת ישראל חשוב מאוד לפתח את המאגר זה טוב לכולם יזמי הקידוח ראויים להערכה ולתגמול סביר ומקובל וגם מובטח אין בזה שום דבר פסול אבל הכל בהתאם להיגיון כלכלי בסוג כזה של עסקאות..

    אהבתי

  74. תמריץ Says:

    מירון, הוצאת הגז מהאדמה כרוכה בהשקעות עתק, ונתניהו רוצה לתת לחברות מוטיבציה להוציא את הגז. יש המון סיכונים שכרוכים במיליארדים שיישפכו על לוויתן. אולי הפיתרון החלופי הוא לתת ערבות מדינה להוצאות החברות.

    אהבתי

  75. משה Says:

    מירון
    אם כל אותם מומחים שטוענים שההסכם רע היו מביאים גורם עם יכולת לחתום על עסקה שיוציא את הגז במחיר יותר זול ברור שנתניהו היה סוגר עם הגורם הזה …

    אהבתי

  76. מבקר טוקבקים Says:

    קמיליה,

    אימוץ השיטה האמריקאית פירושו שהממשלה ממנה אך הכנסת נדרשת לאשר. אין משמעת סיעתית או קואליציונית בהצבעה לאישור בחירת שופטים! זאת לא מפלגה אחת שמאשרת אלא חברי כנסת רבים שמאשרים.

    שופטים מתמנים "לכל החיים" ונראה לי שדי בכך כדי להבטיח עצמאות מספקת.

    בנוסף, תחלופת המפלגות והשרים נוטה להיות גדולה יותר מתחלופת השופטים, דבר שגם הוא תורם לעצמאות השופטים.

    חוק הוא דבר פוליטי והמחוקקים הם פוליטיקאים. אני לא ממש מתחבר לטהרנות הזאת כאילו מינוי השופטים יכול להיות מנותק מהתחום הפוליטי.

    אני כן מבין את הרצון לתת משקל לדעתם של אנשים בעלי השכלה משפטית או ניסיון כשופטים. כדי להשיג זאת, מספיק לדרוש שאחוז מסויים מחברי הוועדה לבחירת שופטים יהיו בעלי השכלה משפטית, ומתוכם, שאחוז מסויים יהיו נניח שופטים לשעבר.

    במצב הנוכחי: לשכת עורכי הדין שולחת נציגים… בית המשפט העליון שולח נציגים… אני מציע גישה אחרת: *הממשלה* היא זאת שצריכה למנות שופטים ולצורך זה היא *מחוייבת* להיעזר באנשי מקצוע. לא נציגים אלא אנשי מקצוע. כמו שקבלן חייב להעסיק מהנדס, אבל הוא בוחר את המהנדס, לא לשכת המהנדסים.

    למשל: ועדה לבחירת שופטים ובה 9 חברים, מתוכם 5 בעלי השכלה משפטית, ומתוכם 3 שופטים לשעבר — אנשי מקצוע לפי בחירת הממשלה, לא "נציגים".

    אשמח לשמוע דעות (מנומסות) על הצעתי. 🙂

    אהבתי

  77. orihippo Says:

    כמו שאומר גיא: מי ישמור על השומרים?
    הנה דעות על הצעתך

    http://tinyurl.com/huohpaz

    http://tinyurl.com/zk8fnwp

    אהבתי

  78. קמיליה Says:

    למבקר טוקבקים,

    אלו מחשבות ראשוניות בלבד. אני מודעת לכך שקל יותר למצוא את הפגמים ברעיונות של אחרים מאשר להציע דרך.

    א. הצעתך דומה מדי לדרך בה נבחרים כיום נשיאי המדינה, וממונים היועצים המשפטים לממשלה. נדמה לי שאף אחד אינו מעריך שבשיטה זו נבחרים הראויים ביותר והמתאימים ביותר. שאין הרבה מדי דילים פוליטיים חשאיים וחיפוש אחר "יס -מנים". מכאן, אני מוטרדת יותר מאיכות שופטי העליון שיבחרו בדרך זו מאשר מעצמאותם לאחר שיבחרו.

    ב. לא רק שאיני מתנגדת למעורבות פוליטיקאים בתהליך הבחירה – אני חושבת שמעורבותם חיונית. הם היחידים שנבחרו ישירות ע'י הציבור, ורק הם יכולים לשקף נכונה את הלכי הרוח ו'האג'נדות' של אזרחי המדינה. אבל אני נרתעת מהסתמכות בלעדית רק עליהם (ראה סעיף א'). אני יכולה להוסיף שהייתי שמחה לו המועמדים לבית המשפט העליון היו עוברים תחקור על עמדותיהם ודעותיהם בנושאים שונים בפני הכנסת – כפי שמתבצע בסנט האמריקאי. תחקור שישודר לציבור בערוץ 99 כך שאנשי תקשורת והציבור יוכלו להביע את דעותיהם ועמדותיהם על כל מועמד הרבה לפני ההצבעה עליו. כלומר, להפוך את התהליך לשקוף יותר מכפי שהוא מתבצע כיום.

    ג. נדמה לי שהכיוון הוא לנסות לאזן את כוח הפוליטיקאים (והתחקור החשוף לביקורת ציבורית) בכוח של מספר גופים בלתי תלויים זה בזה.
    לדוגמא: קבוצת שופטי העליון שפרשו לגימלאות + קבוצת ראשי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ישראל + חברי הכנסת. כלומר, ליצור שלושה – ארבעה כוחות בלתי תלויים.
    מעט מסורבל, אך מינוי לעליון לא מתרחש כל חודש, ותוצאותיו מלוות אותנו עשרות שנים.

    אהבתי

  79. מירון יעקוב Says:

    תמריץ ומשה עלויות הובלת הגז והפקתו מוערכים על ידי היזמים קרי חברת נובל וקבוצת דלק ב8 מיליארד דולר Total גם אם העלות תהיה כ12 מיליארד דולר Total עדיין התשואה של היזמים נטו דהיינו (Cost+רווח )
    תישאר בטווח בין 23% ל30% לשנה כי ככה בנוי החוזה אשר מבטיח יציבות הרווח לאורך תקופה של 10 שנים..זאת התחייבות בלתי סבירה בכל קנה מידה המקובל בעסקאות מניבות תשואה מן הסוג הזה…רק בשביל לתת לכם המחשה במה מדובר בעלי החוזה יכולים למכור את זכויותיהם על פי החוזה בשוק הפיננסי בעסקה לפי 8% תשואה שנתית מגובה באחראיות מדינת ישראל כמו אג"ח ואת היתרה על בסיס שנתי של 23%-8% =15% או 30%-8% =22% נטו להכניס לכיסם הפרטי בלי כל סיכון מצידם.. משמעות הדבר לפי עלות של 8 מיליארד דולר מדובר על כ1.2 מיליארד דולר כל שנה או לפי עלות של 12 מיליארד דולר מדובר על 2.640 מיליארד דולר כל שנה לאורך 10 שנים..ההבדל באחוזי הרווח נובעים משינויים אפשריים בעלויות הביטחון או אחר אותם יצטרכו לתמחר כל זה בלי לפגוע ממשית ברווחי היזמים קרי חברת נובל קבוצת דלק וחברת רציו..תוספת קטנה ,
    מכירת זכויותיהם על פי החוזה אמורים לכסות את כל עלויות הפרויקט כל הסכומים הנותרים הם רווח אמתי עם שעורי מס מופחתים.. בוננזה בלתי רגילה לשתי חברות
    נובל ודלק אשר מצבן הכלכלי לא קל נכון להיום דווקא משום כך יש מקום ללחוץ עליהם ולהגיע להסכמות משופרות על אף שיש הסכם חתום ומחייב.."טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ…"

    אהבתי

  80. orihippo Says:

    יעקב, אבל מה עם כל הסיכון שלקחו במשך השנים? אני זוכר חברות חיפושי נפט בארץ במשך שנים מדפיסות מניות ומוצאות גורנישט. חיפוש נפט זה כמו חיפוש זהב. בוודאי יש תקדימים ממדינות אחרות. אתה לא יכול לחשב את זה לפי אגח, היו השקעות ראשוניות.

    אהבתי

  81. מירון יעקוב Says:

    אורי כאשר אני כותב Cost הכוונה לעלות כוללת החל מרכישת זיכיון בדיקת השטח לפני הקידוח והקידוחים עצמם ובהמשך כל עלויות ההובלה צינור להובלת גז וכו״ו…בקיצור הכל כלול וזה נאמר בהסכם בין המדינה ליזמים לא שכחו אפילו את ההוצאות על טיסת המנהלים בין ישראל לאמריקה…

    אהבתי

  82. orihippo Says:

    אבל יש גם שאלה של סיכון, אנישם מסתכנים בשביל רווח גבוה יותר מריבית שאג"ח מחזיר. מה התקדימים וההסכמים שנעשו במדינות אחרות? חוץ מזה מה יהיה אם תהיה אינפלציה וריבית בנקאית גבוהה עוד 5-10 שנים, המצב הנוכחי שהחזר על כספים נמוך הוא יוצא דופן.

    אהבתי

  83. orihippo Says:

    ובאותה הזדמנות, בלינק התחתון מהשניים, משה שלום עם הערה על צמצום בצריכה בארה"ב שנראה כמו עוד צעד לכיוון מיתון.
    אובמה עלה לשלטון לאחר שהרפובליקנים כשלו בכלכלה, והנשיא הבא עומד לקבל מצב כלכלי תלוי על בלי-מה ויאשימו אותו במפולת אם תהיה. דומה מאד למצב שהיה כשרוזבלט החליף את הובר בזמן המשבר הגדול. אנחנו כבר יותר מ 8 שנים בתוך משבר גדול. גם ההכרזות של טראמפ על מכסים לא חדשות.

    מהלך שנת 1930 המשיך הובר בהרחבת הפרויקטים הציבוריים ובמאמצים אינפלציוניים. צעד שנוי במחלוקת שנקט באותה שנה היה חוק המכסים סמוּט-האוּלי, שהעלה באופן ניכר את מכסי הייבוא לארצות הברית והיה אות הפתיחה להעלאת מכסים כללית ברחבי העולם, עובדה שפגעה מאוד בסחר הבינלאומי. הובר, מצדו, היה משוכנע בסוף 1930 כי הרע מכל כבר חלף, והשתבח בהצלחה להימנע מירידה גדולה יותר בתעסוקה והשמירה על ירידה סבירה בצריכה בחנויות.
    הגישה הבולטת ביותר, בה החזיקו ה"פרוגרסיבים", הבתר-קיינסיאנים והבתר-מוניטריסטים הייתה שהמפתח העיקרי לשגשוג הוא הצריכה המצרפית. באווירת "קץ העידן" הכלכלי ששררה אותה תקופה רווחה התפישה כי עידן התיעוש, הצמיחה והשינוי המהיר חלף ועתה הגיע "תור הצריכה": שגשוג מתון נצחי שייבנה על צריכה מתמדת. על תפישה כזו התבססה תפישת ה"יציבות" של אירווינג פישר (ומאוחר יותר, המוניטריסטים ומילטון פרידמן), והחשיבה הפרוגרסיבית שלפיה השגשוג הוא סוג של מתת-אל ושמניעתו היא גזל זכות אנושית טבעית. רעיונותיו של קיינס בדבר קץ עידן החיסכון והתחלת הבזבוז הגדול כי "בטווח הארוך כולנו נמות" ביטאה את הוולטאנשאנג (בגרמנית השקפת עולם) הזה, לא יצרה אותו.
    מנקודת מבט זו, קל להבין את פעולת הבנק הפדרלי לאורך שנות העשרים, בניפוח השוק כדי לשמר את הצריכה המצרפית ברמת גידול אחידה. מנקודת מבט זו גם קל להבין מדוע לא התמסר הממשל האמריקני לגורלו כאשר פרץ המשבר והחל בפעולה נמרצת לשמר את הצריכה בגובהה הקודם.
    זהו גם ההסבר הכלכלי העיקרי לאופן בו נהג ממשל הובר אחרי שהמשבר התמשך ולמבנה תוכניות הניו-דיל של רוזוולט. מטרתן הייתה אחת: להזריק מספיק כסף לעורקי הכלכלה כדי לגרום לקונים לשוב לחנויות.
    הבעיה הייתה שבפעולה זו היה טמון כשל לוגי עקרוני: לא הצריכה המוגברת הייתה הגורם לשגשוג, השגשוג הוא שגרם לצריכה המוגברת. בין שגשוג לצריכה היה אכן מתאם: בעת השגשוג החנויות היו מלאות, אבל המתאם לא הצביע על סיבתיות. ההנחה כי בין הצריכה לשגשוג יש קשר סיבתי (כלומר, שהצריכה גורמת לשגשוג) הייתה שוות ערך להנחה שאפשר ליצור משהו מלא כלום, שיש יש מאין. הוצאת היצרן ממשוואת התוכניות הכלכליות גרמה לפגיעה חוזרת ונשנית בגורם היחידי שאכן יצר יש מאין: היצרן הוא הגורם היחידי הנוטל משאבים וחומרי גלם ו'לש' מהם מוצרים שאנשים מעוניינים לרכוש. הוא חולית היסוד בשרשרת הסיבתית. ההתעלמות מעובדת יסוד זו הייתה הסיבה לפריצת המשבר והסיבה להתמשכותו.

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C

    http://forexer.co.il/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94/

    אהבתי

  84. תמריץ Says:

    הערך על השפל הגדול הוא אולי הגרוע והמטעה בערכים בויקיפדיה העברית. נכתב מזווית אוסטרית נטולת בסיס אמפירי.

    אהבתי

  85. קמיליה Says:

    עמדתו של דני רשף בנושא פסילת מתווה הגז.
    קשה לי שלא להסכים עם טענתו שבית המשפט העליון ירה לעצמו ברגל..

    http://danireshef.blogspot.co.il

    אהבתי

  86. מירון יעקוב Says:

    אורי עורכי דין מטעם היזמים בעלי זכויות במאגר הגז ליוויתן הם אלה אשר הכתיבו את תנאיי החוזה למדינה.. מדובר בעורכי דין מהשורה הראשונה בישראל וארה"ב. אותם משפטנים דאגו לכלול בחוזה את כל ההגנות האפשריות עבור היזמים כגון הצמדת התשלומים לדולר או למדד הגבוהה מבין השניים ועוד סעיפים מדהימים שרק עורכי דין מפוכחים ובעלי ידע רב בתחומים מסחריים ומשפט בינלאומי יכלו להכתיב חוזה כל כך מפולפל ומתוחכם…המדינה לא העמידה מטעמה תותחים ומשפטנים ברמה ראויה וחלק מהפקידים הבכירים בכל הרשויות המערבות בעשיית ההסכמים הפגינו אדישות וחלקם אף נטו לטובת בעלי המאגר מסיבות פוליטיות או אחרות שווה בדיקה לעומק…!!
    בקשר לחזרה לשפל הגדול כפי שמשה שלום טוען לאורך הרבה שנים לדעתי הצנוע אנחנו לא בכיוון..המצב הכלכלי בעולם טעון ורגיש לכל התפתחות בלתי צפויה גם במישור הפוליטי וגם במישור הכלכלי לרבות אירועים ביטחוניים לא צפויים..
    יחד עם כל הסכנות יש היום יותר שסתומי ביטחון מאשר היה בשעתו בתקופת השפל הגדול בעבר במאה הקדמת והדבר מתחייב מגלובליזציה ויצירת שווקים פתוחים ומתקדמים הכל נעשה בהסכמה בין המעצמות הגדולות..
    המגמה בכלכלה עולמית היא להמשיך בהרחבה כמותית או במילים אחרות הדפסת
    הכסף ככל שידרשו מדברים אפילו על הזרמה ישירה של מענקים לצרכנים על ידי הבנקים המרכזיים..כולם מצפים שאינפלציה תעלה ובדרך זו תהיה שחיקה הדרגתית של בועת החוב הענקית בעולם הגלובלי ובמיוחד בארה"ב הכלכלה הגדולה בעולם..אני סבור שבסוף לא תהיה בררה אלא למחוק חלק נכבד מחובות רעים ומדובר בעשרות טריליוני דולרים ואז הצמיחה תעלה חזק והעולם במיוחד אזרחים פרטיים ישתחררו ממשא כבד המונח על צווארם..
    בהזדמנות זו אספר לך בדיחה ששמעתי לפני הרבה שנים..
    מספר זוגות טריים החליטו לארגן מסיבה אצל חבר ולחבר היה תוכי בבית כאשר התכנסו החוגגים התוכי התחיל לצעוק על הנשים שהן זונות ולא הפסיק למרות כעסו של בעליו.. החבר המבויש החליט לעשות מעשה לקח את התוכי לחדר שינה ירה בו וזרק אותו לאסלה בבית שימוש אבל למרות החור הגדול שנוצר בגופו הוא נשאר בחיים ..
    נכנסה אישה כבדת משקל לעשות פיפי בשרותים כאשר התוכי הסתכל מלמטה ראה חור ענק אצל אותה אישה ואז התחיל לומר לעצמו "יש תקווה יש תקווה..!
    אותו דבר עם המשבר הכלכלי תמיד צריך להסתכל לשמיים לאורך זמן ולחשוב שיש תקווה יש תקוה..!!!עובדה למרות המשבר הגדול אשר פרץ ב2008 העולם ממשיך לשרוד ומעורר תקווה לאנושות במיוחד לאור העובדה שבמאה הקודמת בשנות השלושים המצב היה הרבה הרבה יותר גרוע..

    אהבתי

  87. משה Says:

    מירון
    לא הבנתי מה שענית לאורי ש"אורי כאשר אני כותב Cost הכוונה לעלות כוללת החל מרכישת זיכיון בדיקת השטח לפני הקידוח והקידוחים עצמם" כשהם רכשו את הזכיון לא ידעו אם ימצאו גז והיה סיכון ואם לא היו מוצאים גז היו הוצאות שהיו יורדות לטימיון לבוא עכשו אחרי שהגז נמצא ולתחשב מחדש ולומר שיש רווח בלי סיכון זה לא ישר?!

    אהבתי

  88. חושב בקול Says:

    כל החלטת ממשלה ממילא ניתנת לשינוי על ידי הממשלה ו/או הכנסת הבאה.
    השופטים חיפשו חזק ומצאו כשל טכני כדי למצוא חן בעיני ציבור המחאה.
    הכל פוליטי.

    אהבתי

  89. תמריץ Says:

    זו הייתה בערך הטענה של השופט סולברג. לא שפסקת היציבות תקפה, אלא שברור ממילא שאינה תקפה. אם כי אפשר כמובן יהיה לתבוע פיצויים על סמך ההחלטה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: