אתר הסטטיסטיקות חמש מאות שלושים ושמונה בדק ומצא שאיזכורי הגירעון בפי פוליטיקאים אמריקניים הם בירידה תלולה. אם בימים עברו נהגו פוליטיקאים שמרניים להלך אימים על הציבור באיזכור הגירעון, שהגיע בשיא השפל הפיננסי לעשרה אחוזים ביחס לתמ"ג, עתה הם נמנעים מלעשות זאת. אולי פן הציבור ישים לב לכך שבתקופת אובמה המושמץ צנח הגירעון לפחות משלושה אחוזים.
לא רק זאת אלא שפוליטיקאים ימניים בארה"ב מציעים עכשיו תוכניות גרנדיוזיות לקיצוצי מס (חלקן טובות וראויות לתשומת לב) ללא כל יומרה לאיזון תקציבי.
מן הסתם גם אם הייתה נעשית סטטיסטיקה על אתרים ישראלים המהדהדים את קלישאותיה (ולפעמים גם את תובנותיה החכמות) של השמרנות האמריקנית, כמו אתר מידה, אפשר היה לשים לב לפיחות חד בחשיבות הגירעון. בעבר הניבוי על משבר חוב קטסטרופלי שימוטט את ארה"ב של אובמה היה פופולארי גם שם וגם פה.
כתב אורי רדלר במר ליבו כשהתבהר ניצחון אובמה ב-2012:
מילה אחת: אג"ח…. אולי כדאי שהמערכת תקרוס במשמרת של נשיא דמוקרטי. הוא בישל את הדייסה, אולי כדאי שגם הוא יאכל אותה. אבל זה ילדותי. כל כך הרבה סבל רק כדי "להראות להם". פול קרוגמן לא שווה את זה.
בעיניים רציונליות, הירידה בגירעון היא הישג של ממשל אובמה, מאחר שזו תוצאה מתבקשת של השיפור במצב המשק האמריקני ושל המדיניות המרחיבה של הנגידה שאובמה מינה. המגזר הפרטי צומח ונגבים יותר מסים וממילא הגרעון פוחת. אך בעת ובעונה אחת זהו גם כישלון – הכישלון לרתום את הקונגרס לבזבז ולהוציא יותר או לחילופין למסות פחות בעת שהריביות והאינפלציה כה נמוכות עד שהדבר נדרש.
תמריץ 
גם בארץ מביטים אל יעד הגרעון מלמטה. מודיס מתמוגגת
אבל כנראה משום שחושבים שם בקלישאות.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001096364#fromelement=hp_folders_585
תמריץ , לייק, אישית , הייתי כנראה ממתין לתקופות יותר רגועות בשווקים
בשביל להתגרות באוסטרים 🙂
אהבתיאהבתי
שלא יחגגו האוסטרים, זה לא שהזהב עולה.
לגבי מודיס וההתפעלות מהגירעון הנמוך, נראה לי שהמפלגות החרדיות צריכות להיכנס לתמונה – זו כבר מעין סגידה לאלוהים אחרים.
אהבתיאהבתי
תמריץ , תודה על הפוסט , נדמה לי , שמבלי מישים , כתבת בתוך הפוסט , הסיבה אולי לשימוש המופחת במילה "גירעון" :
פשוט : ההרחבות הכמותיות , או שמא יותר נכון להגיד :
הפילוסופיה שלהן , משמע :
לא החיתוך האכזרי , לא הקיצוץ , לא ניקוז הנכסים הרעילים ( באופן המסורתי בכל אופן ) , לא החיתוך בבשר החי , אלא :
הראיה או התפיסה הרכה ש: המשק הוא איבר חי , או מכלול של גוף ונפש , אין טעם לשפוך התינוק עם המים , אין טעם לכרות יד או רגל , במקום לגייס את כל כוחות הגוף הכוללים לריפוי ( מה גם שמדובר באנשים בסוף ) .
נכון שהיפנים התחילו עם זה , אבל בן ברננקי , הפך את זה לאומנות .
להתראות
אהבתיאהבתי
אמת. קרוגמן על הסלידה של מילטון פרידמן מהגישה הזו של הניקוז והניקוי:
http://krugman.blogs.nytimes.com/2013/08/11/friedman-and-the-austrians/
אהבתיאהבתי
מאוד מענין הלינק תמריץ…..להתראות
אהבתיאהבתי
אלרום , אהבתי האבחנה הפילוסופית בין הגישות. אני חושב שיש בה מן הליריות של הקוטביות שמנגידה עולם כלכלי של מושגים מתחום המכניקה ההנדסית הקרה ולעיתים הרעילה כגון חיתוך , קיצוץ וניקוז אל מול עולם כלכלי ביולוגי חי , נושם עם מכלול של גוף ונפש שמושפע מפסיכולוגיה.
נראה שאפילו מילטון פרידמן , אבי אסכולות שיקאגו , ששלל התערבויות פיזקליות בכלכלה אך תמך ב זרימות מוניטרית מדבר על הנוקשות וחוסר הגמישות של האוסטרים ושמשנתם המכניסטית כמו גורמת לדילול הרמקות והשרירים של הכלכלה החיה .
אהבתיאהבתי
תודה גיא , זה אכן בדיוק כך , שילוב של שכל ורגש , תמיד אני ממשיל כך :
אדם יש לו עסק תיירותי משהו . בגליל משהו . העסק פורח . מלחמה בלבנון , קרעה אותו , והוא הפך לחדל פירעון . לבנקאי שני אפשרויות :
להוריד עליו מכבש ולגמור אותו ועל הבנק למעשה . או : לתת לו רוח גבית , מעין הלוואת גישור , מתוך הנחה שהקשיים זמניים אבל בבסיסו העסק טוב , והואיל והסיכון גדול יותר עתה , כך גם הריבית של הבנק , משמע : להגביר את חלקו של הבנקאי , כשותף סמוי או מוכמן בעסק . שניהם יצמחו , שניהם ירויחו .
לגבי ההרחבות , אזי : כאשר יש סנטימנט של מיתון , הוא פוגע או משליך גם על פירמות בריאות , למה ? פשוט :
הם מכינים כלים ליום סגריר : מפטרים , מייעלים , מקצצים במלאים , מקצצים בהזמנות וברכישות , כך מנהלים גם מרצים את בעלי המניות , שהם עושים משהו בקשר למצב , ואז :
פירמות בריאות , איברים בריאים , מתנהגים כמו חולים , והמיתון והמשבר מעמיקים , הכל במקום :
שהאיברים הבריאים או סמי בריאים , יסחבו או יתרמו לצמיחה מן המשבר . כך ארה"ב עד כה , צמחה אכן , מן המשבר , במקום אחורה , הלכה קדימה , אמנם טיפין טיפין , אבל בסוף : קדימה . מה הלאה , נראה ……
להתראות
אהבתיאהבתי
שימו לב לשפה המהנדסית מכניסטית בה מתוארת עבודתו הכלכלית של הייאק .( מתוך ההפניה של קרוגמן למאמר במכון מייזיס)
However, to truly understand the nuts and bolts, there is no substitute for Hayek's own works.
אם כך …
אולי ניתן לומר שלא כל המהנדסים הם אוסטרים
אך כנראה שכל האוסטרים מהנדסים 🙂
אהבתיאהבתי
זה הגן שקרוגמן רוצה. הגנן משליט את חזונו הגיאומטרי על הטבע. שימו לב לעציצים. העצים מנותקים מהקרקע, תלויים בגנן שישקה אותם.
זה הגן שהאייק רוצה. הגנן מצניע את תפקידו. הוא משתדל לא להפריע לעצים לגדול כפי שהם גדלים.
אהבתיאהבתי
התרבות האנושית במשפט אחד היא הניסיון לברוח מהשרירותיות של הטבע. לסמוך על האקראיות של הטל והמטר או לחילופין על האקראיות של מציאת מתכות באדמה מחזיר אותנו אחורה אלפי שנה.
אהבתיאהבתי
גיא בכור, אנחנו והעולם מי עלה כלכלית מי ירד. טוב להיות ישראלי
http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=3372
אהבתיאהבתי
מה זאת "הניטרליות"? פרופ' מאוניברסיטת אופסלה הסביר למחבר 'הטוטליטרים החדשים' רולנד האנטפורד: "זה כמו לכרות חתיכה מהאישיות, וכדי לפצות על זה חייבים למצוא דרכים לבטא את רגשותינו ואת רגש האחריות שלנו – זה דחף ייחודי לשוודיה. זה מסביר את האובססיה עם הארצות התת-מפותחות. זו פתיחה לעולם מבחוץ. בכך שאנחנו מזדהים עם יחידה שהיא גדולה יותר משוודיה, אנחנו יכולים לספק צורך במשמעות".
הניטראליות (או האישיות המנוטרלת) גבתה את המחיר שלה. היא יצרה סוג של סירוס מוסרי. השוודים אולי מרגישים בדחף לפעול, אבל אין להם הכוח לעשות זאת", כותב האנטפורד. ואכן לא חסרים לשוודים אתגרים עכשוויים מבית, אך הם אינם מסוגלים להגיב – ממש כמו משטרת קלן. למשל, הם היו יכולים להתמודד עם בעיה קטנה כמו בריחתם הכמעט מוחלטת של תושבי העיר מלמה היהודים. בעיר הזאת נוצרה סביבה אנטי-ישראלית אנטישמית בוטה בשנים האחרונות, בגלל ריבוי המוסלמים שם. שני מקרים היסטוריים קלסיים שהשוודים – בייחוד האינטלקטואלים השוודים – אינם לומדים, אינם חוקרים, ואינם מתמודדים איתם הם כל מה שקשור להיעלמותו וגורלו של ראול ולנברג ורצח ראש הממשלה אולף פלמה. תאמינו או לא, הרצח שאירע לפני 30 שנה עדיין לא פוענח. הם לא מצאו את היגאל עמיר שלהם. הם עומדים נוכח אירוע כל כך חמור כסריסים אימפוטנטים.
http://mida.org.il/2016/01/16/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/
אהבתיאהבתי
השאלה היא לא תרבות וטכנולוגיה בעד ונגד אלא עד כמה מותר לגנן (הריבון) לכפות את דעותיו והשקפותיו. לא כל מה שנראה לריבון כקדמה הוא באמת כזה.
בשם התרבות והקדמה פטר הגדול קצץ זקנים, והאסלם אסר על אלכוהול, וגם האמריקאים. למען התרבות והסדר החברתי נכרתים דגדגנים. בשם הקדמה הפכו החוות החקלאיות בברה"מ לקולקטיבים, בכפיה, צעד שהתברר כהרסני.
כאשר אנשים מאמצים מרצונם תרבות וקדמה, בלי כפיה שלטונית, הסיכון קטן יותר.
המחרשה ותעלות ההשקיה אומצו מרצון בגלל תועלתם. לא היה צורך בכפיה. גם הטלפונים החכמים.
אהבתיאהבתי
אפרופו תרבות וטבע, מטבעם של פוליטיקאים שהם מעדיפים את שיקולי הטווח הקצר על פני הארוך, ולכן הם מתפתים להדפיס כסף יותר ממה שצריך כדי לחלק מתנות ותמיכות, במיוחד כשיש קשיים.
מבחינה זו, שימוש בזהב כמטבע ממשלתי מהווה דווקא ניסיון להילחם בטבע האנושי הבעייתי של הפוליטיקאים! השימוש בזהב הוא אקט של הטלת משמעת עצמית, מעין "חוזה אודיסאוס".
* כפי שהסברתי בעבר, אני עצמי מעדיף תחרות חופשית בין מטבעות על פני מונופול ממשלתי. זו הייתה גם עמדתו של האייק! אז בתגובתך אתה בעצם תקפת איש קש.
The Denationalization of Money is a book written by Friedrich Hayek, and published in 1976, in which he advocated the establishment of competitively issued private moneys.
אהבתיאהבתי
מבקר, אבל אם גם המטבעות הפרטיים בחזונך יהיו מבוססים על מתכות, אז מה הרווחנו. אני לא שולל מטבעות פרטיים שמבוססים על נתוני מקרו לאומיים, כמו הרעיון שכל יחידת מטבע תהיה טריליונית תמ"ג או משהו כזה, אבל מאחר שבקלות יווצר כך מונופול טבעי, ומאחר שהחוזה בכל מקרה יצטרך להיאכף ולהיות מפורש על ידי בית משפט של המדינה, לא רואה בכך שיפור גדול ששווה את הבלגן.
אהבתיאהבתי
ככל שאני חושב על כך, ההפרטה נראית לי לא ישימה, אלא אם מתבססים בעקיפין על שיטת המתכות.
אהבתיאהבתי
מבקר , נכון לגבי הסמארטפונים.
התעלות הראשונות במצרים , בתחילת האלף השלישי לפנה"ס, יותר מ2000 שנה לפני הרומאים , אומצו בכפייה שלטונית של הפרעונים הראשונים ו[הצרכים של המדינות] הראשונות לחבר ולהכשיר שטחים חדשים. העבודות תוכננו כמובן ע"י ראשוני המהנדסים. כל זה נוצר מעבודת פרך ולא ע"י אנשים ספורדים שאמצו מרצונם תרבות וקדמה.
אמרנו פעם (אאל"ט) שכל עניין הכתב נוצר בכלל מצרכים של השליטים לגבות מיסים ולערוך רשימות כמו שצריך.
כנראה שגם בניית הפירמידות הוציאה את המשק המצרי ממיתונים פה ושם.
כמו שבוודאי ידוע לך גם קיינס אמר שאפילו צעדים פיזקלים כמו בניית פירמידות עדיפים על חוסר מעש פיזקלי בכלל בעיתות מיתון.
אגב, מתוך מאה פירמידות שנבנו ע"י השושלות המצריות נותרו עומדות 80 כיום.
ספק אם מבנים שנבנו בשוק החופשי יחזיקו מעמד עשירית מהזמן. בתור גיא אני כמובן מעדיף את המצב כיום אבל כמו שאומר השיר חופשי(לגמרי)זה לגמרי לבד …. ואז מניסיון באים ויבאו כל מיני ביריונים אחרים שמציקים יותר מביריוני המדינה הקיימים.
מתחיל
דקה 9.5 –>
אהבתיאהבתי
תמריץ, אתה סבור שלמטבעות פרטיים יש היתכנות רק אם הם מבוססי מתכות. זו עמדה שמרנית. 🙂 אני דווקא לא בטוח. (מטבעות קריפטו, סחורות אחרות פרט למתכות, רעיונות אחרים שיזמים יחשבו עליהם).
נראה לי שאתה חושש ממחסור בנזילות. אני סבור שאם תבוטל או תרוסן הפרקטיקה הבעייתית של בנקאות ברזרבה חלקית (בערבות המדינה!), התנודות ברמת הנזילות יפחתו מאוד.
בנוסף, אני מתאר לעצמי שבשוק תחרותי של מטבעות, אם מתפתח מחסור בנזילות, זה נותן דחיפה למטבעות האנדרדוג.
——————
גיא, תודה על התיקון. הם מדברים שם על תעלות שנועדו בראש ובראשונה לתעבורה ולא להשקיה (אך מן הסתם הן סייעו גם להשקיה).
בנוגע להמצאת הכתב: אם צריך לרדות באנשים כדי שימציאו המצאות, אני מעדיף לחיות בארץ שלא רודה, ולהנות מההמצאות בעקיפין בלי שירדו בי ובעמי. (ההמצאות מתפשטות מהר ברחבי העולם).
בנוגע לתשתיות ופרוייקטים ציבוריים: ככלל, אני מעדיף שפרוייקטים ימומנו במידת האפשר באופן פרטי (גיוס הון בבורסה נחשב פרטי לצורך העניין), אבל אני מכיר בנחיצות מימון בכספי מסים לפרוייקטים מסויימים, למשל בגלל בעיית הטרמפיסט.
עם זאת, זה לא אישור לשליטים להתפרע תקציבית או לרדות בעם! איך מבדילים בין מה שנחוץ ומוצדק ובין מה שלא נחוץ ומוצדק? — זו שאלה קשה. התשובות העיקריות שניתנו לשאלה הזאת הן:
1. מלך-פילוסוף עריץ שיחליט. (בדוגמה שלך זה פרעה).
2. עריצות הרוב הדמוקרטי.
אני מציע תיקון מסויים לפתרון מספר 2: ההחלטה תתקבל באופן דמוקרטי אבל היא תהיה חייבת לקבל אישור של רוב מקרב הנפגעים ממנה. למשל, אם הפרוייקט מצריך גביית מס, הוא צריך לקבל אישור של רוב משלמי המס.
אהבתיאהבתי
מבקר, אם אתה מעדיף מטבעות כמו הביטקון על זהב, אני לא מוצא הבדל רב, פרט לכך שביטקוין לא מיצר אמון היות ובני אדם היו מעורבים ביצירתו. הזהב כולו טבע.
כשאתה נותן לשוק החופשי ליצר לבד ללא הכוונה אתה מונע את היתרון שיש למוכשרים יותר, אתה מושך לכיוון בינוניות. לפעמים יש פרויקטים גדולים שרק ממשלה יכולה להרים. ורק ממשלה יכולה לתקן עיוותים שנוצרו ללא מהפכה שהורסת.
יש חברות שהצליחו יפה מאד כלכלית בתקופה המודרנית רק מכיון שהיה שליט כל יכול, הסיבה שסין הצליחה היא שזו לא היתה דמוקרטיה. גם סינגפור וטאיוואן.
אהבתיאהבתי
מבקר , אני מסכים איתך שזו שאלה קשה. גם ידוע שאני אוהב את הפתרון התיקון המסויים שהצעת לשאלה מספר 2. יש לי איזה רעיון בוסרי חצי מבושל שאולי אעלה מאוחר יותר לאפשרות לבחון תיקונים מסויימים בסביבת מעבדה.
נוסף , אני ידוע אתה בעד תהליך אינטלקטואליזציה של רעיונות המרוסנים ע"י רעיונות נגדיים ולא דיבורים כללים בשבח סקפטיות או צורך בצינון התלהבויות אך
לדעתי ל[מצב הרוח הסקפטי](*) יש השפעה חוזרת על תהליך המחשבה. הוא יכול למונע צרי פיקינג היסטורי ולהזכיר לצופה שיש לו עצמו רזולוציות שונות למבט אל המציאות. אני הרי לא אהיה שם תמיד לאזן 🙂 🙂 .
(*) ואם בחופש עסקינן אני מצטט מתוך הפרינקיפיה דיסקורדיה. לא אתרגם כי באנגלית זה נשמע יותר טוב.
Tell constricted mankind that there are no rules, unless they choose to invent rules. Keep close the words of Syadasti: 'TIS AN ILL WIND THAT BLOWS NO MINDS. [[And remember that there is [[no tyranny in the State of Confusion.
אהבתיאהבתי
אורי, לא אמרתי איזה מטבע אני מעדיף, רק ציינתי שאיני שותף לדעה השמרנית שרק למטבעות מבוססי מתכת יש היתכנות בתרחיש בו מתאפשרת תחרות חופשית בין מטבעות. (אולי הדעה הזאת נכונה. אני לא יודע).
אורי (2), נהוג להפריד בין חופש אישי וחופש כלכלי. דמוקרטיות מערביות מתאפיינות במידה רבה של חופש אישי, אבל חלקן ממש מפגרות מבחינת החופש הכלכלי. בדיקטטורות המשגשגות כלכלית יש בד"כ מידה גבוהה יחסית של חופש כלכלי.
גיא, אני שמח לשמוע שאתה אוהב את הפתרון לסעיף 2. אני לא בטוח אם ציינת את זה בבירור קודם לכן, ואם כן, לא הפנמתי.
אהבתיאהבתי
מבקר , זה לא יפה שאתה לא זוכר ומפנים ביקורות חיוביות , גם ככה זה לא בא לי בקלות 😉 … בהקשר המדובר היו אף כמה פעמים. למשל כאן
http://tinyurl.com/gsugwcf
אהבתיאהבתי
במת הדיונים של ממרי, המפגש הבא
ביום חמישי, י"ח בשבט, 28.1.2016, בשעה 19:30
עם: ד"ר נחום שילה, יעל יהושע ורפי גרין
על: הרשתות החברתיות – שחקן חשוב בפוליטיקה המזרח תיכונית
***
ד"ר נחום שילה הוא חוקר בדסק לחקר רשתות חברתיות במזה"ת במרכז דיין, אוניברסיטת תל אביב
יעל יהושע היא מנהלת ממרי ישראל
רפי גרין חוקר את זירת הג'יהאד העולמי, מכון ממרי
המפגש יתקיים ביד בן צבי, רחוב אבן גבירול 14, ירושלים
לפרטים נוספים, עזרא
אהבתיאהבתי
גיא, צודק 100%! 🙂
אהבתיאהבתי