האסון הכלכלי של ממשלת נתניהו

אסון כלכלי כבד מתרחש בימים אלו במדינת ישראל, במשמורת של נתניהו וכחלון. אלמלא מאמר של מירב ארלוזורוב בדה מרקר, אפילו לא הייתי מודע לו. מסתבר שהשעבוד לגליונות אקסל שפקידי האוצר כופים על המדינה עלה מדרגה. פקידי האוצר הכינו כלי מדוקדק לבחינת כל הוצאה אפשרית כנגד זרם ההכנסות הצפוי, הכול במטרה שלא ייחצה יעד הגרעון. ה"נומרטור" ישלוט בכול, ולא ניתן יהיה להקצות תקציב מבלי לוודא בנומרטור שהועלו מסים או נלקח כסף מתקציב אחר.

גליונות אקסל הן לא המציאות עצמה. הן רק מודל שלה, ומודל כושל ובעייתי. השעבוד של כלכלת ישראל לגליונות אקסל מתרחש בעידן שבו גם בנק ישראל חסום – הוא איבד שליטה על הריבית בשל רצפת האפס. מדובר פשוט באסון כלכלי. אין ביטוי אחר לתארו.

מודעות פרסומת

65 תגובות to “האסון הכלכלי של ממשלת נתניהו”

  1. אל רום Says:

    תמריץ , תודה על הפוסט . אלא שצריך לזכור , וכתבתי זאת לא פעם אצלך :

    בעיית המחסור בכלכלה , היא תמידית . אין עסקים שמרויחים די והותר בכלכלה . תמיד צריך לשאוף למקסימום יעילות , מקסימום רווח , תמיד צריך להימנע מלהרדם בשמירה .

    או שאתה סיזיפי , או שאתה לא בכלכלה !! והאוירה של : יעילות , צמצום , חיסכון , בקרה , קריטיים ! הן במקרו , הן במיקרו , אין דרך אחרת !!

    ואם לאיו , משתררת אוירה של : בזבוז , ניוון , ריקבון , חטוף ואכול , כי :

    אף פעם לא מספיק לאף אחד כלום !! זה טבע האדם , זה טבע הכלכלות . האם אתה יכול להניח ש :

    למשרד הביטחון יש גבול לדרישות ? למה שלא תהא גם נושאת מטוסים , האם זה טוב ? ודאי !! האם למשרד הבריאות יש תחתית ? אין דבר כזה !! תמיד חסרים מכשירי הדמיה , לאבחון מוקדם ויעיל , שמציל חיים . האם משרד הרווחה לא חסר לו ? תמיד יש חלשים וענייים !!

    לא נצא מזה !! טוב שכך !! הלימיט הוא רק אחד :

    שזה לא יגרום יותר נזק , מהתועלת המושגית , משמע :

    אם ההשקעה בחיסכון ובקרה , בעצמה מבזבזת יותר משאבים מן המשאבים שהיא תחסוך , אזי עוצרים !!

    להתראות

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    יש סממנים אמיתיים לחוסר יעילות בשטח – כמו אינפלציה, כמו ריבית גבוהה. אבל יש את הסממנים ההפוכים כרגע. ציטטו פעם כלכלן חכם בכלכליסט שאמר שאי אפשר לסרב לשתות כוס מים כי מפחדים לטבוע. השתעבדות עיוורת לאקסל מונעת את המינימום שבלפקוח את העיניים ולראות אם יש ים סוער או כוס מים.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ , עם כל הכבוד , הסיפור של האקסל , מזקיק הוכחה פרטנית ודווקנית , והכל על פי המבחן שאזכרתי לעי"ל ( ועוד ….) . אז זה דבר שמוכיחים בצורה פרטנית ומאורגנת . אתה כתבת זאת בעלמא עם כל הכבוד .

    ככלל , אני מעדיף לשתות מים , ולא לטבוע בים . מוטב גם לחסוך , וגם לפתוח הראש .

    והסממנים שציינת : אינפלציה וריבית , אין להם שום דבר וענין עם יעילות . נניח 6 צוללות ענקיות מגרמניה . בשביל מה יטען הטוען ? מכה שניה על איראן ? איזה מכה שניה ? הרי :

    יש את הרנטגן של האמריקאים בנגב , יש את האורן הירוק ( חץ ) והתרעה של 7 דקות על טיל מאיראן . ועוד : יש ביצורים אדירים בנגב , יש חיל אויר , למה 6 צוללות למכה שניה מן המפרץ הפרסי ?

    מה זה קשור לריבית ואינפלציה לא הבנתי ?

    להתראות

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    אם הצוללות היו מכבידות על המשק הישראלי זה חייב להתבטא איפשהו. אם הריבית והאינפלציה אפס זה פשוט לא מתבטא.

    נניח שאומרים שלאדם יש גידול סרטני חמור ומצד שני אומרים שתוחלת החיים שלו צפויה להיות 120, והתחושה והכושר שלו נפלאים. אז כנראה שאין לו באמת גידול סרטני. אם במשק הישראלי אין שום סימן של מחסור (פרט למחסור בדירות שהוא עניין אחר שנעוץ ספציפית בקצב נמוך מדי של התחלות בנייה במרכז), אז כנראה שאין בו בזבוז.

    אהבתי

  5. גיא Says:

    ,תמריץ , שותף לתסכולך.
    לצערי איני אופטימי שמשהו ישתנה. נראה שהחברה שם בפוליטקה ובעיתונות חיים עדיין שבשנות השבעים והשמונים שצרבו את תודעתם.

    מה שהזכיר לי שמבקר ט. פעם אמר פעם לגבי שינוי (*) ש –>
    "המדע מתקדם מלוויה ללוויה". כלומר, המדענים הוותיקים לא באמת משנים את דעתם ומאמצים את התאוריה החדשה, מי שמאמץ אותה הם המדענים הצעירים. השינוי מתקבע כשאחרוני הוותיקים מתים.

    (*) וזה עוד כשמדובר בארזי המדע … מה יגידו באזובי הכלכלה ? 🙂

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    צריך לשלוח אותם לאיזו תוכנית ריאליטי הישרדותית שבה היו מלמדים אותם בדרך הקשה שמפה אינה משקפת טריטוריה.

    אהבתי

  7. גיא Says:

    🙂

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    מעניין אותי אם מכניסים לנומרטור הנ"ל אפילו מעגלי פידבק טריוויאליים. למשל שהעלאת תקציב עבור משכורות מחזירה חלק גדול מההוצאות כמס הכנסה ומע"מ.

    אהבתי

  9. גיא Says:

    אם לא,צריך כמובן לדרוש את שקיפות הנומרטור במקביל לשקיפות בניהול תקציב המדינה.שאלה מעניינת לא פחות היא האם נערי האוצר החדשים שקיבלו את משימת הרכבת הנומרטור מתקבלים לפי כישורים או שהם המתקבלים על סמך זה שהם היו צייתנים נרצעים.(*)

    (*) לא מכיר אף אחד אישית כך שהשאלה היא כללית.

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    תמריץ , אתה יודע מה , אני תוהה מאיזה מערכון של הגשש יצאת ? זה מדהים !!

    קודם כל , יש אנשים שסוחבים מבלי דעת , סרטן וגידולים דנן , וכאשר זה מתגלה , אזי מאוחר מדי , והם כמעט ולא הרגישו כלום . ראה לינק 8 קילו גוש , מאיזה הודי זולל קארי . אינסיין ממש !! איך לפי דעתך הגיע ל – 8 קילו , תלך לשוק הכרמל לקנות ירקות , לא תגיע למשקל מטורף כזה .

    מה זה מכביד על המשק ? אם זה לא מכביד , אז זה יעיל ? עשרות מיליארדים לצוללות , שיכלו נניח לעזור כפי הנטען לענייים , לאיכות הסביבה , לפיתוח וייצור ביוטכנולוגיה , הייטק , למיגזרים בעייתיים .

    כל הכבוד תמריץ …..

    8 קילו , על הסכין , על המשקל , לך לראות , סרטן קיבה , דוגמא זניחה ממש :

    http://www.thehindu.com/news/cities/Hyderabad/doctors-remove-8-kg-tumour-from-youths-stomach/article5097661.ece

    להתראות

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    הסרטן הוא מטאפורה. אם אתווכח על מטאפורות זה יהיה כאלו אני עצמי חושב שהמפה היא הטריטוריה.

    כסף אינו משאב נגמר אלא משאב מתגלגל. אם נתנו למישהו משכורת על חלקו בבנייתה ובתחזוקתה של צוללת, הכסף לא התבזבז. אותו אחד יקח את הכסף שקיבל ויוציא אותו במכולת, ובעל המכולת יקנה בו בעסק אחר וכן הלאה. לכן איני מאמין שזה שהשקענו כסף בצוללת מבטל את יכולתנו להשקיע כסף בביוטכנולוגיה. אם אותו אחד בעל משכורת בעסקי הצוללת יקנה מניה בהנפקה של חברת ביו (מקווה בשבילו שלא. תוחלת הרווח בזה איומה), אז הפניית הכסף לצוללת עזרה לביוטכנולוגיה.

    אהבתי

  12. אל רום Says:

    תמריץ , אבל אני מסביר לך , יש היררכיות , היררכיות שמביעות :

    תכלית ויעילות מקסימלית , ועדיפויות לאומיות ואוניבסרליות , כי אף פעם אין כסף להכל באמת ובתמים .

    האם לפי ההיגיון הזה , גם נושאת מטוסים הייתה רעיון חכם ? שהרי טוב לצה"ל שיהיה לו , מי בצה"ל לא ישמח לנושאת מטוסים ענקית ? והכסף יתגלגל עלק ?

    אלא שעסקינן במאות מיליארדים נ' כדרך משל :

    חיילים , שעורקים מן הצבא , חיילים ביחידה קרבית , בגלל שאין בבית אוכל למשפחה , אין פרנסה . חרפה !! ואיך נושאת מטוסים , שמדשדשת במים האפסיים של הים התיכון , עם חיל אויר ממילא החזק בעולם , תעמוד כנגד חרפה דנן ?

    כל זה אמיתי תמריץ ? אני לא מבין ….

    להתראות

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    פול קרוגמן אמר בזמנו שצריך לצאת למלחמה נגד מאדים. אני מסכים איתו. אם כי אז המצב היה נואש ובשיא השפל, ועכשיו כבר המצב טוב יותר, הרי שגם עכשיו בהתחשב באינפלציה ובריבית ההיגיון זהה.
    כל פרויקט של עבודות יזומות יעיל יותר מלא לעשות כלום. אז כן, נושאת מטוסים רעיון טוב.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    בנושאת מטוסים ישלמו משכורת מכובדת לחיילים רעבים וכך ייווצרו מקומות עבודה.

    אהבתי

  15. אל רום Says:

    תמריץ , אם כך , לגבי דידך , כל הוצאה באשר היא , הינה יעילה ? משמע :

    אתה היית מוציא , בקירוב : 14 מיליארד שקל ( ראה לינק ) על נושאת מטוסים , במקום :

    להילחם בפשיעה , למנוע חרפה של חולים וזקנים וחסרי ישע בבתי חולים ששוכבים במסדרון , להציל חיים על ידי מכשירי הדמיה , ליצור סנטימנט חיובי של אזרחים בקשר לזיהום אויר ( ראה מפרץ חיפה ) , חיילים בקרבי שמתמודדים עם חרפת רעב ופרנסה של משפחותיהם , להטמיע שלטון חוק לשפר את איכות כוח האדם במשטרה וברשויות אוכפות חוק , להעצים ולהגדיל תקנים במערכת המשפט ( אזרחים שמחכים ומחכים לטחנות הצדק שטוחנות וטוחנות ) , למלחמה בתאונות דרכים ……תקצר היריעה !!

    היית שם 14 מיליארד שקל , כאן ועכשיו תגיד לי , שאלו היו סדרי העדיפויות שלך !! והכל על נושאת מטוסים ענקית ? מדינה בגודל של ראש סיכה , ראש אטום , כמה וכמה שדות תעופה לחיל האויר הטוב בעולם , המשוכלל בעולם ?

    אני חושב , שאתה כלל וכלל לא חושב כך , אבל , כותב מה שאתה כותב ….

    לינק , נושאת מטוסים , בזבוז לגבי הבריטים , מה נאמר , מה נוסיף ? הנה :

    http://www.bbc.com/news/uk-28153569

    להתראות

    אהבתי

  16. אל רום Says:

    רק טעות חשבונאית , 42 מיליארד בהערכה גסה , לא 14 כפי הכתוב ( שקלים ) מה שכמובן , מגחיך עוד יותר הפרספציה הבלתי נתפסת שלך תמריץ ….להתראות

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    כל הוצאה שהיא כשהריבית היא אפס הינה יעילה. ריבית אפס היא רווח נקי, כי שלילית מבחינה ריאלית. זה כאילו נותנים ללווה בונוס כל שנה על החלטתו ללוות. אפילו אם ההוצאה היא בזבזנית, הכסף בסוף גם יחלחל למקומות מועילים.

    אבל יש קטץ', והוא חשוב מאוד להשלמת התמונה. הבה נתאר לעצמנו שיש ממשלה שבאמת חושבת במונחים שאני מתאר ומייד כשהריבית תהיה אפס תתחיל לבנות כל מיני פירמידות חסרות ערך. בהנחה שזו מדיניות מוצהרת ונחושה שהממשלה מחויבת אליה ושידועה בפומבי, אין שמץ סיכוי שהריבית תהיה אפס. השוק מראש יידע שבמקרה של ריבית אפס יבוא פרץ בזבזנות ממשלתית חסרת מעצורים שבסופו של דבר יזניק את הריבית כלפי מעלה. לכן הוא לעולם לא יתמחר ריבית באפס. זה יהיה לא הגיוני להסכים להלוות בריבית אפס כשברור שאוטוטו יינקטו צעדים שיהפכו את הריבית לגבוהה יותר.

    מה שאני אומר נשמע קצת משונה. אבל זה בדיוק ההיגיון של דוקטרינת ההשמדה ההדדית במלחמה הקרה. ממשלת ארה"ב בנתה ארסנל שלא יותיר דבר מכדור הארץ, דבר שלכאורה מטורף לחלוטין. אבל הידיעה הברירה שבמקרה הצורך תשתמש בו, היא זו שמנעה את השימוש בו.

    אהבתי

  18. אל רום Says:

    תמריץ , אז אני כותב על סנטימנט ( בין היתר ) ציבורי וממשלתי , ואתה כותב לי כך :

    " השוק מראש יידע שבמקרה של ריבית אפס יבוא פרץ בזבזנות ממשלתית חסרת מעצורים שבסופו של דבר יזניק את הריבית כלפי מעלה. "

    אז בזבזת הזמן של שנינו ? אני יטיל עליך קנס , ריבית פיגורים , נשך …. לא מבין אותך לפעמים …… אתה מחד אומר שכל הוצאה , ואפילו נושאת מטוסים ענקית , הינה יעילה בסופו של חשבון , ומאידך :

    כותב : " בזבזנות " …… לא ידעתי מה פשרו של דבר זה !!

    להתראות

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    אז אנסח מחדש המשפט. לא פרץ בזבזנות אלא הגדלה של הוצאות הממשלה.

    אהבתי

  20. אל רום Says:

    תמריץ , הגדלת הוצאות , שיתפס אכן , כפי שכתבת :

    כ : " פרץ בזבזנות ממשלתית חסרת מעצורים ….."

    ולמה תמריץ ? אם כך , ממשלה היא תמיד פוליטית , והציבור , והאופוזיציה , וארגונים פיננסיים בינלאומיים ( איי אם אף , חברות דירוג , בנק עולמי , ארה"ב וכו…) יאשימו אותה !! ובמה ?

    הוצאות מוטות פוליטית !! פופוליזם !! שהרי , ממשלה תמיד הינה פוליטית , ואם כבר כל הוצאה הינה יעילה כדבריך , באשר היא . אזי , כאן יחל תהליך ידוע ( שכבר קיים היום או מזה זמן במדינת ישראל ) :

    כל דאלים גבר !! חטוף ואכול כפי יכולתך !! לא כל שכן :

    כאשר החברה משוסעת בטירוף :

    חרדים נ' חילונים , ימין נ' שמאל , חברתיים נ' קפיטליסטים , ערבים נ' יהודים , ביטחוניסטים נ' מקצצים , מתנחלים נ' מפרידים …..

    אז בוא נחשוב שוב תמריץ , האם זה הגיוני ? ואם יש בזה שמץ ( ויש בזה ) האם ככה ? ודאי שלא !

    להתראות

    אהבתי

  21. מבקר טוקבקים Says:

    אל רום, כיף להסכים איתך.

    אצטט קטע מהערך "כלכלה" בוויקיפדיה:
    ——————————————————-
    כלכלה היא חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש בהם שימושים חלופיים. כלומר, הכלכלה עוסקת בחקר המחסור או בחקר השימוש האנושי באמצעים הנתונים במחסור שיכולים לשמש למטרות שונות. משמעות המונח "מחסור" אינה בצורת או מחסור ביבול וכדומה, אלא שלעולם לא יוכל העולם כפי שהוא בתצורתו הנוכחית לספק באופן מושלם רצון כל אחד שהרי יש גבול וסך מסוים לכל הדברים בעולם, בין אם זה סוגי מתכות, מזון או משאבים כאלו ואחרים. אם כן כל הדברים והמשאבים המצויים בעולם יש בהם "מחסור" ביחס להשלמת רצון כל האנשים ורווחתם המלאה, ועל בני האדם אפוא להפנות את אותם "משאבים שבצימצום" אל המקומות והצורות שם הם הכי נצרכים והכי מבוקשים. למשל, אדם יכול ליצור מחלב יוגורט או גלידה, או לחלופין לשווקו כמשקה כפי שהוא. בכך עוסקת תורת הכלכלה – להפנות את אותם משאבים אל המקומות בהם הם הכי מבוקשים על ידי האנשים, וכל זה למען רווחתה של החברה האנושית, וכדי שאנשים יחיו ברמת חיים גבוהה יותר.
    ——————————————————-

    תמריץ נשמע לי לפעמים כמו אנשי "כלכלה אמיתית", שחושבים שאפשר פשוט להדפיס כסף ולספק בעזרתו את כל הצרכים והרצונות. הגרסה של תמריץ מעודנת יותר, מסוייגת ומתוחכמת יותר, אבל הטעות שלו דומה. גם הוא מבצע בשלב מסויים צעד מחשבתי מוטעה שמבלבל בין יחידת המדידה ובין הדבר הנמדד.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    מה שקורה היום בכלכלה משול לבתי חולים שיציבו בכניסה אליהם גדר ופשוט אי אפשר יהיה להיכנס. ואז מישהו יבוא ויגיד שבתי החולים חייבים דבר ראשון להוריד את הגדר. ואז יגידו לו:מה אתה מקשקש על התעסקות בגדר? בתי חולים צריכים להתמקד בטיפול בחולים. אתה חושב שאם לא תהיה גדר, אז לא יהיה יותר סרטן? ומה לגבי דלקת ריאות? התקפי לב? מחלות ניווניות? והוא בשלו, אומר שתנאי ראשון לכך שאפשר יהיה לטפל בכל אלו, הוא שפשוט אפשר יהיה להיכנס לבית החולים.

    יש גדר שמונעת מאנשים להשתמש במשאבי העולם, וזה העובדה שאין להם מספיק כסף ביד. תיתן להם כסף וישובו לרדוף אותך כל בעיות המחסור, אבל כרגע הנקודה החשובה היא לתת לאנשים כסף ביד.

    אהבתי

  23. גיא Says:

    מבקר , אתה מצחיק (*).
    אתה לעצמך לוקח את יחידת המדידה , ההגדרה, ומתבלבל בינה לבין הדבר נמדד , המציאות. מה תמריץ אומר , לפי הבנתי , הוא שיש לנצל את העובדה שאנשים מתבלבלים בין יחידת המדידה לדבר הנמדד לטובתם. כל זה עדיין לא נמצא במפה שהבאת.

    (*) אני יכול להבין את הרצון לטפס בהיררכיה ולהיות מצחיק כי הרי לפי השיר
    כל אחד רוצה להיות זמר, להיות זמר
    אם לא זמר אז שחקן
    אם לא שחקן אז ליצן
    אם לא ליצן אז מבקר 🙂 🙂

    בברכת
    בוקר טוב

    אהבתי

  24. גיא Says:

    בברכה.

    אהבתי

  25. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, אחליף ברשותך את בית החולים בסופרמרקט (גם מזון זה דבר חשוב וחיוני), כדי להימנע מסיבוכים ומחלוקות של פרטי לעומת ציבורי.

    לכאורה, אנשים משלמים בסופרמרקט בניירות או בביטים, למעשה הם משלמים בעבודתם, במוצרים שייצרו או בנכסים שצברו. הכסף משמש כמתווך, ומאפשר לשערך את הערך שנותנים מול הערך שמקבלים, ולקבל החלטות בהתאם. השאלה היא לא אם יש לאנשים כסף אלא אם יש להם ערך לתת בתמורה.

    זה נכון שלפעמים אפשר להלחיץ צרכנים ויצרנים ולבלבל אותם באמצעות מניפולציה על יחידת המדידה, אבל יש לכך כל מיני השפעות ותוצאות, לאו-דווקא רצויות. רווחתם של אנשים תלויה בכך שיחלקו את כוח הקניה שלהם נכון (לטעמם) בין הצרכים והמטרות השונים שלהם, ובין שלבי החיים השונים שלהם. כאשר מלחיצים או מבלבלים את הצרכנים והיצרנים, ומשבשים את המידע שעומד לרשותם אלה על העדפותיהם של אלה, מפריעים להם לקבל את ההחלטות הנכונות עבורם, ופוגעים ברווחתם.

    לדוגמה, אפשר אולי ליצור בהלת ביקושים זמנית למוצר בר-קיימא ולגרום ליצרן להגדיל קיבולת ייצור מתוך אשליה שהביקוש גדל באופן קבוע. כתוצאה, עלולים להיווצר פילים לבנים (מבנים, מכונות) שהוקצו לדבר הלא נכון, ואח"כ יושבתו או פילים לבנים תעסוקתיים (בעלי מקצוע) שהכשרתם תרד לטמיון.

    נכון שדברים מעין אלה עלולים לקרות וקורים גם ללא מניפולציה של יחידת המדידה, אך המניפולציה מגדילה את חומרת הבעיה ושכיחותה.

    תמריץ, אתה כל כך מסור למניפולציה הספציפית של יחידת המדידה, שזה אפילו גורם לך להתנגד לבחירה מושכלת של אופן השימוש הנכון בכספי המסים. עמדה מופרכת ותמוהה בעיני.

    —————-
    גיא, יכול להיות שאתה מרגיש שדברי כלפי תמריץ היו חריפים מדי או פוגעניים, ונחלץ להגנתו בהסחות דעת ססגוניות? (עקיצה, סרטון). אם כך, אולי עדיף שתעיר לי. אין צורך לדלל את הדיון.

    אהבתי

  26. גיא Says:

    אין צורך להיעלב , זה היה ברוח טובה. אי אפשר להעביר ניואנסים בגלל זה היה סמיילי. אני בא ממסורת גדולה של העילביות ובכל זאת נראה לי שאנשים ברשת
    שלא נראה שבאים מאותה מסורת לוקחים את העניין לגמרי יותר מידי ברצינות.

    הרי מה הקשר בין שם העט שלך לבינך? זה נונסנס …
    אבל עזוב ….

    אהבתי

  27. גיא Says:

    חוצמזה , הערה הראשונה שלי לא מדללת את הדיון ולא בטיח אלא שמה את האצבע בדיוק על הנקודה. (לא כועס … מציין בחיוך) ….
    אני כנראה אצטרך יום אחד להמצי שפה שמדברת על עצמה תוך כדי מה שהיא אומרת.

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    נראה לי שבכל תולדות הבלוג עוד לא נפגעתי מתגובה. לא כי יש לי עור של פיל אלא כי תרבות הדיון שנוצרה פה היא איכשהו בדרך נס פנטסטית.

    מבקר, נראה לי שיש לך כמיהה בראשיתית לאיזה עבר קפיטליסטי שבו הכול היה מבוסס על חירות והעדר מעורבות ממשלתית (ארה"ב במאה ה-19?) והכול היה בסדר ומושלם. נראה לי שההבדל בינינו הוא שאני מניח שהשוני היסודי בין המפה לבין הטריטוריה שגיא מרבה לציין, הוא מאפיין עמוק של החשיבה האנושית וכל מערכת כלכלית מוצלחת תצטרך למצוא דרכים, מניפולטיביות יותר או פחות, להתמודד איתו כדי לשפר את התמריצים ולמנוע תמריצים רעים.

    אהבתי

  29. גיא Says:

    מבקר , עוד הסחת דעת ססגונית ( 🙂 ) אחת אבל חשובה ,
    צריך לזכור שאתה לא מגיע וקורא פעם ראשונה תגובה שלי ולכן יש [קונטקסט]
    בין דברים שאמרתי בעבר ,בין הסגנון וכו ….
    כך שהעילבות היא תמיד אופציה אבל היא בחירה שלך והייתי רוצה שיובן שלא הכוונה שלי.
    אי רסט מיי קייס
    עם מערכון שמסביר את ההקשר.

    אהבתי

  30. מבקר טוקבקים Says:

    גיא, ההבהרה מתקבלת. אצפה בסרטון השני אח"כ.

    אכן, היה גם קטע ענייני בתגובתך. אתייחס אליו להלן.

    שינוי יחידת המדידה באמת משפיע על העוגה, אבל לא מגדיל את העוגה, אלא מברדק אותה ומחלק אותה אחרת.

    1. מברדק אותה ואולי אף מקטין את ערכה — כי גורם להחלטות שגויות, כתוצאה משיבושי מידע, הגברת האי-ודאות, הלחצה שמובילה לטעויות, תיקון-יתר בתגובה למניפולציה, הכנות-יתר לקראת התחדשות המניפולציה, ועוד.

    2. שינוי יחידת המדידה מחלק את העוגה אחרת:
    א. מעביר ערך מנושים לחייבים (בהלוואות לא צמודות)
    ב. בחלק מהמקרים: מעביר ערך מהאזרחים לרשויות/לבנק המרכזי (דילול; זה בעצם מעין מס)
    ג. בחלק מהמקרים: מעביר ערך מהאזרחים לגופים שקיבלו רישיון/זיכיון למנף את היחידות החדשות שנוצרו (מעין סובסידיה לבנקים ברזרבה חלקית).

    ——————–
    גיא, מפליא אותי שאינך רואה את הבעייתיות בעמדתו של תמריץ, בחילופי הדברים בינו ובין אל רום.

    תמריץ שקוע בהתבוננות בכמות הכסף במשק, ומתעלם מהשאר. מבחינתו בניית בית חולים או חפירת בור עמוק באדמה ולאחר מכן מילויו חזרה באדמה הן אפשרויות שקולות — אם הן מזרימות סכום זהה של כסף למשק. הוא כביכול עוצם עיניו לכך שבאפשרות הראשונה לא רק הוזרם כסף אלא גם נבנה בית חולים.

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    אם צריך באמת בית חולים, אז בכסף שיחזור למשק מהמסים או המשכורות שיהיו לעובדים בכריית בור, אפשר יהיה לבנות גם בית חולים. כמות המשאבים אינה מוגבלת בתקופת שפל. רק כמות הכסף מוגבלת.

    אהבתי

  32. גיא Says:

    יופי , אם כך סגרנו על הפורמליסטיקה בעניין הנימוסין וההליכות.
    אין בידי כרגע את משאבי הזמן … אקרא שוב את הדיון בעיון ואנסה לענות בערב.

    בקטנה ,זכורה לי המילה בזבוז בא השתמש תמריץ שנראתה בעייתית בעיני אלרום
    אך אני מייחס אותה אולי לאשליית קונסנזוס מסויימת שיש לתמריץ שאחרים מפנימים את את התיאוריה שהוא מציג והוא משתמש במילה בזבוז כשהם מייחסים לה משמעיות ליטרליות בעוד הוא מדבר בהפוך על הפוך….

    אהבתי

  33. אל רום Says:

    חבר'ה , השאלות האמיתיות הינן אלה ( כפי שהצגתי אותן ) :

    אם אתם בנעלי מקבלי החלטות , האם אתם לוקחים 40 מיליארד שקל , ובונים נושאת מטוסים לצה"ל . רק נכנסתם לכהונה שלכם , אתם חייבים לקבל החלטה , כאן ועכשיו .התקציב הוא שנתי , מקסימום דו שנתי , סך הכל הכהונה הצפויה , על הנייר , 4 שנים .

    צריך לקבל החלטה , כאן ועכשיו , צריך הסתמכות , יציבות , מערכות מתפקדות , וודאות , הצבא רוצה תוכניות חומש ארוכות טווח , הוא לא יכול אחרת . יש התחייבויות לספקים , יש לחצים בינלאומיים , צריך לשלם במטבע קשה על סחורות וחומרי גלם מיובאים . צריך לקיים הבטחות מסויימות לבוחר.האופוזיציה נושפת בעורף .

    ועכשיו , מי יגיד לי כאן , שללא היסוס , היה בונה נושאת מטוסים ענקית , שיהיה ככה , על המדף . אם מכה שניה על האיראנים הקמצנים בני קמצנים לא תעבוד , אז היא תשייט לאיטה , למפרץ הפרסי , ותוריד עליהם גשם זלעפות . או בכלל :

    שיהיה עוד שדה תעופה , ועל המים , זה ככה בוא נגיד , אלאללה רומנטי ( מי ראה הסרט דאז : top gun , מדליק ….. ) .

    אז עכשיו , אצפה לתשובה ברורה : מי ללא היסוס כך היה עושה , ולחילופין , מה כן היה עושה ולמה , בדומה לכך ……

    להתראות

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    התשובה היא לא. אם הייתי חושב שיש כסף חופשי הייתי מוריד כמה אחוזי מס. גם קל לחזור מזה אם הנסיבות משתנות.
    אף על פי כן בדיעבד אחרי תקופת שפל ארוכה אפשר לומר שהיה עדיף שהמדינה הייתה משקיעה בפרויקט עצום וחסר תוחלת מאשר סתם לא עושה כלום.

    אהבתי

  35. מבקר טוקבקים Says:

    לא, תמריץ — אם צריך בית חולים אז עדיף לבנות בית חולים, ואם באמת כמו שאתה אומר יחזור כסף ממסים בגלל ההוצאה על בית החולים, אז בכסף הזה אפשר לבנות את הדבר הבא שצריך, נגיד בית ספר, וחוזר חלילה. בשום שלב אין טעם לחפור בור כדי למלאו מחדש באדמה.

    אהבתי

  36. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, התייחסתי לתגובה הקודמת שלך: "אם צריך באמת בית חולים, אז בכסף שיחזור למשק מהמסים או המשכורות שיהיו לעובדים בכריית בור, אפשר יהיה לבנות גם בית חולים."

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    זה ברור שעדיף לעשות דברים מועילים מלעשות דברים לא מועילים. השאלה היא מה קורה כאשר הברירה היא בין לעשות דבר לא מועיל לבין לא לעשות כלום. ובפועל יש ברירה כזו כי לפעמים יש נסיבות פוליטיות שבהן אפשר להשיג הסכמה רק להוצאות שהן חסרות ערך לגמרי.

    אהבתי

  38. אל רום Says:

    אז אתה רואה תמריץ , לא עמדת עדיין במבחן אמיתי , אלא אפילו בקושי וירטואלי מילולי ( לא כתבתי אפילו את תסריט האימים של נפילות בבורסה , ומשיכה של השקעות זרות ) והנה , מסתבר , שאכן , כמו תמיד , מה שרואים מכאן , לא רואים משם !!

    אלא מאיי :

    שלגבי תקופות שפל , יש יותר משמץ בגישה שלך . בן ברננקי הוכיח זאת , ודוק :

    בן ברננקי , לא רק במשבר עסקינן ( ועל כך אנו מסכימים מכללא ) אלא שהוא נגיד מקצועי , ולא כפיגורה פוליטית נתפס . מה שהוא עשה , הוא עשה לא מתקציב ממשלתי בעיקרון , אלא מתקציב הבנק . אם קרנית פלוג פה , משקיעה למשל באג"ח או ניירות ערך בגרמניה , אף אחד לא מיחס לה הטיה פוליטית .

    זה הבדל של ממש תמריץ !!

    להתראות

    אהבתי

  39. תמריץ Says:

    נכון, מיהרתי להיכנע. אבל הבאת העניינים למציאות הישראלית. ופה באמת מוגזם לומר שהלחצים הדפלציוניים מצדיקים התפרעות כזו. גם הדמוגרפיה חזקה וחיובית. אבל אם היית שואל אותי לגבי מה שיפן צריכה לעשות אחרי כמעט 3 עשורים דפלציוניים. אז כן הייתי שולח אותם לבנות כמה נושאות מטוסים. עדיף שהיו מבטלים את מס הכנסה, אבל לפעמים לתקציבי הגנה מטורפים יותר קל לגייס תמיכה. מה עוד שסין וצפון קוריאה איום אמיתי על היפנים.

    אהבתי

  40. תמריץ Says:

    יש יתרונות וחסרונות לפעולות בנק מרכזי. החיסרון שהכול אצלו בעקיפין, הכול תרגילים פיננסיים בתקווה שדברים יחלחלו מטה. ממשלה יכולה פשוט לתת כסף לאנשים בידיים.

    אהבתי

  41. אל רום Says:

    תמריץ , אלא שבעבר הסברתי לך כבר , שיפן ( וארה"ב ) הינן מעצמות , מעצמות ייצור ופיתוח , שחקנים ענקיים בזירות גלובליות .

    הישראלים , חוץ מ- " טבע " , שום כלום !! כמוץ אשר תדפנו הרוח . קברניטי המדינה , טעו לאורך עשרות שנים , טעויות קשות . ובמקום לנתב משאבים ומוחות אדירים , מן הצבא ופיתוחי הנשק , לזירות אזרחיות וגלובליות , הרי בנו פרוייקטים , אמנם מדהימים , אבל , חסרי ערך מוסף גלובלי :

    כיפת ברזל , לביא , מרכבה , ומה לא …… אבל :

    נניח שהיו קברניטים ישראלים , שכבר במשבר הנפט אחרי יום כיפור , צופים העתיד , ומיני אז , עובדים כולה על : מכונית חשמלית או הייברידית , מה היה קורה . אם כך :

    כמעט בוודאות , הייתה מכונית ישראלית היום ( או כמה דגמים ) שהיו שולטות בשוק המכוניות , בזירה הגלובלית , חשמליות , ועם ביצועים ( אולי הרכב תכל"ס נניח , בשיתוף עם מעצמת אוטומייקר ) .

    אבל נשארנו קטנים וזניחים ושבריריים בסופו של חשבון , מקסימום אקזיטים של כל מיני חברות הייטק , שבאובר נייט , יכולות להיעלם .

    במצב שברירי דנן , אין אפשרות לשחק יותר מדי . תאמין לי תמריץ , אפילו אתה , אדם רגוע מאוד יחסית , העצבים שלך , היו בוגדים בך ( תשאל את לפיד , איפה הכסף ? מיכל עבאדי הבהירה לו מהר מאוד איפה הוא , מאיפה הוא בא ….) .

    להתראות

    אהבתי

  42. אל רום Says:

    רק תיקון טעות בתגובתי לעי"ל , לא מתקציב הבנק עסקינן כמובן , אלא מן המאזן או ה – reservoir או ריזרב וכו…. של הבנק .

    תמריץ ,

    בוא אעמיד אותך בפני עוד תסריט , זניח ממש :

    אתה נבחר , ומחליט לחלק כסף לידיים של אנשים . נעזוב : עבודה , ייצור , ערך כסף , אינפלציה וכו…. אלא ש :

    ארגון מסויים , עמותה מסויימת , אופוזיציונרים , עותרים לבג"ץ ,ושם טוענים , שיצאת מדעתך ( נניח התאחדות התעשיינים , כעותרים ציבוריים או ישירים לסעדי העתירה , ואתה יכול לדמיין כמובן טיעוניהם ) . טוב :

    בג"ץ , מוציא צו על תנאי , וצו ביניים , ומורה לך , לעצור כל תוכניות ומחשבות דנן , ולהתייצב ( באמצעות הפרקליטות ) ולתת הסבר , מה פתאום כדבר הזה ייעשה ? האם זה עומד במבחני סבירות של שיקול דעת מינהלי , תוהה השופט .

    דבר כזה , יכול לקחת , חצי שנה במקרה שגרתי ביותר ….. אתה אפילו לא יכול לדמיין איזה גיהנום , אני רק מתאר על קצה המזלג , אין לי זמן ממש .

    דברים כאלו , מזקיקים חשיבה ותכנון אסטרטגי , לא פשוטים כלל ועיקר לא. זוהי המשמעות של שלטון החוק , ודמוקרטיה ממילא .

    להתראות

    אהבתי

  43. תמריץ Says:

    זה לא שפיט.

    אהבתי

  44. גיא Says:

    מבקר , תזכורת נוספת לגבי הסיפור החביב עלי של המפה והטרטוריה.
    ——————————-
    להמחשת שיטותיו, להלן סיפור מדרך לימודו את שיטתו. קוז'יבסקי, שהרצה בפני תלמידיו, ניגש לתיקו ושלף מדי פעם ביסקוויט שאותו אכל תוך כדי הרצאתו. לאחר מספר דקות שאל את תלמידיו אם מישהו מהם מעוניין בביסקוויט. שני תלמידים שביקשו קיבלו ביסקוויט והחלו לאכול אותו. תוך כדי כך הוציא קוז'יבסקי מתיקו את העטיפה של הביסקוויטים, שעליה היה רשום "מזון לכלבים" עם ציור של כלב. התלמידים שאכלו מהביסקוויט רצו מהכיתה וירקו את מה שבפיהם. קוז'יבסקי הסביר: "כרגע הדגמתי שהאדם אינו אוכל רק מזון אלא גם מילים, וטעמו של המזון מושפע מאוד מטעמה של המילה".
    ———————————-
    באותו אופן הכלכלה הריאלית מושפעת מהכלכלה הנומינלית.

    תמריץ ענה (ואני מסכים) ש [כמות המשאבים אינה מוגבלת בתקופת שפל. רק כמות הכסף מוגבלת.]
    ———————————————————————
    לגבי הברדוק וחוסר היעילות אתה צודק שיש לחשוש מהם.

    תמריץ ענה על זה בעבר ואני שם על זה את ידי

    1.)"דעתי היא שרק המציאות האמפירית תוכיח מה נכון בכל סיטואציה נתונה."

    2.)"אי אפשר לשבת בכורסה ולהגיד מה נכון יהיה מאה שנה אחר כך על פי איזה תרשים סכמטי פשטני. במקום זה צריך לפשוט על אלפי חנויות ולבדוק האם יש התייקרויות מחירים, או שמא דפלציה מתמשכת. זה מה שהלמ"ס עושה והיא מלמדת אותנו שאנחנו מצויים עמוק במגמה דפלציונית, כמו כל העולם. מה שדורש הרחבה תקציבית." …
    אני הוספתי (תמריץ הסכים)באחד הפוסטים הקודמים … קודם הורדת מיסים…
    הורדת ריבית עד ריבית שלילית אם צריך
    אחרת באין ברירה(אילוצים פוליטיים) הרחבות כמותיות.
    ———————————————————————

    אגב , אני הגעתי לבלוג בתור הדיוט (גם בתור אידיוט אבל את זה לצערי לא ניתן לשנות) בתיאוריות האלו עם עמדות דומות לאילו של מירב ארלוזורוב (הכל מכתוב ואפשר אפילו למצוא) קראתי בעיון והשתכנעתי. ייתכן משום שמבחינה פסיכולוגית תיאולוגית ומטאפיזית היו לי את אותן ההשקפות.

    אהבתי

  45. אל רום Says:

    תמריץ , אם אני כותב או מתאר תסריט דנן , זה כך וזהו , האמן לי .

    אין גם דבר כזה לא שפיט , זוהי המצאה רפת שכל , מנותקת מן המציאות , שאתה סתם ממחזר מן התקשורת מבלי להבין ממש בדבר . יש : חוקי לא חוקי , או ממילא : סביר לא סביר .

    במקרה דנן , בג"ץ לא היה דוחה העתירה על הסף . אלא שומע אותה . ואז היה מחליט , אם חוקי לא חוקי , או סביר או לא סביר . אבל היה שומע אותה , ולא דוחה אותה על הסף כלל וכלל . אז מה זה משנה שפיט לא שפיט ??

    יש בכלל סיכוי , שהוא היה מחליט שבמקרה דנן , זה לא חוקי , או לא סביר ( וזה אותו הדבר ) האמן לי שכך !!

    להתראות

    אהבתי

  46. מבקר טוקבקים Says:

    גיא, כתבת:
    "תמריץ ענה (ואני מסכים) ש [כמות המשאבים אינה מוגבלת בתקופת שפל. רק כמות הכסף מוגבלת.]".

    * שים לב שישראל לא נמצאת עכשיו בשפל ותמריץ בכל זאת זועק "אסון" בכותרת הפוסט. כשמקשים עליו הוא נאחז בשפל אך הוא דוחף לאינפלציה גם כשאנחנו לא בשפל. יש פער בין ההמלצה וההנמקה.

    * כסף הוא fungible במידה רבה. ניתן לחלוקה ליחידות קטנות. ערך כל אגורה יכול לעלות. אין מחסור בכסף, מה שיש לפעמים זה קשיי הסתגלות לצניחה חדה בכמות הכסף, אם הייתה כזו. זה יכול לקרות במשבר בנקאי בגלל הרזרבה החלקית, ואז אני דווקא בעד הרחבה כמותית.

    * להסתכל רק על כמות הכסף בהקשר של שפל זו גישה שטחית ומצמצמת. דיברת בעצמך על פערים בין תפיסה למציאות, אז למה לא להכיר בכך שיכולה להתבצע כמות גדולה של השקעות מיותרות? (ערי הרפאים בסין הן המחשה יפה). האוסטרים טוענים ששפל מתרחש כשמתברר לפתע שהרבה השקעות שבוצעו קודם לכן הן בעצם פילים לבנים. ולפעמים מתברר גם שהרבה אנשים שהוכשרו לתפקידים מסויימים, הכשרתם היא בעצם פיל לבן. האוסטרים טוענים שלשפל יש תפקיד: לארגן מחדש חלק ממבנה הייצור. זה אומר בין השאר שיש אנשים שצריכים לעבור מעבודה אחת לאחרת.

    כתבת:
    "ייתכן משום שמבחינה פסיכולוגית תיאולוגית ומטאפיזית היו לי את אותן ההשקפות".

    הטענה שלפעמים מוטב לשבת בחיבוק ידיים ולתת לדברים להסתדר מאליהם נוגדת את האינטואיציה. הנטיה היא "לעשות משהו". אולי זו הסיבה שגישת השוק החופשי מפסידה שוב ושוב בזירת הרעיונות והדעות.

    גישת השוק החופשי שורדת בזכות זה שארצות שמיישמות אותה באופן חלקי משגשגות יותר מאלה שמיישמות אותה אפילו פחות מהן.

    גישתו של תמריץ מכונה לעתים גישת "הקוסם מארץ עוץ" (שיוצר יש מאין) ואולי זה מתחבר לאהבתך לפסיכולוגיה, תיאולוגיה ומטאפיזיקה.

    אהבתי

  47. מבקר טוקבקים Says:

    * התכוונתי ל- divisible. וגם זה לא נכון. בכל אופן יחידות החיוב קטנות מספיק כדי לספוג עליית ערך משמעותית בלי לפגוע ביכולת לקנות מסטיק.

    אהבתי

  48. תמריץ Says:

    האסון הוא בשל החשש למיתון עמוק. המצב של המדינה כיום אינו אסון. לכן אמרתי שפלוג למל"מית, לא אסונית. אבל בנסיבות מסוימות אפשר להגיע לאסון. יש לנו מזל שבנוסף לאופציית הגירעון ואופציית הריבית השלילית הבעייתית, יש לבנק ישראל עוד אופציה במיתון עמוק ודפלציוני – קנייה של דולרים בהיקף גדול. זה בעצם מה שסטנלי פישר עשה וכנראה גם קרנית תהיה מסוגלת לעשות זאת בשעת הצורך, מה עוד שכרגע קניית דולרים (אך לא אירו) אינה כרוכה בהפסד לבנק ישראל, אלא אולי אפילו ברווח.

    מבקר, אולי קראת את סדרת הפוסטים שלי "יש בעיה עם התיאוריה האוסטרית". לא רוצה סתם לחזור על עצמי.

    אהבתי

  49. תמריץ Says:

    עוד קצת בנושא – נכון, כשהמשק בתעסוקה מלאה, בשיא מאז תוכנית הייצוב ב-85' זה לא רציני לדבר על אסון כלכלי. אבל התמכרות לאיזון תקציבי זו החלטה שעלולה להניח יסודות לאסון כלכלי כשדברים פתאום יתערערו. כן יש במצב הנוכחי פספוס גדול. סביר להניח שאפשר היה לחזות באמת בצמיחה בקנה מידה דרמטי והיסטורי אם היו מנצלים את עידן השפע הטכנולוגי הנוכחי להזרמת כסף לאזרחים. במקום זאת מקבלים צמיחה מגומגמת. גם בארה"ב אם אחד כמו סאנדרס הוא מועמד ריאלי דווקא בעידן שבו הקפיטליזם בשיא הישגיו, אולי זו הסיבה – הקמצנות בהדפסת הכסף שמתסכלת את ההמונים.
    ובדרום אירופה יש באמת אסון כלכלי הארד קור.

    אהבתי

  50. תמריץ Says:

    טוב, נקלענו פתאום לויכוח ענק מימדים על אקטיביזם שיפוטי. נחכה לפוסט אחר עם זה.

    אהבתי

  51. תמריץ Says:

    בעצם נדמה לי שנפגעתי פעם אחת בראשית ימי הבלוג.

    אהבתי

  52. אל רום Says:

    תמריץ , אין שום ויכוח , ולא יכול להיות , אין דבר כזה שנקרא אקטיביזם שיפוטי ( אם כי הרבה רעש טרמינולוגי סביבו ) . אתה פשוט לא מבין בדבר , וממחזר כל מיני הנחות שגויות מעיקרן . אני לא אוכל לטרוח להסביר לצערי , סבוך מדי כרגע ( וגם בכלל למעשה ) .

    ורק המחשה קלילה , על קצה המזלג , עד כמה אתה פשוט לא מבין מה אתה כותב עם כל הכבוד . הרי כבר הבאתי פה בזמנו את בג"ץ העוני . שם כולה נפסק לגבי קיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה , אז :

    הממשלה תחלק כסף ישירות לידיים של אזרחים , כך סתם לכאורה ? וזה לא יהיה שפיט לגרסתך ( בלי קשר להמצאה המגוחכת הזו שנקראת : שפיטות ).

    קרא שוב הפסק דין , תקרא איזה דיון מטורף על קיצוץ כולה בקצבאות . תעזוב תמריץ ….. הנה :

    http://elyon1.court.gov.il/Files/03/660/003/a39/03003660.a39.HTM

    להתראות

    אהבתי

  53. גיא Says:

    מבקר , תענוג לקרוא את הביקורת (בעיקר עלי) . נראה שהיא קולעת יפה.
    אנסה לענות. מקווה שיצא ברור.

    לגבי הישיבה בחיבוק ידיים – אני מחסידי שיטת ה"שב ואל תעשה עדיף" ואני (המהדרין) תמיד אף מוסיף – "אם בא לך לעשות , שב , זה יעבור".
    אבל במפה זו אני משתמש רק לשימוש עצמי. מניסיון כך אני ממקסם את פונקציית התועלת [האישית] שלי שהיא מקסימום הצלחה במינימום השקעה (לא ממליץ וכו).

    כמו שצייינתי, אין לי בעיה להשתמש בכמה מפות שונות.

    אני סבור שמבחינת הכלל ששם מדובר ב[שיתופי פעולה] והסכמה על [מוסכמות] יש להשתמש [לעיתים במפה אחרת]. לעיתים אנשים אפילו רוצים זאת. ניתן הרבה פעמים לראות שיש מתח בין העולם הנמדד לעולם כפי שהוא. אז נוצרים טאבוים
    שיש הסכמה כללית שלא לעסוק בהם. במקרה זה הולכים במיוחד לראות קומיקאי למשל שלו שמורה הזכות לנתץ את המוסכמה ושלחרר את המתח (אפרופו – פאנץ-ליין — בונים מציאות מסימנים ואז שוברים אותה- אם תרצה השוני היסודי בין המפה לבין הטריטוריה יוצר מתח שיודעים באחורי התודעה שיש לנתץ אותו)
    במובן הזה הממשל הוא לא נטע זר ולא טבעי לפעילות האנושית אלא שהוא טבעי וחלק מווסת ומסדיר התנהגות. אנשים צריכים משהו להאמין בו ויותר חשוב ישדעו שאחרים מאמינים בו בשביל לפעול ולשתף יותר פעולה.

    אם לא תהיה התערבות אז יווצר מעגל ספירלי אכזר שסופו של דבר יתהפך עם הרס יצירתי טבעי אבל כל העניין של המוסכמות היה מלכתחילה בשביל לשלוט על השרירותיות שבטבע. אם , כפי ניסיוננו , הגענו להרס יצירתי אכזר מדי אז נראה לי שצריך לשחרר קצת את המוסכמות ובמובן זה כן לפעול ובמובן זה לשאלתך עדיף
    השקעות מיותרות על הרס מיותר שהיצרתיות שתבוא אחריו כבר לא תעזור לאלו שנהרסו בנתיים.

    בחזרה לדוגמת הביסקוויטים(הכסף) – כשיש דיפלציה המטרה שלנו לשיר להם בטלביזיה ולתת להם להצטלם עם דוגמניות ודוגמנים על מנת שאנשים ירצו לאכול אותם ויפעלו בשביל להשיגם(כמו הדפסת כסף שאנשים ירגישו אופטימיים ועשירים).

    כשיש אינפלציה אפשר כאמור לשים תמונה של מאכל לכלבים על העטיפה(צמצום מוניטרי).
    כך שהפעילות הנומינלית(נומ במובן שם , במובן מוסכמה) תשפיע על הריאלית.

    זה אולי פסיכולוגיה אבל זה עובד.

    לגבי הטענה של divisible אתה יודע שאני לא מומחה אבל אני חושב שאם יוצריים מניפולציה אז יותר קל בצורה של שינוי יותר גדול של יחידת המדידה, מוסכמה.

    די מסכים שכותרת שצועקת "אסון" היא קצת מניפולציה 🙂
    אבל מצד שני אם פוטנציאל הצמיחה של המשק הוא למשל 3% ריאלי לשנה וצומחים 1% קשה במוסכמות שלנו היום לקרוא לזה אסון ….
    אבל זה הרס עצום במובן של אי בניה ואי ניצול היכולת. יש במשק מתח …

    נראה לי שאני מבין את עמדתך.
    אם זה מנחם , אני יכול להזדהות מבחינה פסיכולוגית עם האכזבה שלך מזה שגישת השוק החופשי מפסידה שוב ושוב בזירת הרעיונות והדעות.

    וזה לתמריץ ,
    אלן ווטס שנפטר ב1973 כנראה אמר את זה כמה שנים לפני ביטול הסכמי ברטון-וודס ב1971. הוא לא כלכלן אבל נראה לי שזה די מתאים , לא?

    It is not going to be at all easy to explain this to the world at large, because mankind has existed for perhaps one million years with relative material scarcity, and it is now roughly a mere one hundred years since the beginning of the industrial revolution. As it was once very difficult to persuade people that the earth is round and that it is in orbit around the sun, or to make it clear that the universe exists in a curved space-time continuum, it may be just as hard to get it through to “common sense” that the virtues of making and saving money are obsolete.

    אהבתי

  54. תמריץ Says:

    גיא, הדהמת אותי עם ציטוט אלן ווטס הזה. רבך היה איש MMT מובהק.

    אהבתי

  55. תמריץ Says:

    מה שהמבקר לדעתי לא מבין הוא שאני מעריץ את הקפיטליזם הרבה יותר ממנו. אני סבור שגם היום, עם כל הבעיות של הסתדרות מעצבנת, מיסוי גבוה ורגולציה ממשלתית חונקת ומדינת רווחה מוגזמת וכו' וכו', עדיין הקפיטליזם כל כך נפלא, מוצלח ומתמרץ שהוא מסוגל לתת לנו צמיחה איתנה בהרבה מזו שאנו רואים. רק צריך לפתור כמה בעיות שהן ממש טכניות וקשורות לשחרור שסתום זרימת הכספים במשק.

    אהבתי

  56. גיא Says:

    תשמע , אני לא סתם חסיד שוטה , להיפך ,
    אני כן ….
    אבל ברצינות , הוא ישב שם בצומת של האינטלגנציה האמריקאית והבריטית של כמה עשורים מהפורים בתולדות האנושות.
    כל הרעיונות עברו שם וחילחלו כנראה בין הדיספלינות והאמנויות.

    אהבתי

  57. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, אני מעדיף יציבות שוויצרית על פני קיקיוניות אירית. (גישת הקוסם מארץ עוץ מובילה לדעתי לקיקיוניות אירית).

    בנוגע לסיבות לתמיכה בסנדרס, יש הסברים אחרים ובהסבר שלך יש חוליות רופפות.

    הסברים אחרים (סתם בשליפה): תעמולה סוציאליסטית מתמשכת באקדמיה ומשם — בתקשורת, העובדה שהבנקאים לא נענשו וחולצו בכספי ציבור, התחושה שלבנקים יש כוח והשפעה גדולים מדי שזכו בהם שלא בצדק, בזכות קרבתם לקוסם מארץ עוץ.

    חוליות רופפות: היו מדפיסים יותר => היה שגשוג => אנשים היו פחות סוציאליסטים.

    אני חולק על שני החיצים אך אתמקד בשני: זה לא תמיד עובד כך. השגשוג אף פעם לא מסונכרן ואחיד, יש תמיד ענפים שקופצים קדימה יותר מאחרים, ולפעמים זה דווקא מגביר קנאה (אחד מרגשי היסוד הסוציאליסטיים).

    —————-
    גיא, רק הערה קטנה: הקוסם מארץ עוץ מתחיל את הסיפור בכך שיש שפל שעליו לתקן. האוסטרים מתחילים את הסיפור בכך שהקוסם מארץ עוץ בלבל את האנשים ויצר השקעות לא טובות.

    אפילו תמריץ מודה (לאחר לחץ) שיש השקעות טובות וגרועות ("זה ברור שעדיף לעשות דברים מועילים מלעשות דברים לא מועילים"). הנקודה שחסרה אצלו לדעתי היא ההכרה בכך שברדק ובועה מגבירים את הסיכוי להשקעות פחות טובות או ממש מיותרות.

    כאמור, אני לא רוצה קיקיוניות אירית.

    אהבתי

  58. גיא Says:

    מבקר , השיטה שתמריץ מציע אינה או זה או זה אלא שיטה אקלקטית של גם וגם.
    במובנה היא אף יותר קפטליסטית משיטתך משום שהיא אופורטוניסטית יותר ולוקחת מה שמתאים לה תוך כדי שהיא מאזינה לעצתו של החכם באדם "אחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך".

    אהבתי

  59. תמריץ Says:

    בבחירות לארה"ב דבר ידוע ומוכח אמפירית הוא שמצב כלכלי טוב מביא להמשכיות, ומצב כלכלי גרוע לשינוי. מחקרים איששו את הקשר, גם אם מצאו שאינו דטרמניסטי כמו שחושבים.

    אהבתי

  60. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, אני *מנחש* שהמחקרים בדקו קדנציה שניה לאותו נשיא, ו/או קדנציה נוספת לאותה מפלגה (תקן אותי אם אני טועה). הבדיקה הראשונה לא רלוונטית, ולפי השניה סנדרס — אם יתקבל כמועמד הדמוקרטי לנשיאות — הוא הממשיך של אובמה.

    אהבתי

  61. מבקר טוקבקים Says:

    גיא, הגדרתך לקפיטליזם טעונה בירור. 🙂

    אהבתי

  62. גיא Says:

    🙂 , יופי שאנו מדברים על זה.
    אני זוכר שקראתי ואני לא זוכר מי בדיוק אמר , אולי אדם סמית , אולי איזה אחת מהסקוטים האחרים שהתעסקו בנושא משהו כזה בקשר לסוציליזם ולקפטליזם –>
    אם בני אדם לא היו בני אדם אלא בנות יענה אז אולי שיטה כזו(בכוונה לסוציליזם) היתה מתאימה להם.
    אני לא זוכר בדיוק את המשפט ולא מצאתי בחיפושים אז אולי משיהו מכיר?

    הררי אומר בספרו :
    התפיסה העומדת ביסוד הקפיטליזם (אם לחטוא בהפשטה): אגואיזם הוא אלטרואיזם. אדם סמית' –

    (אני אומר בתגובה שההבדל בינהם הוא ב ל' (למד) )

    הדאוסטים כאמור ממליצים לנו לבטוח בטוב וברע באופי האנושי ולא ללכת נגד הזרם כשלא צריך ולנצל אותו כשאפשר.( אופורטוניזם חיובי).

    אהבתי

  63. מבקר טוקבקים Says:

    גיא, מה שהבאת זאת לא הגדרה וגם לא המהות אלא סנגוריה נגד התקפה מסוג מסויים.
    המהות היא חופש כלכלי.

    ——————————————
    לזרום עם מה שיש, בחיים האישיים — בוודאי.
    לאמץ את דעת הרוב על המדיניות הרצויה, רק בגלל שהיא דעת הרוב — מה פתאום.

    ——————————————
    יש להבדיל בין הנכונות לאימוץ שיטה ובין ביצועיה כשמאומצת.
    עדיף שיטה קשה לשיווק אך עובדת משיטה קלה לשיווק אך הרסנית.

    אהבתי

  64. גיא Says:

    מבקר , רק מציין שאנו נעים כבר הרבה זמן במעגלים. לי אישית אין הדבר מפריע משום שכך אמורים הדברים לנוע לפי הקוסמולוגיה האהובה עלי.

    לי נראה שהשיטה שלך היא שיטה מצויינת אך אך ורק כאשר כולם [באמת] יאמצו את הנחות המוצא בבסיסה ובאמת יפנימו אותם. כל עוד יש שחקנים אחרים עם תפיסות מציאות שונות (ואולי לצערינו הם הרבים) יש פרגמטית להתחשב בהם ולרדת מעולם האידאות. בטח יש איזה ורסיה שממדלת את הסיטואציה הזו בתורת המשחקים.

    אם אחזור לטענת המעגלים אז ברמה האישית אטען שוב , כטענת הסקפטים, היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות הזמן והמקום. אין , וכנראה לא יהיה , ביער חופש כלכלי מוחלט. ברמה האישית חבל אולי לאדם לתלות את האושר בהתגשמות של כזו , בטח בתקופתינו. ברמת התועלות והאושר אז מחקרים מראים שמעבר לסף הכנסה שנתית מסויימת ההשפעות של הכנסות נוספות הן שוליות….. כך שאיני בטוח שהמהות האמיתית היא חופש כלכלי.

    כאמור , רק גישתי ודעתי ואין לראות בכך אילוץ המלצה לפעולה ו/או חוסר פעולה במישור החברתי.

    אהבתי

  65. מדוע תם עידן הכלכלנים? | תמריץ Says:

    […] בהכרח לאותו כיוון. למשל לאחרונה הונהג במשרד האוצר הנומורטר הנוראי, שלא נשמע כמו רעיון פופוליסטי אלא דווקא כמו פנטזיה של […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: