על הצניחה בצמיחה

האם הצמיחה הטכנולוגית ממשיכה כסדרה? בשאלה זו עוסק הספר "עלייתה ונפילתה של הצמיחה האמריקנית" מאת רוברט גורדון, שאותו אני קורא בימים אלו.

התשובה של גורדון היא שלילית. הצמיחה האטה משמעותית. אמת, יש סמרטפונים ואינטרנט ומחשבים מהירים. אבל זה הכול. הצמיחה המדהימה שהתחוללה בין 1870 ל-1970 שינתה לחלוטין את אורח החיים, את תוחלת החיים והכניסה לשימוש כלים בסיסיים כמו מוצרי חשמל ביתיים, מיזוג אוויר, מעליות, מכוניות, מטוסים, אנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון. מ-1970 התקדמנו אבל לא באותו קצב, לא באותה מידה.

תמיד זלזלתי ביכולת של נתוני תמ"ג מספריים לשקף צמיחה והקטנת עוני, ובפרט כשעוסקים בכלכלת האינטרנט שמבוססת על חינמיות מופלאה ברובה. גורדון מכיר בבעייתיות של הפיכת צמיחת טכנולוגיה למספרים, אבל מעלה טיעונים מעניינים ודי משכנעים באשר לכך שדווקא במחצית הראשונה של המאה העשרים היה קשה יותר למדוד את הצמיחה, והצמיחה האמיתית אז הייתה גבוהה יותר. לשם דוגמה ההוזלה הפנטסטית במחיר המכוניות בעשורים הראשונים להכנסתן לשימוש לא נכללה במדדים של אותה תקופה.

אני לא בטוח שניתן לזלזל בהישגי ארבעים השנים האחרונות. המיחשוב הביתי והאינטרנט הם שינוי גדול בהיסטוריה של האנושות שהתחולל בזמן קצר מאוד. פעם הבאתי סקר שלפיו אנשים מוכנים לוותר על צרכים מאוד בסיסיים למען גישה לאינטרנט. העובדה שהגישה זולה ושווה לכל נפש מקטינה את משקלה בשקלולי הסטטיסטיקאים, אבל לאדם מודרני היא כמעט כמו נשימה, שגם היא חינמית ולא כלולה בתמ"ג. באינטרנט יוצרים קשר עם חברים, מכירים בני זוג, מתעדכנים בחדשות בין רגע, רוכשים ידע מקצועי יקר בחינם ובקלות. הסמרטפונים שהביאו את האינטרנט לכל פינה דחקו את השעמום ממקומו כרגש אנושי נפוץ. ב"פ סקינר, אחד מאבות הפסיכולוגיה, כתב פעם שנוטים להמעיט בחשיבותו של רגש השעמום. הבה לא נמעיט בחשיבות של סילוקו מחיינו.

מעבר למהפכת המיחשוב והמידע גם בנתוני תוחלת החיים נרשמה עליה של כמעט עשור מאז 1970 וזו התרחשות מפתיעה ומרשימה. חלה ירידה חדה בתמותה ממחלות מסוימות, גם אם אחרות, כמו רוב סוגי הסרטן, קשות מאוד למיגור. התאונות, ביבשה ובאוויר, התמעטו, ומספר קורבנותיהן ירד דרסטית.

אני נוטה להאמין שגורדון צודק באופן עקרוני. גם אם נניח שהוא טועה באשר לעשורים האחרונים, אין זה אומר שהוא טועה לגבי העתיד. לא משום שההמצאות נגמרו, כמו שחשבו פעם לפי המיתוס ורצו לסגור את משרד הפטנטים הצרפתי. תמיד יהיו המצאות. אבל לבני אדם יש צרכים מוגבלים ויש גבול עד כמה ניתן יהיה להיענות להם. בכמה דברים ברור שהגענו לטופ – מספר הקלוריות היומי לאדם לא אמור עוד לגדול, אולי להיפך. החדר הנעים והממוזג שבו אנו יושבים ביום קיץ מהביל אינו אמור להתקרר עוד. כמות החומר האיכותי לקריאה הזמינה לנו באינטרנט היום כבר לא תשתכפל בפראות, כי כמות הכותבים האיכותיים לא תזנק, ורובוטים לא ילמדו בסדנאות כתיבה בעתיד הנראה לעין.

כתבתי רבות על הרכב ללא נהג, ואני מאמין שכשיגיע יחולל שינוי רבתי. אפשר לצפות גם לחדשות טובות בחזית האימנותרפיה כטיפול לסרטן שיחליף את הכימותרפיה והרדיותרפיה המיושנות. דברים אחרים שמדברים עליהם העתידנים נראים עדיין רחוקים, כמו בינה מלאכותית אמיתית, השתלת איברים מלאכותיים להעצמת האדם או עצירת ההזדקנות. המדפסת התלת מימדית אולי תתקדם, אבל בעידן שבו הסינים מייצרים הכול בשפע, נראה לי שכבר לא תוסיף כל כך הרבה.

חלק מההתקדמות הטכנולוגית יכול לבוא במישור ייחודי. לא כהתקדמות באמצעים שעומדים לרשות בני אדם בדור הזה, אלא כהצלת בני האדם בדורות הבאים. בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה ומהפכנית ברתימת השמש והרוח להספקת אנרגיה, אך התועלת מבחינת הצרכן אינה רבה – חשמל ממשב הרוח מפעיל לו את התנור במטבח בדיוק כמו חשמל משריפת פחם. אבל התועלת מבחינת בני האדם שיחיו בעוד מאה שנה יכולה להיות עצומה אם הטענות על ההתחממות הגלובאלית נכונות, וכמעט כל המדענים סבורים שהן נכונות. אי אפשר להכליל תועלת זו במדד, אבל היא בהחלט ראויה להימנות. כמובן, גם ללא השיקול האקולוגי, דלקים פוסיליים ייגמרו מתי שהוא ויצירת אלטרנטיבות עכשיו מונעת משבר חריף בצמיחה בעתיד.

לסיום צריך להעיר שישנו לפחות היבט אחד שבו המצב השתפר משמעותית מבעבר מבחינת צמיחה טכנולוגית. קצב ההמצאות הדרמטיות אולי ירד, אבל ההתפשטות שלהן מהירה בהרבה. כמה זמן לקח לרכב להתפשט ולהפוך לכלי בשירות ההמונים? עשרות שנים. כמה זמן לקח לפלאפון ולסמרטפון? שנים בודדות. הגרף לא משקר.

מודעות פרסומת

67 תגובות to “על הצניחה בצמיחה”

  1. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ . טוב , ברור שעוד יהיו הרבה פיתוחים טכנולוגיים , שהם אגב כבר קיימים , רק לא תעשייתיים . השאלה הלא פחות קריטית , הינה הפער בין הפיתוח תכל"ס , לבין השימוש הנרחב בו או תכל"ס חדירה שלו לעולם הצרכנות המאסיבי . במימד הזה , אם אביא לך המחשות , מן העבר , ומן העתיד לבוא , אתה תידהם לגמרי .

    צריך רק לזכור , שלא רק הפער שהצגתי לעי"ל . אלא :

    שבעת העתיקה כדרך משל , הפיתוחים היו מבוססים על פריצת דרך חדה :

    מנחושת לברונזה , מברונזה לברזל , מברזל לפלדה וכדומה ….. היום היחס שבין הנדסה צוברת , צוברת טלאים , לבין פיתוח פורץ דרך , הינו נוטה יותר לטובת הראשון , לעומת האחרון . וזוהי הגדרה קצת שונה .

    הנה , פצצת אטום , פרוייקט מנהטן 1945 – 1944 , תראה עד היום , כמה מדינות , אין להן אטום , אין להן טכנולוגיה שמתקרבת לסיבוך , ראה האיראנים כדרך משל , כמה שנים חלפו מאז . ידע צובר , זוהי הנקודה הלא פחות קריטית בסיפור , והיא יוצרת אשליה , של סוף הדרך .

    להתראות.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    טוב, הוקמו מנגנונים בינלאומיים שכל תכליתם מניעת התפשטות טכנולוגיה אטומית. זה עניין ייחודי לדעתי.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ, אפילו לא היו מנגנונים , זה מסובך להפליא . הנה , דווקא המנגנונים מעידים על כך , שהרי האיראנים , ניסו בעצמם ,בגלל מנגנונים ( האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני , והפיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית ) ורחוק , לא ממש הגיעו , קשה ביותר .

    הם נאלצו להשתמש בידע פקיסטני , צפון קוריאני , ובעצמם , נקרעו בשביל בניה של צנטרפוגות מתוצרת עצמית . מיזעור פצצה להתקנתה על ראש טיל , בכלל סיפור .

    הנה הסינים ( קרוב לוודאי ) פרצו לא מזמן לרפא"ל , על מנת לגנוב את תוכניות כיפת ברזל . מטוס הקרב שלהם , היה מבוסס על הלביא הישראלי , סיפור שלם .

    להתראות

    אהבתי

  4. גיא Says:

    תמריץ , רק להרחיב אולי את היריעה הפיסקה האחרונה הזכירה לי עוד תיאוריה כלכלית [מודרנית].
    תיאוריית הצמיחה המודרנית של רובוט סולו http://tinyurl.com/hpt27fm
    (דיברנו עליה בפעם בפוסט על צמיחה ביפן)

    [לפני פרסום מאמריו של סולו בנושא, מקובל היה להתייחס רק לגידול בהון ועבודה כגורמים לצמיחה. סולו הראה שהגורם השלישי, הנקרא מאז "השארית של סולו" הוא העיקרי. את השארית הסביר על ידי שינויים טכנולוגיים אקסוגניים.]

    אני מניח שה שינויים הטכנולוגיים אקסוגניים הם קצב ההמצאות וקצב ההתפשטות שעליהם דיברת.

    בכל מקרה דובר אז שיותר מ 3/4 של הצמיחה מאז 1950 נזקף לשינויים הטכנולוגיים אקסוגניים הללו.

    אהבתי

  5. orihippo Says:

    מאז שנות השבעים ועד היום לא נהיה קל יותר לקנות מכונית או לרכוש דירה. הכלים שאנחנו משתמשים בהם אומנם שונים אבל יש להם אותה פונקציה: מקרר, מוסיקה, בידור. לא השתפרו בצורה קיצונית המיטות, הבגדים, שעות העבודה, צורת הבילוי, החינוך התחבורה. אבל אנחנו על סף פריצת דרך.

    אהבתי

  6. קמיליה Says:

    מצילום דף הכריכה הסקתי שהמוקד של הספר אינו בצמיחה הכלכלית כשלעצמה אלא בצמיחה ברמת החיים.
    המתאם בין השניים אינו מלא, ובמיעוט מהמקרים אפילו נמצא במתאם שלילי.

    מתאם שלילי כיון שחלק מהצמיחה הכלכלית המהירה הושג למעשה במחיר פגיעה ברמת / איכות החיים .

    לדוגמא, חלק ניכר מתושבי ב'ייגין אינם מעיזים לצאת מביתם ללא מסכות נשימה. האפשרות לבצע בעיר זו פעילות ספורטיבית תחת כיפת השמים הפכה לכמעט התאבדותית. חלק ניכר מעשירי העיר שוקלים להגר ממנה בשל התנאים הסביבתיים הקשים (זכאים למעמד פליטים הנמלטים מסכנת חיים?).
    רבים נרתעים מאכילת דגים, ובעיקר גדולים, בשל זיהום האוקינוסים (עופרת ושות').
    מתפרסמים עוד ועוד מחקרים על הקשר בין זיהום אוויר, בעיקר בחלקיקי מתכת, לבין מחלות קשות כמו אוטיזם, מניה דפרסיה, סכיזופרניה ועוד.

    השאלה לגבי רמת החיים היא האם מיקרוגל, מזגן וסמארטפון מפצים משפחה על הגדלה משמעותית של הסיכוי ללידת ילד אוטיסט (כיום 1 מ 64 לידות ובמגמת עלייה).
    מתחבר לכך הדיון בישראל על העתיד הרצוי של המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. שקלול הנזק הכלכלי מול התועלת הבריאותית והביטחונית.

    זו לא רק שאלה לגבי טובת הדורות הבאים אלא לגבי טובת דור החיים כיום.

    לדעתי, חלק ניכר מהצמיחה העתידית חייב לפנות להתמודדות עם נזקי הצמיחה הפראית הקודמת ולתיקון נזקיה.
    פעולות היכולות להשתקף במדדים מסוימים כהאטת קצב הצמיחה או אפילו כעצירתה.

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    קמיליה , יפה דרשת , אלא שצריך לאזן גם עם התועלת שצומחת מן הטכנולוגיה . מפעל תרופות כדרך משל , מזהם מן הסתם , אבל התרופות שהוא מייצר , מצילות חיים ומאריכות חיים , אז זה לא כל כך פשוט . אם נידרש לחשבון כולל , את עשויה להגיע למסקנה , שהמין האנושי , יתקשה לוותר על התועלת שבצמיחה וטכנולוגיה . מה שנדרש זה איזון לא פשוט , פעולה לא פשוטה , הסכם פריז לאחרונה , הוכיח שוב , כמה סבוך הדבר ( אגב , טראמפ או מועמד רפובליקני אחר , עשוי לפרוש מן ההסכם ) סיפור באמת ….להתראות

    אהבתי

  8. גיא Says:

    בתור נזיר זני , פקיר הודי , שלא אכפת לו וכל היום באללה של נירוונה ושל שאנטי באנטי אני לגמרי עם ב"פ סקינר , אחד מאבות הפסיכולוגיה .

    תמריץ , ראית פעם הר בלי גיא?

    מה קורה לכם במערב? תתעוררו! Wake UP!
    האם רק אני רואה את הקשר בין "סילוק השיעמום" לבין . "קצב ההמצאות הדרמטיות אולי ירד"

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    חחח, גיא. הקשר אכן נראה פתאום הגיוני.

    אהבתי

  10. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, הגרף לא משקר אבל הוא מספר (לי) סיפור אחר.

    קצב ההתפשטות לא גדל. פשוט ההמצאות האחרונות היו מהסוג שלא דורש הנחת תשתית קווית, ומהווה חידוש אמיתי להבדיל מאוטומציה של יכולת קיימת.

    שים לב שהרדיו מתפשט מהר ממש כמו הטלפון הסלולרי! אומנם כשהרדיו עובר 60% השיפוע מתמתן, אבל זה ככל הנראה בגלל שרוב האזורים עדיין לא חוברו לחשמל. (מישהו יכול לאשר/להפריך?).

    חשמל וטלפון קווי מתפשטים לאט בגלל התשתית.

    מדיח כלים ומכונת כביסה מתפשטים לאט בגלל שאפשר לשטוף ולכבס ביד. (כלים נקיים ובגדים נקיים זה לא חידוש. זאת דרך חדשה להשיג תוצאה זהה).

    מכוניות מתפשטות לאט בגלל תשתית הכבישים ותחנות הדלק, ואולי גם בגלל שיש כרכרות.

    אינטרנט אומנם דורש תשתית קווית אבל היא כבר קיימת (תשתית הטלפון).

    טלפון סלולרי מהווה חידוש כי מאפשר לדבר תוך כדי תנועה או נסיעה, ומאפשר להתקשר ישירות לאדם שמחפשים, בלי מתווכים ובלי לתהות איפה הוא.

    מיקרוגל זאת אנומליה מבחינתי. אולי הוא נתפס כחידוש. או שיש פרמטרים נוספים.

    מזגן? אולי בגלל שאפשר להסתדר עם מאוורר.

    אהבתי

  11. גיא Says:

    מבקר , בלי לחשוב לעומק …. עולות לי שתי דוגמאות שלא היו לפני 10 שנים.
    ולא קשורות לתשתיות
    …. שואב אבק רובוטי ומכונות הקפה הביתיות.

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    טלפון סלולרי לא דורש תשתית אנטנות??

    לא נראה לי שהצלחת להשתמשת בעיקרון האחד כדי להסביר את הגרף.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    בכל אופן אני חושב שיש אמת בדבריך. רק שגם אם התשתיות כבר נבנו ועכשיו אנחנו מוצאים דרך נוספת להשתמש בהם, זה לא משנה את העיקרון מאחורי הגרף.

    המכונית ללא נהג הייתה מן הסתם זמינה כבר עשרים שנה אם היו בונים תשתית מיוחדת עבורה. אבל הטכנולוגיה של היום היא מיוחדת בין השאר ביכולתה להשתמש בתשתית ישנה לדברים חדשים כפי שצפוי לקרות עם המכונית ללא נהג והכבישים.

    אהבתי

  14. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, זה לא עיקרון אחד אלא שניים:
    1. תשתית *קווית* מעכבת התפשטות
    2. אופטימיזציה שלא מחדשת מתפשטת לאט

    טלפון סלולרי דורש תשתית אבל לא קווית. אתה בהתחלה יכול להקים אנטנה אחת שמשדרת חזק לשטח יחסית גדול. זה לא כמו לחבר כל בית לחשמל/טלפון. את האנטנות עצמן ניתן לקשר זו לזו במספר דרכים, כולל דרך לוויין.

    אולי ההמצאות הבאות ידרשו תשתית חדשה ממש, ולכן — לפי העיקרון הראשון — יתפשטו לאט.

    ———————————————–
    גיא, אני התייחסתי לטענתו של תמריץ על הגרף, וההמצאות שציינת לא בגרף. ואולי מוקדם לדעת את מהלך התפשטותן.

    אם שואב אבק רובוטי יתפשט לאט זה יהווה אישוש לעיקרון השני (אופטימיזציה).
    לגבי מכונת קפה אני לא בטוח אם זה חידוש או אופטימיזציה. מצד אחד יש תחליף מצד שני אולי יש הבדל איכות. לא יודע. (כאמור, מיקרוגל זו אנומליה מבחינתי).

    הערה: מדיח כלים, מכונת כביסה ומייבש כביסה הם (לפחות בהתחלה) *ירידה באיכות* למען האופטימיזציה.

    ———————————————–
    בינתיים התעורר בי ספק לגבי ההאטה בהתפשטות הרדיו, כי היו חלופות כמו סוללות ועוד דברים. אבל אולי באמת חיבור לחשמל זה הדבר האמיתי.

    אהבתי

  15. אל רום Says:

    גיא , אין גיא בלי שלוחה גם . הגיא מתכנס פנימה כפי שאתה יודע , השלוחה החוצה . אתה בסיבוך וספין של אין ו – יאנג אינסופי . אם תהיה גיא , תיווצר שלוחה , אם תהיה שלוחה , אז גיא !! אבוי לך מייצרך , אבוי לך מיוצרך .

    אז תחליט , אתה סיזיפי או טנטלי ? גיא או שלוחה ? אין או יאנג ?

    בין לבין ( ברצינות עכשיו ) :

    המשבר האחרון , הוכיח למעשה ,שההייטק הינו סקטור דפניסיבי ( הסקטור כולו , להבדיל ממניה או טכנולוגיה ספציפית , כאן זה כבר סיפור ) . למה בין היתר ?

    אם כך , לא רק צורך טכנולוגי אסטרטגי , אלא מסתבר :

    שבעיתות שפל , מוציאים פחות , ובידור ופיצוי מוצאים בטכנולוגיה ( ממש אישי , ביתי וכו….. אפרופו שיעמום ) .

    תוכל לקרוא דיעות נוגדות או גבוליות על כך , בקשר למשחקי וידאו , כאן :

    http://www.economist.com/node/15773828

    להתראות

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    הטלוויזיה בכבלים התפשטה מהר לדעתי. לפחות בארץ.

    אהבתי

  17. אל רום Says:

    גיא , אם יש בעיות בגישה ללינק , אזי כאן :

    http://www.economist.com/node/15773828/print

    להתראות

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    תוחלת החיים עלתה משמעותית, קמיליה. אי אפשר לדבר על הדרדרות בנושאי בריאות בלי לשים לב לשורה התחתונה הזו.

    בשל אפקט פלין נראה לי ודאי שאחוז הילדים עם פיגור, במונחי ימינו, היה גדול בהרבה לפני מאה שנה.

    אהבתי

  19. גיא Says:

    מבקר , אהבתי את הניתוח.

    אלרום , תודה על הקישור. אכן , הדיעות שם נוגדות או גבוליות על כך.

    לגבי "אז תחליט , אתה סיזיפי או טנטלי ? גיא או שלוחה ? אין או יאנג ?"

    אז זה די מסובך.
    אם הייתי למשל מתייעץ עם אותו פילוסוף הודי , נגרג'ונה , היה אומר לי שאין זו אלא טעות או אשליה להבין את העולם האמפירי כתוצר של סובסציניות מכוננות, בעלות מהות קבועה ונצחית.כך שסיזיפי לא קיים, טנטלי לא קיים , הגיא לא קיים , השלוחה לא קיימת, יין לא קיים , יאנג לא קיים….. אין סינטימטר של אדמה עליו אפשר לעמוד או רעף אחד מעל לראש לסוכך. לדידו אף לדבר על עצמיות כמומנט קבוע ובלתי משתנה הוא דיבור חסר משמעות. כך שלמעשה אין אפילו "אני"/גיא שיש ביכולתו להחליט.

    אגב, כשהיו אנשים/תלמידים מגיעים לאותו נגרג'ונה הוא היה מנתץ והורס להם את כל הנחות המוצא שלהם בבסיס השקפותיהם ולא מספק להם אחרות במקומן. הסיבה היחידה שהם לא היו נכנסים לדיכאון היתה משום שראו שהוא עצמו חי נפלא ולא אכפת לו וכל היום הוא באללה של נירוונה ושל שאנטי באנטי גם בלי אידאות / מפות או הנחות מוצא להישען עליהם.

    הוא פעל לפי העקרון שעדיף להרוס לאנשים אמונות מאשר לתת להם אמונות אינסטנט מכונות ולעוסות. כך כשנשברת הביצה יוצא האפרוח.

    אהבתי

  20. שמעון חש Says:

    חושב שמעט מוקדם להספיד את השעמום. הוא פשוט לבש צורות אחרות.
    למשל בהייה זומבית בטלויזיה או באינטרנט או חפרנות בבלוגים.

    אורח החיים המודרני מביא יותר ויותר ניכור , זרות והתבודדות. המתבטאים בהסתגרות בבית מול מסכים ותחליפי אינסטנט לקשר אנושי , כמו רשתות חברתיות.
    ואף בתוך הבית כל אחד מתבודד עם מסכו האישי.

    כביכול פחות משועממים
    למעשה הרבה יותר בודדים וריקניים.
    הקהילה והחברה, וגם הדת ( או הציונות לפרק מסויים) שמילאו פעם את הריק הקיומי , התאדו.
    ואכן הדכאוניות היא מהמגפות המודרניות.
    ארהב היא ביטוי מובהק לחברה חולה ומתפוררת עקב שעמום שיצר השפע.

    יתכן ועליית הלאומנות בארץ היא ביטוי לצורך החוזר בהשתייכות .

    בברכה

    אהבתי

  21. אל רום Says:

    טוב גיא , תקצר היריעה מהסיבוך שהצגת , אבל אני רק יודע דבר אחד , ואפילו לגבי אותו נגרג'ונה :

    לחיצה על האשכים שלו , תביא אותו לצעוק : איי …. חלאס , חמאס , נמאס .הכאב , הוא תמיד ממשי . זוהי בעיה רצינית !! הכל פילוסופי , חוץ מכאב . יש כאלו אמנם , מתי מעט , שאיכשהוא , מתגברים על כאב שהוא ביסודו וקטור פנימי . אבל :

    וקטור חיצוני שמופעל עליך ?? כאן כל הפילוסופיות כלות כאיין , כמוץ אשר תדפנו הרוח !!

    אלא שנשאלת השאלה , מה ההשלכה הפילוסופית של זו האחרונה . הואיל וזה ענין ל – חמישים כוסות קפה , שאין סיכוי שתטרח להכין לי עכשיו , אז פעם אחרת .

    להתראות

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    שמעון, מצד אחד האינטואיציה שלי שיש משהו במה שאתה אומר. מצד שני זה צריך היה לבוא לידי ביטוי בנתונים אובייקטיביים. שיעורי ההתאבדות רק ירדו. ראה פוסט שכתבתי על שנת 58'.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    אל רום, אהבתי מאוד.

    אהבתי

  24. שמעון חש Says:

    תמריץ
    יתכן וההסבר הוא שהמצוקות הקשות הקיומיות פחתו משמעותית. למשל אין רעב בעולם המערבי כמעט. ( אם כי לא יודע אם מתאבדים מרעב, אך זו רק דוגמא למצוקה קיצונית ).

    אך במקום המצוקות הגדולות , צמחו הרבה מצוקות קטנות או בינוניות.
    הריקנות בעולם המודרני קשה מאוד. ההכרה שאין תכלית לקיום היא קשה מנשוא , וגם אין עם מי לחלוק את זה , כי אין קהילה וגם זה לא סקסי ו"כולם" מסביב מבלים.

    והרקבון של החברה האמריקאית הוא סמן ימני לתופעה.

    אהבתי

  25. גיא Says:

    נו , מה אתם צחוק ?! 🙂 , תתעוררו ! זה בדיוק מה שאני אומר כל הזמן על הפילוסופיות – שהמפה אינה הטרטוריה. זה כמובן לא אומר שזורקים את המפות לפח אלא משתמשים כשצריך.

    שמעון , אהבתי. לא הסכמתי על חלק גדול אבל אהבתי.

    (את זה הגבתי פה פעם ואני משחזר)
    אפשר לראות באינטרט שווה ערך לספריה ביתית של אלכסנדריה ואפשר לקשקש כל היום בפייסבוק. אפשר גם להגיב בבלוגים של אנשים שכנראה שלא היית מכיר בדרכים האחרות. המדיום הוא המסר והוא מרחיב את הסביבה החברתית. הוא כשלעצמו לא רע או טוב, הוא כמו ארס של נחש בחץ או כתרופה. הנורה הרחיבה את הסביבה החברתית בלילה והביאה אור למקום בו היה קודם חושך. אם מישהו פושע באור המנורה או מסתנוור ממנה… נו מה לעשות ? גם אם רוצים כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

    גם פוסט בערך בנושא מבלוג אחר(ומוכר) עם דיון שם ודיון גם פה על הדיון שהיה שם.
    http://tinyurl.com/zuq2bq4

    אהבתי

  26. שמעון חש Says:

    השעמום והריקנות גם מתבטאים בהתמכרויות כדי למלא את החלל
    התמכרות לשופינג , להימורים , לסמארטפון , לאינטרנט וכו
    לעיתים זו התמכרות בינונית ולפעמים קשה

    אהבתי

  27. גיא Says:

    כאן בנגמין פרנקלין מדבר בשבח ה vanity במובן של גם יהיריות וגם ריקנות.
    לפי העקרון של גראצו מארקס במשפט האשון , אני מאמין לו.

    “And, lastly (I may as well confess it, since my denial of it will be believed by nobody), perhaps I shall a good deal gratify my own vanity. Indeed, I scarce ever heard or saw the introductory words, "Without vanity I may say," etc., but some vain thing immediately followed. Most people dislike vanity in others, whatever share they have of it themselves; but I give it fair quarter wherever I meet with it, being persuaded that it is often productive of good to the possessor, and to others that are within his sphere of action; and therefore, in many cases, it would not be altogether absurd if a man were to thank God for is vanity among the other comforts of life.”

    אהבתי

  28. קמיליה Says:

    באנלוגיה להחלוקת העושר:

    מצב א': הפערים בין העשירונים התרחבו, אך אפילו מצב העשירון התחתון שופר. כלומר, העוני היחסי אולי גדל אבל העוני האבסולוטי קטן.

    מצב ב': הפערים בין העשירונים התרחבו, ומצב העשירון התחתון הורע משמעותית בהשוואה לעבר. כלומר, גם העוני היחסי וגם העוני האבסולוטי גדלו.

    אני חוששת שאם מתייחסים להשפעת הצמיחה הכלכלית על הבריאות הפיזית והנפשית של אוכלוסיית העולם אנו דומים יותר למצב ב' מאשר למצב א'.
    אני אישית לא מתרגשת כל כך ממצב א', אך מרגישה בעייה מוסרית קשה עם מצב ב'.

    דרך אגב, למיטב ידיעתי תוחלת החיים של אוטיסטים אינה שונה מתוחלת החיים של שאר האוכלוסייה. מכאן, עלייה דרמטית בשכיחות האוטוסטים לא תתבטא כלל במדד של תוחלת חיים.

    אהבתי

  29. קמיליה Says:

    לא נראה לי הגיוני שקצב ההמצאות, והפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים יפחת.
    אני אפילו מוכנה להסתכן בניבוי שהקצב ילך ויעלה:

    1. עלייה בעיור / ירידה באחוז העוסקים בחקלאות
    2. עלייה בהשכלה
    3. עלייה בתקשורת בין אנשים / חדירת האינטרנט
    4. רווחה כלכלית / זמן פנוי ממרדף לסיפוק צרכיי חיים בסיסיים
    5.עצם הגידול באוכלוסיית העולם

    אהבתי

  30. שמעון חש Says:

    קמילה
    יתכן וקצב ההמצאות יעלה
    אך לא בטוח שאלה יהיו המצאות משנות עולם כמו החשמל , הרכב , הטלפון , האינטרנט וכו
    וגם כאן , עם כל הכבוד לטלפון והאינטרנט השפעתם אינה כה דרמטית ועמוקה כמו החשמל והרכב.
    כנל גם הסללורי מול הטלפון.

    מכיוון שאנו בעולם כה מתקדם , המחקר וההמצאות הן בנישות של נישות ןכך גם השפעתן

    אהבתי

  31. גיא Says:

    בהכללה רבתי , להיות פסימי כל הזמן זו לא חוכמה גדולה ובטח לא הפגנת אומץ גדולה.
    שהרי אם משהו מצליח אז נהנים בכל מקרה ואם לא אז יש את ה"אמרתי לכם" המפורסם.

    יש באגלית ביטוי "המשחק שווה את הנר" , הוא הגיע מתקופת הרעב באירלנד
    בה כולם היו עניים , סקפטיים וחיו בעוני נורא. אם הילדים רצו לשחק בחושך היה עליהם לבחור משחק שיהיה שווה ל"בזבז" עליו את הנר.
    בגדול זה מה שמומלץ לכל אחד להביא לאופטימום את חייו – ל[בחור] משחק שיהיה שווה לו את הנר.

    אהבתי

  32. קמיליה Says:

    לשמעון חש,

    אני מאמינה בחוק המספרים הגדולים.
    נניח שרק אחת מ 100,000 המצאות מתבררת בדיעבד כמאוד חשובה ומשמעותית. עצם העובדה שהולכת ומתקצרת התקופה הנדרשת עד להשלמת 'המכסה' של 100,000 המצאות נוספות – תעלה את מספר הגילויים המשמעותיים.
    ב 500 השנים האחרונות, רובן המכריע של התגליות "נולדו" רק מתוך חלק קטן מהמדינות המערביות. נראה לי שעדין לא התחלנו להרגיש את השפעת ההצטרפות של מדינות מזרח אסיה (כולל מיליארד הסינים) למעגל החוקרים והמפתחים.

    בנוסף, התפשטות ההמצאות היא תולדה של המוני שיתופי פעולה בין קבוצות רבות של חוקרים ומפתחים. לדוגמא, המספר האדיר של מפתחים וחברות תוכנה וחומרה שנדרשו בכדי להביא את המחשבים האישיים והאינטרנט למצבם הנוכחי. כל תהליכי הפצת הידע והחידושים (כולל ריגול תעשייתי), התמזגות חברות והתפרקותן, יצירת שיתופי פעולה בין חוקרים מיבשות שונות וכו' וכו' – נעשים כיום בקצב מסחרר, הולך וגובר.

    אני מניחה שבני המאה ה 19 לא יכלו לקלוט כיצד המצאה כמו החשמל תוכל לשנות דרמטית את חיי בני האדם על כדור הארץ. אין כל סיבה להניח שאנו שונים מהם בנושא זה. גם אנחנו איננו מסוגלים לקלוט מהי ההמצאה הגדולה הבאה שתשנה את חיינו.

    אהבתי

  33. קמיליה Says:

    לתמריץ,
    האם קיימת אופציה למספור התגובות?
    כיון שחלק רושמים יותר מתגובה אחת, ניתן יהיה לציין את מספר התגובה אליה מתייחסים.

    אהבתי

  34. אל רום Says:

    קמיליה :

    כל מגיב יכול בעצמו לרשום מס' שרירותי בראש התגובה , וזה אכן יכול לעזור . מעבר לכך :

    את יכולה להעתיק ולהדביק את כותר התאריך והשעה , אבל גרסת בפנינו , בעקיפין , שאת לא יודעת כיצד .

    להתראות

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    גיא, אהבתי את אמרת הנר והתגובה בכלל.
    קמיליה, אהבתי מאוד את הניתוח. מנגד עומדת העובדה שאולי הטבע מוגבל בפלאים שמסוגל לספק לנו. אין עוד משהו בעולם הפיזיקה כמו כוח החשמל למשל.
    כנראה שלפחות במישור הביולוגי של הבנת החיים והגוף, אנחנו אנלפביתים לחלוטין – יש עוד הרבה מה לגלות. אבל השפה של הביולוגיה לא פשוטה בכלל להבנה והשאלה איך נתגבר על הקושי.

    אהבתי

  36. תמריץ Says:

    אני לא מכיר אופציה למספור. אפשר לממש עצת אל רום.

    אהבתי

  37. orihippo Says:

    בהתיחס לחוק המספרים הגדולים שקמיליה העלתה- אם נכפיל את זה ביצירת שתופי פעולה, היכולת לגייס הון פיננסי ואנושי ליצר ולהפיץ את הפטנט שהאינטרנט מספק לנו, אומנם נראה שההעתיד ורוד.

    אל רום, שלא מהעניין: , "פצצת אטום , פרוייקט מנהטן 1945 – 1944 , תראה עד היום , כמה מדינות , אין להן אטום , אין להן טכנולוגיה שמתקרבת לסיבוך , ראה האיראנים כדרך משל , כמה שנים חלפו מאז . ידע צובר , זוהי הנקודה הלא פחות קריטית בסיפור , והיא יוצרת אשליה , של סוף הדרך ."
    האם נראה לך הגיוני שישראל של תחילת שנות השישים עם הטכנולוגיה והאמצעים הכספים של אז יכלה ליצר פצצות אטום וטילים, ואירן של 50 שנים מאוחר יותר אין לה את הידע והיכולת?

    תמריץ, הטבע מוגבל בנפלאותיו, אבל זה לא לחלוטין עולה בקנה אחד עם ההשגה שלנו שאיננו יכולים לנבא את העתיד מעבר לפינה. אם תהיה פריצת דרך בקואנטום פיסיקה, בשיבוט גנטי, בחקר המוח והתודעה, במדפסות 3 ו 4 מימדים.

    גיא, הנר, זה יוצר מצב שככל שהנר קטן הדרישות עולות. אולי זה יותר מתאים לספוג של אילין. יותר אופטימי

    אהבתי

  38. גיא Says:

    ואולי גם מדובר בחזון סקפטי.

    אהבתי

  39. אל רום Says:

    אורי, זה בדיוק מה שאני כותב , ובדיוק מה שזה !! מוכח בעליל !! אתה פשוט כמו רבים , מבלבל בין :

    Deeptecch , לבין : hightech . בראשון לוקח שנים , עשרות שנים של טלאים וידע והנדסה צוברים , בשני :

    overnightidustry , כך היה , כך יהיה !! תראה דוגמאות זניחות לעי"ל עם הסינים , הם הרי כך רוכשים בכל העולם חברות וידע וטכנולוגיה ופיתוחים , תאמין לי , תקצר היריעה .

    אתה בכלל טוען בעלמא !! תוהה וזהו ? מה זה שנות השישים ?

    נניח קורנס ( פנטום ) , נניח B52 , נניח לויין , הגעה לירח , נו ….:

    אז מה אתה מציע ? למשל גמביה , זמביה , טורקמניסטן , יכולות לבנות חללית , ולהגיע לירח , לוין אפילו יכולות .

    להתראות

    אהבתי

  40. orihippo Says:

    כלי נשק אטומי ומשגר אטומי הם כבר לא DEEP-TECH . פרויקט מנהטן היה מחקר ראשוני. לצפון קוריאה יש כשרונות שלאירן אין?

    אירן מייצרת מטוסי קרב משלה, צוללות משלה, טילים בליסטים עם טווח של 2000 קילומטר לפחות. יש לה אוכלוסיה של 80 מיליון ולא מעט מהנדסים שלמדו בחו"ל. אין שום סיבה שהיא לא תוכל ללקט מספיק מידע ליצר נשק אטומי. זו שאלה של העדפה כלכלית. אתה באמת מאמין שאין לה נשק אטומי או זו אולי עמימות?

    אהבתי

  41. אל רום Says:

    אורי ,

    מדובר בעיקרון , לא רק באיראן ונשק גרעיני . איראן חותרת לנשק גרעיני מזה עשרות שנים , כך גם לגבי פיתוחים עצמיים . עשרות על עשרות שנים הם נזקקים בשביל להגיע למעט מאוד .

    כל זה הנדסה צוברת מסביר לך !!

    בוא תעשה סימולציה פשוטה , קח מדינה באפריקה , מדינה עניה מפגרת ( או בדרום מזרח אסיה ) :

    תן לה כסף בלי הגבלה . רק כוח האדם , שלה ושלה בלבד . הידע שלה ושלה בלבד . בשנות החמישים כבר , הרוסים העלו את הספוטניק .

    נו …. והם כמה זמן יקח להם ( מזכיר לך , בלי כוח אדם מבחוץ , בלי ידע מבחוץ ) בשביל לבנות טיל לחלל , ולשגר לוין למסלול ?

    תעשה חשבון . מה לא מובן פה לא קולט ?

    להתראות

    אהבתי

  42. orihippo Says:

    לא מובן לי למה אתה מתאר מצב שהוא לא המצב של אירן. גם בעיקרון אני יכול להטיל ספק. אנחנו מדברים במעגל. מה ההבדל בין ישראל של שנות ה60 המוקדמות לדרום אפריקה? לפקיסטן? שתיהן הקימו בקלות משק אטומי ולא היו צריכות לעשות את כל המחקר מתחילתו והשתמשו רק בכוח אדם שלהן. במקרה של אירן יש לה עזרה וסיוע מצפון קוריאה. אני לא מבין מה ההסתיגות שלך? יש דברים שדורשים רקע ונסיון והכשרה של דורות, ויש דברים שאינם כאלו ואטום קרוב יותר ללא נחוץ.

    אהבתי

  43. אל רום Says:

    אורי , שוב , לא מדובר רק באטום ,אם כי האטום הוא דוגמא טובה , שהרי האיראנים , נאלצו בגין סנקציות ופיקוח , לנסות להשיג לבדם אטום , ואתה הרי יודע , שעד היום לא הצליחו . למה ? כי ניסו לבד ( בעיקרון ) !! אז אתה הרי מבין , תקרא שוב הסימולציה לעי"ל שתיארתי בפניך .

    אבל , הנה :

    הרוסים , מעצמה אוירודינמית , אין ספק בדבר !! אין עליהם , מלבד האמריקנים . אלא , שהם הגיעו למסקנה , שמוטב לרכוש מזלטי"ם או מלטי"ם מאשר לפתח , סיפור מן התחת !! רוסיה , לך תאמין !!

    יכול להציף אותך עד האוזניים בהמחשות קטלניות , אז הנה , רק מזלטי"ם ורוסים ( הרוסים של ה – סוחוי , טופולוב , מיג , לויינים , חלל , מירס , לך תאמין ) הנה , בעקבות מלחמת גיאורגיה , הרוסים רוכשים מישראל :

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/873/729.html

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3903812,00.html

    להתראות ( ותקרא טוב אורי מה אני כותב ……)

    אהבתי

  44. אל רום Says:

    אורי , רק ככה בקטנה , אתה הרי מצוי באלקטרוניקה , אז בררתי בשבילך ( מבין כמה עשרות אלפים , נניח עכשיו לתנובה ולטכניון ואללה … ) :

    הנה הסינים ( אתה הרי גם חצי מלוכסן משהו , זולל אורז ) בלי הישראלים , מאיפה יפתחו בדיוק מערכות התראה אלקטרוניות ( ופיקוח ושליטה מוטסים , שלא נדבר על הלביא ) בודאי :

    יש לך בעולם רק שני אפשרויות בעיקרון , או ישראל , או ארה"ב , ארה"ב לא בא בחשבון , לכן הסינים הלכו על ישראל . בסוף , בלחץ אמריקני , בוטלה העסקה ( פלקון להלן ) . מטוסי התרעה וביון ? איך הסינים יבנו דבר כזה ? זה ידע ופרקטיקה של עשרות שנים (זה לא אפליקציה מפגרת של אובר נייט , תבין , הם גם כנראה פרצו לרפא"ל לכיפת ברזל ) הנה :

    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1431970,00.html

    להתראות

    אהבתי

  45. orihippo Says:

    לגבי הדוגמה של האטום- מכיון שהאירנים רצו אטום נואשות זמן רב, ולמרות הסנקציות היה להם קשר לצפון קוריאה. גם פקיסטן ודרום אפריקה וצפון קוריאה למרות הסנקציות הצליחו, ידוע שביקרו מדענים קוריאנים באירן והיו הערכות שהנסויים בקוריאה היו של נשק אירני. יתכן שפשוט משקרים לנו. אני מטיל ספק בכך שהאירנים לא הצליחו. אלא אם כן מסיבה לא ברורה לי הם החליטו לא להצליח והצליחו.
    לגבי המזלטים, זהו תחום צבאי שקיים בישראל יותר מ 35 שנים. לא כל מדינה יכולה להתמחות בכל התחומים, אבל מדינה כמו רוסיה חייבת. אולי היא רוכשת את המזלט כדי ללמוד ממנו. גם סיןו הזמינה מישראל הרבה מאד פריטים צבאיים וגם ארה"ב. יתכן שרוסיה פשוט רוצה לדלג על התחום הזה של למידה וטעייה.

    דוגמה: לפני שנים רבות היפנים ראו שהם בפגור בכתיבת תוכנה, בין השאר בשל קשיי אנגלית, אז הם עבדו על פיתוח של תוכנות שמזהות שפה כדי שיוכלו לדלג על כל התהליך של כתיבת התוכנה ולעשות אותו מיותר.

    אין ספק שאי אפשר לקחת את זימבבואי וללמד אותה משהו מורכב, אבל משהו טכני בן 60 שנים הוא לא מורכב. עבדתי פעם בחברה שיצרה דיסקים קשיחים ביפן ומשיקולי עלות העבירו אותם לסין אבל אז אחוז התקלות עלה מאד והיה צריך להעביר חזרה את המפעל ליפן כי מה שלא יהיה יש צורך בתרבות של הקפדה על נקיון קבוע ומשמעת ודיקנות וזה לא דבר שאפשר להקים תוך חודש, זה טבוע בדם,

    אהבתי

  46. אל רום Says:

    אורי , אז אם כך , היטבת אכן להגדיר ולהבין , הנה במילותיך שלך :

    " יתכן שרוסיה פשוט רוצה לדלג על התחום הזה של למידה וטעייה."

    משמע , במקום להתחיל : from scratch ( הרוסים באווירודינמיקה , אלקטרוניקה , אופטיקה וכו… כמה אירוני ) הם מעדיפים לקנות מן המוכן , ולחסוך דרך חתחתים מטורפת לגמרי . זה משמעות ה – Deeptech , על ציר הזמן , זה הולך ונעשה מסובך וצובר מעל הכל . הכל לעומת אחורה בציר הזמן , בו הפיתוחים רזים , פאזתיים , ואוברנייט .

    לגבי איראן , נעזוב עכשיו , סבוך מדי ….. להתראות

    אהבתי

  47. חושב בקול Says:

    אינני מסכים עם הכותב. הקפיצות העתידיות הן unknown unknowns

    אהבתי

  48. קמיליה Says:

    לאל רום ואורי היפו,
    "מדינה באפריקה, כוח האדם שלה ושלה בלבד, הידע שלה ושלה בלבד, כמה זמן ייקח להם?" + "אין ספק שאי אפשר לקחת זימבבואי וללמד אותו משהו מורכב"

    לי יש כמה תהיות וספקות.

    האם המדינה האפריקאית הזו אמורה להתחיל את המסע שלה מהמצאת הגלגל? ממועד אימוץ הספרות הערביות (למעשה ההודיות) ומושג ה 0? ממועד ניסוח חוקי ניוטון? מהידע שנצבר עד אמצע המאה ה 20?
    אם כן: הייתי מניחה שבערך אותו זמן שייקח לכל מדינה אחרת, בעלת אוכלוסייה בסדר גודל דומה ותל'ג דומה, שתעמוד לפני אותו אתגר.
    אבל האתגר הזה מטופש במהותו. תמיד ההתפתחויות החדשות נבנות על הידע שנצבר עד אותה תקופה.
    הידע של תקופתנו כולל את הבנת דברי ניוטון, כשניסו להללו על תרומתו למדע, שהוא בסך הכל "גמד שעומד על כתפי ענקים".
    ובימינו, מה שאי אפשר ללמוד מפרסומים גלויים – נגנב ע'י האקרים מצטיינים.

    ובנוגע לאותו זימבבואי – אחת הטרגדיות של מדינות עניות היא שהתיכוניסטים המבריקים ביותר שלהם מקבלים מלגות לימודים לאוניברסיטאות בארה'ב או באירופה, ונשארים בהן לאחר תום לימודיהם.
    גם הבוגרים המצטיינים של אוניברסיטאות אפריקאיות, אלו שבהם המדינות העניות השקיעו חלק ניכר מתקציב החינוך שלהן, מקבלים הצעות עבודה מפתות בחו'ל ונוטשים.
    למעשה, העשירים נהנים מהכבשים שגידלו העניים.

    שאיבת המוחות היא חלק מההסבר להצטיינות המדעית והטכנולוגית של ארה'ב (ומספר מדינות מערביות נוספות), ולחולשה המדעית והטכנולוגית של מדינות עניות. כולל אלו שמשקיעות רבות במערכות חינוך והשכלה.

    אהבתי

  49. אל רום Says:

    קמיליה ,

    טוב קמיליה , אז את מסכימה בעיקרון , שהרי :

    את מסכימה שהידע צובר וסבוך . אז יש האקרים , נו בסדר , אלו של המפותחים , יותר טובים מן הסתם של אלו לא מפותחים , אז מה נפקא מנה ? ( אם זה היה כל כך רלבנטי ) .

    אז את מתארת ( ואולי נכון ) את המיכניזם והסיבות לפערים ( שאיבת מוחות כדברייך ) אבל לא משנה בהיבט המושגי עקרוני את עצם קיומם של פערים, ותקצר כאן היריעה .

    אלא שאני חושש , שאת לא מבינה בעיה עקרונית מאוד :

    יש להבדיל בין מדע ( תיאור ואבחון של בסיסי תופעות ) לבין טכנולוגיה ( יישום הדבר לצורך הפעלה בפיתוחים , פטנטים וכו…. ) . זה מזקיק פרקטיקה , פרקטיקה עצומה . את לא מתארת לעצמך ש :

    בארה"ב , מסיים בהצטיינות , פלוני לבן , סלתא ושמנא , מלח הארץ , לימודים באוירודינמיקה , והופך מהנדס מוסמך , ו –

    יש לו מושג מכאן ואילך , איך לבנות " חץ " או " כיפת ברזל " ( מה שהאמריקנים עצמם , לא הגיעו ויכלו להגיע אליו , אפילו על הנייר , רבים גרסו , וגורסים עד היום , שזה בלתי אפשרי , וכל הכיפת ברזל , זה סתם – מופע אור קולי של זיקוקי יום עצמאות ) .

    מניסיון עצום קמיליה :

    הידע וההסמכה בונים אדם , הפרקטיקה , הורסת אותו . עולם אחר !!

    להתראות

    אהבתי

  50. orihippo Says:

    חושב בקול, גם לדעתי אי אפשר לחזות את הלא חזוי, אבל זה בדיוק מה שהכותב מנסה לדלות. הרי אנחנו מנסים להעריך את העתיד עד כמה שניתן על בסיס הנתונים שיש. לטענתו יש האטה בהתקדמות. אלו הסימנים. קראת שאפילו חוק מור הידוע כבר לא עובד מזה מספר שנים.

    קמילה, יש דברים מסויימים שאי אפשר ללמוד טכנית בזמן קצר הם מבוססים על תרבות ורקע. פתוח מוסיקה, אומנות, הומור, הרגלים. יש צורך בתשתית מורכבת, בחינוך.
    וכמו שאומר אל רום, דמיון יצירתי אי אפשר ללמד כל כך בקלות.

    אהבתי

  51. אל רום Says:

    קמיליה ( ויתר המגיבים , מומלץ בטירוף ) לכי ללינק הבא , חתן פרס ישראל לביטחון ,מומחה לתחום , גורס שכל זה ( כיפת ברזל ) מופע אור קולי מגוחך , לכי תראי , תקראי בעצמך , תחזרי , ותנסי לתת הסבר לכך ( את הרי עתירת דמיון וטיעונים והסברים לכל דבר כמעט , בואי נראה ) הנה :

    http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=IELI

    להתראות

    אהבתי

  52. אל רום Says:

    אורי , לא כתבתי כלום על דמיון יצירתי , אם כי הוא חשוב מאוד , ואכן , כלל לא מלמדים הדבר כמעט , והתפיסה הינה שקשה ללמד הדבר . להתראות

    אהבתי

  53. אל רום Says:

    חבר'ה , רק פשוט שורת מחץ , למי שקרא הריאיון המדהים עם שפר לעי"ל בנוגע לכיפת ברזל :

    ברור כשמש , מן הריאיון איתו , וגם מן התגובה של מערכת הביטחון , שעסקינן במערכת , שעל הנייר , אין היתכנות !! הוא טוען ( שפר ) להד"ם , ובמערכת הביטחון דוחים , אבל מודים או מצהירים :

    זוהי המערכת היחידה והראשונה מסוגה בעולם . ומה עושה את המערכת ואת הסיבוכים המטורפים שלה ? פשוט :

    ההייטק , הוא חלק ממש לא הכי משמעותי בסיפור ( כמו בהרבה תחומים אחרים ) אלא דווקא :

    ה – Deeptech , התחומים המעמיקים , הצוברים ( אופטיקה , אוירודינמיקה , אלקטרוניקה , חומרה , הנדסת מכונות וטילים וכו….. ) .

    אגב , התפיסה הכללית בארץ ובעולם , הינה שאנו מעצמת הייטק , אלא שלא פחות , אם לא יותר : Deeptech , אלא שזה הרבה פחות רומנטי פשוט .

    להתראות

    אהבתי

  54. גיא Says:

    לדעתי ,אורי שם את האצבע במדיוק על הנקודה והזכיר לי את דברי איינשטיין על חשיבות הדימיון ומהיכן הוא בא:

    I am enough of an artist to draw freely upon my imagination. Imagination is more important than knowledge.
    For knowledge is limited to all we now know and understand, while imagination embraces the entire world, and all there ever will be to know and understand.

    אהבתי

  55. אל רום Says:

    גיא , הוא גם גרס יפה :

    לוגיקה תביא אותך מנקודה A לנקודה B , הדמיון : לכל מקום !!

    להתראות

    אהבתי

  56. קמיליה Says:

    לאל רום – תודה על ההפנייה, אכן מרתקת.

    אבל, להבנתי המאמר רק מוכיח שקיימת גאוניות ישראלית, והשאלה היא רק מהו תחום הגאוניות.
    או שהגאוניות היא בתחום המדעי טכנולוגי (כטענת רפא'ל ושות') או שהגאוניות היא בתחום המלחמה הפסיכולוגית והשיווקית (כטענת שפר).

    אם הם אכן הצליחו לפתח משחק מחשב וצעצועים נלווים ש:
    1. מעלים משמעותית את חסינות תושבי ישראל להתקפות טילים
    2. (אולי) מרפים את ידי חמאס וחיזבאללה מלהשתמש בטילים (ומכריחים אותם להפנות את מאמציהם לתחומים פחות מסוכנים לנו כמו מנהרות) ואולי אפילו דוחים בכך את מועד הסבב העתידי
    3. מחזקים את קשרי ישראל עם התעשיות הביטחוניות של ארה'ב
    4. (כנראה) יתרמו לאוצר המדינה לאחר שהמערכת תימכר למדינות אחרות – כשסביר שגם המדינות הקונות לא יחפצו לפרסם את ההונאה (בשל אותה החשיבות הפסיכולוגית של אמונה במערכת לאזרחים שלהן)
    5. חיזוק תדמית ישראל והמוניטין שלה כמעצמת הייטק – דבר שיועיל לכל חברות הייטק הישראליות
    יש כאן גאוניות יצירתית במיטבה!

    למעשה הוצאת הפלאסבו מתחום הרפואה לתחום הטכנולוגיה.

    אהבתי

  57. אל רום Says:

    קמיליה ,

    כן , אם אכן המערכת לא יעילה כלל , ורק עובדת פסיכולוגית על הציבור , אזי , אכן יש לה השפעה פסיכולוגית של ממש , בכך את צודקת .

    אני רק לא ממש מוצא תדהמה או שוק מוסרי בתגובה שלך , עושה רושם שאת מגיבה עם חוש מוסרי מאוד מפותח , וכתבת התגובה , משל את איזה יחצ"ן / ית שמנתח בקור רוח עינינים הנוגעים לדעת הקהל , בנושאים הרי גורל .

    מעבר לכך , נקודה מענינית הינה זו :

    דווקא האוייבים , לא תופסים המערכת כלל כחיזיון אור קולי , אלא מערכת של ממש . ויש לכך השפעה :

    שהרי , ככל שהמערכת יותר יעילה , אזי , האוייב יצטרך להשקיע יותר זמן וסיעור מוחות , להתגבר עליה , ולהביא תמונת ניצחוון , אז , נכון שהאמריקנים אוהבים המערכת , כי זה מנטרל או מקהה התוקפנות הישראלית לגבי דידם , ונותן מירווח תמרון להנהגה הישראלית , בלי לחץ !! ( כפי ב- " עמוד ענן " , ושם לא הייתה אכן כניסה קרקעית ) .

    אלא שלצד השני , זה גורם סיעור מוחות , והארכה של המערכה , בשביל להשיג איזה תמונת ניצחון , גיים צ'נז'ר , דוקטרינה עוקפת כיפת ברזל וכו….

    להתראות

    אהבתי

  58. קמיליה Says:

    לצערי, אני אכן חייבת להסתייג מטענתי הקודמת שפיתוחים מדעיים וטנולוגיים מושפעים רק מגודל האוכלוסייה של כל מדינה ומעושרה.

    התעלמתי ממשתנה על חשוב נוסף והוא התרבות. יש הבדלים משמעותיים בין תרבויות :
    * בחשיבות המיוחסת ללמידה והשכלה
    * במוטיבציה של השלטונות והאליטות להצטיין במדע וטכנולוגיה
    * ברמת ההקפדה על פרטים, מילוי מדוקדק של הוראות, סדר ודיוק
    * במיקום על הרצף של חינוך לצייתנות וקונפורמיות מול חינוך לאינדיוידואליזם ויצירתיות

    בשוליים, כיון שהתעלמתי גם משיעור מקרי המוות בטרם עת של מדענים מובילים (איראן בהשוואה לצפון קוריאה ופקיסטן).

    אהבתי

  59. קמיליה Says:

    לאל רום, המזועזע מהעובדה שלא הבעתי הזדעזעות מוסרית,

    מדוע אמצעי מלחמה פסיכולוגית, המשפיעה הן על הצד שלך והן על אויביך, היא פחות מוסרית מטילים ומערכות נ'ט?
    אפשר אפילו לטעון שההפך הוא הנכון.
    מלחמה פסיכולגית, תעמולה, ריגול וריגול נגדי, מבצעי הטעייה ושתילת מידע כוזב וכדומה הם חלק מכובד ולגיטימי בכל מלחמה.
    ישראל למעשה נמצאת במלחמה תמידית עם הפוגות יותר או פחות ארוכות. היא חייבת להשתמש גם במלחמה פסיכולוגית.

    הסתייגותי האמיתית היא האמונה (הכמעט דתית) שכל שקר והונאה דינם להחשף. זו רק שאלה של זמן. וכשזה קורה – הנזק אדיר, ובד'כ עולה עשרות מונים על התועלת. בתורת המשחקים – איננו במצב של משחק חד פעמי אלא במצב של משחקים חוזרים רבים בין אותם השחקנים. הונאה מתאימה יותר למשחק חד פעמי.

    למעשה, יש לי גם הסתייגות מוסרית מהונאה כלכלית – מלמכור למדינות אחרות מערכת, שידוע לך מראש שאינה מקיימת את מה שהבטיחה. אבל את זאת ניתן אולי למנוע באמצעות שימוש באנשי מכירות כל כך גרועים שלא יצליחו למכור את המערכת לאף מדינה.

    אהבתי

  60. אל רום Says:

    קמיליה ,

    טוב , לא התכוונתי ממש להטיף לך או לפגוע בך כמובן , או להטיל בך דופי , כי מעיקרם של דברים , אין לי מה להיות מזועזע , שהרי אני יודע או משוכנע שאת אדם ישר וללא דופי מוסרי . הבעתי יותר תדהמה מאי ההתיחסות כלל וכלל לאפשרות האחיזת עיניים .

    אלא , שאם חס ושלום , יש פה אחיזת עיניים כפי אותה גרסת שפר ( ואני כלל לא בטוח בכך ) אזי :

    ידעו זאת מראש , והמשיכו ובנו המערכת תוך השתת הוצאות אדירות , ואחיזת עיניים של הציבור בישראל , שהרי למענו ומכספו נבנתה המערכת .פה לא מדובר במלחמה פסיכולוגית אל מול האוייב , אלא השחתה ציבורית פנימה באם יש בכך שמץ . זה קצת הרבה שונה , תסכימי איתי .

    גם אם שקר והונאה דינם להיחשף בערבו של יום כפי תפיסתך , הרי , לא בגלל זה , צריך לתת להם להתנהל ולהיעשות כך מראש . צריך להרתיע , מפני כניסה למצב , מפני מדרון חלקלק דנן , ומראש להרתיע !! אחרת , מערכות נעשות מושחתות לבלי תקנה !!

    להתראות

    אהבתי

  61. orihippo Says:

    מכיוון שאת לא היחידה שחושבת כך, מה הסכוי שראשי מדינות אחרות ומהנדסי מדינות אחרות יבואו ויקנו מערכת כזו בהון בלי לבדוק אותה ואת היעילות שלה לעומק, וגם אם הוטעו לא יגלו ויפרסמו את זה במוקדם או במאוחר ויהרסו את האמינות של הלקוח? אפשר אולי להגזים בהערכה של המוצר אבל לא לשקר לחלוטין. חוץ מזה אם אתם זוכרים אתהפטריות במלחמת המפרץ הראשונה, בסופו של דבר ידעו בדיוק מה התועלת שלו. על המידע הזה גלוי והרבה מאד מומחים בלתי תלויים מנתחים ולומדים את ההצלחות והכשלונות

    אהבתי

  62. תמריץ Says:

    התיאוריה הזו הזיה גמורה. מי מהמפתחים היה מוכן שיתלו אותו בחוצות העיר כשתפרוץ מלחמה והמערכת לא תועיל כלום?

    אהבתי

  63. אל רום Says:

    תמריץ , אני לא משוכנע כלל שאותו שפר צודק אכן , אבל :

    אם קראת הריאיון איתו , יש לו רקורד מוכח בתחום , ופיתוחים שלו וכו…. יש לקחת זאת בחשבון , מעבר לכך :

    זה לא בדיוק אפס / אחד , משמע : זה לא שהמערכת עובדת , או לא עובדת , בחיים , גם בטנולוגיה זה לא בדיוק כך . אם אתה יודע איך המערכת עובדת , אזי , עסקינן לא ביירוט של ברזל מול ברזל , אלא מעין מרעום קירבה , ובעיקרון מתפוצץ בקרבת הטיל המיורט . אז תשמע , יכול להשאיר מקום לספקולציות אינספור והשערות או חישובי יעילות שונים ומשונים . אם זה ראש בראש , וזהו , אזי : הבקרה וחקר הביצוע , פשוטים יחסית , אבל לא כך הדבר כאן .

    לך תדע , לא חקרתי עדיין הנושא לעומק …. להתראות

    אהבתי

  64. תמריץ Says:

    ארה"ב לא הייתה מממנת משהו במאות מיליונים בלי לראות תוצאות. בברירה בין אדם אחד מכובד שעושה שטויות לבין אלפי אנשים מכובדים שעושים שטויות, סביר יותר כצד הראשון.

    אהבתי

  65. אל רום Says:

    תמריץ , שוב , אתה רואה את זה כ – אפס / אחד , הונאה אם לאיו , אבל , תאמין לי , בחיים , דברים מתגלגים או מידרדרים במדרון חלקלק , וכבר נתקלתי באלפי תסבוכות , שמתחילים עם כוונות טובות וישרות , ואחר כך , בתוך מדרון חלקלק , אתה לא מאמין לאיזה הונאה עצמית וכללית , מערכות ואנשים יכולים להגיע .

    שוב , לא ממש חושב שזה נכון לגבי כיפת ברזל , לא בדקתי לעומק ובצורה עצמאית , אבל , שלא תחשוב , שדברים דנן , לא קורים , ועוד איך קורים !

    להתראות

    אהבתי

  66. יאיר Says:

    לולאת-על:
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-109787-00.html

    אם זה נכון פיתוח כזה יאיץ את הצמיחה.

    אהבתי

  67. קמיליה Says:

    אני מודעת לסכנה של חשיבה משאלתית והשפעתה על תפיסת המציאות. אבל אני רוצה להאמין ששפר טועה, ומדובר לכל היותר בהגזמה ביעילות המערכת ובאחוזי הפגיעה שלה.

    אין ספק שהחמאס שיגר רקטות על הדרום בעידן כיפת הברזל, ושהחיזבאללה שיגר על הצפון לפני עידן כיפת הברזל. זו לא יכולה להיות המצאה של רפאל כי יש לכך יותר מדי עדויות.
    בהנחה שהדיוק של הרקטות אינו גבוה, והם יכולים לקבוע רק כיוון כללי – אחוז הפגיעות הקטלניות שלהם יהיה תלוי בעיקר בצפיפות הבנייה / אחוז השטחים הפתוחים סביב ישובים ובין בתים. נדמה לי (ללא נתונים) שצפיפות הבנייה באזורי אשקלון אשדוד והסביבה גבוהה יותר מהצפיפות בצפון ובגליל.
    מכאן, בהנחה שכיפת ברזל אינה יותר מאחיזת עיניים – החמאס היה אמור להסב לנו הרבה יותר אבדות בדרום מאשר החיזבאללה בצפון.
    קרה ההפך.
    מכאן, על פי הגיון שלי, כיפת הברזל עזרה לצמצם את מספר הפגיעות.

    זה עדין לא עונה על השאלה מהם אחוזי הפגיעה האמיתיים של המערכת. אבל הטענה שמדובר בהונאה רבתי, במשחק מחשב וצעצועים נלווים, נראית לי לכל הפחות כמוגזמת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: