ג'יימס פלין, פרופסור מניו זילנד, תרם את אחת התרומות החשובות ביותר לפסיכולוגיה המודרנית, מבלי להיות בכלל פסיכולוג. מחקריו במדעי המדינה הביאו אותו לגלות ולאבחן תופעה מעוררת השתאות: במהלך המאה ה-20 חלה עלייה מרשימה בציונים הממוצעים שהשיגו נבחנים במבחני איי קיו. מתברר שהאינטליגנציה האנושית הייתה בעלייה תלולה במהלך המאה, תופעה שכונתה על שמו אפקט פלין. אפקט פלין מגלה אמת הפוכה ממה שרגילים לטעון נביאי הזעם הכרוניים – אנחנו לא הופכים לטיפשים, אלא נעשים חכמים יותר.
לאפקט פלין הוצעו כמה הסברים. חלקם אפילו ביולוגיים וגנטיים (למשל, שיפור התזונה. למשל, ריבוי נישואי התערובת וצמצום נישואי הקרובים. בהסבר אחר דנתי בעבר – ההפחתה בכמות העופרת הרעילה באוויר.). ג'יימס פלין עצמו כתב ספר מעניין שמיקד את ההסבר בתהליכי החשיבה שלנו שהשתנו בהשפעת החינוך המדעי – החשיבה האנושית הפכה למופשטת יותר. כדי להמחיש זאת הוא ציטט ראיונות פסיכולוגיים שנערכו עם חקלאים במחוזות הנידחים של רוסיה.
פסיכולוג:"מה יש לכלב ולתרנגול במשותף?"
חקלאי נבער:"הם לא דומים. לתרנגול יש שתי רגליים. לכלב יש ארבע רגליים. לתרנגול יש כנפיים ולכלב אין. לכלב יש אוזניים גדולות ולתרנגול קטנות".
פסיכולוג:"יש מילה אחת שתוכל לתאר את שניהם?"
חקלאי נבער:"ברור שלא".
פסיכולוג:"אולי המילה בעל חיים?"
חקלאי נבער:"נכון"
פעם כולנו חשבנו כמו חקלאים סיביריים נבערים. לא היינו מסוגלים למצוא את המשותף המופשט אלא היינו שקועים בהבדלים הקונקרטיים. היום רובנו מסוגל לחשוב בדומה למדענים, ולהצטיין במבחני איי קיו המציגים שאלות הדורשות מציאת משותף בין מילים ובין צורות.
אם המהפך היה מוגבל למבחנים אלו, הוא היה די חסר ערך, אולם השינוי גדול בהרבה. הוא משפיע על החשיבה המשפטית והפוליטית. אם ניתן למצוא דרך מופשטת להעמיד את הכלב והתרנגול על אותו מישור, אז גם יש מישור אחד עליו מצטופפים היהודי והערבי, האשכנזי והמזרחי, הלבן והשחור, הסטרייטים והלהט"בים. כולם שווים באותה הזירה ולכולם מגיעות אותן הזכויות. מי שמבין דברים באופן מופשט יתקשה לסבול אפליה וחוסר שוויון.
נזכרתי הערב בג'יימס פלין ובתיאורו את התפתחות החשיבה האנושית בדורות האחרונים אחרי צפייה בראיון בערוץ 2 עם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. סמוטריץ' שייך לעידן אחר בחשיבה האנושית – העידן שבו ההבחנות לא נעשו ברמה המופשטת, אלא ברמה קונקרטית גסה. דנה וייס ציטטה לו הגדרה מוויקיפדיה באשר למהו טרור, אבל סמוטריץ' סירב בתוקף להחיל את ההגדרה הזו על יהודים וערבים שווה בשווה. ערבים עוסקים בטרור. יהודים הם לא טרוריסטים, גם אם שורפים משפחה שלמה בשנתה. למה? כנראה כמו אותו איכר סובייטי שברור לו שכלב הוא כלב ותרנגול הוא תרנגול, עבור סמוטריץ' יהודי הוא יהודי וערבי הוא ערבי. הוא ויתר מרצון על היכולת שנתן העידן המודרני להמשיג דברים שונים בצורה מופשטת שווה.
בכנסת הכריז סמוטריץ' שאין עם פלסטיני. למה יהודים צודקים כשרואים עצמם כעם והפלסטינים לא? בימים עברו לכולם היה ברור: העם שלי צודק לגבי כל טענה שמשרתת אותו, ואלו בני העם השני סתם מקשקשים. בני אדם מודרניים מתוחכמים מתקשים יותר להתמודד עם קביעות כאלו ומחפשים נקודות דמיון עמוקות בין מצבים ובין זכויות, לא שוני שטחי. דרישות העידן המודרני מובילות את מוחנו לעבוד אחרת משעבד מוחו של החקלאי הסובייטי. חשיבתו הפוליטית של סמוטריץ' שייכת עדיין לעידן הפרימיטיבי.
משתמע אם כך שאני בז לתופעת סמוטריץ', אבל למעשה יחסי אליו, כמו אל הימין ואל תופעת ההתנחלויות הוא אמביוולנטי. סמוטריץ' מייצג בתוך עמנו חוסר יכולת הפשטה שעלול להוביל לגזענות ולאטימות לסבל אנושי שחווים בני אדם אחרים. מצד שני במידה רבה הוא וחבריו הם מתרס בפני העדר ההפשטה שמצוי בהיקף רחב יותר, מסוכן יותר, אלים יותר בעולם המוסלמי והערבי מסביבנו. למיינסטרים הערבי, לא רק לסמוטריצ'י השוליים של הערבים, נהיר שיהודי וערבי הם כמו כלב ותרנגול. כשערבי רוצח יהודי הוא אינו טרוריסט אלא שהיד, ואילו כשיהודי רוצה עצמאות בארצו הוא שודד אדמות כי היהדות היא רק דת שלא זכאית לטריטוריה. זו אולי אירוניה מאין כמוה: כדי שנוכל לשרוד במזרח התיכון כאי של יכולת הפשטה השייכת לעידן המודרני בתר אפקט פלין, אנחנו צריכים שתתקיים בנו גם התלהמותם של הסמוטריצ'ים הלקויים מרצון ביכולת הזאת.
תמריץ 
תמריץ , תודה על פוסט מענין . אלא שאני חולק נמרצות על הנחות היסוד שבו , וטוען להיפוכם של דברים למעשה , הכיצד ?
אם כך , החשיבה האנושית היותר אינטיליגנטית , יסודה לא בהפשטה דווקא , אלא ביכולת לבצע קונקרטיזציה או להשליך על קונפיגורציה מורכבת של כללים לחריגים .
ההפשטה , יוצרת כלל ( המשותף במקרה של הפוסט , הינו : בעל חיים ) ואילו ההחרגה , ומעל הכל , ההתמודדות המנטלית איתה , קשה לאין ערוך , וחשובה לאין ערוך , מאשר הפשטה ( שקובעת בעיקרון כלל ) .
ואכן, בפוסט יפה לאחרונה , אתה עצמך קבלת על תיאוריות האחדה מטופשות וחסרות אחיזה , תועלת / תוחלת , ומה בעיקרון מייצר אותן :
אכן , אחד הווקטורים החשובים בתיאוריות דנן , הינו : זה של הפשטה . ההפשטה הינה כלי וירטואלי להבנה של המציאות ( נניח : מפה , נניח : הגדרה מילונית וכו… ) , אבל :
ההבנה גופא , של המציאות המורכבת והאכזרית , מזקיקה , עיבוד מורכב מאוד , חריג מאוד , של כללים , וחריגים , והכל לקונפיגורציה שלמה . אבל באמת תקצר היריעה ….
נ.ב. : כל זאת בהיבט העיוני , מבלי לקבוע דיעה כמובן , לגבי אותו חקלאי , נבער לכאורה …..
להתראות
אהבתיאהבתי
נראה לי שאפשר לומר שיש שלושה שלבים:
1)תפיסה קונקרטית
2)מעבר להפשטה
3)הבנה מה מתאים לכלל המופשט ומה חורג.
החשיבה הטרום מודרנית פשוט עוצרת ב-1. אפשר להגיד טיעונים מאוד מתוחכמים ברמה השלישית, אבל קודם צריך לקפוץ על החסם המנטלי שבין 1 ל-2.
לפעמים אתה שומע מאנשים טיעונים שהם כאילו ברמה שלוש, אבל הם שטחיים וקלישאתיים ואתה מבין שהם פשוט תירוץ להישאר ברמה 1.
בפוסט לעיל נתתי דוגמה קטנה לכך. אם תשאל ערבים אם מגיעה ליהודים מדינה, הם יגידו שהיהדות זו דת ולא אומה, ולכן לא מגיעה לה מדינה. ממש הפתיע אותי לשמוע את הדעה הזו מערבים ישראלים שלא נראו לי משכילים או אינטלקטואליים מספיק כדי לעשות הבחנה כזו לגבי טיבה של היהדות, שזה משהו שאפשר לכתוב עליו דוקטורטים על גבי דוקטורטים. ברור שהם אומרים זאת כקלישאה ששמעו איפה שהוא ונפוצה בתקשורת הערבית ומצדיקה את מה שרצו לחשוב מראש, ולא מתוך איזו מחשבה מעמיקה של שלב 3.
אהבתיאהבתי
תמריץ :
אלא שחשוב היה להבין הטיעון שלי : לפעמים , ההפשטה , יוצרת האחדה ושם לפעמים , נמצא כדבריך החסם המנטלי היותר משמעותי . למה ? בדיוק בגלל שהמוח או הנפש , עוגנת על תבניות , ועל תיאולוגיה ( במובן הרחב ) שהרי :
הנפש של האדם , כמהה תדיר , לסדר וארגון טבועים ( מעין שקט נפשי אל מול הניכור והבדידות והאקראיות שבהתנהלות העולם ) וכך :
ההפשטה , יוצרת קיבעון ( מה שאני מכנה ( בין היתר ) : " הקיבעון הכולי המאחד " ) . ולכן : זהו שלב , הרבה יותר מסוכן או חוסם מבחינה זו !!
מה שמענין , זה ששמאלנים , גורסים לא פחות מערבים ( שמאל קיצוני ) את המנטרה המטופשת הזו :
שהיהדות הינה דת , ולא לאום . וזה מחזק את טיעוני :
לא פעם , נובע הדבר משנאה עצמית , השנאה העצמית , קוראת או מסיטה להפשטה , לתבניתיות , להאחדה , לקיבעון , וכך :
הדחפים הרגשיים / מנטליים , יוצרים קיבעון בחשיבה , הכל בגלל צורך במופשטות שמייצרת סדר וארגון טבועים כוללניים , או כי אז :
אתה נמנע מהתיגעות טרחנית , עם כללים וחריגים או קונפיגורציה פרטיקולרית :
מי אמר שדת לא מכתיבה לאום ? איפה זה כתוב שהם בקשר דיאלקטי ? ישנן מדינות שמכוננות על אתוסים הזויים לגמרי , למה לא דת גדולה ויסודית ומכוננת בתולדות המין האנושי שבתורה תכונן לאום ? למה בית מלוכה באנגליה , ולא פה דת ? אפילו כך , מדובר במדינת היהודים , לא במדינה יהודית בהכרח !! עוצמתה של המדינה כיהודית , תלויה בריבון הטבעי ובבחירותיו והעדפותיו … מי אמר , שזה סותר שיוויון בין אזרחי המדינה , בעלי דת שונה , זהו רק האתוס המכונן !! ועוד שעות נפליג פה , תאמין לי , לא נישאר צעירים !!
להתראות
אהבתיאהבתי
מסכים לגמרי.
לפני שמתפשטים לגמרי מומלץ לזכור ש
( אני מצטט למטה את עצמי מפוסט אחר)
כשכולם בתרבות אחת כבר חושבים כתוצאה מברירה תרבותית שהאחר הוא אדם כמוך מתוך חשיבה מופשטת צריך חשיבה לא מופשטת בשביל להבין שהוא לא אדם כמוך כתוצאה מברירה תרבותית אחרת.
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכים מאד עם אל רום, פרט למשפט: עוצמתה של המדינה כיהודית , תלויה בריבון הטבעי ובבחירותיו והעדפותיו … מי אמר , שזה סותר שיוויון בין אזרחי המדינה ,
זה סותר שוויון מכיוון שלא יתן לבעלי דת שונה זכות ויכולת להפוך לריבון או לשנות את הצביון, אבל זה אנושי והנכון ביותר שאפשר.
זה שאפשר להגדיר כלב ופלסטיני במילה אחת לא עושה אותם זהים.
העם הפלסטיני, שנקרא עד תחילת שנות השמונים "הפליטים", רובו מקורו בהגירה אדירה שחלה בתקופת הבריטים והתחילה בסוף תקופת התורכים, המהפכה התעשיתית והמרד הגדול של המצרים בעותומנים. אבל בעיקר בתקופת הבריטים. ב90% מהמשפחות הפלסטיניות שם המשפחה מעיד שהגיעו בעיקר (אם אני זוכר נכון,) מ 9 ערים ואיזורים שונים במרחב המזרח התיכון. רובם הגיעו לעבוד במפעלים ופרדסים שהקימו הבריטים והיהודים בין מלחמות העולם, רוב הפליטים המקוריים היו דור ראשון מקסימום שני בארץ. הם בשקט גמור יכלו להשתלב בתרבות וחברה דומה לשלהם במדינות ערב ולא היו חייבים להתקע על הגבול. לולי אונר"א הם כבר לא היו שם.
כשמדינות ערב סילקו את היהודים שגרו בתחומם אחרי מלחמת השחרור הן התיחסו לדת של התושבים שלהן כאל שיכות לאומה, לא סתם דת.
גם הרבה מהמשפחות הפלסטיניות שמתהדרות בוותק של מאות רבות של שנים בארץ טועות ומטעות את עצמן. היה מקובל מאד שמשפחות ערביות משנות את שמן לשם של משפחה מקומית כדי לנכס זכות ויוקרה. זה עזר לפרנסה. מי שיחליט לקרוא את הביוגרפיה של ירושלים לפני שהוא קורא את דירק ג'נטלי, יראה שזו תופעה שהיתה כל כך מקובלת עד שחברי כנסת ערבים כבר הצהירו שזה מתסכל אותם שהם איבדו את הקשר המשפחתי האמיתי שלהם ולא יודעים מי הם באמת. הקשר של הפלסטינים מאולץ כי נוצר מצב שבן דור שלישי רביעי בערב הסעודית עוד מסתובב עם דרכון ירדני וטוען שהוא פלסטיני מחיפה.
לאישתי ולמאות אלפים כמוה יש דרכון של Brithish national overseas היא יכולה להסתובב כבן לאומה הבריטית הגאה בכל מקום בעולם פרט לבריטניה, אסור לה לגור שם. הבריטים יצרו במתכוון לאומיות חדשה בהנף קולמוס.
אפשר להתווכח אם אנחנו נהים חכמים יותר, מה זו חוכמה? החברה והדרישות משתנות והגדרה של חוכמה משתנה. האם אני חכם יותר מכלב? כלב יכול להריח את העמוד בפינת הרחוב ולדעת שהכלבה של השכן היתה שם ועוד שלושה כלבים אחרים והוא ידע מי הם. אני לא מסוגל לעשות את זה.
אהבתיאהבתי
האם האומה האמריקנית זכאית לעצמאות? גם היא אוסף של מהגרים זה מקרוב באו.
מדינות ערב החליטו להנציח את קיום הפליטים וככה להעיק על ישראל.
אומרים שההגדרה לאיי קיו גבוה היא הצלחה במבחני איי קיו. כך שהתשובה לשאלה אם אנחנו חכמים יותר גם כן חיובית על פי ההגדרה המעגלית הזו. בכל אופן חשיבה מדעית מאפשרת קידמה טכנולוגית ומי שנטול אותה גם לא מסוגל לתרום למדע ולטכנולוגיה.
אהבתיאהבתי
אל רום יפה כתבת, ואני לא חולק על כל מה שכתבת אבל נראה לי שסמוטריץ' ואחרים בעלי דעות פרימיטיביות אינם מגיעים לדעותיהם מתוך יכולת מתוחכמת לעדן את ההפשטה שלהם, אלא מתוך העדר הפשטה בכלל. פשטנות מחליפה ההפשטה.
אהבתיאהבתי
ואכן אנחנו מגיעים לשאלה האם יש גבול עליון לחשיבה מדעית, והאם נצליח לפתח מחשבים שיהיו מתקדמים מספיק לפרוץ את המגבלות שלנו או עזרים שירחיבו את מיגבלות היכולת שלנו.
הערבים והמוסלמים כמעט ולא זוכים בפרסי נובל, ואלו שזכו בהם חלקם מיוחסים לבני מהגרים שכבר גרו בתרבות שונה. החשיבה המדעית היא תולדה של תנאים חברתיים.
ההתחכמות שלי האם אני חכם יותר מכלב היא באותו מישור של ההפשטה שתרנגול וכלב דומים אחד לשני ולכן ניתן לראות לכולם זכויות שוות. הפוליטיקלי קורקט מעוות את את ההגדרה והיצירה המעגלים האלו שאתה מדבר עליהם. כשאני אומר לשכן החדש בעל 11 כלבים שנובחים יום ולילה שבארה"ב מקובל לחתוך את מיתרי הקול שלהם והוא מאיים לחתוך לי, הוא לא מבין שיש הבדל מעמדות בין כלב לאדם וששנתם של השכנים חשובה יותר מהכלבים. הוא חושב שהכלב שלו זה כמו התינוק של השכנה שבוכה בלילה. ובארה"ב בית המשפט קבע שיש לחיות זכות לתבוע בני אדם בבית המשפט למרות שלא ליצג את עצמן.
כמו שאומר הררי זה הכל מיתוסים, כל הדרך למטה.
אהבתיאהבתי
זה בערך קשור לנושא:
הסופיסטים טענו כי ביכולתם להפוך טיעון מפסיד לטיעון מנצח. מבחינה מוסרית גישה זו מעודדת כוח ולא מוסר. דיאלוגים רבים של סוקרטס על הפילוסופיה של המוסר מסתיימים באפוריה, תוצאה שנתפסה כערעור המוסר. אם מחנכים אדם כי לא ניתן לדעת מה הוא "צדק", למעשה נרמז כי ניתן לעשות כל שעולה על הדעת.
אהבתיאהבתי
יש עוד אפשרות: הניגשים למבחני האייקיו הם ברובם כאלה שרוצים להיבחן.
רוב רובה של האוכלוסייה פשוט לא נבחנת כי זה לא מענניין אותה ולא מעניינה.
לגבי סמוטריץ (לא שמצדיק אותו-אך יחסך לגביו מתנשא משהו), אני מניח כי התכוון כי לא בדי אן איי היהודי לבצע טרור. ואילו כל הטרוריסטים מוסלמים ולא כל המוסלמים טרוריסטים.
אגב, מה עם הסבל של היהודים מטרור ("סמוטריץ' מייצג בתוך עמנו חוסר יכולת הפשטה שעלול להוביל לגזענות ולאטימות לסבל אנושי שחווים בני אדם אחרים") ?
אם נחתום שלום- יפסק הטרור ? יהיה טוב לפלשתינים?
אתה ערב לכך ?
אהבתיאהבתי
ג'וש, אני חושב שסמוטריץ' בעל חשיבה פרימיטיבית. בהחלט אפשר לראות זאת כהתנשאות אבל זו דעתי.
ההצגה שלך את דבריו אינה מה שאמר. תראה את הראיון. יש קישור ברשומה.
בשאלותיך בסוף אתה מתפרץ לדלת פתוחה. בהתאם למה שכתבתי בסוף הפוסט יכול להיות שבאמת במזרח התיכון הסמוטריצ'יות מסייעת במשהו.
יש מדינות שבהן מבחני איי קיו או דומים להם מונהגים כחובה בטרם גיוס לצבא או בבתי ספר. לעומת זאת במבחנים בהם יש ברירה של אוכלוסיה כמו הפסיכומטרי, הציונים נוטים לרדת כי האוכלוסיה שניגשת מרצונה מתרחבת כל הזמן. ולכן הטיפשים שאתמול לא נכללו בתוצאות, נכללים בהם היום.
אהבתיאהבתי
מבחני ה iq מעניינים
מה שמוכיח שהמדידה משפיעה על המדיום הנמדד. כמו בפיזיקה.
כשיש מבחן אנשים מתכוננים אליו כמו לפסיכומטרי , מה שמעלה את הצלחתם אך לא את חוכמתם.
אהבתיאהבתי
הטענה של פלין היא שכשמתחילים לחשוב באנלוגיות, זו לא רק הכנה למבחן – זה משנה את החשיבה גם לגבי החיים עצמם.
אהבתיאהבתי
השאלה אם אנשים חושבים יותר באנלוגיות כדרך חיים מודרנית. יתכן וסביר.
או שלומדים אנלוגיות למבחן. ושוכחים מיד אחכ.
כמו ברוב המבחנים.
אהבתיאהבתי
תמריץ , תודה … ( רק לא התיחסתי ספיציפית לאף אחד מן הפיגורות שכתבת , סבוך מדי לעת הזו ) .
אורי ,
מה פתאום " להחליף " ריבון ? איפה זה קיים ? מדינה מכוננת או התכוננה על אתוס מסויים , וזהו בעיקרון !!
נניח , ארה"ב מכוננת על חירותו הפסאדו טוטאלית של הפרט ( או על העדר אתוס למעשה ) נו אז :
" ים " היספאנים שם , אז נניח יהא פתאום איזה אלוהה אצטקי מטורף , בבחינת האתוס החדש של המדינה , הם יוכלו לשנות או לדרוש כדבר הזה ? מאוד לא סביר !!
אתוס מכונן של מדינה , הוא בבחינת : one of וכך גם פה :
זוהי מדינת היהודים , זהו האתוס עליו נתכוננה המדינה , וכולם , בני דתות שונות , מוצאים שונים , מקבלים האתוס בהכנעה, ואין לכך שום קשר לשיוויון זכויות אזרחי .
כשם שפקיסטנים והודים באנגליה , לא יכולים לערער נניח על בית המלוכה האנגלי , וכולם שם מצייתים לאתוס (והם בעלי אזרחות כפי אנגלי רסמי ) ולמשל :
נמנעים כולם מאכילת בשר ברבור על פי חוק ( נחשב רכוש המלכה , סמל המלכה , ואדם ישלם בכלא על אכילה דנן , ראה לינק ) .
כך הדברים בעיקרון , וכך הם אמורים להיות בעיקרון .
מוסלמי אהבל , אכל ברבור ברמאדן , תראה מה קרה לו :
http://www.dailymail.co.uk/news/article-418000/Man-tried-eat-swan-Ramadan-fast.html
להתראות
אהבתיאהבתי
הציפייה שלי מאדם אינטליגנטי היא להצליח למצוא מספר רב של נקודות דמיון בין כלב ותרנגולת ( לדוגמא: בעלי חיים, לא מותאמים לחיים במים, בויתו ע'י האדם לפני זמן רב ביותר …) + מספר רב של נקודות שוני ( לדוגמא: כלב נתפס כבן משפחה של האדם וזוכה לרוב ליחס מפנק ואילו תרנוגלת כמוצר חקלאי שטובתו נרמסת למען אינטרסים כלכליים, בתחזית עתידית קשרי כלב -אדם במגמת התחזקות, תרנגולות יוחלפו ברגע שאדם יוכל לגדל בשר במעבדות… ).
באופן דומה אני מצפה לניתוח אינטליגנטי של מספר נקודות דמיון ומספר נקודות שוני בין טרור יהודי לטרור ערבי. הטיעון ששניהם אותו דבר אינו נתפס בעיני כיותר או כפחות אינטליגנטי מהטיעון שאין בינהם שום קשר.
קיים בניתוח שלך את סמוטריץ הידהוד לנטייה של חלק מהשמאל לתייג את הימין כפרימיטיבי וכלא אינטליגנטי ( קופים שרק עכשיו ירדו מהעצים, בהמות וכדומה). אתה אמנם עושה זאת באופן אינטליגנטי ומשעשע יותר מסתם הטחת כינויי גנאי – אך זה אינו תחליף לעימות אינטלקטואלי בין גישתו של סמוטריץ לבין גישתך. שיובן נכון, אני מתנגדת לו בחריפות וחושבת שגישתו מסוכנת לעתיד המדינה, אך איני חושבת שהוא פשוט פרימיטיבי ולא חכם בדומה לאיכר הרוסי.
הטענה שההתפתחות השכלית – מוסרית של האנושות משמעה שלילת ההבדלים בין קבוצות שונות של בני אדם היא מאוד בעייתית. זו סתימת פיות, ואפילו חסימת החשיבה, במסגרת הפוליטיקלי קורקט. לדוגמא: היא אינה מאפשרת חקירת הגורמים התרבותיים להצלחה של מהגרים סינים לאירופה והכישלון בקליטה של מהגרים מוסלמים לאירופה. היא סותמת את הגולל על המגמה המתעוררת של הפרדה בין רפואת גברים לרפואת נשים, ועוד.
עם זאת, ניתן לטעון שאסור להשתמש בהבדלים בין קבוצות אנשים לקביעת מדרג היררכי של עליונות – נחיתות, או כתירוץ להענקת זכויות יתר לקבוצה אחת ורמיסת הזכויות ואפילו שיעבוד של האחרת וכדומה.
אהבתיאהבתי
קמיליה, משטרת המחשבות לא קיימת פה בבלוג. מותר לחשוב שיש הבדלים בין אנשים, קבוצות אתניות, דתות וכו'.
אני נוטה לחשוב שבני אדם מתחלקים לשניים – אלו שחושבים מחשבות חדשות, ואלו שחושבים מחשבות ישנות. אין ספק שבימין יש אלמנט של פרימיטיביות מאחר שהחשיבה הימנית קרובה לדרך החשיבה הישנה. המתאם בין ימניות לחוסר השכלה גבוה. זה כמובן לא אומר שהימין טועה בהכרח בכל סוגיה שעומדת על הפרק. הרחבתי בנושא ברשומה מהעבר: http://tinyurl.com/mp96a42 .
אהבתיאהבתי
לגופו של עניין, ברור לי שאנשים עם דרך חשיבה חדשה נוטים לשלול את ההבדלים בין אנשים ולחתור לשוויון. זאת הרבה בגלל יכולת ההפשטה ויכולת מציאת הדומה והשווה שמאפשרת להם זאת.
אהבתיאהבתי
עוד משהו להבהרת הנקודה. אורי למשל כתב קודם שחשיבה מופשטת יותר אין פירושה חוכמה. השאלה כמובן מה הגדרת המילה חוכמה. בדרך כלל משתמשים בה בצורה שכן מתאימה לטענה שיותר הפשטה היא יותר חוכמה. גם הפשטה עוזרת לחדשנות מדעית וטכנולוגית.
אבל אם חוכמה היא היכולת לנבא התרחשויות חברתיות, בפרט בחברות מסורתיות, לא בטוח שאדם בעל יכולת הפשטה יכול לנבא התנהגות של פעיל חמאס או דאעש טוב יותר מאדם שנטול יכולת הפשטה.
אהבתיאהבתי
הפשטה זה כלי שימושי, ראיית התמונה בגדול. בדרך כלל סביר להניח שזה יביא לתוצאות "חכמות" יותר. כמובן שהשימוש בה יכול להעשות בחכמה או לא.
סביר שאדם בעל יכולת הפשטה יהיו לו כלים טובים יותר לנבא התנהגות של פעיל חמס טוב יותר. אחת הבעיות שי שבפורומים היא בעיית תקשורת עם מגיבים שרואים דברים רק מהרקע ממנו הגיעו בלי יכולת להבין שלתרנגולות יש אופי שונה.
ההתפתחות המוסרית הנוכחית שוללת הבדלים בין קבוצות שונות. היא בעיתית מכיון שהיא רומזת ומובילה לכך שיש להשתמש בהבדלים בין קבוצות אנשים לקביעת מדרג היררכי של עליונות – נחיתות. אם אני אטען שעלי לשלם פחות ביטוח בריאות מנשים כיוון שנשים צורכות יותר רופאים ארגוני הפמיניסטיות יסרסו אותי.
אהבתיאהבתי
אין לי סימפטיה לנוהג התמריצו-קרוגמני "לפתור" מחלוקות באמצעות סיווג היריב כשייך לשלב מוקדם יותר באבולוציה.
תמריץ, אם כל מי שמסרב לקבל הפשטה מסויימת משול לאיכר סובייטי, גם אתה באיכרים.
למשל, אתה מסרב לקבל ש-labor הוא מוצר או שירות, שמחירו צריך להיקבע בשוק החופשי.
אהבתיאהבתי
מבקר , יפה שירבבת השוק החופשי גם לפוסט זה.
במטוטא , אני רק שאלה:
לפי הגדרה השוק החופשי מספק את המידע הגדול ביותר ונטול פניות שניתן להשיג לגבי המוצרים והשירותים בשוק כמו ה-labor שציינת הכיצד הוא משתמש לעיתים קרובות במונח הקללה החמקמק – אוברקווליפייד שאף אחד לא יודע את המשמעות האמיתית שלו?
אגב , כפי שציינתי בעבר , לדעתי השמאל נמצא במצב אוברקווליפייד בשביל באמת להבין את מצב העדר ההפשטה שמצוי בהיקף רחב יותר, מסוכן יותר, אלים יותר בעולם המוסלמי והערבי מסביבנו.
אהבתיאהבתי
גיא, חוסר ההבנה של השמאל בנוגע לעולם המוסלמי והערבי נראה לי פחות כמו אוברקווליפיקיישן ויותר כמו "קללת הידע".
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2
—————————————————————————-
אני חושב שסמוטריץ' מתייחס למלה "טרור" כאל מלת גנאי חריפה, מעין קללה לצורכי תעמולה, וככזו הוא דורש שהיא תופנה כלפי האויב ולא כלפי אנשינו.
לחלופין ובנוסף, הוא מתייחס למלה "טרור" כאל הגדרה משפטית שהוא מעדיף שלא תחול על אנשי מחנהו, ובהקשר הזה יש לראות את דבריו כטיעונים של עורך דין שפועל למען הלקוח ולא כמאמץ חשיבתי מתוך חתירה לגילוי האמת.
אהבתיאהבתי
יכולת הפשטה היא כלי חשוב, אך היכולת לערוך הבחנות היא כלי חשוב לא פחות.
למשל, ההבחנה בין זכאויות ובין חירויות. ("זכויות זה טוב").
או ההבחנה בין האלימות של התוקפן ובין האלימות של הקורבן המתגונן. ("אלימות זה רע").
או ההבחנה בין השגת מין באלימות ובין השגת מין במרמה. ("אונס").
אהבתיאהבתי
לא הכרתי המונח "קללת הידע". נהדר. אבל אהבתי גם את האובר קווליפיקיישן של גיא.
יש מחקרים קלאסיים בילדים בני ארבע שמראים כיצד הם מתקשים לנטרל את הידע שיש להם כאשר הם שומעים סיפור על ילד אחר ונשאלים לגבי חשיבתו ("באמצע הלילה דני ישן ולקחו לו את הממתק מחדרו למטבח. איפה דני יחפש את הממתק כשיקום בבוקר?")
אהבתיאהבתי
מבקר(א) , לא שאני חף מרצון להגן על המושג המחורטט שהמצאתי אבל יוכיחו תגובותי בעבר שכשאתה מעלה רעיון או מונח שלא הכרתי אני משבח אותך על כך.
הפעם לצערי חוץ מצילצול המפוצץ של המונח איני מבין את הפירוש –>
" היא מושג המביע את הרעיון שבעל ידע מסוים יתקשה מאוד לחשוב על הידוע לו מנקודת מבטו של מי שחסר את הידע המסוים."
שהרי גם מי ש[אין] בידו הידע המסוים יתקשה מאוד לחשוב על הידוע לו מנקודת מבטו של מי ש[יש] לו הידע המסוים.
מכאן ש
קללת הידע = קללת חוסר הידע
ואנה אנו באים?
(ב)
גם לגבי הפרמנט השני שלך אני מעלה תהיות:
————————————————–
אני חושב שסמוטריץ' מתייחס למלה "טרור" כאל מלת גנאי חריפה, מעין קללה לצורכי תעמולה, וככזו הוא דורש שהיא תופנה כלפי האויב ולא כלפי אנשינו.
————————————————–
אם אחליף המילה טרור המילה רצח?
אנה אנו באים?
(ג) אני מודה ומודע שיכולת ההפשטה שלי טובה מיכולת ההבחנה שלי.
אני חושד מדברייך שלא הבחנתי נכון משהו במשפט שכתבתי על הlabor
ואוברקווליפיקיישן . אז מה לא הבחנתי 🙂
בברכה.
אהבתיאהבתי
לא יתכן שבעולם מרושת במצלמות אבטחה ואיכון סלולרי
השבכ המהולל לא מוצא מפגע אשר בריאותו הנפשית בספק.
יש רק הסבר אחד
המפגע הוא שתול של השבכ שלא בידיעתו
הוא ישב בכלא ושוחרר כפצצה מתקתקת לשעת כושר
הוא הופעל ע"מ להסיט את הדיון מחקירת שרה.
לצערו של המפעיל הבכיר בראשות הפרמידה
לא נרצחו רק תל אביבים סמולנים.
הכללתי והפשטתי למען ה"עמך".
תנצבה
אהבתיאהבתי
פוסט יפה. הראיון הזה עם סמוטריץ' השאיר אותי פעור פה לפני כמה ימים. ממש כך מול מסך המחשב.
משהו בראיון הזה של דנה וויס התחבר לי לביקורת טלויזיה של רוגל אלפר בהארץ לפני מספר שבועות לגבי איתמר בן גביר ("לא כל יום רואים בחדשות מהפכן" – (http://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/.premium-1.2804784). ספציפית לתיאור הזה: "הנימה הקהה שבה הוא מנופף ב"דמוקרטיה" ו"זכויות אזרח" (כמו ילד שמשחק בצעצועים שהוא לא מבין) היא מופת של להגיד דבר אחד ולהתכוון להיפוכו".
יש אנשים שחיים במציאות מקבילה לחלוטין, שאינם מסוגלים כלל לראות עצמם בנעליים של אנשים אחרים. לא יודע אם זה מדד לאיי.קיו, אבל לכל הפחות יש פה מימד כלשהו של התכחשות למציאות.
אהבתיאהבתי
לגבי סמוטריץ
זה מאוד פשוט
הוא משוכנע אחד מהשניים או שניהם
א. לא הייתה כוונה להרוג בדומא אלא להפחיד. אם מתו בטעות.. אז לא כזה נורא.
ב. הקם להורגך השכם להורגו ולכן זהו הרג מוצדק ולא רצח ולא טרור.
אהבתיאהבתי
kb, כן. לא סתם כתבתי עליו פוסט. ראיון מכונן.
העלאת נושא העינויים בשב"כ הציפה בצורה מאוד אינטנסיבית את הפער בין חוסר העניין המוחלט של הימין הקיצוני בסוגיות של זכויות אדם לבין נכונותו לעשות בהם שימוש לצרכיו. זה דומה לבעיית הטפילות שכתבתי עליו לא פעם בבלוג, וטפילות היא בעיה קשה מאין כמוה בחברה ובכלכלה.
שמעון, אני מקווה שהתיאוריה שתווית בתגובתך מ-22:09 היא לא באמת ברצינות. ההסבר שלך לחשיבה הסמוטריצ'ית בתגובה אחר כך דווקא נשמע רציני.
אהבתיאהבתי
טוב , לאחר שקראתי גם הגדרות שונות למונח אני עדיין בדעה שאוברקווליפיקייד יותר מתאים לשמאל בנוגע לעולם המוסלמי והערבי משום שאוברקווליפיקייד גם כולל בתוכו את אלמנטי הידע , הניסיון ,הכישורים ובנוסף יש האפשרות שהוא נתפס כמאיים , נטע זר ,לא שייך , מנותק וחנון.
אהבתיאהבתי
חלקים גדולים בימין
המתבטאים ךמשל בתגובות בדף של הצל. והם רבים.
מסכימים מאוד עם סמוטריץ
והיו שמחים לזרוק לים את הערבים עם הסמולנים.
ההיבריס , שכרון הכוח ושגעון הגדלות חוגגים.
ה"עשבים השוטים" בימין
אינם עשבים ואינם שותים.
כידוע
עשבים גדלים ליד הברז
או ליד מקור מים
אהבתיאהבתי
*אינם שוטים.
כן שותים
אהבתיאהבתי
גיא, ברור שידע משפיע על החשיבה, אבל לא בכך עוסק המושג.
המושג עוסק בכך שכשאדם מנסה לצפות את התנהגותם של אחרים, הוא מניח מבלי משים שרמת הידע שלהם דומה לשלו, וגם אם הוא יודע שחלקם יודעים פחות ממנו ומנסה "לתקן כלפי מטה", התיקון בד"כ לא מספיק.
למשל, מבקשים מקבוצת אנשים לבחור מספר בין 0 ל-100 ולרשום אותו על דף נייר. המנצח הוא מי שהמספר שבחר הוא הכי קרוב לחצי מהממוצע של תשובות האחרים. כלומר, המטרה של כל אדם היא לנחש מה תהיה התשובה הממוצעת של האחרים, ולבחור חצי מזה.
אם כולם היו בעלי יכולת חישובית מושלמת וכולם היו יודעים שכולם בעלי יכולת חישובית מושלמת, התשובה הייתה צריכה להיות 0. במציאות, היא כמעט אף פעם לא יוצאת 0, כי הרבה אנשים הולכים רק צעד אחד קדימה או שניים או שלושה, ורק חלק הולכים עד הסוף.
אנשים אנליטיים/מתמטיים/מהנדסים נוטים לבחור את התשובה 0 או קרוב לזה. הם מתקשים להעריך את גודל הבורות המתמטית של האחרים, או את שכיחותה. זוהי "קללת הידע".
—————————————————————-
"לא תרצח" זה בתורה ובהלכה.
"טרור" זו מלה מודרנית.
סמוטריץ' אמר שהם צריכים לשבת בכלא, רק סירב לקרוא לזה טרור.
(אני פתאום מבין שיכול להיות שאני סובל מקללת הידע. אני מתקשה להבין שסמוטריץ' לא רואה את הדמיון ולא מבין שזה טרור, וכדי ליישב את התמיהה אני מייחס לו תחכום תעמולתי או ערמומיות של עורך דין. — אז הנה לך דוגמה ספונטנית ואותנטית ל"קללת הידע"! 🙂 ).
—————————————————————-
החשיבה שלך נראית לי לפעמים אסוציאטיבית או מבוססת אנלוגיות. כלומר, זה לא בדיוק הפשטה אלא הצבעה על דמיון מבחינה מסויימת, למטרה מסויימת.
לשאול מלה מתחום אחד לאחר זו לא הפשטה, זו שאילה. לקרוא לעכבר של המחשב "עכבר" זו לא הפשטה. מכרסם זו הפשטה. ממשק משתמש זו הפשטה.
אם אוברקווליפייד זה מונח לא ברור בתחום שממנו הוא לקוח, איך הוא יסייע לנו להבין משהו בתחום אחר? זה להסביר את המעורפל באמצעות המעורפל יותר, לא?
אהבתיאהבתי
אוקיי, הצצתי בוויקיפדיה:
This could be a problem for professionals applying for a job where they significantly exceed the job requirements because potential employers may feel they are using the position as a stepping stone.
"… להשתמש במשרה כקרש קפיצה למשרה אחרת". כלומר, עובדים שלא יתמידו, כי יש להם אפשרויות אחרות, טובות יותר.
ובתרגום למצב שלנו: ישראל צריכה להעדיף עולים חדשים מארצות עניות ונחשלות, משום שהם יישארו תקועים בישראל ולא יעזבו אותה. הא-הא-הא. 🙂
אהבתיאהבתי
אוקיי , יותר ברור . תודה.
גם אהבתי ההבחנה – השאלה- הפשטה.
יש לי השערה לגבי המעורפל – הרבה פעמים אנשים יאמרו לך שהם לא יכולים להסביר משהו אבל כשהם רואים אותו או כשהוא קורה להם – הם יודעים.
אותו כנ"ל כנראה לגבי ההבנה האינטואטיבית של האוברקווליפייד .
אולי בגלל זה זה מצחיק. מבינים משהו ולא יודעים להסביר או לשים עליו את האצבע… לא יודעים ואז נוצר מתח. הגוף מפרק מתח בלי סכנה לצחוק או חיוך.
אהבתיאהבתי
אההה, לא יפה לבחור רק דובדבנים שמתאימים לך… מה לגבי –> ?
In the United States, the term "overqualified" has been found by the courts to sometimes be used as a "code word for too old" (i.e., age discrimination) in the hiring process.[5]
אהבתיאהבתי
אתה רוצה להגיד שהשמאלנים זקנים מדי בשביל המזרח התיכון אבל לא נעים לך או אסור לך להגיד את זה אז אתה אומר אוברקווליפייד? 🙂
אהבתיאהבתי
אני שומר על זכות("זכויות זה טוב") אי התגובה שלי 🙂
אהבתיאהבתי
בעל הבית השתגע? ביום חמישי שעבר נבחר סלמן בטחיש המזדהה כפרו-סורי לראשות המועצה הממונה בכפר הדרוזי מַסְעָדֶה • הליך לא-תקין לכאורה ומעורבות של "מאכערים" מסוגים שונים הביאו למינוי הבעייתי, דווקא כאשר האהדה לישראל בקרב הדרוזים צוברת תאוצה
יותר מעניינת מהכתבה, התגובות
http://mida.org.il/2016/01/03/%D7%94%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%94/
אהבתיאהבתי
פני כשנה הותר לפרסום כי השב"כ והמשטרה חשפו תשתית טרור של דאע"ש בהנהגת עורך דין מנצרת, וכי הוגשו כתבי אישום כנגד שבעה נאשמים. ב-1 לאוקטובר האחרון הותר לפרסום כי שירות הביטחון הכללי והמשטרה חשפו חוליה של שבעה ערבים ישראלים, פעילי ארגון 'סלפייה ג'יהאדייה', שתכננו לבצע פיגועים כנגד כוחות הביטחון בצפון. ב-18 לנובמבר פורסם כי המשטרה והשב"כ חשפו התארגנות של שישה צעירים תושבי ג'לג'וליה שתכננו להצטרף ללחימה בסוריה לצד דאע"ש. ב-8 לדצמבר הותר לפרסום כי נעצרו חמישה ערבים תושבי נצרת שהקימו התארגנות טרור המזדהה עם דאע"ש וערכו אימונים בנשק. לצד זאת ישנן הערכות כי כ-100 עד 150 ערבים ישראלים נלחמים כעת בשורות ארגון דאע"ש. ואלו הן רק דוגמאות חלקיות. מספרים שכאלו לא צומחים בחלל ריק. בשעה שחסידי הפוליטיקלי-קורקט מדברים על קיצוניים בודדים, מלמדים המספרים כי מדובר בתופעה שהיא פרי של הסתה רבת שנים שנענתה בעצימת עיניים מצד מערכת אכיפת החוק. מי שלא רוצה להתעורר בעוד שנים ספורות עם אינתיפאדה חמושה בגליל ובנגב חייב להחליף דיסקט.
http://mida.org.il/2016/01/03/%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94/
אהבתיאהבתי
מס פיגו ….. וריבית שלילית.
יותר מעניינות מהכתבה , התגובות.
אהבתיאהבתי
אני רק שאילתא
בזמנו דובר שלא חוקרים את פרשת דומא
כדי לא לחשוף סוכן שבכ
לאן זה התאדה?
אהבתיאהבתי
הבעתי אהדה בעבר לרעיון מיסוי הדירות הריקות – http://tinyurl.com/gtbskgd
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
חשבתי על הנושא והגעתי למסקנה שאינך יכול להסביר רק ע'י משנה אחד של חדשנות – שמרנות ( חושבים / לא מחשבות חדשות ) את ההבדלים בין קבוצות.
לדוגמא את ההבדלים בהצלחת קליטה של מהגרים מארצות מוצא שונות. יש הכרח להכניס עוד משתנים בכדי לקבל יכולת הסבר.
הנימוק העיקרי: רובם המכריע של האנשים, הן מהימין והן מהשמאל, הם שמרניים. ההוכחה לכך היא שרק מיעוט קטן ממיר את דתו, מצביע למחנה שונה משל הוריו ושל המילייה החברתי בו גדל, זוכה לפרס כלשהו על יצירה מקורית וכו' וכו'. רובנו עבדים של התקופה והמעמד החברתי אליהם נולדנו.
הנימוק המשני: כל התאוריות שניסו להסביר את העולם ע'י רדוקציה למשתנה אחד – כשלו: הדתות, הקומוניזם, הפרוידיאנים ועוד. לאחרונה תומס פרידמן, שקידם בספרו הלקסוס ועץ הזית את ההבחנה שלך בין תרבויות שמרניות לחדשניות, כשל בניבוייו על תוצאות האביב הערבי
אהבתיאהבתי
יכולה להיות סיבה אחרת לעליה התלולה במבחני iQ.
פעם לא התכוננו אילהם כי חשבו שלא ניתן להתכונן. היום גילו שניתן ולכן מתכוננים, הולכים למכונים שמלמדים איך להצליח וזה מעלה את הציון.
לפחות לגבי מבחנים פסיכומטריים אני יודע שזה המצב.
אהבתיאהבתי
גלגל, יש הרבה מחקר על ההסברים האלו. הדעה המקובלת היא שההכנה למבחנים לבדה לא יכולה להיות הסבר עיקרי.
אהבתיאהבתי
קמיליה, ודאי שמעטים מגיעים לרמת חדשנות גבוהה באמת. אבל אתן דוגמה פשוטה לקשר בין חדשנות לעמדה פוליטית: יש אנשים שאוהבים להאזין לשירים פשוטים, שאין בהם אלא חזרה על דיבור יומיומי ועל קלישאות שחוקות, לרוב סביב אהבה ומכאוביה. ויש אנשים שאוהבים שירים עם מילים יותר מורכבות, מסובכות ועמומות בצירופים חדישים. משום מה הקבוצה הראשונה נוטה להצביע בשיעורים גבוהים בהרבה לביבי נתניהו. מקריות עיוורת? איני סבור כן.
אהבתיאהבתי
קמיליה
04/01/2016
22:05
בניגוד לדברי חלק מהמגיבים – עיתון הארץ אינו עקבי. הוא שינה את פניו מאז שעמוס שוקן נטל את המושכות לידיו.
בימי אביו העתון הוביל אמנם קו מאוד ביקורתי כלפי המדינה אבל מעמדה של מי שהמדינה יקרה לליבו והוא ישמח, לטובת כלל תושביה, אם תשתפר. הוא גם נתפס כעיתון אחראי ואמין
מתקופת עמוס שוקן הביקורתיות הפכה לרצון בהחרבתה של המדינה, ושנאה לאידה. כל פעם שקורה משהו קשה העיתון צוהל. האיכפתיות השתנתה לרצון לחבל במדינה, בוז ושנאה ארסית
הגישה האחראית נזנחה, ונעלמו כליל המעצורים לפרסם דברים העלולים להזיק לאינטרסים של המדינה ולחבל בה. קשה לשכוח את התנהגות העיתון בפרשת ענת קם ובלאו.
אפילו רדיפת האמת והאמינות הושלכה לפח. לא במקרה הארץ מככב בספרו של בן דרור ימיני תעשיית השקרים. זו לא רשלנות אלא משהו חמור בהרבה -אלו עלילות בכוונה תחילה
אובמתון-הארץ-בשירות-הבית-הלבן
אהבתיאהבתי
אני לא כ"כ נחרץ ונגד העיתון כמו אורי(גם משום שאיני קורא את עיתון רבות. אני מעדיף מספר כותבים מגלובס ואחרים מהבלוגוספירה).
יחד עם זאת יש לי שם יותר טוב לעיתון מאשר אורי הציע.
יש לי חבר שמעדיף להשאר אנונומי ומחוץ לבלוגוספירה שמכנה את עיתון ארץ
"פראבדה שעל גדות הירקון".
אהבתיאהבתי
יש בסך הכול שני עיתונים איכותיים במדינה: הארץ ומקור ראשון. שניהם מגמתיים אבל מבין שניהם הארץ הוא היותר מאוזן.
אהבתיאהבתי
המשותף ששניהם איכותיים, הלא משותף לכלב ותרנגול שלתרנגול שני רגליים ולכן כלב בעל ארבע רגליים מאוזן יותר אבל תמיד אעדיף את הראשון, גם אם הוא מאוזן פחות על הכלב השמאלני.
אהבתיאהבתי
לתמריץ יש מספר כשלים לוגיים בבלוג שלך:
גירסא ב' לסיפור על החקלאי הנבער:
פסיכולוג:"מה ההבדל בין כלב ותרנגול?"
חקלאי נבער:"אין הבדל. לתרנגול יש שתי אוזניים לכלב יש שתי אוזניים. לתרנגול יש פה לכלב יש פה. שניהם עושים רעש כשאני רוצה לישון".
פסיכולוג:"יש מילה אחת שתוכל לתאר הבדל בין שניהם?"
חקלאי נבער:"ברור שלא".
פסיכולוג:"אולי המילה עוף?"
חקלאי נבער:"נכון"
כמובן שהגדרת החוכמה כמציאת המשותף היא מוטעית. החוכמה היא ניתוח המרכיבים של שני דברים ומציאת הן המשותף והן השונה. אבחנה של הבדלים היא חלק מהחוכמה בדיוק כמו מציאת המשותף. אתה גם מערבב בין שני מישורים שקיימים בחוכמה יש את מציאת הדברים המשותפים והדברים המפרידים ואז מציאת מכנה משותף לכל קבוצה הן קבוצת הדברים המשותפים והן קבוצת הדברים השונים (יותר נכון הייחודיים לכל אחד מהאובייקטים הנסקרים) המכנה המשותף אכן בדך כלל יהיה מופשט אבל לא תמיד.
ומכאן לסמוטריץ' טענות הן על הבדלים והן על שיוויון בלי הסבר הנשען על ניתוח המרכיבים הוא התנהלות של חלקאי נבער.
סמוטריץ' בהחלט לא התנהל כמו חלקאי נבער הוא נתן הסבר הנוגע למרכיבים של התופעות. הוא בהחלט לא אמר סתם יהודי שונה מערבי. בדבריו עלה בבירור שערבי שזורק בקבוק תבערה לבית יהודי במסגרת אירוע פלילי אינה טרור ודינו שווה ליהודי הוא בהחלט לא טען 'ערבי שונה מיהודי' וזהו בהחלט יש מרכיבים שיש בהם שיוויון.
טענתו של סמוטריץ' היתה שיש לתת הגדרה שונה לשריפה בדומא מהטירור הערבי היא שהגדרת טירור היא לפעילות במסגרת גוף שיש לו הרצון והיכולת להשמיד את המדינה (= אויב) וגורם לפחד המשתק את האזרחים. שאר מעשים גם אם הם מרושעים ונתעבים שייכים למערכת הפלילית הרגילה.
ההגיון בדברים הוא שבטרור מטפלים באמצעים בעייתיים חריגים ומסוכנים שאין הצדקה להשתמש בהם מלבד החריג של מלחמה כנגד השמדת המדינה.
הטירור הערבי עונה לכל השלושה תנאים. יש ציבור (גם עם לא ברור כמה מהציבור הערבי שייכים אליו בכל אופן יש ציבור גדול מאוד) שיש לו:
א. רצון להשמיד את המדינה ב. יכולת להשמיד את המדינה ג. הוא גורם לפחד משתק.
לגבי מפגעי דומא במידה והם יהודים. מדובר בקבוצה קטנה שגם אם נניח שרוצה להשמיד את המדינה אין לה את היכולת לעשות את זה אין להם ציבור גדול אין להם מימון רחב מגורמים כל שהם ממדינות אויב עד תורמים עשירים. הם אינם גורמים לפחד משתק אין אף אחד שחי בפחד בגללם. כמות הפגיעה שלהם קטנה לאין ערוך ממשפחות הפשע. ערבים לא מפחדים להסתובב בארץ בגללם. הסיכון של ערבי ממוצע להפגע במלחמת חמולות גדולה לאין ערוך מסיכוייו להפגע מהם.
סמוטריץ' בהחלט לא נהג כמו האיכר הרוסי בגירסא שלך. אפשר כמובן לא להסכים עם סמוטריץ' אבל בשביל זה צריך טענות ענייניות.
אני מצטט קטע מהבלוג הם הערות:
"דנה וייס ציטטה לו הגדרה מוויקיפדיה באשר למהו טרור"
יתכן שציטוט מויקפדיה דורש קצת יותר אינטלגנציה משל חקלאי נבער (לא בטוח) בכל אופן הייתי מצפה ממראיין קצת מעבר לזה,
"אבל סמוטריץ' סירב בתוקף להחיל את ההגדרה הזו על יהודים וערבים שווה בשווה". ונתן לזה הסבר מבוסס. לשאלת סמוטריץ' למראיית מה שונה הפשע היהודי ממשפחות הפשע לא היתה לה שום תשובה וכן לשאלתו האם יש תופעה של פחד משתק מפעילות הפשע היהודי לא היה לה שום תשובה בקיצור הציטוט מויקיפדיה היה השיא האינטלקטואלי של המראיינת. 0 ניתוח ו0 הפשטה.
למה הטוענים נגד סמוטריץ' לא מביאים טענות ענייניות?
כנראה כמו אותו איכר סובייטי בגירסא ב' שברור לו שכלב ותרנגול זה אותו דבר כי לשניהם יש אוזניים, עבור "סמוטריץ'פוב" זורק בקבוק תבערה הוא זורק בקבוק תבערה. הוא ויתר מרצון על היכולת שנתן העידן המודרני להמשיג אבחנות ושינויים בצורה מופשטת.
אותה תופעה גם בהמשך הבלוג: "בכנסת הכריז סמוטריץ' שאין עם פלסטיני. למה יהודים צודקים כשרואים עצמם כעם והפלסטינים לא?"
מאדם בעל חשיבה מודרנית היינו מצפים לניתוח איזה ציבור מוגדר כעם. ציבור רופאי השיניים מוגדר כעם? ציבור חברי ההסתרות מוגדר כעם? אחרי הניתוח מה מוגדר עם תבוא בדיקה במרכיבים של החברה הפלסטינית האם היא אכן מוגדרת כעם וסמוטריץ' לא צודק אבל במקום זה ההמשך הוא השמצות בנוסח החלקאי הנבער: "בימים עברו לכולם היה ברור: העם שלי צודק לגבי כל טענה שמשרתת אותו, ואלו בני העם השני סתם מקשקשים. בני אדם מודרניים מתוחכמים מתקשים יותר להתמודד עם קביעות כאלו ומחפשים נקודות דמיון עמוקות בין מצבים ובין זכויות, לא שוני שטחי. דרישות העידן המודרני מובילות את מוחנו לעבוד אחרת משעבד מוחו של החקלאי הסובייטי. חשיבתו הפוליטית של סמוטריץ' שייכת עדיין לעידן הפרימיטיבי". חבל
אהבתיאהבתי
משה, אני לא מבין למה החשיבה הפוליטית של סמוטריץ נבערת, הוא יודע לעשות הפשטה והבדלה נוחה לו ומעשית.
אין מה להגדיר עם, בזבוז זמן, כבר דנו בזה לעומק ואם זכור לי יאיר נתן הסבר מסכם. אין דבר כזה עם. מהו החלק הקטן ביותר של עם שעדיין נחשב עם? איזו יחודיות נותנת לקבוצה את הזכות להיות עם. האם הפלסטינאים אינם חלק מהעמים סביבם? ההורים שלהם הגיעו משם ורק הזמן שחולף נותן להם איזו הגדרה יחודית שמאפשרת להם להיות עם.מה יעלם מהעולם אם הפלסטינים יתמזגו עם ירדן מצריים או עירק? נו טוב גם ירדן זה משהו מיותר. לא נחוץ עוד עם פלסטיני כמו שלא נחוץ עם חיפאי למרות שמיחד אותם שהם אומרים בלורות ורק הם אוכלים סינייה. האם כל תת קבוצה שיעית תדרוש הגדרה עצמית?
עמים נולדים לעתים קרובות כתוצאה של הגירה, כך נוצרו מרבית העמים האירופאיים בעקבות נדידת העמים שמוטטה את האימפריה הרומית.
כתוצאה מתהליכים אלו, עמים אינם נשארים קבועים במהלך ההיסטוריה, חלק מהעמים נעלמו מבמת ההיסטוריה (רומאים, פיניקים למשל), חלקם השתנו לעמים אחרים עמים אחרים נוצרו במהלך הזמן (האמריקאים) ורק מיעוט קטן מהעמים שמר במהלך השנים על ייחודו (היהודים, הארמנים והיוונים הם דוגמאות כמעט יחידות).
במהלך מרבית ההיסטוריה מרבית העמים היו חלק מממלכות גדולות ואף אימפריות שהכילו עמים רבים. רק בתקופה המודרנית ובעיקר בעקבות אביב העמים, צץ הרעיון של הגדרה עצמית.
בימינו נחשבת ההגדרה העצמית לאחד העקרונות המרכזיים במשפט הבינלאומי, דבר שגורם לחיכוכים רבים. ברוב המקרים קיימת הסכמה על עצם קיומו של עם (אולם לא על הצורה של ההגדרה העצמית הרצויה לו), אולם לא תמיד זה המצב. וכו וכו
אז התחשק לפלסטינים להגדיר את עצמם עם והם יצרו מיתולוגיה שמגיעה לישו שהיה פלסטיני וכו וכו
אהבתיאהבתי
הנה הסבר טוב יותר
אהבתיאהבתי
אם החשיבה של סמוטריץ' לא היתה ברמה קונקרטית גסה והוא לא היה סובל מ"קללת חוסר הידע" של [להבין] שהוא מדבר עם התקשורת בעלת חשיבה מופשטת הוא היה אומר איזה ["כן ,אבל …"] ,מתחיל להתחכם ועושה פיליבסטר לראיון אבל בפועל " דנה וייס ציטטה לו הגדרה מוויקיפדיה באשר למהו טרור, אבל סמוטריץ' סירב בתוקף להחיל את ההגדרה הזו על יהודים וערבים שווה בשווה. "
בנוסף , גם ככה ההסברה הישראלית בעולם היא על הפנים כך שהמצאת תת-מונח
ניואנסי לטרור יהודי ושינוי השפה תועיל כמו חרב פיפיות תוצרת 1984.(מבקר,נראית לי חשיבה מופשטת + מושאלת : ))
אהבתיאהבתי
משה, כתבת יפה.
רק הערה קטנה: המראיינת משתמשת בהגדרה מוויקיפדיה כדי להראות שזו הגדרה סטנדרטית ולא הגדרה שהיא המציאה לצורך העניין. בהקשר הזה, חוסר המקוריות הוא לא חיסרון אלא יתרון.
—————-
אורי, גם אתה כתבת יפה.
מדבריך עולה שהוויכוח האמיתי הוא לא על זהויות ושייכויות אלא על הזכויות המשפטיות שאמורות לנבוע מהן.
—————-
גיא, אתה מקיים את הכלל:
Invert, always invert
אבל המונח "קללה" מתאים יותר לכישרון גדול שבא יחד עם מחיר כבד, ולא לסתם הבדלי מנטליות או חוסר התמצאות.
בהקשר של העימות עם הערבים, יכול להיות שלאנשי השמאל יש מנטליות של תלמידי בית ספר יסודי ממושמעים, שמנסים למצוא חן בעיני המורה, ובטוחים שהיא תצליח בסופו של דבר לחנך את הסוררים.
אהבתיאהבתי
משה, קודם כל תודה על התגובה המפורטת.
איני רואה פסול בוויקיפדיה (גילוי נאות – בעצמי כתבתי שם בעבר). לא ראיתי שסמוטריץ' אמר משהו ענייני ולמעשה נראה קצת נבוך מול חוסר יכולתו לתת נימוק ברמה המופשטת שבה דיברה המראיינת, בבירור מוטבת של אפקט פלין.
ההשוואה לפשיעה פלילית הייתה משהו ששייך לעידן טרום פלין, לפני שידענו להשיב יפה בחלק האנלוגיות בפסיכומטרי.
שופט בית המשפט העליון נועם סולברג עשה אבחנה בין טרור יהודי לטרור ערבי לעניין ההצדקה להריסת בתים, וזו הייתה הבחנה הגיונית – על בסיס היקף התופעה. סמוטריץ' לא ערך שום הבחנה כזו.
אהבתיאהבתי
הפוך , מבקר , הפוך… אם היית גדל בשכונה בחיפה שגדלתי בה היית מכיר התאמות אחרות למונח קללה.
אבל ברצינות ….(כמעט) 🙂 … הגבתי לפוסט על הנדל"ן ונראה לי שאנו יכולים לחגוג הסכמה ראשונה מאג'ורית בשוק החופשי.
אהבתיאהבתי
פינלנד רוצה צמיחה ועצמאות מוניטרית
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001093402#fromelement=hp_morearticles
אהבתיאהבתי
הבעיה שלא כל פינלנד רוצה אלא רק החכמים, והחכמים במיעוט אפילו בפינלנד.
אהבתיאהבתי
נראה לי שגזענות נובעת מרשעות ולא מטפשות. בעבר היו מדענים חכמים שתמכו בגזענות כלפי שחורים כי לטענתם השחורים הם גזע נחות ונוצר מאיזה סוג של אנשים שלא התפתחו כהלכה בתהליך האבולוציה. כנראה שמדענים אלו שרתו את אדוניהם האימפריליסטים שרצו למצוא צידוק לשעבוד האכזרי של מדינות אפריקה בידי מדינות המערב.
אהבתיאהבתי
אני בעד שמדענים יוכלו לחקור כל מה שהם רוצים ולחלוק את ממצאיהם והשערותיהם, גם אם המסקנות לא תואמות את האינטרסים, הערכים, הדעות הקדומות או הכבוד של מישהו.
הערות:
* לחקור כל מה שרוצים, אבל בכפוף למגבלות אתיות: לא תרצח, לא תגנוב איברים וכו'.
** דעות קדומות: זה כולל את הדעה הקדומה שקבוצות אתניות נבדלות זו מזו אך ורק בהופעה החיצונית וביכולת הספורטיבית, ובשום אופן לא בכישורים השכליים, באופי, במידת החרדה החברתית והקונפורמיזם, בשליטה העצמית וכו'.
————–
גלגל, הרבה ארצות ועמים נכבשו: הודו (מונגוליה, בריטניה), רוסיה (מונגולים), אירופה (שבטים שונים), סין (יפן), יפן (ארה"ב), גרמניה (ארה"ב, ברה"מ).
איך זה שחלק משתקמים ומשגשגים או אפילו לומדים מהכובשים ומשתכללים, וחלק נשארים בעליבותם?
אהבתיאהבתי
האם מדענים יוכלו לחקור תאי גזע ושכפול של בני אדם? האם זה בכפוף למגבלות האתיות?
אתה מציין שדעה קדומה היא שכולנו שווים, שאין הבדל ביננו אלא רק בהופעה החיצונית. זאת אומרת שפוליטיקלי קורקט נופל אצלך תחת דעה קדומה.
לפעמים עדיף לפשט דברים ולנהוג בשיטה של סמוטריץ הפרה הפשטה ולא סבך אותן. ולפעמים צריך לנהוג בטרור כנגד טרור.
אגב החוק (הפקודה) למניעת הטרור לשעת חרום של מדינת ישראל חוקקו אחרי שישראלים רצחו שבדי, והביאו בזה להכרזת ופירוק הל"חי כאירגון טרור.
עד 1980 נעשה שימוש בפקודה אך ורק כנגד ארגונים יהודיים, שנטו לאלימות פוליטית.
תיקון מ-1980, יצר גם עבירה חדשה של "הזדהות עם ארגון טרור", אני לא רואה שממשלת ישראל מבטלת את האזרחות של מזדהים עם ארגוני טרור שחלקם חברי כנסת או פנסיונרים של הכנסת.
אהבתיאהבתי
לאוריהיפו,
שמתי לב שהעתקת לאתר זה תגובה שלי למאמר באתר מידה על עיתון הארץ. אני סקרנית להבין מדוע עשית זאת
אהבתיאהבתי
התשובה לטעמי ורציתי להביא אותה לתשומת לב הכלל.
(דברנו פה מספר פעמים על עתון הארץ שהוא מביע שטויות בסגנון ורמה כל כך גבוהה, מתסכל)
חוץ מזה רציתי למשוך אותך לפורום הזה שתופיעי ותשתתפי בו תכופות יותר.
אהבתיאהבתי
לאוריהיפו,
תודה. הצלחת
אהבתיאהבתי
אורי, אני מתנגד לאיסור על מחקר ודיון מטעמי PC, וזה מה שניסיתי להעביר בתגובתי.
כשכתבתי "דעה קדומה" התכוונתי לטענה לא בדוקה או דוקטרינה לא מוכחת. למעשה, זו לא סתם דעה לא בדוקה, אלא שדורשים מאיתנו לקבל אותה כאקסיומה קדושה, מתנגדים לבדיקה אמפירית, והופכים את הדיון בכך לטאבו.
לא ניסיתי לשרטט את גבולות האתיקה המחקרית, רק להבהיר שאני מוכן לקבל מגבלות על מחקר שמטרתן להגן על חייהם, גופם או פרטיותם של המשתתפים במחקר.
מה שאני לא מוכן לקבל זה שמונעים מחקר מתוך חשש או סלידה ממסקנותיו.
אם כבר נגענו באתיקה, אני אישית לא מוצא הבדל מהותי בין זה שאני כוסס ציפורניים בחוסר תשומת לב ופוצע את עצמי, תוך חיתוך של תאי עור חיים והריגתם, ובין השלכת ביציות מופרות לפח.
איפה *בדיוק* עובר הגבול בין ביצית מופרית לאדם? לא יודע.
אסיים בהצהרה פרובוקטיבית: אם זה נראה כמו לטאה ויש לזה מערכת עצבים של לטאה, זה לטאה. 🙂
אהבתיאהבתי
מבקר, בלי קשר לאמיתות הטענה שיש הבדלים מולדים בין אוכלוסיות במנת משכל או בנטייה לאלימות (לדעתי רוב הסיכויים שיש בכך אמת), נראה לי ברור שהפצתה וקידומה של הטענה הזו יעודדו אפליה. נכון שבעולם לוגי לחלוטין נדע להבדיל בין הפרט לבין ממוצעים סטטיסטיים של הקבוצה שהוא שייך אליה, אבל הדבר האחרון שניתן לומר על בני אדם הוא שהם לוגיים לחלוטין.
אהבתיאהבתי
תמריץ, אתה צודק, אבל אני בעד חשיפת האמת המדעית גם כשהיא לא נוחה או לא נראית מועילה.
בנוסף, ייתכנו גם השלכות חיוביות.
בתחום המדיניות, עדיף מדיניות מושכלת ומיודעת מדבקות דתית בדוקטרינה שגויה. בהיעדר ידע, עלולה להיות הקצאה לא נכונה של משאבי חינוך, עלולות להיות מכסות-אתניות של סטודנטים ומועסקים, מה שיוביל לאנטי-מריטוקרטיה, ועלולות להתקבל החלטות לא נכונות בנוגע לקבלת מהגרים.
בתחום התודעה והאידאולוגיה, הידיעה שיש הבדלים מולדים סטטיסטיים בין קבוצות עשויה להקטין מעט את המשיכה של תאוריות קונספירציה מרקסיסטיות על מנגנוני כוח סמויים ושטניים ששולטים בחברה.
והחשוב מכל, בעיני: אני מאמין שהתפתחות הטכנולוגיה תאפשר להורים המעוניינים בכך להשביח את הדור הבא, ואני מאוד בעד.
אהבתיאהבתי
תמריץ, הערה נוספת: המחקר המעניין בעיני לא עוסק בפרופיל גנטי ממוצע של קבוצות, אלא בפרופיל גנטי של פרטים.
לא "המוצא שלך אומר עליך משהו" אלא "הפרופיל הגנטי האישי שלך אומר עליך משהו".
למשל, בשלב מסויים אולי יגיעו למסקנה שהמודל הכי מוצלח לניבוי ההצלחה בלימודי התואר הוא שילוב של ציוני הבגרות, הפסיכומטרי, והפרופיל הגנטי האישי.
אהבתיאהבתי
לדעתי כמה שיותר מדברים על גנטיקה משחיתים את המוטיבציה למימוש עצמי, כי כביכול הכול כבר נרשם בדנ"א. זה תמריץ נורא.
יש המון מחקר על הבדלים אתניים. התקשורת אינה מדווחת עליו אבל הוא מתפרסם בכתבי עת מדעיים מעולים. יכול להיות שאתה כבר מכיר את כתביו של richard lynn, פרופסור מצפון אירלנד. אם לא, אז כדאי לך להעמיק בהם. כותב הרבה על אאוגניקה ועל מה שמכונה בשפה נקייה הגיוון האנושי. התחזית שלו היא שהסינים בצורה האופיינית להם ישתמשו באאוגניקה ללא עכבות וכך ישתלטו על העולם עם סופרמנים תוצרת מעבדה.
אהבתיאהבתי
לא מכיר אותו. אחפש ואקרא. תודה.
האם עלינו להסתיר מאנשים את העובדה שגובה נותן יתרון בכדורסל, כדי לא לפגוע במוטיבציה שלהם?
אני חושב שלהיפך, מוטב שילד שבא ממשפחה נמוכה (או נער נמוך) יידע מראש שכדורסלן מקצועי הוא לא יהיה. שיעסוק בזה כתחביב אבל שיידע שהוא צריך לחפש קריירה אחרת. עדיף שיידע מוקדם, זה יחסוך ממנו אכזבה.
כתבת "מימוש עצמי" ויש פה קאץ', כי אם אני חסר חוש מוזיקלי אז הידיעה המוקדמת שאני חסר חוש מוזיקלי לא מונעת ממני מימוש עצמי כי אין שום כישרון לממש 🙂 . להיפך, הידיעה שאין חוש מוזיקלי תעזור לי להתמקד בדבר אחר.
תחשוב על כל הילדים שההורה דוחף אותם למשהו שלא מתאים להם ועכשיו תהיה להם קבלה: "תראי, אמא, אני פשוט לא טוב בזה. זה לא שלא התאמצתי. זה בגנים".
במקביל, מה יקרה אצל אלה שזה כן בגנים שלהם? השקעה גדולה ומאמץ גדול להצטיין, כי בחוגים או במסלולים שעוסקים בכך הם יפגשו הרבה עמיתים שכולם מוכשרים, ומה שיקבע מי יצליח ומי לא זה ההתמדה והמאמץ.
פרדוקסלית, האיתור הגנטי יגביר את חשיבות המאמץ וההתמדה, כי גנים מתאימים יש גם לעמיתים.
יש מצב שילד מבית לא מבוסס ולא משכיל הולך לאיתור ואומרים לו שהוא יכול להיות מעולה ב-X, כש-X הוא תחום יוקרתי ומשתלם. אולי גם מעניקים לו מלגה. קל יותר לגייס כסף למלגות כשיודעים מראש שרוב הסיכויים שהן לא יתבזבזו.
לפעמים גם אפשר להקדים תרופה למכה: ילדים שהבדיקה תראה שהולכת להתפתח אצלם בעיה של משמעת ושליטה עצמית, אולי אפשר לתת להם הכשרה מיוחדת וייעודית שתעזור להתמודד עם זה. (אומנויות לחימה?).
אהבתיאהבתי
או מיי פורד!
אני דווקא ממליץ להתעמק בספר הבא
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Brave_New_World
אהבתיאהבתי
מבקר, בוא לא נטען שהחברה שלנו עיוורת לגבי קיומו של מושג בשם כישרון. למען האמת אני חושב שכבר היום כישרון זוכה להערכת יתר.
אהבתיאהבתי
מצד שני בהסכמה לדבריך יש הרבה בוז לפעמים של כל מיני מחנכים שמרנים כלפי כל האבחונים של קשיי הלמידה, אבל אני חושב שזו גאולה ממש לילדים, להגיד להם שיש להם בעיה ספציפית כזו וכזו וזה לא שהם טיפשים.
אהבתיאהבתי
גיא, האמת שלא קראתי מעולם ספר מכונן זה. חור בהשכלה.
אהבתיאהבתי
כן, הדברים שכתבתי עלולים להישמע אוטופיים… הכוונה שלי הייתה לסתור את החשש של תמריץ, ולהראות שלידיעה יש צדדים חיוביים, והיא לא בהכרח פוגעת במוטיבציה, או בהישגים.
פרדוקסלית, איתור גנטי מוצלח יגביר דווקא את השפעת המאמץ וההתמדה על ההישגים. גיא, פרדוקס! בעצם אולי גם את השפעת האקראיות.
במציאות, הגנטיקה היא רק *מרכיב* אחד מתוך כמה. כך שלא תהיה ידיעה אלא היתכנות או פוטנציאל, וגם זה בהסתברות ולא בוודאות.
אהבתיאהבתי
אה, התייחסת לספר…
אהבתיאהבתי
תמריץ, יש משהו שאתה יכול לעשות לגבי סדר התגובות?
אהבתיאהבתי
תמריץ, בנוגע לכישרון, יש הבדל בין הגובה בכדורסל, שאפשר לראות ולמדוד אותו באופן ישיר, ובין "כישרון לשפות", נניח, שמסיקים אותו בעקיפין לפי מידת ההצלחה. בעיני אלא דברים שונים, הראשון נתון אובייקטיבי השני פיקציה לצורך הסבר. איתור גנטי במיטבו אמור להיות מהסוג הראשון.
אהבתיאהבתי
תמריץ , מהידע שאתה מפגין כמעט קשה לי להאמין שיש ספר שלא קראת 🙂
האמת שגם אני קראתי אותו מזמן וכנראה שגם הוא יכנס לרשימת הקריאה שלי לפני הספר של מונטיפיורי על ירושלים.
מבקר , מה אם ימצאו (או שכבר מצאו?) גנים של מאמץ וההתמדה?
ממליץ לגלול למטה בקישור ולקרוא על ה Background figures.
במיוחד פורד ופרוייד.
אהבתיאהבתי
גנים של התמדה זה שונה מהתמדה. את הגנים יוכלו להוסיף לאיתור, את ההתמדה לא.
בנוסף, לפעמים אמא נודניקית יכולה לפצות על היעדר הגן הנ"ל… 🙂
אהבתיאהבתי
🙂
גם לזה יש גנים. לי למשל יש גנים של אמא נודניקית 🙂
אהבתיאהבתי
הילד הוא לא עותק של האם. רק 50%.
* עשוי להשתנות כמובן בעולם החדש והאמיץ… 🙂
אהבתיאהבתי
יש לחפש במשפט את המשמעות הכפולה.
בעולם החדש והאמיץ כנראה יהיה בה צורך רב.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי.
אהבתיאהבתי
אפשרות 1, כמו שציינת ,יש גן של נודניקיות .גנים של נודניקיות עוברים בתורשה.
אפשרות 2, אין גן של נודניקיות.יש לי גנים אחרים של אמא שהיא סתם נודניקית 🙂
לגבי המיומנות של המשמעות הכפולה. בעולם המסיונרי של דת ההצטיינות, כמו בכל עולם שיש בו דוגמה , הרמיזות ע"י שימוש במשמעות הכפולה מעבירות מסרים
שעלולים להיות מביכים מבחינה חברתית אם יאמרו בצורה ישירה.
אהבתיאהבתי
אין ציר אחד של הצטיינות, יש כל מיני, ולפעמים יש ביניהם טרייד-אוף.
למשל, קושי בהבנת רמזים מאפיין אנשים מסויימים שלעתים מתאפיינים ביתרונות אחרים (לא יודע אם האחד תוצאה הכרחית של השני או שסתם יש מיתאם מסיבה כזו או אחרת).
בכל אופן אני בעד בחירת ההורים האם בכלל לשנות משהו בפרופיל הגנטי של ילדיהם העתידיים ואם כן מה.
אהבתיאהבתי
אוקיי מקובל.
רק מומלץ להבין , שבסופו של התהליך , כמו שאמר אלן ווטס שהיה חבר של אלדוס האקסלי , יהיה צורך להוסיף למערכת כפתור עם התווית "הפתעה".
"If you were God and knew everything, you would be bored because if looking at it from another way we push technology to its farthest possible development and if we had, instead of dialed telephone on one's desk, a more complex system of buttons and one touch could give you anything you wanted, Aladin's lamp. You would eventually have to introduce a button labeled 'Surprise', because all perfectly known futures are past, they have happened virtually, it is only the true future that is a surprise.So, if you were God you would say to yourself 'Man!! get lost.' "
~Alan FUKCKING Watts
פה יש ראיון שלו עם האקסלי. נראה ארוך , עוד לא ראיתי אבל נראה לי מעניין למי שמתעניין.
אהבתיאהבתי
לא צפיתי, צופה במשהו אחר בהמשך לאזכור של תמריץ.
נראה לי ששלפת פה ביקורת-מדף על עולם מהונדס ומתוכנן וחסר ספונטניות, בעוד שאני בעד שוק חופשי של הורים שחלקם בוחרים לשנות חלק מהפרופיל הגנטי של ילדיהם, ויהיו שינויים ואופנות וטרייד-אופים והפתעות ופרדוקסים. דווקא עולם דינמי ומעניין 🙂
אהבתיאהבתי
ייתכן 🙂 , אך זה אולי משום שאני מריח ריח של להט דתי.
ייתכן2 , יכול להיות שיש לי בעיה בחוש הריח וזה כרגיל רק אני.
אהבתיאהבתי
היה לי פעם ספר מדע בדיוני בשם "הקיבריאדה", מאת סטניסלב לם.
היה שם סיפור אחד על מלך שכבר זקן וצריכים לתכנת את יורש העצר וכל אחד מהנכבדים והנציגים רוצה לדחוף לתכנות איזו תכונה שתשרת אותו או את המגזר שלו. למשל, אחד רוצה להכניס לנסיך "חיבה ליצורים קטנים".
בסוף הנסיך יוצא באמת לפי התוכניות אבל ההשלכה הפרקטית של כל תכונה יוצאת אחרת מכפי שהתכוונו… 🙂
אהבתיאהבתי
לייק. 🙂 גם ביידיש כתבו על זה סיפור קצר
מאן טראכט און גוט לאכט.
אהבתיאהבתי
עוד ספר מכונן שמדבר על התנגשות אפשרית בין טבע האדם לחתירה לחופש ושלא ברור עד כמה האדם כמהה באמת לחופש.
הרבה פעמים הוא מלחיץ אותו והוא נוטה לברוח ממנו בדרכים אלימות לכיוון השני.
https://en.wikipedia.org/wiki/The_Grand_Inquisitor
אהבתיאהבתי
מבקר, לא אתגרת את ההפשטה, אתה לא מנסה לראות דברים מנקודת מבט של אנשים שונים שמאכלסים את היקום. יש אנשים שחושבים שהתערבות של בן האדם בבריאה אינה רצויה ויש להציב גבולות. בנוסף, החברה כמו שאנחנו מכירים אותה והסדרים מושפעים מאד מהתפתחויות בתחום הרפואה. זהו תחום שצריך להגדיר אותו מחדש מבחינה חוקית. זכויות וחובות. דעתי כדעתך אבל אנחנו לא יחידים ביחידה.
שוויון חברתי נחשב לאחד ההשגים הגדולים של החברה, כדברי תמריץ הפצה של דעות שמצביעות על הבדלים תשמש ותגרום לאפליה בתת מודע וגם במודע. רוב האנשים לא מורכבים או ליברלים או מוסריים מספיק להתמודד עם הידע. חשוב מה עלולות להיות ההשלכות אם מחר יוכיחו שמוסלמים אלימים גנטית מהלבנים. זו תהיה סיבה לסרב לגור לידם לסרב לשלוח ילדים לבית הספר שיש בו מוסלמים או להשמדת עם. ואם יוכיחו שיהודים טובים יותר במסחר מנוצרים מה זה יעשה ליצוא של ישראל?
לגבי ביציות מופרות, היה מקרה של זוג שנפרד ונלחם על ביציות מופרות, דני נחמני. אפשר לראות בפסקי הדין ובתגובות שיש אנשים שרואים דברים אחרת מאתנו ושהחוק לא יודע איך להתמודד עם הנושא.
http://www.martindale.co.il/Verdict.aspx?VerdictID=257
אהבתיאהבתי
תודה גיא, אבל באמת אני חייב לאורי לקרוא סוף סוף את הספר על ירושלים.
מבקר, החזרתי את הקינון לתגובות. זה פחות מוצא חן בעיני אבל זה עדיף מהכאוס שמתחולל פה עכשיו.
אם נותנים להורים את היכולת לקבוע את טיב הילד שלהם, עלולים להיקלע לבעיה כמו בסין שם ההורים מעדיפים שיוולדו רק בנים. כבר עכשיו אנו מצויים בסיטואציה מוזרה בשל יכולת ההורים לקבוע דברים באשר לילדיהם – ההורים הם אלו שקובעים כמה ילדים יולידו, ולכן הדלים יירשו את הארץ (http://tinyurl.com/ojgsjnx).
אהבתיאהבתי
בנוגע לקינון, אוקיי.
(המצב הבעייתי הוא קינון בלי אינדנטציה; תגובות מתווספות באמצע באופן תמוה).
(אישית אני מעדיף בלי קינון כי קל למצוא את התגובות האחרונות, בלי לפספס).
—————-
בנוגע לבחירת מין ע"י ההורים:
1. אם בחירת מין מזיקה זה לא מצדיק איסור על בחירות אחרות.
2. בסין *אסור* לבחור את מין היילוד. אז אסור…
3. המצב בסין קיצוני בגלל מדיניות הילד האחד. ללא מדיניות זו יש להניח שהיחס בין המינים בסין היה מוטה בצורה *פחות* קיצונית.
4. בחירת מין מתבצעת בסין באמצעות הפלה ובאמצעות רצח תינוקות נקבות. זה קורה גם בלי הנדסה גנטית. אז למנוע מעצמנו את התועלת של השבחה ובכל זאת לחטוף יחס לא פרופורציוני בין המינים?
5. אם מצב של עודף בנים יימשך במשך מספר דורות ללא התערבות הממשל, אני מניח שיתפתח מנגנון של נדוניה או משהו דומה שיתמרץ אנשים להעדיף בנות.
6. בעקבות ההפניה שלך האזנתי להרצאה של ריצ'רד לין ביו-טיוב. הוא טוען שלעודף בנים בסין יש אפקט משביח (כי הגברים שנותרים ללא כלה הם פחות נבונים, בממוצע).
אני לא בטוח: אם חסרי האישה ייבאו כלות מחו"ל, לאו-דווקא נבונות, זה יקלקל לו את התיזה.
7. בשלב מסויים יהיה רחם מלאכותי, ואז מחסור בנשים יהיה פחות בעייתי. צריך רק לוודא שהבנים יהיו מסוגלים להסתדר זה עם זה. 🙂
אהבתיאהבתי
נ. ב.
8. העדפת בנים חזקה יותר בקרב חסרי השכלה ודתיים. אז אולי בחירת מין תהווה קונטרה לריבוי המוגבר שלהם.
אהבתיאהבתי
* לא נדוניה אלא מוהר. התבלבלתי…
אהבתיאהבתי
בהתיחס לקינון: כשאתה לוחץ על תגובה באי מייל הלינק יעביר אותך לנקודה שבה תגובה שלך תכנס מתחת לתגובה עליה לחצת. מכיוון שהתגובות מצטברות באותו אי מייל רובנו לוחצים באופן אקראי על אחת התגובות והתגובה שלנו נכנסת אחריה. אם תלחץ בתגובות על הכותרת שהיא שם הכתבה עליה אתה מגיב התגובה תכנס בסוף.
לגבי הבנים הסינים, דעתי דומה לדעתך. יתכן שהתאוריה שלך שדברים מסתדרים בדרך הטבע בעצמם על הצד הטוב ביותר כבר קיימת. אני לא רואה חוסר בנשים בסין. בסין התרבות היא שנשים רודפות אחרי גברים ולא להפך, יש עודף של נשים רווקות ומקובל שכל גבר נישא פעמיים לפחות בחייו לאשה צעירה ממנו ומקים משפחה. ככל שאנשים עוברים לעיר ומצבם הכלכלי משתפר רבים מהם בוחרים שלא להנשא כלל. הערים בסין מלאות בנשים שמתות להתחתן עם גבר מפרנס. כנראה שרוב הגברים מעדיפים להוציא את הכסף על שתיה עם חברים. אני לא בטוח שדווקא משכילים יותר מתחתנים ומביאים ילדים, יתכן וההפך הוא הנכון.
אהבתיאהבתי
"הערים בסין מלאות בנשים שמתות להתחתן עם גבר מפרנס".
— משתמע מכאן שלא כל גבר (נחשב או מחשיב את עצמו כ)מסוגל לפרנס. לין יטען שאלה שכן מסוגלים הם נבונים יותר, בממוצע, בהסתכלות ארצית.
"מקובל שכל גבר נישא פעמיים לפחות בחייו לאשה צעירה ממנו ומקים משפחה".
— מקובל זה דבר אחד, אבל האם כולם מצליחים בכך? נראה לי שזה לא מסתדר מתמטית, למרות פער הגילים. וזה מחזיר אותנו לכך שלמסוגלים לפרנס יש סיכוי גדול יותר.
"בסין התרבות היא שנשים רודפות אחרי גברים ולא להפך".
— אם התרבות היא שנשים צריכות לרדוף, זה יכול להסביר למה אנשים לא מתלהבים מלגדל בנות. אולי בשלב מסויים המחסור המחריף בבנות ישנה את התפיסה. אבל אולי בכלל הציפיות מ"גבר מפרנס" גבוהות מדי, וזה מה שפוסל את רוב הגברים ויוצר תחושה של עודף רווקות?
* סין ארץ עצומה. אתה חי במקום מסויים, בחוג מסויים. אולי ההתרשמות שלך מוטה. אני מתכוון, זה מידע אנקדוטלי ולא למ"סי.
אהבתיאהבתי
מבקר, לא כל גבר מעוניין לפרנס ולהיות עבד למשרד. אלא שלא רומים לדעתי הם נבונים יותר. כמובן שאם הוא לא נישא הוא גנטית מחסל את התכונה הזו .
כשאשה מתחתנת בעלה משלם עבורה להורים. מקובל מאוד. בהונג קונג המחירים הם 40 אלף ש"ח בימים אלו ומעלה. לפעמים קונים להם בית. אתה צריך לשכנע את ההורים שאתה ראוי.
דברים מתאזנים, זה שהם לא התאזנו עד כה אומר שהמצב עוד בסדר. אגב אפשר לחצות את הגבול להתחתן עם ויאטנמיות הן נחשבות לנשים נוחות יותר מהסיניות למרות שהן נוטות לפעמים לברוח.
כידוע לי הדבר שאנחנו מדברים בו הוא חלק מהתרבות הסינית מימים ימימה בכל מקום. למעשה ככל שהמצב הכלכלי של גבר קל יותר כן קל לו לזוז משבצת הצידה ולהתחיל הכל מחדש. בגיל 53 הוא כבר נסודר כלכלית מספיק כדי להתחיל עם בת 20 מחדש. מכיוון שכולם עירונים כיום זה קל יותר.
הנה לינק שאולי יענין אותך, בהשראתו של גיא
https://arikglasner.wordpress.com/2009/11/29/%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/
אהבתיאהבתי
אגב אני לא חושב שביטול המדיניות של ילד אחת תשנה הרבה. היא אולי אפילו עשויה לפגוע בכלכלה
אהבתיאהבתי
אורי, כדי לאמוד את האפקט של תהליכים כאלה חייבים להצמיד להם תווית כמותית. א' לא מעוניין להיות עבד למשרד. ב' מעוניין ועושה זאת פעמיים, עם שתי נשים שונות. ג' בעל הכנסה נמוכה ובכל זאת מקים משפחה, אבל פעם אחת בלבד. ד' בעל הכנסה נמוכה ולא מצליח להקים משפחה.
כדי להסיק מסקנות בדבר השבחה חיובית או שלילית, צריך לדעת איך אוכלוסיית הגברים מתפלגת בין א', ב', ג' ו-ד'.
————–
קראתי את הלינק בהשראתו של גיא. הוא לא ממש עוסק במריטוקרטיה, אלא בתרומתה למלחמת המעמדות (המיוחלת). המסקנה היא: תרמה בעבר, אך הפכה בינתיים למכשול. בואו נזרוק אותה לפח.
אהבתיאהבתי
אפרופו מריטוקרטיה, זה מזכיר לי מאמר של רוברט נוזיק, שמצביע על הבדל בין תגמול באמצעות ציונים ובין תגמול לפי תרומה-בפועל.
הוא טוען שאינטלקטואלים (בתחומים הוורבליים) הם אנשים שהצליחו מאוד בבית הספר. היו להם ציונים גבוהים. המורים שיבחו אותם. הם התרגלו לחשוב על עצמם כעל הכי טובים, אלה שהכי מגיע להם. "מבחינת המטבע שבית הספר יכול להציע, החכמים ביותר היוו את המעמד העליון".
הוא טוען שחברת השוק הרחבה יותר פועלת באופן אחר. התגמול הגדול ביותר לא הולך למבריקים ביותר מבחינה מילולית. איך האינטלקטואלים הוורבליים יכולים שלא להתנגד לחברה הקפיטליסטית ששוללת מהם את התגמול הצודק שמגיע להם בזכות עליונותם? (הן מבחינה כספית והן מבחינת מעמדם בציבור).
אבל איך השוק פועל? אני פשוט אצטט:
Apart from the gifts, inheritances, and gambling winnings that occur in a free society, the market distributes to those who satisfy the perceived market-expressed demands of others, and how much it so distributes depends on how much is demanded and how great the alternative supply is.
(הערה שלי: יש לשים לב שבמבחן שני תלמידים יכולים לקבל 100 אבל בשוק אם כמה מספקים אותו דבר, התגמול של כל אחד יורד).
http://www.libertarianism.org/publications/essays/why-do-intellectuals-oppose-capitalism
אהבתיאהבתי
מריטוקרטיה חוזרת ונהיית גישה לגיטימית ומקובלת
אהבתיאהבתי
לא הכרתי את הרעיון הזה של נוזיק והוא מאוד יפה. עם זאת באופן כללי אני נוטה לחשוב שמגזימים במידת ההשפעה של הסטטוס הפרטי על הדעות הפוליטיות. לאבולוציה היה אינטרס שהאדם יחשוב לא רק על עצמו אלא גם על הקבוצה שלו, ואדם ששואלים אותו על המדיניות הנכונה לקבוצה חושב על פי האופן שבו הוא תופס את האינטרסים של הקבוצה.
אהבתיאהבתי
תמריץ, קודם תשאל אותו מי הקבוצה שהוא חפץ בטובתה.
אהבתיאהבתי
זה בדיוק נושא הפוסט – בעלי רמת ההפשטה הגבוהה רואים עצמם כחלק מקבוצה אוניברסלית ולא קבוצה מעמדית או לאומית צרה. נוזיק אומר שאנשים הם שמאלנים כי חושבים על עצמם ומרגישים שהשיטה עושה להם עוול. אני סבור שהם חושבים על העניים או הזרים ומרגישים שהשיטה עושה לאותם אנשים עוול.
אהבתיאהבתי
שווה לקרוא את כל המאמר.
אתן לך דוגמה מתחום אחר. כשבעלי דרגות גבוהות בצבא עוברים לאזרחות, יש להם לפעמים קשיי הסתגלות. המערכת הצבאית עובדת אחרת. היא היררכית יותר. הם רגילים לחלק פקודות. וכו' וכו'.
זה לא עניין של אינטרס, זה עניין של הרגל. הם חיים את המערכת הצבאית.
(אולי לחלקם זה גם התאים מראש לאופי, אבל נעזוב את זה).
להבנתי מה שנוזיק אומר זה שמצטייני בית ספר/אוניברסיטה שגשגו בתוך מערכת מתוכננת, ריכוזית, מבוססת ציונים, וזה משפיע על איך שהם רואים את העולם ועל הציפיות שלהם מהעולם. זה עיצב אותם. וזה עיצב את תפיסת הצדק שלהם.
עזוב את האינטרס. תחשוב על תפיסת התגמול שלהם. הם הזדהו עם המערכת. היא נראתה להם צודקת.
מחוץ לבית הספר/אוניברסיטה, דברים עובדים אחרת. הם לא מתחברים לזה, לא מבינים את זה. ואם מבינים, זה נראה להם טיפשי ולא צודק. (הלקוחות הטיפשים הם שנותנים פה את הציונים? בחייך).
אהבתיאהבתי
אני לא חולק. זו הבחנה מאוד חכמה. אפילו הסוציאליסטים ממעטים לצאת נגד כאלו שהתעשרו באופן ישיר מהצטיינות אינטלקטואלית-מדעית. הרופאים מרוויחים הרבה אבל נהנים מאהדת השמאל במאבקם (למעט כתב סוציאליסט אחד בגלובס).
אהבתיאהבתי
מבקר , אני קצת חולה אז מתקשה לקרוא ולהתרכז…
(מקווה שזה לא יפגע לי בציון ) . עוד לא קראתי המאמר של ניוזוויק.
לפני זה כמה נקודות.
העניין של הביקורת על המריטוקרטיה אינו בינארי
זה לא או לאמץ או לזרוק. מתשובות כאלה אני אכן מרגיש להט דתי…
ואת האפשרות שעוד מעט אקרא בולשביק וזה עוד במקרה הטוב.
יש אפשרות באמצע שהמריטוקריה היא תרופה טובה אך טעמה מר.
גם ניוזוויק לא מגיע לרמות הפשוטה גבוהות כשהוא מלביש את הפריזמה
המעמדית , בה הוא רואה את. עולם על כולם. זה נכון אומנם שיריביו מהצד השני של הקשת עושים זאת אך אני למשל לא משקיף עם פריזמה זו על העולם וזה באמת לא כזה מעניין אותי. הייתי מגיע לאן שהייתי רוצה בכל שיטה … וקנאה וסטטוס באמת ענייננו אותי תמיד פחות. אני בד"כ רציתי שיעזבו אותי בשקט ומצאתי שיש יתרון קל ושפה משותפת בעניין עם הליברלים מהימין כל עוד הם לא לוקחים את הענין לקיצון.
בנוסף, תמיד הרגשתי שלחברה שקידמו עצמם ממעמד סוציואקונומי נמוך למעמד גבוה בעזרת עסקים או קריירה היה ונשאר להם גם אחרי שהצלחה דרכם זעם קדוש וצדקני וליוו אותם רוחות המלחמה שפתחו נגד העולם ונגד עצמם. אני כמובן מבין ולא שופט את העניין לחומרה אלא רק מציין את הרגשתי האישית. פעם חשבתי שיש לגבות מהם מס פיגו מיוחד מאחר ולא ככ נעים להיות.בסביבתם כשהם מקבלים התקף צדקני
אהבתיאהבתי
הערה האחרונה סתם אנקדוטיאילית.
מי שאני מרבה לצטט , אלן וויטס , מוגדר לעיתים קרובות כסוג של ליברטריאן כך שאין זה הוגן להדביק לכל ביקורת תווית של הצד השני ולשאול מי הקבוצות שהוא שואף ביקרן
Distrusting both the established political left and right, he found inspiration in the Chinese sage Chuang-
http://existentialiberty.blogspot.co.il/2010/01/alan-watts-middle-way.html
אהבתיאהבתי
נזכרתי בציטוט של צסטרטון שנראה לי שתמריץ יאהב
“The whole modern world has divided itself into Conservatives and Progressives. The business of Progressives is to go on making mistakes. The business of Conservatives is to prevent mistakes from being corrected
אהבתיאהבתי
יפה!
אהבתיאהבתי
יופי של מאמר, על אף שאיני מחבב הגיגי פסיכואנליזה מהסוג שמשולבים בו.
אהבתיאהבתי
למה שתפגע בכלכלה?
אהבתיאהבתי
גיא, לטעמי אתה ממהר מדי לייחס לי להט דתי. אולי כתבתי את הדברים בנימה פרובוקטיבית/מבודחת?
בקריאת המאמר הרגשתי שהכותב מתעניין במריטוקרטיה מהזווית של אי-שוויון וריבוד חברתי, ולא מהזווית של צדק כלפי המועמדים (מגיע לכשרוניים לזכות במשרות) או מהזווית של שגשוג (הכשרוניים יובילו אותנו קדימה).
במאמר מוסגר, יש להבדיל בין מריטוקרטיה ביורוקרטית של דרישות סף, אבחונים ורשיונות עיסוק, ובין מריטוקרטיה סטטיסטית של ביצועים מצטברים, הצבעה ברגליים של הלקוחות, והתרחבות או פשיטת רגל. הסוג הראשון סובל מקשיים באבחון, תפירת מכרזים, וחוסר רלוונטיות של הדרישות והאבחונים לפרקטיקה. הסוג השני סובל מירושות ומזל.
בגיוס כוח אדם לחברות ובקידום בתוך החברות, אפשר לדון עד כמה קיימת מריטוקרטיה מהסוג הביורוקרטי. בתחרות בין עסקים, אפשר לדון עד כמה קיימת מריטוקרטיה מהסוג הסטטיסטי.
אהבתיאהבתי
אהה, אוקיי.
מעניינת האבחנה שעשית.
אני בעד מריטוקרטיה סקפטית. כזו שאינה נרקסיסטית ואינה בוטחת בעצמה לגמרי. פעם אמרתי שמריטוקרטיה אמיתית יש על השמש ובמקומותינו שולטת המרפקטו קרטיה. ענו לי שגם מרפקים זה סוג של כשרון ונאלצתי להסכים.
בכל מקרה , אני יותר בעד התהליך מאשר התוצאה ויותר בעד המשחק מאשר המטרה. אפרופו משחק , אני תמיד (בד"כ) נהנה לקרוא את מה שאתה כותב. נהנה להתקיל אותך ולעיתים נהנה לא פחות לראות כיצד אתה יוצא מהתיקול 🙂
אהבתיאהבתי
מרפקטוקרטיה אומנם כשרון אבל כשרון שפוגע ביתרונות וברעיון של מריטוקרטיה וסותר אותה
"אני לא חושב שביטול המדיניות של ילד אחת תשנה הרבה. היא אולי אפילו עשויה לפגוע בכלכלה"
תמריץ Says:
8 בינואר 2016 בשעה 13:26
למה שתפגע בכלכלה?.
יש בסין עשרות מליונים "ילדים" שאינם רשומים, רובם מהכפרים, הם לא יכלו ללמוד בבתי ספר כי אינם רשומים כקיימים. הם באים לעבוד בערים הגדולות בשכר נמוך ותמורת טובות הנאה כמגורים. מקובל בסין לספק מגורי דורמטורי לעובדי בתי חרושת ולפעמים לעובדי מדינה. הם כוח עבודה זול למפעלים.
אהבתיאהבתי
🙂 גיא, רק אל תתקיל אותי שלא לצורך, זה צער בעלי חיים 🙂
אני מעדיף שרעיונות ירוסנו ע"י רעיונות נגדיים, טיעונים או הצבעה על פגמים, ולא ע"י דיבור כללי בשבחה של הסקפטיות, או הבעת סלידה כלפי התלהבות או נחרצות.
אהבתיאהבתי
http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3676651,00.html
אהבתיאהבתי
איך מחשבים השוואה של אי קיו ממוצע בין מדינות או חברות שונות?
אהבתיאהבתי
מכתב לסמוטריץ’
https://tinyurl.com/smotger
אהבתיאהבתי
אולי המעטתי יתר על המידה ביכולת ההפשטה של סמוטריץ':
http://rotter.net/forum/scoops1/480689.shtml
אהבתיאהבתי