קופת גמל להשקעה? סבא מרגיש טוב?

קופת גמל להשקעה, המוצר החדש והמעניין שמכניס לשוק משה כחלון, באחת מפעולותיו החשובות כשר האוצר, קורמת עור וגידים על פי העיתונות. ביום ראשון יעביר כחלון את תזכיר החוק לאישור הממשלה. הפרט החשוב שהתפרסם הוא שההפקדה לקופה הזו תהיה מוגבלת, כ-100,000 ש"ח לשנה. כלומר כ-8,300 ש"ח לחודש. זה מעט מאוד כמקלט מס למולטי מיליונרים, אבל זה די והותר לבן המעמד הבינוני, ואפילו הבינוני-גבוה שרוצה לחסוך סכומים גדולים מהכנסתו החודשית, עם אופציה לפטור עתידי ממס רווחי הון. איני יודע אם ניתן יהיה לפתוח קופה על שם ילדים קטנים ולהפקיד לתוכה, אבל בני זוג בוודאי יוכלו לפתוח קופות נפרדות וכך להפקיד 200,000 ש"ח בשנה. בתוך כמה שנים יוכלו להגיע לסכום של דירה להשקעה. נוצר סוף סוף אפיק שיכול להיות חלופה אמיתית להשקעה בבועת הנדל"ן.

אבל יש קטץ' – הפטור ממס, מוקד המשיכה של המוצר החדש, יהיה זמין בסופו של דבר רק בגיל פרישה, ורק עבור מי שיעביר את הכספים מקופת הגמל להשקעה אל קופת גמל מחלקת קצבה. קופת גמל מחלקת קצבה היא מה שידוע יותר בלשון העם כקרן פנסיה.

פטור ממס הוא מפתה. מי יודע לאיזה גבהים עוד יגיע מס רווחי הון – התעמולה הסוציאליסטית ממוקדת בשנים האחרונות ברצון להעלותו. ניתוב כספים היום אל אפיק קופת הגמל יכול להוביל בסבירות גבוהה לכך שבסופו של דבר, אולי בעוד עשרות שנים, יתפתה החוסך לשים אותם בקרן פנסיה וכך יבטיח לעצמו הכנסה נאה בזקנתו ומבלי לשתף בה את המדינה.

עבור אנשים בגיל הפרישה קרן פנסיה היא מעין מנגנון ביטוח, שבו אלו שימותו מהר מנדבים את כספם לטובת אלו שיאריכו ימים ויזדקקו להרבה כסף לאורך שנים כדי לשרוד את זקנתם בכבוד. איש אינו יודע כמובן את יום מותו, אבל אפשר לתת איזשהו אומדן אישי לתוחלת החיים הפרטית על ידי בחינת אורח חיים, בפרט עישון והרגלי אכילה וגם התבוננות בגנטיקה המשפחתית. מי שאביו ואמו מתו בגיל מאה, סביר יותר שיאריך ימים גם הוא מאשר מי שהפך ליתום בנעוריו.

על כן שאלת הכדאיות של השמת הכסף בקרן פנסיה שונה משאלת הכדאיות של אפיקי השקעה רגילים כמו דירה בבאר שבע, קרן נאמנות על השוק הסיני או אג"חים קונצרניים בצרפת. היא שונה בכך שהיא תלויה בשאלות אישיות ייחודיות – האם אתה מעשן? אתה שומר על אורח חיים בריא? מה המצב של הוריך או סביך הזקנים? הם חיים עדיין? ואם כן, האם הם בשיא הכושר או על ערש דווי? אם במשפחתך לא מאריכים ימים, ניתוב ההון המשפחתי לקרן פנסיה עלול להיות רעיון רע מאוד. לא יורשיך יקבלו את הכסף אלא אחרים. לא רק שלא ברכת את צאצאיך בגנים טובים, אלא גם נישלת אותם מהון המשפחה לטובת העמיתים שבמשפחותיהם עובר הגן של מתושלח (ראו מחקר מעניין לגבי קורלציות של תוחלת חיים הורית ובריאות). החכם רואה למרחוק – לפני שאתם מחליטים להסתער על אפיק ההשקעה החדש של כחלון, תתקשרו לסבכם הטוב ותשאלו מה שלומו. אם אינו במיטבו, אולי אין כל כך טעם בכל הקונספט הזה.

 

64 תגובות על ״קופת גמל להשקעה? סבא מרגיש טוב?״

  1. תודה על הפוסט תמריץ . טוב , אפשר יהיה לדעת הרבה יותר טוב , כאשר התזכיר ישוחרר לציבור להערות , ואז באמת נבין , כרגע הוא רק בצנרת , ולא השתחרר עדיין להערות תכל"ס .

    שלא כפי בארה"ב , פה הציבור לא לגמרי ( עד לא מזמן לפחות ) חי את הדינמיות או ההבנה של ערוצי או אפיקי השקעות שונים . לכן , לא משוכנע לגמרי , שזה ישחרר זוגות צעירים , מהמאניה או אובססיה לדירה , כאן ועכשיו . שהרי , אפילו הדוקטרינה או החשבון של ריבית משתנה , או החשבון של ריבית דנן, וריביות בכלל , מעט השפיעו יחסית על זוגות צעירים בלהיטות הבלתי נתפסת , לשים הכל על רכישת דירה .

    האם זה יהיה גיים צ'נג'ר בקשר לכך ? קשה לי להאמין . להתראות

    אהבתי

  2. תמריץ , היה הרבה יותר עוזר , אם היו קוראים הבלוג שלך או דומיהם . אבל גם זה לא פשוט , זה סיפור סבוך . אלא שדורות יותר צעירים , הינם בעלי יותר ויותר מודעות . עשוי בהחלט להשתנות עם הזמן . להתראות

    אהבתי

  3. מי שיש לו ממה לחיות ולא זקוק לקצבה – יכול להימנע מלמשוך את הכסף מקופת הגמל בכלל, ואז הכל יעבור ליורשים.
    מי שרוצה לחיות מאכילת החיסכון – כדאי לו בכל מקרה איזשהו מנגנון של ביטוח אורך חיים כדי שלא ייגמר לו הכסף מוקדם מידי.
    שים לב גם שקרנות הפנסיה מאפשרות מסלולי קצבה עם "תקופת הבטחה" שמתאימות למי שחושש מחיים קצרים מידי.

    אהבתי

  4. לא נראה לי שזה דבר טוב:
    1. בגלל העלות העודפת של 0.5%. צריך גם לשאול עלות עודפת ביחס למה? אם זה לגבי קרן שגובה דמי ניהול של 1.5% אז דמי הניהול פה יהיו כבר 2% – המון.
    2. כדי להיות פטור ממס עליך להפוך את הקרן לקרן שמשלמת לקיצבה. לפי איזה מקדם תהפוך אותה לקיצבה? המקדם יהיה 200, 500, 1000?
    בקיצור תשקיע כסף ותקבל משהו בסימן שאלה.

    אהבתי

  5. ומה עם היורשים? גם הם יקבלו פטור רק מהפנסיה והלאה. יש לך ילד בן 5. הכסף יהיה נגיש אליו רק בעוד 60 שנה. או שאולי מגוחך אפילו לדון בכך כי עוד יעברו כל כך הרבה שנים.
    תקופת ההבטחה עוזרת באמת, אבל לפי מה שראיתי לא נותנים אותה יותר מעשרים שנה. ובצדק מבחינת הקרנות כי אחרת יכולתם לבטח את אלו שיחיו יותר באמצעות אלו שיחיו פחות, תפגע.

    אהבתי

  6. למי שלא משקיע רק במדדים קבועים ובמידה שיתאפשר להחליף בין מניות, יש כמובן יתרון בדחיית המס. גם למשקיע מדדים יש יתרון בדחיית מס דיבידנד. החיסרון הוא דמי הניהול השנתיים. יכול להיות שהחיסרון מבטל היתרון.

    אהבתי

  7. אני מתחיל לחשוב יותר ויותר שכל ההשקעות האלה בקרנות/קופות שיונזלו רק בגיל הפרישה זו הונאה אחת גדולה והחיסרון בה גובר על היתרון.
    אי אפשר לדעת מה יילד יום. גוברים הסיכויים שהממשלה תעלה את גיל הפרישה מעבר ל-67 (שזה שערורייה בעיניי).
    יש כאן התעלמות מוחלטת מצרכים של חלק גדול מהאוכלוסייה שנותרת מחוסרת עבודה הרבה לפני גיל 67 וחייבת את הכסף הזה ומבלי לשלם קנס שערורייתי בגובה 35%.

    בן אדם נורמאלי שמתחיל לעבוד מגיל 25 , והיו לו עבודות ללא פיטורים במשך 30 שנה מפוטר בגיל 55 למשל. נותר לו עוד 12 שנה לפנסיה. לצערו הוא לא מצליח למצוא עבודה במקצוע שלו אלא רק בעבודה במשכורת מינימום (אבטחה וכאלה). הוא ימתין עכשיו 12 שנה (והממשלה רוצה שנחכה יותר) עד שהוא יקבל את כל מאות אלפי השקלים האלה שהוא חסך במשך 30 שנה??

    לאנשים יש בעיות רפואיות בגילאי ה-60 פלוס והם בדרך כלל דורשים נוצאות כספיות לא קטנות. צריך את הכסף הזה שאדם חסך במשך שנים.

    נראה לי שהפתרון הוא להשאיר אצלך כמה שיותר כסף נזיל. תנהל את ההשקעות שלך בעצמך.

    היתרון היחיד פה הוא לעשירון העליון שישים בצד 100 אלף שקל בשנה כדרך להעביר זאת ליורשים ללא מס.

    אהבתי

  8. ד' ,

    אתה עושה השלכות , עם כל הכבוד , די מגוחכות ולא תואמות . אתה חושב שכולם כמוך ? מבינים בדבר ? דעתנים ?

    אנשים חיים על משכורות , משכורות נמוכות . רוב הכסף הולך למשכנתא , בקושי מתקיימים . צורכים בצורה מטורפת , בור בלי תחתית ממש . אין כסף נזיל ומיותר כמו שאתה חושב . ינהלו ההשקעות בעצמם ? איך בדיוק ? יעקבו אחרי שוקי הון ? אחרי ריביות בכל העולם ? תנודות מטבע ? אג"ח ?

    אתה מתיחס לקבוצות אוכלוסיה , מאוד מצומצמות , שגם הן בקושי באמת מבינות בדבר ויכולות ממש לעקוב .

    רוב האוכלוסיה , קשיי יום , חמורי קבלן וכיוצא באלו . לא מתאים פשוט !! או לא לעת הזו ליתר דיוק !!

    להתראות

    אהבתי

  9. ד' , רק השלמה או פאנצ' ליין לתגובתי אליך לעי"ל :

    הסיכוי אם כך , שקשי יום , יחסכו , ינהלו , ובזיקנה , ישארו עם משהו מעבר לקיצבת זיקנה של ביטוח לאומי , הוא קטן ביותר אם כך . לכן , מנגנונים דנן , אפילו שהם לא הכי יעילים בעינך , יש להם משמעות לעת הזו . להתראות

    אהבתי

  10. לאל רום:
    ד צודק. פנסיה היא תוכנית מפסידה. אדם יוצא לפנסיה בגיל 65 (הממוצע בין גבר לאשה) וחי עוד 17 – 18 שנה בממוצע לאחר מכן. כדי שהחיסכון שלו יספיק לתקופה הזו (הכל בממוצע) עליו לקבל מקדם של בערך 150 אבל רוב קרנות הפנסיה נותנות מקדם גבוה מ-200.
    (למי שלא יודע: קרן הפנסיה קובעת את גודל הקיצבה לפי הסכום שנחסך בקרן מחולק במקדם כך שככל שהמקדם יותר נמוך – הפנסיה יותר גבוהה).
    בקרן הפנסיה החדשה יש 2 אפשרויות: או לקבל את הכסף במזומן ולהפסיד את הפטור ממס או לזכות בפטור ממס אך לקבל קיצבה קטנה יותר ממה שמגיע לך.

    הדבר הטוב ביותר הוא שתהיה קרן פנסיה אחת שתנוהל רק ע"י הממשלה.
    אם לא מקימים קרן כזו אז צריך לאפשר לכל אדם שרוצה בכך לנהל את קרן הפנסיה של עצמו ולקבל את כל ההטבות שהיה מקבל (פטור ממיסים, חלק מהפנסיה מושקע באג"ח עם ריבית גבוהה וכו') אילו היה מנהל את הפנסיה דרך חברת הביטוח.

    אהבתי

  11. arnon , תקרא טוב תגובתי , אין קשר בין הדברים ! לא כתבתי על היוצלחות או אי היוצלחות הפיננסית מהותית של קרנות הפנסיה , אלא על השכבות המסויימות באוכלוסיה ( שהן עיקר האוכלוסיה ) שלא יודעות ויכולות , לנהל עינינים פיננסיים כמוהו .מכאן , שיש בהן איזשהיא תועלת יחסית , לעת הזו . להתראות

    אהבתי

  12. אל רום – אני מסכים איתך שלא כל אחד יכול לנהל את הכסף בעצמו. אז בשביל זה יש יועץ השקעות בבנק למשל. תבקש לעשות תיק סולידי. יש קרנות נאמנות של 20% מניות ו-80% אג"ח.
    העיקר שלא יהיה סגור עד הפנסיה (שאם זה היה תלוי בנערי האוצר אז זה היה עולה מחר למעל גיל 70).

    תמריץ – לא שמעתי על הוועדת חריגים הזו. אבל שוב, זו איזושהי וועדה ממשלתית שייקח לה בטח חודשים עד שהיא תדון בבקשה שלך. ואם היא תסרב אז ייקח לך עוד כמה חודשים עד שתהיא תסכים לשמוע אותך בערעור.
    חס וחלילה שבזמן כזה אדם יהיה תלוי בוועדה ממשלתית כדי למשוך כספים שהוא חסך שנים ארוכות.
    לפעמים צריך את הכסף מהר, אם בגלל סיבות בריאותיות, עזרה לילדים, למשפחה קרובה ועוד סיבות.

    ארנון – מה פתאום קרן פנסיה ממשלתית??? אני צריך להיות תלוי באיזו גחמה של איזה שר אוצר או פקיד ממשלתי מתי לקבל את הכסף שלי. מבחינת משרד האוצר הוא היה שמח לא לתת לך את הכסף לעולם. מבחינת נערי האוצר, גיל הפנסיה צריך לעלות ל-75. וגיל הפרישה היום הוא 67 ולא 65 כמו שכתבת ותוחלת החיים הממוצעת של גבר בישראל היא 77 כמדומני כך שבממוצע הוא אמור להנות רק 11 שנה מהפנסיה ולא 17-18 שנה.

    אהבתי

  13. ד' , טוב , אתה לא מניח שלי יש אישית בעיה בניהול כספים , אלא שאני מסביר לך שוב :

    זה לא תואם מנטליות ותפיסות והתנהגויות או תבניות של אוכלוסיות רחבות מאוד . לא רק שמעט כסף נזיל , והמון צריכה נואשת ואובר בבנק . אלא שאפילו היה לאדם כסף נזיל , השקעה דרך יועץ השקעות בבנק , לא תמיד תואמת . זה מזקיק גם כן מעקב והבנה . צריך לחיות תנודות , להתרגל אליהם , להבין מחזורים של נקודות שפל ושיאים , לשמור על סבלנות , להכיל הפסדים , זה לא פשוט כמו שאתה חושב . ההשקעה דרך יועץ השקעות בבנק , לא שקופה ומובנת , ויוצרת הרבה תסכולים . זוהי בעיה !!

    לכן , ככלל , חוקק חוק חובת פנסיה ( או צו הרחבה כאמור ) , אם הדבר ברשות , הרבה פרטים מאוכלוסיות רחבות , לא חוסכים מרצון , לא חושבים על טווח ארוך , הלחץ המידי , הצריכה האינטסיבית , דוחים החלטות דנן . לכן חוקק החוק .

    אבל , מאמין שבעתיד , עם דורות צעירים יותר ויותר , המודעות , ההבנה , והאסטרטגיה תשתפר .

    להתראות

    אהבתי

  14. "האופי של המדינות באפריקה הוא להישען על זרים שיבואו לעבוד ולעשות עבודתם. הם רוצים להתעשר אבל בלי לעבוד. אין להם את הרצון והאמונה שכוחה של עבודה הוא משהו נחוץ בחברה. ההון האנושי ביבשת הוא בלתי מיומן. התשתיות מתפתחות אבל עדיין חלשות. גם במדינות עשירות וגם פחות עשירות. עלויות השינוע יקרות. הם רואים בנמלים כמקור הכנסה ולכן מייקרים את העלויות. מדובר במשא מאוד נכבד על כל פרויקט המחייב שינוע. גם כשמסבירים למנהיגים שזה שירות שהמדינה צריכה לתת, הם עדיין רואים בכך 'עוד מכרה' ומקור הכנסה"
    "אפריקה זקוקה למשקיעים. למרות המצב הכלכלי בעולם והירידות במחירי הנפט ומרות מצבה של סין, היא עדיין משקיעה מיליארדים ביבשת: בחקלאות, במחצבים. סין היא הגדולה ביותר כשותפה בהתפתחות באפריקה. מדובר על היקפים של כ-20 מיליארד דולר בשנה. סין יודעת מאוד לנצל את המצב שמדינות אחרות לא נכנסות לאפריקה. הסינים באים עם הרבה מימון. הם לא באים לחנך את מנהיגי אפריקה אלא לעבוד איתם. הם מדברים פחות ועושים יותר. חברה סינית מגיעה לאפריקה עם שר התעשיה, ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים על מנת לקדם את הפעילות. הם נותנים להם את כל הגיבוי על מנת שיוכלו להתקדם".

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001108699#fromelement=hp_morearticles

    אהבתי

  15. לאורי היפו

    א. הסבר המצוקה האפריקאית בעצלנות התושבים והתלות שפיתחו בזרים נראה בעיני דחוק ביותר. הוא אפילו מצלצל באוזני כתירוץ נוח, ומונע רגשי אשמה, ממי שעוסק בניצולם. הרי הם, ורק הם, אחראיים למצבם.
    ברוח בלוג זה – אין להם כנראה תמריצים לפעול בדרך שונה.

    ב. לאפריקה, בנוסף ליצוא מחצבים ומוצרי חקלאות, יש ענף יצוא מכניס נוסף: בני אדם. המיוצאים שולחים מדי חודש מטבע זר לבני משפחותיהם. אבל, קצב הריבוי הטבעי בחלק מהמדינות מקזז כל אפשרות לצמיחה ברמת החיים של האוכלוסייה.

    ג. לאור מספר הוילות שגב' עובדיה בונה בקיסריה, ניתן להבין שלא רק השליטים האפריקאים והמשקיעים הסינים חיים היטב על חשבון עניי אפריקה. כנ'ל כל החברות הזרות האמריקאיות והאירופאית, שרוממות הצורך לעזור לאפריקה בגרונם.

    ד. לאן נעלם הכלב מחזיק העצם?

    אהבתי

  16. מסכים איתך קמיליה.
    האפריקאים שעובדים במדינות זרות גם מוכיחים שהם ממש לא עם של עצלנים.

    אהבתי

  17. קמיליה,

    בני נוער שסובלים מפיגור שכלי נמצאים בסיכון גדול יותר לניצול מיני או אחר. אבל זה בשום פנים ואופן לא מהווה הצדקה לניצולם. ואולי זה דווקא מגדיל את חומרת הפשע.

    ובהשאלה לעמי אפריקה:
    א. ניצול ופיגור אינם הסברים סותרים אלא בנסיבות מסויימות דווקא משלימים.
    ב. ניתן לדון במידת הפיגור, בסוגי הפיגור ובמקורות הפיגור, גם בלי לראות בכך הצדקה לניצול, אלא אולי דווקא סיבה לשיפוט לחומרה.

    אהבתי

  18. למבקר טוקבקים,ד' ואורי היפו

    לדעתי, האשמים העיקריים במצבה העגום של אפריקה הם מנהיגי המדינות המושחתים (ולא התושבים הפשוטים או הזרים המנצלים). הם אלו, שתמורת עמלות שמנות, מאפשרים לזרים לנצל ולעשוק את היבשת ותושביה. התפרסמו מחקרים של הבנק העולמי על מתאם גבוה בין צמיחה כלכלית והתפתחות של מדינות לבין רמת השחיתות בהן. ומדינות אפריקה מפורסמות בעולם כולו ברמת שחיתותן. לא פלא שאינן מצליחות לצמוח.

    את האירופים, האמריקאים (והישראלים) אני מאשימה בעיקר בשיתוף פעולה עם המנהיגים המושחתים, בחוסר יושר ובצביעות. הסינים, שאינם מתיימרים לעזור לאפריקאים אלא לעצמם בלבד, לפחות אינם צבועים.

    אהבתי

  19. קמיליה, אם יש משהו שאיני מחבב זה את החלוקה בין ההמונים הטהורים והפשוטים למנהיגים הרעים. עמים על פי רוב מוציאים מתוכם את המנהיגות שמבטאת את אופיים הלאומי.

    אהבתי

  20. תמציר , לא לבדך תשכון.
    בהקשר זה ,אלכסיס דה טוקוויל,מניח אבני היסוד של מדע המדינה המודרני ,
    אמר "העם ראוי למנהיגיו". למרות שהאימרה הזו די פשוטה הוא גם אמר על העם
    ש"לעולם הרבה יותר קל לקבל שקר פשוט מאשר אמת מורכבת".

    אהבתי

  21. לתמריץ ולגיא

    איני תומכת כלל במיתוס "הפרא האציל", ואיני משלה את עצמי שהמוני האפריקאים דוגלים בערכים ובדרכי התנהגות המקובלים עלי. הם חתומים על הרבה מדי מעשי אכזריות מזעזעים, ורבים מהם דוגלים בהשקפות עולם מבחילות.

    אבל, אני מתנגדת בתוקף לטשטוש האשמה והאחריות המתלווה לסיסמאות של "כולם אשמים". אי אפשר לטעון שהכפריים באפריקה אחראיים לשחיתות השלטונית הגבוהה שבה. יש אחראיים יותר ויש פחות.
    בעיני יש מדרג: האשמים הגדולים ביותר הם השליטים מקבלי השוחד, במקום השני החברות הזרות נותנות השוחד, ובמקום השלישי בלבד המוני העם שאינם מנסים ו/או אינם מצליחים לעצור את התהליך ההרסני ולהכתיר לעצמם הנהגות טובות יותר.

    סיסמאות כגון "לכל עם מגיעה ההנהגה שיש לו" אינן רק אכזריות, אלא גם משרישות תפיסה פטליסטית שאין מה לעשות. לא ניתן לשנות עמים ולכן אי אפשר לתקן דבר.

    אהבתי

  22. חבר'ה , לגבי אפריקה , הרבה ווקטורים אכן , אבל , צריך לזכור גם ווקטור מרכזי וחשוב :

    תרבות שבטית , חוסר במסורת של תרבות שלטון מרכזי , לו כולם מצייתים . ולכן , תדיר : מרידות , התקוממויות, מאבקי כוח . הם לא צמחו עדיין ממש מתרבות זו.

    להתראות

    אהבתי

  23. אבל קמיליה , אם תקראי שוב דברי הרי תיווכי שרמזתי כמה פעמים כנגד [סיסמאות].
    א.) "עם לבדד ישכון וגו'"… כפי אנו יודעים אינו שבח ואינו גנאי.
    ב.) סתירה חלקית של האמרה הראשונה עם השניה.
    יחד עם זאת במדרג שלי נמצא מקום 2 שלך במקום 3 כשהסינים נמצאים המקום הרביעי.

    אהבתי

  24. פוקסי, אתה אומר שעדיף שההמונים יאבדו את הפנסיות שלהם למדינה מאשר יבזבזו אותם? ד' מסביר שעוד 40 שנה גיל הפנסיה יהיה 120, אפילו בפתח תקווה. תקרא טוב את מה שהוא כותב. אם אתה לא מבין אל תתביש לשאול.

    קמילה, תושבי אפריקה בטלנים גנטים. אין כלום ולא נבנה כלום מאז מלכת שבא. המסורת שלהם כזו שהמנהיג הנבחר מחלק לבני שבטו את מה שהוא זכה. זה בדרך הטבע. לכל עם מגיעה ההנהגה שיש לו כי אי אפשר לבנות על האמריקאי ובוש שיבוא ללמד אותם דמוקרטיה.

    אהבתי

  25. אגב, דה טוקוויל אמר את שאמר בזמנו כביקורת על הצרפתים ולשבח על האמריקאים.

    אהבתי

  26. לגיא

    לא ברורה לי כוונתך ב"סתירה חלקית בין האמירה הראשונה לשניה". אנא הסבר.
    איני מתמצאת בהיסטוריה של הבלוג בקשר לציטוטי "עם לבדד ישכון", ואיני מבינה למה כוונתך.
    אני יכולה להסכים שבשלב הטיעונים לעונש – הסינים יזכו להקלות בהשוואה לאירופים ולאמריקאים. מגיעה להם הנחה משמעותית על העדר צביעות. וגם כיון שלא הם שהתחילו בניצול אפריקה. הם הצטרפו בשלב מאוחר יותר.

    לג'וש

    איני יכולה לקבל את הטענה לפגם גנטי ברוב תושבי יבשת אפריקה – 'עצלנות גנטית'. נמצא שהשונות הגנטית בתוך ה'גזע' השחור גדולה משמעותית מהשונות הגנטית בתוך ה'גזע' הלבן או בתוך ה'גזע' הצהוב. כנראה כיון שזו יבשת המוצא של בני האדם, ממנה יצאו קבוצות בעלות שונות גנטית מועטה יותר. גם אם גנים לעצלנות (?) שכיחים בחלק מהשבטים האפריקאיים, הם לא יהיו שכיחים בשבטים האחרים.

    לאל רום,

    אני מקבלת את הטענה לבעיות מהותיות בתרבויות אפריקאיות. כידוע יש יותר מאחת.
    מניסיוננו במזרח התיכון – תרבות שבטית למעשה "מזמינה" שלטון דיקטטורי אכזרי.
    אולי ההצעות לחלק מחדש את המזרח התיכון למדינות לפי קווים אתניים – דתיים – שבטיים יכולה להיות תקפה גם לאפריקה. אבל קשה להאמין שהשליטים הנוכחיים יסכימו לוותר על כסאותיהם ועל אזורי השליטה שלהם.

    לכולם,

    מדבריכם כמעט משתמע שיש להוציא את השלטון מידי האפריקאים, ולמנות "ועדות קרואות" לניהול המדינות הכושלות. כלומר כל או רוב מדינות אפריקה.
    האם אתם קוראים להחזרת השלטונות הקולוניאליסטים?
    האם יש גוף / מדינה שניתן לסמוך עליה שתנהל את אפריקה לטובת תושביה?

    נראה לי שלמעשה אתם תומכים בהשארת אפריקה לגורלה, והפניית גב למתרחש בה.
    אבל, אם יותר לי להיות בתפקיד האורוקל מדלפי (כדוגמת גיא בכור) 'מי שבורח מאפריקה – אפריקה תגיע אליו!'. היכונו לפלישה ההמונית הבאה, ובראשה ילידי ניגריה!

    אהבתי

  27. קמיליה , זה אכן נכון , שתרבות שבטית , מזמינה כדברייך שלטון דיקטטורי אכזרי . הבעיה , זה מה שמייצר מעגל דמים מרושע . שאז : התפיסה הינה , שאלמלא הפעלת כוח , גם אי אפשר להוריד דיקטטור אכזר, שהרי זה הענין : הוא אכזר , ומן הסתם בהפעלת כוח , ורק כוח אם כך , יוריד אותו . מי שיעלה אחריו , כבר מוטמע עמוק בתוך המחזוריות הזו .

    כך נבנית לה תרבות של : הפעלת כוח כתפיסה מובנית בסיסית . כי אז , התוצאה הינה :

    כל שני וחמישי : פוטש , coup d'etat , הפיכות צבאיות , משבר חוקתיים , חונטות שקמות ונופלות . יבשת ארורה פשוט !!

    סיבוך אימים ….. להתראות

    אהבתי

  28. קמיליה ,בשמחה.ראשית , את צודקת.
    לעיתים אני משתדל להיות מוערפל. זה חלק מז'אנאר
    האר-תגובו (Art Tgouveau) שאני מסיידו. יש כאן מגיבים שטוענים שכ'שהאמנות מתחילה לעסוק בעיקר באמנות, זה עלול לסמן את דעיכת האמנות'. ייתכן שחלק מהאמת איתם(*) ולכן אני לא שש לציין ולהסביר בכל תגובה ותגובה למה התכוונתי ולהשאיר משהו לדורות הבאים ושהם יווכחו שאין דבר כזה שאין דבר כזה.

    אז חזרה לעיניינו : כשכתבתי לתמריץ – "לא לבדך תשכון". התכוונתי דו-משמעמית שגם דה-טוקוויל חושב די כמוהו ומצד שני שבכל זאת [איננו] שוכנים לבדד בין העמים ויש לנו אחראיות כלשהיא(קטנה אומנם,בתור חלק מתרבות המערב-מקום 3 במדרג כזכור…).

    לגבי ב"סתירה חלקית בין האמירה הראשונה לשניה" של דה-טוקוויל.
    ———————————————————
    אמרה הראשונה היא "העם ראוי למנהיגיו". אמרה די פשוטה הייתי טוען.
    האמרה השניה היא : "לעולם הרבה יותר קל לקבל שקר פשוט מאשר אמת מורכבת".
    כלומר האמרה הראשונה פשוטה מידי לקלוע בכל סיטואציה ואם יקבלו אותה תמיד כלשונה זו תהיה אך ורק סיסמא ודמגוגיה וכפי דברייך "עלולה להשריש תפיסה פטליסטית שאין מה לעשות" .
    ———————————————————
    (*) בכל זאת זה שוק חופשי וצריך [לדבר בשביל למכור] את האומנות שהממשל לצערי לא מממן.

    אהבתי

  29. מאמר בשם: לעולם יש בעיה. יותר מדי צעירים.
    הוא מתייחס להשלכות הילודה הגבוהה גם באפריקה אך גם במדינות נוספות כמו הודו + בעיות אלימות בשל חוסר איזון גברים – נשים.

    לטעמי מעניין + אפשר למצוא בו גם את אפריקה

    אהבתי

  30. לגיא

    לרוב אני מסוגלת להתמודד עם משפטים דו – משמעיים.
    לעיתים, במאמץ רב, אפילו עם משפטים תלת – משמעיים.
    אבל, 'משפטי זן', עם מספר דו ספרתי של משמעויות אפשריות, מטשטשים אותי. כנ'ל אמנות מודרנית.
    כנראה, הז'אנר המעורפל בכוונה תחילה, ואסכולת הארט-תגובו החדשנית שלך, נשגבים מבינתי.
    אנא, נסה להתחשב במגבלות מיעוט זניח זה מקוראי הבלוג.

    הפוסט על אפריקה והשפעות הטלוויזיה, אליו הפנת, אכן מעניין.

    אהבתי

  31. ל-ד: אנשי האוצר רוצים להעלות את גיל הפרישה רק בגלל שקרנות הפנסיה החדשות הן גרעוניות. כלומר הבעיה היא בניהול הפרטי של קרנות הפנסיה שהוא פחות טוב מניהול ממשלתי.
    בקשר למשרד האוצר: אין שם כל מיני סדיסטים שרוצים להתעלל בך ולהעביד אותך בפרך עד גיל 75. יותר מכך לשלטון עדיף שתהיה מרוצה כדי שתבחר בו שוב.
    לפי מה ששמעתי קרנות הפנסיה גובות רבע עד שליש מהכספים (מעובדים חלשים) כדמי ניהול עד שהאדם מגיע לפנסיה אבל גם כשהוא מגיע לפנסיה הוא כנראה לא יקבל את כל מה שנצבר בקרן. לפי חישובי אם אדם יוצא לפנסיה בגיל 65 בממוצע (62 לנשים ו-67 לגברים נותן 65 בממוצע) וחי עוד 17-18 שנה (עד גיל 82-83) הוא צריך לקבל מקדם של 150 בפנסיה אבל כולם מקבלים מקדם שהוא מעל 200. מקדם של 150 היה נותן לאדם לפחות 30% יותר בפנסיה (אפילו אם הוא שילם דמי ניהול מופרזים). אם לא היו דמי ניהול והאדם היה מקבל את המקדם המתאים כנראה שהעובדים החלשים היו מכפילים את הפנסיה שלהם והחזקים היו מקבלים תוספת של לפחות 50%. בגלל זה קרנות הפנסיה הפרטיות לא טובות.
    אילו האדם לא היה מפסיד כל כך הרבה בדמי הניהול ובמקדם – היה אפשר לצאת לפנסיה לפני גיל 60.

    אהבתי

  32. arnon ,

    מה פשר ניהול פרטי פחות טוב מניהול ממשלתי ? אתה יכול להסביר למה אתה מתכוון ? לקרנות פנסיה דנן , יש 3 בעיות עיקריות :

    גירעונות אקטואריים בגלל עליה בתוחלת החיים .
    רגולציה מכבידה .
    אין אפשרות להשקעות ריסקיות משמעותיות ( בגלל פיקוח ורגולציה ) .

    אלו הבעיות העיקריות . ודמי הניהול נכון שהם גבוהים , אבל , אם ההשקעות המוסדיות היו יותר מוצלחות , גם זה היה נפתר .

    להתראות

    אהבתי

  33. Arnon ,

    תוכל להמחשה למשל , לקרוא את סעיף 26 להלן , ב – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( לינק להלן לחוק ) , ולראות דוגמא זניחה לרגולציה מכבידה , שיוצרת מגבלות על השקעות , ומנפחת מנגנונים בשירותים , וממילא מעצימה עמלות , הנה סעיף 26 לחוק כאמור , להלן :

    26. (א) חברה מנהלת תשקיע את כספי קופת הגמל שבניהולה בהתאם למדיניות ההשקעות של הקופה כפי שנקבעה בתקנון הקופה ובידי דירקטוריון החברה וועדת ההשקעות, והכל בכפוף להוראות שקבע השר באישור ועדת הכספים; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע שיעורים מרביים להשקעה בנכס מסוים או בסוגי נכסים שיקבע, בעבור קופת גמל אחת או כלל קופות הגמל שבניהול החברה המנהלת, וכן תנאים והגבלות על השקעה כאמור ותנאים לביצועה; לענין זה, "השקעה" – קניה, מכירה, החזקה, מתן הלוואה וכל עסקה אחרת.
    (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), חברה מנהלת תשקיע את כספיה ואת כספי קופות הגמל שבניהולה כך שלא יחזיקו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת החברה המנהלת; בסעיף קטן זה, "תאגיד ריאלי משמעותי" ו"גוף פיננסי" – כהגדרתם בסעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח.

    עינך הרואות , הם לא לגמרי חופשיים בניהול ההשקעות או בתמהיל ההשקעות , תקרא החוק ( זה רק החוק , בלי התקנות ) ותתרשם מן העומס הרגולטורי , הנה כאן ( אם אין לך וורד , תודיע לי ואחליף הלינק ) :

    http://www.nevo.co.il/Law_Word/law01/999_470.doc

    להתראות

    אהבתי

  34. גם המוצא של העשירים הוא מהעניים. מה נובע מכך על עצלנות ועל שונות גנטית?
    את מניחה דברים כתוצאה של שטיפת מוח. ביקרת באפריקה? בקרת בגטאות בארצות הברית? היה לך איזה מגע עם שחורים? הם כולם בטלנים לדורותיהם.
    כלום לא נוצר באפריקה. לא תרבויות מפותחות לא מבנים ארמונות מבצרים בתי חרושת אומנות. תפנימי, הם כושים. הם נשארו פרימיטיבים ולמה הם כאלו רק מעלה שורה של תרוצים פתלתלים שיש בהם אשמה. כן קוליניאליזם היה עושה להם רק טוב. היה מחנך אותם, משפר את מצבם הכלכלי. את שולחת את הילד שלך למורה חכם אז למה לא לעשות ועדה קרואה? אותו דבר לגבי המוסלמים במיזרח התיכון.

    אהבתי

  35. קמיליה,

    התאוריה הנוכחית טוענת שהיוצאים מאפריקה התערבבו גנטית עם ניאנדרטלים ואילו האפריקאים לא התערבבו. כלומר, לפי התאוריה הנוכחית, לא כל ה-DNA שלנו הגיע מאפריקה (או מקבוצות החיות כיום באפריקה).

    אז אפילו הטענה שמוצאנו במדגם או תת-קבוצה של אפריקאים אינה מדוייקת.

    בנוגע לטענה שהאפריקאים מאוד מגוונים גנטית, השאלה החשובה לענייננו היא לא מידת השונות הגנטית בין פרטים או קבוצות באפריקה, אלא מידת השכיחות של הגנים הרלוונטיים או צירופי הגנים הרלוונטיים.

    אהבתי

  36. מבקר, אתה יותר מדי נותן דגש על הגנטיקה. האם הרקע החברתי לא משחק תפקיד חשוב יותר? אם האמריקאים היו נשארים 50 שנים בעירק האם הדמוקרטיה לא היתה מצליחה שם? היא הצליחה נפלא בלבנון בתקופת הצרפתים עד שהפלסטינים הגיעו לשם.
    אפריקה דמוגרפית עומדת בפני אפוקליפסה. העזרה של המערב תגרום להתפוצצות אוכלוסין וצריך להכין את התנאים לכך שהם לא יכבשו את העולם ויחזירו אותו לאחור

    אהבתי

  37. מבקר, ישנן עדויות מעטות בלבד על עירבוב גזעים של יוצאי אפריקה עם הניאנדרטלים. מדובר היה בשתי קבוצות אדם בעלות מראה שונה שכנראה היו בעלי איבה ביניהן לרוב בגלל השונות.

    ארנון – ממשלות מתחלפות אך נערי האוצר נשארים….
    למה אין אפשרות לפדיון הפנסיה לפני גיל פרישה? הייטקיסט למשל שפוטר בגיל 50 יהיה לו זיכוי קטן מאוד לפי הסטטיסטיקה ועדויות בשטח למצוא עבודה חדשה ובטח ובטח באותם התנאים (שלא לדבר על גיל 60 ומעלה).
    אתה מודע לבעיות הבריאותיות שבני אדם נכנסים אליהם החל מגילאי 60 ומעלה? והאוצר רוצה להעלות את גיל הפרישה לגברים ל-69 (!!!) כשתוחלת החיים היא של 77. כלומר להנות רק משמונה שנים בממוצע של פנסיה שחסכת אליה מעל 40 שנה.
    נשמע לך סביר ועומד במציאות של החיים?

    יכול להיות גם מצב שהממשלה תחליט לחתוך לך למשל 10% מהפנסיה אם יש גרעונות בקרנות או משבר כלכלי בדיוק לפני שאדם יוצא לפנסיע.

    למה להיות נתון לחסדי הממשלה או פקיד ממשלתי כשזה נוגע ישירות לכסף שאדם חסך ביושר ובעבודה קשה שנים ארוכות?

    אהבתי

  38. הטיעון למתאם בין צפיפות הפיגמנטים בעור לבין אינטליגנציה, עצלנות וכו' נתפס בעיני כקלוש ביותר.
    כנ'ל גם השיפור הגנטי המשמעותי שאירע כביכול בקבוצות הכוללות בני תערובת בין ניאנדרטלים להומו ספיאנס. אגב, טיעון זה לא יצליח להסביר מדוע הקבוצות שנדדו לאסיה, ולא באו במגע עם הניאנדרטלים האירופים, אינן לוקות בטפשות ובעצלנות המיוחסת לשאר האפריקאים.
    יותר מכך, במחקרים בארה'ב על קבוצות הזרים המצליחות ביותר, ליד היהודים, הסינים, ההודים, האיראנים, והלבנונים – ניצבים הניגרים. קבוצה שחומת עור להפליא. גם מבצעי ה"עוקץ הניגרי" הידועים לשמצה בעולם כולו אינם מעידים על אינטליגנציה נמוכה, העדר יוזמה וכושר המצאה.

    לאחר פסילת הטיעון הגנטי – אני תומכת בתזה שקיימים הבדלים תרבותיים משמעותיים, המקשים על תושבי אפריקה להיחלץ ממצבם האומלל.

    אפילו מנקודת מבט ה"ילידים" האפריקאים – לקולוניאליזם היו גם יתרונות ולא רק חסרונות.
    מכאן, אי אפשר לפסול על הסף רעיונות ל'קולוניאליזם חדש / משופר". למרות שאני סקפטית.

    אהבתי

  39. קמיליה, לדעתי אין כמעט תכונה אנושית שאינה משתנה בשכיחות, בממוצעים וכו' בין קבוצה אתנית אחת לשנייה. גובה, יכולות אתלטיות, רגישות למחלות, סוגי דם, ומן הסתם גם תכונות פסיכולוגיות, שבסופו של דבר קשורות קשר הדוק לפיזיולוגיה של המוח והמוליכים העצביים. האם אלוהים החליט שדווקא האינטליגנציה תחולק שווה בשווה בין כולם? אולי, אם הוא מושפע מתקינות פוליטית. אבל תקינות פוליטית היא המצאה של העשורים האחרונים ואלוהים הוא קדום, אז קשה להאמין.

    אהבתי

  40. זה ממש לא בסדר שכדור סל זה משחק שמפלה בין גבוהים לנמוכים. צריך להוריד את הסלים לפחות בחצי מטר כדי שגנטיקה לא תשחק תפקיד.
    בארני סאנדרס התחייב שהוא ידאג שיוסיפו עוד שני כדורים למשחק כדי להקטין את התחרות.

    אהבתי

  41. אורי , התגובה שלך מ 10 במרץ 2016 בשעה 08:27. בעניין אם האמריקאים היו נשארים 50 שנים בעירק האם הדמוקרטיה לא היתה מצליחה שם?
    העלתה בי תסמיך (אסוציאציה) :
    אני קצר במשאבים אז אתמצת :
    רומא , בעידן הקיסרות אוגוסטוס החלה להתפשט לכיוון גרמניה, שכידוע הייתה אז בעלת קליינה תרבות ובכלל נחשבה ברברית למהדרין , בשני העשורים האחרונים לפני הספירה. ב 9 לספירה חוסלו לחלוטין שם שלושה ליגיונות (מתוך ה28 הכללים = עשירית מכלל הצבא) ע"י ארמיניוס ששירת עצמו שנים רבות בחיילי העזר לרומים. הרומאים לא חזרו ולא ניסו לחזור ולהפוך את איזור גרמניה לפרובינקיה ומאז קרב זה בעצם חולקה אירופה קדימה אף עד ימינו.
    מעניין כיצד היה נראה העולם אם היו מתעקשים אז ונשארים 50 שנה ויותר.
    אני מאמין שהיו מדברים גם בגרמניה בניב לטיני ואולי גם ברפובליקה הרומית הקדושה של עירק כך שלהאמריקאים לא היתה אפילו ניתנת האופציה לשקול להישאר שם חמישים שנה.

    אהבתי

  42. לתמריץ

    אינני כופרת כלל בחשיבות הגנטיקה. ברור לי גם שישנן קבוצות אתניות חכמות מהממוצע העולמי, וקבוצות טיפשות מהממוצע העולמי. וכנ'ל לגבי כל תכונה אחרת המושפעת מהגנים. כולל הצטיינות בכדורסל המשוחק עם כדור אחד.

    טענתי היא שהשונות בין קבוצות אתניות בתוך אפריקה גדולה מאוד. שבטים במזרח אפריקה שונים מאוד גנטית משבטים במזרח היבשת, הצפוניים שונים מהדרומיים ועוד ועוד. ניתן אפילו לראות את השוני במבנה הגוף, בתווי הפנים ועוד. הם גם מצטיינים בענפי ספורט שונים.

    אבל, למרות השונות הגנטית הגדולה בתוך אפריקה – התנהגותם הפוליטית והכלכלית דומה להפליא. כולם כושלים. ללא יוצאים מהכלל.

    מסקנה: יש הכרח להשתמש במשתנה מסביר נוסף.
    המשתנה הנוסף הוא כפי הנראה התרבות.

    ——————————————–

    לאורי היפו

    לו הייתה לי זכות הצבעה בארה'ב – הרעיון של סנדרס לשחק עם סלים מונמכים ושלושה כדורים היה שובה את ליבי.
    אבל, זו הוכחה נוספת שהסוציאליזם אינו עובד. הבטחות ללא כיסוי. במשחק עם שלושה כדורים התחרותיות דווקא תיגבר ולא תיקטן. יהיה צורך אדיר גם במהירות תנועה על המגרש ובקבלת החלטות טקטיות מאוד זריזות.

    נ.ב. עדין איני מבינה כיצד ויתרת על איור הכלב. הוא נראה מאוד מרוצה ממצבו (בזכות העצם הגדולה), ומאיים מספיק כך שאף אחד לא יעז להוציא אותה בכוח מפיו. מצד שני, מנסיוני עם כלבים, קל מאוד להסיח את דעתם ולפתותם לשמוט את העצם. כלומר, לא באמת מפחיד.

    אהבתי

  43. קמיליה , עדיין לא הבנת ? אורי אכל העצם של הכלב , והכלב התבאס , מה יש לו פה לחפש בבלוג עכשיו ? הסינים האלו אוכלים הכל !! לגבי דידם , עם תבלינים מתאימים , אפשר הכל ( כך אשכרה אמרת שפר במחוז סה צ'ואן ) אפילו חדק של פיל . קשה להאמין ממש , מי יכול לאכול חדק של פיל ?? להתראות

    אהבתי

  44. קמיליה, הערבוב הגנטי עם ניאנדרטלים לא מתייחס לאירופה בלבד אלא גם לאסיה, וביחד: אירואסיה.

    Neanderthal-derived DNA accounts for an estimated 1–4% of the Eurasian genome, but it is significantly absent or uncommon in the genome of most Sub-Saharan African people.

    https://en.wikipedia.org/wiki/Archaic_human_admixture_with_modern_humans

    ————————————————————————–
    הטיעון בנוגע לשונות הגנטית אינו משכנע בעיני, שהרי לצד השונות החיצונית יש בין האפריקאים גם קווי דמיון חיצוניים, ובאותה מידה יכולים להיות גם קווי דמיון אישיותיים/התנהגותיים, על בסיס גנטי.

    אהבתי

  45. למבקר טוקבקים

    אתה צודק בטענה על תפוצת גנים ניאנדרטליים בכל אירואסיה.
    ידעתי שלא היו ניאנדרטלים בכלל בכל מזרח אסיה, אלא רק במערבה. ולכן הסקתי, בטעות, שלא יתכן שגנים ניאנדרטליים נמצאים בקרב תושבי סין ושכנותיה. בחיפוש המידע שלי נתקלתי במאמר המסביר שניאנדרטלים חיו בסמיכות להומו ספיאנס דווקא באזורנו ובארצנו. כיון שלא ניתן ללכת מאפריקה לסין בלי לעבור קודם במזרח התיכון – יתכן שעירוב הגנים התבצע ב'ארץ הקודש'.

    טענתך שיש קווי דמיון חיצוניים בין כל האפריקאים ולכן יתכנו גם קווי דמיון בגנים המנבאים פיתוח חברתי וכלכלי – מאוד בעייתית.
    יש קווי דמיון חיצוניים בין כל ההומו ספיאנס. למעשה כל בני האדם על כדור הארץ שייכים לגזע אחד בלבד. כולם יכולים להתרבות זה עם זה ולהוליד צאצאים פוריים. איני מבינה מדוע דמיון חיצוני בצבע העור אמור להשפיע יותר מדמיון חיצוני במשתנים אחרים (כמו לדוגמא מבנה גוף או גובה) על הגנים המנבאים הצלחה כלכלית. חלק מהאפריקאים דומים בגובהם לסקנדינבים וחלק דומים בגובהם לתושבי דרום אירופה.

    ————————————————————————————————————–
    לשאלת ההשפעה הגנטית מול ההשפעה התרבותית

    טיילתי באוקראינה, הונגריה, צכיה וסלובקיה זמן לא רב אחרי נפילת מסך הברזל ותחילת התיירות המערבית. נדהמתי הן מהעוני והן מנרפות התושבים וחוסר המעוף שגילו ביחסם לאפשרות להרוויח מהתיירות ולשפר את מצבם. היינו מוכנים להוציא הרבה יותר כסף מכפי שהוצאנו בפועל – לו היו נענים טוב יותר לצרכינו ולרצונותינו. החריג היחידי היה בפראג בה התושבים התחרו זה בזה ביוזמות להרוויח מתיירות.
    בשאר המקומות המצב היה דומה לתיאורכם על האפריקאים, היושבים כל היום בצל עץ, ומחכים לאיזשהו כוח חיצוני שישפר את מצבם. ומחכים. ומחכים.
    עשרות שנות השלטון הקומוניסטי השפיעו על התרבות של תושבי מזרח אירופה, לא על הגנים שלהם.

    ———————————————————————————————————–
    .לאל רום,
    1. האם באמת יש פתגם סיני הממליץ על אכילת חדקי פילים?
    2. למיטב זכרוני, אורי היפו התגאה בכישורי קניינות הגבינות שלו. נדמה לי שקיים מתאם הפוך בין אכילת מוצרי חלב לבין אכילת 'כל דבר שזז' כולל כלבים. לפיכך, לא סביר שאורי היפו אוכל הן גבינות והן כלבים.

    אהבתי

  46. קמיליה ,

    זה באמת קיים , אבל לא בדיוק בתורת פתגם , אלא מעין אנקדוטה או אמרת שפר , שאפשר כל דבר שזז לאכול ( עם תיבול מתאים ) אפילו חדק של פיל ,אפשר גם אפשר , הסינים ידועים בכך .

    כתבתי שהוא אכל לכלב העצם , לא הוא אכל הכלב . ודווקא יש מיתאם . הרמה התזונתית קלורית שומנית בעצם , גבוהה מאוד ( מוח העצם למעשה ) . בטבע אין הרבה חיות שיכולות לאכול עצמות ( מבחינת עוצמת הלסת והנשיכה ) . הצבועים למשל ( או הגרגרנים , ותנינים ) יכולים ( יש להם עוצמת לסת אדירה פשוט , נשיכה שלהם , טירוף מושלם ) ואכילת נבלות זה מקור טוב מאוד לערכי תזונה איכותיים מבחינתם . שהרי , אוכלי נבלות , לא יכולים ככלל לאכול העצמות , אבל צבועים יכולים . ( תשאלי איך לא חוטפים אולקוס , אבל מסובך ) .

    אז מה הקשר לאורי ? זה פשוט :

    אוכלי גבינות , אוהבי גבינות , מחפשים שומן . רמת השומן , מעידה על הדליקטסיות ( בין היתר ) . בזמנו : סרקוזי , העביר דאחקות על אנגלה מרקל , כך ( ברצינות כך ):

    היא טוענת ( מרקל ) שהיא בדיאטה (בכובעה האחד ) ובכובעה השני , זוללת גבינות קממבר משהו . כל הכבוד !!

    אם כך , מי שמחפש גבינות , מחפש שומן , מחפש שומן , מחפש עצמות , אוכל נבלות , כך גם אורי מיודענו .

    ומה הקשר אלייך ? זה פשוט :

    אצל הצבועים , הנקבות , הן השליטות , הזכרים פרש , כך המידרג שלהם החברתי !!! הזכרים הם במעמד נחות ביותר . אין עלייך פה בבלוג , למרות או בגלל שאת הנקבה היחידה !! אלא ,שאני לא משוכנע כלל שאת אוכלת נבלות .

    נ.ב. : גם לא אורי , הכל בצחוק כמובן …..( ישנו ביטוי וולגרי רווח על אנשים נוכלים שהם : אוכלי נבלות ….)

    להתראות

    אהבתי

  47. רק תיקון או הבהרה :

    התנין , להבדיל מן הגרגרן והצבוע , לא לועס העצמות או האוכל בכלל , אלא בולע הטרף בשלמותו , מבלי ללעוס אותו ולטחון האוכל למעשה ….. כך שהוא למעשה , בולע עצמות ( או קרניים , פרסות וכו… הכל קרטין למעשה ) ולא אוכל אותם ממש , כפי שאנו מבינים כמובן ….. להתראות

    אהבתי

  48. קמיליה,

    גם כלבים מבוייתים שייכים כולם למין אחד, ויכולים להעמיד צאצאים פוריים אלה עם אלה. האם להבדלי ההתנהגות בין גזעים שונים של כלבים אין מרכיב גנטי?

    דמיון בצבע העור, גם אם אין לו שום השלכה אחרת (דווקא יש לו, בהקשר של ויטמין D למשל), יכול לשמש דוגמה לתכונה חיצונית גנטית שמשותפת לעמי אפריקה ופחות נפוצה אצל האחרים. ואם יש לפחות תכונה אחת חיצונית מאפיינת, אז למה שלא תהיה לפחות תכונה אחת "פנימית" מאפיינת? והרי יש יותר מתכונה אחת חיצונית גנטית שנפוצה אצלם ואינה נפוצה אצל האחרים.

    יש לזכור שהמוח הוא איבר, הבלוטות שמפרישות הורמונים הן איברים, האמיגדלה היא איבר, וכן הלאה, והאיברים מתוכנתים גנטית.

    אני לא טוען שהכל גנטי. אני לא מזלזל במוסדות חברתיים, בתרבות ובערכים. אבל המיינסטרים הוא לזלזל בגנטיקה כשמדובר בבעל החיים שנקרא אדם, ולכן אני משמיע את "הקול המושתק" מתוך חתירה לאיזון. 🙂

    בטווח הארוך התרבות דווקא כן משפיעה על הגנטיקה! כי התרבות קובעת את מי מנדים ודוחקים (פתגם יפני: "מסמר שחורג מהשורה מקבל מכה על הראש"), מי יקבל עדיפות בקבלת מזון בעת רעב (תלמידי חכמים?), ועוד.

    אהבתי

  49. למבקר טוקבקים,

    בתחילת המאה העשרים התחרו זו בזו שתי תיאוריות להסבר התנהגות האנשים :
    1. תורת הגזע / המטען הגנטי, ונסיונות שיפור הגזע למינהן.
    2. תאוריות התנהגותיות ופרוידיאניות ששמו את הדגש על האשמת ההורים, ובעיקר האימא.

    מהמחצית השנייה של המאה ה 20, עד ימנו, מתחרות זו בזו :
    1. התיאוריה הגנטיות / רפואיות, פרויקטי מיפוי הגנום ופסיכולוגיה אבולוציונית
    2. התיאוריות השמות דגש על תרבות / מגדר / מאפייני תרבות אתניים ורב תרבותיות

    העידן בו זלזלו בחשיבות הגנטיקה האנושית ו/או תפסו את הרעיון כמבחיל ולא תקין פוליטית (בגלל הדתות המחריגות את האנשים מכלל החיות ו/או בגלל הקישור האסוציאטיבי לנאצים ולמעשיהם )- תם מהעולם.
    אינך חייב לקפוץ להגן על הרעיון שבני האדם, כמו כל שאר החיות, מושפעים מהמטען הגנטי שלהם.

    תיאורתית, יתכן שגנים הקובעים את צבע העור קשורים לגנים המשפיעים על מידת העצלנות (או כל תכונה התנהגותית אחרת). .
    אבל בהעדר הוכחות ממחקרים גנטיים – השערה זו אינה סבירה יותר או פחות מההשערה שהגנים המשפיעים על מידת העצלנות קשורים לגנים הקובעים את צורת האוזניים או לגנים המשפיעים על משקל הכבד וצורתו.

    נדמה לי שההתמקדות דווקא בצבע העור של תושבי אפריקה נובעת רק מבולטותו בעיני הלא אפריקאים.
    אגב, האפריקאים עצמם לא תופסים את צבע העור של תושבי אפריקה כדומה זה לזה.

    ————————————————————————————————————–

    לאל רום,

    המחקרים המקשרים בין רווחיות עסקית משופרת לבין רבע עד שליש ומעלה נשים בהנהלה – קשורים לבעייה פסיכולוגית.
    מדוע אין השפעה משמעותית לנוכחות של כעשרה אחוז נשים, ויש צורך בהגעה ל'מסה קריטית' של נשים בכדי שנוכחותן תשפיע על התוצאות העסקיות. .

    ההסבר: אף אדם לא חש לגמרי נוח בקבוצה שרובה המכריע הוא של בני המין האחר, והוא נמצא בה בבדידות מזהרת או כמעט מזהרת.
    סביר גם שיקבל יחס מיוחד משאר חברי הקבוצה, יחס שלא יפנו לשאר בני מינם. מיוחד לטוב, מיוחד לרע ובד'כ שניהם גם יחד.

    האופציות הפתוחות בפני היוצא/ת דופן במינו הן:
    – להרתע מלהיכנס מראש לסיטואציה או לברוח ממנה בהקדם למקום נוח יותר (קל מאוד לבצע באינטרנט המלא אתרים מוטי גברים, מוטי נשים ונייטרלים מגדרית. קשה ולא משתלם במקומות עבודה)
    – להשתדל 'להתחפש' לבן המין השני (במקומות עבודה – נשים המתנהגות בצורה גברית סופר – סטריוטיפית, ולמעשה אינן מרחיבות את השונות בקבוצה. באינטרנט – מספיק להשתמש בשם גברי ולכתוב בלשון זכר).
    – להישאר למרות אי הנוחות, בתקווה שהזמן וההיכרות יפחיתו את התייחסות היתר למגדרו.

    אהבתי

  50. קמיליה,

    כתבת: "תיאורתית, יתכן שגנים הקובעים את צבע העור קשורים לגנים המשפיעים על מידת העצלנות (או כל תכונה התנהגותית אחרת)."

    מה הכוונה "קשורים"? אם כוונתך לסיבתיות, אז את מתווכחת עם טענה שכלל לא טענתי. אם את מתכוונת למיתאם בלבד (קורלציה), אז ברור שיהיו כל מיני מיתאמים בין גנים, ולו רק בגלל שאותו גבול גיאוגרפי שמקשה על התפשטותו של גן אחד מקשה גם על התפשטותו של גן אחר.

    מאפייני המראה הובאו רק כדוגמה לצורך הפרכת הטיעון שלך שהגיוון הגנטי באפריקה שולל את קיומם של הבדלים גנטיים בין אפריקאים ובין לא אפריקאים. אם הטיעון הזה שגוי לגבי גנים של מראה, הוא שגוי לגבי גנים בכלל. והוא שגוי גם לגבי גנים שמשפיעים על ההתנהגות.

    ———————————————————————-
    כתבת: "העידן בו זלזלו בחשיבות הגנטיקה האנושית ו/או תפסו את הרעיון כמבחיל ולא תקין פוליטית (בגלל הדתות המחריגות את האנשים מכלל החיות ו/או בגלל הקישור האסוציאטיבי לנאצים ולמעשיהם )- תם מהעולם.
    אינך חייב לקפוץ להגן על הרעיון שבני האדם, כמו כל שאר החיות, מושפעים מהמטען הגנטי שלהם."

    תם מהעולם? אני חושב שזה לא מדוייק. יש כיום בדיון מעין פיצול בין גוף ונפש.

    ברור לכל שהגנים משפיעים על הגוף, וברור לכל שיש הבדלים סטטיסטיים בין קבוצות אתניות בנוגע לבריאות ולמחלות מסויימות, למראה חיצוני, ולכישורים ספורטיביים, ולגיטימי לדבר על כך.

    אבל בכל מה שקשור ל"נפש", לחשיבה, לרגש, להתנהגות, יש אצל חלק גדול מהאנשים הכחשה חזקה ותוקפנית של השפעת הגנטיקה. ואם עוד ניתן בזהירות לדון בכך ברמת האינדיבידואל, כשמגיעים לרמת ההבדלים הסטטיסטיים בין קבוצות אתניות זה כבר הופך לכמעט טאבו. רק אנשים טיפשים או מרושעים יכולים לטעון שלגנטיקה של האפריקאים יש איזושהי השפעה על מצבה העגום של אפריקה.

    אהבתי

  51. למבקר טוקבקים,

    א. התכוונתי ב"קשורים" לכך שהם בד'כ באים ביחד, ויוצרים מעין מקבצים.
    בד'כ גנים לעינים בהירות, שיער דליל וחלק, ועור חיוור – באים ביחד, אצל אנשים שהאבולוציה שלהם התפתחה באזורים קרים, בהם בני האדם סבלו ממחסור בויטמין די מהשמש, ומכאן מבעיה בספיגת סידן.
    בד'כ עור כהה, שיער מסולסל ועמידות למחלות טרופיות שונות – באים ביחד, אצל אנשים שהתגוררו מאות דורות באזורים עם עודף שמש וסכנות סרטן עור ועודף יתושים וחרקים טפילים.
    לפעמים יש מקבצים גם כיון שגנים מסוימים יושבים סמוכים זה לזה, על אותו כרומוזום. ואז, יש הסתברות גבוהה שמי שקיבל אחד מהם קיבל גם את שכניו.

    ב. אין לי בעייה להחשב לטיפשה ולמרושעת – לגבי שבט או מספר שבטים אפריקאים סמוכים. איני יכולה לפסול על הסף את הטענה שבשבט מסוים נפוצים גנים המשפיעים על רמת פעילות נמוכה והעדר יוזמה ויצירתיות. אבל, נראה לי מאוד לא הגיוני שגנים בעייתים אלו, שלכאורה לפחות מקטינים את סיכויי ההישרדות של השבט, יתפזרו בכל אפריקה. זה דומה לטענה שמחלה תורשתית קשה כלשהי התפשטה בקרב מאות מיליוני בני אדם. קבוצה / שבט מסוים – כן. לא יבשת גדולה שלמה.
    יותר מכך, הדמיון בין האפריקאים נראה בעיני בעיקר כטעות אופטית של הלא אפריקאיים. אנחנו כנראה מתרשמים יותר מדי מכהות העור בהשוואה לשלנו, ומתעלמים מכל המשתנים הרבים המבחינים ביניהם.

    ג. אני מעדיפה להעביר לחובבי התיאולוגיה שבבלוג זה את כל הדיונים ביחסי גוף ונפש. וכן את כל השאלות על מידת חופש הבחירה וההחלטה "האמיתיים" שיש לנו (בהשוואה למה שהיינו רוצים להאמין).

    אהבתי

  52. קמיליה,

    במקום לחשוב על גנים "נוגדי קידמה" שהתפשטו באפריקה, תחשבי הפוך: על גנים "תומכי קידמה" שהתפשטו באירואסיה, וטרם הספיקו להתפשט באפריקה.

    אהבתי

  53. עופרי אילני בהארץ במאמר מעניין על חזרתה של תורת הגזע המדעית –
    http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3152249

    הנקודה המעניינת היא שזה באמת מדעי. תיאוריות ניתנות להפרכה שמקשרות בין גנטיקה למוצא אתני ולתכונות פיזיות ופסיכולוגיות, יכולות לעמוד במבחנים אמפיריים. כמובן תיאוריות כאלו מדברות על ממוצעים ולא נותנות ניבוי בינארי ברמת היחיד, אבל כשגזענים מאמצים אותן הם ממהרים אל הניבוי ברמה היחידנית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: