חברות התרופות וההומניזם שבחזירות

כמעט כל יום אפשר לקרוא כתבה נוגעת ללב על חולה הלוקה במחלה קשה כזו או אחרת ומנסה נואשות לגייס כסף מהציבור לשם מימון הטיפול בתרופה חדישה, והסכומים הנדרשים הם אסטרונומיים. גם כאשר הביטוח הפרטי או הציבורי מממן תרופות חדשות, הוא נדרש להוציא לשם כך סכומי עתק, ועול זה כמובן נופל בסוף על ההמונים דרך פרמיות ומסים למיניהם. על כן חמדנותן של חברות התרופות זוכה להוקעה ולגינוי בתקשורת בטענה שהן גובות יותר מדי כסף עבור תרופות.

כמה צריכות לעלות תרופות? תרופה אינה צריכה להחזיר רק את הוצאות הפיתוח שלה אלא גם את ההוצאות לפיתוח תרופות אחרות שלא יעלו יפה. אבל כמה כסף יוצא על תרופות כושלות? זה לא ערך מוחלט אלא ערך דינמי ומשתנה שתלוי בשאלה כמה יהיו חברות תרופות מוכנות להעז למען הסיכוי הקטן שמולקולה תהפוך לגואלת חולים.

לכן מאוד קשה לקבוע כמה תרופה צריכה לעלות. ככל שהמחיר ייגע בשחקים, כך יגדלו היכולת והתמריץ לממן מאמצים הרפתקניים להפקת תרופות חדשות. שאלת עלות התרופות דומה למדי לשאלה כמה שווים חיי אדם, וכמה כסף שווה להוציא למען הסיכוי להצילם. וזו שאלה קשה ונוקבת. יש המון משאבים שהכלכלה מקצה לעניינים הקשורים לאסתטיקה או לבידור. לגבי כל משאב שמוקצה להכנסת סוג סמרטפון חדש לחיינו, לארגון הופעה של אייל גולן ביום העצמאות או להורדת כיכר דיזנגוף מטה, אפשר לתהות: מדוע לא לנסות לעשות בו שימוש לשם הצלת חיי אדם באמצעות פיתוח תרופות.

באופן פרדוקסלי דווקא חברות התרופות, הנתפסות כנבלות בעיני הציבור, הן אלו שמקדמות עמדה הומניסטית: חיי אדם שווים המון, ומוצדק להשקיע סכומי עתק בשמירתם. מי שמתנגד להתנהלות חברות התרופות בוודאי יאמר שהכסף שמכניסות החברות אינו הולך ברובו למחקר ולפיתוח אלא לשיווק, למלחמות משפטיות על פטנטים ולדיבידנדים שמנים לבעלי המניות. אבל הוצאות על שיווק יש לכל חברה ואילו מלחמות משפטיות הן בלתי נמנעות בסביבה החוקית שבה פועלות החברות, שלא נקבעה על ידן אלא על ידי המדינה. לגבי הדיבידנדים, ניתן לקבוע די בנחרצות כי כל דיבידנד נאה שמחולק למחזיקי מניות מעודד באופן מיידי השקעה עתידית בתרופות חדשות. לא תמיד תיאוריות של חלחול כלפי מטה עובדות, כי הקפיטליזם לא מושלם.  לכן למשל הדפסת כסף בידי הממשלה או הנהגת שכר מינימום עשויות להיות נחוצות כי משכורות מתעדכנות כלפי מטה או מעלה באיטיות רבה ולא ניתן לסמוך על הכוחות הקפיטליסטיים שיחישו את התהליך בעצמם. אבל משכורות אינן נסחרות בבורסה, מניות של חברות תרופות כן, ובורסה היא מנגנון כמעט מושלם לחלחול קפיטליסטי. זינוק בערכו של סקטור התרופות מאפשר באופן מיידי גיוס כסף נוסף לחברות ביוטק חדשות, וזה מה שנותן לבני אדם מוכשרים את התמריץ ואת הסיבה להקדיש את חייהם למחקרים במעבדה שבסופו של דבר יצילו חולים.

אל תגידו אם כך שחברות הפארמה פועלות רק מתוך חזירות קפיטליסטית. במקרה זה, אולי יותר מבכל מקום אחר, קפיטליזם הוא הומניזם.

מודעות פרסומת

39 תגובות to “חברות התרופות וההומניזם שבחזירות”

  1. Orihippo Says:

    תמריץ, אתה זוכר את חברת פארמוס? חברת פארמוס גייסה כספים מהבורסה, מספר אנשי החברה היה בערך 5, שכרו חדר אצל חברה אחרת. הם חילקו לעצמם שכר של 350 אלף דולר למנכ"ל שהיה גם מנכ"ל של חברות אחרות ושכר דומה לשאר המנהלים, בנוסף חילקו לעצמם מניות ואופציות, גם כשבשלב מוקדם היה ברור שהתרופה לא מוכיחה את עצמה המשיכו לקדם אותה ולגיס כספים ולקבל שכר. מה היה להם להפסיד הם שילמו ועברו את שלבי הבדיקות מכסף לא שלהם. בסופו של דבר כשהאשימו אותם בהונאה התפשרו מחוץ לבית המשפט. עבורן זה מצב שאין מה להפסיד. יכשלו המנהלים יתעשרו על חשבון הציבור יצליחו יתעשרו על חשבון ביטוחי הבריאות. הקפיטאליזם נהיה חזירי לכן אולי סאנדרס צודק.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אני זוכר היטב את פארמוס. אבל עד יום פרסום תוצאות המחקר האיומות, כולם היו משוכנעים שתהיה הצלחה גדולה. נכון שאחרי זה המשיכו להתקיים כרוח רפאים של חברה אבל הכסף הגדול כבר הלך משם. הכול בוסס על מחקריו של פרופ' רפאל משולם ולמיטב ידיעתי הוא נחשב חוקר דגול שלא דבק בו רבב.

    אהבתי

  3. Orihippo Says:

    ובעניין בחירות, תמהת לאחרונה מה הסכוי שיצליחו לעזור את טראמפ. כל המהומות ביומים האחרונים באבפות בחירות, ההצגה של אנשים בתמונות במועל יד, הטענה שטראמפ יחזיר אותנו לימי פאשיזם או נציזם שהוא מעורר אלימות…הכל צעדים שהמפלגה עושה כדי להכפיש אותו בדקה ה90.

    אהבתי

  4. אל רום Says:

    תמריץ , תודה על הפוסט . רק כמה עינינים שכדאי היה לשים לב אליהם :

    תחילה , לא בטוח שרווחים ממריצים להשקעה בפיתוח . לא פעם , משקיעים ( פיננסיים ) פשוט משתלטים על חברה , בשביל קופת מזומנים וחלוקתה . צריך להבדיל , בין משקיעים או בעלים , עם ראיה אסטרטגית , וכאלו עם ראיה פיננסית .

    הבעיה בעולם התרופות , הינה גם בעיה פטנטית כמובן : אחרי פרק זמן של 18 שנה ( בעיקרון ) מותר הרי לחברת תרופות אחרת , בהנדסה חוזרת , לפתח תרופה תואמת ( גנרית ) . זה דבר מנחסס מאוד !! תרופה אתית , קשה מאוד לפתח . תראה את " טבע " ענק בינלאומי , כמה תרופות אתיות יש לו כבר ?

    למעשה , נדמה שענית בפוסט על השאלה : התדמית שלהם חזירית , כי התרופה עצמה מצילה חיים , אז הם מעין סוחרים או מספרסרים בחיים . אלא :

    שהבעיה התדמיתית האמיתית איתם , הינה זו , של הקשר בין חברות התרופות , לרופאים . הטיעון הינו , שחברות תרופות , משפיעות באופן פסול ופלילי על רופאים , לתת מרשמים , להמליץ , על רישומים או התרופה של החברה עצמה , תוכל למשל כאן , שערוריה לאחרונה בארה"ב :

    http://www.theguardian.com/business/2012/jul/03/glaxosmithkline-fined-bribing-doctors-pharmaceuticals

    להתראות

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אל רום, לא הבנתי הטענה הראשונה. אם לא היו רווחים בסקטור התרופות, האם מישהו היה משקיע בביוטק?

    לגבי הקשר המושחת בין חברות תרופות לרופאים, זו בוודאי יכולה להיות בעיה נוספת. אבל בפוסט התייחסתי לטענות נגד מחירי תרופות.

    אהבתי

  6. גיא Says:

    תמריץ , כתבת:
    —————————————–
    "זינוק בערכו של סקטור התרופות מאפשר באופן מיידי גיוס כסף נוסף לחברות ביוטק חדשות, וזה מה שנותן לבני אדם מוכשרים את התמריץ ואת הסיבה להקדיש את חייהם למחקרים במעבדה שבסופו של דבר יצילו חולים."

    "אל תגידו אם כך שחברות הפארמה פועלות רק מתוך חזירות קפיטליסטית. "
    —————————————–
    בסדר , לא אמרנו שהן פועלות [רק] מתוך חזירות קפיטליסטית אבל לא ענית מה קורה אם רואים ששנה אחרי שנה שההוצאה על מחקר ופיתוח כאחוז מההכנסות הולכת ויורדת וההוצאות על לוביסטים ,קניית אנשים ופוליע שטייק הולכות ועולות?
    נראה שהתמריץ לפוליע שטייקרים הולך ועולה על חשבון התמריץ לחוקרים מוכשרים.
    אם רואים שנוצרת מול עיננו המשתאות הטרדגיה של האנטי -נחלת הכלל?
    https://en.wikipedia.org/wiki/Tragedy_of_the_anticommons
    האם יש לשבת בחיבוק ידיים כשאנו עדים לטרגדיה בה הרצון לשמור על זכויות היוצרים פוגעת ע"י כשל שוק בקפיטליזם שהוא הומניזם שאמור להביא לתוצאה הרצויה מבחינה חברתית?

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    תמריץ , הטענה הראשונה הייתה כללית כמובן , לא התיחסה לתרופות , אלא לעולם העסקים . אתה טענת בפוסט טיעון כללי , שרווחים ממריצים לפיתוח . גרסתי מנגד , שהמציאות מוכיחה לפעמים ההיפך ( ראה לינקים ) .

    בפוסט התיחסת לא למחירי התרופות , אלא לתדמית ושאלות מוסר , בפריזמה של מחירי התרופות . אפרופו תדמית , אזי , ציינתי אחת הבעיות העיקריות בתדמיתן של חברות התרופות .

    כדאי היה לציין גם , שהודו מזה זמן , מפתחת תרופות גנריות זולות , נעשתה מחסן עולמי דנן , הכל בגלל אי כיבוד של נורמות בינלאומיות בנושא פטנטים וכו…. ( ראה לינקים ) .

    על השתלטות על קופת מזומנים ( משקיעים פיננסיים ) :

    http://www.haaretz.co.il/misc/1.907377

    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3191107,00.html

    על הודו כמחסן גנרי גלובלי זול :

    http://blogs.savethechildren.org.uk/2015/02/india-the-pharmacy-of-the-developing-world/

    http://www.bbc.com/news/health-21834442

    להתראות

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    גיא, ניסיתי לקרוא קצת חומר בנושא והמסקנה שלי הייתה שצריך הבנה מאוד מעמיקה של חשבונאות של חברות תרופות כדי לגבש דעה אינטליגנטית בנושא ואני בספק אם אצליח.
    הנקודה היא שהמחקר והפיתוח הפנימי של חברות תרופות נוטה להיות כישלון ולכן זה בסדר שהן מתמקדות בשיווק. כיום יותר ויותר הן נוטות לצמצם את המחקר והפיתוח אצלן ובמקום זה לקנות סטראטאפים שהבשילו או לחתום איתם על הסכמי שיתוף פעולה ותמלוגים.
    ברור לי שהמגמה הזו יכולה להוליד סטטיסטיקות מטעות וצריך צוות של רואי חשבון אשפים שיעשו מחקר על התעשייה בכללותה כדי להגיד אם יש שינויי מגמה. על פניו נראה שבמבט הכולל יותר סביר שריבוי סטרטאפים רעבים, רזים, קטנים וחכמים יגדיל את היעילות הכוללת בתעשייה. אבל ייתכן גם שחלק מהסטרטאפים הקטנים חי על משיכת המשקיעים באף.

    ראה גם הכתבה הזו:
    http://www.forbes.com/sites/nicolefisher/2015/04/22/are-ma-replacing-rd-in-pharma/#google_vignette

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    זה ברור אמנם שתופעות של הטבות ושוחד לרופאים צריך למגר.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    איך חברות תרופות יוצרות בלגן מכוון ברישומים הכספיים שמגישות:
    http://www.alternet.org/drugs/big-pharma-simple-trick-obscuring-medical-bribes

    Liked by 1 person

  11. Orihippo Says:

    אני הכרתי את החברה מקרוב כולל ביקור במקום וראיון אישי עם הבחירים. היו שלושה שלבי ניסוי ובשלב השני התוצאות לא היו טובות אבל הם החליטו להמשיך כי היה כסף ולא היה טעם לא לקבל שכר. הם קיבלו כספים מכל הכיוונים וכשהתחילו לזרום התוצאות לפחות 6 חודשים מראש הם ידעו שזה עומד להכשל והמנהלים מכרו מניות מראש והמציאו מסלולים לתרופות חדשות לכאורה שיוכלו לפתח לאחר שהתרופה לפגיעות ראש תכשל. פרופסור משולם לא היה קשור לפתוח התרופה באופן מסחרי כלל, הוא היה בעל ההמצאה אבל לא היה לו חלק בפיתוח ובפארמוס ולא יכול לדבוק בו רבב הוא גם לא קיבל שכר. המסלול של השלב הסופי של הטסטינג לוקח הרבה מאד זמן ולמעשה הקרובים יודעים מראש אם זה עומד להצליח או להכשל. כל חברת מניות, ביחוד חברה קטנה מתנהלת בצורה כזו. אין כבר דבר כזה שמשהו מפותח בשביל האנושות ובשביל החולים אלא אם כן התורם הראשי הוא בליונר שהבת שלו גוססת מהמחלה.

    אהבתי

  12. קמיליה Says:

    נראה לי שאתם מתייחסים כמובן מאליו, מעין חוק טבע, שמחקר ופיתוח תרופות חדשות אמור להתבצע בחברה האחראית על ייצור תרופות ושיווקן.
    אפשר לחשוב גם על מודלים חלופיים.
    כאלו שיתמודדו טוב יותר עם הקונפליקט המובנה בין השקעה במו'פ לבין השקעה בשיווק, יח'צ ולוביסטיים.
    ואולי גם יעזרו בפיתוח תרופות חדשניות לא רק בדרך של ניסוי וטעיה, ו'היתקלות' בהשפעות (משמחות ומעציבות) לא צפויות מראש. חברות התרופות בימנו מואשמות גם בסוג של דשדוש במקום. לדוגמא : אי מציאת תרופה אנטיביוטית מסוג שונה לחלוטין, שתוכל לקטול חיידקים שפיתחו עמידות לתרופות האנטיביוטיות הנוכחיות.

    דוגמא למודל חשיבה חלופי ( מאוד לא מחייבת) :

    המחקר והפיתוח של תרופות יבוצעו באוניברסיטאות ומכוני מחקר : מכון ויצמן, אוניברסיטת אוקספורד וכדומה. סביר שחלק מהפיתוח יהיה דרך מחקר בסיסי וחלק בשיטת הניסוי והטעיה הקיימת.
    חלק מהמימון יהיה ציבורי, כתרומה לפיתוח המדע והידע האנושי.
    חלק מהמימון משקיעים פרטיים – אם יצליחו לפתח תרופה שתוכנס לשוק, המשקיעים יקבלו דיבידנד כלשהו.

    אם האוניברסיטאות יצליחו להוכיח שפיתחו תרופה יעילה, שתאושר ע'י מינהלי המזון והתרופות, כל הידע לגביה יפורסם ברבים.
    כל חברה בעולם תוכל להתחיל לייצר ולשווק אותה – כשהיא מחויבת לשלם 'זכויות יוצרים' למכון המחקר שפיתח את התרופה. מכון המחקר יתחייב להעביר חלק מכספי זכויות היוצרים שקיבל למשקיעים ש'הימרו' שהתרופה שפיתח תבשיל ותוצא לשוק.

    שימו לב שבמודל זה, חברות ייצור התרופות יאלצו להתחיל להתחרות ביניהן גם על מחירי התרופות. אין אף תרופה המוגנת בפטנט. מכאן, אין מונופול הקובע מחירים כחפצו.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    אורי, זה לא שהקפיטליזם מבוסס על כך שאנשים יפעלו אלטרואיסטית. הקומוניזם מבוסס על כך וראינו מה קרה. השאלה מה עושים עם פערי הידע בין אנשי החברה למשקיעים בה היא שאלה קשה, בפרט במקרה של סטרטאפ שהוקם למטרה אחת כמו במקרה של פארמוס. ברור עם זאת שלפחות הרוב הגדול של פעילותה לאורך השנים נעשה בתום לב ובהנחה שהרעיון של פרופ' משולם עובד.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    קמיליה, מי יקבע על כמה יעמדו זכויות היוצרים? אם הסכום נמוך, פגענו בתמריצים לפיתוח עתידי. אם הסכום גבוה, מה הרווחנו?

    אהבתי

  15. אל רום Says:

    רק תיקון קל לתגובתי לעי"ל :

    18 שנה ( בעיקרון ) לא מתיחס לתחילת פיתוח בהכרח , תלוי בחוק הלאומי מקומי והבינלאומי . אפשר להתחיל לפתח תרופה גנרית , גם בתוך המירוץ , אבל למכור ולשווק , רק אחרי פרק זמן של 18 שנה .

    להתראות

    אהבתי

  16. Orihippo Says:

    אל רום, אני לא חושב שאתה צודק, אני יודע שלפחות על פי חוקי ארה"ב אסור גם לעסוק בפיתוח תרופה ממוגנת בפטנט.
    תמריץ, ללא ספק כל פתוח התרופות נעשה בתום לב, אלא שכמו בכל חברת מניות הדירקטורים והמנהלים חולבים את הקופה ואת בעלי המניות
    קמיליה, מחקר ופיתוח לא מתבצע באוניברסיטאות. האוניברסיטה באה עם הרעיון המרכזי אבל הפתוח נעשה במשך פרק זמן של 7 שנים וכולל שורה של בדיקות לפי דרישות מינהל המזון והן יקרות מאוד וכוללות הרבה מאד נסיונות על פי תקנים סטטיסטים בבתי חולים ואוניברסיטה לא יכולה לעסוק בזה. כשמדברים על פיתוח תרופה מדובר על שני תחומים שונים. פיתוח תרופה מהיסוד, ופיתוח תרופות על בסיס תרופה קיימת שאז אין צורך לעבור תהליך ארוך ויקר של בדיקת בטיחות כי הוא כבר נעשה אלא רק בדיקות יעילות

    אהבתי

  17. אל רום Says:

    אורי , זה ככה פשוט , חבל על הויכוח , לא אלאה אותך עם החוק , אלא תקרא הסקשן הבא , בלינק כדלקמן , הנה :

    Section 55.2(1) provides that it is not an infringement of a patent for a person to "make, construct, use or sell the patented invention solely for uses reasonably related to the development and submission of information" required under federal or provincial law or the law of another country that regulates the manufacture, use or sale of the product. Thus, generic drug manufacturers are allowed to develop a generic copy of a patented medicine and to take whatever steps are necessary to meet the regulatory requirements pertaining to its sale before the expiration of the relevant patents for the brand-name equivalent drug. Among other things, generic manufacturers are permitted to formulate and test the drug and present it to provincial authorities for the purpose of having it accepted for subsequent coverage under provincial drug benefit plans.

    בלינק פה :

    http://publications.gc.ca/Collection-R/LoPBdP/MR/mr146-e.htm

    ורק תיקון טעות ,מדובר בארץ ובארה"ב ( בעיקרון ) ב -20 שנה , ולא 18 שנה כמצויין לעי"ל .

    להתראות

    אהבתי

  18. Orihippo Says:

    הנה משהו מעניין על הבחירות, תאור המצב בבית המשפט העליון ובמפלגה הרפובליקנית בלשון רהוטה וקליטה

    http://yiffysamericanelections2016.blogspot.hk/

    אהבתי

  19. Orihippo Says:

    תאור הצפוי לנו, להם- עד ועידת המפלגה ובועידת המפלגה

    http://tinyurl.com/j8qva87

    אהבתי

  20. קמיליה Says:

    לתמריץ ולאורי היפו,
    ידוע לי שכיום המחקר, הפיתוח והתהליכים היקרים, המתישים והממושכים של ניסויי תרופות עד שהן מאושרת לשימוש – לא נעשים באוניברסיטאות אלא בחברות התרופות. אבל אפשר לחשוב גם על הסדרים חלופיים. המצב הנוכחי אינו דוקטרינה דתית מחייבת שאסור לסטות ממנה.

    אוניברסיטאות יכולות להקים מכוני פיתוח המסונפים אליהן, ופועלים באופן חצי אטונומי, שילוו את התרופה עד שתאושר לשימוש.
    מכוני פיתוח המנסים לפתח תרופה לאלצהימר, לדוגמא, יוכלו לפנות למימון המונים. חלק ישקיעו כי יאמינו במוניטין של המכון והצלחותיו הקודמות, חלק יהמרו על גודל השוק העתידי בעולם מזדקן, וחלק כי במשפחתם מועדות גנטית לאלצהימר.

    אגב, גם ממשלות וארגונים ציבוריים ובינלאומיים יכולים להחליט להשקיע לא רק במחקרים אסטרונומים ובמחקרי תת תת תת חלקיקיים פיזיקלים, אלא גם במחקרים על גוף האדם ובפיתוח תרופות.

    גם השאלה מה יהיו גובה זכויות היוצרים יכולה להיקבע ע'י השוק. מכון המחקר שליווה את התרופה עד אישורה לשימוש – יוכל לקבוע כמה הוא דורש מכל ביח'ר כפונקציה של היקף הייצור. אם יקבע מחיר גבוה מדי, וייצורה לא ישתלם, החברות יעדיפו לייצר תרופות אחרות. ואז, מכון המחקר יאלץ להוריד את דרישותיו.
    הוא גם יכול לארגן מכרז בין כל המעוניינים לייצר, ולקבל את ההצעה הנמוכה / הטובה ביותר.

    אהבתי

  21. קמיליה Says:

    שכחתי להוסיף :
    אחרי שתסכימו שניתן לפתח גם מודל חלופי למצב הקיים – ניתן יהיה להעריך את היתרונות ואת החסרונות הפוטנציאליים של כל מודל, ולבחור את המועדף.
    כל עוד אין אלטרנטיבה – נגזר עלינו להשלים עם המצב הנוכחי.

    אהבתי

  22. אל רום Says:

    תמריץ , רק שים לב , כל התחום מתכנה :

    קנין רוחני או אינטלקטואלי , והוא מתוחם ל :

    זכויות יוצרים
    פטנטים
    מדגמים
    סימנים מסחריים
    ציון גיאוגרפי

    בתרופות , לא עסקינן בזכות יוצרים כמובן , אלא בפטנט רשום .

    להתראות

    אהבתי

  23. ג'וש Says:

    אלוהים אדירים, קשקשנית המחץ. את לא מבינה בכלל על מה את מדברת, תלמדי את הנושא קצת.
    המצב הנוכחי הוא דוקטרינה דתית. דת שנקראת כסף. הרבה מאד כסף. בדרך כלל אוניברסיטה מעבירה את הפיתוח תמורת חלק מהרווחים. אוניברסיטה היתה פושטת את הרגל כי אחת מכל 10 תרופות מצליחה וזה לוקח שנים ומאות מליונים. את רוצה שאוניברסיטה תנפיק לבורסה? אז שגם תייצר מכוניות ותפתח בנק ..זה לא עובד ככה ואין מודל חלופי למצב הקיים.

    אהבתי

  24. גיא Says:

    חצי יום בן אדם לוקח חופש מהבלוג וכבר אתם רבים?!
    אז חזרתי. נא להתנהג בהתאם.
    ג'וש , לא יפה , אתה רוצה לסיים כמו שי חי ? לא חבל ?תמריץ ידפיס דירה למגיב האחרון.

    תמריץ , סיימת את הפוסט כך:
    "במקרה זה, אולי יותר מבכל מקום אחר, קפיטליזם הוא הומניזם."
    ——————————————————————
    בסיום הקריאה הרגשתי כאילו מבקר ט. כתב את הפוסט 😉 או שמה
    נכנסת לדמותו [הכלכלית] של ד"ר פנגלוס של לייבניץ מקנדיד
    שמסביר מדוע עולם זה הוא הטוב שבעולמות הקפטליסטים… אם אני מתרשם
    נכונה אז לאור חלק מהתגובותיך האם נראה שאתה חוזר בך מההצהרה חד משמעית זו?

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    גיא, מחירי תרופות גבוהים ישתקפו לדעתי ביותר תרופות ומחירים נמוכים בפחות. זה נראה לי בלתי נמנע. זה מה שרציתי להגיד בפוסט.
    אנחנו יכולים לקבל את השירות מחברות הסלולר באותה רמה אבל ברבע מחיר כי יש גבול עליון לאיכות השיחה הרצויה ואפשר לספקה גם בזול. בתרופות מסתבר שאין גבול עליון. ככל שאנשים מוכשרים יעסקו יותר בתרופות ופחות בפיננסים, יהיו יותר תרופות וצריך כסף למשוך את המוכשרים.

    שאלה אחרת היא האם יש דרכים לכוון את חברות התרופות להשקיע פחות ממרצן בדברים שהם משחק סכום אפס ביניהן ואין בהם תועלת לחברה (הארכת פטנטים סתמית, שיחוד רופאים וכו'). אני בטוח שאפשר אבל זה לא סותר את הרעיון העיקרי בפוסט. אני לא אומר שלא צריך למצוא דרכים לייעל את עבודת חברת התרופות, אבל אני בספק אם היעד יכול או צריך להיות הורדת מחירים. הורדת מחירי תרופות אינה אלא דרך אחרת לומר – יש דברים חשובים יותר בעולם ממאבק במחלות, אבל איני בטוח שזו אמירה ראויה.

    אהבתי

  26. גיא Says:

    אוקיי , תודה. הבנתי.
    אני בסך הכל הדיוט גמור בתחום אבל לשנות רגולציה שלא תיתן המשכיות לתרופת פטנט אם היה בסך הכל מדובר בשינוי באריזה, במינון, בשילוב עם תרופה אחרת לא נראית מסובכת מי יודע כמה. בכל מקרה זו בטח פעולה פחות מסובכת מפיקוח על שיחוד רופאים.

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    טבע משווקת היום קופקסון 40 מ"ג להזרקה שלוש פעמים בשבוע במקום קופקסון 20 מ"ג יומיומי. אפשר לתהות מדוע מלכתחילה לא שיווקו בטבע את הגרסה הנוחה יותר של קופקסון, כבר לפני עשרים שנה. אולי חיכו לזמן פקיעת הפטנט כדי שתהיה להם הזדמנות להאריכו עם שינוי במינון. אולי עוד עשור יפתחו קופקסון 60 מ"ג פעמיים בשבוע ויקבלו עוד הארכת פטנט. ומצד שני, גם שינויים שכרוכים בשינוי במינון ובשכיחות עשויים להיות מועילים ומשמעותיים לחולים. אני בטוח שקיצוץ כמות הזריקות בחצי זה דבר חשוב. אז יש כאן שאלה מורכבת: מה יש כאן יותר – תמריץ טוב או תמריץ רע. וכן האם במאזן הכולל של האנושות העובדה שטבע נותרת חברה עשירה היא חיובית או שלילית. אם תצליח להשתמש בהכנסות כדי להוציא לדרך תוכניות פיתוח שיניבו עוד קופקסון, זה יהיה טוב. בינתיים הרקורד של טבע בתועלת לאנושות בפיתוח תרופות מקור פרט לקופקסון אינו משהו.

    אהבתי

  28. אל רום Says:

    גיא , אתה פשוט לא קולט , כמה הדברים האלו סבוכים , ברגים וקפיצים יוצאים לו להומו סאפיינס , מכל החורים בגוף . וזה כולה קנין רוחני . לא שרופאים ופלילים , בועז קלי קלות , הכל ככה מה שנקרא : טף סן אוף אה ביצ' . אבל , עם כל הכבוד גיא , אתה טועה לחשוב שזה כולה איזה פקיד בעיריה במח' המים או הארנונה ( וגם זה , לא איזה טיול בקריבים ) . תחשוב רק על אמנות בינלאומיות , והסדרה בינלאומית , תקבל חום ( שזה לא החלק הממש מסובך ) .

    להתראות

    אהבתי

  29. kb Says:

    "כמה צריכות לעלות תרופות?"; התשובה החצופה היא – כמה שאפשר לדרוש.

    שנה שעברה היה מקרה מכונן מבחינת ההד הציבורי – מרטין שקרלי (Martin Shkreli), מנכ"ל Turing Pharmaceuticals לשעבר, החליט בהינף אצבע שהוא מעלה את המחיר של התרופה Daraprim מ–13$ ל-750$ לכדור (וספג קיתונות ביקורת מכל כיוון אפשרי, גם בגלל הזחיחות המופגנת שלו). העניין הוא שזה לא שמישהו ישב עם גליונות אקסל לחשב החזרי עלות מול משאבים אחרים כדי להגיע למחיר החדש, זה הכל עניין של החלטה. סקר השוק שנעשה הוא לא "איזה מחיר של התרופה יחזיר לי הוצאות כנגד כשלון בתרופות אחרות", אלא יותר – "איזה מחיר של התרופה יהיה הגבוה ביותר שניתן ועדיין יסובסד לרווחת הציבור ע"י ממשלות/גופים ציבוריים".

    תרופות אתיות לדעתי חייבות להיות משאב יקר, כמעט באופן מוחלט מחוץ להישג יד של הציבור. שהממשלות יסבסדו, זה בטוח כיוון טוב יותר להשקעת כספי ציבור מהרבה אפיקים אחרים.

    לגבי ההצעה של קמילה, לא נשמע לי ריאלי במיוחד. המצב כיום הוא שמרבית המחקר הבסיסי נעשה באוניברסיטאות/מכוני מחקר, כאשר ה- IP שנוצר עובר לגופי המסחור של האוניבסיטאות (בארץ בעיקר "ידע" (של ויצמן), "רמות" (של ת"א) וכו'), לאחר מכן עובר לייסנסינג לחברות בתעשיה ובמקרה הטוב גופי המחקר יזכו בעתיד לרויאלטיז מההמצאה. בעקיפין, תיאורתית, הכסף יחזור להשקעה במחקר בסיסי, מה שיממן פיתוח עתידי, וחוזר חלילה. בארץ יש דוגמא טובה להצלחה של כל התהליך עם התרופה קופקסון – ההמצאה נבעה ממחקר בסיסי במכון ויצמן (פרופ' מיכאל סלע ופרופ' רות ארנון), ה- IP מוסחר דרך חברת ידע לחברת טבע, טבע השקיעה כמה מיליארדים בניסויים הקלינים וקיבלה אישור לתרופה ששינתה את כל עתידה.

    ההצעה של קמילה היא שלמעשה גופי המחקר יצטרכו לפתח בעצמם את התרופה מול הרגולטור (נניח ה- FDA). הבעיה היא שזה לא סט הכישורים של גופי המחקר; וטוב שכך, יש הגיון טוב בכך שמדענים במכוני מחקר יתעסקו בבסיס הפרה-קליני והתעשיה תתעסק בעיקר בפיתוח הקליני (שדורש משאבים בסדרי גודל שונים והבנה שונה, בירוקרטית מאוד למעשה, של עבודה מול רגולטור). צורת העבודה הזאת נובעת גם מעוד סיבה, שהיא בבסיס של מרבית המחקר המדעי – מעל 90% מהמימון של המדענים נובע מקבלת גרנטים על בסיס תחרותי (מאוד) שמחולקים ע"י ארגונים כמו ה- ERC, NIH וכו'. להכניס לכל הקלחת הזאת גם תוכניות עבודה שבהם המדענים נדרשים לקחת את המחקר עד השלבים של הפיתוח הקליני נשמע כמו מתכון לצרות.

    אהבתי

  30. תמריץ Says:

    Kb, תודה על התגובה.
    מאוד מחכימה.

    אהבתי

  31. orihippo Says:

    kb תרופות אתיות מקבלות הגדרה של תרופת יתום המקנה לחברה הקלות במס והטבות אחרות לאורך מספר מסויים של שנים וזה כדי לעודד פיתוח תרופות שהרווחיות שלהן נמוכה.
    בסופו של דבר כל התרופות מפותחות תחת חישוב אם הן יהיו מכוסות על ידי חברות הביטוח והשרותים הרפואיים.
    התלונה שלי היא שהדירקטורים לא מבצעים את עבודתם כראוי, הם משוחדים, הם צריכים לבקר את היד שמשלמת את שכרם. לו הם היו יודעים שיענשו דברים היו נעשים אחרת.

    אהבתי

  32. orihippo Says:

    הבנק המרכזי הסיני יאפשר לבנקים להמיר הלוואות רעילות למניות

    המערכת הבנקאית הסינית עומדת בפני מחיקה של 614 מיליארד דולר, והחשש מהשלכות המחיקה מביא את הבנק המרכזי הסיני לאפשר את המהלך מרחיק הלכת

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001109523#fromelement=hp_folders_1225

    אהבתי

  33. Yoav Says:

    כמה דברים:

    1) כמו ש kb אמר, המחיר לא נקבע על ידי תמחור של הוצאות עתידיות, אלא לפי מה שמוכנים לשלם, וזה בעיקר נקבע על ידי תחרות – זאת אומרת בעיקר על ידי הרגולציה הממשלתית שמונעת תחרות (חלק מסיבות טובות, כמו שמירה על שלום הציבור), כמו תהליכי רישוי לתרופות והגנה על קניין רוחני, ובמערכות של קונה-יחיד, אז גם על ידי הכנסת תרופות לסל (יותר סיכוי שייכנסו אם התרופה זולה). למשל בארה"ב נהוג לשלם למתחרים על מנת שיעכבו את כניסתם לשוק.
    https://www.ftc.gov/news-events/media-resources/mergers-competition/pay-delay
    2) הממשלות בעצם קובעות מה הרף הדרוש בשביל תרופה להימכר. אפשר להנמיך את הרף. זה יגרום ליותר טעויות, ואבל כנראה יגביר תחרות ויוריד את מחירי התרופות ומחיר פיתוח תרופות, ואולי גם יביא ליותר תרופות מצילות חיים בעתיד.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    היום המחקר והפיתוח פורצי הדרך נעשים יותר ויותר בחברות קטנות כמו זו שבכתבה:
    http://www.businessinsider.com/pharmaceutical-company-stock-up-over-300-2016-3
    מן הסתם בחברות כאלו הפיתוח מהווה מרכיב עיקרי בהוצאות. אם התרופה תצליח רוב הסיכויים שתימכר בעתיד דרך הביג פארמה.

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    חברות התרופות מזנקות בעקבות ניצחון טראמפ והפסד הילארי.
    אם אין הומניזם גדול יותר מלהשקיע בפיתוח תרופות, כל רעיון להגביל את מחירי התרופות הוא בעייתי מאוד, וניצחון טראמפ עשוי במישור הזה לתרום לאנושות.

    אהבתי

  36. תמריץ Says:

    פול קרוגמן אגב חזה שהשווקים לעולם לא יתאוששו.. התאוששו בתוך יום וכאן הבלוג שלי סוף סוף צדק במשהו. אין כל הגיון בירידות מפני חשש למלחמה גרעינית. היא רעה גם לכסף במזומן.. ואם החשש הוא ביטול הסכמי סחר זה חשש רחוק.

    אהבתי

  37. קמיליה Says:

    נזכרתי בסיפור על אדם שילדים שיחקו ליד חלונו והפריעו לשינת הצהרים שלו. הוא פתח את החלון וצעק להם שמישהו מחלק עוגות בחינם ברחוב הסמוך. הוא צפה בילדים שמתחילים לרוץ בכיוון עליו הצביע, ומספר מבוגרים הרצים אחריהם, נעל את נעליו והתחיל גם הוא לרוץ אחריהם. אשתו שאלה אותו מדוע גם הוא רץ, והוא ענה לה שאם כל כך הרבה אנשים רצים לאותו כיוון כנראה שבאמת מחלקים שם משהו טוב.

    נדמה לי שהרבה 'מומחים', כדוגמת פול קרוגמן, ניסו להניע אנשים מלהצביע עבור הברקזיט או עבור טראמפ, בטענה שיתרחש אסון כלכלי נוראי.
    ומעט אח'כ התחילו להאמין בעצמם בשקרים אותם סיפרו קודם לאחרים.

    אהבתי

  38. orihippo Says:

    תמריץ, אמריקה מייצרת גם מטוסי קרב, החברות מקבלות את החוזים על בסיס קוסט פלוס, זה נותן להם רווח אבל לא אפשרות לעשוק את הממשל בשל התחרותיות. כל דבר יכול להיות רווחי מאד, גם על בנקים יש רגולציה על שכר הבחירים ומחיר השרותים. יש לי קרוב משפחה שצריך כל 3 שבועות תרופה חדישה נגד סרטן ועליו לשלם 40 אלף שח עבורה, זה לא סביר

    אהבתי

  39. תמריץ Says:

    ייצור מטוסים שונה מייצור תרופות במובן זה שיש גבול כמה סוגי מטוסים אתה רוצה ואין גבול כמה סוגי תרופות. יש הרי אינספור דרכים מולקולריות לשפר את תפקוד הגוף האנושי מול מחלות. אז כל הגדלה של המוטיבציה לייצור תרופות תורמת לגילוי הדרכים המולקולריות האלו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: