הקופה החדשה של כחלון

מוצר חדש ייצא לשוק בזמן הקרוב – קופת גמל שאפשר לחסוך בה לפנסיה, אך מבלי לחסום את הכסף עד הפרישה. היתרון לחוסכים הוא בכך שאם בכל אופן יתאזרו בסבלנות עד גיל פרישה מובטח להם שיקבלו פטור ממס רווחי הון, לפחות עד תקרה מסוימת שגובהה עדיין לא נקבע.

סביר להניח שבתי ההשקעות ישווקו קופות גמל עוקבות מדדים בניהול פסיבי בארץ ובעולם. השקעה במדדים צריכה להיות, לפחות לדעת הרבה מאוד מומחים לנושא, אבן היסוד של כל חיסכון (כדאי לקרוא ספריו של ברטון מלכיאל בעניין זה).

מבחינת מיסוי, האפשרות להיחלץ ממס רווחי הון צריכה להישקל מול העלות העודפת בדמי ניהול בקופות גמל. 30 שנה של עמלה עודפת של חצי אחוז עלולות להיות שקולות כמעט לכל הוצאות המס שייחסכו. מצד שני קופות הגמל יציבו אלטרנטיבה לבנקים ולדמי המשמורת המרגיזים שלהם. בעצם ההפקדה בקופת גמל יש יתרון פסיכולוגי – שינויים בהשקעה שם דורשים טפסים ומסמכים ולכן משקיעים ימעטו לעשות שטויות, כמו להוציא כל רכושם בשיא השפל. סלידה מהתמודדות עם מכשולים קטנים יכולה לעצב התנהגות.

נקודה עדינה בעניין המיסוי שיהיה צורך לבדוק היא האם בקופת גמל שתעקוב למשל אחרי ה-s&p 500 יישמר הכלל לפיו העלות המחושבת של השקעה בחו"ל אינה צמודה למדד אלא למטבע הזר בו בוצעה ההשקעה. לאופני החישוב השונים יש יתרונות וחסרונות. לטווח ארוך כנראה יש עדיפות משמעותית להצמדה למדד.

כלי החיסכון החדש יכול לפתור בעיה שעליה הצביע בעבר מיכאל שראל – העדפת המיסוי שניתנת לבעלים של דירת מגורים והעיוות שנוצר כתוצאה מכך ותורם לבועת הנדל"ן. אם ניתן יהיה לחסוך ללא מס לטווח הארוך לפחות עד שווי של דירת מגורים סבירה, זהו דבר שיכול לתרום במידת מה להרחבת אופציות החיסכון ולחיסכון שאינו רק מבוסס נדל"ן.

אם תיפתח אופציה של קופת גמל IRA מהסוג החדש, זו בכלל תהיה מהפכה אמיתית במיסוי ההשקעות בארץ ובתחרות בין בתי השקעות לבנקים. אפשר יהיה להחליף בין ניירות ערך בניהול עצמאי אקטיבי מבלי לשלם מס כקנס על ההחלפה, והדבר יתרום ליעילות ההשקעה, מאחר שקנס המס על החלפת מניות הוא אחד העיוותים הגדולים שאיתם מתעללת המדינה במשקיע.

מודעות פרסומת

39 תגובות to “הקופה החדשה של כחלון”

  1. תמריץ Says:

    אני רואה שנפתח בנושא דיון בפורום הסולידית – http://tinyurl.com/jr7k552

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    מירב ארלוזורוב מבהירה הבהרות חשובות. אפשר יהיה לעשות IRA. אי אפשר יהיה למשוך מלוא הסכום ללא מס.
    http://www.themarker.com/news/1.2832851

    אהבתי

  3. גיא Says:

    מירב ארלוזורוב כותבת בסוף :
    ——————————————
    יאכטה או דירה מפוארת יהיה קשה לקנות כך – אלא אם כן יוכל הרוכש להגיע להסדר של רכישה בתשלומים במשך 20 שנה.
    —————————————— וגם
    צריך להוסיף ולחדד כי כלל ה"קצבה בלבד" חל גם על הורשה.
    ——————————————
    למשקיע מתוחכם(או אחד שחושב עצמו ככזה) כנראה שלא יהיה צורך למשוך מלוא הסכום ללא מס.
    לא נראה לי שתהיה בעיה למי שרוצה לקנות יאכטה , דירה מפוארת או כל הוצאה חד פעמית אחרת לקחת הלוואה , חלקה מול הקופה (היום כל קופה(קרן השתלמות) שמכבדת את עצמה מאפשרת לקיחת הלוואה של עד חצי מסכום הקופה בריבית של פריים מינוס חצי(אפשר גם לקחת הלוואת בלון ולגלגל אותה) אני מניח שאת החצי השני יהיה אפשר לקבל תמורת ריבית יותר גבוהה או מול נכסים אחרים ) ולהימנע מתשלום המס במשיכה. אומנם יש סיכון מסויים בלקחת ההלוואה אך אך הוא מצטמצם אל מול הכאילו סובסידית מס בלקיחת ההלוואה ומול שני הנכסים(דירת הפאר והקופה עצמה) כערבון להלוואה.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    גיא, אני נוטה שלא להסכים. ראיתי שמישהו הראה בפורום של הסולידית שדמי הניהול לבדם עלולים להפוך את החיסכון במס לחסר ערך לאורך שנים. תוסיף לכך את הריבית ובכלל איבדנו את התועלת.
    בהתחלה רציתי לומר גם שהריבית במשק עוד תעלה ואז זה יהיה עוד יותר גרוע, אבל קלטתי שזה דווקא לא משנה כי הריבית, אם תעלה, תאפשר גם תשואה גבוהה יותר בקופה, אבל פער ריביות מריבית ההלוואה יישמר.

    אהבתי

  5. גיא Says:

    בסדר. מכיר הטיעונים.
    א.) הם מניחים שמה שהיה הוא מה שיהיה והפער בדמי הניהול בין ארה"ב ישאר זהה כשהמגמה בנתיים היא צמצום פערי דמי הניהול.
    ב.) משקיע מתוחכם אמור להתמקח פעם בכמה שנים ולהוריד את דמי הניהול.בפערים נמוכים גם לפי חישוביו מדובר בעשרות לא מעטות של שנים ואם כך אני לפחות מאחל לעצמי שאילו יהיו צרותיי.

    אהבתי

  6. גיא Says:

    עוד דבר קטן לגבי הריבית. אני כאמור נגד תיזמוני שוק ולא חושב שביכולתי לעשות כן.בפועל זה מה שכן עשיתי כשלקחתי הלוואה דומה מול נכס מניב כשניצבתי מול אותה דילמה. ב2011 לא היה ברשותי המזומן לרכוש מערכת סולארית שחפצתי לרכוש. לקחתי הלוואה מול קרן השתלמות שלא רציתי לפדות גם משום שחשבתי שהשוק נמוך יחסית והשקעתי במערכת. בשנה שעברה החזרתי חצי מההלוואה כהצטברו לי כספים בע"וש. כיום כשהשוק יחסית נמוך אני שוקל אם להחזיר את מחצית ההלוואה שנותרה ממזומן שברשותי או להשקיע בשוק שירד לרמת מכפיל יותר סבירה, זה כמובן הימור ככל שטווח השקעה יהיה יותר קצר אך הנקודה שבמהלך עשרות שנים הלווה יכול להחליט שאינו גרידי ולהחזיר את ההלוואה ממקורות אחרים כך שנזק הריבית יורד והוא שומר על חסכון שנהנה מהטבות מס בקופות.
    בנתיים , המהלך עשרות שנים עד שדמי הניהול ינגסו בשווי המס -השווי העצמי של המשקיע בספרי החשבונות או ברשימת עשירי ישראל יותר גבוה.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    מסכים שלהיות בחמש מאות של הדה מרקר זה הפיתוי האמיתי.

    גיא, באיזה ריבית מסכימים לתת הלוואה נגד קרן השתלמות? זה משנה אם הקרן מנייתית, אג"חית?

    אהבתי

  8. גיא Says:

    הם נתנו לי הללואה מול קופה מנוהלת שהיתה בזמנו 50% מניות [פריים מינוס חצי] .
    מאז העברתי את מרבית הקרנות (כל קרן ממקום עבודה אחר – והיו הרבה 🙂 )
    לקרנות "סמי פסיביות" שמשקיעות במדדים עולמים מנייתים(100%) והם לא הסכימו להעביר את הקופה של ה50% משום שההלוואה היתה משוייכת אליה.
    אני חושב שהם לא הסכימו משום שהייתי בין הראשונים להצטרף או משום שלא רצו לקחת סיכום על 100% מניות ….ואולי כיום כשיש להם שם יותר הון הם מסכימים. לא יודע כי לא בדקתי.

    בכל מקרה אם לאדם שהשתחררה לו קופה או קיבל כזו בירושה יש קופות נוספות או קרנות השתלמות אחרות שמהם הוא יכול להשלים את מחצית ההלוואה הנוספת מולן אם ברצונו לבצע רכישה גדולה כדאי לו לפחות לשקול את העניין. זו בסך הכל עוד אופציה שחבל לפסול מראש.

    אהבתי

  9. orihippo Says:

    עולם שמייצר לאנשים שצורכים על בסיס חוב, רק כאשר אתה נמנה על ה-1% בר המזל, או שאינם צורכים כלל, אינו עולם שיכול להניב צמיחה ראוייה. המוצג כאן, במידה גדולה של דימיון, ניכר ברוב המדינות המפותחות כאשר בכל מקום ומקום מקור ההכנסה ה"נוסף", מעבר לזו מעבודה, נעלם כלא היה.

    חשבתי שכל הצמיחה של העולם המערבי היתה מבוססת על חוב!!!! ביחוד האמריקנית

    https://www.fxcm.co.il/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94/

    אהבתי

  10. commodor 64 Says:

    ד"ר דום: "התחזית כל-כך מדכאת, אני צריך 'לשחות' בבירה"

    הכלכלן השנוי במחלוקת מארק פאבר השתתף בוועידת "Inside ETFs" ואמר כי להערכתו הוא לא יזכה לראות שוקי שורי נוסף בימי חייו ■ כהרגלו, הוא תקף את הבנקים המרכזיים והאשים אותם בהאטה בסין ובכלכלה הגלובלית

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001098910#fromelement=hp_morearticles

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    יש נביא אמת שכל מה שאומר מתגשם, ויש נביא שקר שכל מה שאומר לא מתגשם – הקשבה לשני סוגי הנביאים מועילה לגיבוש תמונת העתיד.

    ראה גם:
    https://www.creditwritedowns.com/2009/05/marc-faber-i-am-100-sure-that-the-us-will-go-into-hyperinflation.html

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    ראיתי בטוקבקים בדה מרקר טענה מבריקה שגם אם אי אפשר יהיה לקבל באופן חד פעמי את כל הסכום בקופה, אפשר יהיה להוכיח באמצעותו שיש לך קצבה של יותר מ-4,000 ש"ח לחודש לשארית חייך ואז אפשר יהיה לשחרר את החיסכון הפנסיוני הרגיל.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    בכל אופן אם אנחנו שעוסקים בזה בני 30-40, אז כל הספקולציות האלו הן מרחיקות לכת. לך תדע מה יהיו כללי הפנסיה כשנהיה זכאים לכספים, עוד שלושים שנה בערך.

    אהבתי

  14. גיא Says:

    בדיוק .אני מסכים. ברמה האישית , בתור אחד שידוע שעבודה אינה מתחביביו העיקריים , אפילו אני כבר מעדיף לעבוד עוד יום פה ויום שם מאשר לחפור יומם וליל בשינויי החקיקה
    ובספוקולציות הפנסיוניות המשמימות בידיים חשופות.

    אהבתי

  15. orihippo Says:

    ומכיוון שהבוקר אין חדש:
    חברת מטל היצרנית של בובת בארבי הודיע שתצא עם גוף חדש לבארבי, צנומה פחות. הפוליטיקלי קורקט מגיע לעולם הצעצועים, אולי לדמות שהשפיע יותר מאחרות על רצון הילדות האמריקאיות להיות רזות ולהגדיל חזה

    כחלון מודיע שברצונו ליבא עוד כמה עשרות אלפי פועלי בנין פלסטינים, מה רע בסינים?

    אהבתי

  16. ד Says:

    הסינים דורשים שממשלת ישראל תתחייב שהפועלים שלה לא יעבדו בשטחים. והממשלה לא מוכנה לזה ולכן הם לא באים….

    אהבתי

  17. ד Says:

    תמריץ, זה מה שרציתי לכתוב. החוקים פה משתנים כל כמה שנים ולכן לא כדאי להאמין לכחלון לגבי קופות הגמל. הרי זה היה אחד מכלי החיסכון הכי נפוצים עד 2003 ובגלל המשבר הפנסיוני פתאום האריכו לך את זה עד לפנסיה.
    היום כחלון נותן הטבות כי הוא רוצה שפחות כסף יופנה להשקעות בנדל"ן ומחר יבוא שר אוצר אחר ובהינף קולמוס יבטל את הכל.

    את ענף הנדל"ן אי אפשר לשנות בהינף עט….
    אני לא הייתי מתפתה לזה.

    ובכלל, כולם פתאום שותקים לגבי כל ההטבות שכחלון נותן לעשירון העליון… דירות במרכז בהנחה, הטבות מיסוי בקופות גמל…

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    מצד שני כחלון הוא זה שהוריד משמעותית את תקרת ההפרשה לפנסיה הפטורה ממס.

    אהבתי

  19. גיא Says:

    עד השנה היו לי כמה קופות גמל שהפקדתי להן עוד בתור סטודנט כמה עשרות שקלים כ"א. עד התיקון שד' ציין היה אפשר למשוך כספים מקופה בת 15. הטריק של מי שחשב שהוא מתוחכם בזמנו היה לפתוח קופות במינימום כסף , לחכות שהקופות יגיעו לגיל 15 , להפקיד כספים ב31 לדצמבר שזכאים לקבל את הפטור במס ולמשוך אותם בראשון לינואר למחרת.למותר לציין שלא יצא לי להפעיל את הטריק מעולם משום שהתקנות השתנו. הייתי גם צריך לכתת רגלי לבנק ולבזבז זמן בשביל למשוך את הקופות השנה משום שמהשנה הולכת להיות גביית מינימום גבוהה לקופות קטנות כך שלא היה שווה להחזיק בהן סכומים קטנים.

    אהבתי

  20. orihippo Says:

    זה יהיה לטעמו של תמריץ:

    תארו לעצמכם שבשביל לשמור על ערך הכסף שלכם, תצטרכו לקנות בו משהו בעל אותו הערך, ואם הייתם שומרים עליו – הייתם מקבלים קנס. אושי שהם קראוס על השיטה הכלכלית שתהפוך כסף לדבר שנרצה להיפטר ממנו

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4759220,00.html

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    בהחלט מעניין.

    אהבתי

  22. ד Says:

    גיא, זה בדיוק מה שאבא שלי עשה בזמנו. פתח כל שנה כמה קופות קטנות כדי לנצל זאת. ואז בא ביבי (כמדומני או שזה היה סילבן) ושינו את שוק קופות הגמל תוך דקה בהינף עט.
    אבא שלי והורים רבים אחרים כמובן שמו הרבה כסף הקופות גמל כי ידעו שאחרי 15 שנה זה יכול להיפדות בלי מס וזה היה כלי חיסכון מאוד פופולרי לילדים. היום אין כלי חיסכון עבור הילדים שלך עם יתרונות כאלה.

    המסקנה- אל תשקיע הרבה בכלי השקעה שיכול להתהפך לגמרי לפי גחמה כזו או אחרת של פוליטיקאי או רגולטור כלשהו.

    תמריץ, ההורדה של תקרת ההפשרות שווה לרעידה קלה בכנף למרוויחים שנהנו מזה. מדובר בעשירון העליון ותאמין לי שהם ימצאו מהר מאוד דרך לפצות את עצמם על זה.

    אהבתי

  23. arnon Says:

    האם קופה זו נותנת קצבה לכל החיים או שמקבלים את הכסף כסכום חד פעמי?
    האם אפשר לנהל את הקופה לבד מבלי לשלם דמי ניהול לבית השקעות או חייבים להשתמש בבית השקעות?
    אם מדובר בסכום שמשולם באופן חד פעמי ואם חייבים לנהל אותו דרך בית השקעות – לא נראה לי שזה שווה.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    אפשר למשוך קצבה ויש לנהל דרך בית השקעות אבל יכול להיות שאפשר גם לעבור לניהול עצמאי ולקנות תעודות סל על מדדים.

    אהבתי

  25. גיא Says:

    ד' , לגבי המסקנה שלך אני לא כל כך מסכים. התקנות לא 'תוקנו' לאחור. לא זכורה גם דוגמא שהם אי פעם תוקנו לאחור. את הכסף שהופקד עד שהן תוקנו ניתן היה בכל זאת למשוך לאחר 15 שנה. עם זאת אני מסכים שאין לבנות על הטבות מסויימות לנצח כי סביר להניח שהן יפלו קורבן לגחמות של פוליטיקאי או רגולטור מתי שהוא.

    אהבתי

  26. תמריץ Says:

    בעיקרון אין במדינה מיסוי רטרואקטיבי אלא אם מדובר בהרבה מאוד כסף שהמדינה חומדת. ע"ע ששינסקי ומתווה הגז.

    אהבתי

  27. גיא Says:

    לו הייתי שישינסקי או מתווה הגז.
    דיינו.

    אהבתי

  28. arnon Says:

    כאשר אני אומר למשוך קצבה כוונתי למשוך קצבה לכל החיים גם אם הם נמשכים 80 שנה אחרי היציאה לפנסיה.

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    רק אם יישאר שם מספיק כסף. להבנתי זו לא קופה מהסוג שיש בה רכיב ביטוחי לתוחלת חיים ארוכה מהצפוי.

    אהבתי

  30. חושב בקול Says:

    גמני קראתי את הטוקבק הנ"ל אך איני בטוח שהוא צודק.
    איני בטוח שמישהו יכול להוכיח כרגע שהוא צודק.
    לא בטוח שפקידי האוצר יודעים.
    וזה כמובן עוד לפני שדיברנו על השינויים בעתיד.

    אהבתי

  31. orihippo Says:

    ארנון מחפש ביטחון, הוא מוכן לעשות הכל כדי שאחרי הפנסיה הוא יהיה מובטח לנצח, והוא לא מתכוון למות. הדרך הבטוחה ביותר היא נכס מניב. דירה להשכרה.

    אהבתי

  32. orihippo Says:

    מברשת השיניים של העתיד

    http://www.gizmag.com/blizzident-toothbrush/29264/

    אהבתי

  33. orihippo Says:

    חמש שנים לאביב הערבי

    http://mida.org.il/2016/01/31/%D7%97%D7%9E%D7%A9-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%95/#comment-28991

    אהבתי

  34. orihippo Says:

    זה יעניין את תמריץ

    האמריקאים אוהבים לחשוב שהם חיים בעידן של שינויים מהירים וחסרי תקדים, אבל השוואה מסוג זה — בין השינויים האדירים שהתחוללו באמצע המאה ה–20 לבין ההתקדמות הצנועה יותר של ימינו — מעלה שאלה חשובה לגבי שגשוגה העתידי של ארה"ב. מה היא מעידה על איכות החיים שלנו בחצי המאה הבאה? האם הקדמה הטכנולוגית תמשיך להאט לנצח?
    החדשנות תמשיך להתגלגל באותו קצב כמו ב–40 השנים האחרונות, צופה גורדון. למרות הזינוק בקדמה בעידן האינטרנט, התרומה של החדשנות לצמיחה עלתה באותה תקופה בשליש מהקצב של חמשת העשורים הקודמים.

    וזה לא החלק הגרוע ביותר של הסיפור. כוח העבודה ימשיך להצטמצם, בגלל יציאתם של בני דור הבייבי־בום לגמלאות והיעדר שינוי בהשתתפותן של נשים בשוק העבודה. השיפור בהשכלה, מנוע חשוב לפריון שהואץ מאוד במאה ה–20, לא יתרום הרבה.

    בנוסף, בשל הריכוזיות הגוברת של ההכנסות, רוב האוכלוסייה כמעט לא נהנית מפירות הצמיחה, ללא קשר לקצב שלה. גורדון טוען כי ההכנסה הפנויה של ה–99% התחתונים של האוכלוסייה, שגדלה בכ–2% בשנה מאז סוף המאה ה–19, תצמח בעשורים הקרובים בקצב קצת יותר גדול מאפס.

    הטיעון שלו הוא שהזינוק בחדשנות והשגשוג ב–1920–1970 היה תופעה חד־פעמית. מעתה ואילך, הקדמה תמשיך להיות בקצב הדרגתי יותר, הן לעומת 40 השנים האחרונות והן לעומת התקופה שקדמה ל–1920. "יש הרבה מקום בתחזית שלי לשינוי אבולוציוני", הוא אומר. "מה שחסר הוא שינוי חד, מובחן".

    הוא לא הכלכלן היחיד שצופה התפתחות אטית יותר, לאחר שהזינוק בפריון של סוף שנות ה–90 ותחילת שנות ה–2000 דעך. "הגידול במספר הנרשמים ללימודים, במחקר ופיתוח בכלכלות המפותחות ובאוכלוסייה יהיה כנראה אטי יותר בעתיד מאשר בעבר", כתבו ג'ון ג'י. פרנלד מהבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו וצ'רלס אי. ג'ונס מסטנפורד במאמר באחרונה.

    http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2832457

    אהבתי

  35. גיא Says:

    היי , הפוסט על יפן …'מה יפן מלמדת על תשואות המדדים לטווח הארוך'
    הבאתי בתגובה קישור למאמר על תיאורית הצמיחה המודרנית שנכתב ע"י הבנק הפדרלי של פרנסיסקו. הנה פעם נוספת
    http://www.frbsf.org/economic-research/files/wp2014-02.pdf

    אהבתי

  36. תמריץ Says:

    בגלל החינמיות של האינטרנט הוא לא מוצא לעצמו מקום הוגן בסטטיסטיקות הצמיחה, אבל זה אבסורד להשתמש בכך כראיה שהצמיחה לא מחלחלת לעניים. אדרבה מה שנוצר בצמיחה באופן חינמי הוא אופטימלי מבחינת העניים.

    באופן עקרוני אין שום דרך אובייקטיבית להחליט האם התפשטות השירותים שניתנים להדחה בימים עברו היא חשובה יותר מהתפשטות הגישה לאינטרנט בזמננו. מי שמנסה למצוא דרך מספרית אובייקטיבית המתבססת על נתוני תמ"ג כדי להכריע זאת, עוסק במה שאני קורא לו תמ"גוגיה.

    אהבתי

  37. גיא Says:

    תמריץ, אני מסכים איתך עקרונות אבל חייב לשאול שהרי משתמע מדברייך בעקיפין שכל העניין של התוצר הלא גדול והצמיחה האנמית הם תוצרים של אותה תמגוגיה. ….. ואם זה העניין לא פשוט יותר לשכנע את למסי ( לשכות הסטטיסטיקה) של המדינות ובא לעולם גואל מאשר להפעיל את מדפסות הכספים …?

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    גיא, הדפסת כסף היא תמריץ מצוין (לא סתם קוראים לזה בלשון כלכלנים תמריץ פיסקלי או מוניטרי). חבל לוותר עליו. אבל אני לא פנאט של זה במובן הזה שאני טוען שבהעדרו המצב אסון. בארה"ב ובישראל אין ספק שרמת החיים עלתה פלאים בעשורים האחרונים. לדעתי כל אחד שינסה להיזכר בחייו בעבר יודה בכך (אלא אם הוא נוחי דנקנר או נופל אחר מאיגרא רמא לבירא עמיקתא).
    היה ויכוח ספציפי לגבי יפן לפני כמה זמן האם עברו עליה שני עשורים אבודים, והטענה של חלק מהכלכלנים הייתה שזה מיתוס וגם שם רמת החיים השתדרגה מאוד.
    דרום אירופה ובפרט יוון זהו סיפור אחר. שם הסירוב להדפיס כסף מוליד קטסטרופה אמיתית, עשרות אחוזי אבטלה, סבל כמו בימי "ענבי זעם" בשפל הגדול בארה"ב.

    אהבתי

  39. קופת גמל להשקעה? סבא מרגיש טוב? | תמריץ Says:

    […] גמל להשקעה, המוצר החדש והמעניין שמכניס לשוק משה כחלון, באחת מפעולותיו החשובות כשר […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: