מה שמציגים השערים היציגים

בטבלה להלן ניתן לראות את השערים היציגים של המטבעות הנסחרים חופשית בעולם ומופיעים באתר בנק ישראל, בפער של שבע עשרה שנה. פעם אחת באמצע ינואר 1999 ופעם אחת באמצע ינואר 2016. 1999 זו השנה הראשונה בעידן המוניטרי היציב שאליו הוביל אותנו נגיד בנק ישראל דאז יעקב פרנקל. שנה שסימנה מהפך – השקל הפך ממטבע סוג ג' שמחזיקים בו רק כי החוק רודף את מי ששם דולרים מתחת לבלטות למטבע מבוסס, יציב וחזק.

ינואר 1999 ינואר 2016
דולר 4.07 3.94
ליש"ט 6.72 5.67
אירו 4.74 4.31
מאה ין 3.56 3.35
כתר נורווגי 0.54 0.44
דולר קנדי 2.68 2.74
פרנק שוויצרי 2.98 3.93
לירה מצרית 1.19 0.50
דינר ירדני 5.72 5.55
כתר שוודי 0.51 0.46
דולר אוסטרלי 2.58 2.73
רנד דרא"פי 0.66 0.23

הדבר הכי בולט הוא היציבות. למעט הרנד הדרום אפריקאי והלירה המצרית שאיבדו הרבה מערכם, רוב מטבעות העולם שמרו על יציבות גבוהה להפתיע מול השקל. הדולר ירד טיפ טיפה, האירו והין ירדו קצת יותר. הלירה שטרלינג ירדה בשיעור משמעותי.   הדולר הקנדי והאוסטרלי נותרו כפי שהיו שבע עשרה שנה קודם. רק הפרנק השוויצרי בולט בשיעור ההתחזקות החריג שלו.

התמונה השקטה מסתירה את הסערה שהייתה בין לבין. הלירה שטרלינג נסקה לגבהים מדהימים מאז 1999, רק כדי לצנוח בעקבות התפוצצות המשבר הפיננסי העולמי. האירו דאה עד שהגיע המשבר האירופי הגדול. יפן המשיכה לצבור חובות, אך המטבע שלה התחזק והתחזק עד שעלה לשלטון ראש הממשלה אבה והחל בתוכנית הכלכלית שלו. המטבעות של המדינות המייצאות משאבי טבע: קנדה, אוסטרליה ונורווגיה, נסקו לשמים רק כדי לחזור חזרה לאותה נקודה שבה היו. ולא במקרה זו אותה הנקודה – היום הנפט בדעיכה, ואילו בינואר 1999 היה מצבו רע אף יותר – הוא נסחר במחירים שבאזור ה-12 דולר לחבית. ב-2016 ניתן להביט אחורה למה שקרה מאז 1999 ולסכם שתם מחזור בכלכלה העולמית. הסתיים העידן שבו שלטו הסחורות.

משהו שהטבלה מסתירה הוא עד כמה באופן יחסי היה השקל השקעה טובה ב-17 השנים האלו. נכון, מבחינת השערים היציגים רק חזרנו בסיומן לאותה נקודה. אך מי שהחזיק את השקל בפיקדון לאורך השנים נהנה גם מהריבית, והריבית השקלית הייתה גבוהה מהריבית בארה"ב ובארצות מערביות אחרות לאורך שני העשורים שחלפו. בחלק מנקודות הזמן, כמו למשל במהלך האינתיפאדה השנייה, ההפרש היה ניכר מאוד.

מודעות פרסומת

11 תגובות to “מה שמציגים השערים היציגים”

  1. גיא Says:

    אם אני זוכר נכון אז בסוף 97 או בתחילת 98 היה פיחות גדול בשקל מ סביבות 3.4 עד מעל 4.3 …. ככה ש 99 זו בחירה של נקודת שיא. עדיין הנקודה שהשקל יציב ברורה. היו אז לכל אחוז פיחות השפעות מהותיות יותר על האינפלציה משום שהרבה מחירים היו מוצמדים לדולר ובעיקר מחירי הדיור והשכירות.

    אהבתי

  2. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ , רק שהטרגדיות , נמצאות בדרך לרוב , לא בתחנת היציאה , ולא בסופה . שהרי הטבלה גם לא מציגה את השיאים של נקודות התמיכה וההתנגדות כמובן , והתנודות כשלעצמן כמובן סיפור מן התחת , נתונים כאילו , כלל לא מציגים תנודות קשות וקריטיות . ואכן , תבדוק בגרף להלן , תראה פריצה של הדולר את ה – 5 שח' , בשנות האלפיים , מה שלא ייראה כמובן בטבלה לעי"ל .

    גרף היסטורי , שקל -דולר :

    http://fxtop.com/en/historical-exchange-rates-graph-zoom.php?C1=USD&C2=ILS&A=1&DD1=30&MM1=&YYYY1=1999&DD2=14&MM2=01&YYYY2=2016&LARGE=1&LANG=en&CJ=0&MM1Y=0

    להתראות

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    אין חולק שבטרם 99' השקל לא היה מטבע יציב. בטבלת האינפלציה השנתית בערך "אינפלציה בישראל" בוויקיפדיה אפשר לראות כיצד 99' הייתה לשנת תפנית. נכון, התמסורת לאינפלציה הייתה אז רבת עוצמה.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    מה שהביא אותי לכתוב את הפוסט זה בין היתר מחשבה כזו:אם למישהו יש טווח ארוך מאוד, והנחה מראש שמתישהו שערי מטבע של מדינות מערביות יציבות יחזרו לנקודת המוצא, הוא לכאורה יכול לעשות הרבה כסף. יקנה מטבעות בלונג ושורט כשהם סטו משמעותית מהיחס ביניהם בממוצע ארוך הטווח וימתין (אם אין הבדל גדול בפער הריביות). מה דעתך?

    אהבתי

  5. גיא Says:

    נקודה ברורה מאליה אך בכל זאת הרגשתי צורך להדגיש היא שאף אחד בשנת 1999 לא ידע שמדובר בנקודת מפנה. אני משער שגם ב2002 הדבר לא היה ברור כששער הדולר קפץ לחמישה שקלים בשיעורי האינפלציה שנגזרו מהאגחים לטווח ארוך עלו על שישה אחוזים. את האבחנה הברורה אנו עושים בדיעבד.

    אהבתי

  6. אל רום Says:

    תמריץ , יש אינדיקטורים , שנקראים :

    " ממוצעים נעים " ( moving average ) . זה באופן כללי ביותר , מה שסוחרים משתמשים בו . הממוצעים הנעים , נעים בטווח מקובל של :

    10 , 20 , 50 , 100 , 200 ( ימים ) . הממוצע הנע , בגרף ( ראה להלן לינק ) נראה כמו קו צבעוני ( שאתה בוחר הצבע ) ואתה מודד את היחס או המשרעת , או ההצלבה , בין הגרף הממוצע הנע שאתה בוחר בו , לבין מחיר הנכס הנוכחי .

    כך , אתה יודע , מה הפערים , בין התפיסה של הנכס , לבין המחיר הנוכחי שלו. למשל :

    ממוצע נע 20 , יותר מיוחס לתפיסה של הנכס , על ידי , סוחרים דינמיים , טווחים יותר קצרים וכו…. הסטיה בין המחיר הנוכחי לממוצע 20 למשל , מעיד רבות , על מצב הנכס בעיני הסוחרים .

    ראה לינק , בגרף המוצג : 20 בצבע ורוד , 200 בצבע כחול למשל , השוק או מחיר הנכס בצבע ירוק ( קו ירוק ) . אתה פשוט מעריך הסטיה בינהם , באינטרוול זמן נתון של הגרף , בגרף המוצג בלינק , גרף יומי ( משמע , כל נקודה בעיקרון על הגרף , מייצגת יום מסחר אחד בדיוק , בדרך כלל זה בנירות יפנים יותר מאורגן , אבל קצת יבלבל אותך ) .

    הנה הלינק ,גרף של יורו/דולר , הקו הורוד מגלם ממוצע נע 20 יום , ואתה יכול לראות , שמחיר היורו / דולר , מתחת לממוצע הנע , הנה :

    https://app.box.com/s/tvdnwtfgrj9awngmpgs2q465sispznl2

    להתראות

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    תמריץ , כל מה שכתבתי , ומה שחשבת שזה בתגובתך , אין לזה שום קשר למסחר תכל"ס ולעשיית כסף . מסחר תכל"ס , מזקיק , כישורים וידע ופרקטיקה כוללניים , שאין בינם לבין דוקטרינה אחת שום דבר ולא כלום !! פשוט חייב לכתוב לך זאת , כי גם כאלו עם כישורים כוללניים , מפסידים התחתונים במסחר . שלא תתפתה להבין העסק לא נכון …. יש כמובן להבדיל בין מסחר במט"ח על פלטפורמה אלקטרונית , שזה סיפור לא פשוט , לבין סתם קניה ומכירה ב – old fashion ….אבל רק שיהא לך נהיר הדבר ….. להתראות

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , רק להבהרה , שיותר רלבנטית לתהיה שלך :

    הממוצעים הנעים שהצגתי , הם אילו המקובלים במסחר . אתה כמובן יכול ( בפלטפורמה אלקטרונית כמובן ) להחליט על כמה ימים שאתה רוצה : 300 יום ממוצע נע , 500 יום ממוצע נע וכו…..( אתה פשוט מגדיר במערכת של הגרף , כמה ימים אתה מעונין ) זה אמנם לא ממש טווחים מקובלים במסחר , אבל , ייתכן שאתה מבין בדרך שלך , או מי שמפתח שיטות מסחר כמובן וכו…. להתראות

    אהבתי

  9. orihippo Says:

    מאחר והטרגדיות כדברי אל רום הן בין הנקודות האם ניתן לעשות אינטרפולציה לעתיד? האם יהיה טוב יותר כלכלית בארץ עוד 15 שנים, טוב יותר יחסית, או שכמו מדינת עולם שלישית השלבים הראשונים בסולם מעלים אותך גבוה יותר. אפשר להניח שקצב ההשתפרות הכלכלית לא ימשיך באותה מידה.

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    אורי , בין זה לבין מסחר , אין קשר פשוט ….מסחר הוא על נכס אחד בודד ( או צמד למעשה ) ובתוך שעה אחת , חצי שעה , אתה מפסיד עמל חיים , או מרויח עמל חיים , זה כל הסיפור !!! ניתוחים כלכליים , מקרו , מיקרו ,הם רק תומכים בגדול בהחלטות שלך ( תלוי בסוג המסחר ) .

    ראה לינק להלן , פסק דין חלקי , איזה אחד , ירש מעל 100 אלף שח' , באובר נייט , הפסיד הכל , תבע את חברת הפורקס . תיזהר כמו מאש אורי ( ושאר המגיבים כמובן ) . המסחר הבטוח ביותר , והודאי ביותר , הינו בתדר גבוה , וזה מזקיק הרבה מיומנויות אכזריות , לא מומלץ על רגל אחת . לטווח ארוך , באולד פשן , צריך , הרבה חמצן פיננסי . להלן הלינק ( אל תנסו להגיע ללינק , באינטרוול שבין כניסת השבת , ויציאת השבת , הם שומרים ) :

    http://www.psakdin.co.il/Court/אביסדריס-נ'-מט%22ח-24-בע%22מ

    להתראות

    אהבתי

  11. orihippo Says:

    שני הספרים של יובל נוח הררי עליהם דיברנו באפליקציה עברית, עד מחר בחינם

    https://www.bezeq.co.il/gallerypress/23_12_2015/

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: