הילדות החכמות של מבצע שלמה

צוות חוקרים ישראלים (פרופ' ויקטור לביא מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ד"ר אנליה שלוסר ועדי שני) פרסם החודש מחקר שנראה לי בעל חשיבות עצומה, אבל לא ראיתי לו הדים בשפה העברית.

במאי 1991 יזמה ממשלתו של יצחק שמיר את מבצע שלמה. 14 אלף יהודים מעדת ביתא ישראל הועלו בתוך 36 שעות ברכבת אווירית שהפעיל חיל האוויר מאדיס אבבה. בין העולים היו כמובן נשים בהריון. חלקן בשלבי הריון ראשונים, חלקן היו ממש לפני לידה. ההבחנה בין הנשים האלו וצאצאיהן היא בלב המחקר שפורסם החודש, כמעט 25 שנים אחרי המבצע.

נשים שהיו בהריון מתקדם בעת המבצע חשפו את העובר שלהן בראשית היווצרותו לתנאים הקשים באתיופיה. נשים שהעובר שלהן התעצב בישראל כבר החלו ליהנות ממה שיש למערכת הבריאות הישראלית להציע לנשים בהריון – ויטמנים, פיקוח על רמת הברזל, חומצה פולית ועוד. במרכזי הקליטה הן היו יכולות ליהנות מארוחות מזינות ומצריכת קלוריות מערבית שהיא כמעט פי שניים מזו שהייתה מקובלת באתיופיה.
החוקרים הראו שכעבור שנים כאשר העובר הפך לנער או לנערה בתיכון, לנקודת הזמן המדויקת בהריון שבה עלתה אמו לישראל הייתה השפעה מכרעת. ככל שיותר זמן הריון עבר בפיקוח רפואי בישראל, כך הילד נטה להצליח יותר בלימודיו וסכנת הנשירה מהלימודים פחתה. אלו שנולדו מאוחר יותר עשו יותר יחידות בגרות. ההבדל הוא בממוצע חצי יחידת בגרות באנגלית וכמעט חצי יחידת בגרות במתמטיקה. זה הבדל עצום (30%!) שמפריד בין שתי קבוצות של נערים שהשוני הרלוונטי היחיד ביניהם הוא בנסיבות ההריון. אפשר אמנם לטעון שיש הבדל גם בעונת השנה שבה התרחשה הלידה ובשנתון אך החוקרים שללו זאת באמצעות השוואה לשנתונים אחרים של ילדים אתיופיים. כאשר החוקרים הפרידו לפי מגדר התברר שמשום מה האפקט משמעותי במיוחד אצל בנות. אצלן ההפרש מתקרב כבר ליחידה שלמה באנגלית וקצת פחות מזה במתמטיקה. מרתק לגלות אם כך שמבצע שלמה הפך את בנות העדה לתלמידות טובות יותר. החוקרים חושבים שבנות זקוקות יותר לברזל בשלב העוברי ולכן האפקט של מעבר האם מהאנמיה האתיופית לתזונה הישראלית היה דרמטי במיוחד עבורן. אני תוהה אם אין פה גם עניין חברתי – אולי בנות פחות מופרעות ויותר חרשניות ולכן הקשר בין יכולות אינהרנטיות לתוצאה הלימודית בפועל יהיה יותר ברור אצלן. אם אני צודק, אז בעתיד כאשר הנערים ייעשו למפרנסים, והחוקרים יוכלו לבדוק כושר השתכרותם, נראה שגם הבנים הפיקו הרבה ממועד התהוותם. בנים אולי פחות אוהבים ללמוד, אך ישתמשו בכל מה שיש באמתחתם כדי להרוויח כסף.

אינטליגנציה היא ביולוגית במידה רבה. במשך שנים חוקרים רבים הודו בכך רק בחצי פה כי חששו שניתן יהיה להשתמש בעובדה זו כדי להתסיס לגזענות ולהצביע על שוני ביולוגי בין קבוצות אוכלוסיה שמצליחות יותר ובין אלו שמצליחות פחות במבחני אינטליגנציה. מחקרים כגון זה שמוצג כאן וכמו המחקרים על השפעתה השלילית של עופרת על המוח מאפשרים בדיוק את ההיפך. הבנת האלמנטים הביולוגיים העומדים מאחורי אינטליגנציה ויכולת למידה בכלל מקלה למצוא דרכים לצמצום פערים ויכולה להפוך את העולם להוגן ולשוויוני יותר. אפריקה, היבשת שממנה באו העולים ב-1991, היא היבשת שצפויה במאה הקרובה לתפוס חלק הולך וגדל מהדמוגרפיה האנושית. בזכות הקרנות של ביל גייטס, וורן באפט ואחרים יש הרבה כסף שיוקדש כדי לשפר את מצב היבשת. כדאי לאנשי הקרנות האלו לקרוא היטב את מה שלמדו החוקרים הישראלים.

מודעות פרסומת

33 תגובות to “הילדות החכמות של מבצע שלמה”

  1. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ , בסך הכל , צריך לעשות קצת סדר בבלגן , ולהגדיר או לשרבב , מינוח בשם : פרה דיספוזיציה . המערך הביולוגי מגדיר מעין מצב מקדמי , או נקודת זינוק פרה דיספוזיטיבית , אלא שפשוט :

    אין לך , שום מצב מקדמי , שיעמוד מול נסיבות חיים והתפתחות נכונה , ומעל הכל :

    דידאקטיקה , עם דידאקטיקה , משיגים הכל כולל הכל , ובלבד ש :

    אין לאדם הנידון ( המתפתח ) , שום פתלוגיה מובנית ( פיגור שכלי , הפרעות נפשיות , מחלות נפש וכו….. ) .

    להתראות

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אתה נשמע כמו הפסיכולוג ההתנהגותי ג'ון ווטסון שאמר שהוא יכול לקחת תריסר ילדים ולהפוך כל אחד מהם לפי רצונו לרופא, עורך דין, אמן או אפילו קבצן וגנב.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ , לא יודע מי הוא , אבל אני יודע בעליל שהוא צודק …..להתראות

    אהבתי

  4. שמעון חש Says:

    תקשיב תמריץ
    בתור אשכנזי הארד קור , זה עולה לי בדם לפרגן , אבל מנעד הנושאים שאתה עוסק בהם ומתעמק בהם הוא לכל הפחות מדהים..

    אחחמ אחחמ..
    ואחרי שנבוכנו
    תאוריה מופרכת נוספת שלי
    המסע לישראל וההגירה בכלל הן גורמי סטרס וחרדה קשים אך עם תקוות גדולות , ואף סמי משיחיות לאתיופים
    רגשות עזים אלה בהריון גורמים להפרשת הורמונים השוטפים את העובר , תזמון שטיפת ההורמונים משפיע על התפתחותו וכו..

    תאוריה חצי בשלה , גיא יפנלז לי אותה..

    בברכה

    אהבתי

  5. שמעון חש Says:

    ואגב..
    מה גודל המדגם?

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    תודה שמעון. קראתי פרגונך, שמחתי וחייכתי.
    התיאוריה על הרגשות העזים במסע לארץ מעניינת. הייתה פעם תיאוריה שילדים עם נטיות הומוסקסואליות נולדים כשאמהות חוות סטרס. לא חושב שכל כך שרדה במחקרים.

    המדגם היה מכובד בהחלט. 600 ילדים.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    אני יותר סקפטי.. ביהוויוריזם מהסוג של ווטסון עובד יפה עם טיפול בפוביות. במישורים אחרים פחות הצליח.

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , רק תשים לב , בעודי כותב על נסיבות חיים , ומעל הכל : דידאקטיקה , אתה כותב על תראפיה . להפוך אדם חלכא ונדכא לרופא , זה לא בדיוק תראפיה או פסיכותראפיה ליתר דיוק . להתראות

    אהבתי

  9. גיא Says:

    שמעון , התיאוריה שלך אכן מעניינת ואני כמובן שותף לפירגונך.
    מאחר ואני נוכח שפירגוני מרובים למרות ההארד קור של אשכנזיותי אני חייב
    להניח שייתכן שמדובר בהתבטאות גנים לא תקינה במהלך ההריון של אמי.
    נו , שוין , לפחות להתלונן כמו שצריך אני יודע.
    לגבי תיאורית הרגשות במהלך ההריון ייתכן שאפשר לבחון אותה על תקופות מבצעים צבאיים בארץ. ידוע שהילודה תשעה חודשים אחרי המבצע גדלה.
    מעניין לבחון את ההשפעה של המבצע על נשים שהיו בהריון במהלכו.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    גיא, פעם רציתי לכתוב פוסט על בייבי בומים אחרי מבצעים צבאיים. בחנתי את נתוני הלידה ולא ראיתי שום דבר חד משמעי, אז נטשתי את זה.

    אהבתי

  11. גיא Says:

    תמריץ, הפוך. דווקא משום שראית שאין דבר שהוא חד משמעי זה כן היה שווה פוסט.
    בחיפוש פושטי מצאתי את הכתבה הבאה וזו גם החוכמה העממית שמפומפמת בתקשורת. לכן דווקא פוסט שקורא תיגר מעניין.
    http://mobile.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-63bd30401a59321004.htm

    אהבתי

  12. קמיליה Says:

    יש שוני בין השפעות ארוכות טווח של תזונת האם ההרה והמניקה והתינוק לבין השפעות ארוכות טווח של מצבי דחק של האם ההרה והמטפלת בתינוק.

    קראתי פעם מחקר על השפעות ארוכות טווח של תת תזונה על האינטליגנציה (שכחתי כמובן איפה). ילדים שסבלו מתת תזונה כעוברים וכתינוקות עד גיל שנה היו הרבה מתחת ממוצע האינטליגנציה, גם אם מאוחר יותר בחייהם זכו לתזונה תקינה.
    כנראה התפתחות המוח במצב תת תזונה לקויה, ולא ניתן לתקן זאת.

    מצבי דחק, כמו מלחמות, יכולים להשפיע על רמות ההורמונים אצל האם, אדרנלין, לחץ דם ועוד. אם כבר הייתי משערת שיש לכך קשר עם שכיחות נטיות הומוסקסואליות בקרב ילדיה (ממצא שניתן לבחנו רק כשהילדים יגיעו לגיל בגרות) ו/או הפרעות חרדה. לא לאינטליגנציה והצלחה בלימודים.

    אהבתי

  13. שמעון חש Says:

    סדרה מעניינת בחדשות10 על יוצאים בשאלה מהחרדים.
    10% ועולה

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    ראיתי עכשיו. זה מעניין. אבל חוץ מהנתון המעורפל של 10 אחוזים, לא באמת מדברים שם במספרים. כתבתי בפוסט אחרי הבחירות – יהדות התורה עולה ב-4% במספר הבוחרים מדי שנה באופן קבוע. החרדים האשכנזים פיצחו את סוד שימור הצעירים.

    ש"ס והחרדיות המזרחית סיפור אחר. שם באמת נראה לי סביר שתהיה נדידה מתמדת בין מסורתיות לאדיקות עוד דורות וללא הכרעה.

    אהבתי

  15. שמעון חש Says:

    האביב החרדי הם קוראים לזה.
    הסמרטפונים מפילים את חומות הגטו.
    רוב הדוברים נראו אשכנזים.
    וגם אם הופכים מחרדים לדתיים. דיינו.

    http://m.nana10.co.il/Article/1171353?sid=120

    אהבתי

  16. הכתבה מוטה Says:

    לכיוון טפיחה על השכם לישראלים ונזיפה בממשלת אתיופיה.

    מהם התנאים באתיופיה באופן כללי?

    אולי מי שהייתה במטוס היתה בלחץ ימים רבים לפני כן ולכן אכלה מעט.

    אולי הקשו את החיים ליהודים האתיופיים ברגע שגילו שהם עוזבים לישראל?

    ואולי באמת באתיופיה יש תת תזונה בהרבה מקומות ולא שבישראל התזונה כזאת

    טובה.

    ואולי ימחק לך החיוך מהפנים אם תסתכל על יהודיות הרות שהגיעו באירופה

    המערבית ומאמריקה.

    אהבתי

  17. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, אהבתי את הפוסט. מחקר מאוד מעניין.

    יכול להיות שאין לו הדים כי הוא לא משרת את האג'נדה של רוב המהדהדים הפוטנציאליים?

    אנשי חינוך נעלבים עמוקות מהרעיון שעניין מטריאלי כמו מולטי-ויטמין-מינרל יכול להשפיע על הישגי התלמידים. זה פוגע בתפיסתם העצמית כמחנכים דגולים.

    טכנוקרטים של מדינת הרווחה מאויימים מהרעיון שניתן לשפר את הישגי הדור הבא בזול, בלי להוסיף תקנים ומשרות.

    פעילי שוויון מאויימים מהרעיון שליכולת לימודית או מנטלית יש בסיס ביולוגי, כי נוח להם לייחס כל פער כלכלי למבנים חברתיים זדוניים.

    אופוזיציונרים נצחיים מסתייגים נחרצות מהטענה שיש משהו בישראל שטוב יותר מאשר באתיופיה.

    המתנגדים להגירה לא מרוצים מהרעיון שהדור הבא של המהגרים עשוי להיות טוב מהקודם.

    אף אחד לא מרוצה מהמחקר! 🙂

    אהבתי

  18. מבקר טוקבקים Says:

    * התכוונתי לדור השני של המהגרים, כלומר ילדיהם.

    אהבתי

  19. orihippo Says:

    קונפליקט בסיסי: ערביי ישראל והמדינה היהודית

    כתוב בצורה פשטנית מאד, כמו שיחת שלון שיטחית אבל מתארת את התמונה

    http://tinyurl.com/hbd84p7

    אהבתי

  20. גיא Says:

    מבקר , אהבתי.
    הנה מה שיש לפרינקיפיה דיסקורדיה לומר על למה אף אחד לא מרוצה מהמחקר :

    Western philosophy is traditionally concerned with contrasting one grid with another grid, and amending grids in hopes of finding a perfect one that will account for all reality and will, hence, (say unenlightened westerners) be true. This is illusory; it is what we Erisians call the Aneristic Illusion. Some grids can be more useful than others, some more beautiful than others, some more pleasant than others, etc., but none can be more True than any other.

    יחד עם זאת, בתור דיסקורדי פעיל אני לא מחוייב בכלל לטקסט הכולל ויכול לבחור ממנו מה שמתאים לי ולכן אני בכלל לא חותם על השורה האחרונה. כמו שכתב לואיס קרול העניין של בחירת הרשת שנפרוס על המציאות תלוי אם האדם הוא חתול או כלב או אריה או אוגר. אני בעד היכולת לנסות להיות גם וגם ואם זה לא מתאפשר אז להשתמש פרגמטית בה שנוח באותו ברגע.

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    זה באמת מאמר ברמה נמוכה אבל תגובת קמיליה שם יפה מאוד.

    צריך לכבד את העובדה שבני אדם, בפרט כאלו ששייכים לחברות מסורתיות, נולדו עם רגש לאומי חזק, שלא בהכרח נכנע ונעלם מול פיתויים חומריים. זכותם של ערביי ישראל לשנוא אותנו על כך שהקמנו מדינה על בסיס דחיקתם.

    המאמר מתעלם מנקודות חיוביות ובפרט זה שמעורבות ערביי ישראל בטרור נמוכה בהרבה משניתן היה לצפות.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    מבקר, לייק.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    טוב, בחנתי את הנתונים.

    מתוך ה-10%, 3% נשארים דתיים ו-4% נשארים מסורתיים דתיים (מילת קוד למצביעי ש"ס מבית חרדי שנמאס להם מאורח דתי קפדני), רק 3% ממש מורד לחלוטין. אבל אני מסכים שהשיעור המעניין באמת הוא 10%, כי מי שיצא מתוך החממה המבודדת של החברה החרדית כבר מאבד שליטה בגורל ילדיו וילדי ילדיו. הוא יוצא מהדטרמניזם הדמוגרפי החרדי אל רוחות הזמן של העולם המערבי.

    המקור שלהם כאן:

    אהבתי

  24. arnon Says:

    לתמריץ. לא נראה לי שבעולם רוצים לצמצם פערים אלא ההפך. נראה לי שהשכבות השולטות מעוניינות בהגדלת הפערים כדי להנציח את שלטונן. אם יצליחו למצוא דרך לשפר את האינטלגנציה והאופי של בני-האדם, השכבות השולטות ישמרו את זה לעצמם כדי להבטיח את שלטון צאצאיהם בעתיד.
    כמו כן לא מובן לי איך משטרים קפיטליסטים שדוגלים בהגדלת הפערים יתמוך לפתע בצמצומם.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    אני לא מקבל את זה שמשטר קפיטליסטי מעוניין בהגדלת פערים או שהשכבות השולטות מעוניינות בהגדלת פערים. זה טענות נוסח הפרוטוקולים של זקני הקפיטליזם או מיתוסי הבונים החופשיים.

    אבל נכון, לבני אדם פרטיים (להבדיל מאיזו קבוצה נסתרת שחורשת קונספירציות) יש עניין בכך שהם עצמם או ילדיהם יגדילו פערים מאחרים, ותחת משטר קפיטליסטי ניתן להם החופש לחתור לכך. אם תימצא דרך לשיפור ביולוגי של בני אדם ואפשר יהיה לקנות אותה בהרבה כסף, העשירים יהיו הראשונים להשתמש בה. אבל כמו בכל מוצר בקפיטליזם, הוא הופך להיות המוני ובשימוש כולם בסופו של דבר. וסביר שזה יהיה נכון לשיפור ביולוגי כמו שזה נכון למכשירי סלולר.

    אהבתי

  26. גיא Says:

    טוב , אחרית הימים 🙂
    נראה לי שאני יכול לפרוש ותלות את נעלי הגובות שלי.
    עשית את שלי : 🙂 🙂

    כמובן שהדגש שלי הוא על Let go of fixed plans and concepts
    אבל זה בהחלט מספיק קרוב.

    אהבתי

  27. גיא Says:

    נעלי התגובות

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    הפתיעה הסולידית..

    אהבתי

  29. orihippo Says:

    עלה בדעתי שאולי אפשר להסיק מהמחקר הזה שלאנושות יש גבול התפתחות אינטלקטואלית. הביבי בומרס הולדו בתקופה של מחסור מזון, צנע, אחריו היתה התפתחות כלכלית גדולה והתזונה השתפרה. אולי כל הפתוחים שלנו נובעים ממזון טוב יותר ויש לזה גבול. לא נהיה חכמים יותר כיוון שהמזון שאנחנו מקבלים איננו טוב יותר.

    אהבתי

  30. תמריץ Says:

    אורי, זו הטענה של ריצ'ארד לין לגבי אפקט פלין. שנובע משיפור בתזונה וייעצר אלא אם נתחיל להשביח בני אדם גנטית כמו שעושים עם פרות.

    אהבתי

  31. מבקר טוקבקים Says:

    ליתר דיוק, ריצ'ארד לין טוען שבדורות האחרונים מתבצעת השבחה-שלילית.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    נכון, אבל לין לא מכחיש את אפקט פלין. למעשה הוא היה שותף בגילויו ויש המקפידים לעשות איתו צדק ולקרוא לאפקט בשם המתחרז לין פלין.
    הוא טוען שהשיפור בתזונה מסווה את הירידה הגנטית ואף עולה עליה.

    אהבתי

  33. תמריץ Says:

    הארץ על המחקר
    http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2878609

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: