עצה לביבי נתניהו

ביבי היקר, כיהנת כבר עשר שנים כראש ממשלה. אם אתה רוצה להיזכר כמנהיג דגול באמת בתחום הכלכלה, תיטיב לעשות אם תימנע מלהאריך את כהונתה של קרנית פלוג כשהיא תבוא לקיצה. מלכתחילה לא ממש רצית בה. אחרי שהיא תסיים את נוכחותה הלמל"מית בבנק, תוכל להזמין את הבחור שכתב את פוסט הפייסבוק הזה להחליף אותה. לפי שמו, אליעזר יודקובסקי, אין כל ספק שהוא זכאי חוק השבות, ואתה הרי אוהב להביא נגידים יהודים חכמים מאמריקה. הפוסט שכתב יודקובסקי הוא פוסט מופת על מדיניות מוניטרית. אמנם ארוך ובאנגלית אבל כתוב בבהירות מופלאה. כדאי לקרוא.

מודעות פרסומת

69 תגובות to “עצה לביבי נתניהו”

  1. אל רום Says:

    תמריץ , תודה על הפוסט , מזכיר לי ( ואתה אולי שכחת ) שפישר בזמנו היה בחופשה ( לא לא , התיק והגניבה לכאורה בהונג קונג , היה פרנקל …) וביבי התקשר אליו , לשכנע אותו להיות נגיד . ומה הוא שינה הרבה ? טוב , אולי פרסטיז'ה בינלאומית , לא יותר ….

    בסוף , מה שרואים משם , לא רואים מכאן ….. אז בוא תספר לנו , מה מיוחד כל כך , בפוסט ובאדם , ככה כמה מילים בתמצית , ממה התפעלת כל כך ? שנבין ……

    אגב , איך היית מסביר אבסורד פשוט : ביבי זגזגן , אין חולקין , אלא , שאף פעם לא בכלכלה , במקום שבו כל האופורטוניסטים פופוליסטים חוגגים . יש לך השערה תמריץ ?

    נ.ב. : אני עצמי אגש לקרוא עוד מעט אני מעריך ( אין לי חשבון פייסבוק , לא יודע אם זה קשור , נראה לי שלא ….. ) .

    להתראות

    אהבתי

  2. אל רום Says:

    נו , רק הרשאה מכניסה לפוסט שהפנית אליו , לא חשוב …. להתראות

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    הפוסט מתאר בצורה מאוד בהירה, ממש בניסוח להמונים, את ההשקפה הכלכלית הקרויה מונטריזם של שווקים. בהשקפה הזו יש כמה דברים שמעצבנים אותי אבל הכותב נמנע מהם ומתמקד רק באלמנטים שלעניין. הדמות המובילה של האסכולה, הכלכלן סקוט סאמנר, אמר שזה הטקסט שהכי אהב בעשר השנים האחרונות.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    פישר שינה המון.. בזכות מי ישראל עברה יפה את המשבר הפיננסי?
    אני רואה את ביבי כבעל אידיאולוגיה מוצקה, אז נקודת המוצא שלנו שונה.

    אהבתי

  5. חושב בקול Says:

    גם הכלכלן הזה לא מתלהב מהמדיניות המרחיבה בניגוד לכותב הבלוג
    http://mida.org.il/2015/04/06/%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%96%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91/

    אהבתי

  6. גיא Says:

    בעקבות הקטע הבא הזה מהפוסט ועניין הלמל"מית , לפלפיות ,עמידה משמעממת בציפיות השוק , רצון לחזור הביתה בשלום ואי לקיחת סיכונים ….

    Q. What if I print enough money to make prices rise, and they still don't rise?
    A. Then you were wrong about how much money was 'enough'.
    Q. That just seems so unlikely! Uh… maybe I'm already doing the right thing, and it's just going to take a while to work, so I don't need to change anything?
    A. Sorry, but that's a definite no! The weak form of the efficient markets hypothesis says you can't have publicly predictable price changes in a liquid market. If the price of your currency was predictably going to drop later, people would short-sell it now, or just refuse to buy it at a price that would predictably go lower. So if what you're currently doing, and any future actions you've already announced, aren't already making prices higher, we already know it wasn't enough. You can also check and see if the market is pricing inflation-adjusted securities in a way that shows the market expects inflation over the next few years. If they don't, you're doing something wrong.

    נזכרתי שלמפלגת הליכוד בהחלט היתה בעבר נוסחת הקסם לייצור אינפלציה כששר האוצר מטעמו , שמחה ארליך ז"ל , אמר "אני לא אומר את מה שאני מתכוון ,ואני לא מתכוון למה שאני אומר".

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    תמריץ , ביבי אכן בעל אידיאולוגיה מוצקה , אבל , בכלכלה כפי שהסברתי , הוא בבחינת : נאה דורש , נאה מקיים , אלא שלא כך בגיאו הפוליטי והפוליטי הכללי , זה יהא מאוד לא נבון מצידך להכחיש זאת .

    פישר העביר המשבר ? אתה רציני תמריץ ? אתה מסתלבט עלינו ? לא הייתה פה חשיפה לנכסים רעילים !! בוא נגיד , לא ממש , חצי מיליארד , לא יותר !! ופה נכסי נדל"ן , בעיקרון , רק עולים ( ומתקנים ) . על כל זה , ההייטק הפך להיות תחום דפנסיבי ( בעיקרון ) ובמשבר , המשיך לפרוח . אז איזה פישר ? לא שהוא היה רע , אבל , ממש לא הביא שום ערך מוסף , שום יצירתיות , שום דוקטרינה , שום תועלת יוצאת דופן . חוץ מפרסטיז'ה כאמור .

    להתראות

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , כמובן , שכחתי , השקל היה חזק יחסית ממילא …. להתראות

    אהבתי

  9. אל רום Says:

    וכמובן תמריץ , גירעון נמוך , הוצאות מרוסנות יחסית , לא נפלנו על חובות ריבוניים עצומים כמו אירופה וכו…. כל זה , כלל וכלל לא פישר !! להתראות

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    אל רום, החובות הריבוניים שלנו נקובים כמעט כולם בשקל ולכן אין כל הבדל אם היו 500% מהתמ"ג או 5% מהתמ"ג. זו נקודה שבעבר כתבתי עליה הרבה.
    זה נכון שאם חלילה היינו מצטרפים לאירו, המצב היה עלול להיות נורא ואיום.
    חלק גדול מעבודתו של פישר הייתה החלשת השקל באמצעות קניית דולרים בהיקף עצום.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    חושב בקול, כל פעם שאני קורא מאמר כזה אני נזכר בדבריו של עמוס עוז למנחם בגין שהשווה את ערפאת להיטלר בזמן מלחמת לבנון הראשונה – "אדוני, היטלר מת". בגין לא קלט שהיטלר מת והכלכלן הנ"ל לא קולט שהאינפלציה מתה. עכשיו הזמן לנקוט בצעדים אנטי דפלציוניים, לא אנטי אינפלציוניים.

    אהבתי

  12. אל רום Says:

    אתה רציני תמריץ ? מבלי להיכנס לעומקא דדינא , אתה יכול לספר זאת לחברות דירוג ? לבנק העולמי ? ל : איי אם אף ? לציבור אפילו ? לא מבין אותך ……להתראות

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    עוד לא שמעתי על מדינה שנכנסה למשבר חובות בגלל גרעון גבוה מדי במטבע משלה בנסיבות דפלציוניות. אבל אולי עוד יקרה באחד הימים. כנראה שלא.
    כבר הקדשתי פוסטים רבים ללגלג על אלו שחשבו שיקרה ביפן או באמריקה.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    גיא, קטע נהדר ציטטת גם באנגלית וגם בעברית.

    אהבתי

  15. אל רום Says:

    תמריץ , בלי להיכנס לעומקו של ענין , הרי הדירוג ירד פלאים , המימון יעלה פלאים , הסנטימנט יקרע את המדינה , פנימה והחוצה , זה יספיק בהחלט.

    להתראות

    אהבתי

  16. גיא Says:

    תודה , אני אבוא כל יום 🙂
    אפשר כמובן לציין בהקשר הזה פעם נוספת שהמפה אינה הטריטוריה ואין טעם להתאהב בה ולסחוב אותה למקומות שהיא אינה מתאימה אבל אני לא רוצה לנדנד ולכן לא אעשה זאת.

    אהבתי

  17. שימי חש Says:

    ביבי מנהיג דגול…… פחחחחחחח |אייקון של נקרע מצחוק ובטן כואבת מרוב צחוק|.

    אפרופו היטלר , האינפלציה מתה , והבועות?

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    לא, הבועות לא מתו.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    אל רום, איך תסביר את העובדה שהחוב היפני חצה מזמן את ה-200% לתמ"ג, העתיד הדמוגרפי זוועה ואילו עלויות המימון קרי הריבית בשפל כל הזמנים.

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    ולא רק יפן. ראה כאן: http://tinyurl.com/qehzfxf

    אהבתי

  21. מבקר טוקבקים Says:

    קראתי.

    אני חושב שהוא לא מתייחס מספיק למינוף.

    בישראל יש חשש לבועת נדל"ן. אם יאמצו את שיטתו, האם זה יביא להתנפחות נוספת ולהתמנפות נוספת בתחום הנדל"ן למגורים?

    בגלל המינוף, מחיקת ההון של יחידים יכולה להיות גדולה. (בישראל המשכנתאות הן לא נון-ריקורס).

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    מבקר, נגעת בנקודה טובה לדעתי. בשל כך אני אמביוולנטי לגבי ריבית שלילית ומעדיף הורדות מס שהאפקט שלהם פחות בועתי או לחילופין במדינה קטנה כמו שלנו קניית מט"ח בידי הבנק המרכזי. מרקט מונטריזם זו אסכולה שבמוצהר סבורה שהכוח להציף את השווקים בכסף ולנפח בועות יכול לפתור כל משבר ביקושים, ושבעצם בועות בכלל לא קיימות כי סותרות השערת השוק היעיל. אני מסכים שבועות יכולות לפתור כל משבר ביקושים וכשיתפוצצו וייצרו משבר חדש תמיד אפשר יהיה לנפח בועה אחרת עוד יותר חזק. אבל זו לא גישה אידיאלית בעיניי.

    אהבתי

  23. מבקר טוקבקים Says:

    מצד אחד, הוא דוגל בהשערת השוק היעיל (גרסה חלשה), מצד שני, הוא מייחס חשיבות עצומה לדביקות מחירים כלפי מטה, שזה כשל התנהגותי או כשל שוק. האין סתירה מסויימת בין הדברים?

    בנוגע ליכולת לנפח מחדש בועות ולצאת בלי נזק, אני בספק. כשם שמחירי הנכסים יכולים לעלות בזמן שמחירי מוצרי הצריכה יורדים, כך גם יכול להיות מצב הפוך, ואז צריך לבחור.

    אם רוצים שהבנק המרכזי יווסת את הפעילות הכלכלית באמצעות שינוי כמות הכסף, אז לדעתי זה סרבול ומכשול שבמקביל גם הבנקים המסחריים מייצרים כסף, ובכמות שעולה מספר מונים על זו שהבנק המרכזי מייצר. איך אפשר לעבוד ככה? זה שריד היסטורי ולא מודל הגיוני. עדיף שהבנקים המסחריים יעסקו בתיווך בין לווים ומלווים ומתן שירותי עו"ש ולא ביצירת כסף.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    זה לא סתירה אלא המציאות של הקיום האנושי – שווקים מאוד יעילים ומשנים מחירים בין רגע בהתאם לחדשות. הסכמי שכר או הסכמי הלוואה הם קשיחים.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    להבהרת הנקודה – ביום שבו תקום בבוקר ותגלה שהמשכורת שלך השתנתה בלילה בשווקי העולם וכך גם הסכם המשכנתא – היום הזה יהיה היום האחרון שבו יהיה צריך קיינסיאניזם או מונטריזם של שווקים או כל דבר שחורג מהאורתודוקסיה האוסטרית.
    מונטריזם השווקים מצליח להשיג זאת בעקיפין כי משלים עם כך שהמשכורות והחובות נקובים בערך כספי קבוע אך משנה ללא הרף את ערכו של הכסף עצמו לא באופן שרירותי אלא באופן שהיה מדמה בעצם את מה שהיה צפוי אם בורסות היו יכולות לסחור במשכורות ובחובות. כשיש מיתון למשל צריך להציף השוק בכסף באופן שיותנע אוטומטית בידי השווקים וכך ערך כל יחידת מטבע ירד וערך החובות והמשכורות יירד. זה די גאוני למעשה למרות בעיית הבועה שאיני מזלזל בה.

    אהבתי

  26. תמריץ Says:

    עוד מחשבה – בעיית הבועה בעצם קיימת כי הכלי הרגיל של האסכולה הוא משחק בריבית. ריבית נמוכה נוטה לנפח מחירי נכסים מסוימים (שרגילים להתמנף כדי להשיגם) מעל ומעבר לתפקידם בכלכלה. אם הכלי היה העלאת מס מול החזרי מס, לא נראה לי שהייתה סיבה לבועה.

    אהבתי

  27. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, אני לגמרי מסכים עם התובנה האחרונה!

    ("בעיית הבועה בעצם קיימת כי הכלי הרגיל של האסכולה הוא משחק בריבית. ריבית נמוכה נוטה לנפח מחירי נכסים מסוימים (שרגילים להתמנף כדי להשיגם) מעל ומעבר לתפקידם בכלכלה").

    אגב, זה לא סתם "רגילים להתמנף". נכסים שונים מחושבים אחרת לצורך דרישות הלימות ההון. כלומר, זה לא סתם הרגל, אלא גם רגולציה.

    בנוגע לדביקות מחירים, הוא טען שיש דביקות כלפי מטה אך לא כלפי מעלה. הוא טען שאדם לא מוכן להוריד מחיר על נכס שקנה, אך מוכן להעלות. הדוגמאות שאתה נתת שונות. אתה הדגמת קשיחות באופן כללי. חוזים והלוואות הם קשיחים לשני הצדדים, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה. משכורות לא רק לא יורדות בלילה, אלא גם לא עולות בלילה.

    קשיחות סימטרית יכולה לשמש כטיעון לטובת ויסות כמות הכסף.
    קשיחות א-סימטרית יכולה לשמש כטיעון לטובת יעד אינפלציה חיובי.
    — אלה עניינים שונים!

    (אני מסתייג משני הטיעונים. לדעתי הם מונפו ונופחו מעבר לחשיבותם האמיתית..).

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    תוכל לצטט את הקטע שאתה מסתמך עליו? אני מאמין שאין סימטריה בין קשיחות מחירים למעלה ולמטה, אבל בשני המקרים הם קשיחים. הקשיחות למטה גדולה יותר בשל בעיית החובות הנקובים (שגורמת למשל לכך שבעלי עסק שנטלו חוב פשוט לא יכולים להשלים עם כך שהכנסתם תרד והקושי הפסיכולוגי להוריד משכורות לעובדים וכן לחץ האיגודים המקצועיים).
    אבל לא רואה מה היה משתנה אם הייתה סימטריה בין סוגי הקשיחויות. נניח שביוון עשרים שנה התאגידים היו נהנים ממשכורות נמוכות של עובדים בכלכלה משגשגת ובדיוק עשרים שנה סובלים ממשכורות גבוהות מדי בכלכלה במיתון עם אבטלה עצומה. מה הסימטריה הזו, שאולי לא כל כך רחוקה מלתאר מה שבאמת קרה ביוון, הייתה נותנת לנו?

    לגבי חשיבות קשיחות מחירים, מאחר שהשפל הגדול נבע ממשבר אבטלה גורף והעלה לשלטון את היטלר – כן, זה חשוב.

    אהבתי

  29. מבקר טוקבקים Says:

    קראתי שוב. הוא באמת מדבר על מעסיקים ועובדים, כדוגמה מרכזית.

    השאלה היא לא מה קשיחות נותנת לנו אלא מה ויסות היצע הכסף נותן לנו, כלומר איזו בעיה הוא פותר. אם הבעיה היא קשיחות כלפי מטה בלבד, אז יש בכך נימוק לסוג מסויים של ויסות: ויסות ששואף ליעד אינפלציה חיובי, כדי לייצר ברירת מחדל של שחיקת ערך הכסף. אם הקשיחות היא סימטרית, אז אין בכך נימוק לברירת מחדל ספציפית. ויסות הכסף פשוט נותן אפשרות לשחוק או להעלות את ערך הכסף לפי הצורך. אשר באותה מידה לקבוע יעד אינפלציה של 0%.

    קל מדי לרתום את היטלר. אהרון ברק אומר שאם היה אקטיביזם שיפוטי הכל היה נמנע. אתה אומר שאם הייתה מדיניות מוניטרית כלבבך הכל היה נמנע. זה לא רציני בעיני. הייחוס הסיבתי מפוקפק.

    אהבתי

  30. מבקר טוקבקים Says:

    * אפשר באותה מידה

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    נסכם שלא להסכים בעניין השפל הגדול והיטלר, אבל אציין שזו השקפת המיינסטרים, לא המצאה שלי. השפל הגדול נגרם בשל מדיניות לא מרחיבה זה אמרו קיינס, מילטון פרידמן ובן ברננקי. וכמה היסטוריונים יחלקו על זה שבלי 25% אבטלה, היטלר היה מתקשה לעלות לשלטון בגרמניה.

    אפשר להיות מונטריסט שווקים ולהאמין שהאינפלציה הראויה היא 0%. זה מסוג הסכמנו על העיקרון, נתווכח על המחיר.
    הסיבה לכך שאינפלציה של 2% עדיפה היא שהיא מגדילה את התמריצים הקפיטליסטיים – צריך ללכת יותר מהר כדי להישאר במקום, ויכולה גם להיווצר שחיקה מהירה יחסית בשכר כשנדרשת. נכון, אפשר מצד שני לטעון שהיא מובילה לקיפוח מתמיד בשכר העובדים בשל השחיקה. אבל על פניו הפחתת רמת החיים של עובד אוטומטית ב-2 אחוזים לשנה גורמת פחות סבל אנושי מהסתכנות במשבר אבטלה חריף שיימשך יותר מדי שנים. אני מניח שגם מונטריזם שווקים ששם ליעד 0% אינפלציה היה מצליח למנוע את השפל הגדול במירעו ואת המשבר היווני. שם דפלציה הייתה והיא חלק גדול מהבעיה.

    אם כך דעתי שמדינה שבה תמיד מצפים ל-0% אינפלציה תצמח בקצב נמוך מהאפשרי אך גם לא יתחוללו בה אסונות דוגמת השפל הגדול. אולי אפשר לומר שישראל תחת מנהיגותה הכלכלית של קרנית פלוג היא פחות או יותר מדינה כזו.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    ראיות אמפיריות לקשיחות כלפי מטה:
    http://delong.typepad.com/sdj/2012/04/screw-your-analysis-to-the-sticky-point-nytimescom.html

    אהבתי

  33. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, האוסטרים מייחסים את השפל הגדול למינוף שקדם לו, ולהקמת הבנק המרכזי, שאפשר זאת (וגם להתערבויות שהגיעו אחרי המשבר, להבדיל מהמשבר של 1920, אבל נעזוב).

    האם השפל הגדול היה יכול להתרחש — בעוצמה כזו — בלי בנקאות ברזרבה חלקית? כשהרזרבה מלאה, משבר בנקאי לא מקטין את כמות הכסף.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    בזמננו לבנקאות ברזרבה חלקית אין משמעות שלילית לדעתי בגלל שהבנק המרכזי מלווה לשעת חירום (עיין ערך השקפת MMT בנושא) ובכל אופן קרה המשבר היווני.

    אהבתי

  35. אל רום Says:

    תמריץ , יפן הינה מעצמה כלכלית , כך גם ארה"ב ( קרוב ל – 17 טריליון חוב הרי ) . זה מתאים למעצמות , עם כוח ייצור ופיתוח , אבל , מדינות על עברי פי פחת תדיר , לא מתאים !! בכל אופן לא מבלי חשיבה מעמיקה ויצירתית . ככה על פניו , לא הגיוני בעליל . גם דפלציה לא קשורה לסיפור . אולי אחזור אחר כך לכך .

    להתראות

    אהבתי

  36. תמריץ Says:

    אל רום, אז נראה שיש לנו מחלוקת יסודית בנושא. בכל אופן נושא שעסקתי בו המון בעבר, בעיקר בראשית ימי הבלוג.

    אהבתי

  37. שימי חש Says:

    לגבי קרנית הלמלמית.
    אם נבחן את המילה למלם , נזכר שמשמעותה , לא מועיל לא מזיק.
    מכאן ברור שזו התנהלות עדיפה בהרבה מהתנהלות שהיא מזיקה בפרוש.

    ולגבי , הבועות לא מתו.
    לא רק שהן חא מתו , הן חיות ובועטות , וזה בדיוק המילכוד שהגענו אליו.
    והגענו אליו רבות בגלל הריבית הנמוכה.

    בברכת
    ישועות רכות

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    בועות פחות חמורות מאבטלה.

    אהבתי

  39. שימי חש Says:

    בועת הסאב פריים הביאה די הרבה אבטלה. כנל בועת הדוט קום

    אהבתי

  40. תמריץ Says:

    בועת הדוט קום דוגמה לבועה שבגלל תגובה מהירה של הבנק המרכזי הנזק שלה מבחינת אבטלה היה זניח. גיא, איכה? בוא תסביר כמה טוב היה שנתנו לעובדים חסרי ניסיון הכשרה במהלך הבועה וכמה זה עזר לטווח הארוך.

    אהבתי

  41. גיא Says:

    יו , יו , על זה נאמר "שימשון גיבר מן הטוכס הריבר".
    בטח ,בטח שהיתה זו הכשרה מעולה ועזרה לטווח הארוך. תקצר היריעה לניסיונותיי
    לנסות להסביר את כל הטוב שיצא ממנה. אחד , לא יכול אף לחשוב להודות יותר למי שגרם לו להכיר כמות כה עצומה של מהנדסים.

    אהבתי

  42. galgal21 Says:

    לאל-רום: יש סיבה טובה לכך שככל שהחוב עולה הריבית יורדת. אם מדינה בעלת חוב גבוה תשלם ריבית גבוהה, יש סכנה שהחוב יתעצם עוד יותר ולבסוף תהיה היפר-אינפלציה והכלכלה תתמוטט. התמוטטות הכלכלה תגרור את התמוטטות הבנקים או במקרה היותר טוב את הלאמתם.
    לעומת זאת ממדינה בעלת חוב נמוך אפשר לקחת ריבית גבוהה בלי סכנת התמוטטות (יש ממי לקחת).

    אהבתי

  43. אל רום Says:

    galgal 21 ,

    יש סיבה טובה ( והיא גם זו המשקפת המציאות ) לגבות ריבית גבוהה יותר, על חוב או החזר פרעון מסוכן יותר . פשוט : על סיכון גבוה יותר של המלווה , משלמים בריבית יותר גבוהה . שמעת פעם על אג"ח ג'נק ?

    אז הנה , קרא ותבין ( כי עושה רושם שאתה פשוט ממש לא בענין ) בלינק הבא ( האקונומיסט ) במשבר הסאב פריים :

    http://www.economist.com/news/briefing/21575773-central-banks-have-cushioned-developed-worlds-economy-difficult-period-they-have-yet

    תגיע ישר לכותר ( אם אין לך זמן , אם לא תבין , יש לך פה כלים רציניים , יתרגמו לך : גיא , אורי , תמריץ ) :

    Clothing the naked

    ותבין ….להתראות

    אהבתי

  44. אל רום Says:

    galgal 21 , מצאתי לך בעברית , תיאור מקיף ומאורגן , תגיע לכותר :

    " דירוג אג"ח " , הנה :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000483243

    להתראות

    אהבתי

  45. קמיליה Says:

    לתמריץ,
    הקשר לנושא מאוד דחוק, אבל בכל זאת:

    ג'ורג' סורוס פרסם תחזית שרוסיה תפשוט את הרגל במהלך 2017
    1. האם אתה מצטרף להערכתו?
    2. איזה מהלכים רוסיה יכולה לנקוט ככל שמצבה הכלכלי יחמיר?
    3. האם יציאה למלחמה (בסוריה / אוקראינה / מדינות קווקז … ) יכולה להיתפס כצעד רציונלי מנקודת ראותו של פוטין?

    אהבתי

  46. קמיליה Says:

    השאלות מופנות כמובן גם לשאר המשתתפים

    אהבתי

  47. תמריץ Says:

    רוסיה תלויה לחלוטין בנפט ובגז. אם המצב יחמיר היא יכולה לשדל את חברות אופ"ק לצמצם מכסות יחד איתה. בעבר היה מאוד קשה לקרטל לאכוף את הכללים על החברות, אבל האימה מול צניחת מחירי הנפט יכולה לאחד אותן.
    באופן יותר ספוקלטיבי ואפילו קונספירטיבי אפשר לחשוש שרוסיה תנסה לערער היציבות במזרח התיכון כדי שמחירי הנפט יעלו.

    פוטין ודאי שמח להיזכר כמשחרר קרים ומחוזות אחרים באוקראינה ובסוריה הוא מקבל הרבה תמורת קורבן לא עצום – הרוסים שומרים על בעל ברית ויוצרים תדמית אימתנית אבל רק מפציצים מהאוויר בלי הרבה עניין באמנות בינלאומיות וזה מספק את הסחורה. מה שהרוסים עושים זה בעצם מה שהימין המתלהם תמיד רצה שצה"ל יעשה – לא להיכנס קרקעית אלא להפציץ בלי בג"ץ ובלי בצלם. גם לרוסים זה לא פיקניק מוחלט, אבל בטח לא אפגניסטן שנייה.

    אני לא יודע אם רוסיה ממש תפשוט רגל כי יש לה מטבע גמיש שיספוג את רוב ההלם. אבל בתסריט רע לנפט לרובל יש הרבה לאן לרדת והרוסים יצטרכו לוותר על מוצרי יבוא ולחיות בצנע. בארץ הנזק כבר חלחל למי שעוסק בתיירות מרפא רוסית. אני מכיר אנשים שפשוט איבדו את העבודה.

    אהבתי

  48. תמריץ Says:

    לפי הכתבה המעניינת הזו
    http://www.forbes.com/sites/kenrapoza/2015/11/03/can-russia-pay-its-mounting-debts/#4242bbc93c96
    נראה שיש סיכוי גדול לפשיטת רגל רוסית. בניגוד למה שחשבתי רוב החוב החיצוני נקוב במטבע זר ולא ברובל. כך שהחוב הולך ומחמיר ככל שהרובל בצניחה.

    אהבתי

  49. orihippo Says:

    גם זה באותו נושא של פשיטת רגל רוסית. למעשה יש הרבה מאד כתבות בנושא בשנה שנתיים אחרונות

    http://www.zerohedge.com/news/2015-10-27/why-russian-default-very-real-scenario-2016

    אהבתי

  50. יאיר Says:

    בהמשך לשאלתך ולתגובת תמריץ:

    כדברי תמריץ, רוסיה תלויה לחלוטין בנפט ובגז. אבל זה לא מדויק לומר שהאימה מול צניחת מחירי הנפט יכולה לאחד את חברות אופ"ק לצמצם מכסות. מספיק שחברה אחת לא מעוניינת והיא ממשיכה לייצר כרגיל בשביל לשבור את המונופול. והחברה הזאת היא לדעתי סעודיה. סעודיה מספיק גדולה בשביל לפצות כמותית הפחתה של אחרים והיא גם נוקטת עכשיו במדיניות אגרסיבית של הגדלת ההפקה (כנראה בשביל לפגוע באיראן).
    השאלה האם רוסיה תוכל להבטיח לסעודיה משהו שארה"ב לא יכלה לספק (או לא רצתה) בהקשר לאיראן. זה כנראה ילובן בין הרוסים לסעודים. אני לא רואה מה הרוסים יכולים להבטיח לסעודים שארה"ב לא נתנה להם. לכן אני לא רואה הפחתת תפוקה ועלייה במחיר עקב כך.

    עם זאת, עליית מחיר היא טבעית כי במחיר הנוכחי יפלטו חברות שיפשטו את הרגל, וברגע שההפקה שלהן תעלם מהשוק, המחיר יעלה. מתי המחיר יעלה? לא יודע.

    לכן לדעתי לומר ש"רוסיה תפשוט את הרגל ב-2017" זאת ספקולציה, לעומת לומר "רוסיה בבעיה קשה מאוד והבעיה שלה תלך ותחריף עם ההתקדמות הטכנולוגית בנוגע למקורות אנרגיה" שזאת אמירה פחות החלטית אבל נכונה יותר. גם ערעור יציבות במזרח התיכון היא פתרון קצר טווח ולא ארוך טווח לשם שמירת מחירים גבוהים. אפשר לקצור דיבידנד לשנה-שנתיים אבל לא ליותר.

    לכן תכל'ס אני מצטרף להערכה של תמריץ שהרוסים יצטרכו לחיות בצנע, בגלל הכנסות הולכות ופוחתות ובגלל חוב נקוב במטבע זר שהולך וגדל.

    נקודה קטנה:
    דמוגרפית רוסיה מצטמצמת. ולכן רוסיה יכולה למשוך יותר זמן תהליך של הצטמצמות בתוצר לעומת מדינות אחרות שמפיקות נפט.

    אהבתי

  51. יאיר Says:

    פתחתי גוגל פיננס וזאת הכתבה הראשונה שמפנים אליה. בדיוק בנושא שלנו (ובניגוד למה שחזיתי):
    http://in.reuters.com/article/oil-meeting-idINKCN0VP01M

    אהבתי

  52. orihippo Says:

    גם זה באותו נושא של פשיטת רגל רוסית. למעשה יש הרבה מאד כתבות בנושא בשנה שנתיים אחרונות

    לגבי העלות של המלחמה בסוריה כיום זה 4 מליון דולר ליום וזה לא הרבה.

    http://www.zerohedge.com/news/2015-10-27/why-russian-default-very-real-scenario-2016

    http://www.marketwatch.com/story/falling-oil-prices-will-bankrupt-the-likes-of-russia-saudi-arabia-2016-02-10

    אהבתי

  53. orihippo Says:

    חוקרים אחרים בדקו ומצאו שבמחוז סן פרנסיסקו, שבו הוחל חוק המגביל את השימוש בשקיות הניילון, חלה עלייה בביקורים בחדרי המיון הקשורים לחיידק ה-E. coli, בהשוואה לתקופה שלפני כן ובהשוואה למחוזות אחרים שבהם לא הוחל חוק שכזה.

    http://tinyurl.com/hgps9z4

    אהבתי

  54. קמיליה Says:

    בחזרה לנושא רוסיה . אני מרגישה שקורים דברים ודי מבולבלת.
    כמומחים לכלכלה – מה דעתכם לגבי הנקודות הבאות:

    א. ג'ורג' סורוס התעשר מפרסום תחזיות שהיוו "נבואה המגשימה את עצמה" לגבי שערי מטבעות (הלירה שטרלינג, דרום מז' אסיה …). עכשיו הוא מנבא את קריסת רוסיה וקורא לתמיכה מסיבית באוקראינה. האם / איך הוא מתכוון להרוויח?
    מצד שני, סורוס ידוע גם בשנאתו העזה לקומוניזם / משטרים טוטליטריים ותמיכתו ב"חברה הפתוחה".
    האם הוא מונע יותר מתאוות רווח עתידי ו/או משנאתו לפוטין ורצונו להגן על אוקראינה ומדינות מז' אירופה מהתפשטות רוסית?

    ב. במלחמה בסוריה – פוטין הצטרף לציר השיעי עם איראן ונגד סעודיה. סעודיה אולי תהיה מוכנה, בנסיבות מסוימות, לצמצם את תפוקת הנפט שלה. יש לה עדיין חופש תמרון.
    מאוד לא סביר שאיראן, שסוף סוף השתחררה מהסנקציות ויכולה למכור נפט, והציבור שלה מצפה בקוצר רוח לשיפור ברמת חייו, תסכים לצמצום תפוקה.
    איך זה מסתדר ביחד עם האינטרסים הכלכליים של רוסיה והצורך שלה להעלות את מחירי הנפט?

    ג. אחד ההסברים ששמעתי להכרזת המלחמה המטומטמת של יפן על ארה'ב / יזימת המתקפה בפרל הרבור היה גם כלכלי. יפן עמדה לפני פשיטת רגל לאחר מלחמתה הממושכת בסין / מנצ'וריה, והצבא שלה חשב בנוסח "עכשיו או לעולם לא".
    לא לגמרי ברור לי באיזו מידה ההסבר נכון, ואיך בדיוק יציאה למלחמה עוזרת להנהגת מדינה להתמודד עם פשיטת רגל מתקרבת.
    לפי הספר "ציוויליזציות גוועות" גם הצטמצמות דמוגרפית יכולה להכניס מדינות תוקפניות (הוא התייחס לאיראן) למצב רוח מלחמתי של "עכשיו או לעולם לא".
    איך פוטין, המיליטנטי ביסודו, מושפע מהמשבר הכלכלי + ההצטמצמות הדמוגרפית של ארצו? האם הם עלולים לדחוף אותו ליציאה למלחמה רצינית?
    אגב, ברוטר יש פרסום שרוסיה "מכינה את עמה ליציאה למלחמה".

    אהבתי

  55. גיא Says:

    קמיליה ,
    לא מכיר את סורוס ברמה של לחוות דעה נחרצת.
    אם נביט בערכו בויקפדיה בתגית תחזיות
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%A8%D7%92%27_%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A1

    נראה שיש לו היסטוריה לא רעה בלחזות שיאים בשוק אבל לא נקודות שפל.
    למשל ,
    בחודש פברואר 2009, אמר ג'ורג' סורוס כי המערכת הפיננסית העולמית למעשה התפרקה, והוסיף כי אין סיכוי לפתרון בטווח הקרוב למשבר. "אנו עדים להתמוטטות של המערכת הפיננסית… היה דגש על "יצוב החולה”, וזה עדיין בשלב של "יצוב החולה”. אין שום סימן שאנחנו קרובים לתחתית".

    בחודש מרץ 2009 החלה ההתאוששות המדהימה …. כך שמי שהקשיב לו מכר בינואר 2008 ולא קנה מניות בפרואר 2009 עדיין מופסד מול האופציה של להישאר בשוקים כל הזמן בשיאים ובשפלים.

    הטענה של הספר "ציוויליזציות גוועות" על פניו נראית לי מופרכת גם לגבי עולם האיסלם וגם לגבי העולם המערבי כולל יפן.מהנתונים שאני מכיר נראה שהטענה ההפוכה נכונה. אוכלוסיה מזדקנת רוצה לחיות בשקט , אוכלוסיה צעירה רוצה לכבוש את העולם והאוכלוסיה המבוגרת של אותה המדינה שולחת אותה להילחם במדינות אחרות כדי שלא תעשה בלאגאן בבית.
    אצלינו זה לא המצב(לגבי הטענה האחרונה) אך יש קורלציה בין מה שהצטייר אפילו למנהיגים שלנו כרצון לחיות ולהתמודד עם הקשיים במזרח התיכון ובין שיעורי הילודה שהיו הנמוכים ביותר בשנות ה90 בארץ ומאז עלו.

    אהבתי

  56. orihippo Says:

    המומחיות הכלכלית שלי מצטמצמת בזה שאני קונה ביום שני בסופר את כל הגבינות שנשארו מסוף שבוע בשליש מחיר לפני תאריך הפקיעה. אשתי אמרה שזה היה בשיקולים שלה כשביקשתי את ידה.
    בנימת מומחיות כלכלית זו : א. אי אפשר להגיד שסורוס מיצר נבואות שמגשימות עצמן, ספק אם הוא יכול להפיל את כלכלת בריטניה או ברית המועצות בהבל פה, ביחוד כשאז הוא לא היה ידוע. כמו שמצאתי כשבדקתי באינטרנט אחרי שהפנת את תשומת ליבנו לנושא של פשיטת רגל רוסית, רבים ידועים ולא ידועים כבר דנים בנושא זמן מה. סורוס לא מנסה להפיל את רוסיה מאהבת אוקריינה לדעתי הוא מנתח אוביקטיבית המצב שלהם דומה למה שהיה ב 98 וקודם לכן. ב. לסעודיה היה שנה שעברה גרעון של 100 בליון דולר בשל ירידת מחירי הנפט פי 5 מרוסיה, אני לא מאמין לכל הסיפורים שהיא מורידה את המחירים כדי להעליב את הפרסים. לא בטוח שאירן יכולה ליצא נפט כל כך מהר, הרבה מהציוד שלה מיושן ולא פעיל. ג. דני אורבך העלה סידרת כתבות בנושא יפן ומלחמת העולם השניה והקודם לה, זה נושא הדוקטורט שלו. לדבריו אמריקה הטילה חרם כלכלי על יפן שהיה מביא אותה לפשיטת רגל תוך מספר קטן של שנים. הצבא לחץ. אני מניח שלאופי יפני ביחוד של התקופה ההיא היה עדיף למות תוך נסיון לשבור את המצור מאשר לגווע על הברכיים. בכלל כשמבקרים ביפן ושומעים על אמריקה מהצד שלהם רואים שהאמריקאים לא היו טלית שכולה תכלת

    אהבתי

  57. orihippo Says:

    בעצם לא אני ולא גיא התיחסנו להרגשה שקוראים דברים. גם אני מרגיש על הטיטניק ולא יודע איך לקדם את הבאות.

    אהבתי

  58. גיא Says:

    כשהייתי בבית ספר בארה"ב ב1982 היו תרגולים להכנס מתחת לשולחנות כי מלחמה גרעינית אוטוטו פורצת. היו גם כל מיני סרטים עם רייטינג גבוה שנקראו משהו כמו "זה דיי אפטר" הפצצה. מי שהשקיע אז ב דאו גונס(חזר לשפל או לשיא של 1966 – כלומר 16 שנה קיבל רק דיוודנד בלי תשואה) דיינו לנו ודיינו לו.
    כך גם אם אנו על הטיטניק אני מעדיף להיות שוטה. (בנתיים , נראה שאני עושה עבודה בכלל לא רעה).

    בבודהיזם אדם לעיתים משול לכנופל תמידית מצוק ומחזיק בסלע. זה לא ממש עוזר אם אוחזים בסלע בחוזקה. עדיף כבר לשחרר. כמובן , כמובן שכל המלל הזה לא עוזר לי כשאני בפאניקה… ואז אני הולך למדריך הטרמפיסט בו כתוב על הכריכה – אל תהיה בפאניקה – ואני נרגע.

    אהבתי

  59. קמיליה Says:

    לגיא,
    בגדול, אני אתך לגבי הקשרים בין דמוגרפיה / גיל האוכלוסייה לבין תאוות מלחמות. הדמוגרפיה תנבא שהאיחוד האירופי ורוסיה המזדקנות ינסו לעשות כמיטב יכולתן להימנע ממלחמות. אולם איראן במצב שונה. יש לה דור ילדים קטן אבל דור צעירים מאוד גדול. בהשוואה לאירופה, הצניחה בילודה התחילה באיחור + התחוללה במהירות ובחדות. כיום, הצעירים שלה יכולים לצאת למלחמות מחוץ למדינה או לעשות מהפכות בתוכה ו"בלאגן בבית". אם איראן תמתין עוד 15-20 שנה, כשדור הילדים המצומק שלה יגיע לבגרות, היא תתקשה לגייס צבא גדול. כלומר, אם איראן רוצה להתפשט יש לה עכשיו חלון הזדמנויות (שבעתיד הלא מאוד רחוק יסגר). זו יכולה להיות גם דרך למנוע "אביב פרסי".

    לאורי היפו,
    גם לפי תיאורך, המצב של רוסיה כיום (כולל הסנקציות הכלכליות המערביות בשל ההתפשטות, הלגיטימית בעיני הרוסים, מזרחה) וגם אופיו של פוטין והעם הרוסי (העדפה למות תוך כדי לחימה מאשר ליפול על הברכיים) מזכיר בצורה מטרידה את יפן ערב מלחה'ע השנייה. אני רק מרגיעה את עצמי שפוטין הוא אדם מאוד מחושב ונהנתן, הדואג לחשבונות הבנק שלו ושל מקורביו, שיפסול על הסף צעדים התאבדותיים.

    ___________________________________________________________________

    אגב, לפי מדריך הטראמפיסט לגלקסיה, יש להצטייד במגבת. כיון שיש לי יותר מאחת – יש מקדם ביטחון שהכל כנראה יהיה בסדר.

    ולשאלת אהבת סורוס לאוקראינים (בהשוואה לשנאת הרוסים) ברור שצריך
    לפסול זאת על הסף. הוא ממוצא יהודי הונגרי. מידע אישי: הונגרים לא סובלים את העמים "הנחותים" שסביבם: הפולנים, האוקראינים, הרוסים, הרומנים ועוד ועוד.

    אהבתי

  60. orihippo Says:

    דבר נוסף לגבי הרוסים:יש הערכות שתוך 4 שנים הצבא שלהם יהיה ברובו מוסלמי.
    כ 15 אחוז מהאוכלוסיה מוסלמית סונית וגדלה בקצב גדול יותר מכל לאום אחר.

    אהבתי

  61. גיא Says:

    מצעמם לא יהיה פה. צבא רוסי סוני עם דיספלינה וסטמינה רוסית שנלחם לצד השיעים … נגד הסונים האחרים.
    קמיליה, כמו שציינת ואם אני זוכר נכון את הנתונים אז הנפילה הדמוגרפית באיראן החלה בשנות התשעים. כך שנראה שהם אולי עברו בשלום את פיריון שמונה הילדים לאישה של שנות השמונים שהיה אמור לצאת לאביב ב2009 אבל תודות לאובמה כנראה שכבר לא יראה אביב בקרוב…
    בנתיים נראה שהאירנים מעדיפים להילחם בחיילים לא שלהם בתימן בסוריה ובלבנון.

    אהבתי

  62. יאיר Says:

    אם כבר עסקינן בנושא חוץ ובטחון עולמיים, אני ממליץ על פוסט של דני רשף אודות חוץ ובטחון אצלנו:
    http://danireshef.blogspot.co.il/2016/02/blog-post_17.html

    כמובן שמוקדם עדיין מלקבוע במסמר את טענתו שמדינות אירופה מתחילות ליישר איתנו קו, אבל בהחלט מה שקורה סביבנו ומה שקורה באירופה מחזק את המשותף בנינו לבינם, על-חשבון המשותף בין הפלסטינים לבינם.

    אני שמח על הדוגמאות שהוא מביא. ברור לי ששיתוף הפעולה ילך ויתהדק, והביקורת האירופאית תלך ותקטן, וזאת מכמה סיבות:
    1. הגז הישראלי והאפשרות ליצאו למדינות הים התיכון האירופאיות
    2. ירידת הערך הפטרו-אסטרטגי של מדינות ערביות
    3. הכאוס הפוליטי במדינות ערב
    4. זליגת האיסלאם הפוליטי לאירופה ומשבר ההגירה שם
    5. הידע הביטחוני למלחמה בטרור הקיים ברשותנו (שהאירופאים רוצים בו)
    6. שינוי איטי (מאוד) אך מתמיד ביחסי הכוחות הפנים-אירופאיים: התחזקות יחסית של מדינות מזרח אירופה (שהינן באיחוד אך מחוץ לאירו) שהיחס שלהן להגירה, לאיסלאם, לריבונות המדינה, ובכלל לערכים האירופאיים-ליברלים שונה מהיחס של מדינות מערב אירופה
    7. ההכרה המחלחלת בסטגנציה הכלכלית שיוצר גוש האירו, ומכאן פיחות בערך שיוחס עד כה למוסדות האיחוד ולהחלטות המונפקות שם
    7. היצוא הטכנולוגי הישראלי והחשיבות שלו לאירופה
    8. הרעה במצב הכלכלי שמחייבת מציאת פתרונות מצד המדינות במקום הסתמכות על מנגנוני האיחוד, מה שמחייב שמירה על דלתות פתוחות במקום מריבה עם ישראל
    9. היותנו גשר בין אירופה למזרח הרחוק (נקודה מעט מפוספסת שעל הממשלה לתת עליה את הדעת, למשל קו רכבת בין אילת לאשדוד)

    כל הסיבות הללו קיימות כבר מקדמת דנא, אבל אתם בטח מכירים את הסרטים המצויירים שהיען רצה על התהום ורק כאשר היא מסתכלת למטה, היא נופלת. זה המצב כאן. הסיבות היו קיימות כבר קודם, אבל רק לאחרונה הן מתחברות לכדי תפיסה קוהרנטית אחת. כנראה שמשבר ההגירה והטרור שאירופה חוותה הוא הטריגר.

    אהבתי

  63. תמריץ Says:

    חוץ מהרכבת לאילת ב-9 מסכים שהגורמים האלו בעדנו אבל מצד שני המשפטיזציה של החוק הבינלאומי היא גורם נגדי משמעותי. רק לאחרונה דווח על עיכוב קצין צה"ל בלונדון.

    אהבתי

  64. יאיר Says:

    כל עוד נחצים קווים אדומים מבחינת המשפט הבינלאומי במלחמה בסוריה, המשפטיזציה של החוק הבינלאומי היא איום, אבל תחת בקרה.

    אהבתי

  65. יאיר Says:

    אכן הרכבת לאילת מעט בעייתית. היא יכולה לגרום בטווח הארוך להפסד הכנסות למצרים ולחוסר יציבות פוליטית שם.
    ייתכן שזאת לא הסיבה היחידה לאי מימוש הרעיון הזה. לפי מה שפורסם הסינים הציעו לממן את בניית הקו, אבל זה לא התקדם.
    או שלסינים היו דרישות שאי אפשר היה לעמוד בהן, או שארה"ב הטילה וטו על העניין.
    רב הנסתר על הנגלה.

    אהבתי

  66. יאיר Says:

    Islamism represents an existential threat to Russia and a serious threat to China. As I reported previously, China complains that members of the Saudi royal family are funding Muslim radicals inside China. One of seven Russians is Muslim, and thousands of Russian jihadists are fighting with the Sunni rebels in Syria. Up to two thousand Chinese Muslims, mainly ethnic Uyghurs from Western China, are fighting in Syria as well. Russia has several reasons to intervene in Syria, including its naval facility in Tartus, but internal security is by far the most compelling one. Virtually all Russian and Chinese Muslims are Sunni, which makes Shi’ite Iran a natural collaborator.

    https://pjmedia.com/spengler/2016/02/16/hopeless-but-not-syri-ous/

    שווה לקרוא את הטור של גולדמן. הוא מתייחס למספר נושאים שעלו כאן בתגובות לאחרונה.

    בעניין שלנו, גולדמן טוען שרוסיה נלחמת בסוריה כי היא נלחמת באיסלאם הסוני והיא מעדיפה לעשות זאת כמה שיותר רחוק מהמולדת ועל חשבון מישהו אחר. ובנוסף, היא נלחמת באיסלאם ובכך מעבירה מסרים ברורים לאזרחיה האיסלאמיים, ללא שבר פנימי בתוך רוסיה.

    אהבתי

  67. יאיר Says:

    אהבתי את הגדרתו לערב הסעודית:
    Saudi Arabia is not a country, but a family with a flag

    אהבתי

  68. orihippo Says:

    משכנע יותר מאשר גיא בכור.
    היית צריך לעשות רשימת כנגד של מה הסיבות שהלחץ העולמי לא ירד מאתנו.
    1. 2. הגז הישראלי קטן בחשיבות לאור ירידת המחירים העולמי.
    4. במקביל הכוח של אוהדי המוסלמים מתחזק באירופה, רגשי אשמה אירופאים. בערך תסמונת של אשה שבוגדת בבעלה ושואלת אותו האם יש לך מישהי אחרת מכיוון שהנושא מטריד אותה.
    6. יעלו באירופה מפלגות קיצוניות שישנאו את כל הזרים באותה המידה. אירופאים לא מבדילים ביננו לבין המוסלמים.
    7. החלק הטכנולוגי הישראלי יחלש מאד, יש תחרות עזה וכמדומני השבוע ראיתי כתבה במידה על כך שההי טק יפסיק להיות כוח משמעותי ביצוא הישראלי.
    8. המצב הכלכלי הוא נושא בפני עצמו שאולי כדאי להעלות שיחה חדשה. אני אישית חושש ממפולת אדירה שתפגע בנו, פיננסית שתוביל לחוסר תפקוד כללי, לא יהיו שרותים רפואיים לא שרותי אוכל לא תחזוקה של מיים ושרותים סנטירים.

    9.עוד קודם שקראתי את התגובה של תמריץ סעיף 9 על הרכבת הראשון שהזדקר לנגד עיני. במעורפל זכור לי שהוכח שזה לא כלכלי, אבל כאמור הסינים הציעו שהם יבנו חינם תמורת זכות שימוש. בהתחשב בעובדה שמקובל מאד לתת בסין טובות הנאה לעסקנים. הופתעתי שזה לא יצא לפועל. אני מאד הייתי בעד עם מחשבה לטווח ארוך. רב הנסתר.

    אהבתי

  69. יאיר Says:

    אורי, כל מה שכתבת נכון.
    אבל הנושא הוא יחסי. היצוא הטכנולוגי נחלש, אבל האם במקביל היצוא הטכנולוגי ממדינות ערב לאירופה גובר, או יצוא אחר?
    מה שאני מנסה לומר זה שצריך להסתכל על הנושא לא בערך נומינלי אלא יחסי. ולהבנתי אם מנתחים את המצב כך, אז הצורך האירופאי בנו גובר על הצורך האירופאי בפלסטינים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: