האיינשטיין של יפן

פול קרוגמן פרסם את פרוטוקול הפגישה שלו עם בכירי ממשלת יפן וביניהם ראש הממשלה אבה. עצתו: הגדילו את הגרעון ואל תפחדו מהחוב. האם היפנים ירשו לעצמם ללכת בעקבות אחד היהודים החכמים בעולם ולחזור אחרי עשורים לשגשוג כלכלי גדול? או שימשיכו במדיניות הכלכלית הנוכחית שהתבססה בעיקר על פיחות הין, ועל אף שקצרה הישגים גדולים רחוקה מלהספיק.

אפשר לראות עד כמה קרוגמן התקרב לתפיסת התיאוריה המוניטרית המודרנית (MMT), שבזה לראיית חוב הנקוב במטבע המקומי כסכנה לכלכלה, אם כי הוא שומר עדיין על מרחק זעיר ממנה. קרוגמן העביר שנים בהטפות חסרות שחר נגד סכנות הגרעון שמציבה מדיניות ממשל בוש, אבל הודה שלמד משהו על כלכלה מאז אותם ימים.

כמה קטעים בתרגום חופשי:

על ההחלטה האיומה של יפן להעלות מס קניה

מדיניות פיסקלית מרחיבה היא יעילה, והסביבה הגלובלית כיום היא כזו שבה ממש ממש צריך הרחבה פיסקלית. התפיסה שיש לתעדף איזון תקציבי ארוך טווח על הרחבה תקציבית כיום נראית לי מאוד מאוד שגויה. ברור שאני מכוון לרעיון העלאת מס הצריכה.

על רפורמות מבניות

שימו לב שלא אמרתי דבר על רפורמות מבניות. זה לא שאני נגד, אבל רפורמות מבניות נראות כעניין שולי יחסית לנושא הקריטי של הגדלת הביקושים… אני מודאג מכך שהדיבורים על רפורמות מבניות משמשים תירוץ לא להתמודד עם הנושא העיקרי – העדר ביקושים ומלחמה בדפלציה.

יפן אינה יוון

אם מישהו אומר שיפן תהיה כמו יוון, הסבירו לי איך זה יכול לקרות. יש לכם מטבע משלכם. בתסריט הכי גרוע יהיה פיחות בין, אבל זה יהיה דבר טוב מנקודת המבט שלכם.

על שיקום הכלכלה העולמית בעקבות מלחמת העולם השנייה

הנקודה החשובה לגבי המלחמה מהזווית המקרו-כלכלית היא שהיה אז תמרוץ תקציבי עצום. העובדה שהייתה מלחמה מאוד מצערת. אבל זה היה פשוט משהו שהוליך לתמריץ תקציבי שאחרת לא היה קורה.

על הבעיה הדמוגרפית

הייתי אומר שיש סיבות יסודיות לכך שביפן קשה להעלות את רמות הביקושים. הדמוגרפיה ביפן יוצרת בעיות ייחודיות וגודל האוכלוסייה בגיל העבודה צונח בשיעור של יותר מאחוז לשנה.

על הקושי של הנשיא אובמה להגדיל גרעון

הייתה פגישה של כלכלנים שהנשיא פתח באומרו:"אני רוצה לשמוע את הרעיונות שלכם. אל תגידו לי שצריך להוציא טריליון דולר על תשתיות. אני יודע את זה, אבל אני לא יכול להעביר את זה בקונגרס"

ירידת מחירי הסחורות אינה הבעיה של המערב

ירידת מחירי הסחורות היא דבר ענק מנקודת המבט הגיאו-פוליטית וחשובה להמון בני אדם, אבל היא לא חלק גדול מהבעיה שאנו מתמודדים איתה בעולם המפותח. הבעיה נעוצה בביקושים.

באיזו מדיניות אפשר להשתמש כזרז להרחבה תקציבית ובאיזו לא

מדיניות האקלים – בנוסף להיותה קריטית – במובנים מסוימים שום דבר לא קריטי כמוה, היא גם תמריץ אפשרי להשקעה פרטית ולמעבר לטכנולוגיות ירוקות בעולם המפותח.

נושא הפליטים יוצר המון מתחים… אבל אפשר לומר, אפילו שזו דרך מוזרה להציג זאת, שלקלוט את הפליטים זה לא יקר מספיק כדי לשמש כזרז להרחבה תקציבית רצינית. זה לא זניח, אבל לא מספיק יקר.

 

מודעות פרסומת

42 תגובות to “האיינשטיין של יפן”

  1. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ , טוב זה אוסף די תלוש של כל מיני אימרות והערכות בעלמא . שהרי , אין פה את המרכיבים של קונפיגורציה ספציפית או איפיון של משק כזה או אחר , שמזקיק בסך הכל , הנדסה מדוייקת שמהווה גיים צ'נג'ר בסופו של חשבון .

    נניח מה : דומה הפוטנציאל לאינפלציה במשק מונופוליסטי או פוטנציאלית כך , ענק , צומח בצמיחה מואצת ( נניח סין , הודו , וכו… ) לבין משק עם סביבה עסקית טובה ומתמרצת , אשר שם , הביקושים , עשויים להוריד מחירים , ולהילחם דווקא באינפלציה , ולא לעורר אינפלציה ?? ודאי שלאיו !!

    מה זה ירידה במחירי הסחורות , דבר ענק ? זה גם דבר טוב , וגם דבר רע !!

    זה טוב , כי עלויות הייצור יורדות , כי אז , יכול לעורר צמיחה , ומלחמה באינפלציה . נניח … אלא מאיי ?

    למה ירד ( למשל לאחרונה , בין היתר ) ? פשוט ,יש פה ספין , יש פה מעגל מרושע :

    אם פרוספקט הצמיחה נמוך , מחיר הנפט יורד , אם הוא יורד , הוא מאשש את פרוספקט הצמיחה הנמוך , וכך גם מתנהגים בסוף , שפרוספקט הצמיחה נמוך , וכך מייצרים פחות , ונכנסים להאטה ומיתון .

    אז זה לא עובד , בלי ווקטורים של הנדסה מדוייקת . ובשביל הנדסה מדוייקת , צריך תחילה :

    להגדיר נכון , להבהיר נכון , את קוניפיגורציית הבסיס .

    להתראות

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אני כמובן מציע לכל אחד לקרוא את הטקסט בקישור במלואו. אני חושב עם זאת שקרוגמן אכן רואה הגדלת ביקושים כתרופת פלא בעת הזו כמעט לכל משק. אני מאמין שצודק.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ , כמובן שאתה צודק , וצריך לקרוא הקישור במלואו , אלא , שמכללא , לא חושב שיעזור הרבה במקרה זה .

    אלא שהגדלת ביקושים לא עוזרת , אם אין תחרות והיצע כמובן . אתה יודע מה תמריץ , בדיוק קורא על ניגריה , העלו הריבית ל – 12 אחוז , 11 אחוז אינפלציה , ולמה ? נו : ירידת מחירי הנפט , גרמה לאינפלציה . מה לעשות אז ? הגישות הכלליות הללו , לא עוזרות , לא כל שכן , בלי לקיחה בחשבון של סנטימנט , ומצב דברים נתון .הגדלת ביקושים תעזור במשבר אולי , אבל , במצב שגרתי , תלוי בקוניפגורציה מדוייקת .

    הנה ניגריה תמריץ :

    http://www.tradingeconomics.com/nigeria/interest-rate

    http://www.bloomberg.com/news/articles/2016-03-22/nigeria-central-bank-unexpectedly-raises-interest-rate-to-12

    להתראות

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    קרוגמן מודע לכך שיש מדינות שבהן הצעותיו לא יעזרו. ראה מה כתב על ונצואלה וניגריה:
    http://mobile.nytimes.com/blogs/krugman/2014/02/01/macroeconomic-populism-returns/?referer=

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אולי אעתיק ציטוט:
    Argentina was right to follow heterodox policies in 2002, but it is wrong to be rejecting advice to curb deficits and control inflation now. I know some people find this hard to grasp, but the effects of economic policies, and the appropriate policies to follow, depend on circumstances.

    I would add that we know what those circumstances are! Running deficits and printing lots of money are inflationary and bad in economies that are constrained by limited supply; they are good things when the problem is persistently inadequate demand

    אהבתי

  6. גיא Says:

    I can sense the MMT force is now strong with Jedi Krugman!!

    PM Abe , You will now lower your interest rate shields and enlarge your budget deficit!!!

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    תמריץ , אוקיי , אז כמובן , שהיה עוזר אם היית מביא לקוראים דיסקליימר ( disclaimer ) שהרי , הרבה קוראים אני מניח , מנסים להבין בדבר , אז עשויים לקבל רושם מוטעה , הכל בלי להיכנס לגופו של ציטוט עתה . להתראות

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    כן, קרוגמן יותר מורכב מהקריקטורה הסוציאליסטית שמבקריו מהימין מציירים. בולטת גם הסלידה שלו מברני סאנדרס בבחירות הדמוקרטיות.

    אהבתי

  9. galgal21 Says:

    1. למה להגדיל את החוב? הרי כל המטרה של הגדלת החוב היא להדפיס מספיק כסף. אפשר להדפיס כסף גם ללא חוב.
    2. למה אתה טוען שירידת אוכלוסיית יפן זו בעיה? ירידת האוכלוסייה מקטינה את כוח העבודה אבל כוח העבודה יחסית לגודל האוכלוסייה לא קטן וגם הירידה בביקושים יחסית לירידה באוכלוסיה לא קטן – לכן לא נראה שיש בעיה דמוגרפית.
    3. אין שום צורך במלחמה או בפליטים כדי להגדיל את הביקושים. הפליטים זו בעיה הומניטרית בלבד אבל הם לא יכולים לפתור את בעיית חוסר הביקושים.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    גלגל, אי אפשר בשיטה הכלכלית הנהוגה כיום להדפיס כסף ללא חוב.
    הדמוגרפיה בעייתית מכמה בחינות. חובות עבר נותרים גדולים ומעיקים ולא נשחקים על ידי צמיחה ומאותה סיבה לא משתלם להשקיע בעתיד. כמו כן, זה לא רק שאנשים מתים ללא תחליף, הם גם יוצאים לפנסיה ללא תחליף וכך יחס התלויים בעובדים גדל.

    אהבתי

  11. קמיליה Says:

    מאמר מתורגם לעברית מהאקונומיסט, הדן ב 7 דרכים לשפר את הכלכלה העולמית. כולל אזכורים ליפן. מלפני כחודש.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2859618

    הערות שלי:

    – ניסויי הטילים והצהרות הרהב של מנהיג צפון קוריאה עשויים לעודד את יפן להגדיל את השקעתה בצבא. כנ'ל התעצמות צבא סין, גינויי אובמה ל"טרמפיסטים" שאינם משקיעים בצבא, והצהרות טראמפ שמשמעותן שאמריקה תדאג להגן על עצמה ורק על עצמה.

    – פתרון אמיתי, לטווח ארוך, חייב לכלול ניסיונות של יפן לעודד ילודה + לעודד תעסוקה, ולו במשרה חלקית, של נשים שבחרו להוליד ילד. כיום, המחיר שנשים יפניות נאלצות לשלם על נישואין והבאת ילדים לעולם גבוה מדי. ולכן רבות מהן מעדיפות שלא להינשא כלל. שינויים חברתיים ותרבותיים הם ארוכי טווח ולא וודאיים. ולכן לדעתי, במקום הנטייה לזנוח את הנושא ולהתעלם ממנו, חשוב להתחיל בהם אתמול.

    אהבתי

  12. orihippo Says:

    יפן הגדילה מאד את ההשקעות שלה בצבא, כולל פתוח מטוס קרב לראשונה מאז מלחמת העולם השניה. רוב ההשקעות הצבאיות שלה הן בצי.
    לסינים יש תוכנית שאפתנית מאד של בניית מספר נושאות מטוסים ומשחתות.
    הטענות של טראמפ מוטעות, היפנים והקוראנים ממנים כמחצית מעלויות הצבא האמריקאי באיזור. הצהרות טראמפ בעלות משמעות כלכלית רצינית מאד לאיזור ולעולם.

    הירידה בילודה ביפן ובעולם היא זמנית ותעצר בגבול מסוים. היא לא בעיה יפנית, היא קשה הרבה יותר במדינות באירופה.

    אהבתי

  13. קמיליה Says:

    לאורי היפו,
    אני מניחה שבעיני טראמפ על יפן וקוריאה לממן 150% מעלויות הצבא האמריקאי באזור. כך שישאר לאמריקאים רווח נאה מ"השכרת" צבאם.

    לא ברור לי מדוע לדעתך הירידה בילודה ביפן היא זמנית. האם יש סימנים שבקרוב הילודה היפנית תעבור את שיעור התחלופה של 2.1 ילדים לאישה?

    השאלה האם הבעייה באירופה יותר או פחות חמורה לא נראית לי רלוונטית. מה עוד שאירופה מוכנה להכניס מהגרים בכמויות ואילו היפנים מתעקשים לשמר את זהותם ותרבותם.

    אהבתי

  14. galgal21 Says:

    לתמריץ: מדוע אי-אפשר להדפיס כסף ללא חוב? אם השיטה הכלכלית לא מאפשרת זאת פשוט מאוד משנים את השיטה בהדרגה.
    הדפסת כסף כחוב מחייבת את הממשלה להיכנס לחוב שצומח כל הזמן. בצורה כזו אפשר יהיה לבטל את החוב המוזר שהמדינה חייבת לייצרני הכסף שלה (לבנקים).
    יחס התלויים לעובדים לא נראה לי גבוה כלל. זה נראה לי פחות או יותר כמו בישראל. ההבדל הוא שבישראל התלויים הם ברובם ילדים וביפן אלו קשישים. אבל היחס נראה לי פחות או יותר אותו דבר. חוץ מזה היום אנחנו לא צריכים הרבה עובדים כי רוב העבודות נעשות אוטומטית ע"י מכונות. נראה שהבעיה היא עודף עובדים ולא מחסור בעובדים.

    אהבתי

  15. orihippo Says:

    גלגל, האם זה לא צעד טכני בלבד? החוב הוא לבנק המרכזי והבנק המרכזי, לפחות של ישראל, אמור להעביר את הרווחים שלו למדינה. במיקרה של אמריקה זה סתם נותן רווחים לבנקים.
    איך בדיוק זה יעזור ליפן אם תדפיס כסף? אם אין ביקוש ויש מיתון, וכמו שגלגל אומר האוטומציה מתגברת כך שחוסר לא יהיה, הדפסת כסף וחלוקתו תאפשר לקנות מוצרים, תשפר את רמת החיים תעודד תחרות ופתוח. זו התשובה?
    בעבר עודף כסף במצב של מחסור גרם לאינפלציה, כעת זה לא קורה. המדינה יכולה להשקיע בתשתיות והבנקים ילוו כספים לחברות לפיתוחים. באותה מידה אפשר לעשות את זה על ידי הקטנת המיסים. מה זה באמת משנה אם החוב יגדל?

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    גלגל, מסכים עם אורי. כל מה שאפשר לעשות עם הדפסת כסף אפשר לעשות עם חוב.
    הייתי גם מוסיף – בחוב יש אלמנט גאוני ממש. העובדה שהוא נסחר בבורסה יוצרת שוק שמהמר כל הזמן על גובה הריביות והאינפלציה בעתיד. כך אנו מקבלים מידע בעל חשיבות רבה – מה הניבוי של חוכמת ההמונים לגבי ריבית ואינפלציה. עוד דבר מאוד חשוב הוא שאפשר למכור אג"ח וכך לספוג כסף במקרה הצורך.
    מצד שני, התופעה של החשש ההיסטרי מחוב היא תופעת לוואי מוזרה ומצערת של קיום חוב ממשלתי. אולי צריך ללמד בבתי הספר כבר מגיל אפס על קיינס כמו שמלמדים על נביאי הדתות הגדולים.

    אהבתי

  17. מבקר טוקבקים Says:

    האם ההימור בשוק האג"ח הממשלתי הוא על ביצועי המשק או על גחמות הבנק המרכזי? — ככל שזה השני כך זה פחות בעל ערך.

    ניתן לחשוב על אג"ח ממשלתי במטבע מקומי כעל סוג קצת פחות נזיל של כסף.

    זה בעייתי בעיני שהבנקים המסחריים לא רק מתווכים בין לווים ומלווים אלא גם ממלאים תפקיד ראשי ביצירת כסף חדש ושתי הפונקציות מתערבבות זו בזו, לרעת שתיהן.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    ההימור על הריבית הוא הימור על גחמות הבנק המרכזי אבל לרוב הבנקים המרכזיים עוקבים אחרי האינפלציה בהחלטותיהם. מכיוון שתמיד יש גם פער בין ריבית על אג"ח מדדית לריבית על אג"ח לא צמודה, הפער יכול לתת מידע רב חשיבות על ציפיות אינפלציה.

    אהבתי

  19. אל רום Says:

    תמריץ , אני תוהה , אם הבן אדם שכתב , חשב על הרעיון , זה אשכרה לא אתה במקרה , לא יאומן כדבר הזה , נקרעתי מצחוק :

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4784285,00.html

    להתראות

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    מעולה הסיפור.

    אהבתי

  21. גיא Says:

    אם כך אולי נערוך מגבית ונשלם קצת משהו לאלרום על מנת שיהיה יותר נחמד למגיבים שמעצבנים אותו? 😉

    אהבתי

  22. אל רום Says:

    תמריץ , הסיפור מעולה , אבל זה העוררות שהוא מייצר , עכשיו תספר לי ( הייתי שמח גם לשמוע דעתה של קמיליה ) אם זה מה שהיית עושה , אם האחריות הייתה עליך , בתורת מקבל החלטות , כי ענין , טוב , ידעתי מראש שתגלה בכך , אבל היית הולך כל כך רחוק ? או שזה לא רחוק לגבי דידך ? להתראות

    אהבתי

  23. אל רום Says:

    גיא ,מגיבים בעיקרון , פחות מעצבנים , אלא יותר התגובות ( פה לפחות ) שהרי אין פה מגיבים ממש בעייתיים . אלא שכבר אמרתי לך לא פעם , אף פעם לא הבנתי מה משעשע כל כך בליצנים , עד אשר פגשתי בך .לליצנים יש חיים קשים , הם באמת ניזונים או חיים מתרומות וכו…. אלו ליצנים רגילים , שבהם יש איזה שעשוע לכאורי שגרתי . ליצן כמוך , שקשה לאדם מן היישוב , להבין מה הוא כותב או אומר , לא כל שכן לצחוק , זה באמת סיפור , אתה באמת זקוק לרחמי הציבור בקטע הזה .

    אלא , שכאשר אני מסמן מישהו או משהו , אללה יסטור , לא יורד ממנו , מתחרע עליו , עד עפר , עד כלות !! מה כסף יעזור ? יש לי אגב מכונת כסף ,בניתי אותה בשני ידי , מאפס אפסים . אז בכלל שטות פסיכית , אחרי אינספור הרצות , היא על סף תחילת תנועה וכסח רציני . משהו מטורף פשוט !! ( אני רציני , לא צוחק ) .

    להתראות

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    השאלה היא אם בטווח הארוך ובחשבון הכולל אין תמריץ על התנהגות רעה בכך שנותנים דווקא לפושעים כסף. הייתי מעדיף לתת קצבה אוניברסלית לכולם ולשלול אותה ממי שנוהג בעבריינות.

    אהבתי

  25. אל רום Says:

    תמריץ , לא הצלחתי להבין , אבל אם אתה נותן קצבה אוניברסלית , הרי יטען הטוען , יקשה המקשה , שאתה בכך מתמרץ עבריינות ממילא ( או ש- מה זה קצבה אוניברסלית ? גם ללא עבריינים ? ) להתראות

    אהבתי

  26. גיא Says:

    פעם הציעו לי , אומנם בבלוג אחר , תמריץ כספי בעד אי-תגובות.
    כפי שאתם מניחים זה לא עבד יותר משני פוסטים וגם בשני פוסטים אלו
    היה שימוש בפסבודונים אחרים.

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    קצבה לכולם שיופחת בה קנס על התנהגות רעה.

    אהבתי

  28. אל רום Says:

    תמריץ , מדובר אבל בעבריינים , שצריכים יחס או טיפול דיפרנציאלי . אז על השאלה , האם מן המצב הנוכחי כך היית נוהג , לא ענית ממש , אני מבין שאתה לא ממש משוכנע . להתראות

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    לא חושב שבריא ליצור מצב שבו יש פרס לעבריין.

    אהבתי

  30. מירון יעקוב Says:

    פוסט מעניין …פול קרוגמן כלכלן בעל שם עולמי עובדה האיש זכה על עבודתו בפרס הנחשב ביותר פרס נובל אפשר להוסיף לזכותו שיש לו את מה שחסר להרבה בנקאים מוכרים וחשובים במילה אחת יש לו "ביצים"..אבל לאיש אין סמכויות ביצוע וזה חיסרון הוא יכול רק לייעץ לתבוע לכתוב ולצעוק אני רק מקווה שיש לו גב פיננסי מספיק רחב לעבור את תקופת היובש ללא משרה מבטיחה ומפנקת..
    כלכלה בעיני לא מדע מדויק גם עם מצרפים לזה את תורת המשחקים עדין זאת לא מתמטיקה או פיזיקה בכלכלה יכול להיות ש 2+2=5 במתמטיקה זה 4 ולא יותר גם לא פחות..אין לי שום כוונה לבקר אנשי מקצוע אני יכול רק ללמוד מהם אבל הניסיון האישי שלי בחיים בהחלט יכול לעזור לי להחליט מה טוב לי ולבני משפחתי ולא על בסיס ידע מוקדם בכלכלה או אחר..ה"פרקטיקה" אומרת לי חד משמעית שכל ההרחבות הכמותיות או פיסקליות טובות לרגע לתקופה קצרה ולא מביאות לפתרון של הבעיה המרכזית בעיית החובות האדירים שרק הולכים ומתנפחים.. כאמור בפרקטיקה צריך לדעת להחליט ולבצע ובעניין המשבר אליו הגיע העולם המערבי משבר החובות צריך פשוט למחוק חלק מהחובות ולפרוס את היתר לתקופה של יובל שנים..הערכה שלי ושוב אני מדגיש שאני לא כלכלן ולא בנקאי בהווה או בעבר הערכה היא שיש כ30 עד 40 טריליון דולר חובות אבודים או נקרא להם חובות מלוכלכים אותם צריך למחוק ולהתחיל דף חדש בחיים הנורמליים..
    לשם דוגמה אני יכול להזכיר עובדה מאוד מעציבה באמריקה הגדולה סטודנטים רבים אולי אפילו רובם מממנים את הלימודים האקדמיים תוך לקיחת התחייבויות עתידיות דהיינו הלוואות יקרות בסכומים גדולים אשר עוברים לעתים 100000 דולר לסטודנט..המצב המתסכל שלרבים מאותם צעירים לאחר הלימודים וקבלת התואר אין משרות מתאימות לרמת ההשכלה שלהם וחלקם נאלצים להסתדר בעבודה נחותה יחסית ותמורת שכר נמוך אשר במקרים רבים לא מאפשר להם להחזיר חובות אישיים ושלא נדבר על הקמת משפחה..שווי החובות של אותה שכבה גדולה של משכילים צעירים מגיע לכדי 7 טריליון דולר אולי אני טועה אבל מדובר בסכומים גבוהים נכון לא כל ההלוואות זה חוב אבוד..בכל מקרה צעירים אשר מתחילים את החיים הבוגרים והיצירתיים עם גיבנת גדולה מתקשים להרים ראש ומדובר בכמות הולכת וגדלה של צעירים כאלה ולא רק באמריקה הגדולה אלא בעוד מדינות בעולם בניהם אולי גם בישראל..בשורה תחתונה קובעי המדיניות צריכים לצאת מעורם ומרבוע בו הם נמצאים ולמחוק חובות רעים לאנשים למדינות הכל בהסכמה מוקדמת בכדי שיהיה לבני אדם "חופשיים ותרבותיים" סיבה טובה לקום בבוקר לחייך ולצאת לעבודה עם תקווה בלב לעתיד טוב יותר ..ראה את הסדר הקיבוצים כמשל..

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    מירון, יש שתי בעיות עם מחיקת חוב גדולה. האחת היא שהיא לא הוגנת. למה לתת מתנה ללווה ולא למי שנהג באחריות ולא נקלע לחובות. השנייה היא שאם גופים פרטים ישתתפו בה הם מסתכנים בפשיטת רגל או סתם בהפסדי עתק. ממשלה יכולה לממן מחילת חובות מהדפסת כסף אם כי הדבר סותר השיטה הכלכלית הנהוגה כיום, אבל כאמור למה דווקא לצ'פר את חסרי האחריות.

    אהבתי

  32. אל רום Says:

    תמריץ, יש רק בעיה אחת , מהי ההגדרה של : חסר אחריות ? שהרי לגבי השמאל , הם לרוב קורבנות , ולגבי הימין , הם פשוט יזמים , שהסתכנו לטובת רווחתה של החברה , וגם : לטובת רווחתם שלהם כמובן , אבל מניה וביה , תועלת לחברה .

    אז התיבות האלו : חסר אחריות ….קצת מאוד רחבות , ולוכדות ברשת , המון ואריינטים .

    להתראות

    אהבתי

  33. תמריץ Says:

    ודאי שלא כל לווה הוא חסר אחריות אבל כמעט כל חסר אחריות הוא בין הלווים (בדומה למשפט המפורסם על מוסלמים וטרוריסטים…)

    אהבתי

  34. אל רום Says:

    תמריץ , אז זהו , שגם לגבי השמאל , וגם לגבי הימין , הרפים ( רף ) הרבה יותר גבוהים ממה שאתה מדמיין ….. בשבילם , החוסר אחריות, לרוב , נטוע או מובנה בתוך השיטה ממש . כלומר , השיטה , מייצרת חוסר אחריות , ולא החוסר אחריות , פועל יוצא של האישיות האינדיבידואלית . להתראות

    אהבתי

  35. קמיליה Says:

    לדיון בנושא תשלום "הפרוטקשן" לפושעים,

    א. איני מבינה מדוע אתם נטפלים לפושעים קטנים, המסתפקים ב 1,500 דולר. נדמה לי שנשיא צפון קוריאה קיבל הרבה הרבה יותר בכדי שיפסיק לפתח נשק גרעיני ולאיים על העולם. הוא כמובן לקח את כל מה שנתנו לו, והמשיך לאיים.
    אגב, איני מבינה מדוע פושע מנוסה, שאחז כנראה בהנחה שאותו לא יתפסו, יאמין שאם יפשע לאחר קבלת דמי החסות מהעירייה – כן יתפס.
    איני מבינה גם מדוע, לאחר שהעירייה התרגלה כבר לשלם, הפושעים אינם דורשים העלאות חודשיות ב"שכרם". תוספת של עוד 100 – 200 $ תיתפס כפעוטה בכדי לקנות שקט לחודש נוסף. בחודש שאחריו יתבעו העלאה של עוד עשרה אחוז וכן הלאה וכן הלאה.

    ב. קראתי פעם נסיון לנתח את מדיניות החוץ של אובמה דרך תפקידו הקודם כפעיל חברתי ומטפל בכנופיות בשכונות העוני והפשע בשיקאגו. למיטב זכרוני, הפרקטיקה היא לזהות את הבריונים המסוכנים ביותר בכנופיה, אלו הגוררים אחריהם את חברי הכנופייה המתונים יותר, ואז לנסות להתקרב דווקא אליהם ולנסות "לקנותם". להציע להם משרות בעירייה, עזרה בפתיחת עסקים קטנים וכו'. מאמצים שלא מושקעים במי שנתפסים כפחות מסוכנים. הטענה הייתה שאובמה מיישם טקטיקות אלו גם במדיניות החוץ שלו. לדוגמא, הנסיון לרצות את האיראנים המסוכנים, גם על חשבון ידידיה המסורתיים של ארה'ב. לרצות את פוטין על חשבון האוקראינים והמזרח אירופים וכדומה. טקטיקות שכנראה קונות שקט בטווח הקצר, ומשלמים עליהן ביוקר בטווח הארוך.

    ג. אסור לשכוח את הגדרתו של צ'רצ'יל לפייסנים ( מהזיכרון) : אנשים שמאכילים תנינים בבשר אדם, בתקווה שהתנינים יאכלו אותם עצמם רק בסוף התור. הוא התייחס כמובן למדיניות צ'מברלין כלפי שאיפות ההתפשטות של היטלר – אך ניתן ליישם זאת גם לפושעים וארכי-פושעים אחרים.

    אהבתי

  36. קמיליה Says:

    למירון,
    אחד ההסברים לתמיכה האדירה של צעירי ארה'ב בברני סנדרס היא הלוואות הסטודנטים. חובות כבדים ביותר שבוגרי אוניברסיטאות באירופה ובישראל לא נאלצו לקחת על עצמם.
    לדעתי, ארה'ב אמורה לטפל בנושא דמי הלימוד באוניברסיטאות שלה, אך לא דרך שמיטת חובות כללית ומתן פרסים לחסרי אחריות. זהו אינטרס של כל מדינה שצעיריה המוכשרים יקבלו הכשרה אוניברסיטאית – ומכאן עליה לתקצב, בדרך כלשהי, את הסטודנטים / את האוניברסיטאות.

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    קמיליה, לייק על התגובה אם כי באופן פרקטי, לפעמים פייסנות בשילוב עם נכונות מופגנת לתוקפנות כשייחצו גבולות, עובדת.

    אהבתי

  38. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    יש רק להוסיף ש"נכונות מופגנת לתוקפנות כשיחצו גבולות" חייבת להיתפס כאמינה בכדי להשפיע. ושמירת האמינות אינה משימה קלה.

    במאמר הארוך באטלנטיק, אליו הפנת, נראה שאובמה לא הבין זאת. הוא טען שזו סיבה מטופשת להפציץ את סוריה (לאחר השימוש של אסד בנשק כימי – דבר שאותו האמריקאים הגדירו כקו אדום מבחינתם) רק כי אמרנו קודם שנפציץ את סוריה.
    אחת ההשלכות של עולם גלובלי היא שאם מדינה מאבדת את אמינותה במקום מסוים על הגלובוס – היא מאבדת את אמינותה גם בצד השני של הגלובוס.

    אהבתי

  39. מירון יעקוב Says:

    לקמיליה תודה על התגובה שלך..
    כלכלת העולם הגלובלי ניצבת לפני סכנה איומה של פיצוץ בועת החוב האדיר אשר נוצר עוד לפני פרוץ המשבר ב2008 ומאז הוא רק המשיך והתנפח עוד ועוד בעיקר על ידי גופים פיננסיים וממשלתיים..אם וכאשר קובעי המדיניות בעולם המערבי יאבדו שליטה על השווקים אנחנו נהיה עדים לפיצוץ הרסני בסדר גודל של פצצת ניוטרון אדירה הרס בלתי הפיך אבל בני אדם ישארו בחיים לפחות בשלב זה..אין מקום היום לפילוסופיות השקפת עולם יש הכרח למעשים ממשיים ומוקדם ככל האפשר אין פרוש הדבר שמה שאני מציע זאת הדרך הטובה ביותר יש עוד הרבה דרכים לפנינו העיקר שמי שמנווט את כלכלת העולם -היד הנעלמה או הגלויה-לא ירדם על ההגה וירבה במעשים טובים ונכונים..
    אני זוכר כמו היום מיד לאחר שבנק ההשקעות הגדול ליהמן ברדרס קרס שאלו את אלן גרינספיין יו"ר הפד לשעבר מה לדעתו צריך לעשות עכשיו..? הוא ענה בקצרה
    "תנו להם ליפול" תגובה אופיינית של מי שהאמין בקנאות בשוק החופשי..אולם לא עבר זמן רב והוא חזר בו כל זה לאחר שנודע לו על גודל המשבר המתממש ובא..
    אלן גרינספן הודה בגלוי שהיום ברור לו שלא כל עיוות כלכלי השוק יכול לתקן ולכן הוא מצטער שבעבר התנגד לרגולציה על הגופים הפיננסיים..

    אהבתי

  40. תמריץ Says:

    אני מאמין שמדינה שמוכנה להדפיס כסף בלי חשבון (על ידי ריבית שלילית והנמכת מסים) בשעת הצורך היא מדינה שתוכל לנקוט עמדה ליברטריאנית בשקט בהרבה סוגיות אחרות. יש משבר ובנקים ייפלו? ומה בכך. נדפיס מספיק כסף כדי שהרבה בנקים אחרים, מוצלחים יותר, יוכלו להתאושש. כל הפיצוצים והאסונות שאתה מתאר מירון הן פשוט תולדה של סירוב להדפיס מספיק כסף, לא שום דבר עמוק יותר.

    אהבתי

  41. תמריץ Says:

    ראיון מאוד מעניין עם ראש הממשלה אבה. בין השורות אני רואה שהוא הולך לקחת ברצינות רבה את מה שאמר לו קרוגמן, וזה סימן מצוין לכלכלת יפן. מן הסתם יכריז לפי סוף הראיון על הוצאות עתק למעבר לאנרגיות מתחדשות:
    Japan’s Abe Defends U.S. Alliance, Warns Against ‘Naked Nationalism’ http://www.wsj.com/articles/japans-shinzo-abe-defends-u-s-alliance-warns-against-nationalism-1459870098

    אהבתי

  42. קמיליה Says:

    מאמר המשווה בין התפיסות התרבותיות – פוליטיות האירופיות והיפניות והשלכותיהם.
    היחס למודרניות ולגלובליזציה, חשיבות השמירה על סולידריות חברתית ומניעת טרור מבית מול פתיחת גבולות ללא הגבלה בכדי לקדם את הכלכלה ויתור על מסורת העבר לטובת קוסמופוליטיות אוניברסלית ועוד.

    אפשר לחוש שהכותב המערבי די מקנא ביפנים ובהחלטות האסטרטגיות שקיבלו, ולמעשה קורא לשינוי כיוון ההתקדמות של המערב.

    אפשר היה לקצר את הכתבה, הארוכה מדי לטעמי, אבל למרות זאת היא מעניינת.

    http://www.politico.com/magazine/story/2016/04/globalization-japan-terror-insularity-213807

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: