מערכת מס מתסכלת וצודקת

תומר אביטל קורא למרד מסים. הוא מתלונן על ההקלות הנדיבות במיסוי שנהנים מהם חברות כמו טבע או פייסבוק, טייקונים למיניהם וכיוצא באלו, ובני אדם מן היישוב אינם זכאים להם.

מיסוי הוא נושא מורכב אבל הרעיון היסודי מאחוריו אמור להיות פשוט – אין מספיק משאבים להקצות לכל רצון אנושי, ובחלק מהמשאבים המדינה רוצה להשתמש לצרכיה. לכן כשאזרח מכלה משאבים כלשהם, צריך לודא שהוא מותיר משהו גם למדינה.

מהזווית הזו אפשר להבין שמיסוי של חברות כמו טבע או גוגל הוא מעוות לחלוטין. טבע או גוגל אינן מכלות משאבים. הן משתמשות במשאבים מסוג אחד על מנת ליצור משאבים מסוג אחר, שהתועלת שלהן לחברה גבוהה יותר. עובדה שהמשאבים הגולמיים שהן צורכות (חומרי גלם לתרופות או עובדים מוכשרים) שווים פחות בשוק מאשר המשאבים המוגמרים שהן יוצרות (תרופה לטרשת או מנוע חיפוש). הבדל השווי הזה הוא הבסיס הכלכלי לפעילותן והוא הוכחה שאינן מכלות משאבים אלא יוצרות משאבים חדשים. לכן המס הראוי על פעילותן הוא אפס.

אבל יש שתי בעיות עם מיסוי אפס על חברות. האחת – זה לא בא טוב לסוציאליסטים בעין, וישמש כבסיס לאינסוף דמגוגיות של תואמי שלי יחימוביץ' וברני סאנדרס. השנייה – מיסוי כזה יהיה מקלט מס נפלא לעשירים. אין כוונתי לכך שהעשירים יקימו חברות ארנק וישמרו בהם את הרווחים מעבודתם מבלי לשלם עליהם מס. זה אינו ראוי להיחשב כתכנון מס בעייתי כלל, מאחר שכאמור, כל עוד האדם אינו מכלה משאבים בעולם אין סיבה למסותו. כסף השמור בחשבון בנק אינו מכלה דבר מלבד זרם החשמל הזעיר הנדרש כדי לשמור על זרימת הביטים במחשבי הבנק. החשש מתכנון מס הוא אחר – לחברה יש את היכולת לרשום הוצאות כאילו נדרשו לשם קבלת רווחים, בעוד שלמעשה נדרשו רק כדי לספק צרכיו האישיים של בעל השליטה. הוא יטוס לכנס מקצועי בלאס וגאס על הנייר, ולמעשה לבילוי סוער בעיר החטאים. הוא כביכול יעסיק את ילדיו כשכירים בשכר מינימום בחברה, ולמעשה יעביר להם כסף כמתנה לבזבוזיהם. כל תכנוני המס האלו כבר קיימים היום, אבל הפחתה גורפת של מס החברות לאפס תעצים מאוד את כדאיות הקמתה של חברה ולכן גם את כדאיותם, ותדרוש גיוס המוני מפקחי מס לשם מניעת ניצול לרעה.
אולם כשמדובר בחברות ענק ציבוריות המתנהלות בסביבה תחרותית כמו גוגל או טבע, החשש לניצול של החברה לשם סיפוק צרכים אישיים הוא זניח. המס הראוי על חברות אלו הוא שואף לאפס.

דיני המס המפותלים בישראל, התמריצים שהם נותנים ועיוותיהם הם למעשה ניסיון מתמיד לרבע את המעגל – למסות חברות בינלאומיות גדולות במס שיתקרב לאפס שבו אמורות להיות ממוסות לפי ההגיון הכלכלי, אך מבלי לוותר על רעיון מיסוי החברות באופן גורף. אבל למתבונן מבחוץ הדברים יכולים להיראות מאוד מתסכלים – כיצד זה שהוא הקטן נעשק בידי המדינה, ואילו הדגים הגדולים קורעים את הרשת.

מודעות פרסומת

61 תגובות to “מערכת מס מתסכלת וצודקת”

  1. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ , שיערתי שתעוף באמת על הפוסט הזה של תומר אביטל , אלא שצריך רק לשים לב :

    שלי יחימוביץ ודומיה , מלינים בעיקר על הרווחים האישיים , בלי קשר למס החברות כמובן . משכורות עתק , דיבידנטים , השתלטויות על קופות מזומנים וכו…. אבל , לא רק בעיה סויציאליסטית נ' קפיטליסטית לכאורה כאן :

    שהרי , במצב שנוצר , מס החברות יכול להיות גדול , יכול להיות קטן , אבל , הרי הסוגיה תרבץ תמיד לפתחם של בעלי המניות ומה שיעשו עם הכסף של החברה , באופן חוקי לכאורה , אבל עושק מבחינת עסקית .

    הכלי היחידי נגד ניהול דנן , בדרך כלל , הינו תביעה נגזרת , או פניה לבית משפט , אבל זה , באם ישנה רשלנות גורפת , או הונאה ברורה יותר .

    כך , שאני גורס , בלי קשר למיסוי : חייבים לתמרץ בעלי מניות , מנהלים , להשקיע הרבה יותר בפיתוח ובצמיחה ( משקיעים אסטרטגיים ) והרבה פחות ללטוש עיניים לרווחים מידיים ( משקיעים פיננסיים ) .

    אז עוד ועוד רגולציה , ועוד ועוד תמריצים דיפרנציאלים , עוד ועוד פיקוח וכו… אין תחליף לזה למעשה , ומשקל הכובד עובר ליעילות ומנגנונים ומיחשוב .

    להתראות

    אהבתי

  2. אל רום Says:

    רק למי שמעונין , מהי תביעה נגזרת וכו…. :

    https://he.wikipedia.org/wiki/תביעה_נגזרת

    להתראות

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    למי שמעונין , המחשה זניחה למה שתיארתי , על מנת להבין , שכמה אחוזים של מס חברות לכאן או לשם , לא הסיפור האמיתי :

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3663141,00.html

    להתראות

    אהבתי

  4. מבקר טוקבקים Says:

    לא הסכמתי עם הפוסט.

    נראה לי שהפוסט לוקח את הרעיון של מס פיגוביאני ומרחיב אותו בלי הכרה כאילו כל מס צריך להיות פיגוביאני, ומסוג מאוד ספציפי: כזה שנועד לרסן צריכת משאבים מתכלים "בלי להשאיר לממשלה מספיק". תפיסה צרה מדי לדעתי.

    הממשלה לא צריכה רק משאבים מתכלים, היא צריכה למשל לשלם משכורות, אבל מה זה משכורות? המשכורות הן כל מה שעובדי המדינה קונים בעזרת המשכורות. הם קונים כל מיני דברים, מכל הקטגוריות. לאו דווקא משאבים מתכלים.

    בנוסף, הממשלה צריכה לשלם על תוכנה. גם אם תוכנה לא נמצאת במחסור טבעי (כי ניתן להעתיק אותה), היא נמצאת במחסור מלאכותי, בגלל זכויות יוצרים ופטנטים. אז הנה לנו דוגמה למוצר לא מתכלה שבכל זאת הממשלה צריכה להטיל מס כדי לממן את רכישתו.

    אם זה לא ברור, אני טוען שהמטרה המרכזית של המסים היא לממן את השירותים שהממשלה מספקת. (גם אינפלציה היא מס, אז ההתחכמות של אנשי MMT לא משנה קביעה זו).

    כשם שהממשלה יכולה להטיל מס על מסטיקים ולהשתמש בו כדי לקנות רובים, כך היא יכולה להטיל מס על דברים שאינם מתכלים, ולהשתמש בו כדי לקנות דברים מתכלים. אין בהכרח קשר בין הדברים עליהם מוטל המס ובין הדברים אותם מממן המס.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אל רום, הדיבידנד ההרסני שבעלים מושכים הוא בעיה אבל אני לא יודע אם יש דרך לרסנו בשוק חופשי. ברגולציות יש לנו עודף.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    מבקר, תיאורטית בעולם ללא אינפלציה לא צריך מסים. יש כאלו למשל שטוענים שכבר לא ניתן להשיג אינפלציה במערב בגלל כל הסיבות הטכנולוגיות והדמוגרפיות. אבל זה מצחיק – אם כך בוא נחיה בעולם ללא מסים.

    מכאן שהדבר היחיד שמצדיק מסים זה מה שיוצר אינפלציה. אם יש לנו כסף שמיועד לניצול משאבים במחסור, הוא יוצר אינפלציה, מחירי אותם משאבים עולים. אם יש כסף שבא לתמרץ תהליכים שפותרים מחסור, כמו כסף בידי חברה, זה אבסורד למסותו. כי במיסוי הזה אתה לא מקטין לחץ על משאבים, אלא להיפך – המיסוי לא עוזר לפתור את בעיית האינפלציה.

    אפשר לטעון שבכל אופן אתה עוזר לסכל אינפלציה באמצעות מס חברות כי המיסוי מונע מהחברה לשלם משכורת שבה העובד היה משתמש לצרוך דברים במחסור. אבל מנגד אתה מקטין את התמריץ והיכולת ליצר פתרונות למחסור, כך שהאפקט אמביוולנטי. דוגמה פשוטה – יותר סביר ש-99% מס חברות היה יוצר אינפלציה מטורפת על ידי חיסול תמריצי הקפיטליזם מאשר מסכל אינפלציה.

    האלטרנטיבה הפשוטה היא לא למסות חברות כלל ולמסות רק מע"מ או את חלק המשכורת שהעובד מחליט להקדיש לצריכה (כלומר החזר מס הכנסה מלא על הפרשות להשקעה). כך יהיה מיסוי אך ורק של מה שמעורר את הלחץ האינפלציוני שהוא הסיבה למס מלכתחילה.

    הדוגמה של פטנטנים מעניינת מאוד ולא חשבתי עליה קודם בהקשר הזה. נראה לי שאפשר להגיד שפטנטים יוצרים עוד סוג של מחסור, גם אם יש משהו מלאכותי ביצירתם, וזה אינו כל כך שונה מכללים מלאכותיים אחרים שיוצרים מחסור, אך בצדק מאחר שמתכתבים היטב עם הפסיכולוגיה האנושית – למשל הגבלת שעות עבודה. גם לפטנטים אפשר ליצור תחרות באמצעות מציאת פטנטים שונים שעושים אותה פעולה, וכך לפתור בעיית המחסור שיוצרים. ההבדל לעומת מחסור אחר הוא שהמדינה יכולה דינמית באמצעות חקיקה לעצב את עוצמת היכולת של פטנטים לחולל מחסור, בהתאם להערכתה כמה תמריצים נדרשים לממציאים.

    אהבתי

  7. מבקר טוקבקים Says:

    בנוגע למס האינפלציה, ההגדרה המדוייקת יותר היא רווחי סניוראז'. רווחים אלה קיימים גם אם ההרחבה הכמותית לא מחוללת עליית מחירים.

    לשם המחשה, כורי ביטקוין נהנים מהפרס על כריית הביטקוין בין אם זה משפיע על מחיר הביטקוין ובין אם לא.

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , הטיעון הזה , שיש עודף רגולציה , הינו מנטרה ערטילאית . הבעיה ברגולציה זה לא העודף שלה , אלא חוסר היעילות שלה . על אובר מישפטיזציה , מתגברים באמצעות מישפטיזציה נוגדת . שהרי , בלי רגולציה , אין !! בלי פיקוח , אין !! בלי משפט , אין !!

    אם כך , מוטב לשכלל עד הסוף השיטה , וזה לא מה שעושים , אלא מעמיסים עוד ועוד , במקום לעבוד על יסודות השיטה . אמחיש בהמשך אולי ….

    להתראות

    אהבתי

  9. יאיר Says:

    "הרעיון היסודי מאחורי מיסוי הוא שאין מספיק משאבים להקצות לכל רצון אנושי, ובחלק מהמשאבים המדינה רוצה להשתמש לצרכיה. לכן כשאזרח מכלה משאבים כלשהם, צריך לוודא שהוא מותיר משהו גם למדינה"

    מהיכן הרעיון הזה?
    במדינות מודרניות התפקיד של מיסוי הוא לממן שירותים אזרחים ויש שישתמשו בו להקטין פערים חברתיים (בעזרת סיפוק השירותים הללו).
    הרעיון שלך מתאים לעריצות בה המלך מזוהה עם המדינה והמדינה צריכה לדאוג לעצמה (כלומר למלך). זאת הסתכלות סכום אפס שהובילה לתפיסות מוניטריות-מטליות שמנעו יצוא זהב ומתכות אחרות במטרה לא לפגוע באוצר המלך. כאילו שהון ורווחה זה חתיכות של זהב.

    אם תאמר ששווה לתת להן הקלות במס בגלל שזה יחזור אלינו בצורות אחרות, ניחא. אבל מה הקשר בין כילוי משאבים (או אי כילוי משאבים) לבין מיסוי אפסי.

    במסגרת הרעיון שלך המיסוי האפסי של חברות כמו גוגל וטבע נראות כמו הטבה שהאצולה מקבלת מהמלך.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    המילה "לממן" מקבלת משמעות רק בהנחת מחסור. כלומר לקחת משאב שיש בו מחסור ולהעביר מגוף לגוף. אם אין מחסור בעולם אין לה משמעות. לא צריך לממן את האוויר שאדם נושם או את היכולת שלו לדמיין דברים במוחו. כי אין מחסור בנשימות או בדמיון.
    בלקחת דברים מגוגל או מטבע אין העברה של משאב במחסור מצורך אחד לשני. כי הן אינן משתמשות במשאבים באופן שיוצר בהן מחסור.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    לגבי צמצום פערים, אין סתירה בין מה שכתבתי כאן לבין שימוש במערכת המס לצמצום פערים. אפשר למסות רק צריכה ולהטיל 500% מס על יאכטה ו-1000% מס על פנטהאוז.

    אהבתי

  12. אל רום Says:

    תמריץ , אלא שגוגל או טבע , או תאגידים , לא ממוסים בגלל משאבים שהם מתכלים אם לאיו או מה .

    קודם כל , הן מקבלות שירותים , שירותים מן המדינה, הכלל הינו , שככל שאתה גדול יותר , השירותים שאתה מקבל , משמעותיים יותר . כך , ככל שיש לך יותר מטראז' נניח , תשלם יותר ארנונה . זה היבט אחד , והשני :

    בכל חברה , יש סיבסוד צולב . חזקים מסבדים חלשים , הכל על מנת לשמור על סולידריות חברתית . אחרת :

    חלשים , עניים , ילכו ויתכלו , וחברה לא תוכל לשמור על הציביון או הפורמט הבסיסי שלה , או הפרצוף שלה למעשה . זוהי התפיסה .

    מעבר לזה :

    התפיסה , של החזקים עצמם , הינה זו ( במישור הוולונטרי אם כי יותר ) שהם למעשה נבנו על הפרטים בחברה ( צריכה והכרה ומוניטין ) והם מחזירים לחברה שבנתה אותם למעשה .

    אגב , בתגובתך האחרונה , התכוונת למע"מ דיפרנציאלי אני מניח ?

    להתראות

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    אני לא מציע פטור מארנונה לחברות. הן ימוסו על פי השימוש בקרקע. אבל אין לדעתי הגיון במיסוי רווחיהן. הבסיס של רעיון המיסוי הוא הצורך לחלק את המשאבים שנמצאים במחסור. מה ההיגיון בלמסות את ההתגברות על המחסור.

    מה שכתבתי דומה למע"מ דיפרנציאלי. אבל אפשר להשיג צמצום פערים במיסוי הכנסה פרוגרסיבי גם. מה שכתבתי אינו סותר זאת.

    אהבתי

  14. orihippo Says:

    מס ההכנסה בארה"ב הוא בן 100 שנים, קןדם לכן נחשב מנוגד לחוקה. מדוע שהמדינה לא תממן את הפעילות שלה ממכירת אדמות או רווחים מחברות בבעלותה? או במקרה הקיצוני מס חברות בלבד.

    Brief History of IRS
    Origin
    The roots of IRS go back to the Civil War when President Lincoln and Congress, in 1862, created the position of commissioner of Internal Revenue and enacted an income tax to pay war expenses. The income tax was repealed 10 years later. Congress revived the income tax in 1894, but the Supreme Court ruled it unconstitutional the following year.

    16th Amendment
    In 1913, Wyoming ratified the 16th Amendment, providing the three-quarter majority of states necessary to amend the Constitution. The 16th Amendment gave Congress the authority to enact an income tax. That same year, the first Form 1040 appeared after Congress levied a 1 percent tax on net personal incomes above $3,000 with a 6 percent surtax on incomes of more than $500,000.
    In 1918, during World War I, the top rate of the income tax rose to 77 percent to help finance the war effort. It dropped sharply in the post-war years, down to 24 percent in 1929, and rose again during the Depression. During World War II, Congress introduced payroll withholding and quarterly tax payments.

    אהבתי

  15. אל רום Says:

    תמריץ , הארנונה הייתה המחשה לעיקרון :

    המיסוי של הרווחים , נועד לשימוש במס , על מנת , לתת שירותים , שעסקים דנן נזקקים להם . כל עסק , לפי הגודל שלו . לא מדובר רק בארנונה כמובן . בכל היבט שהוא של פעילות החברה , היא מקבלת שירותים ממוסדות המדינה , והיא ממוסת בהתאמה ( באופן פילוסופי כללי , שהרי מס חברות , יורד בעיקרון ממס על שכירים למשל , מבחינת אחוז הניכוי ) .

    אבל שוב , אתה מתעלם מן הדיסטריבוציה של המס ומן המיקוד שלו . שווה שוב לנגד עינך , את העיקרון , שחזקים מסבסדים חלשים . על העיקרון הזה , שום חברה לא יכולה למעשה לוותר .

    מכאן , שצריך למקד מס בחזק , ולפזר אותו לחלש ( בין היתר ) . אולי יש גם דרכים אחרות , אבל , זוהי בעיקרון התפיסה .

    להתראות

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    אפשר להנהיג מערכת מיסוי מאוד פרוגרסיבית ועדיין לא לעשות דבר מופרך כמו מיסוי חברות.

    אהבתי

  17. יאיר Says:

    גם אם המילה "לממן" מקבלת משמעות רק בהנחת מחסור, הרי שלממשלה יש מחסור על-מנת לספק שירותים ולכן היא גובה מס. ולכן אין משמעות אם גוגל או טבע יוצרות מחסור במשאבים אם לאו לגבי גביית מיסים מהן.
    אם הן לא יוצרות מחסור אזי הן נאצלות אך לא פטורות ממס.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    מה יעזור למדינה לקחת מס אם אינה תופסת כך משאבים אלא הורסת משאבים. באותה מידה יכולה לשרוף משרדי גוגל ולראות בכך גביית מס.

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    כלא כלכלנית, אני משועשעת להיווכח שהדיון שלכם הוא בעצם עלָ ָהצדק והמוסר בגביית מס מעסקים.

    לא נתתם הסבר מדוע חברות ענק מעדיפות להעתיק מפעלים ולפתוח סניפים דווקא במזרח אסייה ולא באפריקה. בה שכר העבודה אפילו נמוך יותר.
    למיטב ידיעתי, הן עושות זאת כיון שהן מקבלות ממשלות מזרח אסיה: כוח אדם שלמד שנים על חשבוו המדינה או בסבסודה, מערכת בריאות המסוגלת להתמודד עם סכנת מגפות, משטרה ומערכת חוק ומשפט חזקה דיה למנוע גנבת הציוד במפעל או שוד המשאיות המובילות חומרי גלם וסחורות אל המפעל וממנו, תשתית כבישים ברמה סבירה, ועוד ועוד.

    איני מבינה מדוע ממשלות שהשקיעו רבות אינן אמורות לקבל החזר כלשהו על השקעתן מהחברות המעדיפות לפעול בהן.

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    בקפיטליזם לא עושים טובות. הממשלות במזרח אסיה או בישראל לא עושות טובות לחברות, והחברות אינן עושות טובות לממשלה. כולם מחפשים להרוויח.
    מה שאמרתי בפוסט טריוויאלי בעיניי – המטרה של ממשלה היא להגדיל משאבים ולא להקטינם, וזה יהיה אבסורדי אם מערכת המיסוי תחתור תחת מטרה זאת מבלי שתניב את התועלת הבסיסית שיש למיסוי – הגדלת המשאבים העומדים לרשות הממשלה.

    אהבתי

  21. אל רום Says:

    קמיליה ,

    נקודת המבט , אינה של המעסיקים או העסקים , אלא פילוסופית , חברתית , מקרו כלכלית . מעסיקים ועסקים , עסוקים בהישרדות , וטוב שכך !! הדיון הוא מחוצה להם וכך צריך להיות .

    מכאן גם צריך להבין : שאם המטרה הינה הישרדות , אזי , לא ייתכן , שעסק מפסיד , ישאר ויתקיים , הוא צריך לעשות הכל , בשביל לשרוד ,ולשרוד ותחרות קשה . התחרות הקשה , מחייבת אותו , תדיר , לשדד מערכות, ולמקסם יעילות , אחרת , הוא לא ישרוד .

    אלא שלשרוד בתנאים לאומיים ,קשה מאוד !! וכל זה , זניח , לעומת הישרדות בתנאים בינלאומיים , זוהי זירה קשה מאוד , מכפילי כוח עצומים לכאן ולשם . אם כך :

    האינטרס של המדינה , הוא גם , שהמפעל והעסק , יצליח בזירה הגלובלית , ויחזיר תשואה , במכפילי כוח גדולים ( הבעיה של ישראל אגב ) . שהרי זה גם הווקטור , שדוחף הכי חזק לפיתוח וצמיחה .

    אין פשוט ברירה לא פעם !!

    להתראות

    אהבתי

  22. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    יש מחסור בביטחון ולכן משלמים מס לממן ביטחון גם טבע במפעליה בארץ צורכת את הביטחון והיא צריכה להשתתף במימונו ולשלם מס. יש מחסור בתשתית כבישים ולכן משלמים מס לממן כבישים גם טבע צורכת שימוש בכביש וכו'

    אהבתי

  23. orihippo Says:

    הותר לפרסום: פעיל ג'יהאד אסלאמי מעזה מואשם כי פיתח תוכנה באמצעותה הצליח לחדור למערכות כלי הטיס הבלתי מאויישים של צה"ל שחגים מעל הרצועה. דרך התוכנה הצליחו בכירי ארגון הטרור לצפות במה שצפו גם בצבא
    במסגרת פעילותו בארגון בנה תוכנה באמצעותה, החל משנת 2012, הצליח ארגון הטרור לחדור למערכת המזל"טים של צה"ל שחגו מעל שמי עזה ואפשר לבכירים בארגון לצפות בכל מה שקורה – בזמן אמת.
    מו כן, פיתח עוידה תוכנה שאפשרה לאנשי הג'יהאד לצפות בכל מצלמות הדרכים ומצלמות משטרת התנועה בישראל, לעקוב אחר מיקומי ריכוז אוכלוסין ומיקומי כוחות הביטחון בעת ירי טילים על ישראל. תכנה נוספת פרי ידיו אפשרה לארגון הטרור לעקוב אחר תנועת המטוסים בנתב"ג, לראות את רשימות הנוסעים, לדעת את סוג המטוס ומשקלו, וכן שעות נחיתה והמראה.

    http://www.mako.co.il/news-military/security-q1_2016/article-e5f70059213a351004.htm?partner=rss&utm_source=start&utm_medium=Content&utm_campaign=start_Content&Partner=start_Content

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    אם יש מחסור בביטחון הבעיה היא אולי מחסור במשאבים כדי לייצר כיפות ברזל או מחסור שמקשה לוודא שיהיו מלפפונים במכולת שאנשי כוחות הביטחון יוכלו לקנות במשכורתם. אבל אתה לא שורף את משרדי חברת טבע כדי לגרום לכך שיהיו עוד כיפות ברזל ולכן גם אינך מטיל עליה קנס שרירותי בדמות מס חברות, שיגרום לכך שהכסף שיכול היה לשמש למטרות השקעה מועילה לא ישמש למטרה זו וכך יגדל המחסור בעולם.

    זה נכון שאם חברה מעבירה את הרווחים שלה לדיבידנדים לבעלי המניות, הם כבר מפסיקים לשמש כהשקעה ולכן ברגע זה המיסוי שלהם הופך למוצדק.

    הרעיון הכללי – אין טעם והיגיון במיסוי כסף המיועד להשקעה אלא רק במיסוי כסף שהולך לצריכה.

    אהבתי

  25. nitz38 Says:

    תמריץ, תודה על הפוסט המצויין. מזמן לא קראתי כל-כך הרבה שטויות.

    (1) מדינה צריכה לספק שירותים. נקודה.
    אם המדינה לא מספקת שירותים, אין צורך במדינה.

    אפילו קפיטליסט חזירי יסכים שהמדינה צריכה לספק שרותי ביטחון. צבא צריך? – בטח שצריך. מדוע שרק האזרחים (השכירים והעצמאיים) יממנו את תקציב הביטחון? אם יעופו טילים על ישראל, או אם תפרוץ מלחמה ממש, העובדים של חב' "טבע" לא יגיעו לעבודה כי הם ישבו במקלט או יגוייסו לצבא. נמלי הים והאוויר יושבתו ולא ניתן יהיה לשלח תרופות לשווקים הבינלאומיים. טיל או שניים יכול אפילו לפגוע ב"טבע" עצמה והלך על פס-הייצור.

    אז הנה לך סיבה טובה מדוע טבע או גוגל או כל חברה אחרת (מקומית או בינלאומית) צריכה לשלם למדינה, לפחות על שרותי הביטחון שהיא מקבלת. ואיך היא תשלם על השרות הזה שלא דרך מס? (הארנונה כידוע לך, לא מממנת את כיפת-ברזל).

    (2) "טבע או גוגל אינן מכלות משאבים. הן משתמשות במשאבים מסוג אחד על מנת ליצור משאבים מסוג אחר, שהתועלת שלהן לחברה גבוהה יותר. עובדה שהמשאבים הגולמיים שהן צורכות (חומרי גלם לתרופות או עובדים מוכשרים) שווים פחות בשוק מאשר המשאבים המוגמרים שהן יוצרות (תרופה לטרשת או מנוע חיפוש). הבדל השווי הזה הוא הבסיס הכלכלי לפעילותן והוא הוכחה שאינן מכלות משאבים אלא יוצרות משאבים חדשים. לכן המס הראוי על פעילותן הוא אפס"

    נו באמת.

    אתה טוען שכל מי שמשתמש במשאב X כדי לייצר משאב Y כאשר התועלת של Y לחברה גדולה יותר מאשר X (או שערכו של Y בשוק גדול מ-X) צריך להיות פטור ממס.

    הטיעון הזה, אם הוא צודק ונכון. מדוע שיחול רק על חברות?

    נניח שהקמתי בחצר האחורית שלי מפעל קטן ליצור כפיות (או בקבוקים). אני נוטל משאב גולמי (מתכת או זכוכית ממוחזרת) שתועלתו לחברה, במצבו הגולמי, אפסית, ויוצר "משהו" בעל תועלת גדולה יותר לחברה. אין גם שום ספק שערך השוק של התוצר המוגמר שלי, גדול לעין-שיעור מהמשאב הגולמי. אגב, אני לא מכלה שום משאבים מפני שגם את הכפית או הבקבוק שיצרתי ניתן למחזר.

    מדוע מה שחל על טבע וגוגל לא יחול עלי?

    (3) 35 מיליארד ש"ח בשנה מתקציב המדינה – מקורו במס חברות.

    אם מס החברות יהיה אפס, "מישהו" אחר יצטרך לשלם איכשהו את 35 המיליארד הללו – או שהמדינה תצטרך לקצץ בשירותים שהיא מספקת.

    יש לך רעיון איך ו/או ממי לגבות את הסך הנ"ל ו/או איך לקזז בשירותים?

    ניצן ~

    אהבתי

  26. תמריץ Says:

    ניצן, תודה על התגובה.

    לכאורה אין קשר בין מספר כיפות הברזל שהמדינה צריכה לבין הקמת עוד מפעל של טבע. מספר כיפות הברזל או הטנקים כנראה נשאר אותו דבר בין אם טבע תקים מפעל ובין אם לא.
    דווקא אסדות הגז בים מעוררות שאלות נוקבות בהקשר הזה, כי שם אין ספק שהאסדות מגדילות את הנטל הביטחוני על חיל הים. זו טענה לגיטימית בדיון על מיסוי הגז הטבעי, אבל לטעון שטבע צריכה לפצות על העול הביטחוני שיוצרת זה פחות לעניין לדעתי.

    בעיקרון אני בהחלט בעד זה שמפעל להקמת כפיות בחצר שלך לא ישלם מס, אבל באופן מעשי כמעט אין ספק שאנשים יתפתו להשתמש במפעל כזה בבעלות פרטית כדי לרשום הוצאות לצריכה פרטית כהוצאות מפעל, ויהיה קשה מאוד לאכוף הפרדה בין מיסוי על צריכה אישית לבין מיסוי על צריכה לשם השקעה וייצור. מס הכנסה כבר היום מתקשה לעשות זאת בתנאים הנוכחיים של דיני החברות.

    לגבי החור בתקציב המדינה – ומי לדעתך משלם היום את מס החברות של טבע? מן הסתם העובדים שטבע יכולה הייתה לשכור ואינה שוכרת. ובנוסף לתשלום שלהם, יש גם את ההפסד של המשק מכך שטבע אינה מנצלת את מלוא פוטנציאל היצירה שלה בשל קנס חסר טעם על רווחיה.

    אהבתי

  27. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, יכול להיות שאתה מבלבל בין משאבים מתכלים ובין משאבים במחסור?

    הקרקע לא מתכלה אבל היא במחסור. אם אתה טוען שצריך למסות רק צריכת משאבים מתכלים, אתה צריך להתנגד למיסוי קרקע.

    היות שאתה תומך במיסוי קרקע, משתמע מכך שאתה תומך במיסוי משאבים במחסור, בין אם הם מתכלים ובין אם לא.

    אם כך, מדוע לתת פטור לחברות טכנולוגיה? המוצרים של חברות הטכנולוגיה אומנם אינם מתכלים אבל הם במחסור; אם הם לא היו במחסור, אף אחד לא היה מוכן לשלם עליהם כסף.

    חלק מחברות הטכנולוגיה עוסקות במתן שירותים. למשל, תופרים ללקוח פתרון ספציפי לבעייתו. גם כאן, ברור שיש מחסור, אחרת הלקוחות לא היו מוכנים לשלם על השירות. במקרה הזה מדובר במחסור שלא נובע מפטנטים.

    אתה צריך להגדיר יותר טוב על מה אתה רוצה להטיל מס ולמה.. אולי אתה רוצה להטיל מס על משאבים במחסור שקודמים לתהליך הייצור (משאבי טבע + קרקע?).

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    צריך למסות כל מה שצריכתו גורמת אינפלציה. קנית דירה או קרקע מעלה ערך הקרקעות ולכן צריך למסותה כדי לנטרל האפקט האינפלציוני.
    חברה אינה אמורה, במכלול פעילותה, ליצור אינפלציה. גם אם היא צורכת משאב אחד, היא אמורה לפצות על כך ביצירת משאב אחר, ששווה יותר בשוק. לכן אין הצדקה למיסוי שלה.
    בהחלט יש מקום למסות את הצרכן שצורך מוצר שחברת הטכנולוגיה ייצרה.

    אהבתי

  29. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ (2), נראה לי שאתה שקוע בהתבוננות על הממשלה כאחראית על התמריצים, ושוכח להסתכל על הממשלה כצרכנית.

    כן, הממשלה היא צרכנית. היא משתמשת במוצרים ושירותים מוגמרים שהמגזר הפרטי מספק, ולא רק בחומרי גלם וקרקעות. הממשלה צורכת את המוצרים והשירותים המוגמרים הללו הן ישירות (רכש) והן בעקיפין, כתשלום לעובדי המדינה. (עובדי המדינה רוכשים במשכורתם מוצרים ושירותים מוגמרים ולא רק קרקעות וחומרי גלם).

    מהיכן הממשלה תשיג מוצרים ושירותים מוגמרים לצריכתה הישירה והעקיפה? היא חייבת ליטול אותם בכוח מהמגזר הפרטי. יש שתי דרכים לעשות זאת: 1. מסים סטנדרטיים. 2. רווחי סניוראז', שהם בעצם סוג של מס.

    לסיכום: השאלה היא לא רק מה קיים ומיוצר אלא למי הוא שייך. מיסוי מבצע העברת בעלות על מוצרים ושירותים מהמגזר הפרטי לממשלתי, לצורך אספקת שירותים ממשלתיים. זוהי המטרה המרכזית של המיסוי, ואילו ההשפעה על התמריצים (חיובית או שלילית) היא אפקט-לוואי.

    אהבתי

  30. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, כתבת: "חברה… אין הצדקה למיסוי שלה. [אבל] בהחלט יש מקום למסות את הצרכן שצורך מוצר שחברת הטכנולוגיה ייצרה."

    המחשבה שיש הבדל מהותי בין מס חברות ובין מע"מ היא fallacy. וראה כאן:
    https://assafzim.wordpress.com/2014/12/17/vat/

    אהבתי

  31. orihippo Says:

    נמשך המבצע להחזרת ציוד צבאי מבלי להענש.
    הכרתי את אשתי בצבא האם אני יכול להחזיר אותב מבלי להענש?

    אהבתי

  32. יאיר Says:

    תמריץ,
    אני ממש לא מבין מה אתה טוען. לא בפוסט ולא בתגובות.

    אהבתי

  33. תמריץ Says:

    הכרתי את הפוסט של אסף ולמעשה הייתי בטוח שהגבתי לו בזמנו אך איני רואה תגובה שלי שם. אני לא חושב שמע"מ יוצר את אותם תמריצים כמו מס חברות.
    אפשר להגיד זאת משתי זוויות. מהזווית של מגני מס החברות ושונאי המע"מ כמו שלי יחימוביץ' אפשר להגיד שכל אחד יודע שאם המדינה מעלה את המע"מ באחוז, הדבר ישתקף מיידית במחירים במשק. דבר זה שונה מאוד מההשפעה של מס חברות, שהעלאתו אינה מחלחלת לצרכן באופן אוטומטי והחברה נושאת בה. תחשוב שאתה מנכ"ל חברה והעלו את מס החברות, האם תוכל לגלגל ההעלאה לצרכן בקלות? לא, כי אינך יודע מה מתחריך יעשו. לכל חברה השיקולים יהיו שונים כי מבנה הרווחים שונה ולכן השפעת מס חברות שונה.
    מכיוון שהמס תמיד מגולגל על הצרכן זהו מס על צריכה ולא על חיסכון. אפשר להגיד שיש קרטל של חברות שנחושות לגלגל כל העלאה של המע"מ הלאה והציבור מוכן לקבל זאת.

    מהזווית שלי כמי שמעדיף עולם עם מע"מ וללא מס חברות, מס חברות לא נותן מספיק תמריץ להתייעל ולהוריד כוח אדם. החברות שנפגעות ממנו יותר הן החברות היותר יעילות. באיזה עולם יהיה יותר תמריץ לאוטומציה – עולם עם 90% מע"מ או עם 90% מס חברות?

    את טענתך הקודמת לא הבנתי. אדרבה, תפיסת המדינה כמתחרה על משאבים היא מה שאומר לי שהיא צריכה לפעול באופן שבאמת יתן לה יותר משאבים. גנב יכול לממן עצמו תוך שהוא הורס את מערכת התמריצים ובניית המשאבים בעולם שמסביבו. אבל המדינה היא שחקן גדול מכדי שתוכל לחטוף איזה משאב תוך שהיא פוגעת במערכת בניית המשאבים מסביב.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    אורי, חחח. איזה שובניסט אתה.

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    יאיר, לא זוכר שכתבתי פוסט שמגיביי האינטליגנטיים כל כך התקשו לרדת לעומקו. אולי זה בגלל שאני הטמעתי באופן כל כך מופנם את הרעיון של MMT שמדינה יכולה לממן עצמה בהדפסת כסף ואילו מיסוי נועד רק להפחית אינפלציה, ומתייחס אליו כמובן מאליו אם כי נותן לו פרשנות ימנית כלכלית (שהיא נדירה בקרב מאמיני MMT). זאת בעוד שהתפיסה הכללית היא שהמדינה היא כמו כל שחקן אחר שצמא לכסף מכל מקור שהוא.

    אהבתי

  36. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ,

    ההשקעה באוטומציה היא הוצאה מוכרת, שפטורה ממס חברות, ממש כמו שכר העובדים שהאוטומציה חוסכת. אז למה שתהיה למס חברות ולמע"מ השפעה שונה על כדאיות האוטומציה?

    —————————————————-
    כדי לגלגל לצרכן העלאת מע"מ של 1%, צריך להעלות את המחיר לצרכן ב-1%.

    לעומת זאת, כדי לגלגל לצרכן העלאת מס חברות של 1%, בד"כ צריך להעלות את המחיר לצרכן בהרבה פחות מ-1%, כי מס חברות לא מתייחס לסכום המכירות אלא לרווח, שמטבע הדברים הוא סכום קטן בהרבה.

    מסקנה: קל יותר לגלגל לצרכן את מס החברות מכפי שנדמה במבט ראשון.

    —————————————————-
    נראה לי שברוב הענפים יש מבנה שכר שנגזר במידה רבה מטבעו של הענף. הטענה שהם לא יכולים לגלגל את מס החברות כי אצל כל אחד הוצאות השכר מהוות אחוז קצת שונה נראית לי לא משכנעת.

    וגם אם יהססו או ישתהו מעט, סופם שיגלגלו.

    —————————————————-
    הוצאות השכר פטורות ממס חברות אבל אינן פטורות ממע"מ. לפיכך, כשאתה תומך בהעלאת מע"מ כחלופה להעלאת מס חברות, אתה בעצם תומך בהעלאת המס על השכר, באופן שטוח/אחיד.

    במלים אחרות: ההתייחסות האוהדת שלך למע"מ נובעת בעצם מכך שמס הכנסה פרוגרסיבי מדי לטעמך.

    (אני לא כותב את זה כביקורת, רק מציין עובדה. אולי לא חשבת על זה כך, אבל זאת משמעות הדבר).

    —————————————————-
    בנוגע למגיבים אינטליגנטים שמתקשים להבין: לפעמים זה מראה שהתאוריה מיוסדת על טעות.

    כאמור, רווחי סניוראז' הם מס, וזה מפליא אותי שאתה מתקשה להכיר בכך.

    אהבתי

  37. orihippo Says:

    עדיין מס חברות לא מונע בעלי חברות ומשפחותיהם להנות מהכספים להוצאות אישיות במסווה הוצאות חברה מכיון שזה זול יותר מאשר לקבל את הכסף כשכר ולשלם עליו מיסים.
    בהונג קונג מס חברות קבוע, 16 אחוז, אין כל מס על דבידנד של חברה. לולי היה מס חברות היה קל יותר לבעלי החברה להעביר את הכספים לחו"ל ולהעלים את הכספים ולהתחמק מתשלום מס אישי. ההנחה שלך היא שבחברת גדולות יש שקיפות והן לא יסתכנו בצעדים שכאלו.
    אם חברה מנצלת את משאבי המדינה עליה לשלם על כך אם היא אינה מנצלת היא מספקת תעסוקה אין סיבה שהיא תענש.

    הטענה העיקרית שלך, והיא חוזרת במשך שנים היא שמדינה יכולה לממן את עצמה על ידי הדפסת כספים. שהמסים הם רק כלי למניעת אינפלציה בזמנים מסוימים. אם יש אוטומציה, יש יצור ואם יש אבטלה ואין לציבור כסף לקנות אפשר להדפיס ולחלק לו. כל זמן שיש מוצרים דיים לא תהיה אינפלציה. אם יש אינפלציה צריך לצמצם את הכסף בידי הציבור, על ידי מיסים.
    אבל אם בסופו של דבר כמעט כולם לא יעבדו ויחיו על חשבון קצבה ממשלתית, תהיה אינפלציה וצריך למצוא דרך להוציא את הכסף מהמחזור וזה ניתן או על ידי הספקת שרותים בתשלום של המדינה או על ידי מיסוי כל הכנסה מסוג שהוא

    אהבתי

  38. מבקר טוקבקים Says:

    אורי, בנוגע לבעלי חברות ומשפחותיהם משתמשים בכספי החברה להוצאות אישיות במסווה של הוצאות החברה, אאל"ט זה מפחית לא רק את מס החברות אלא גם את המע"מ, כי החברה מזדכה על המע"מ של ההוצאות. אז אני לא חושב שיש הבדל בין מע"מ ומס חברות, מבחינה זו. (אבל אולי אני מחמיץ משהו).

    אהבתי

  39. orihippo Says:

    מבקר, הכוונה של תמריץ היתה שבין לבחור מכונה שמיקרים אותה בעזרת מע"מ לבן אדם, עדיף לחברה לבחור בן אדם וכך מספקים תעסוקה והכנסה. העלאת מע"מ של אחוז אחד לא תגולגל לציבור על ידי החברה באחוז אחד כי רק חלק מההוצאות של החברה מחייבות מע"מ

    הנה עוד כתבה שחוזה מיתון, הסבר מעניין

    http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3684329,00.html

    אהבתי

  40. תמריץ Says:

    מבקר, רווחי סניוראז' הם מס זו נשמעת הגדרה, וכבר אמרתי שאיני אוהב להתווכח על הגדרות. נניח שזה מס, אבל התמריצים שיוצר שונים מתמריצים אחרים, והמשאבים שמוציא מהאזרחים אינם דומים לאופן שבו מסים אחרים מוציאים משאבים. וההבדל בולט במיוחד בסביבת ריבית אפס. נראה לי שרוב הפוסטים של הבלוג עוסקים בכך.

    מה שכתבת על מבנה השכר בענפים די דומה לטענה שכל החברות המתחרות באותו ענף נהנות מרווחיות דומה וגם מהפסדי עבר באופן דומה (כי אפשר לנכות הפסדי עבר ממס חברות). איני חושב שנכון אמפירית. זה מתאר לרוב קרטל ואולי בקרטל באמת כל דבר מגולגל לצרכן.
    וכמובן, גם התפיסה הציבורית חשובה. הציבור יאשים הממשלה בהעלאת מע"מ ולכן יפעיל פחות לחץ למנוע גלגול מחירים ממע"מ. אבל כאמור מלבד הפסיכולוגיה אני חושב שיש סיבה עקרונית.

    מבחינת חשבונאות, קניית רובוטים אינה לדעתי הוצאה מוכרת, אלא השקעה שיהיה עליה פחת רב שנים. אבל בוא נעזוב את זה – הצטערתי שהעליתי הנושא. יש מסים על עבודה מלבד מע"מ ומס חברות שמסבכים את ההשוואה לאוטומציה. כן ניתן לומר שמס חברות הוא עונש גדול יותר לחברות יעילות שמרוויחות הרבה כסף ולכן הוא שייך לקטגוריית המסים שהם עונש על הצלחה ואין פלא שיחימוביץ' למשל מעדיפה אותו.

    הרעיון הכללי שאני מציע הוא לא לוותר על פרוגרסיביות אבל לנתק אותה לפחות במידה מסוימת מרכיב "עונש על הצלחה" על ידי מיסוי הוצאות ולא הכנסות. חברה תיענש על הדיבידנדים שמעבירה למשקיעים כדי שיבזבזו במכולת ולא על שימוש בכספיה להשקעה.

    אהבתי

  41. תמריץ Says:

    אורי, אני מסכים איתך. אפשר לטעון שההבחנה בין הדפסת כסף ככלי עבור המדינה לקבל הכנסות לבין מסים ככלי עבור המדינה לקבל הכנסות היא די חסרת חשיבות ב-99% מהזמנים, שהם זמנים של מחסור שהוא הבעיה המרכזית של הכלכלה בתולדות האנושות ובהם הדפסת כסף מייד תחולל אינפלציה שתחסל את החסכונות ותהווה סוג מיידי של מס. אבל אנחנו חיים באחוז שבו אין בעיה של מחסור, אלא בעיה של מיעוט כסף בידי האנשים. בהחלט יכול להיות שבעתיד נחזור לחוות את בעיית המחסור בעוצמתה.

    למעשה זה מה שאני מציע, בוא נצא מעולם שבו הבעיה היא מחסור בביקוש לעולם שבו מדפיסים מספיק כסף והבעיה שבה להיות מחסור בהיצע. מכולנו נראה לי שלמבקר הטוקבקים יש את האינטרס הכי גדול שזה יקרה, כי הרעיונות הליברטריאנים שהוא אוהב נעשים מאוד מאוד טובים ומוצלחים בסביבה שבה הבעיות הן בצד ההיצע.

    אהבתי

  42. מבקר טוקבקים Says:

    אורי, כתבת: "העלאת מע"מ של אחוז אחד לא תגולגל לציבור על ידי החברה באחוז אחד כי רק חלק מההוצאות של החברה מחייבות מע"מ".

    להבנתי המע"מ בישראל מוגדר ביחס למחיר בו המוצר נמכר, בלי קשר לשאלה אם הוצאות החברה (=השלבים הקודמים בשרשרת הייצור) חויבו במע"מ או לא.

    אם ההוצאות חויבו במע"מ, החברה תוכל להזדכות עליו, אבל זה לא משנה את התמונה, זה רק מעביר את הדיון לשלבים הקודמים בשרשרת הייצור. לגבי כל חוליה בשרשרת ניתן לשאול האם היא תגלגל את המע"מ, תספוג אותו או תזדכה עליו.

    (אבל שוב, אולי אני מחמיץ משהו).

    —————————————————-
    אורי (2), כתבת: "עדיף לחברה לבחור בן אדם וכך מספקים תעסוקה והכנסה".

    זה דווקא טיעון (סוציאליסטי) *נגד* מע"מ, כן? תמריץ רוצה לעודד אוטומציה, *למרות* שזה עלול לגרום פיטורים.

    להשקפתי המיסוי צריך להיות ענייני ונייטרלי, במידת האפשר. הממשלה לא צריכה לעוות את חוקי המס בניסיון לזרז אוטומציה או בניסיון לעכב אותה, וגם לא בניסיון לכוון אותה לעובדים ברמת שכר גבוהה או נמוכה.

    אהבתי

  43. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, אתה צודק שהשקעה באוטומציה לא נחשבת כהוצאה שוטפת, אלא נפרסת על פני מספר שנים, כפחת. זה תמריץ שלילי להשקעה, וההצעה למס שטוח שהזכרתי פעם מבקשת לתקן את זה.

    אבל האם המע"מ על האוטומציה מוכר כולו באותו שנה, או שגם הוא נפרס על פני מספר שנים? אם הוא מוכר כולו באותה שנה, זה אומר שקיים עיוות במס החברות שלא קיים במע"מ. אבל נראה לי שהמסקנה היא שצריך לתקן את מס החברות.

    —————————————————-
    תמריץ (2), אני חושב שכדי לחוות דעה בנוגע לעודף כושר ייצור בלתי מנוצל, צריך להסתכל על קיבולת הייצור והיקף הייצור בענפים ספציפיים. זה נמדד בטונות או ביחידות מוצר או במ"ר בנוי לנפש, לא בדולרים. הסתכלות על רמת המחירים בפני עצמה לא באמת מלמדת את מה שאתה מבקש ללמוד ממנה.

    אהבתי

  44. מבקר טוקבקים Says:

    להכיר בכך שרווחי סניוראז' הם מס פירושו להכיר בכך שהם מבצעים העברת בעלות מהמגזר הפרטי לציבורי.

    מס על סיגריות הוא מס בין אם השפעתו על המעשנים טובה ובין אם היא גרועה, בין אם השימוש בכסף טוב ובין אם הוא גרוע.

    להכרה בכך שמדובר במס יש כל מיני השלכות, ובין השאר היא ממחישה שיש גבול לערך שניתן לשאוב בדרך זו.

    הסירוב להכיר בכך שזהו מס נובע משאיפה למצוא שרביט קסמים.

    אהבתי

  45. תמריץ Says:

    אין לי שום הסמכה במיסוי אבל למיטב הבנתי מע"מ הוא חד פעמי כמו שהתשלום חד פעמי.

    רגע, רגע – אתה אומר שרמת מחירים בשוק חופשי אינה מעידה על מצב הביקוש וההיצע??

    אהבתי

  46. תמריץ Says:

    אבל יש שרביט קסמים – הדפסת כסף היא שרביט קסמים כמו שהנהגת קפיטליזם היא שרביט קסמים במדינה שקודם הייתה קומוניסטית. משפרים דרמטית את מערכת התמריצים בלי לשלם על כך שום מחיר מלבד היפטרות מדעות קדומות.

    אהבתי

  47. מבקר טוקבקים Says:

    לא. אני אומר שמהמחיר לבדו לא ניתן להסיק על מספר היחידות שנמכרו והאם המפעל עובד בשתי משמרות (כדי להגביר תפוקה) או באחת והאם המחסנים גדושים במלאי בלתי מכור.

    אהבתי

  48. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, בנוגע למעבר מקומוניזם לקפיטליזם:

    במדינה שבה גידול תפוחי אדמה מנוהל באופן ריכוזי ומונופוליסטי על ידי הממשלה, תמיד קיימת אפשרות שהממשלה תעשה פחות טעויות או תתקן טעויות קודמות וכתוצאה מכך התוצרת תעלה — אבל עדיף כמובן להעביר את הניהול לשוק החופשי.

    באופן דומה, במדינה שבה הנפקת הכסף מנוהלת באופן ריכוזי ומונופוליסטי על ידי המדינה, תמיד קיימת אפשרות שהממשלה תעשה פחות טעויות או תתקן טעויות קודמות וכתוצאה מכך המצב ישתפר — אבל עדיף כמובן להעביר הנפקת הכסף לשוק החופשי.

    במלים אחרות: אם נעשו טעויות חמורות קודם, בהנפקת הכסף, אז תיקונן יביא לשיפור. השאלה אם נעשו טעויות חמורות קודם, ואם התיקון המוצע הוא שיפור, או שהוא עצמו הטעות החמורה. הבעיה בניהול מונופוליסטי היא שקשה לדעת.

    בכל מקרה אין עסקינן בשרביט קסמים אלא בספקולציה באשר להחלטת ניהול ריכוזית כזו או אחרת, לפי מידע חלקי והיסק לקוי, במקום לעשות את הדבר הנכון ולוותר על הניהול הריכוזי.

    תיארתי לך פעם באופן סכימטי שלוש דרגות של ניהול מוניטרי:
    1. ניהול ריכוזי צמוד שמחייב החלטות שוטפות והתערבות בלתי פוסקת (=השיטה הנהוגה היום).
    2. החלטה תשתיתית חד-פעמית על מהו כסף או כלל פשוט ונוקשה להנפקתו, ומכאן והלאה השוק פועל במסגרת זו. (אם נתעלם מקשיי המעבר, ובהחלט נחוצה הוראת מעבר, אין כמות גדולה מדי או קטנה מדי של כסף, ובלבד שהשוק יודע מראש את ההחלטה או את הכלל).
    3. פתיחת ענף הנפקת הכסף לתחרות.

    הדרגה השלישית היא קפיטליזם מוניטרי, הדרגה הראשונה היא קומוניזם מוניטרי, הדרגה האמצעית — מעורבת.

    אהבתי

  49. מבקר טוקבקים Says:

    כשאני כותב "החלטה תשתיתית" אני מתכוון שכמות הכסף היא דבר שהשוק יכול *לבנות* עליו, ולא דבר שתלוי בהתנהגות השוק ויוצר לולאות מסוכנות של היזון חוזר.

    "החלטה תשתיתית" — הכוונה להצמדה למתכת או גידול בשיעור קבוע וידוע מראש, שלא תלוי במעשי הבנקים או אנשי העסקים.

    (ברור שאי-אפשר סתם להמיר מטבע רך במטבע קשה, באופן חד ופתאומי — נחוצה הוראת מעבר מתוחכמת יותר).

    אהבתי

  50. מבקר טוקבקים Says:

    * "הצמדה למתכת" — נכון יותר לומר: "שימוש במתכת". המתכת עצמה משמשת ככסף. אבל כמובן שאין פסול בשטרי אחסנה מנייר, או דיגיטליים.

    אהבתי

  51. תמריץ Says:

    הצמדה למתכת היא בעיניי אם כל ההתערבויות השרירותיות מהסוג המרגיז שאופייני לממשלה ושימוש במספר רב של מערכות מטבע לא נראה לי ישים.
    הייתי שמח לראות מטבע שהדפסתו/גריסתו נעשית בהתאם לכוחות שוק. סקוט סאמנר הציע רעיון שבו הבנק המרכזי מייצר כסף ללא הגבלה כל עוד חוזה של תמ"ג נומינלי נסחר בשוק החוזים החופשי מתחת ליעד ומשמיד כסף ללא הגבלה כל עוד נסחר מעל ליעד. תמ"ג נראה לי מושג חשבונאי שרירותי והייתי מעדיף מנגנון דומה לגבי חוזים על אינפלציה עתידית עם תוספת שיקול דעת מסוים לבנק המרכזי במקרים חריגים כי איני מאמין באלגוריתמים שעובדים ללא פיקוח.

    אהבתי

  52. מבקר טוקבקים Says:

    אני כאמור התכוונתי לשימוש במתכת ולא להצמדה למתכת. השטרות הם שטרות אחסנה, בלי רמאויות ובלי "שקרים אצילים". כנ"ל לגבי הייצוג הדיגיטלי.

    מדד המחירים לצרכן הוא עוגן בעייתי בעיני מפני שכסף לא מתמחר רק מוצרי צריכה ושירותים אלא גם דירות, ניירות ערך ומכונות.

    אם המטרה היא שחיקת חובות ומשכורות ולא מיסוי, אז אולי עדיף לבצע ספליט תקופתי לכסף. בתאריך מסויים כל 10 שקלים הופכים נניח ל-11. קשה ליישם את זה עם מזומן אבל קל ליישם עם פקדונות בבנק. כל 10 שקלים בעו"ש הופכים ל-11, ובמקביל היתרה של הבנק המסחרי אצל הבנק המרכזי מוגדלת ב-1 שקל.

    אני לא מעלה את הרעיון הזה כהצעה מעשית אלא כאפשרות תאורטית לצורך חידוד הדיון: אפשרות שמבדילה בין ויסות כמות הכסף, ובין מיסוי בצורת רווחי סניוראז'.

    פיצול הכסף שוחק חובות ומשכורות, בדומה להדפסת כסף, אבל הוא לא שוחק את יתרות העו"ש, ולא מעביר כוח קניה מהמגזר הפרטי לממשלתי, אבל כמובן: חוב ממשלתי לא צמוד נשחק יחד עם כל החובות הלא צמודים.

    אהבתי

  53. מבקר טוקבקים Says:

    * אני צריך לחשוב על זה עוד. אולי צריך במקביל לספליט להעלות את דרישת הרזרבה, כדי שהיכולת של הבנק לתת הלוואות לא תגדל באופן לא מידתי.

    אהבתי

  54. תמריץ Says:

    בעיקרון השיטה שבה הדפסת הכסף מתבצעת באמצעות הפחתת ריבית כמקובל היום משרתת מטרה דומה – הדפסת כסף באופן שמביא תועלת למגזר הפרטי לפחות באותה מידה שמביא לממשלתי. אני הצעתי להדפיס כסף גם באמצעות הפחתת מע"מ והעמסת הגרעון על הממשלה וזה בוודאי רעיון שמעדיף מגזר פרטי.
    באשר לספליט, קשה לי להאמין שאפשר יהיה לבצע הצמדה אוטומטית בסקטור גדול אחד של פקדונות בנקאיים ולא להצמיד הכול. בעצם זו חזרה לבעיה של שנות השמונים, שיטת ההצמדות.

    אהבתי

  55. גיא Says:

    'בלי שקרים אצלים' (!?!?) !!!!!!
    מר מבקר , אם כך מי ישמור על השומרים ?!
    או במילים אחרותQuis custodiet ipsos custodes?

    אהבתי

  56. גיא Says:

    http://m.ynet.co.il/Articles/4778806
    עם יד על הלב – אף אחד לא אוהב פוליטיקה. אפילו פוליטיקאים מקצוענים אוהבים לומר שהם "לא משחקים את המשחק הפוליטי". אבל כמו לכל חברה אנושית – גם למקום העבודה יש חוקים כתובים ושאינם כתובים, של התנהגות וסט ערכים מוסכמים. הפנמה ואימוץ המכלול הזה, הנקרא "הפוליטיקה הארגונית", מבטיחה את דרככם למעלה.

    _______________
    הנה , מהכתבה לעיל הרי שברור שגם בשוק החופשי ישנם חוקים שאינם
    כתובים אלא משתמעים או מוכרים לבעלי השררה או מוכרים כקירות חשמליים שאין לגעת בהן ואי אפשר להאשים בממשל את הכל.

    אהבתי

  57. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, לא בדיוק. הספליט (בשאיפה לפחות) משנה את כמות הכסף בלי לשנות את בעליו.

    הרחבה כמותית מדללת את בעלי הכסף לטובת שימוש פוליטי-ריכוזי בכסף החדש (ביקוש מוגבר לדולרים מידי היצואנים, ביקוש מוגבר לאג"ח ממשלתי, וכו').

    הורדת ריבית מבצעת גם היא דילול של בעלי הכסף הקיימים, אך מעבירה את ההחלטה מה לעשות בכסף החדש לבנקים המסחריים. לא כל אחד יכול לקחת הלוואה ישירות מהבנק המרכזי…

    * אני לא מטיף לספליט, הצגתי אותו רק כדי לחדד את הדיון. להפריד בין האלמנט של מיסוי/העברת בעלות ובין האלמנט של הגדלת כמות נייטרלית, בדומה לספליט במניות.

    אהבתי

  58. מבקר טוקבקים Says:

    גיא, ברוך שובך. הרגשתי בחסרונך. 🙂

    אהבתי

  59. קמיליה Says:

    לגיא,
    בכתבה שהבאת כתוב "זיוף סופו להתגלות, וחנופה אפשר להריח מרחוק". משפט שמעמיד בספק רב את תוקף שאר הכתבה.
    אני לפחות עוד לא פגשתי אדם שמפרש את ההסכמה הנלהבת עמו כחנופה. רק העומדים מצד משוכנעים בכך. כלומר, מי שיתחנף ללא נוכחות עדים לעולם לא ייתפס.

    אהבתי

  60. גיא Says:

    קמיליה ,
    וגם אם ייתפס …. אם זה יהיה מלמטה בהיררכיה אז לקרייריסט זה לא ישנה הרבה ואם לבוס במעלה ההיררכיה אז גם אני עוד לא שמעתי על מישהו שקיבל סטירה על התחנפות. המשפט שהבאת הוא שקר אציל של אמריקה החופשית והקורפרטיבית אבל אנו לא כועסים ולא מקנאים אלא מבינים ומנסים לפעול פרגמטית.

    טוב, תפסתם אותי , (המבקר),בדיוק חזרתי מחופשה ולא ככ יכול עכשיו ולא יכולתי לעקוב אחרי הכל אבל קראתי פה ושם ומעשיו אחזור לעקוב אחרי הכל!
    מאוההה , מאוההה , מאוההה

    אהבתי

  61. תמריץ Says:

    על בעיות ההוצאות האישיות בחברה:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001113914#fromelement=hp_morearticles

    מתוך גלובס על החברה של ענבל אור:
    עוד מציין הנאמן כי "כרטסת הנהלת החשבונות של אור כוללת הוצאות פרטיות רבות, כגון טיסות לחו"ל וחופשות משפחתיות בעשרות אלפי שקלים ואחזקת גינה בכ-17,000 שקל, רכישת אופנוע בכ-18,000 שקל".

    סעיף אחר נוגע ל"רכישות תכשיטים בעשרות אלפי שקלים מחברת ה.שטרן ואחרים". בהקשר הזה ראוי להזכיר כי רק אתמול (ד') טענה אור כי גייסה 73,000 דולר כדי לממן את הקפאת ההליכים ממשכון תכשיטיה האישיים – דבר שהוצג כמעשה של הקרבה אישית על-ידי אור. נזכיר כי בנק לאומי סירב להעביר את הכספים לנאמן בשל חשש להלבנת הון.

    עוד ציין הנאמן כי כספי אור סיטי נדל"ן שימשו לרכישות בעשרות אלפי שקלים בחנויות אופנה, לתשלום שכר למטפלת לילדיה של אור ולרכישות רבות של אביזרים לתינוקות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: