כמה צמיחה עוד זמינה

בימים האחרונים ניטש ויכוח בין הכלכלנים השמאלנים באמריקה – האם הבטחת הבחירות של ברני סאנדרס לצמיחה של חמישה אחוזים היא מגוחכת ומבזה את המוניטין של המפלגה הדמוקרטית כמפלגה שמדברת ברצינות, או שיש בה ממש.

הרעיון של סאנדרס שבאמצעות הרעפת כסף על ההמונים אפשר להגיע לרמות גבוהות של צמיחה נראה לי הגיוני. זאת בשל כוחו העצום של כסף כתמריץ ליזמות. אם אתה יודע שלכל אנשי השכונה יש בוכטות בארנק, סביר להניח שתהיה הרבה יותר נינוח לפתוח בה עסק חדש. סאנדרס חושב שניתן להביא כסף לעניים באמצעות הוצאת כסף מהעשירים, אבל לדעתי זה מגוחך ומסתמך על האמונה הטפלה בחוק שימור הכסף. ברמת המקרו כסף אינו משתמר, ואין צורך לקחת אותו ממקום אחד כדי להביא אותו למקום אחר.
להיפך המסים הדרקוניים של סאנדרס יחוללו תמריצים רעים שיחבלו בתמריצים הטובים שיניבו הכספים שיזרים למשק ואולי אף ינטרלו אותם.

הראיה העיקרית נגד הטענה שצמיחה גבוהה אפשרית היא שיעור המובטלים הנמוך. כדי להשיג עוד צמיחה, צריך לכאורה להעסיק אנשים ללא עבודה המהווים כרגע משאב פנוי שאינו מנוצל. אבל אין כמעט כאלו.
לדעתי הטיעון שמספר המובטלים מרמז על הצמיחה הפוטנציאלית שאינה ממומשת תמיד היה מפוקפק. המובטלים עתה הם ברובם אלו חסרי ההשכלה וההכשרה. האם באמת תעסוקתם של אלו, לרוב בענפי שכר מינימום, היא מה שישנה את פני המשק?

הפוטנציאל לצמיחה עודפת נובע ממקורות נוספים למספר המובטלים הנוכחי במשק. הוא נובע מהמובטלים הסמויים המצויים בעבודות שאינן ממצות את פוטנציאל התרומה שלהם במשק. זוכרים למשל את נציגי השירות שתפקידם היה להסביר את התוכניות המסובכות להפליא של חברות הסלולר?
יש גם עובדים רבים שניתן להחליפם על ידי שימוש באוטומציה. אוטומציה אינה רעה לעובדים אם ניתן למצוא להם משרות חדשות המתאימות לבני אנוש במשק צומח במהירות.
בעולמנו הגלובאלי גם לא צריך להסתכל על מובטלי ארץ אחת –  גם הפועלים הסינים שמכלים זמנם בפרוייקטי תשתית טפלים ובזבזניים בשל העדר ביקושים לדברים נחוצים באמת, הם פוטנציאל צמיחה אם מרצם יופנה לכיוונים טובים.

מה שנכון בארה"ב נכון גם בארץ. מספר המובטלים נמוך מאוד, אבל ברור לכל אחד שהתמונה אינה בהכרח כזו כשמדובר במובטלים סמויים. גם בארץ יש מקום לאוטומציה וגם מהארץ אנו יכולים ליצור לחץ צרכני שיגרום לעובדים בסין הרחוקה לעשות דברים מועילים יותר, וכך יסייע לצמיחת כלכלתנו וכלכלתם וינצל פוטנציאל צמיחה גבוה שאינו ממומש כרגע.

מודעות פרסומת

67 תגובות to “כמה צמיחה עוד זמינה”

  1. גיא Says:

    תמריץ , אם יורשה לחבוש לרגע , לפעם נוספת , לצרכי הדיון את כובע פרקליט ה'שטן' הMMT במלואו. אז הם טוענים (בילי בלוג .. ) משהו כזה (אנסה בתמצות ולמיטב הבנתי) שמשום שהעולם השתנה מעולם אינפלציוני לדיפלציוני אז אפשר להתייחס למפת עקומת פיליפס(אבטלה\אינפלציה), ששורטטה לפני כמה עשורים , מתוך פחד קמאי מאינפלציה בפקפוק ובפחות קדושה. לדידם היחסים השתנו והיום יש שיעורי אינפלציה נמוכים בעוד שיעורי האבטלה נמוכים גם כן בשונה לגמרי מעולם שנות ה70.
    במילים אחרות ש NAIRU(*) הוא dubious.
    ובמילים אחרות(להבנתי) ששיעור האבטלה ה[מבני] הוא [מחזורי] ושונה בעיתות דפלציה. כך שאם ניצור יותר אינפלציה בזמן זה נוריד את האבטלה לשיעור המיבני האמיתי לעת זו.
    לטענתך אם זה יעזור לצמיחה –>אז למשל ,פעם יאיר ואתה הצדקתם כיצד תוספת שולית של קניית נדל"ן ע"י צרפתים משפיעה הרבה על המחירים….
    האם לא כך הדבר לגבי כמה אחוזים נוספים של תעסוקה על הצמיחה?

    (*)
    NAIRU (the unemployment rate which would deliver stable inflation)

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    גיא, אני לא בטוח שלגמרי הבנתי את הטענה. לכאורה אין ספק שאם האבטלה תרד לאפס פלוס האבטלה הסמויה פלוס האבטלה הסמויה והגלויה בסין יתחיל מרוץ מטורף של העלאת משכורות לעובדים כדי שלא יערקו למתחרים ללא דרך לספק עוד תוצרת שיוכלו העובדים לקנות במשכורת זו. זה יהיה אינפלציוני מאוד. אבל אנחנו רחוקים מאינפלציה כזו.
    לא חושב שיש מחלוקת עקרונית בכך שזה יקרה אלא כמה אנחנו יכולים להיות נועזים בהרעפת כסף לפני שזה יקרה.

    אהבתי

  3. orihippo Says:

    מה ההבדל בין הרעיון הזה למה שעשו ב 8 השנים האחרונות? ביטול חובות סטודנטים בולי מזון כספים לבנקים.
    אם לאמריקאי מהמהעמד הנמוך יהיה יותר כסף בארנק הוא יצרוך יותר סמים זה טוב לכלכלה של קולומביה.
    מעניין הוא שצורת המיסוי שמציעים סאנדרד וטראמפ דומה. זו לא בהכרח הוצאה מהעשירים לעומת העניים, אפשר לומר שזה יפגע יותר יחסית בעניים

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    אורי, עשו הרבה דברים טובים ולכן התאוששנו מהמשבר. אבל אפשר לעשות יותר. מה הקשר בין טראמפ לסאנדרס?

    אהבתי

  5. orihippo Says:

    http://blog.acton.org/archives/85264-how-trump-and-sanders-plan-to-raise-taxes-on-the-poor-and-working-class.html

    אהבתי

  6. גיא Says:

    תמריץ, הבהרה :
    —————————–
    העניין שלא בטוח שגם אני הבנתי את הטענה.
    א.) אני אומנם קראתי והקדשתי לעניין יום שלם, בזמן אבטלה סמויה במקום העבודה לפני חצי שנה.
    ב.) הכותב הוא פרופסור לכלכלה אוסטרלי שכל שפוסט שלו הוא באורך הגלות עם עשרות קישורים ויכול לגרום לכותב הפוסטים הארוכים בארץ , אורי כץ (*) לתסביך נחיתות.
    —————————-
    הבינג סאד דאט :
    להבנתי הוא טוען שאם נעלה את האינפלציה [לא]! יתחיל
    מרוץ [מטורף] של העלאת משכורות לעובדים משום ש
    NAIRU (the unemployment rate which would deliver stable inflation)
    שונה במחזור כלכלי דיפלציוני.

    ואולי אצטרך לקרוא את הפוסט פעם נוספת.
    http://bilbo.economicoutlook.net/blog/?p=1502
    אולי יבוא מיכאל מהMMT להרחיב בנושא?

    (*) שלמרות הדאחקה , אני מאד מעריך.

    אהבתי

  7. גיא Says:

    אורי , מאמר מעניין. גזרתי כאן את המסקנות.

    The answer, of course, is that politicians will champion any proposal that will help get them elected. Trump and Sanders are no different. Whether they actually believe that increasing the price of imports will help the American economy is unimportant. What matters is whether their potential voters believe it is true.

    *Two of the other major candidates, Ted Cruz and Marco Rubio, prefer to decrease or eliminate tariffs. It’s hard to tell where Hillary Clinton stands. She has flip-flopped on the issue of free trade so often that it’s difficult to know where she has landed at any particular time.

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , כמו בפוסט עם האקסל , אתה חושב על הכל , רק לא על סנטימנט , שהוא עיקר העיקרים בכלכלה :

    הרחבה של נגיד בנק ( בן ברננקי , בניגוד לפוליטיקאים ) או במעצמה כלכלית , זה דבר אחד , במדינה על עברי פי פחת תדיר , זה דבר אחר לגמרי! הסנטימנט שנוצר , הוא לא פשוט , וצריך לקחת אותו בחשבון : בזבוז , ניוון , ריקבון , כסף יש מאין , אינפלציה , כל דאלים גבר , חטוף ואכול , הכל בניגוד :

    לתפיסות של : יעילות , צמצום , חיסכון , בקרה .

    גם בקשר למובטלים אתה מתעלם מן הסנטימנט :

    עבודה תחילה , ליותר מדי אנשים , זה לא רק פרנסה , זה גם זהות . מעבר לזה , כסף זול , פוגע ( או עשוי לפגוע ) ביותר מדי ערכים סיזיפיים מטבעם , עליהם כל כלכלה חייבת להיבנות .

    אין זה אומר כמובן , שאי אפשר להרחיב , אי אפשר להיות יצירתי , אבל , זה מזקיק אסטרטגיה כוללת , לא פשוטה כלל ועיקר לא .

    להתראות

    נ.ב. : מה הקשר בין סאנדרס לבין טראמפ ? שניהם לא מבינים שהם חיים בסרט ולא במציאות ( סרט , זה האוברסטייטמנט של המיליניום , טלנובלה טורקית אשכרה ) ושניהם , כל אחד בדרכו שלו , יראה משם , מה שהוא לא ראה מכאן . טראמפ גורס שהוא יפתור בעיית האבטלה , על ידי מה ? הוא יחזיר כל המפעלים שאמריקה ייצאה לחו"ל ( כוח עבודה זול ) לאמריקה , ויתן תעסוקה למובטלים ( אתה יושב , מזיע דם …..) הנה :

    http://money.cnn.com/2016/02/12/news/economy/donald-trump-china-mexico-jobs/

    להתראות

    אהבתי

  9. orihippo Says:

    ההבדל בין טראמפ לסאנדרס הוא שטראמפ יודע שזה סרט והוא שחקן קולנוע שמספק הופעת אוסקר. הוא יודע מה המציאות. סאנדרס מנוסה מספיק, הוא בפוליטיקה מאז אמצע המאה הקודמת. הוא יודע מה אפשר ומה אי אפשר.
    כמו שגיא ציטט זה לא משנה כל כך, זה רק גימיק.

    אהבתי

  10. orihippo Says:

    הקרב בחאלב
    כרגע מתחולל באזור חאלב קרב ענק שיכול להכריע את המלחמה בסוריה, את המאבק הסוני שיעי או את המלחמה הכורדית תורכית הגם שזה יקח עוד שנים.

    http://danireshef.blogspot.hk/

    אהבתי

  11. orihippo Says:

    Stunning New Reuters Poll Shows Bernie Sanders Leading Nationally by 6 Percent

    http://polling.reuters.com/#!poll/TR131/filters/PARTY_ID_:1/dates/20160101-20160223/type/smallest/spotlight/1

    אהבתי

  12. orihippo Says:

    Reuters polls have showed Clinton and Sanders in a virtual dead heat since the beginning of February. Following the Iowa caucus, a Reuters/Ipsos poll showed Clinton just two points ahead of Sanders in a national survey with a 5-point margin of error, meaning the poll was effectively a dead heat. A Quinnipiac national poll released on February 17 showed Sanders two points ahead of Clinton, which was also within the margin of error.

    The Reuters poll released on January 23, however, showed Clinton was 5 points ahead with self-identifying Democrats. This effectively means an 11-point swing in Sanders’ favor over a one-month period. Sanders is gaining ground on Clinton at roughly the same pace Barack Obama did in 2008, according to RealClearPolitics polling averages. Between February 22 and February 24, 2008, Obama was up just 3 points on Clinton.

    This poll comes at a critical time for the Sanders campaign, which is coming off of a 5-point loss in the Nevada caucus and is perceived as the underdog in Saturday’s South Carolina primary. Sanders faces another uphill contest as Super Tuesday looms ahead on March 1. The Vermont senator has been steadily gaining ground in crucial primary states like Georgia and Texas, which award approximately 20 percent of total delegates between the two of them.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    אורי, יש לך אובססיה נגד הילארי רק כי היא אישה? הסקר "המדהים" שציינת נותן 7 נקודות יתרון להילרי בקרב אלו שמתכוונים ללכת להצביע.

    אהבתי

  14. אל רום Says:

    אורי , גם טראמפ וגם סנדרס , חיים בסרט , ואותו הסרט , נצפה שוב ושוב , בכל מערכת בחירות . היכולת לייצר שינויים רדיקליים , הסברתי לא פעם , כרוכה בזעזועים , בלתי מתקבלים על הדעת בדמוקרטיות . אובמה , היה עילוי , ולקח לו הרבה מאוד זמן , עורמה , אסטרטגיה , טקטיקה , דבקות , נחישות , בשביל לייצר שינויים מאוד מציאותיים יחסית .

    אתה יכול לקרוא למשל הביקורות ( תמריץ , אתה תתענין מאוד בביקורת של פול קרוגמן על סנדרס להלן ) הנה הבטחות עד השמים , בין לילה , הרחבות ובזבוזים , והכל יסתדר , אני לא מבין אורי , אתה מאמין בזה ? הנה :

    http://qz.com/621924/how-to-understand-bernie-sanders-tantalizing-economic-forecasts/

    http://www.nytimes.com/2016/02/19/opinion/varieties-of-voodoo.html?_r=0

    להתראות

    אהבתי

  15. קמיליה Says:

    רק הערה:
    יש אבטלה אדירה, גלוייה וסמויה, בקרב בני 45-50 ומעלה. בחלקה הגדול בשל דעות קדומות של מעסיקים. יש גם הרבה פנסיונרים שמשתוקקים למצוא משרה חלקית ומסוגלים להביא תועלת, ושוק העבודה חסום בפניהם. ניתן גם להגמיש את שוק העבודה ולאפשר משרות חלקיות לאמהות, הנאלצות כיום לבחור בין יום עבודה ונסיעות של 10 שעות ויותר לבין הישארות בבית. אין צורך לייבא רובוטים מיפן ועובדים מסין.

    אגב, אם הזרמת כסף למעמד הנמוך בארה'ב תעשיר את כלכלת הסמים של קולומביה, אזי לקולומביאנים יהיה יותר כסף לקנות מוצרים מארה'ב (או ממדינות אחרות שהן בתורן יקנו מארה'ב) .

    אהבתי

  16. קמיליה Says:

    בקשר למלחמה סביב חאלב והפוסט האחרון של דני רשף – יש לאחרונה הרבה עיסוק בעיתונות האמריקאית בשאלה האם תפרוץ מלחמה בין רוסיה לטורקיה, ואם כן: מה תהיה תגובת האיחוד האירופי וארה'ב.
    טורקיה כיום מכותרת, כמעט מכל צדדיה, ע'י רוסיה ובנות בריתה. והטורקים לחוצים.

    בגדול, הם מזהירים את טורקיה שאם תפרוץ מלחמה הם לא יחושו לעזרתה, ומציעים לה לא להתגרות ברוסים.
    נראה לי שהם מסכימים בשתיקה לאופציה של השתלטות רוסיה על כל אזור סוריה רבתי.

    אהבתי

  17. קמיליה Says:

    משום מה איני ששה לפרסם ברבים את כל מגבלותי. אבל אני חייבת להודות שאני 'מאותגרת טכנולוגית'. מאותגרת קשות.

    האם מישהו מוכן ומסוגל להסביר לי, ברמה המתאימה לתפיסת מפגרים ששום דבר אינו מובן מאליו עבורם, איך יוצרים לינקים למאמרים ברשת ו/או מעתיקים ומדביקים תגובות של אנשים?
    אני בד'כ משוטטת ברשת מהסלולרי הענק שלי (ולא בישיבה ליד המחשב) אז רצוי שההסבר יתייחס למה שאפשר לעשות מסלולרי.

    אם אצליח לקלוט את ההסבר וליישם אותו (לצערי אם גדול) – אולי אוכל לשלוח לפה דברים שיעניינו אותכם

    אהבתי

  18. גיא Says:

    קמיליה , לגבי תגובת שוק העבודה מסכים לגמרי.( גם התגובה על רוסיה ותורכיה בסדר גמור)
    תמריץ , האם יש מצב שהממשלה תשקיע או תיתן הטבות למעסיקים שיעסיקו במשרות גמישות וכך תייצר ביקושים שימגרו את הדיפלציה ויקטינו את האבטלה אף מעבר לשיעור הכיביכול מבני?

    אהבתי

  19. גיא Says:

    עכשיו אני רואה שיש תגובה שלישית.
    אני לא מאותגר טכנולוגית אך איני מחובביה ומחובבי המהנדסים שיוצרים אותה. בכל זאת מהסלולארי או מטאבלט אני די נמנע מלהעתיק תגובות של אחרים משום שזה לא נוח. בשביל להעביר קישור מחלון אחר יש ללכת לכתובת שלו למעלה להעתיק אותה ולחזור לחלון התגובה בתמריץ ולהדביק אותה.

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    ביטול או צמצום מס המעסיקים הם רעיון טוב
    http://www.nationalreview.com/article/398514/why-not-cut-payroll-tax-james-c-capretta

    אל רום, תודה על הקישורים. אני מרגיש קרוב יותר לפרידמן הכלכלן של סאנדרס. זה לא מודגש מספיק בכתבה, אבל מגמות אנטי אינפלציוניות כל כך חריפות כמו שיש היום בעולם מדגישות כמה צד הביקוש יכול לגדול בלי להפריע. אמנם ארה"ב יחסית היא יותר אינפלציונית מאירופה או אף מישראל, כך שלכאורה המרווח להגדלת ביקושים שם צר יותר.

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    קמיליה, האם את יודעת לעשות קופי-פייסט (למשל כמתואר כאן: https://support.mozilla.org/en-US/kb/how-do-i-copy-and-paste-text-android)?
    אם כן, זה פשוט – מסמנים את הקטע להעתקה, ואז מעבירים את הסמן למקום המתאים בתגובה ומעתיקים.

    אהבתי

  22. גיא Says:

    אלרום , תמריץ. אני גם קראתי את המאמר ונראה לי שאותו פרידמן טוען טענות די דומות של ביל מיטשל ( בילי בלוג)

    אהבתי

  23. אל רום Says:

    קמיליה ,

    קמיליה , זה לא משנה הרבה מסלולרי או ממחשב . את צריכה פשוט , כפי שאת אכן מבינה , להעתיק ולהדביק .

    לפני העתקה , את צריכה , לבחור הקטע הרצוי להעתקה , הכל על ידי סימון הקטע ( אני מניח שאתה יודעת לסמן ) .

    בחלק מן המכשירים או התוכנות , יש אפשרות לבחור את הלינק ולהעתיק אותו כלינק ( copy link location או : copy link address ) .

    רצוי שלא תעתיקי , אלא " תגזרי " . הגזירה מנתקת מפקיעה מן הטקסט , למכשיר שלך , או לזיכרון שלך ( clip board ) וכך הגזירה מאפשרת בקרה , שאכן נקלט לך בזיכרון הקטע הנגזר , כך שמה שאת גוזרת , נעלם חזותית מן העין , מן הטקסט ממנו העתקת / גזרת . לעומת זאת :

    בהעתקה , את מעתיקה , בלי שהחלק המועתק , נמחק מן הטקסט , אלא : נשאר על כנו , אלא שאז , אין לך בקרה , שאכן הועתק לזיכרון המיידי ( clip board ) .

    אלא , שלגזור ניתן , רק מטקסט עריך או חי , ולא מטקסט שהוא על מסך או קובץ " מת " משמע : המילים או הפונטים והטקסט , לא ניתנים לעריכה לכאורה ( כמו ב- פי די אף , דף אינטרנט וכו…. ) .

    טוב , נשאר לך רק לבחור הפונקציה תכל"ס במכשיר ( העתקה , גזירה , הדבקה ) וזה כבר תלוי במכשיר הספציפי כמובן . מה שברור לרוב , זה כך :

    פונקציה של : העתקה או גזירה או הדבקה , אלו לרוב פונקציות רוחב , משמע : התפעול ברגיל של המכשיר , לא יעזור ( נניח קליק שמאלי , בחירה רגילה וכדומה ) אלא : סימון , קליק ימני , תפריט ספציפי בסלולרי וכו….

    זה כל הסיפור בעיקרון , אם יש לך עוד שאלות , אל תהססי .

    להתראות

    אהבתי

  24. אל רום Says:

    קמיליה , רק תוספת חשובה :

    לרוב , את בטח מתכוונת , להעתיק או לגזור הלינק של הדף אינטרנט . הכי טוב , להגיע לשורת הכתובת בדף , ומשם לגזור , כי שם , הטקסט כאמור , הוא חי , ולא מת .

    להתראות

    אהבתי

  25. אל רום Says:

    קמיליה , אם באנגלית עסקינן , אזי אני מניח שהעתקה / הדבקה את יודעת שזה : copy/past , לגבי גזירה , קרוב לוודאי המילה : cut תמצאי אצלך . להתראות

    אהבתי

  26. גיא Says:

    אולי יקבלו אותי למשרה חלקית בסן אנטוניו?http://m.ynet.co.il/Articles/4769971

    אהבתי

  27. יאיר Says:

    תמריץ,
    לא ירדתי לסוף דעתך. בפוסט הקודם ("על הצניחה בצמיחה") הסכמת עם רוברט גורדון כי "באופן עקרוני [קצב הצמיחה הטכנולוגית יאט משמעותית] לא משום שההמצאות נגמרו … [אלא בגלל ש]לבני אדם יש צרכים מוגבלים ויש גבול עד כמה ניתן יהיה להיענות להם".
    אבל הפעם אתה מדבר על פוטנציאל לצמיחה.
    מה הפשר לסתירה בין הפוסטים?
    ומהיכן תבוא הצמיחה המדוברת בפוסט זה?

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    יאיר, יש שני הבדלים. בהקשר לגורדון דיברתי על טווח של עשרות שנים. בהקשר פה על שנים בודדות.
    הבדל נוסף: בהקשר לגורדון דיברתי על צמיחה טכנולוגית. כאן אני מדבר על צמיחה בכללותה. אם אחוז האנשים שאוכלים בחוץ יעלה מ-30% ל-50%, את גורדון זה לא יעניין בכלל אבל בנתוני הצמיחה זה ישתקף יפה ויגרום לאנשים להרגיש שרמת חייהם עלתה.

    אהבתי

  29. orihippo Says:

    בקשר לתורכיה רוסיה, אני מסופק אם המערב, או לפחות הציבור במערב מבין את התמונה. רוסיה לא רצתה להכנס למלחמה, המטוס שלה לא היה חמוש לקרב אוירי ולא היה מלווה בסיוע תמיכה מהקרקע. לא בטעות זו היתה הצהרה לתורכים. תורכיה נדחפת לקיר וצריכה להתפשר בנושא הכורדים, נושא ישן וכאוב. גם רוסיה היא יריבה נושנה עם עוינות גנטית כלפיה. התורכים יכולים להפעיל לחץ על אירופה, לפתוח את הגבולות לפליטים ובסופו של דבר אם יכנסו למלחמה עם רוסיה להפוך לעשרות מליוני פליטים בעצמם. זה מסר לאירופה, אם לא תעמדו בהתחיבויותיכם לנאטו יש לנו דרך לפגוע בכם קשות.

    התוכנית החדשה של האוצר: העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים

    המנגנון האוטומטי בצרפת פועל מעט אחרת, ומנסה לשמר יחס מסוים בין תקופת העבודה והחיסכון לפנסיה לבין תקופת הפנסיה עצמה, כך שהעובדים יהיו שני שלישים מחייהם במעגל העבודה ושליש מהזמן בתקופת הפנסיה. בצ’כיה נקבע שעל כל עלייה של שנה בתוחלת החיים גיל הפרישה עולה בחודשיים, ללא שום גבול עליון. גיל הפרישה לנשים יושווה לזה של גברים כך שיגיע לגיל 67, ולאחר מכן יתחיל לעלות באופן אוטומטי ללא גבול עליון.

    http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3681942,00.html

    אהבתי

  30. ד Says:

    קמיליע, באיזה מכשיר את משתמשת בדיוק?

    אהבתי

  31. יאיר Says:

    תמריץ,
    תודה על התשובה ואני מבין מה אתה טוען. אולם, אני חושב שאתה טועה כשאתה מפריד בין צמיחה טכנולוגית לצמיחה כללית. להבנתי הם זהים (כמעט) לחלוטין. כי הרי מה מפריע שממחר כולנו נצא לאכול בחוץ כל יום? האם כל הציבור טיפש והוא לא יכול להחליט יחד שממחר כולם נצא לאכול בחוץ ואז תהיה צמיחה ולכולם יהיה טוב?
    התשובה להבנתי היא לא. בשביל צמיחה צריך ליצור משהו שלא היה קודם או להתיר חסם שכן היה קודם. כך יוצרים צמיחה. וזוהי צמיחה טכנולוגית (במובן הרחב, כי היא כוללת גם יצירתיות ויזמות שאינה הנדסית פר אקסלנס). בשביל שכולנו נצא לאכול בחוץ צריך טכנולוגיה חדשה שתייצר מזון בעלות נמוכה יותר, טכנולוגיה שתעצב רובוט מלצר שיגיש לנו, טכנולוגיה שתהפוך את המזון לבטוח יותר ומזוהם פחות, או טכנולוגיה שתחסוך לנו את עבודות הבית ובכך תפנה לנו יותר זמן פנאי.
    אתה מבלבל בין סיבה למסובב. זה לא שמחר נצא לאכול בחוץ ואז תהיה צמיחה. להיפך:
    זה שיש לנו מכונית שיכולה לקחת אותנו למסעדה רחוקה, ויש רחובות שמעוצבים אורבנית נכון כך שניתן להגיע ברגל ובנוחות למסעדה קרובה, ויש לנו אפליקציה שמודיעה לנו על מקומות ריקים במסעדה ובהנחה טובה … וכו'.. וכו'…
    אז תהיה צמיחה ובשורת האקסל של הלמ"ס/משרד האוצר היא בהחלט תרשם תחת סעיף "יציאה למסעדות". אבל לא מהמסעדות הגיעה הצמיחה. הצמיחה הגיעה בגלל עבודה קשה, יזמות, יצירתיות, פיתוח וכדומה.

    אורי,
    לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים (בארץ ובעולם):
    חייבים להבין שנושא העלאת גיל הפרישה אינו קשור רק לעלייה בתוחלת החיים כפי שזה מוצג. הסיבה העיקרית היא עשור מת לפנסיות של הציבור. נכון שהמניות עלו מאז משבר 2008, אבל מעל 70% מכספי הפנסיות הושקעו באג"ח של מדינות ("אג"ח בטוח") והם עשו מעט מאוד. דחיית גיל הפרישה היא שימוש פוליטי ציני לנסות ולשפר את הפנסיה בשביל למנוע זעם ציבורי, או לפחות לדחות את הזעם בכמה שנים לכשתפתח הפנסיה לפורש.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    יאיר, חשבתי על דבריך ויש בהם אמת. בטווח הארוך צמיחה וצמיחה טכנולוגית אמורים להיות היינו הך. בכל אופן ההבדל בין דברי קודם הוא טווח הזמן.

    אהבתי

  33. גיא Says:

    יאיר , ההבדל בין הצמיחה הכללית לטכנולוגית הוא [צמיחה דמוגרפית].
    מהבנתי במודלים הקלאסים , לפני רובורט סולו , יוחסה הצמיחה לעלייה
    בכמות ההון במשק או לשיעור הגידול של האוכלוסייה. מאז סולו
    מיוחסת רוב הצמיחה לשיפורים טכנולוגיים המאפשרים לעובד נתון לייצר יותר באמצעות כמות הון נתונה(כמו שכתבת). בשיפורים הטכנולוגים מודדים את קצב ההמצאות ואת קצב ההתפשטות. בכל מקרה ככל שהצמיחה הדמוגרפית גדלה אך כמובן שיש השפעה להתקדמות ההתפשטות הטכנולוגית. ממה שקראתי בעבר בארה"ב הצמיחה הדמוגרפית אחראית לכ20% מהצמיחה הכללית(והשפעותיה הולכות וירגות).

    אמרת
    "אתה מבלבל בין סיבה למסובב. זה לא שמחר נצא לאכול בחוץ ואז תהיה צמיחה."

    אני חושב שהטיעון של תחושת הרווחה שתגרם לאנשים כתוצאה ממדינות ממשלתית מרחיבה ומשרה אופטימיות אמורה לגרום לאנשים ל[שנות את טעמם] לצאת יותר לאכול במסעדות (משום הבטחון יותר גדול בעתיד ולכן להיות גם פחות גרזנים : ) אותו בטחון יכול גם לגרום אולי לעלייה בילודה בתרבויות מסויימות. בכל מקרה טעמים חדשים יצרו צרכים חדשים. ואז כפתגם הידוע הצורך הוא אם ההמצאה…. וחוזר חלילה.

    אהבתי

  34. גיא Says:

    תיקונים :
    א.)
    בכל מקרה ככל שהצמיחה הדמוגרפית גדלה [פה חסר–>] גדל קצב ההתפשטות.
    ב.) וירגות = ויורדות.

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    גיא, מה שווה צמיחה שאינה צמיחה לנפש?

    אהבתי

  36. יאיר Says:

    גיא,
    אני חושב שתחושת הרווחה נכונה לטווח קצר אבל לא לטווח ארוך.
    כמו שפסיכולוגית, הרגשת אושר הינה קצרת טווח ולאחריה היא הופכת למובן מאליה וכבר אינה מספקת.

    אהבתי

  37. orihippo Says:

    נובע מכך כשנגיע למקסימום צריכה נפסיק להיות מאושרים ונהפוך חסרי סיפוק

    אהבתי

  38. orihippo Says:

    צריכה=צמיחה

    אהבתי

  39. גיא Says:

    תמריץ , שאלה טובה. מצריכה חשיבה עמוקה.
    בחשיבה מיידית (מקווה שהדוגמאות או כיוונם טוב).

    א.) יש השפעות חוזרות של יחסי גומלין שלא כולן נכנסות לאספקטים מדידים של צמיחה. למשל , הבלוג שלך סיפק בעבר ערך X למספר אנשים מצומצם והיום אם נניח(שלא בצדק) אפילו שלא צמחת בעצמך מקצב ההתפשטות של רעיונות של אנשים אחרים הוא מספק ערך X ליותר אנשים. כמובן שיש לו גם השפעות שליליות כי ראיתי את התגובות שלכם בטלפון בבריכה ומיהרתי לחזור לענות לפני הכנת ארוחת צהרים לילדים. בכל מקרה גם אם אין בבלוג צמיחת ערך לנפש יש לו צמיחה דמוגרפית שתעזור במלחמות עתידיות(לא עלינו) בבלוגספירה או במאזני הרתעה מול בלוגים אחרים.

    ב.) בעיית מדידה כרגיל , באוכלוסייות צעירות יש משמעות שונה לצמיחה X % לנפש מאשר באוכלוסיות מבוגרות. (דיברנו על זה – גם גיא בכור מזכיר זאת)

    יאיר , מייד אנסה לענות ……

    אהבתי

  40. גיא Says:

    יאיר , נכון.
    אבל לא כולם מבינים ש"שתחושת הרווחה נכונה לטווח קצר אבל לא לטווח ארוך."
    וממשיכים לרצות. גם השווקים הפרטיים וגם הממשלות מנסים לתת להם רצונות קיימים ולהמציא להם רצונות מדומיינים או שיקריים (דיברנו פעם על הרברט מרקוזה- צרכים שיקריים שביקר אאל"ט בנושא זה גם את הקומוניסטים וגם את הקפטליסטים) …
    אני אומר "פראיירים לא מתים וגו'… " ממש בלי התנשאות למרות שקשה להעביר את המשמעות של המשפט בלי התנשאות …
    אולי כך –>
    הקומדיה של נחלת הכלל.
    דיברנו על זה פה.
    http://tinyurl.com/zbtfunn

    אהבתי

  41. יאיר Says:

    זאת לא התנשאות כי כולנו בתוך זה ומתנהגים כך.

    אהבתי

  42. orihippo Says:

    ההיסטוריה של היצירתיות הטכנולוגית

    כמדומני זה שייך לכאן, וכבר דיברנו על זה לפני שנה, או ששוב יש לי דבז'וו

    "בדרך כלל הכוחות המתנגדים להתקדמות טכנולוגית היו חזקים הרבה יותר מהכוחות השואפים לשינוי. חקר ההתקדמות הטכנולוגית, לפיכך, הוא חקר של יוצאי הדופן, של המקרים שבהם כתוצאה משילוב נדיר של נסיבות הנטייה הטבעית של חברות לגלוש לשיווי משקל שמרני נשברה. העושר חסר התקדים ששיעור ניכר מאוכלוסיית העולם נהנים ממנו כיום נובע מגורמים מקריים הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב.
    מעבר לכך, הקדמה הטכנולוגית דומה לפרח עדין ופגיע, ששגשוגו תלוי לא רק בסביבה מתאימה ובאקלים וחייו לרוב קצרים. הוא מאוד רגיש לסביבה החברתית והכלכלית ויכול להיפגע בקלות על ידי שינויים מאוד קטנים בתנאים החיצוניים. אם ישנו לקח שראוי ללמוד מההיסטוריה של הטכנולוגיה אז הוא שאסור לנו לקחת כמובן מאליו את הצמיחה בידע, כמו גם את הסוגים האחרים של הצמיחה."

    http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/

    אהבתי

  43. גיא Says:

    אורי , אכן פוסט מאד מעניין של אורי כץ וחוצמזה
    מ.ש.ל.

    אהבתי

  44. קמיליה Says:

    משמעות הצניחה בילודה גדולה בהרבה מעצם הירידה בגודל האוכלוסייה (הבעייתית כשלעצמה).
    היא מעוותת את כל פרמידת הגילאים. כלכלת מדינה מרובת ילדים מתנהגת באופן שונה מכלכלת מדינה מעוטת ילדים.

    מדד כמו תל'ג מניח שההשפעה הכלכלית של גולגולת של ילד שוות ערך להשפעה הכלכלית של גולגולת אדם בגילאי העבודה, ושל גולגולת אדם שפרש מהעבודה. ולא היא.

    אוכלוסייה מזדקנת מצמצמת בד'כ את רוב סעיפי הצריכה שלה, ונוטה לחסוך את רוב כספה בצורה מאוד שמרנית.
    גילאי הביינים הם המנוע העיקרי של הצמיחה הכלכלית, כיון שבקבוצת גיל זו נעשות רוב ההוצאות והרכישות העיקריות בחיים (דירה ראשונה ואח'כ דירה גדולה יותר, הוצאות גידול ילדים, מכוניות וכו'). הם יקחו הלוואות, ישקיעו בצורה נועזת ועוד.
    ילדים הם הפרופלור העיקרי שדוחף את גילאי העבודה להוציא יותר ולהתאמץ להרוויח יותר. כל ילד משמעו צורך בתוספת מס' מ'ר לבית, שירותי שמירה וחינוך יקרים, מוצרים שיש להחליפם מדי חצי שנה – שנה ועוד. בהעדר הפרופלור התנהגותם של גילאי הביניים הופכת לדומה יותר להתנהגות הזקנים.

    כתוצאה מדפוסי הילודה, מדינה כמו יפן, ובקרוב גם רוב מדינות אירופה, יאלצו לרוץ בכל המהירות קדימה רק בכדי להצליח לעמוד במקום.

    אהבתי

  45. תמריץ Says:

    קמיליה, לכאורה הבעיה שאת מצביעה עליה אינה כלל בעיה. הזקנים לא צורכים מספיק? תן להם עוד כסף ביד והם בכל אופן יצרכו מספיק.

    אהבתי

  46. קמיליה Says:

    ושכחתי להוסיף: בזכות הילודה ופרמידת הגילאים הבריאה, העתיד הכלכלי של ארה'ב ושל ישראל מבשר טובות
    (מה שכמובן לא שולל כל מיני משברים, בועות וזיגזגים למעלה ולמטה).

    אהבתי

  47. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    גם אם תתן לרוב הזקנים מהמעמד הבינוני ומעלה עוד כסף – הם לא יצרכו יותר.
    החריג – עניים מרודים הנאלצים לבחור בין מזון, תרופות וחשמל.

    1. הם חוששים פן יזדקקו לכסף בעתיד ויעדיפו לחוסכו. החשש ממחסור בעתיד + הנאה מהשארת ירושה מכובדת מובילים לחיסכון
    2. הם לא זקוקים לדברים מאוד יקרים כמו דירות ומכוניות גדולות יותר (רובם להפך)
    3. הרתעות פסיכולוגית מחידושים ומשינויים (כל חיי היייתי בלי … ואני לא מרגיש שמשהו חסר לי)

    אוכלוסייה שאחוז גדול ממנה מתנהג כך משפיע על הכלכלה. זה מעבר לשאלת גודל האוכלוסייה.

    אהבתי

  48. תמריץ Says:

    אז ניתן לכל זקן וזקן עשרה מיליון דולר והם בכל אופן יצרכו יותר או שיורשיהם יוציאו מהם את הכסף וישתמשו בו לצרוך.

    אהבתי

  49. ד Says:

    בגדול אני לא מסכים איתך שהפיתרון לכל דבר זה פשוא הדפסה ופיזור כמה שיותר כספים אבל אם כבר יש בעיה דפלציונית והבנק המרכזי החליט להדפיס כסף אז היה עדיף באמת שהבנק המרכזי היפני למשל היה פשוט מחלק כסף לאזרחים כדי שיצרכו יותר, ונותן יותר כסף לאזרחים נשואים עם ילדים.

    אהבתי

  50. מבקר טוקבקים Says:

    לדעתי הבעיה בהזדקנות האוכלוסיה היא לא צריכה אלא ייצור. אולי הרובוטים ישנו את זה, אבל כל עוד חלק גדול מהמוצרים ומהשירותים דורשים ידיים עובדות, אז הזדקנות האוכלוסיה פירושה פחות ידיים עובדות.

    הערות:
    1. חיילים ושוטרים זה גם כן נכנס תחת ההגדרה של ידיים עובדות.
    2. מקצועות לא מיוזעים אך נחוצים גם כן נכנסים תחת ההגדרה של ידיים עובדות.
    3. אם יש מספיק נכסים צבורים בחו"ל אפשר לממש את חלקם ולייבא ידיים עובדות מחו"ל או לפחות את תוצריהן.

    זקנים צורכים תרופות יקרות, טיפולים יקרים וניתוחים יקרים. אם צריכה הייתה הבעיה אז זקנים סיעודיים או קטטוניים היו נהדרים לכלכלה. כשאין בעיות בריאות, חלקם מטיילים ומבלים ורוכשים ריהוט יקר ומוציאים הרבה כסף. הבעיה בהזדקנות האוכלוסיה היא לא צריכה אלא ייצור. מי ייצר. מי יטפל.

    אהבתי

  51. תמריץ Says:

    מבקר, יש בעיה כרונית עם הטיעונים שלך. כמה שהם חכמים ומנומקים, והם אכן כאלו, הם תמיד פחות מדי מקושרים לעובדות אמפיריות שלקוחות מהחיים עצמם. והחיים עצמם, של זקני יפן ומדינות מזדקנות אחרות, אינם מלמדים על מגמות אינפלציוניות, המרמזות על מחסור ובעיית היצע אלא על מגמות דפלציוניות המרמזות על עודף ובעיית ביקוש. כמובן אם הייתה סוף סוף קמה ממשלה שהייתה מעניקה 10 מיליון דולר לכל קשיש, או אפילו הרבה פחות, הבעיה הייתה סוף סוף מועברת לצד ההיצע, וזה היה מזל גדול לטיעונים שלך, שפתאום היו יכולים לגבות עצמם בראיות אמפיריות.

    אהבתי

  52. קמיליה Says:

    התייחסות לשאלה של תמריץ לגיא "מה שווה צמיחה שאינה צמיחה לנפש"

    מדד, ממנו כלכלנים נוטים להתעלם, הוא 'יחס התלות'.
    כמה 'לא עובדים' (פנסיונרים, ילדים וצעירים שעדין לא נכנסו לשוק העבודה, נכים, מובטלים וכו') אמור לפרנס אדם עובד אחד (שאמור לפרנס כמובן גם את עצמו).

    ברמת המשפחה:
    קיים שוני דרמטי ביחס התלות בין יחידים וזוגות ללא ילדים, משפחות שבהן שני ההורים מפרנסים, משפחות שבהן מפרנס אחד. כנ'ל בין משפחות מעוטות ילדים למשפחות מרובות ילדים.
    לכך השפעות דרמטיות על דפוסי הצריכה / חיסכון, ועל העתיד ההשכלתי והכלכלי של הילדים התלויים.
    לדוגמא, זוהה דפוס צריכת מוצרים ושירותים ייחודי של זוגות ללא ילדים DINK הנוטים לבזבז את רוב כספם על צריכת מותרות, בילוי ותיירות וממעטים לחסוך, בהשוואה למשפחות.

    ברמת מדינה:

    מדינות שאחוז הילדים בהם מאוד גדול ביחס לאחוז האנשים העובדים – ייטו לתת שירותי חינוך והשכלה ברמה נמוכה, הן כמותית והן איכותית.
    ראה בעיית מצרים. אפילו בוגרי האוניברסיטאות שלהם מתקשים לקבל עבודה בחברות בינלאומיות. לכך כמובן השלכות על תחזית הצמיחה של מצרים ושותפותיה בעשרות השנים הקרובות.

    מדינות שאחוז המבוגרים בהן מאוד גדול בהשוואה לאחוז האנשים העובדים – נדחפות להשקיע עוד ועוד ועוד בשירותי הבריאות ובקצבאות למבוגרים נזקקים (שאין להם ילדים עובדים או שילדיהם אינם יכולים או מוכנים לפרנסם). וזאת כמובן על חשבון כל שאר ההשקעות האפשריות של המדינה.
    למעשה, המדינה נאלצת להשקיע בהווה ולא בעתיד.

    אלמנט זה הוזכר ע'י המנבאים שחורות לכלכלת סין. היא מתקרבת במהירות למצב בו כוח העבודה ההולך וקטן שלה יאלץ לשאת על כתפיו אוכלוסייה מזדקנת הולכת וגדלה. אפשר גם לשער מה יהיו ההשלכות העולמיות למצב בו זרם המוצרים הזולים תוצרת סין ילך ויתמעט.

    מסקנה: לא מספיק לספור גולגלות ונפשות. צריך לבדוק לאיזו קבוצה משתייכת כל גולגולת, ומהם היחסים המספריים בין הקבוצות.

    אהבתי

  53. קמיליה Says:

    למבקר הטוקבקים ולתמריץ, המחלק 10 מיליון דולר x מספר התושבים

    בהנחה שאינך מעוניין בהיפר-היפר- אינפלציה, שבה יתנו שטרות כסף לילדי גן כדפי ציור, גזירה והדבקה – אתה חייב לדכא את נדיבותך.
    עליך להחליט למי אתה נותן כסף ולמי לא. ורצוי שההחלטה לא תתקבל באמצעות הגרלה.

    כסף שינתן לעשירונים הנמוכים ביותר יגדיל את הביקושים, ובעיקר בשוק המקומי (מזון, ביגוד, אולמי אירועים וכו')
    כסף שינתן לעשירונים הבינונים ייוצא בחלקו הגדול לחו'ל להנאת מדינות זרות (הגדלת מס' הנופשים בחו'ל, רכישת מוצרים מיובאים וכו')
    כסף שינתן לעשירון העליון ו/או למבוגרים יתועל ברובו להעשרת מערכת הכספים והבנקים בארץ ובעולם

    אהבתי

  54. תמריץ Says:

    קמיליה אני מסכים בגדול עם החלוקה שלך אבל צריך לשים לב להשפעות הגומלין. כסף למי שחוסך עוזר לצד ההיצע כי הוא משקיע אותו בגופים יצרניים. כסף שמומר למט"ח עוזר ליצואנים כי מחליש שער המטבע.
    בכלכלה שבה הביקושים חלשים כל דרך לחלוקת כסף תתרום בסוף לצמיחה.

    אהבתי

  55. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, ירידת מחירים אינה בעיה. אם יש אנשים שאין להם מה לאכול, מה ללבוש, איפה לגור, איפה לבלות, וכו' זאת בעיה. האם ביפן יש כרגע בעיה, במובן שציינתי? אני שואל בכנות. כי אם אין כרגע בעיה אז הבאת דוגמה לא רלוונטית או שעדיין לא הבשילה, ונשארנו בתחום ההשערות והחיזויים.

    לזקנים יש צרכים שונים מלצעירים, למשל הם צריכים חיתולים למבוגרים במקום חיתולים לתינוקות, וזה דורש התאמה של מפעלי הייצור. אבל בתהליך הדרגתי ניתן להתגבר על כך. זה רק אומר שלזמן מה יהיה עודף קיבולת ייצור בדברים מסויימים, וחוסר באחרים, כי ההתאמה מתבצעת בהשהיה.

    נ.ב. כפי שציינתי, בנסיבות מסויימות זקנים של מדינה אחת יכולים להיעזר בצעירים יצרנים ממדינה אחרת. אבל זה דורש: 1. שיהיו כאלה, כלומר שההזדקנות לא תהיה אוניברסלית, 2. שיהיה לזקנים מה לתת לצעירים בתמורה, או שיהיה למדינת הזקנים מה לתת למדינת הצעירים בתמורה.

    ציינתי קודם נכסים צבורים בחו"ל כדוגמה לדבר שזקנים יכולים לתת לצעירים בתמורה למוצרים ושירותים. תעשיה ליצוא יכולה גם היא לשמש למטרה זו, כלומר תעשיה ליצוא שקומץ צעירים מקומיים מנהלים אותה אך הזקנים הם בעלי המניות שלה ו/או הנהנים מהשירותים שמסופקים מהמסים שנגבים ממנה. אולי זה מה שקורה או שעשוי לקרות ביפן.

    אהבתי

  56. תמריץ Says:

    ביפן אין בעיית מחסור. זה די ברור. המחירים קפאו או ירדו 20 שנה. גם אין צמיחה. יש ויכוח בין הכלכלנים עד כמה זה נורא העדר הצמיחה הזה. מצד אחד מאוד מוזר ומאכזב לראות מה קרה למניות היפניות או לראות שהיום יפן נחשבת פחות עשירה מישראל. מדברים על עשורים אבודים בכלכלת יפן. מצד שני יפן עודנה מדינה נפלאה עם רמת חיים גבוהה, תשתיות מדהימות ואבטלה אפסית.

    יכול להיות שאין ביקושים אבל בסדר לאנשים. הם זקנים ומסתפקים במועט. ונותרו התשתיות הטובות של העבר והן מספקות צרכים לאוכלוסיה שהולכת וקטנה. זה נראה המצב היפני. וזה בעצם מה שציירה קמיליה. בזמן הרעידה בפוקושימה התנחמו בכך שהצורך לשקם את החורבן יתרום קצת לצמיחה. עד כדי כך נואש הרצון של כלכלנים לראות ביקושים.

    אהבתי

  57. orihippo Says:

    מדוע-יהדות-ארהב-מתרחקת-מישראל
    מרדכי קידר | 25/02/2016
    תמיכתם של יהודי ארה"ב וקנדה במדינת ישראל דועכת באופן הדרגתי, אך קבוע. מהן הסיבות לכך? והאם ניתן לעצור את המגמה המדאיגה? ד"ר מרדכי קידר עם תובנות ממסע בצפון אמריקה

    http://tinyurl.com/hs7jtmr

    אהבתי

  58. השמיים יפלו Says:

    אם תוספת בכוח עבודה מביא לצמיחה כלכלית, הרי מחשבים יחליפו בני אדם שיהיו פנויים למצוא עבודות חדשות. בעצם מחשבים יעשו לצמיחה מה שנשים עשו כשיצאו לעבוד. מכך שהצמיחה בלתי מוגבלת.

    אהבתי

  59. תמריץ Says:

    השמיים, מה שנראה לי בטווח הבינוני זה שהשינוי יקרה בסקטור הנהיגה – משאיות, מוניות, משלוחים וכו' – הכול יתהפך עם המכונית ללא נהג.

    אהבתי

  60. קמיליה Says:

    במוסף הארץ של השבוע, כתבה מומלצת הקשורה לנושא: משכורת בסיס לכולם. עוסקת בנושא השפעת חלוקת דמי קיום בסיסיים לכל האוכלוסייה. פחות מההבט הכלכלי ויותר מההבט החברתי. כולל ניסויים המתחילים להערך בעולם בכיוון זה.

    [גם לו הייתי מסוגלת לקלוט וליישם את ההנחיות הכתובות שנתתם לי (ושוב המון תודות) לא הייתי יכולה לשלוח לינק, כיון שקראתי אותה מהמהדורה המודפסת. לאור נסיונותי הכושלים הבנתי שמאותגרים טכנולוגית יצליחו ללמוד רק אם יוכלו לשבת ליד מישהו, עם המכשיר הספציפי שלהם, יצפו בהדגמה מוחשית על מכשירם, ויתרגלו זאת. אחכה להזדמנות]

    אהבתי

  61. גיא Says:

    קמיליה , אני מניח פה את הקישור (עוד לא קראתי)
    http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2863452

    זה מתחיל כך
    —————————-
    החל משנת 2017 יקבלו 100 אלף מאזרחי פינלנד הכנסה בסיסית של כ–800 יורו (כ–3,500 שקל) בחודש למשך שנתיים. ככה סתם. לא בתמורה לעבודה מסוימת, לא כי הם בהכרח זקוקים לשירותי רווחה. פשוט הכנסה בסיסית. הם רשאים לעשות עם הסכום הזה ככל העולה על רוחם – להוציא את כולו על סמים והימורים ולשבת כל היום בבטלה גמורה, להשקיע אותו בהשכלה או בבריאות, לפתוח באמצעותו עסק קטן, לשלם שכר דירה, לחסוך לבית חלומותיהם או להעיף אותו לרוח הפינית הקפואה.
    —————————-
    אל תשכחו איפה קראתם על זה קודם.
    פינלנד עושה ניסוי –>
    http://tinyurl.com/jqxlv3h

    אהבתי

  62. אל רום Says:

    קמיליה ,

    גם אם קראת מן המהדורה המודפסת , אין זה אומר כלום !! היית יכולה בשקט , באמצעות גוגל , למצוא , לפחות הדים ( לא כל שכן , הכתבה עצמה , ביקורות עליה כאמור וכו…. ) .

    אפילו כך , יש מקומות באינטרנט , שבהם יש ארכיונים של חומר מן העבר . אל תמהרי להתיאש !!

    הכי קל את צודקת עם מנטור לידך וכו…. אל תתיאשי , תנסי אולי לפרט לנו , איפה בדיוק את נתקעת , וזה כבר יזיז הגלגלים עוד קצת קדימה , עד ליעד .

    לחילופין יש פורומים ברשת . עכשיו , אם את יודעת אנגלית , וברמה , הרי זה מכפיל כוח של עשרות מליונים ממש .

    להתראות

    אהבתי

  63. אל רום Says:

    קמיליה ,

    אם תרצי , תשאירי פה את דגם המכשיר , או ה – pc ( מערכת ההפעלה והדפדפן ) , ואני בזריזות אפנה אותך , או שאתרגם לך , הכל אחרי חיפוש פורום מתאים .

    נ.ב. : את היית יכולה אפילו , לסרוק הכתבה (הארץ ) ולשלוח או להשאיר לנו לינק פרטי לקריאה שלה . אפילו מבית קפה , עם סלולרי ומכשיר קטן מאוד נלווה , היית יכולה , אבל , בצרפתית אומרים : כל טורקי בתור שלו …… חליאללה , קודם נתגבר על : copy/past .

    להתראות

    אהבתי

  64. קמיליה Says:

    לאל רום
    באמת תודה.
    בגדול, אין לי בעייה עם האנגלית (למרות שהיא כמובן פחות טובה מהעברית שלי) וגם לא בביצוע העתקות / הדבקות ב word כשאני על המחשב.
    הבעייה שלי היא בתפעול האיי פון הספציפי שלי והתוכנה שלו. לדוגמא, אין לי מושג על איזה נקודה בדיוק אני אמורה ללחוץ, או מה לגרור לאן, בכדי לפתוח סרגלי כלים ומקשי הפעלה וכו'. הבנתי שהוראות כתובות ופורומים לא יעזרו לי. אני יודעת ממי לבקש הדרכה פנים אל פנים, אבל צריכה להמתין להזדמנות בה יהיה מתאים לשנינו. רק שאלה של זמן.
    ושוב, תודה.

    אהבתי

  65. אל רום Says:

    קמיליה , על לא דבר , באמת לא ביג דיל . לא מבין מי אמר לך , שפורומים כתובים באינטרנט לא יכולים לעזור ( אם יש לך אנגלית ) הנה להלן , לגבי קופי ופסט , אם יש לך אייפון מסתבר , הנה :

    http://ipod.about.com/od/iphone3gs/ss/iphone-copy-and-paste.htm

    להתראות

    אהבתי

  66. גיא Says:

    תמריץ , נראה שגם פישר טוען או שהוא בכיוון לטעון ( הטענה בשתי התגובות הראשונות שלי למעלה) שה
    NAIRU (the unemployment rate which would deliver stable inflation
    שונה במחזור כלכלי דיפלציוני.

    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001108642סטנלי פישר הוסיף הערב כי הקשר בין שיעור אבטלה נמוך לאינפלציה נשבר ואנחנו רואים כיום אבטלה בשיעור של 4.9% .

    אהבתי

  67. גיא Says:

    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001108642
    לינק תקין

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: