האיינשטיין של יפן

פול קרוגמן פרסם את פרוטוקול הפגישה שלו עם בכירי ממשלת יפן וביניהם ראש הממשלה אבה. עצתו: הגדילו את הגרעון ואל תפחדו מהחוב. האם היפנים ירשו לעצמם ללכת בעקבות אחד היהודים החכמים בעולם ולחזור אחרי עשורים לשגשוג כלכלי גדול? או שימשיכו במדיניות הכלכלית הנוכחית שהתבססה בעיקר על פיחות הין, ועל אף שקצרה הישגים גדולים רחוקה מלהספיק.

אפשר לראות עד כמה קרוגמן התקרב לתפיסת התיאוריה המוניטרית המודרנית (MMT), שבזה לראיית חוב הנקוב במטבע המקומי כסכנה לכלכלה, אם כי הוא שומר עדיין על מרחק זעיר ממנה. קרוגמן העביר שנים בהטפות חסרות שחר נגד סכנות הגרעון שמציבה מדיניות ממשל בוש, אבל הודה שלמד משהו על כלכלה מאז אותם ימים.

כמה קטעים בתרגום חופשי:

על ההחלטה האיומה של יפן להעלות מס קניה

מדיניות פיסקלית מרחיבה היא יעילה, והסביבה הגלובלית כיום היא כזו שבה ממש ממש צריך הרחבה פיסקלית. התפיסה שיש לתעדף איזון תקציבי ארוך טווח על הרחבה תקציבית כיום נראית לי מאוד מאוד שגויה. ברור שאני מכוון לרעיון העלאת מס הצריכה.

על רפורמות מבניות

שימו לב שלא אמרתי דבר על רפורמות מבניות. זה לא שאני נגד, אבל רפורמות מבניות נראות כעניין שולי יחסית לנושא הקריטי של הגדלת הביקושים… אני מודאג מכך שהדיבורים על רפורמות מבניות משמשים תירוץ לא להתמודד עם הנושא העיקרי – העדר ביקושים ומלחמה בדפלציה.

יפן אינה יוון

אם מישהו אומר שיפן תהיה כמו יוון, הסבירו לי איך זה יכול לקרות. יש לכם מטבע משלכם. בתסריט הכי גרוע יהיה פיחות בין, אבל זה יהיה דבר טוב מנקודת המבט שלכם.

על שיקום הכלכלה העולמית בעקבות מלחמת העולם השנייה

הנקודה החשובה לגבי המלחמה מהזווית המקרו-כלכלית היא שהיה אז תמרוץ תקציבי עצום. העובדה שהייתה מלחמה מאוד מצערת. אבל זה היה פשוט משהו שהוליך לתמריץ תקציבי שאחרת לא היה קורה.

על הבעיה הדמוגרפית

הייתי אומר שיש סיבות יסודיות לכך שביפן קשה להעלות את רמות הביקושים. הדמוגרפיה ביפן יוצרת בעיות ייחודיות וגודל האוכלוסייה בגיל העבודה צונח בשיעור של יותר מאחוז לשנה.

על הקושי של הנשיא אובמה להגדיל גרעון

הייתה פגישה של כלכלנים שהנשיא פתח באומרו:"אני רוצה לשמוע את הרעיונות שלכם. אל תגידו לי שצריך להוציא טריליון דולר על תשתיות. אני יודע את זה, אבל אני לא יכול להעביר את זה בקונגרס"

ירידת מחירי הסחורות אינה הבעיה של המערב

ירידת מחירי הסחורות היא דבר ענק מנקודת המבט הגיאו-פוליטית וחשובה להמון בני אדם, אבל היא לא חלק גדול מהבעיה שאנו מתמודדים איתה בעולם המפותח. הבעיה נעוצה בביקושים.

באיזו מדיניות אפשר להשתמש כזרז להרחבה תקציבית ובאיזו לא

מדיניות האקלים – בנוסף להיותה קריטית – במובנים מסוימים שום דבר לא קריטי כמוה, היא גם תמריץ אפשרי להשקעה פרטית ולמעבר לטכנולוגיות ירוקות בעולם המפותח.

נושא הפליטים יוצר המון מתחים… אבל אפשר לומר, אפילו שזו דרך מוזרה להציג זאת, שלקלוט את הפליטים זה לא יקר מספיק כדי לשמש כזרז להרחבה תקציבית רצינית. זה לא זניח, אבל לא מספיק יקר.